פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 202)

ברור שאם זה גיל מאוחר אז אדם ישאף להתחתן על פני סתם להנות באיזה עבודה..

אני בכל אופן מעדיף להתחתן ..

את השניה כבר מיציתי די. 

בהצלחה רבה

אני חושב שהאופציה השנייה יכולה להוות בסיס טוב יותר לחיי נישואין טובים לאורך זמן מהראשונה.

אחרי אותן 5 שנים, אני מתחתן בגיל 26 עם מישהי טובה ומתחיל זוגיות מדהימה, 

או מתחיל מסע רווקות ארוך?

 

אבל אני חושב שבכל גיל, מאז 24, הייתי מעדיף זוגיות

בשניה ארגיש שאני חיה בעיקר בשביל עצמי לא באמת יהיה לי טוב עם הרגשה כזאת

סדר עדיפויות נורא פשוט של מה חשוב בחיים
חיי עולם אל מול חיי שעה

בגדול כן מעדיפה מספר שנים של רווקות שמבחינה אישיות ותעסוקתית טוב ואז להתחתן. ולא כי חתונה זה שני בעדיפות. כי כמו שכותב הרמב"ם "מי אשר נטע כרם ולא חללו מי אשר בנה בית ולא חנכו מי אשר ארס אישה ולא נשאה.." (מקווה שציטטתי נכון)

לדעתי יש לדברים סדר. ואני יודעת שיפריע לי מאוד להתחתן לפני שאני מסודרת מבחינה אישית ותעסוקתית ויש לי את היכולת והכסף לנהל בית ומשפחה.

 

נ.ב. מעשית אני יודעת שהחיים לא מסתדרים כמו שרוצים. אבל זאת התוכנית בינתיים..

הרמב"ם אומר שזה דרך החכמים.

זכרתי משהו קשור אז אמרתי נדחוף את זה פה ליתר בטחון

לפעמים כשאני זוכר משהו בערך ובא לי שיהיה מדויק אני מגגל את הציטוט ולפי זה מוצא את הציטוט המדויק ומעתיק אותו.

אבל קצת טריקית.

אדם תמיד ירגיש ביתר שאת את מה שחסר לו, ולכן ברור שבפורום פה כולם יבחרו את הראשונה.

אבל לך תבדוק אצל אנשים שלא התסדרו תעסוקתית ולא התפתחו בחיים האישיים מה דעתם.

אבל אנשים ערכיים לא יבחרו בהתאם למה שחסר להם, אלא בהתאם למה שחשוב יותר בעיניהם...
אז גם מי שלא הסתדר תעסוקתית, אם הוא ערכי מספיק הגיוני שיבחר בחיי נישואים

על חיי הנישואין.

שזה ככל הנראה הנחה בעייתית כי אחד הגורמים הראשיים לגירושין בישראל הוא מצב כלכלי.

שלא נדבר על יציבות אישיותית שהיא חשובה מאוד.

למרות שבפועל אני מבצעת את הראשון בצורה נהדרת

אפשר להרגיש קושי ועדיין לשמוח בשמחתה.

זה לא סותר.

זה כן עבודה.

זאת סיטואציה מורכבת ובאמת היא עשוייה לעורר רגשות מנוגדים והגיוני שאחד מהם יקבל יותר מקום בפרונט

אולי אפשר לנסות לחשוב על כמה רגשות שונים שעולים מהאירוע הזה ולשאול את עצמך כמה הוא מעורר אותך.

ככה אולי רגשות אחרים יכולים להתעורר. אבל אי אפשר לעורר רגשות מתוך לחץ אז צריכה להיות קבלה עצמית לפני.

אפשר לעשות זאת לגבי כל רגש שתופס בצורה לא פרופרציונאלית - נגיד אני מפחד, אז אחרי שהבנתי את זה אני חושב על זה ואז המחשבה יכולה לשנות משהו בתפיסה שמוביל ממילא להפחתת המינון של הפחד.

התעניינות (כי רק אם באמת תתעניין בסוף גם תהיה לך דיעה אם להמשיך או לא)

אבל לא איזו התלהבות יתר

או שהיא מייבשת כדי שתרד ממנה או שהיא טיפוס יותר מופנם...

אני חושב שאם היא רצתה להוריד אותי היא יכלה כבר מההתחלה
נתתי לה את האפשרות לזה במשפט שהתחלתי איתו.

אממ.. במבט שיטחי זה נראה כאילו היא סוג של משאירה אותך על להבה נמוכה, ויכול להיות לזה המון סיבות.

או שהיא לא מעוניינת (בכלל) .. או ש.. היא רוצה להראות שלמרות שהיא צחקה קודם לכן, עדין היא קשה להשגה ואי אפשר לקנות אותה בצחקוקים. מה שעובד עם רוב הבנות אגב.. הן רק מסתירות את זה. בנות אוהבות בנים שמצחיקים אותן.

בקיצור זה תלוי בהשתלשלות ההתכתבות בניכם וזה קשה לשפוט בלי לראות אותה. (את השיחה לא את הגברת)

מה אני אגיד לך, לא יודע אבל יותר מידי קשה להשגה בסוף אף אחד לא ינסה להשיג.. חבל

זהו שלא מסתבר לי שהיא רוצה להוריד כי כמו שכתבתי בתגובה מקודם, התחלתי עם משפט שהיא יכלה גם לבחור שלא לפתוח לי פתח לשאול שאלות. אבל אולי אני טועה...

״וואלה״ , זה היה סוף השיחה בניכם? היא לא טרחה לשאול אותך אפילו משהו אחד מאז, כלומר מיוזמתה?

כי אם לא.. זה גם סוג של מעיד על חוסר נכונות לקדם משהו..

הרגיש לי נפנוף אז בינתיים לא המשכתי את השיחה.

וגם אם לא נפנוף, צריך קצת פידבק בשיחה

עצם זה שהיא צחקה לא אומר הרבה, יכול להיות שהיא סתם מנומסת.. הייתי גם מוסיף ש.. כשהיא אומרת ״תשאל אני אענה״ כבר נשמע לי רשמי מידי, החלטי מידי.. ככה לא מדברת מישהי שמעוניינת להתקדם..

המינימום שאתה צריך לדעת לפני שאתה חושב על פשיגה (רמה דתית, לבוש, אופי ומה שלא יהיה).

כמובן שתשאל אותה גם אם היא רוצה לשאול ותראה לאן זה מתקדם.

אז אני מנסה לפתח שיחה ככה שתוך כדי יעלו נושאים.. יש לי בלק אאוט כשאני אמור לשאול

ותכלס גם פחות חשוב לי רמה דתית,לבוש וכו' כל עוד הבחור דתיה כמובן
מה גם שראיתי בתמונה אז הבנתי לבד

אתה לא חייב להגיב מיידית. תחשוב מה אתה רוצה לומר וכמובן תוביל אותה לשאול.

