פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 202)

 

 

זה מגוהץ? אולי סתם זווית התמונה 
גם הנעליים ממש יפות! 

 

 

תודה רבה!!

מחברות הכלה

הופעה סגולה ברגיל

גאולה זה בשביל כל העולם. אם אתה תהיה שם לבד, לאף אחד לא יישאר

הפכת לאדם שהעיקר אצלו זה הכלל

זה ממש כמו רעל.. 

משיחותי עם חברים, עולה לכולם (טוב, כולנו..) בראש המחשבה הזאת... להתחזק באמונה ושמחה. בהצלחה!

אבל באותה נקודה של ייאוש
של חידלון
של להרים ידיים...
באמת כבר הייתי בטוחה שאין. גורנישט.

הישועה התחילה לזרוח
איך?


אין לי תשובה מה קידם את מה
אבל
דרך אנשים/אירועים שקרו לי
הבנתי שזה התהליך שה' מעביר אותי


והיום ממבט לאחור אני יודעת
שהייתי צריכה לעבור מגל לגל
כדי להגיע לאן שהגעתי .

סיפרתי פה המון פעמים
את הסיפור של הטרמפיאדה
הגעתי בצהריים. שמש קופחת . אין טרמפים....
כבר התייאשתי והשלמתי עם זה שאסע באוטובוס
התכופפתי להוציא את הארנק מהתיק הענק
ו... עוצר אוטו.
למקום שהייתי צריכה
ובדיוק לאיזור המדויק, בלי שביקשתי בכלל...


הלכתי עם המשל הזה במשך תקופה
וזה החזיק אותי ממש.

שמרב יאוש אני לא אבחין ברכב שעוצר, או שאני אבהל ממנו ולא ארצה לעלות...

אין בן דוד בא
עד שייתייאשו מן הגאולה

מתי הייאוש מראה על הגאולה?
כשאני מבין שאני לבד לא יכול
גם אם נראה לי.
שאני מבין שהוויז שלי צריך חישוב מחדש

כשאני כבר בנקודת ה"אַיִן"
שאני מבין שאני לעצמי לא מסוגל
ופשוט-פושט ידיים לרבש"ע
#ולא דווקא פושט, אלא מתכנס בעצמי
וכבר כמעט נובל

אז
יבוא עזרי מעם ה'.


אני חושבת שכשהרכב מגיע
ההבנה הבסיסית - אוטומטית היא כן לשאול לאן נוסעים
זה טבוע בנו כטרמפיסטים...
לברר אם זה מתאים לייעד שלי

כשאני לא מחובר ליעד או מתבלבל כבר
אז יש סכנה שאני אעלה על טרמפ לא נכון

אבל כשהרצון חזק מאד ויש כיוון
אני לא מאמינה שיש מקום לטעות.


כמאמר ישי ריבו
וזה יבוא
בלי מקום לטעות

ותודה על הדברים שלך

והוא שר את זה
וזה היה לי מאד חזק...



וכמה שלבים אחר כך
הבחור הזה נהיה החתן שלי

בהקשר של הפגישות עם הבחור שנהיה בעלי..
הוא אמר לי משהו על רשיון שהוא לא מצליח לעבור בטסטים..
ואני עניתי לו "כשזה יבוא זה יבוא זה יבוא בלי מקום לטעות " וחשבתי בלב על הזיווג.
אמרתי לעצמי מעניין אם הפעם זה הוא...
בה היום אנחנו נשואים והוא גם עבר טסט.
ולפותחת היקרה-אל ייאוש!
מאחלת לך שתמצאי אותו בקרוב!

בודאי זה לא כך אך זה בכלל לא מוריד מהכאב והתחושות. נתפלל על כולנו.. הרבה חיזוק!

לפחות שלא אהיה אכזבה להורים.. רחמנות עליהם מסכנים. עצוב לי ממש

את/ה לא מאכזב/ת חס ושלום
את/ה לא כישלון
העולם כבר עכשיו מרוויח ממך

ובעזרת ה תתרמי/תתרום לעולם עוד דברים מצויינים!

כעת
בנקודת הזמן שלך הזו,
את/ה עובד/ת ה' כמו שהוא רוצה ממך.
וכרגע הוא רוצה ממך לעבוד אותו כרווקה.
למה? לא יודעת.
אבל כעת הוא רוצה בעבודתך הזו.


את/ה לא פסול/ה או בעייתי/ת בשום צורה!!!


עבודת ה שלך
לובשת כעת צורה שנראית לך
לעינייך- "חסרה"

אבל אולי... אם כך הוא רוצה כעת
האם נכון לחשוב שזה חוסר?

בעיתו ובזמנו
ברצונו
הוא יזמן לך את החתן/הכלה

אבל כעת
כעת זה לא רצונו??

עבודת ה שלך
היא כרצונו
גם כעת
כיהוד/יה שחווה את תחושת החוסר ,
אבל בעבודת ה כזו אין פסול

ואין שום ייאוש!
שום ייאוש!

רבים וטובים ממך התחתנו קצת מבוגרים
השמיים לא נפלו...

והעולם הרוויח את ההופעה של הזוגיות.
זה לא משנה כלום לגבי הרווקים


סתם תפיסה חברתית מטופשת רווחת לצערינו
שאם את/ה רווק אז את/ה לא שלם/ה
ולא "נורמאלי/ת", ומשהו פה "בעייתי"


השכחה את רצון ה' הגורם לכך
בנוסף להשתדלות הראויה שהאדם עושה
קצת משבשת את הדעת לעולם.


צריך לא להקשיב להחלשות היצר/ העולם
אלא
להבין שאת/ה עושה ככל יכולתך
וה' רואה ויודע הכל.
והוא ייזמן לך את החתן/כלה
בזמנו.
כרצונו.
בזמן הכי ראוי והכי נכון והכי בשל.
לא דקה לפני ולא דקה אחרי.



בינתיים
המון המון כוחות

זה באמת מצב קשה ולא נעים בכלל!



(מילים מתוך השיר הישן "כמו לפיד בוער"
וכמו לפיד בוער...
מעניק את העוצמה האדירה
שלא ליפול ברוח
להתחזק באמונה .

לא להתייאש בכלל!



נכתב לכולם/ן
כדי שתחקקו את הידיעה הזאת בראש
הכל לפי התכנית של הבורא.
וכעת זה מה שהוא רוצה.
לטוב לנו באחרית כראשית...
בעזרת ה תזכו לראות עין בעין תמיד
את טוב ה' אהבתו וחסדו
בשמחה ובטוב לבב
מרֹב כל!



נ"ח

את יכולה לנסות לנתח מאיפה כדי לעקור אותן מהשורש אבל מה שבעיקר חשוב זה לא לחשוב אותן.

הגמרא בברכות ע"פ פסוק באיוב אומרת שהפחד שאדם פוחד מדבר מסויים גורם לאותו דבר לקרות.

