פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 214)

ממש קשה מה שאת מתארת. מבינה את ההרגשה, זה לא פשוט.
חשוב לזכור שה' מנהל את עולמו. לא תמיד לפי מה שאנחנו יודעים ורוצים. אז קודם כל כדאי לשאת תפילה..
אחד הדברים המעניינים השידוכים זה ששום דבר לא צפוי. אנשים מצפים ומתאמצים שנים, ובסוף זוכים בדרך מוזרה שאף פעם לא שיערו . אז בגלל שזה לא צפוי, הייתי מציעה לך להניח. כלומר, עדיין להזכיר, לפגוש שדכנים, להירשם למיזמים... אבל בנחת. לזכור שזה לא בידיים שלנו. לנסות לשחרר מצד אחד אבל כן להתאמץ מצד שני...
אולי למלא לעצמך את החיים בדברים שעושים לך טוב, לפעמים זה יכול לעזור. הרבה הצלחה!

בת כמה את?

כל הכבוד לך שאת ככה משקיעה.
כל השקעה, בין בתפילה ובין במעשה, היא לא לחינם.


ואולי תלכי למאמנת או משהו בסגנון?
כבר כמה בנות כתבו פה שדיוק הרצון שלהן, מעצמן ומה שהן רוצות בבחור, זימן להן הצעות.

בנוסף לזה, וכמו שאני כותב פה הרבה..
תקדישי זמן לדיבור עם ה'. לא תפילה אלא דיבור.

ליותר מזה - לקראת נישואין וזוגיות

מעניין ממש מה שאתה אומר על הדיבור.
ולגבי אימון ודיוק- אני בעד. לפני כמה חודשים עשיתי סשן כזה, והרגשתי שזה טיפה מדייק לי מידי. אז עכשיו קצת מנסה להרפות דווקא ואולי קצת להתפזר אפילו..

גם אצלי ככה.
אני בשנה האחרונה בקושי נפגשתי. 70% מסך ההצעות שקיבלתי לא התאימו לי, אני לא יודע איך יכול להיות ש- 5 שדכניות מציעות לי את אותן ההצעות... ולבינתיים ירדתי מהן ונרשמתי למיזמי שידוכים ושגם שם פחות הולך לי. נו טוב...
אבל בסופו של דבר כולי תקווה וציפייה שאמצא את האחת (הנפש השנית בישראל) אי-שם. אל תתייאשי, ונכון שאת משקיעה המון זמן וכח לזה- אל תתני לזה להכניס אותך לעצבות/דכאון/כו'.

ובכנות, ממש קשה לי לא להתייאש ולהישאר בציפייה. אני מרגישה שזה אמור לחזק אותי, אבל זה קצת יותר מחליש

שני קשרים רציניים בשנה זה נורמלי. אך יש בעיה עם קבלת ההצעות. 

לצערי הרבה מתמודדים עם זה, אין בך שום בעיה. 

לא התנסחתי טוב. התכוונתי שמאז הקשרים ההם (לפני מעל שנה) לא היה כלום (בתכלס הייתי בדייט אחד מאז. הזוי).

את מחפשת סגנון פחות מצוי? אולי את צריכה הכוונה לשדכנים שמתאימים יותר לסגנון שאת מחפשת?

ממש יכול להיות שאני צריכה הכוונה יותר מדויקת

ואין לי כל כך מה להגיד..

תפילות.

וכל הכבוד שאת מנסה, מעריך ממש.

(מההיכרות שלי הרבה מהאנשים שמתקשים זה כי יש משהו מיוחד בהם או בחיפושים שלהם, לפעמים כי הם בתפר בחלק מהמאפיינים או לפעמים כי הם מחפשים אופי נדיר.)