 

לטעמי אין יותר מדי מה להתכתב באתרים. רואים אם הכיוון הכללי מתאים, מבקשים מישהו (חברה,שדכנית וכו') לברר עליה וכמובן נותנים גם ואם מתאים נפגשים.

תעשה את שלך
כל עוד היא לא אומרת בפירוש לא ואתה בעניין פשוט תתייחס לזה ככן

אז איך לדעתך אני אמור להתניע שיחה שכזאת?

זה מרגיש סתם חפירה במקום שיחה

״אם באלך להכיר יותר ולברר אם מתאים זה המספר שלי: 054860****״

זרקת את הכדור למגרש שלה.. מכאן זו בחירה שלה אם לזרום..

זה בערך כמו להגיד "אם את מעוניינת פני אלי בשעות הקבלה תתיישבי על ברך אחת ותושיטי טבעת בקופסה אדומה..."

למה היא צריכה להתקשר? 

כמו במקרה שלו, אז אין לו ברירה אחרת. ואני לא מסכים עם הגישה שהגבר צריך לעשות הכל והגברת תמתין לטבעת..

את הצעדים הראשונים הוא צריך לעשות.

לא יעשה- שלא יצפה שבאופן טבעי היא כן תעשה

זה שהפלטפורמה היא אתר לא אומר שמאחוריה לא נמצאת מישהי.

 

כמו שאתה הוא זה שמתקשר בפגשיה רגילה גם כאן אתה זה שצריך ליצור את הקשר (לדעתי).

מה שכל כך פשוט לנו (לעשות את השיחה הראשונה) מרגיש להן קשה עד בלתי אפשרי.

 

אם אתה רואה שאתה ממש תקוע פשוט תכתוב לה שאתה מעוניין להמשיך לדבר בטלפון\וואטסאפ וכו' ותשמח לקבל את המספר שלה. אתה יכול גם להוסיף שהיא כמובן יכולה לשאול עוד שאלות אם היא רוצה לפני מסירת המספר.

אני מניחה שמגלגלים שיחה עד קטע שנוח לשאול "רוצה לדבר בטלפון?" משהו כזה

מה שלומך? איך היה לך היום?
אם היא עונה הייתי בעבודה או בלימודים או משהו כזה- להתעניין על הדבר שהיא מעלה.

כמו שהרמוניה כתבה לך- עד שהיא לא אומרת שהיא לא מעוניינת אל תסיק את זה, חבל לפספס.
וממש לא- 'זה המספר שלי- נדבר'.
אתה יוזם מוביל ונותן לה להרגיש ביטחון ורוגע ואם היא תרגיש את זה ויתאים לה היא תמשיך עד מקום שיהיה לכם נח לעבור לשלב הבא

שזה יסתדר בהמשך,
אלא אם אין לך כח לזה..

"אם את מעדיפה שאני אתקשר אלייך רק תגידי לי לאיזה מספר. או לאן להגיע עם הטסלה שלי לקחת אותך למסעדה"

 

יכול להיות שהי לא מתחברת לפורמט של ההודעות

לא שמעתם שיש פריצה ?
אלא אם כן אתה מעוניין שישתלטו לך על הדייט מרחוק

אבל בכל מקרה אני אקח את הסיכון

איזה מפחיד פתאום הדלת נסגרת החלון נסגר
והבחור אומר לך זה לא אני !!
קריפי חח

וואלה היה נשמע שאת בעניין בהתחלה עכשיו אני קולט ממך שקצת פחות בא לך.. אשמח שתכתבי לי אם אני טועה כי אני לא רוצה לחפור לך מצד אחד מצד שני לא רוצה לפספס הזדמנות בגלל חוסר הבנה 🤷‍♂️

צריך להפריד בין ריח רע - ואז כדאי לחשוב ממה זה נובע?
לבין רצון לריח מבושם
(שאני לגמרי בעד)
בכל מקרה נראלי שאחרי חצי שנה אפשר לפתוח בעדינות את הנושא
ואם היא כן מתבשמת אז זו אחלה מתנה

בהצלחה בכל מה שלא תחליט לעשות

נראלי חשוב שתדבר על זה מכובד ומכבד אחרי תקופה כזו...

סתם מעלה השערה שיכול להיות שהבושם שלה לא עושה לך טוב...

אני לא מכירה אותה וכך גם כולם כאן אז שים לב שבסוף אתה יודע אם היא כלי לקבל את המתנה/הערה שלך, ואם כן הייתי שמה דבר כזה אחרי הבהרה ברורה שהדברים באים רק מתוך הערכה ומתוך חשיבות הקשר איתה בעיניך.

אם מתנות מקובלות אצלכם אז אחלה רעיון 

אם אתם יוצאים חצי שנה וזה מפריע לך דווקא כן הייתי פותחת. אבל כמה שיותר בעדינות.

רעיון- אולי תקנה לה פרחים? " תריחי איזה ריח טוב?, אני חולה על הריח הזה, איזה ריח\ בושם את הכי אוהבת? מה את שמה בדרך כלל?" פרחים זה הרבה יותר כיף לקבל ותהיה בטוח שהיא תראה בזה התחשבות מצדך ולא הערה של "למה את לא בסדר"

מנסה להבין מה יותר מפריע לך- המראה החיצוני שלה או הריח או שניהם?

תמיד תנסה לרמוז  עדין זה הפידבק הכי טוב. לקנות לה בושם זה נראלי קצת רמז עבה מידי.... 

בהצלחה

בקצרה אגיד שאם היא בחורה שתקבל ביקורת בצורה נעימה וקלילה, ולא תיפגע,
ואם אתה בחור פתוח וגלוי לב,
זה יכול משמעותית לשדרג את הקשר שלכם.

"ומפני מה האשה צריכה להתבשם ואין האיש צריך להתבשם? אמר להם: אדם נברא מאדמה והאדמה אינה מסרחת לעולם, וחוה נבראת מעצם. משל אם תניח בשר שלושה ימים בלא מלח מיד הוא מסריח"
לכן זה טבעי לפי חז"ל
אם כי כנראה זה השתנה בעולם המודרני שהרגלי הרחיצה שונים.

כי זאת הסיבה העיקרית שנכנסתי...

חוץ מזה טיעון מעניין וקצת מוזר.... במציאות זה לא מוכח בדיוק בלשון המעטה

 

הלכתי להתקלח

ואכמ''ל.

אפילו לא הייתי צריכה להיכנס

טוב, בכל מקרה, הלכתי לפזר על עצמי קצת מלח

לא יעזור לך המלח

בעיקר שהיום זה לא ממש הלכה למעשה..