אז תחשבי חיובי. ה איתך ודואג לך גם אם כרגע זה לא בא לידי ביטוי בתחום הנדון

ה' איתך גם במצבים האלו💓

מקווה שהסתדר לך

 

רק לא להיכנס לרגשות אשמה

רק אומר שלא תמיד הצד השני נפגע/ נפגע בעוצמה שאנחנו חושבים שהוא נפגע. אבל אין תמיד דרך לדעת, וזה באמת מתסכל..

בירורים זה חשוב מאוד

אם לא מפריע לך לצאת לדייט כשאין לך מספיק מידע,

 

אז כן, בהחלט אפשר לומר בתחילת השיחה "אשמח שתספרי לי על עצמך, שמעתי עלייך מעט - דברים טובים ויפים, ומי שסיפר לי עלייך בהחלט מעריך אותך ואני מאמין לשיפוט שלו - אבל ממש לא בצורה מפורטת, כך שאני לא יודע עלייך הרבה יותר מאשר שם ותיאור כללי של איזה סוג בן אדם את, אז את ממש מוזמנת לספר על עצמך"

או משהו בסגנון הזה.

 

יצא לי גם לצאת לדייט עם מישהי שלא הייתי בטוח מה *השם שלה*

אבל באמת צריך להזהר בזה.

 

יצאתי לדייט עם בחורה שבאמת לא ידעה את השם שלי (בטח לא שם פרטי. לא סגור לגבי שם משפחה..) וזה נתן לי תחושה ממש לא נעימה. כאילו שאני לא שווה את מינימום הטרחה שבבירור פרטים בסיסיים.

שאתה מעוניין לשמוע ממנה פרטים עליה בשיחה (במיוחד אם אתה חושב שזה יכול לשנות את ההחלטה שלך להיפגש איתה). תיאום צפיות זה תמיד טוב, בעיקר בשיחה ראשונה לא כדאי לבוא עם הפתעות.

שהוא ביקש ממני לספר על עצמי, ו\או שאל אם יש עוד פרטים שהייתי רוצה לדעת עליו.

 

ואם הוא התחיל את השיחה ושאל אותי אם יש משהו שהייתי רוצה לדעת עליו, אז תמיד החזרתי בשאלה אם יש משהו עליי שהוא היה רוצה לדעת.

במקרה הגרוע, בזבזת כמה שעות. במקרה המבטיח, נוצר קליק ראשוני ומשם תוכל להמשיך ולברר פרטים רלוונטיים. 

אני מעדיף ככה. לרוב לא נותן מספר של חבר
ולא מבקש מספר של חברה.

בין תחושת הפגיעה שיצאת איתה, לבין הסיכוי שההצעה שלו פוטנציאלית.

האם זה שהוא חתך בצורה חסרת רגישות לדברייך מעיד על זה שההצעות שלו יהיו לא רלוונטיות? לא מתאימות? 

האם זה גרם לך לפקפק בשיקול הדעת שלו?

אלו שאלות שהייתי שואלת את עצמי ולפי זה מחליטה אם לשמוע ממנו או לא.

(יכולה לשתף שלאחרונה עבדתי מול שדכנית שההתנהלות שלה היתה שערורייתית, וגרמה לי הרבה מאד עגמת נפש. הרצון הראשוני שלי היה לנתק קשר ולא לשמוע יותר ממנה בחיים. אבל מצד שני אני יודעת שהיא צינור להרבה הצעות שעשויות להיות רלוונטיות עבורי, אז בשיקול קר החלטתי לשמור על איפוק ואלגנטיות, ואמנם לא נתתי מקום לתחושת הפגיעה מולה אבל לפחות לא שרפתי לי קשר עם מישהי שיכולה להיות צינור להצעות פוטנציאליות).

טיפש. לפי הנתונים שהיא אמרה, זה מישהו שהיא לא יכולה לסמוך על ההצעה שלו

כנראה לא היה אצלו ככה.
זה שהוא מציע לך, מראה שהוא חושב שאת בחורה טובה והוא רוצה לשדך אותך למישהו שהוא מכיר.
זה מראה שבגדול יש לו מבט חיובי עלייך.
התחושות שלך, הן שלך, ולא צריך לגיטימציה להן,
אבל זה ממש לא בהכרח איך שהוא רואה את זה.
שוב, ממה שנראה, הוא דווקא חושב עלייך דברים חיוביים, גם אם החליט שבשבילו זה פחות מתאים.
אם ההצעה הספציפית נשמעת טובה, הייתי הולך על זה. חבל להוריד את זה רק בגלל הרגשות שלך, בטח כשנראה שהוא בכלל חושב אחרת (חיובי).

בהצלחה!!

ולשקול לפתוח את מה שכתבת פה מולו. (או דרך חבר)

תחליט מה אתה רוצה, ואל תתערב לאחרים בחיים.
תודה.

בדגש על הוא.

אבל לא תמיד הצד השני מודע להשקעה שלך

ואז אתה משקיע יותר מדי, והוא בככלל לא יודע על מה נקרע החבל.

(בקיצור, שיח כנה פתוח ומכבד זו הנוסחא)

לפעמים דבר נאמר פעם ופעמיים אבל הצד השני לא קולט את מה שנאמר...

ובאמת מי ששלם עם העמדה בה הוא נמצא - הוא משלם את המחירים הקשים באהבה.
זה קשור לעניין של שלימות אישית

לצערי הרבה יותר מידי א/נשים לא מודעים לכך, או מתנהגים כאילו הם בהכחשה- וזה מקומם ממש.

(בעיקר אצל בנות ממשפחה דתית שהולכות לצבא, אבל לא רק...)

בטח הוא לא יודע למה חתכת ולא שיתפת אותו במחשבות

זה לא התאים לי כ"כ בשכל וגם כשניסיתי בכל זאת להביא את העומק וכו' כדי כן לראות אם משהו יכול להתפתח, זה לא הלך...

עוד שניה מישהי אחרת חוטפת אותו..

אין לך נסיון שילמד אותך איך את בקשרים, איך קשרים נראים....

אם היית אומרת "לא כיף לי בכלל" זה סיפור אחר

אם היית אומרת "היו קשרים שהתנהלו אחרת" הייתי מבין למה, ואומר לך בכל זאת לתת הזדמנות לקשר שונה שאולי יהיה טוב

 

אבל כאן אין לך שום נסיון שילמד אותך איך זה אמור להראות

אז לדעתי עדיף שתשחררי ציפיות, תני למציאות להפתיע אותך, ותני לדברים את הזמן שלהם

הרגשתי שזה אחרת... אבל זו ממש נקודה חשובה שאקח לתשומת ליבי.