אתפלל להצלחתך ושתמצאי את הבעל המתאים והטוב ושהוא ימצא אותך בזמן ובדרך המתאימה

באסה שאת משקיעה כ''כ הרבה מאמצים ולא רואה תוצאות ולא מקבלת הצעות.
כל כבוד על המאמץ שאת עושה.
אולי עכשיו תנסי פשוט להרפות ולשחרר..
איך אומרים מתי שבנ''י ייתיאשו מבואו של בן דוד אז הוא יגיע. מציעה לך ללכת למכוונת זוגית ולעבור תהליך, זה יכול ממש לעזור לך להבין מה חוסם אותך..
את יכולה לנסות להכיר באתר הכרויות לדתיים זה פותח אפשרויות.
בהצלחה יקרה

אני רק אגיד שיש לבנות נטייה לבקר את עצמן יותר מידי.
לדעתי אין כמאת קשר בין חוסר בהצעות לבין כמה האדם איכותי.
אני לדוגמא אדם יותר שקט (אני רואה בזה דבר חיובי) אז בזמן שחברי הרועשים והאנרגטים קיבלו מלא הצעות כי פשוט אנשים יותר מכירים אותם ויודעים מה להציע להם וכן יותר זוכרים את האנשים הרועשים, אני הייתי צריך להסתמך יותר על אתרי הכרויות ושדכנים.
אני לא מכיר אותך אבל מהכתיבה שלך רואים שאת אדם עמוק וחיובי.
ודבר אחרון... (אני אומר גם לעצמי כמובן) לא צריך הרבה הצעות. מספיק הצעה אחת נכונה. כמה שפחות קשרים בדרך לאחד הנכון יותר טוב.

בהצלחה!

קראתי את הכל, כמה פעמים.
לקחתם קצת מהכאב שלי אבל זה משפיע המון.
❤️❤️

ולחלק הפרקטי - יכול להיות שאני יכול לעזור, מכיר הרבה בחורים... מוזמנת לפנות / דרך ברוקולי, בשמחה.

מוזמנת לפנות בפרטי, אולי אנחנו מכירים בחורים בסגנון..

לא, לא, בטח שיש מישהו בשבילך. פשוט. רק לפעמים ללא ההסבר המקדים הזה מדוע ה' מדריך אותנו בשביל חשוך קצת אנו חשים ייאוש. ובצדק.

 

כואב לקרוא.

כואב כי מרגיש שאת עושה את ההשתדלות טוב כל כך ואף יודעת מתי לבטוח לה' ולסמוך עליו. ומה מיוחד להיות במקום שכזה, הוא נדיר. באתי רק לשמוע ולקרוא ואולי להרים מבט למעלה ולבקש גם אני. מי יודע, אולי דמעה או שתים חסרות עבור הבניין. ואם זו אחת, אנא קח דמעתי.

 

ואולי היתה בראשי הצעה פרקטית אחת, ומיוחד שרק אחת. שאולי יכול לקדם להגיע לשיח אישי או לכל הפחות פירוט רב ככול הניתן אולי אפילו כולל תמונה לשדכנית, לחברה, למיזם. מרגיש לפעמים שחסר מידע והיכרות עם האדם וקשה יותר לחשוב עליו כך. אם כי מה אני יודע.

 

ובאמת אינני יודע, 

אך אם אוכל לעזור במשהו ואולי אפילו לחשוב, אשמח. 

כי נגעת.

שתהיה בהירות בדרך.

לקחתי את הכותרת התלמודית ועשיתי בה שימוש לעניינינו, ודאי שבלימוד זה עובד טיפה אחרת. השתמשתי בקונספט בגדול...

ונכתוב קיצור את דבריך, כל דבר שמפריע צריך לברר האם זה הדבר שמפריע בעצמו או שהוא דבר שמסמן על משהו אחר שמפריע.

ויתירה מזו - זה בא להגיד שרוב הדברים הם רק מסמנים (אף אחד לא אומר "אם יש לה נזם אני אפסול כי נזם זה איכס", אלא "אם יש לה נזם אפסול כי היא X", אז תבדוק אם היא באמת X, הנזם רק אמור לעורר לבדוק לעומק את הנקודה הספציפית הזו, לא לפסול לגמרי) וצריך לבדוק לעומק.

אבל אז זה מצריך להפתח לכל האפשרויות בעולם, זה נכון לכל תחום-סטטוס,גיל,סגנון דתי..ממש הכל.
ובנושא זה נראה לי שיש עניין להתמקד
אמנם לא להצטמצם מדי אבל גם לא להתפזר.

יש לך אולי הצעת ייעול?

יש דברים של מהות. רמה דתית זו רמה דתית, אין מה להתפשר או לבדוק מעבר פה... אבל בפרמטרים חיצוניים כן יש מקום.