וצריך לעשות את זה ממש ממש ממש בעדינות!!
אולי סתם לגלגל שיחה על עניני הגיינה,
מקלחת, כביסות, נקיון הבית.
כי זה משהו שיכול להפריע בחיים המשותפים.

לדבר איכשהו על הבושם שלך..
להגיד ואי איך אני אוהב את הריח הזה.. להגיד קניתי לאחותי בושם עם ריח ממש נעים .
אני אוהב ומעריך סדר ונקיון ובכלל חושב שיש חשיבות לנראות של האדם חשוב לי שאשתי תהיה נשית אצילה .. וכו

תראה חברה שלי גם התייעצה איתי על אותו דבר לגבי בחור
באופן כללי אם בחור פעם ב.. בא לפגישה לא מריח ואו אז לא נורא .. לא צריך להשתגע .
אבל אם זה מוטיב חוזר ואתם כבר יוצאים הרבה זמן אל תגיד לה ספיצית עליה .
תגיד לה עליך מה אתה אוהב. ושיהיה ברור שאתה לא מוכן לוותר על זה כמובן מקווה שאתה חכם ותעשה את זה בעדינות ובדרך עקיפה כמו שכתבתי .

ואם זה לא עוזר לא הייתי אומרת לבחור/ה בפנים שהוא מריח לא טוב באופן קבוע זה ממש לא נעים .

זה יכול לגרום לצער ממש גדול

לא רק לעלבון אלא גם למבוכה וחוסר נעימות

(בנות יכולות להתבחבש עם המחשבה על זה כמה ימים)

לפעמים אצל ילדים הכל יותר פשוט ..
יש להם פשטות כזו שנעלמת עם השנים לרוב


וואלה, רציני?

שהיו מחכים לי בכניסה המרכזית
ידעתי שהייתי צריכה לבחור אחד להגיד לו כן וזהו(;

אגב בזמנו מאוד נבהלתי מזה לא לכל הבנות בגיל הזה זה כיף יש כאלה ביישניות.
אני זוכרת שאמרתי לבת שירות שלנו אבל אני רק בכיתה ג אני לא יכולה להתחתן ! לכן אני לא יכולה להיות חברה שלו!
כבר אז הייתי מכוונת חתונה אין דבר כזה סתם חברות

הכל אני צריך להסביר?

🤣

לא נמצאים שם יותר מידי

תחשוב שזה גורם להרבה קנאה ודימוי עצמי נמוך כשמנכיחים את הנושא הזה בגיל כזה, וגם הופך את מלחמת המינים למרכז החיים בלי שנשאר זמן נקי לפתח אישיות 

מצד שני זוכרת בכיתות הנמוכות ביסודי חבר ממש טוב שלי שתמיד הקפיד לשמור לי מקום לידו בהסעה והכי חופשי אמר "כשנתחתן..." איזה מדוייטים פעורים ומושלמים היינו... אי אפשר לתרגם דבר כזה 15-20 שנה קדימה

פספוס של מזדקנים

הצחקת אותי

הוא אמר בלי סוף "כשאני אתחתן איתך", "כשיהיה לנו בית", ממש תכנן לנו את החיים...

בסוף הוא יום אחד בא אלי מזועזע וסיפר שהם עוברים דירה רחוק.... חחח מעניין מה עם הבחור היום, לא ראיתי אותו מכיתה ג'

זה שכל הבנים מאוהבים בבת אחת וכל הבנות מאוהבות בבן אחד... זה תמיד ככה פחות או יותר אז לא יודעת כמה זה אמיתי בגיל הזה

אגב אצלנו היו מלחמות: "את לא מסתכלת על ילד מהשכבה שלנו זה ברור?!"

זה קשה ממש!!
זה מלא רגשות מעורבים...
❤❤
וכמה שיותר שרשורים יותר טוב

כאילו ליבי איתך לגמרי
נראלי מצב הזיה שיש אנשים שמקבלים מה שהם רוצים (בלי חלילה קשר לבחורה) ויש אנשים שלא .
כאילו התחושה הזאת של השקיפות יכולה באמת לכאוב לגמרי , בלי קשר לשפע שמי שאת אוהבת קיבל .

כאילו מבינה אותך הכי שמחה בעולם שחברה מתחנת מאה אחוז שמחה בשבילה .. ולמה אני כל-כך שמחה בשבילה ? כי לא באלי שיכאב לה כמוני לכן השמחה שלי כל-כך נמצאת ונוכחת למעשה מתוך כאב.

מאחלת לך באמת כל-כך הרבה טוב מגיע לך נסיכה
ולחברה נישואים בריאים טובים כייפים ומעולים .

ואני שמחה בשבילה כי אני אוהבת אותה וכי אני רוצה שיהיה לה טוב.

אבל אלקים למה זה צריך להיות קשה כ"כ??

היא משתנה...
זה מפחיד שפתאום מישהו מצטרף לתמונה, פתאום כל ההחלטות שלה, כל החיים שלה משותפים על מלא עם מישהו שעד עכשיו לא היה פה ופתאום הוא לגמרי חלק ממנה (ואת אפילו לא ככ מכירה אותו..)
איך אפשר שזה לא יפחיד זאת חברה טובה את לא רוצה לאבד אותה ויש פה מימד כזה של אישית שנהיית יותר שלמה ודברים ישתנו, אין מה לעשות... צריך רק לקבל את זה ולחזק את הקשר בצורה אחרת מעד עכשיו... לשאול אם היא צריכה עזרה ולהתקשר כדי לאוורר אותה היא בטוח תאהב את זה

שיצאו 3,4 חודשים.. חצי שנה גג. ובפועל זה אחרת ורק אחרי שנה
החליטו. (וזה לא שהיה לא טוב בחצי שנה הראשונה של הקשר שלהם.. היה להם טוב ועדיין הרגישו שבם צריכים עוד להפגש ולבנות כאן משהו, ודברים קטנים יעלמו להם.

בהצלחה!. מניח שיענו כאן תשובות יותר טובות.
אבל כתבתי להראות שזה לא בהכרח חריג ולא מעט חווים את ה "לקחת את הזמן עם ההחלטה".

השאלה מטופשת.

בחורה שמוכנה לקבל את זה שהבחור משלם עליה, היא "מרוכזת בעצמה"? זה מגוחך

 

לעצם השאלה מי משלם - אני חושב שכשהבחור משלם הבחורה יכולה לקבל את זה בשלש דרכים:

1 להציע להתחלק - ולבחור כמה היא רוצה להתעקש על זה ואיך. זה עלול ללמד עליה הרבה דברים

רק לדוגמה - פעם יצאתי עם מישהי שהקפידה לשלם על עצמה. היא אמרה שזה חשוב לה, ובדייט שלישי היא הסבירה "ככה אני נותנת לגבר למצוא מקומות אחרים לבטא את הגבריות שלו". פעם אחת יצא החשבון שלה כמעט אפסי, אז הצלחתי לשכנע אותה שאני אשלם, והייתי ממש גאה בזה. 