כי את ממש מצפה לקשר עמוק. אבל קשרים עמוקים בדרך כלל מתחילים מעניינים משיחות על הא ועל דא. כימיה פשוטה... ככה זה עובד עם חברות, לא?
במיוחד שדייט זאת סיטואציה רגישה שקל להרגיש שבוחנים אותך ולכן לפעמים בנאדם צריך עוד זמן עד שהוא חושף רבדים יותר עמוקים. זה דורש אמון מסויים שצריך לפתח

גם הדינמיקה והכימיה וכל מה שקשור למערכת יחסים זוגית - הוא לא בהכרח ערכי או עמוק תמיד ולכן הצדדים הללו שהם אינטגרלים לא פחות צריכים לבוא לידי ביטוי ואפשר בהחלט להביא אותם לידי ביטוי בפגישות הראשונות.

לא שהרגשתי שאין בו עומק... מאמינה שיש בו.
הרגשתי שזה לא עומק שבא לידי ביטוי בהסתכלות כללית על החיים. אני על כל דבר מסתכלת מהצורה העמוקה שלו קודם כל, על תהליכיות של דברים...
ובמקרה הזה היו מעורבים עוד שיקולים שפחות מתאים לי לפרט.
כן תהיתי האם עומק יכול לבוא לידי ביטוי כבר בפגישות ראשונות יחסית (מדברת על שנייה ושלישית, לא לפני...) עומק של צורת הסתכלות על החיים. דיבור שהוא מעבר לפרטים הטכניים,
או שבכלל זה משהו שמוגזם לצפות לו...
תודה.

לגבי השאלה שלך-
נראה לי שאין תשובה מוחלטת.
קודם כל, כי אצל כל אחד תהיה הגדרה אחרת לעומק ולאופן שבו הוא בא לידי ביטוי.
ומעבר לזה, כל קשר והאופן שבו הוא מתפתח.


וגם, עוד כמה דברים-
הייתי מציעה שתנסי לחשוב על הקשרים שהזכרת עם החברות שלך ותבדקי עם עצמך כמה דברים:
א. כמה זמן לקח לזה להיבנות?
ב. האם השיחות איתן הן כל הזמן אך ורק עמוקות?
ג. איך העומק הזה בא לידי ביטוי?

אני חושבת שלפעמים בגלל שמגיעים לפגישה ממוקדי מטרה, אנחנו שוכחים בטעות שאלו דברים שלא נבנים ברגע. עומק בשיח מתבסס הרבה פעמים על אמון ועל היכרות, ונראה לי שזה משהו שקשה להשיג בפגישה אחת/שתיים/שלוש..
ב"ה אנחנו לא נוסחאות, ומותר לנסות לשחרר קצת ציפיות בהקשר הזה. אם בגדול נחמד ונעים ונראה מתאים, מותר להמשיך להכיר ולאפשר לעומק להגיע.

באותו הקשר- אי אפשר להעמיק קשר בצורה שטחית. צריך לחתור לזה מהפגישה הראשונה, אבל ברגישות ובעדינות ובנחת. כשמנסים יותר מדיי להגיע לשם זה עלול להשיג את ההיפך..
לא נראה לי נכון לצאת מנקודת הנחה שאם אני ניסיתי להעמיק בדרך שלי והצד השני לא שיתף פעולה זה בהכרח מעיד על חוסר עומק מסוים מצידו.

יכול להיות שבאמת לבוא עם קצת פחות ציפיות, ולתת לזה לזרום, כי באמת לוקח זמן להכיר ולבנות אמון...
למרות שדווקא התבאסתי שהתאמצתי לזרום ולא להלחיץ עם כל מיני דיבורים גבוהים כאלה, אבל גם בפגישה השלישית זה לא הגיע לשום דבר מזה למרות שכן ניסיתי בעדינות טיפה להרים את השיח.
אז מעניין אותי איפה פחות או יותר זה כן יכול להיכנס, בשלב יחסית מוקדם, כי זו נקודה שהיא ממש מהותית אצלי...
זו צורת הסתכלות שלי על החיים.

מה הציפיות שלך מבחינת עמקות השיחה? מה זו שיחה עמוקה מבחינתך?

זה אני מבינה שלוקח זמן להיפתח ולהיקשר, וגם לי לוקח הרבה זמן בהקשר הזה...
מבחינתי שיח עמוק זה שיח שמסתכל על תהליכיות ומטרות של דברים, שמסתכל על דברים בעולם מעבר לרובד הפשוט והבסיסי, אלא במבט אלוקי, אמוני, תהליכי, יותר גבוה...
וזה משליך מאוד על כל מה שמרכיב את החיים שלי ואת אורח חיי, ולכן זה כ"כ מהותי.

זה בסדר לרצות בן זוג עמוק, אבל כדאי מאוד לשאול את עצמך למה זה חשוב לך. באופן כללי כשאנחנו בוחנים התאמה, כדאי להסתכל על זה מנקודת מבט של מרכיבים אישיותיים שיאפשרו לזוגיות הזאת להצליח, ולכן כדאי שתשאלי את עצמך מה לדעתך תרוויחי (ומה הזוגיות שלך תרוויח) מבן זוג שמסתכל על דברים שמעבר... כמוך.. 

דבר נוסף שצריך לקחת בחשבון זה שקשר זוגי עמוק הוא מאוד מאוד חשוב. אבל קשר עמוק לא תלוי בדווקא באדם שמתעניין בעניינים עמוקים, פילוסופיים וכד'. קשר עמוק מתממש כאשר ישנה יכולת הזדהות והקשבה עמוקה אחד לשני - וזה יכול להתממש גם אצל אנשים פשוטים לפי ערך... 

כל הכבוד!!

באמת!

 

 

לגופם של דברים- אני מסכים עקרונית עם דבריך, ורק רוצה לחדד משהו:

 

הפורום משמש בשני כובעים: 

א. כמרחב נוח לפריקות, שיתוף חוויות, תסכולים וכו'. 

ב. כמקור מידע ולמידה.

ישנם רבים שקוראים כאן ולמדים ומחכימים מהניסיון של אחרים. (אני אישית הייתי קורא סמוי במשך כשנתיים ולמדתי מפה המון, ואני יודע שיש עוד כאלו).

 

וצריך להזהר שלא תהיה סתירה בין שני החלקים.

ולכן כמובן שברור שצריך תמיד לשמור על כבוד הזולת. אבל לפעמים חשוב גם לאזן ולהציג צד אחר ביחס לדברים שנכתבים, ואי אפשר להשאיר דברים ללא תגובה רק בגלל ש"זה פריקה" או "זה שרשור שלו".

 

שכויח.

 

 

מתי שמשהו מפרסם משהו שאני חושב שהוא טוב אז נראה לי אפשר להתייחס לאדם באופן אישי שכתב את הדברים, הרי למה לא לפרגן?
מתי שמשהו מפרסם דברים שנראים לא נכונים - יש באמת עניין להפריד כמה שניתן בין מה שנאמר לבין הבנאדם, הרי אין רצון לתת פידבק שלילי לאף אחד.