נמציא שנייה סטיגמה בשביל הנוחות: נגיד שהייתה רווחת תפיסה שאנשים מעל 1.80מ' הם לא נחמדים. אז אני לא אומר לחפש דווקא מישהו מעל 1.80מ' כי זה רק סימן וכו, אבל אם מציעים מישהוא מעל הגובה הזה ואומרים לך שהוא ממש ממש נחמד, אז לא לפסול אותו רק כי הוא גבוה אלא פשוט להבין שזו נקודה שצריך לתת עליה את הדעת ולברר יותר לעומק.

אני פשוט עדיין חושבת שיש בזה משהו מפזר-
בסטטוס,גיל,סגנון דתי (לא רמה) ועוד המון נושאים אין דווקא משהו מהותי
ועדיין אנשים מקטלגים לפי זה מה יכנס להגדרת החיפוש שלהם ומה לא.

הסטטיסטיקה לרוב צודקת, פשוט לא תמיד. לגיטימי לחפש מראש באזורים מסוימים, אבל אם באה ההצעה מכיוון אחר, לא לשלול אלא לבדוק לעומק. כאמור - למי שלא מתאים גושניק - שלא תחפש בגוש, אבל אם מציעים לה מישהו מהגוש ואומרים לה שהוא מתאים לה והוא לא באמת גושניק במהותו - שתבדוק טוב טוב ותנסה.

בדברים כאלו, שתלויים בבחירת האדם, ובפרו דברים שהם פומביים - כמו בדוגמאות דנן, תמיד זה גם קצת מה שקראת (לא שרשור למדני וכו') "סיבה".

אסביר: בחור בישיבה חרדית זה לא מעיד שהוא מסכים עם החרדים, אבל שהיה מוכן להיות כזה - וזה כבר אומר משהו. לא את המשהו המקורי של הסטיגמה, אבל משהו.

בחורה עם נזם - זה אולי לא מעיד שהיא |אותה סטיגמה|, אבל זה כן מעיד שהיא היתה מוכנה ללכת כך. וזה חייב לומר משהו.

יכול להיות שהוא פשוט לא חרדי, עצם זה שהוא בפוזיציה כזו - אכן דורשת בדיקה הרבה הרבה יותר מעמיקה, אבל לא פסילה אוטומטית. כי בסוף הבעיה של בחורה עם בחור חרדי היא - לא מתחברת להשקפתו, סגנונו ודרך חייו, אז אם לאחר בדיקה מעמיקה מאוד מגלים שהוא דווקא כן מתאים בהשקפה, סגנון, דרך חיים ועוד - למה לא לנסות?

אבל הבדיקה המעמיקה - היא לא רק כדי לגלות את שאלת "האם" (הבה ונמשיך בלומד'ס..) - האם זה בגלל שהוא "חרדי" או מסיבה אחרת. אלא גם שאלת "מה" - מהי כן הסיבה שהוא הלך לשם, גם לה יש משמעות.

כלומר: אם יבוא אליהו ויאמר "הוא שם לא בגלל שהוא חרדי או משהו כזה". האם זה יספיק ולא נצטרך לברר עוד? לא! נצטרך ונצטרך.

כנ"ל, ואפילו יותר חשוב - לגבי נזם. ודו"ק.

יש לברר לעומק אם זה מתאים. אבל הסטיגמה שבגללב פוסלים לא בהכרח נכונה ואת זה חשוב לזכור.

צודק לחלוטין.

הוא פשוט לא מחמיר.

לא להחמיר - יש לזה משמעות של בחירת אורח חיים והשקפה.
זו לא בסה״כ עוד נקודה של פער שצריך לגשר עליה.

אולי החמרה בעיניני כשרות מזון זו נקודה שאפשר לחיות איתה, להתגמש איתה, להסתדר עם הפערים שהיא יוצרת - אז קונים רק הכשרים מסויימים.

בחינוך ילדים, בבחירת מוסדות חינוך כתוצאה מכך - פערים של השקפה והחמרה מתבטאים באופן מאוד משמעותי במסלול והדרך החינוכית של הילדים.

יש דברים שאני מיקל בהם באופן עקרוני של שחרור ודגש על דברים אחרים שחשובים בעיני יותר.
לא בטוח שאסתדר עם מישהי שתרצה להחמיר בהם.

כל מה שמעבר להלכה הרגילה - לחשוש לפוסקים יחידים, לעשות יותר ממה שכתוב

זה דרגה שאדם אמור לשאוף אליה אבל לא בהכרח לעשות כרגע אם הוא לא נמצא שם..