פעם אחרת יצאתי עם מישהי שבפעם הראשונה שילמתי עליה ובפעם השניה היא וכו', והיא עשתה את זה ממש חלק ובלי דיון ("הפעם תורי לשלם"), וזה היה ממש נעים ויפה.

2 להגיד תודה ובאמת להראות הערכה

3 לשדר לגבר "אתה הגבר, אתה משלם, אבל אני מקבלת ממך את זה בגלל שאני מעריכה אותך ואני רואה בך דמות גברית, אחרת לא הייתי מקבלת את זה וכנראה גם לא היית רואה אותי שוב"

אני אישית דווקא רואה מעלה משמעותית באפשרות השלישית

 

בשלב המחשבה של "מי משלם", אני חושב ש:

1 זה כן מועיל כאשר יש נורמה קבועה ושאלת "מי משלם" לא עולה על השולחן.

2 זה מועיל לזוגיות כאשר הגבר מתנהג בנדיבות כלפי האשה - זה יכול לתת תחושה טובה לשניהם ולשפר את הזוגיות ביניהם.

ולכן אני תמיד משלם ואני אפילו לא רואה את זה כפתוח לדיון. אם לבחורה חשוב לשלם בעצמה היא יכולה לבקש

כך עשיתי גם כשהייתי בייניש תפרן, אבל כשהיה קשר קצת ארוך עם מישהי שהיא קצת בסטייל, זה בהחלט היה עלות רצינית והייתי שמח להשתתפות שלה.

 

כלומר בכל מקרה אתה תשלם ואין לך סיבה לשמוע מה היא צריכה/ רוצה?

לפעמים יש כאלה שמציעות ואני מסרב בנימוס - מבחינתי כבר הוצאתי את הכסף.

אם הן אומרות שזה חשוב להן, אני מכבד ומאפשר להן לשלם.

לפעמים הסיטואציה היא כזאת (למשל, כשאנחנו קונים ביחד שתיה בטיול) שכל אחד בוחר לעצמו ואז יותר זורם לי לאפשר לה לשלם

לפני שאני מרגישה מספיק בנוח עם הבחור או שיש לי בטחון בקשר, אני מבקשת לשלם על שלי.

אני לא אתווכח עם מישהו יסרב.

אבל באופן כללי מעדיפה לדלג על בתי קפה 🙂

אצלי ההצעה לשלם באה דווקא כשאני כבר ממש מרגישה בנח.

אבל זה באמת עניין של נורמות.

בחברה שלי שבחורה מציעה לשלם זה אקט פמיניסטי.

ואת הצד הפמיניסטי שלי, אני מעדיפה לגלות אחרי שיש קשר שמתפתח, ואני יודעת שזה לא יחבל בו.

שום דבר לא מעבר.

מניחה שבהמשך נעשה פעם פעם.

אם כי מעולם לא יצאתי לדייטים רשמיים אז זה פשוט היה פעם פעם או כל אחד על עצמו(זה פשוט יותר כשמזמינים המבורגר)

בסוף רובם לא רוטשילד ואם אני בספק לא רוצה סתם להוציא מהם..

אם אני רואה שזה ממש מפריע לה אני נותן לה לשלם את הטיפ.

מהצד של הבחורה-
בדייט ראשון / שני ששותים רק קפה, אני בסדר עם זה שהבחור ישלם כי זו הנורמה ואלו הכללים..
אחרי דייט ראשון - שני זה מרגיש לי לא נעים שהוא ישלם עלי.
אבל אני ממש מתפדחת להוציא כסף ולהגיד חצי חצי.
אולי במדויט הבא כבר יהיה לי אומץ.

(זה חוסר אומץ מלעשות דברים פחות מקובלים... כמו שאני לא מעיזה להוציא מהתיק את הכרטיסי היכרויות שאני סוחבת איתי לכל דייט...)

כל הכבוד על השורה האחרונה.

אומץ זה לפעמים קשה, אבל שאת לפחות מביאה אותם איתך זה באמת יפה

מה זה כרטיסי היכרויות?

לא כרטיסי ביקור....

שונאת את הסיטואציה הזאת🙈
זה תמיד לא נעים לי.

אבל ממש לא מתעקש על זה, יותר נוח לי שהיא תאמר שהיא רוצה להתחלק.

אם מישהי לא הייתה אומרת כלום במשך כמה פעמים זה היה מעלה גם אצלי סימני שאלה.

אם הבחור רוצה לשלם ואת מעדיפה שלא והוא נותן לך לשלם בגלל שהוא רואה שזה מביך אותך-
איך את מקבלת את זה? מה היית מעדיפה שיקרה?

זה לא שהוא עשיר ואני סטודנטית.
ואם אני מציעה לשלם זה כי אני מבינה שזה הגיוני יותר. כמו שאני יוצאת עם חברה ומשלמים חצי חצי.
ולא,
זה לא יהיה ג'נטלמני בעיני אם הוא יתעקש.

וגם לך @חושבת בלב

למה שישנה? איכות ראיה זה מידע כזה קריטי?

אבל זה היה אחרי דייט שלישי לדעתי 😅

אני אישית תמיד מגיעה עם עדשות ולא זוכרת שדיברתי על זה אי פעם גם מעבר לדייט שלישי... כאילו יכול להיות שאמרתי משהו לגבי זה, אבל לא הרגשתי שזה איזה פריט מידע שחייבים לומר. למה זה משנה אם הוא עם משקפיים?

גם לי יש משקפיים ואני לא משתמשת בהם בגלל המסיכה..
רק בנהיגה

חוץ מזה שגם לי יש משקפיים ואני לרוב לא לובשת אותם, גם לא בפגישות...

אז אם גם לו נוח יותר בלי מי אני שאפריע?

ממש לא מפריע.

אם זה קשור לנושא, סבבה.
אבל אם לא, אז לא נורא.

משקפיים ועדשות זה דבר שהוא כל כך חלק מהיום יום, וכל מי שמכיר אותך יודע שיש לך משקפיים וזה ממש לא עניין, שהגיוני ששוכחים. יצאתי פעם עם מישהו שגילה שיש לי משקפיים רק אחרי חודש (אני עם עדשות תמיד בדייטים כי קל לי יותר לנהוג עם עדשות), זה פשוט לא עלה בשיחה.

עכשיו הזכרת לי שבחור אמר לי אחרי משהו כמו חודש וחצי חדשיים שיש לו משקפיים עקרונית ולא הבנתי למה בכזאת דרמטיות...

סבבה יש לך משקפיים, למה לעשות סיפור?