האם ניתן באמת תמיד להפריד בין הנאמר לבין האומר? אני מאמין שתמיד אפשר לנסות ;)

וממש מסכים לגבי מה שכתבת על פריקות.

 

וגם ההערה של @כבר לא ישיבישער במקומה. 

אני מבינה את המקום הדואג והרוצה לשמור על אווירה חיובית וטובה (גם אנחנו!)

 

חשוב גם לזכור קצת להרפות ולתת לדברים להתרחש אוטומטית 

לעיתים משיכה לכל כיוון מאבדת מהמטרה שלשמה התכנסנו ויוצרת את המטרה ההפוכה שכנגדה רוצים להילחם 

 

אני מקווה שהפורום ימשיך להיות עוגן מלמד, מכיל ודואג 
לכל הרווקים/ות 

 

 

בין היתר ב'מה ששנוא עליך על תעשה לחברך'

שכוייעח!

קודם כל זה ממש מדהים שאת כ"כ מתחשבת ככה..

 

שנית, אם הקשר שלכם באמת כל כך טוב כמו שאת אומרת, אז אני לא חושב שאת צריכה לדאוג כל כך.

כי כשאנשים שאנחנו אוהבים שמחים במשהו אז אנחנו נשמח ביחד איתם.

 אע"פ שייתכן שמעורבים קצת רגשות של קנאה או כאב, האהבה תתגבר על זה, ותדחוק את הרגשות האחרים לצד.

 

המון בהצלחה

לא, את לא לוקחת לה שום דבר. שלה שייך לה, וברגע המתאים הם ייפגשו.

 כן זה קלישאתי אבל אני מרשה לעצמי להשתמש בקלישאות האלה כי בהן עודדתי את עצמי כשנעקפתי פעמיים.

 

ועצות תכל'ס?

לשתף בכנות- במה שקורה, בהתלבטויות, גם בקושי שלך מולה, וגם בדברים קטנים ופסיכיים.

ונשמע שהיא לוקחת את זה ממקום בריא, אז אולי אין לך מה להלחץ כ"כ?

 

לא אוהבת את המונחים 'עוקפת', 'מגיע לה'.

אני חושבת שזה אחד הדברים הכי קשים להכניס לראש, גם בתחומים אחרים - אני לא נמצאת בתחרות מול אף אחד, זה אני חיה את חיי בצורה הכי טובה שאני יכולה, ולכן 'עוקפת' לא שייך.

אני לא יודעת מה מגיע לי או לא מגיע לי. אני מודה לקב"ה בכל יום על הטוב שיש לי (ומשתדלת גם על הרע). אבל למה הרווקות שלי צריכה להעיב על האחים הצעירים שלי?

אם אערוך השוואה לתחום אחר לחלוטין - אם ח"ו הייתי חולה ל"ע במחלה קשה, אשפוזים, טיפולים וכו' - נראה לך שהייתי רוצה שהאחים שלי ישבו בבית ולא יעשו כלום כי אני עוברת חוויה קשה?

 

האם זה אומר שאני לא מקנאה (וזה לא חייב להיות דווקא באחים, יש רבים שצעירים ממני והתחתנו) - אני אשקר אם אני אגיד שזה לא מייאש לפעמים, כי כן, בסה"כ אני אדם די נחמד והייתי יכולה לחשוב ש'מגיע לי'. אבל זה לרגע משבר וייאוש, אני לא נותנת לזה לנהל את החיים שלי. הלוואי והייתי מתחתנת כבר. הייתי רוצה כבר להקים משפחה משלי. עם זאת, אני יודעת שזה שאני לא התחתנתי עדיין לא אומר שום דבר עליי כאדם. אדם נשוי הוא לא יותר טוב ממני בגלל הסטטוס הזוגי.

אבל אני לא רוצה לרגע לעכב את החלום הזה אצל האחים הצעירים שלי! את יודעת איזה סרטים אני הייתי אוכלת אם הייתי יודעת שהם כבר מוכנים להביא מישהו\י הביתה אבל לא עושים את זה בגללי? יפגע בי פי מיליון אם אני הסיבה שמעכבת אותך.

 

ממה שאת מתארת, השלב הזה של להביא את הבחור לבית נראה לך מוגזם.

אם כבר הייתי אומרת שהשלב שהתחלת לצאת הוא השלב המשמעותי. בשלב הזה היה נראה לי נכון לשבת איתה לדבר איתה על העניין שאת מוכנה להתחיל לצאת, ואיך היא מרגישה לגבי זה, אם היא רוצה להיות מעורבת בחלק הזה של חייך או שזה יותר מידי קשה ומורכב בשבילה.

 

בשלב הזה הייתי יושבת איתה ומשתפת אותה בתחושות שלי. הייתי אומרת לה כמה אני אוהבת אותה, דואגת לה, מתפללת עליה, כמה שהפרגון שלה כלפי לא מובן מאליו. כמה אני חושבת שהיא אדם מדהים, שמי שייתחתן איתה יזכה, ושזה שאני הצלחתי בקלות יחסית למצוא מישהו לא הופך אותי להיות אדם יותר טוב ממנה - ההפך, את משמשת לי כדמות לחיקוי, אני מנסה ללמוד מהמידות שלך וכו'

ביחד עם זה לא חכם בעיני לחכות שהיא תתחתן.
לכל אחד יש מסלול חיים שלו.
אחד "נתקע" במציאת בן זוג, השני בעבודה, השלישי בהבאת ילדים לעולם וכו'....
תשתדלי להיות רגישה אבל זה לא שיקול לגבייך.
אם יש ביניכם קשר ממש טוב- פשוט תשאלי אותה מה היא רוצה לשמוע ומה לא, אבל זה רק אם הקשר ממש חזק.

1

אם היא מאד רוצה להתחתן, היא תרגיש רע אם את לא תקחי בשתי ידיים את המתנה שקיבלת משמיים

 

2

היא כנראה תקנא ואין מה לעשות

 

3

תזכרי שאת לא "עוקפת" אותה רק עכשיו, אלא ה"עקיפה" הזאת נוכחת שוב ושוב עד ליום שהיא תרגיש שהיא השיגה את מה שהיא רצתה. אז על אף התקווה שזה לא יקרה, גם מישהי שהתחתנה לפני שלש שנים ואחותה הגדולה עדיין רווקה, היא עדיין עוקפת אותה. גם אם זה קרה מזמן.

הוא חשוב.

את כל השלשה למדתי מנסיון

 

וזה נכון גם לגבי חברים, לא רק לגבי אחים/אחיות

 

ה 3 שלך נכון לכל תחום בחיים.. 

ומול כולם 

עבודת המידות בתחום לא נגמרת ברווקות 

היא יכולה להיות במישור אישי / בריאותי / זוגי / כלכלי / לימודי וכו' 

שאם את משתפת אותה, גם ברגשות האלו שלך ואם את יכולה לשמוע ולהכיל את הרגשות שלה, אז גם אם זה לא פשוט, לפחות זה לא ייצור מתח וחוסר נעימות.