הרבה פעמים לא מחמירים כי בנאדם פשוט לא בדרגה הזאת כרגע. 

 

מסילת ישרים לא מחולק לשתי השקפות ושתי אורחות חיים...

זה בדיוק אותו אורח חיים רק תלוי בדרגה של האדם.

 

וזה גם קשור לשאלת הפותח @כבר לא ישיבישער

למה שיהיה בעיות כל עוד שניהם עובדי ה'? 

אולי יש בעיה אם המחמיר בטוח שהמיקל בכלל עובר על ההלכה (ראיתי שגם עם זה מסתדרים אבל לא יודע)

אבל אם אחד מקיים עיקר הדין והשני מחמיר...אם המיקל חושב שהוא בסדר זה בצדק - כי הוא באמת בסדר גמור

 

(יש לציין שלפעמים זה ידחוף גם אותו להחמיר קצת)

ועוד נקודה שצרמה לי בפתיחת השרשור

"ומה קורה אם משום מה הוא לא יכול לסמוך על החלטתו של מ'... (למשל במקרה שהוא חושש שמ' לא לגמרי קלט עד כמה זה לא חשוב לי. או שהוא יודע שמ' בונה על כך שהוא ישתנה בעתיד וכדו')" - מצב כזה מצביע על חוסר אמון. ואני לא מתפלאה. למה? כי גם מצב כזה: "כל מה שהוא כן צריך לדעת זה רק שמ' אכן מעונין בו על אף שהוא לא מקפיד" וכזה "כי ק' כל הזמן חושב לעצמו "אם מ' מעונין בי אפילו שאני לא מקפיד על כך אז הכל בסדר"."  מעיד על חוסר אמון. ואולי אחד גורם לשני. ואולי משהו אחר גורם לשניהם.
 

כשכתבתי את זה... 

 

אבל האמת שלא מדובר בחוסר אמון אלא פשוט בחוסר הכרות וידע.

כמובן שככל שהקשר יתקדם דברים יתבררו יותר ואז כבר לא יהיה שאלה, אבל לפעמים (מסיבות כאלו ואחרות) צריך לדעת ולהחליט די מהר האם לחתוך.

אבל מה שבטוח שחבל לך לוותר על אישתך

רק בגלל שמסיבות כאלה ואחרות אתה לא נותן לעצמך הזדמנות להכיר ולדעת אותה
וחותך מהר

אבל באמת תלוי מאוד במה בדיוק מדובר

אכן יש דברים שהם יותר עקרוניים, אבל אני חושב שהרבה אינם כך (בכל מקרה זה המצב אצלי).

כשמדברים על מרכיבים לזוגיות טובה ומאושרת יש 2 דברים שאולי נראים הפוכים.

 

מצד אחד חייבים את המוכנות להתפשר ואת היכולת להתגמש, כי בסוף תמיד יהיו הבדלים בין אנשים ויהיה צורך לבוא אחד לקראת השני.

ומצד שני גם צריך לקבל את השני כמות שהוא ולא לצפות שהוא ישתנה בשבילי. וגם הפוך- אני צריך לדעת שהצד השני רוצה בי ומקבל את מי שאני ואינו מצפה שאשתנה. 

 

 

ואולי לא ברור איפה מתמקדים במה..

כשיש משהו שחשוב לצד השני והוא רוצה\מבקש מראש שאבוא לקראתו.

אז גם אם אני מוכן להתגמש ולעשות את השינוי הזה בשבילו, עדין בעצם זה אומר שאני לא טוב לו איך שאני והוא לא "מקבל אותי כמו שאני"...

כל מסגרת יש לה כללים וחוקים.
זוגיות זה סוג של מסגרת.
כל מערכת זוגית בנויה מ2 אנשים
לכל אחד מהם יש רצונות ויש צרכים

תמיד! אבל תמיד! אין מצב שלא. לפחות חלק מהרצונות והצרכים של אחד יתנגשו באלו של השני

רוב העבודה הזאת היא אחרי החתונה, כשכבר חיים ביחד
אבל אנשים עם קצת יותר עומק ומורכבות יתחילו את זה לפני.