שאלו יהיו הצרות שלי (;

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

אל תשאל מה הקשר

 

בעצם גם ערבים- פתאום המבטא שלי הופך לערבי עד שעה אח"כ

נורא

אבל מעניין אם הצד השני כן מחקה אותי בדברים, אני ניראלי לא ישים לב לזה חח

אבל רק בהתחלה, אחרי זה חוזרים לשגרה... 🙂
הגיוני שמישהו שנמצאים איתו הרבה וחושבים עליו הרבה ישפיע עלינו..

הלקסיקון שלי מתעדכן מקשר לקשר...

ואני כל פעם מגלה שגם כשאני נלחמת בזה חזק הניגון והסגנון שלי נהיים דומים לשלו... תגובות וכו

מה שמצחיק זה שכמה בחורים סיפרו לי שהם לא נגמלים מביטויים שלי וצורת הדיבור השתנתה בהתאם אלי... או שגם שמתי לב כל מיני פעמים שהוא משתנה....

חברה מה קורה פה?? איך זה יכול להיות???

מי שמדברים איתו הרבה אז גם כותבים כמוהו.. וכל מיני דברים אני עוצרת את עצמי לא לדבר כמו ביניש;)

שיש כאן הנחת יסוד עקבית מאוד שלהיות איש משפחה אומר שאני כאינדיבידואל אוטומטית מת.. אני רואה את זה בין השורות.. זה לא המודל לחיקוי שאני רוצה להיות בשביל הילדים שלי

 

במחשבה שניה, ניראלי קצת הגזמתי בפרשנות, וגם לא ירדתם לסוף דעתי. השאלה היתה בעצם, האם נכון לפעמים לוותר על שאיפות מסוימות לטובת אפשרות ממשית מול העיניים לזוגיות טובה? 

יצאתי גם עם חייל והוא עשה לי שיעור פרטי עם פתיחה מסועפת של ראשי תיבות, ביטויים ותפריט מזון צבאי

קוראים לזה אפקט הזיקית.. 

@אנמונימי תראי.. את לא מוזרה כ"כ ויש לזה אפילו הסבר הגיוני

 

גם שאני מושפעת וגם שהצד השני מושפע ממני.. 

כישצאתי עם מישהו רציני תהינו מי התחיל עם ביטויים מסויימים ומי הדביק את מי כי שנינו כבר דיברנו ככה ולא זכרנו.. זה בהחלט היה שורט😅

ומלא לוקחים ממני מלא מילים וזה קצת מוזר לי חחחחחח
לא רק בדייטים גם סתם חברים

אבל המבטא הערבי הוא הכי בעיה אני תמיד נדבק בו

נראה לי שזה לא טוב להלחם עם זה, זה בא, זה הולך, הכל טוב

בטח שזה קורה.

נועה נפגשת עם אריאל בחמישי.
יהושפיץ הבייניש חזר לשבת הביתה
ודן עם אחותו נועה בליל שבת באיזה עניין סרוג
ואז היא פתאום זורקת בהתלהבות באמצע השיחה- אין הכי נמי!!
יהושפיץ-

או שהיא אומרת לו במנגינה של גמרא - אם תאמר שנדב נווה ויאיר יעקובי אחים אז איך יש להם שם משפחה שונה? ואם תאמר שהם רק בני דודים אז איך שניהם יצאו ככה מצחיקים?
יהושפיץ-

לבסוף, יהושפיץ מרגיש שהוא נשאר בישיבה שבת רק עם אוכל יותר טוב

היתה תקופה שאנשים מסביבי שאלו אם הייתי פעם בצבא... כל הדימויים והמילים שלי היו משם ואפילו צורת חשיבה...,

 אני אישית לא שמתי לב אפילו..

"כן הייתי בגדוד קרנפות הפרא
או שזה היה קופות הגבעות כבר לא זוכרת"

המורה-מדוייט הזה שלך גם לימד אותך איך לגלף מקל פז"מ?

חוץ מפז"מ היתה עלזה שא' 1א' פתח ראשי תיבות הבא מקבילות וכו....

יכול להשלים לי?

יש לפעמים כינויים מצחיקים/מגניבים לפלוגות בצבא (כמו סוסי הפרא)

ומקל פז"מ זה מקל שעוזר לפזמניקים כאובי הגב ללכת אבל הם גם משתמשים בו לחבוט בצעירים כשהם לא מגישים להם את העוף/שניצל בזמן
סתם אין באמת דבר כזה

מגרד לי בזיכרון.."

חח סתם

בדיבור מהיר כזה ובסלנגים אחריםם...

1-2. שינוי חיצוני , קשה לי לדמיין שהוא יבקש משהו חיצוני (זה לא משהו שאמור לקרות ), גם אם יבקש מאמינה שזה לא יהיה לי נעים , ירגיש לי כאילו הוא מעט חיצוני וזה קצת יערער לי לגבי הראיה שלו לגביי (מבחינה חיצונית) אולי שאהיה נשואה זה יהיה שונה כרגע לא יכולה לדמיין את זה .
שינוי פנימי .. אם זה משהו ספיצי שמפריע לו אני מאמינה שאנסה.
3. בגדול אני בדעה של חיה ותן לחיות, אבל אני כן חושבת שאנשים צריכים להיות מודעים לעצמם וכן מאמינה שאיך שהאדם נראה זה משפיע על עצמו, כלומר אדם כן צריך לטפח את עצמו במיוחד אישה. בעיני זה חשוב שברגע שהאישה כן תרצה להרגיש יפה היא תדע איך עושים את זה , איך כן להרגיש יפה בעצמה ,כן מאוד מוזר לי בנות שאין להן בכלל שום שמלה או תכשיט או איפור (לא מדברת על להתאפר קבוע ממש לא) או לא הלכו מעולם לקוסמטקאית
זה קצת עצוב לדעתי להתכחש לנשיות שבך

(ואני אכן משתדלת להכחיש את הנשיות שבי כי זאת מילה/ביטוי שמעצבן אותי מאוד)

כתבתי או .
נראלי שאת מבינה לבד שמי שמכחשת לכל מה שכתבתי באופן נחרץ . זה קצת נשמע כמו בואו נעשה מרד נגד כל מה שקשור לטיפוח בסיסי נשי. אולי נעשה גלח? נלך עם טי שרט באופן קבוע ? מכנסיים רחבים ? רגע אולי זקן גם? רגע אבל למה לא? כי זה לא נשי ואת אישה

1. כן חד משמעית, אם תהיה לו בקשה ספציפית או הארה שקשורה למשהו מהותי אני אעריך את זה מאוד

באופן כללי קשרים כאלה ואחרים שינו אותי מקצה לקצה והובילו אותי למחשבות ותובנות חדשות... ובאסה שאני לא תמיד יכולה להודיעם על כך

2. הכל תלוי בניסוח, ומצד שני בפרשנות שלי. כן יצא לי להפגע אבל נראה לי שהיום הייתי מפרשת אחרת בקשות ואמירות מהצד השני

3. אי אפשר להיות ראש בקיר, כשאני עם אדם שמדבר רק אנגלית אני לא אתעקש להיות עצמי ולנסות לתקשר איתו בעברית....