קחי את התחושה שלך לגביה למקום של עשיה לטובתה - תמצאי לה חתן

עכשיו יש לך גם שותף שאולי מכיר בחור או שניים ויוכל לעזור..

יכול להיות המון כיוונים לשאלה הזאת
הרבה פעמים יש משהו שבבירורים שקשור לכך.
נתפלל להצלחת כולנו

ולמה כתבתי בנים? כי אני בת(;)

 

אני לא חושבת שאפשר להכיר מישהו באמת.

בקושי את עצמי אני יכולה להגיד שאני מכירה באמת.

לא חושבת שקשר זה קליק אוטמטי, וגם עם החברות שלי לקח לי זמן ליצור קשר.

 

אבל זה נכון שרוב הקשרים נגמרים מהר, והיו על זה כמה שרשורים בעבר.

מהצד שלי (ומהמקרים שאני יודעת מה הסיבה שהצד השני חתך) - קשר נגמר מהר כי הוא לא עומד בציפיות של הצד השני - זה לא הסוג\סגנון שהצד השני מחפש. לדוגמה: צד אחד הרבה יותר דוס מהצד השני. שאיפות וסולם ערכים שונים בעליל.

האם אלו דברים שאפשר לברר בבירורים ולחסוך קשרים קצרים? לפעמים התשובה היא כן. בהרגשה שלי - גם הבירורים לא מצליחים למנוע את המצב הזה. אולי זה כי לא באמת אפשר לתאר אדם במילים, וברגע שיושבים ביחד זה אחרת. גם אנשים שהיה לי איתם שיחות טלפון מוצלחות, כנפגשים הדברים לא תמיד זרמו באותה מידה.

 

קרה לי שמישהו אמר לי שהוא מתלבט ושהוא רוצה לתת לזה עוד צ'אנס - ואמרתי לו שממה שאני התרשמתי, אני לא סוג האדם שאותו הוא מחפש. אפשר להיפגש שוב לדבר על למה וללבן את הנושא - אבל לא עשינו את זה. הוא חשב על זה יום-יומיים, וחזר אליי כדי להגיד שהוא מסכים איתי ורוצה להציע לי חבר שלו.

נדמה לי שבסתר ליבך את יודעת שזה ככה

תחליט אם זה מגדרי או לא, שאדע מה להגיב

התגובה שלך קצת פוגעת

לא התכוונתי לפגוע או לשלול את הכאב שלך.

באמת לא הבנתי את רצף התגובות פה..
אם זה לא עניין מגדרי יש לי תגובה מסוימת.
אם זה עניין מגדרי כנראה שהתגובה תהיה קצת אחרת..

אז אני נוטה להסכים עם הדברים שכתבה @לגיטימי?
אולי בלי הפתיחה שביאסה אותך, אבל הדברים שנאמרו אח"כ מתיישבים לי.

דיברתי לפני כמה ימים עם חברה על זה שיש משהו מבאס בידיעה שאתה עושה השתדלות גדולה ללמד זכות או להסתכל בעין טובה על הבנאדם שמולך, ומתוך רצון לוודא שההחלטה נכונה ולא סתמית אתה לא מכריע במהירות, ואז אתה קולט שהצד השני החליט כבר אחרי 5 דק'..
זה באמת מאכזב מאוד ומבאס מאוד (ואגב, נראה לי שאין עניין להתחיל עם 'תופעות בשטח' מבלי שיהיה לך כלי אמיתי למדידה של הנתונים. ברמה האישית, כמות הבחורים שחתמה אותי מהר מדיי גדולה בפער דרמטי על כמות הבחורים שאני חתכתי מהר מדיי. יש לי גם תאוריה למה דווקא אצל בחורים זה יותר קל ונפוץ, ועדיין--זאת ממש לא הוכחה לכלום..)

בגדול נראה לי שלרוב האנשים ממש ברור שזה לא משהו שנבנה ברגע, ושבפעם אחת לא קולטים הכל.
נראה לי שרוב האנשים גם מוכנים להיות סבלניים ולנסות להכיר קצת יותר לפני שמכריעים לכאן ולכאן.

ועדיין, שווה לקחת כמה דברים בחשבון-
א. יש אנשים שלא מתנהלים ככה ומצפים למשהו מהיר יותר. זה מבאס אבל אין לי מה להילחם בזה.. באסה בשבילם, והלוואי שה' יעזור להם למצוא עם הכלים שלהם.
ב. יש אנשים שיש להם אינטואיציה חזקה. או שהם קולטים אנשים מאוד מהר.
(כמובן, צריך להיזהר בזה, שזה לא יהפוך לאיזה תירוץ לשטויות. אבל זה לא מבטל את העובדה שזה קיים..)
ג. יש פעמים שההבנה שלא מתאים היא מאוד בהירה- לא מתוך הכרעה ש'זהו, זה הבנאדם וזאת מהותו', אלא מתוך הבנה שלא קיבלתי תמונה מספיק בהירה בביקורים, ואמרתי כן בהסתמך על משהו חסר.
יש פעמים שזה ברמת ייפוי המציאות/שקר.
יש פעמים שזה ברמת עולם מושגים שונה (ה'דוס' שלי הוא לא ה'דוס' שלך וכו', ולכן כדאי ללמוד לשאול שאלות שיעזרו לקבל תמונה אמיתית יותר)
ויש פעמים שזה ברמת התאמה על הנייר, אבל במציאות משהו לא שם.
את שתי הרמות הראשונות דיי קל לזהות כבר בפגישה אחת- שתיים, ואז כן יכול להיות מצב שאחד הצדדים יחליט מהר שלא להמשיך, וזה לא בהכרח ינבע משטחיות או פזיזות כלשהן.

אלא אם הבחורה לא יודעת מה היא מחפשת ואז היא לא חותכת מהר אבל הקשר מבוסס על זה שאני לא הייתי נוראי עבורה מספיק כדי שהיא תחתוך

Are some first dates easier to read than others? The role of target well-being in distinctively accurate first impressions - ScienceDirect

בדרך כלל הן מקבלות את ההצעה אחרי שאנחנו אמרו כן, מה שמביא אותן כנראה לצאת ליותר דייטים ש'לא בא להן עליהם' רק כי 'לא נעים מהבחור', אז הגיוני שהן חותכות יותר..

ואני ממש לא בא לתת לגיטימציה לחיתוכים פזיזים, אלא רק לתת הסבר כלשהו. ובנות, אל תצאו רק בגלל שלא נעים לכן מהבחור שאמר כן.. אחר כך זה עוד פחות נעים לשני הצדדים..