צריך לעשות איזו שהיא השלמה בין הדברים שמתנגשים

איך עושים את זה?
דבר ראשון: צורך, כל צורך שהוא, הוא קודם לרצון.
לדוג'- הבחורה מאוד רוצה לעשות דייט בים אך בשביל הבחור זה יהיה למכשול מבחינה תורנית כי הוא שומר עיניים
ברור שהבחור קודם כי זה צורך מול רצון.

דבר שני: כשיש צורך מול צורך
אבל אם זה קריטי לבחורה ברמה הנפשית ללכת איתו לים, ברמת הצורך
ומה לעשות שמבחינה תורנית זה בעייתי לו?
אז מה עושים? (אם זה צרכים מהותיים וגדולים, לא כמו הדוג' שהבאתי.
אז אולי באמת כדאי לעצור את הקשר כאן, אבל אם באופן כללי שתיכם עובדים את ה' כמו ש@מבקש אמונה כתב אז-)
יש שתי אפשרויות: אפשרות אחת, עדיפה- שימצאו משהו שמשלב את שתי הצרכים(זה החלק הניסי והמדהים בזוגיות, המשהו השלישי- יש מאין), איזה חוף שומם או ללכת בשעות שאין אנשים וכד'.
אפשרות שניה, צריך לדעת ולהבין שברמה הכללית אני בוחר באדם שמולי, יש לי צורך בו והוא טוב לי ומשלים אותי
אז לפעמים אני אוותר על צרכים שלי ולפעמים הוא יוותר. זה לא שאני מאבד את עצמי או משתנה בשבילו.
השינוי זה בשבילי, כי חשוב לי הזוגיות והחיבור. אז גם אם אני מוותר על רצונות וצרכים, באופן כללי אני יוצא מורווח מהקשר והזוגיות הזאת.

מקווה שמובן
 

ברררררר
מעצבנים

פחות נתקלתי בסיטואציה בעניין הזה ספציפית אבל מכיר את זה בגדול וזה אכן מחרפן.

באתם לשאול אותי? תנו לי לענות בבקשה. לכשארצה לשמוע את דעתכם ודרככם - אשאל ויותר מאשמח לשמוע. אתם רוצים להנחיל אותה גם לגביי? אז למה לשאול? אתם מוזמנים לדון עם עצמכם ולהודיע לי מה המסקנות ומה אני צריך, שחררו אותי.

או במילותייך המדויקות מאין כמוהן, שאין ספק שלוכדות במדויק את הרגשות העולים מהסיטואציה: גררררר 

ובמקרה שלי אני גם לא מעוניינת לשמוע את המסקנות שלהם, במחילה.
זה רק אני או שמסקנות של נשואים בענייני עולם הדייטים תמיד מרגישות לעוסות, מאוסות, ולא מחוברות לסיטואציה?
(במחילה מכל הנשואים שנמצאים כאן)

ותודה גם לכן ברוקולי וחופשיה ❤

אם הייתי התנחלות ככה היו קוראים לי, מעלה חיוך

כן, בהחלט יש בזה משהו. הטפות של החכמים הנשגבים שראו את האור.

תכלס מה שמבדיל ביניהם לבינך זו סייעתא דשמיא, שהם כבר מצאו את הבח"ל ואת עוד לא... יש מצב שיש לך יותר ניסיון מהם אפילו. זה סתם.

מבטיח לא לשפוט ולא לשכנע!

לא קרה לי אף פעם. נשמע ממש מוזר. תמיד שסיפרתי מה אני מחפש פשוט ענו שיחשבו על מישהי שתתאים. 

 

חברים שלי מדברים תכל'ס - מה אתה מחפש? סבבה אני אחשוב. מילה אחת לא מעבר. ובכללי לא נכנסים יותר מידי לעניינים של מישהו אחר בנושא הזה. יש איזה קוד ברור שזה נושא רגיש, ולא חופרים למישהו מבלי שהוא רצה ושאל. 

למה לעזאזל יש כאלה שלא מודעים לקוד הזה??
גררר

הקוד הזה כל כך חזק חברתית, שאני לא יכול להבין איך יש מישהו שלא יעמוד בו. 

יש הרבה נשמות טובות שבכנות ומתוך רצון לגמרי טוב שחושבים שאתה אולי טועה בדבר או שניים בתהליך החיפוש ..
לטובתך ,מנקודת מבטם כמובן, אומרים מה שהחיים לימדו אותם

זה מפתיע כי מבחינה חברתית זה מאוד חזק הקטע הזה. כולם יודעים שיש רגישות בנושא. אבל אולי זה קשור לחברה שאתה נמצא בה. 