 

זה בגדול

 

1. תלוי בנוגע למה אבל אני מניחה שלא הייתי רוצה להשתנות במודע(אני בטוחה שהשתניתי בצורה לא מודעת בחלק מהדברים), ז"א אני מוכנה ואני מתחשבת בדעתו בנוגע לחיצוניות שלי לדוגמא השיער. פנימיות זה גם תלוי במה והאם זה משהו שאני עצמי רוצה לשנות (והיה לנו הסכם בנוגע לדבר כזה)

2. לא נפגעתי, אבל זה עצבן אותי מאוד כשזה הגיע למצב כזה.

3. אני פחות זורמת עם המיינסטרים ומה שצריך, יותר חשוב לי להרגיש טוב עם עצמי ולא עם הסביבה.

לגבי 1-2 זה מאד תלוי שלב ומאד תלוי הקשר ותחושה כללית בקשר.

 זה גם מאד תלוי אם זה בא כדרישה או ממקום של ענווה ורצון לתת צאנס לקשר.

לגבי 3- תלוי... אם אתה רוצה שידוך שהוא מיינסטרים אז כן, צריך לוותר בשביל זה ולא לעשות כל מה שבא...

אבל אם לא, אפשר לתת לעצמנו יותר חופש, רק לקחת בחשבון שלכל בחירה יש מחיר.

 

 

התשובות מורכבות
1. אם מישהו יבוא ויגיד לי תשתני בxyz,
מניחה שזה ייצור לי רתיעה.
אבל אם נהיה בקשר רציני אולי כבר אחרי חתונה והוא יגיד לי שהוא אוהב מראה מסוים, אני מניחה שאני באיזה שהוא שלב אראה ככה (כל עוד זה נוח לי פיזית ולא נוגד את ההלכה).
שינוי פנימי מהותי בכל מקרה יהיה. כי החשיבה משתנה תמיד ואם אני חיה עם אדם מסוים, זה ישפיע עלי גם.
2. יש בקשות פוגעות... במיוחד דברים שלא ניתנים לשינוי.
נניח אם בחור יגיד שהכל בסדר איתי מבחינתו, אבל בעיניו אני שמנה מידי (נגיד.. זה רק בשביל הדוגמא) אני לא יודעת אם זה משהו שאני אצליח לעבוד עליו בשביל מישהו אחר.
ונראלי שדברים שקשים לשינוי, הייתי רוצה לשמוע בהתחלה! לא להיקשר לבחור ואז לדעת שהוא רוצה אותי 5 קג פחות..
3. חושבת שכל עוד אני רווקה אני יכולה לעשות ככל העולה על רוחי.
כשאני לא עושה / כן עושה משהו, זה לא בשביל הבנזוג העתידי אלא בשבילי.

התלבטתי מה יותר קשה.. שינוי חיצוני או פנימי.. נראה לי שפנימי אני אהיה יותר מוכנה לעשות 'בקלות'..

לא נראה לי הייתי נפגעת אבל הגיוני שזה היה עושה קווצ' ודורש עבודה והשלמה עצם הצורך בשינוי מלבד השינוי עצמו.. כי יש איזה חלום בפנוכו שיקבלו אותי ככה כמו שאני בלי שום שינוי...
לגבי הערה על הצד החיצוני אז זה רגיש קצת כי לא הייתי רוצה לקבל את התחושה ש'רק זה מעניין אותו' .. אבל אם זה אחרי כמה זמן וזה קשר רציני אז זה סבבה..

אני בעיקר חושבת שאני צריכה להיות שמחה ובחיות.
אם מה שמשמח אותי זה המיינסטרים- תפאדל.. אני לא אתעקש לעשות דברים אחרים.. אבל אם זה לא מתאים לי ומכבה אותי אז לא..

כיוון שרוב הבנים פה הם טרולים,
וגם כשהם עונים הם מעדיפים ניק ממין נקיבה

ברור שאני לא מושלמת. ברור שיש לי עוד דרך ארוכה.
אבל אם הוא בוחר בי אז הוא בוחר במכלול שלי, כולל המקום שאני נמצאת בו עכשיו. נשמע לי ממש מוזר לשנות משהו שמפריע לו בגלל שזה מפריע לו. לא יודעת, נשמע לי לא שייך. השינוי צריך להגיע ממקום פנימי, שאני רוצה בו, ולא בגלל שמישהו אחר רוצה בו. זה מרגיש לי קצת פולשנות לתחום שלא ממש שייך אליו. נכון שאנחנו גדלים ביחד ומתפתחים ביחד, אבל שהוא יהיה *הסיבה* לאיזשהו שינוי? כדי לרצות אותו? מוזר.
לא יודעת, מוזר לי השאלה.
(אלא אם כן מדובר באיזו התנהגות ספציפית שממש פוגעת בו, ואז אין ספק שהייתי משתדלת כמה שיותר להמנע מזה ולהשתפר בנושא).

ממש תלוי מה השינוי.

מה זה ידרוש ממני? באיזה הקשר זה יבוא? האם זה יהיה הדרגתי? עד כמה היא תהיה פתוחה לזה שאכשל בשינוי? האם היא מקבלת אותי כמו שאני ורוצה לשנות משהו לא מהותי, או שהיא מואסת *בי* אבל מוכנה לקבל אותי אם אשתנה? האם זה שינוי שאני יכול באמת לעשות? איך ייראו החיים שלי אחריו?

 

בכל מקרה ברור שיהיו שינויים, המון, גם חיצונית וגם מהותית. כי עוברים לגור ביחד בזוגיות.

 

ובכל זאת, נסיון מסוים לענות

 

1 השאלה היא רק עד כמה קשה יהיה לי לחיות עם המצב אחרי השינוי, ומה התהליך ידרוש. גם חיצוני וגם פנימי.