וכתבתי את זה גם. אבל מההתרשמות שלי זה קורה

בעצם בגלל זה שבנות יקבלו בדרך כלל הצעות של "הוא כבר אמר כן", התוצאה היא שיש סיכוי גבוה יותר לתשובה חיובית של הבחורה, ולכן יותר מקרים שהן יפסלו אחרי הדייט ולא לפני?

 

נשמע תיאוריה ממש הגיונית. אני חווה את זה בהצעות שמציעים לי שהן במצב של "הבחורה כבר אמרה כן", אבל לא חשבתי על זה שבעצם זה עובד אצל בנות כל הזמן.

למה במצב כזה אומרים כן? כי סומכים על הבירור של הצד השני, כי יש פחות זמן להתלבט, כי זה נותן תחושה של "עכשיו אני צריך גם להגיד כן", כי יודעים שהצד השני ידע שסירבתי, ואם אתחרט יהיה לי קשה יותר לחזור

 

ועוד משהו שמצטרף - בגלל עקרון ה"מציעים קודם לבחור", הבחורים מקבלים יותר הצעות ולכן נוטים לסנן יותר, לעומת בחורה שיכולה לומר "סוף סוף קיבלתי משהו" או לכל הפחות - בחור יקבל יותר הצעות בו זמנית ויבחר את המתאימה מביניהן לעומת בחורה שתקבל רק הצעה אחת ולכן תגיד כן.

ברמה האישית, לא יצא לי לשמוע על דבר כזה..

אם כבר, עובר לי בראש משהו אחר שקצת קשור למה שכתבת-
כשבחור מקבל ראשון את ההצעה הוא לא מרגיש לחץ כלשהו. הכל תיאורטי והוא יכול לברר בנחת ולחשוב בפניות מסוימת אם מתאים לו או לא.
(אני אמנם לא בחור, אבל היו לי כמה וכמה פעמים שידעתי שהבחור מברר וכן שמתי לב שהדברים מתנהלים דיי באיטיות..)

מהצד השני, כשבחורה מקבלת הצעה היא יודעת שיש מישהו ממשי שמחכה לתשובה בצד השני. לפעמים זה כן יכול ליצור תחושת דחיפות או חוסר נעימות לברר קצת יותר בהשקעה/ברצינות/לעומק.
במצב כזה אולי מה שאמרת הגיוני יותר, שבחורה תגיד כן כשאין לה תמונה מספיק בהירה..

ועדיין, אני לא בטוחה שזה נכון.
ברמה האישית, אני ממש מרגישה שכל פגישה מיותרת סוחטת ממני כוחות, ויש לי תחושה שאני לא לבד בזה. אז לא נראה לי שכמות הבנות שאומרות כן מתוך חוסר נעימות (או מתוך לחץ כמו שהצעתי) היא גדולה כ"כ, אם בכלל..

אני משתדל להחזיר תשובה בהקדם, לפעמים אני מחכה הרבה יותר ממה שהבחורה מחכה.
אני מחזיר מהר כי יש בחורה שמחכה. הרי היא לא נפגשת עכשיו, אמרו לה שרוצים להציע לה

זאת חוויה אישית שלך ואתה החריג..? (;

אין כאן האשמה. אני לא מדברת סטטיסטיקות אם לבנים לוקח יותר זמן או לבנות.
אני מנסה להגיד שיש כאן עניין של תחושה-
הידיעה שהבחורה לא יודעת עדיין מכלום משנה משהו באווירה של הבירור מצד הבחור.
גם אם בפועל הוא יברר מהר- זה מרגיש אחרת.

מהצד השני, הידיעה שהבחור כבר אמר כן ומחכה לתשובה וכל עיכוב עשוי לגרום לו לפספס הצעה או משהו בסגנון- יוצרת אווירה לחוצה.

מוזר שיש בזה כללים כביכול. מה הרעיון?

ושידעו כל השדכנים למיניהם - 

אם מישהו מחכה להצעה כבר תציעו לו וזהו

אל תגידו לו "מחר אציע לך מישהי, אני בודקת אם היא פנויה"

צריך להשאיר את שני הצדדים מינימום זמן בסטטוס "המתנה".

 

ושתדע אתה - בדרך כלל שדכנים יודעים את זה ולכן הבחורה לא תדע שהציעו לך, עד שאתה תחזיר תשובה חיובית

(כמובן, החברה שאצלה ביררת, או השדכן עצמו, עלולים לספר לה במקרה)

זה נקרא השתדלות
ובעזרת ה תהיה בה ברכה

במחשבה שהצעה מדויקת תגיע דווקא מאלה שמכירים אותך ברמה האישית, היכרות יותר טובה.
ובאופן אישי אני יכולה להזדהות מאוד עם תחושת הנושאות שהזכרת כאן.

יחד עם זה, כמה נקודות למחשבה:
•לפעמים אנשים שעוסקים בזה הם קצת יותר מיומנים. ז"א שיש להם הסתכלות קצת אחרת על דברים, מאגר הצעות יותר רחב ועוד כלמיני דברים שמי שלא עוסק בזה לא בהכרח יוכל לתת לך.
•קצת באותו הקשר- הם הרבה פעמים עובדים בזה. גם אם זאת לא ה-עבודה שלהם, הם כן עוסקים בזה יותר זמן מהממוצע, כך שככל הנראה הם ישקיעו יותר מחשבה וזמן בנושא מהסביבה הקרובה שלך (לא אומרת שחברים/משפחה וכאלה לא משקיעים בזה. אבל זה קצת יותר קשה לפעמים..)
•להיפתח,לספר על עצמך וכו'.. - זה הכל יחסי.
לא נראה לי ששדכן מצפה (או אמור) להכיר את נימי הנפש של כל אדם שהוא מנסה לשדך, ואפשר לשתף אותו בגבולות הנוחות שלך. יכול להיות שעם הזמן (שהלוואי שלא יהיה) כן תלמד לדייק אותו והוסיף עוד פרטים על עצמך, אבל נראה לי שזה כבר נראה אחרת.
•לפעמים דווקא אדם שלא מכיר אותך מסוגל לחשוב מחוץ לקופסא ולחשוב על הצעות שאדם שמכיר אותך לא היה חושב עליהן (בקטע טוב;)
•הרבה פעמים אנשים קרובים מכירים אותך מזווית מסוימת, ומבחינת חיפוש עבורך זה יכול קצת להגביל. דווקא כשאתה פונה לשדכן ההיכרות בידיים שלך, ואתה יכול לחשוף אותו לכמה צדדים באישיות שלך כדי שההיכרות תהיה רחבה יותר.

אם בכ"ז אתה מוצא את הפניה הזאת קשה או מאתגרת מדיי- הייתי מציעה לעשות את זה בצורה הדרגתית. לא חייב לפנות ל10 שדכנים בבת אחת.

וגם, יכול להיות שלנסות להסתכל על זה כעל השתדלות יוכל לעזור. אנחנו לא יודעים מאיפה זה יגיע אלינו, ולפתוח פתח לכיוון נוסף זה בסדר.