 

לדעתי אין סיבה לתת עצות למי שלא ביקש ממך עצה. גם אם יש רצון לעזור, צריך שיהיה בצד השני מישהו שרוצה שתעזור לו. 

מעולם לא יצא לך לשמוע הרצאות של הצעות ייעול למינהם בנושא?
לא מתכוונת בהרצאה רישמית, אלא של אנשים על הדרך כזה..

עריכה:
תאכלס, יתכן גם שיש הבדלים בחציית הגבול הזה בין בנים לבנות..

אלא אם כן ביקשתי ושאלתי מיוזמתי. 

 

אולי יש הבדל בין בנים לבנות? בכללי יש קוד חברתי אצל בנים לא להתערב יותר מידי בעניינים פרטיים של מישהו אחר מבלי שהוא רוצה. כל שכן בנושא הזה.

בדיוק ערכתי את התגובה הקודמת וכתבתי וחשבתי את אותו הדבר 🙃

אולי אצלך. ממה שאני רואה ממש לא .. ולכן אני משתדלת להיות סופר רגישה

אני חושב שככלל, אנשים לא תמיד מבדילים, בהתבוננות על מצבים רגשיים, בין 'אישיות' לבין 'מצב רגשי'. אדם עם אישיות שמחה, יכול להיות במצב רגשי עצוב לאורך זמן. אדם עם אישיות עצובה, יכול להיות במצב רגשי שמח לאורך זמן. כמובן האורך המדוייק של הזמן אינו הקובע - השאלה היא אם מדובר במצב רגשי', או ב'אישיות'.

הדור המבוגר, בעיקר, אולי פחות מבדיל, בגלל שבדור הקודם עוד התחשבו בעיקר ב'סטנדרט', מסיבות רבות שאז היו נכונות הרבה יותר

---- ---- - לקראת נישואין וזוגיות

הדבר הזה רלוונטי גם לגבי הנושא הזה, גם לגבי הנושא של 'בדידות', וגם לגבי 'פז"מ' בדייטים.

שאלתי אותה כמה שאלות על הבחורה, ובסוף אמרתי לה שאני לא מעוניין.

 

קצת יותר מאוחר קיבלתי טלפון מאחותה, שניסתה להסביר לי שאם זה בגלל תכונה X ששאלתי עליה, אז זה בכלל לא מה שחשוב בחיים, ולמרות שאני כזה אני יכול לצאת גם עם מי שהיא לא כזו וכו'.

(ואז אמרתי לה שזה בכלל מסיבה אחרת, אבל שזו זכותי המלאה להפעיל את שיקול דעתי והניסיון מהחוויות האישיות שלי להחליט מה מתאים לי ומה לא.)

מעצבן ממש

1. את התפשרת על בעלך והוא התפשר עלייך? ליבי ליבי עליכם. אף אחת לא תצטרך להתפשר עלי

2. אם את חושבת שהיא כל כך מוצלחת זה טוב בשבילך. אני לא השתכנעתי

3. התחתנת רק פעם אחת יותר ממני

חחחחח אבל לקחתי את זה בסבבה. בסוף הוא אמר שאני צודק

או שאני לא רוצה לשמוע את ההצעה מסיבה כלשהי, ועושים לי מצפון שיש מישהי שבינתיים מתברברת בדייטים כי היא עוד לא פגשה אותי🤦‍♂️
עניתי שכנראה היא צריכה להזדכך כדי להגיע לרמה שלי..

יפה

מתאים לי להגיד את זה 🤭
זה ציטוט שלי?

ואחלה תשובה 😆

היו לי כמה מקרים כאלה גם, לא כיף.


(אבל לפעמים אפשר לצחוק על זה עם חברים..)

בעיני עוד יותר לא מבין כי לא שאל את עצמו מה באמת מחפש לא היה לו זמן לעבודה פנימית לשיעורים וכו'
חלקם אלו אנשים שיצאו איתם בבני עקיבא או בילדות .
כלומר זאת אותה החלטה של גיל 14 או 16 ..
צעיר מידי ..

.

יש גם כאלה שהתחתנו בגלל לחץ .. שגם הם לא העיפרון הכי חד בקלמר.