 

2 לכל בקשה יש הקשר שבו היא ראויה

 

3 דברים שמועילים לי וגם מעלים את ה"ערך" שלי ב"שוק", בעד לעשות (ולהיפך כמובן)

אבל לוותר על דבר שמועיל לי בגלל מה שבנות יחשבו ולהיפך - בזה צריך לאזן ולהקפיד להישאר בטווח הנורמלי

1. לא היה מפריע לי יותר מדי בקשה לשינוי חיצוני, שינוי פנימי זו בעיה. מאמין שאם אנחנו בשלב הזה כנראה שאנחנו רואים פלוס מינוס עין בעין. כלומר אנחנו באותה הסקאלה והשינוי הוא בעצם שדרוג. יחד עם זאת, יש יותר סיכוי שבקשה לשינוי פנימי מעידה על כך שאנחנו לא מתאימים והיא הרבה יותר ביקורתית. שינוי הלבוש זורם בגלל הסקאלה וכו'.
2. לא נפגע בכלל, אבל השאלה היא פונקציה של עומק הקשר.
3. יציאה מהמיין סטרים מעידה על משהו יותר עמוק לדעתי, לטובה ולרעה.

1. תלוי. חיצוני לא משמעותי (אבל ממש לא משמעותי)לא היה אכפת לי. למרות שהיה יותר נחמד אם הוא לא היה רוצה לשנות.

לא הייתי משתנה שינוי מהותי. שיחפש את מי שמתאימה לו. 

2. תלוי כמובן איזה בקשה. מהותיות לא הייתי נפגעת הייתי מבינה שזה לא מתאים. חיצונית-תלוי מה הערה.

3. תלוי אם הזרימה עם המיין סטרים תהפוך אותי למישהי אחרת.

 

בסוף החיים מביאים הפתעות ונצטרך להתגמש בהרבה עניינים...
אני משתדל להתקדם, אם השינוי מסתדר עם ההתקדמות שנכונה לי, מה אכפת לי... אם זה יעשה לה טוב
לצפות ממישהו אחר שישתנה במשהו חיצוני זה תלוי סיטואציה, אם זה משהו פנימי, נראלי שלא רלוונטי.

פחות מתחבר ללקדש את הרווקות... לנצל את הרווקות ללעשות מה שבא לי.. התודעה צריכה להיות בחתונה, לא ברווקות

א' - קשר זוגי הוא דבר המצריך דינמיות ופשרות, אין דבר כזה קשר טוב בלי זה. כל עבודת המידות בהימצאות בקשר מצריכה גם שינוי פנימי.

ב' - אין כזה דבר 'דרישות', יש כזה דבר 'צרכים'. זאת לא סתם מילה שונה אלא זה דבר אחר לגמרי. בקשה היא באה ממקום של ענווה עמוקה שהסאב טקסט מאחוריו הוא "אני מכבד את המקום שלך במאה אחוז, יש לי צורך שבשביל הקשר איתך אני צריך שתענה עליו. בוא נסתכל על זה ביחד כי שנינו אחראים לקשר הזה". דרישה היא באה ממקום של גאווה שהסאב טקסט שלה הוא "אתה לא עושה את תפקידך כראוי, אתה לא במקומך ולכן את צריך לזוז אליו". הגאווה הזאת היא עיוורת שהיא לא רואה בכלל את הצורך של האדם להיות מי שהוא ואיך שהוא.

ג' - יש דברים שהם אינטגרלים לבנאדם ברמה שאם אתה לוקח את זה ממנו אז 'הוא זה לא הוא'. דברים כאלה אסור לגעת.

יש גם דברים שהם אינטגרלים לקשר עצמו שאי אפשר לוותר עליהם - דאגה הדדית, מונוגמיה וכדומה.

 

אז אענה על השאלות שכתבת לפי העקרונות הנ"ל - 

 

1. כן, גם שינוי פנימי (עקרון א'), כל עוד הוא לא סותר משהו שאני רואה אותו כאינטגרלי לי או לקשר (עקרון ג').

2. הייתי נפגע במקרה של דרישה ולא במקרה של בקשה. אם זה בשלב מוקדם של הקשר יכול להיות שאני יענה שזה מרגיש לי מוקדם מדי כדי להתחייב לשינוי כזה. במקרה של דרישה אני יכול להעלב או במקרה אחר לא להתייחס לכך ברצינות.

3. אני לא בטוח שהבנתי את ההקשר של השאלה, כדאי שאדם יעשה מה שעושה לו טוב בטווח הקצר והארוך. 

להצמד למיין סטרים או לעשות מה שבאלי זה שני קצוות שלא מתייחסות ל'מה יעשה לי טוב' ולכן בחשיבה אין כ"כ הבדל בין השניים.

 

 

לאחרונה אתה פחות מגיב כאן?

כן, לאחרונה פחות

האירה לי...

או אדם שיש לו תחביב לקרוא ספרים מסוג מסוים או תחביב לא רגיל אחר.

כל משהו שמקדם אותך או עשוי לקדם אותך ועולות לפעמים מחשבות שזה יכול לעכב או להרוס בדייטים

אני כן יכול לומר שבמקום ובמגזר שאליו אני משתייך יש לפעמים כל מיני דברים שהייתי רוצה לעשות ואני נמנע מהם כי זה יעמיד אותי באור מסוים שאינני חפץ בו (בהקשר של לנ"ו).

וזה באמת לא קל לדעת מה הגבול. אבל אפשר ללמוד לזהות מה הקו שמבדיל בין לחיות בזיוף ובצורה "לא אמיתית", לבין להתנהג בחוכמה ולא לשייך את עצמך למשהו שאיננו אתה.

 

מקווה שמובן ושעזרתי...

אני מפתח את תחומי הענין והתחביבים שלי,
ולמעט אולי הענין הכספי- לא חושב שזה צריך לבוא על חשבון החתונה.

בסופו של דבר תחפש בדייטים גם דברים שטובים לבחורה. כלומר, תמצאו תחביבים משותפים לדבר עליהם ולעשות אותם ביחד.

אבל כרגע, חשוב לפתח את שלך

מהסביבה/ נורמה מה שעשוי להקשות עליו בענין דייטים?
ואז השאלה היא אילו תחביבים הם כאלה? איזו ייחודיות כדאי לאדם לחשוב פעמיים ושלוש לפני שהוא מפתח?

אולי יש הרבה דברים טובים שעלולים להתנגש בדברים אחרים

לכן כדאי שכל אחד יעשה את השיקולים שלו ויכריע.
למשל אם תפתח חיבה למוזיקה רוק כבד או משהו שקשור לנחשים וזוחלים
סביר להניח שלא כל הבנות ישמחו להכיר אותך.
פעם שמעתי אישה אומרת לבנות שלא כדאי לבנות להשכיל יותר מדי כי בנים מרגישים מאוימים מבנות חכמות מדי.יש כאלה שהאישה הזאת צודקת לגביהם.

אם יש משהו שמקדם אותי והוא ממש בסיסי וערכי אצלי, יותר מבית וזוגיות או בהשוואה להם, אז לא אוותר עליו,
אם זה משהו פחות קריטי בהשוואה לבית וזוגיות שהם בקומה דיי גבוה בסולם הערכים שלי אז אוותר עליו. 