מוכנים להתגבר על הבושה בידיעה שזה שווה את זה

באמת נשמע מוזר להתאמץ ולהשקיע - גם רגשית - כאשר יש סיכוי טוב להצליח בלי מאמץ.

מצד שני, אין כאן משהו מוזר. ברגע שתרגיש שהאנרגיה הרגשית שאתה משקיע בזה עלולה להיות שווה את התמורה, לך על זה.

א. השתדלות. אל תבנה על טובות.
ב. מה נואש - בגלל התשלום? חתונה עולה יותר.
ג. לפעמים שיוכי מכרים מגיעים ממישהו שלא טרח, אבל הרבה הם מגיעים אחרי הרבה חשיבה, טלפונים והתייעצויות, אז חבל להטריח אנשים להתנדב בזה אם יש אנשים שעובדים בזה.

נניח שהיית רוצה לרכוש מחשב. האם היית מסתפק בלשאול חברים או שהיית גולש באתרי קניות ומברר בפורומים ייעודיים?

אין מה להתבייש, הטכנולוגיה המודרנית נועדה לעזור לאנשים.

תלוי, אם אתה משיג כמות הצעות טובות מספיקה בלי המאגרים סבבה.

אם יש יותר מדי יובש וחסרות הצעות אז שווה להתגבר על הבושה ולהשקיע בזה

מי שישלח לך את הזיווג זה מי שזה מה שהוא עושה מאז בריאת העולם. אבל מכיוון שהוא ביקש בתורתו לעשות כלים בטבע (השתדלות מה שנקרא) לכן ראוי להשתמש בכל הצינורות האפשריים (שמתאימים לך מבחינת השקפה, זמן וכו') מתוך הכרה שהם רק צינור אבל מי שמזווג באמת זה הוא שם למעלה. היכולת המקצועית של אותם צינורות אינה רלוונטית כלל ועיקר ואדרבא, כמה שזה פחות הגיוני ו'מקצועי' ככה זה כלי יותר ראוי לשידוך... ואכ"מ

ראה את השרשור הזה.

זה ממש לא ברור שהצעות יותר מתאימות יגיעו ממישהו שמכיר אותך ושככל שרב המרחק כך הפתח לחוסר התאמה יגדל.

 

למה לפנות לדברים רק מתוך ייאוש ולא מתוך תקווה?

לחפש בן זוג זה לא משהו להתבייש בו!

אני חושב שזה תלוי בעיקר במה שהסברתי השרשור המקביל על הסיבות לנישואין. אדם צריך הצעות מתאימות, וההתאמה היא אינדיבידואלית - לפי המזיגה של הסיבות שלו, של הנסיבות-ההקשרים, ולפי דברים נוספים. לפי זה, גם יוכל להיות הבדל הכדאיות של התייעצות בענייני חוכמה או בינה, ובשמיעת הצעות בפועל.

1. ענווה
2. לספר בכנות וחמלה
3. לתת מקום לתחושות שלהן
4. עין טובה

ותזכור שלכל אחד מסלול חיים שונה
שיהיה לך בקלות

עדיף לספר עכשיו ,7 חודשים זה הרבה זמן ועצם ההסתרה פוגעת.

תספר ברגישות ותיתן לרגשות שלהן מקום אבל אל תתנצל (זה לא מתפקידך לעצור את החיים בגלל נסיבות חיים של אנשים אחרים

וזאת לא אשמתך או אחריותך שאנשים יסתכלו עליהן באיזושהי צורה אם תתחתן לפניהן) 

 

 

שאם יש לך אפשרות לתת להם להיות שותפות זה יכול להקל עליהן.

כמו נגיד להתייעץ איתם במה לקנות מתנה בשבילה, ולשמוע מהם טיפים..

זה קצת בעייתי וטריקי, כי לא בטוח שזה יתאים לכל אחת..
אבל יש בזה אמירה שלמרות שאני מתחתן לפניך, אני עדיין משתף אותך ומקבל מהניסיון והידע שלך.
וזה יכול לעשות ממש ממש טוב.

ואיך שהם לא מגיבות, תבין שהן בסיטואציה שיכולה להיות סופר מורכבת ותבין אותם.

וכמה שיותר מהר לשתף, ועדיף לפני שזה עובדה מוגמרת (לא להגיד אני הולך להתחתן, אלא אני יוצא כבר תקופה עם מישהי והולך ממש טוב)

בהצלחה 🤗
וכל הכבוד על הרגישות!

לפחות להתייעץ איתם....

זה באמת משתנה מאחד לאחד....
קשה לדעת מראש.....

אולי דווקא כדי לטפטף ולא ב"בום".
לא להסתיר.... אולי דווקא דיבור טבעי יותר בטיפטופים ולא "הודעה" רשמית.

תמיד הודיעו לנו לפני שמביאים להורים- גם נשואים, גם רווקים, גם אחים בחטיבה- תיכון....

סתם לא כ"כ מדברים על זה לפני שמביאים הביתה.
ברגע שזה יחס שווה לכולם זה הכי נכון בעיני.

אני חושבת שנכון היה לדבר מראש. לספר להן (יחד או לחוד) כמה שאתה אוהב אותן, מתפלל עליהן, דואג להן - ושאתה מוכן ובשל להקים בית, ולכן אתה יוצא במסע חיפושים. כאשר צועדים אל הבלתי נודע, באופן טבעי לא ניתן לחזות כמה זמן יתארך המסע, אבל ייתכן שהוא יהיה קצר יותר מאשר שלך.

 

בהינתן שלא נעשה דבר כזה מראש, הייתי מדברת איתן לפני שהייתי מביא אותה הביתה (יחד או לחוד, מה שנראה לך מתאים)  - ואולי אפילו עושה איתן דייט משולש או מרובע.

 

אפשר להסתכל בתגובות שכתבתי כאן. וכאן. וכאן.

 

בגדול:

אקח את זה מאוד קשה אם אחי הקטן יתעכב בהקמת הבית שלו בגללי.

אפשר לחיות בתודעה שכל הזמן מסתכלים עליי ומרחמים עליי כי אני רווקה. בעיניי זה לא בריא - אלא אפשר לאמץ נקודות מבט אחרות: אולי מישהי בחתונה תיזכר באחיין\שכן\מישהו שעובד איתה ויציע הצעה רלוונטית? למה לא לראות את זה כהזדמנות?

#חדר בריחה

אבל צריך להתקשר למלונות לשאול אם אפשר לשבת שם.