באופן בסיסי אני חושב שהתפתחות אישית היא דבר מבורך וכל כיוון התפתחות/תחביב שתורם אישית הוא חיובי.

זה כן יכול ליצור לפעמים קשיים - אם זה ברושם הראשוני יחסית יכול להיות שזה רק עניין של "מיתוג" ובחירה מה להבליט יותר בהתחלה, יכול להיות שאת התחביב הזה לא תרצה לפרסם בראש חוצות אבל מי שתראה אותך כמכלול כבר תראה דברים אחרת.
זה יכול להיות גם משהו יותר עקרוני נגיד בקשר מתקדם וכמו שחושבת בלב כתבה, אז זה עניין של סדר עדיפויות והאם אתה רואה את עצמך מוותר על הנושא או מגביל אותו בצורה מסויימת לטובת זוגיות עם מישהי ספציפית וכמה אתה מרגיש שאתה מוותר על משהו מהותי וכמה אתה תהיה שלם עם הוויתור.

אם זה יותר מעניין של רתיעה של מישהי אחרת מהנושא ויותר עניין של השפעה מהותית על האדם עצמו אז צריך לבדוק - א. האם זה באמת עושה לך טוב באופן אישי. ב. כמה זה מהותי לך, וויתור על תחומים שבאמת חשובים לך יכול ליצור חסך נפשי שדווקא יפעל נגדך.

זה מתסכל. צריך לחשוב איך מתפתחים בצורה נכונה ואיך לשדר את זה כלפי חוץ

זו הרבה עבודה אישית של כמה להיות עסוק במה אחרים חושבים או אולי חושבים לעומת עיסוק במה יעשה לי טוב ויפתח אותי.

לא שאני אומר שדברים כאלה לא משפיעים על אחרים (הרמה של ההשפעה כמובן תלויה בחברה ובעיסוק המדובר), אבל עדיין נראה לי שהרבה מהעבודה היא על המיקוד האישי והעיסוק באילת זה נראה בחוץ וצורת המיתוג של זה צריכה להיות יותר נלווית ופחות עיקרית.

ושוב, התסכול בהחלט מובן.

חוץ. אדם ששמח במה שהוא עושה הוא אדם עם חן טבעי.

אבא שלי אמר לי, שככל שאני אתפתח יותר מקצועית (וכתוצאה מכך גם אישית) הסיכויים שלי למצוא מישהו שמדבר בשפתי ילכו ויצטמצמו...

באופן דומה... שוחחתי לא מזמן עם אמא שלי ותוך כדי שיחה התבטאתי בביטוי ששגור על לשוני כתוצאה מעולמות התוכן שלי... אז היא אמרה שאם אני מתבטאת באופן כזה בפגישות לא פלא שבחורים נבהלים ממני...

נו שוין.

היחס שלי כלפי זה הוא אמביוולנטי כיוון שאני חושבת שבחור או בחורה לא אמורים "לצמצם" את עצמם בגלל שההיצע הסטנדרטי הוא מצומצם...

מצד שני,כן להבין שזה עלול להיות מאתגר יותר...

ואיך ניתן להתגבר עליו?

שייתכן וזה אכן מצמצם לי את ההצעות הרלוונטיות...

איך ניתן להתגבר עליו? בעיקר אמונה...

אמונה שה' רוצה אותי הכי אני שיש (בחינת מה שאמר ר' זושא מאניפולי: לא ישאלו אותי למה לא היית משה רבנו, ישאלו אותי למה לא היית זושא) ושהוא דאג להתאים לי את המכסה שלי... זה שההתפתחות שלי לא תהווה אבן נגף בינינו אלא להיפך...

עריכה: חשוב לי להדגיש אבל שאני לא מדברת על דברים חריגים מאד או מוזרים, ששם בעיני כן יש מקום לעשות את החשבון הזה... אלא תחומים של התפתחות אישית שהיא מהותית לי ובלעדיה אני פחות אני...

לפעמים מרגיש את זה, אבל מיד אני מרגיע את עצמי שאם אני עושה מה שנכון וטוב לי, וזה באמת לשמה - מקדם אותי למלא שליחתי, תהיה ס"ד ואני לא יפגע מזה.
גם כשעושים משהו לשמה, החיוניות גדלה, וחיוניות זה אחד הכלים החזקים לתקופת דייטים...

דבר ראשון זה נותן לאדם הרבה יותר כוחות כשהוא מביא את כשרונותיו לבוא לידי ביטוי.

אדם שנותן לעצמו מקום לבוא לידי ביטוי בחייו האישיים, הוא ידע לעשות זאת גם בקשר.

הכרת הנבדלות בקשר היא תכונה חשובה מאין כמוה כשאדם מחזק אותה היא עוזרת לו לבוא לקשרים בצורה טובה.

האופציות ש'נסגרות' הם נראות לי סינון טבעי שקורה. 

 

איך יוצרים זוגיות של "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" - כיפה

 

ועוד משהו - כשדלת אחת נסגר, דלת אחרת נפתחת.

אם יש מישהי שזה לא כיף לה לצאת עם בחור שקורא ספרים, יהיה כיף למשהי אחרת בחור שקורא מלא ספרים.

החסרון הופך ליתרון.

קשה לי לחשוב על אופציה שלא.

וגם אם לא - לא יעזור לבנאדם מיליון הצעות אם הוא מוותר על עצמו.

ובכלל לוותר על בנאדם בגלל תחביב מוזר? זה נשמע לי בעצמו מעיד על משהו לא כ"כ תקין (לא תקין בבנאדם, לא רק בתרבות) נשמע לי מסנן סופר יעיל

התבאסתי לרגע שאני לא בבידוד ואין לי תירוץ ממשי

זה גם מוצלח מאוד

בא לי כבר להשתמש חח

ה' יברך את הלב והראש היהודי!

לא הבנתי את השאלה השנייה...
בעצם גם את הראשונה למה שאני לא אתייחס ברצינות?

אבל בכללי אני לא מחזיק משדכן/ית
וכבר שנים שאני לא מקושר לשום ישיבה (אולי לבני"צ...)

אם השדכן מכיר אותי בצורה אישית אני באופן אוטומטי אעריך יותר כל הצעה שלו.
גם אם הוא לא מכיר אותי כל כך כל הצעה שייתן אני אסתכל עליה ואחשוב האם היא מתאימה.

זה לא קשור לקשר שלי עם הישיבה או השקפתה, השדכן הוא מבחינתי דמות שתקשר ביני לבין הצעות זה שהוא מהישיבה זה מקרי בעיניי זו המסגרת שאני נמצא בה ולכן ההצעות מתקבלות באופן הזה.

לא הבנתי מה הקשר בין ההצעה לישיבה.

לא קשור לישיבה, קשור לזה שאמרתי לו מה אני מחפש