ובד"כ צריך להזמין שתיה בסכום מפולפל למדי

עדיף ללכת לפארקים וכד' יש שם ברזיות בדר"כ, פשוט צריך להביא כוסות מהבית (שיהיה מכובד) וזה חיסכון ממש משמעותי

אפשר לשתות בתורות מהברזייה

מה לא.
לא צריך להתקשר מראש וגם ממש לא חייבים להזמין משהו לשתות

זה על בסיס מקום פנוי אומנם, כי זה מלאא זוגות חרדים בדרך כלל
אבל אם הולכים למקום שיש כמה מלונות אחד ליד השני מוצאים מקום
וזה באמת אחלה פתרון לחורף~

אבל לא בכל המקומות

קצת כמו צמיד ברגל לבנות...

זה מקום סגור, יפה, אם מתמזל מזלך אז גם שקט.
ויש לך איפה לשבת.

אתה לא מוזמן ולא חלק מהמלון- אז מה למען ה' ההשתלטות המוגזמת הזאת?

מרגיש לי בערך כמו להכנס לבית רנדומלי של משפחה שאני לא מכיר ולנהל להם דייט בסלון...
מה רע במסעדה או בית קפה?

אבל שוין, אולי זה באמת תפיסת עולם חרדית שאני לא מסוגל לתפוס...

לדוגמה מבחינת ארנונה וכו' המלון מגדיר את זה שטח ציבורי, בתמורה הם חייבים לאפשר לאנשים מבחוץ לשבת שם.

 

לא בטוח אבל משהו בסגנון. אם מישהו יודע פרטים אשמח שיפרט כאן

 

אז זה לא שאתה מנצל אותם, זה כמו שמישהו יפתח מרפסת לתוך השטח של הרחוב ואתה תעמוד מתחתיה בגשם

מכיר לא מעט מלונות יוקרה שמונעים ממישהו שאינו אורח המלון להיכנס אליהם.
וולדוף אסטוריה למשל- אלמלא הייתי עם חליפה מפוארת לא חושב שהיו מאפשרים לי להכנס...

ולגבי ולדורף אסטוריה אני יודע שמרשים להכנס. לא בדקתי מה רמת הלבוש הנדרש

 

לגבי העקרון - באמת שאינני יודע, אבל אני מניח שאם הם מרשים יש להם סיבה. ההנחה היא שאם מישהו מרשה לך להכנס לשטח שלו, יש לזה סיבה

 

אגב בן או בת? כי בפרופיל את מסומנת כבן...

איזה חיפוש ;)

את זה לא זכרתי

מהיום:  מה דעתכם? - לקראת נישואין וזוגיות

 

והיה עוד אחד כזה שבוע שעבר וגם לא היה בו פתרון...

נראה לי ברצינות אני אקים מחדש את מיזם גמ"ח הדירות לדייטים.

אני רואה שלאחרונה זה מצרך מבוקש.

דבר ראשון זה מבורך והכל בסדר יש זמנים שהכל מגיע ביחד

דבר שני נראה לי שהמצב כזה מאד קל להגיע להשוואות בין ההצעות..וזה לא מה יותר יפה מהשני. אלה תחשוב מה אתה באמת מחפש מה חשוב לך במידות בתכונות אופי איזה בית אתה רוצה להקים.

לאחר מכן תפנה לאדם שבעינך מכיר אותך טוב ותשמע את ההצעה אם מתאים תמשיך (כמה שזה קשה תשתדל לא לשמוע כמה במקביל זה יותר מבלבל וגם בעיני לא מתאים)
ואם לא אז אתה יכול להגיד שפחות מתאים ותשמע הצעה אחרת..

בעזרת ה שהדרך שלך תיהיה קלה ומבורכת!

 

א. מיקוד

 

ב. פנייה למישהו שהציע בעבר הצעה שהייתה בעינייך טובה

 

ג. אם כולם חדשים על מי שאתה חושב שקלט אותך הכי טוב (זה לאו דווקא מי שהכי קרוב אליך) 

 

ד. ב"ה.. שלא תתבלבל ותבשר בשורות טובות 

לפנות באופן שרירותי לאחד מהאנשים ולבחון את ההצעה כאילו ההצעה היחידה. אם היא מתאימה, אין סיבה לנסות אחרות. ואם לא - גם אם היא היתה יחידה לא היתה סיבה ללכת עליה.
בהצלחה!

א. תודה לה' שיש לך הרבה הצעות, זה הרבה יותר טוב מחוסר בהצעות..
ב. יש שתי אפשרויות מה הסדר של למי לפנות א. לפי הסדר שהציעו לך (לא המצאה גדולה אבל מוריד כאב ראש..) ב. לפי מי שנראה לך מציעה הצעות יותר מתאימות..
ג. לדעתי לגיטימי לברר על שתי הצעות במקביל, אבל חשוב לא להתבלבל מזה ולהתחיל להשוות. אם אתה מסוגל להסתכל ולומר זאת מתאימה למה שאני מחפש או לא, גם שיש שניה, אז סבבה..
ולמה כולם מציעים לך? כי הם רואים בכל בחור טוב ששווה לשדך לו, או שהם רואים בכל מישהו עם אופי שקל לאפיין..

זה הכרחי ביותר כחלק משרטוט יותר רחב של הציור של מה שאתה מחפש. זה מאוד יעזור לעשות סינון ראשון על פי שכל ואחרי ה'ניפוי' השכלי מתוך ההצעות שיישארו ללכת על מה שיותר מרגיש לך בלב. אבל קודם שכל ורק אח"כ לב. 

 

לפעמים במצבים כאלה כשיש 'תחושת שפע' ויש לאדם הרגשה שיש עוד עשרות שנמצאים בחוץ ומחכים לו, זה גורם לו לא להתאמץ ולהשקיע בקשר הנוכחי, ולעזוב ולהמשיך הלאה כשמתעורר איזשהו קושי קטן.

 

וזה ממש לא נכון ולא הוגן.

 

 

אלא מביא לפעמים לכך שפתאום מגלים שמרוב ציפןרים על העץ - נשארנו בלי כלום...

שזה נראה כאילו בזמן שיצאת עם הראשונה (רחל, לצורך העניין, מהקבוצה שלך), חשבת על השניה (לאה, מהקבוצה האחרת)?

 

אולי תאמר שבהתחלה חשבת לצאת עם השניה (לאה), ואז בגלל הלימודים הקרובים יותר הכרת את הראשונה (רחל) ואכן יצאת איתה, אבל עכשיו שזה לא הצליח אולי כן כדאי לנסות לצאת עם השניה (לאה) בתקווה שזה כן יצליח?

זה לא נשמע לי כל כך גרוע

זה נשמע לך לגיטימי?

אבל היא לא צריכה לדעת באיזה סדר דברים קרו

 

וכמובן אתה יכול לפנות דרך מישהו אחר

נניח היית לומד באוניברסיטה עם 200 בנות במחזור בתואר שלך, האם היית פוסל 199 מהן רק בגלל שעם אחת כבר יצאת?

 

 

סיכוי סביר שהיא בכלל לא תדע מזה אם הן באמת לא כל-כך חברות

איך אני נראה\נתפס היא אף פעם לא סיבה טובה להסתמך עליה...