בקיצור את יכולה להיות רגועה את חכמה מאוד ...ובחור אחד שרצה להתחתן איתה לא מוסיף לה חוכמה .

אנשים שוכחים שהחוכמה היא לא להתחתן וזהו אלא להתחתן ולחיות בזוגיות נעימה מקרבת ומלמדת שזה לצערי הרב אין לחלקם
למה? כי גם אנשים שהתחתנו שוכחים שעדיין הם צריכים כל בוקר מחדש ללמוד את הזוג שלהם לבחור בו כל בוקר מחדש

או האלה שנותנים לך על הראש קבל עם ועדה על פרידה שקרתה ומביעים את דעתם...

לא משנה שהם לא מעורים בפרטים ולא כלום...

והאלה שחושבים שלגיטימי לשאול אותך-

'רגע, התאוששת? הלכת לטיפול? כמה זמן? אצל מי? נו ואיך? הבנת מה היתה הבעיה? אה רגע אז את רוצה לחזור אליו? אה לא? למה? אני שואלת כי חשבתי פשוט לשדך אותו.. רגע אבל מי חתך? הבעיה אצלך או אצלו? נראה לך הוא רוצה לחזור?'

ועוד כמה וכמה פנינים יפות שכאלה...

(ולמען הסר ספק, אז לא, היא ממש לא חברה קרובה...)

 

תחושותיי באותם רגעים - אם אפשר לפעור פה איזה פתח באדמה ולשים אותי שם לכמה רגעים עד שיעזבו אותי במנוחה והיא תלך, אודה מראש

 

קיצר מסכימה איתך. אנשים הזיה לפעמים...

בגדול הם לרוב נחמדים...ופשוט לפעמים השכל הולך לאיבוד מרוב הטוב לב והרצון לקחת חלק ולעזור

 

 

אחח כיף לפרוקק. תודה

והפסקה האחת לפני אחרונה- בול. 🤭

לא משנה על מה, לא משנה על מי...

 

הרבה פעמים בנאדם ששופט על הנושא הזה סביר להניח שהוא מרגיש בנוח גם לשפוט על נושאים אחרים.

זה הלך רוח נפוץ כיום.. 

הפספוסים והעיכובים הם חלק מהדרך
גם אומרים שאף אחד הרי לא יצא לאנשהו ובגלל שיש לו רמזור אדום הוא יחזור הבייתה... ככה יש בחיים רמזורים ותמרורים שנראים כמו מכשולים בדרך אבל הם חלק מהעניין

איזה נחמד לדבר הא
חח שנזכה להפנים ולקבל את המכשולים באהבה

 

שווה לקרוא את הסיפור גם מהזווית של האישה שנתקעה עם הרכב

 

 

ולכו תדעו, 
אולי גם לכם/ן זה יקרה בצורה כזו או אחרת 

 

 

 

ראית את זה?

Log in to Facebook | Facebook

(זה קישור לפוסט הספציפי, לא יודעת למה הוא מראה אותו ככה)

יש כלל ידוע שאומר ש"סור מרע" קודם ל"עשה טוב".

לכן הימנעות משיתוף פעולה עם זווית הראייה של הטרול, קודמת לחיפוש שיתוף פעולה עם זווית ראייה כפי שציינת.

הגר"א אומר "טוב לשבת בחיבוק ידיים בבית, מאשר לחפש מצוות בשוק".

זה לא נאמר כהמלצה לאי-עשייה, אלא כהמלצה להבחין, בדיוק בין לימוד או עשייה, שמתקבלים בביטחון בה', לבין לימוד או עשייה, בשיטתו של הטרול, שמתובלים ההילה מפריעה מתקרצצת או אחרת

אבל בלי ההפי הנד בסוף

 

אבל גם בלי הסוף זה אחלה סיפור

סיפור יפה 👍🏻

הגרסה המודרנית של חיפש אתונות ומצא מלוכה

רוב התידלוקים השגויים הם של בנזין במקום סולר ולא של סולר במקום בנזין - קוטר צינור התידלוק של סולר גדול יותר מזה של צינור בנזין. בעצם כיום כמעט אי אפשר להכניס אפילו בכוח צינור סולר למכונית בנזין.
גברים שוגים פי שתיים בתידלוק מנשים, וכאמור צריך כוח רב כדי לתדלק כיום בסולר במקום בנזין. סביר שאישה היתה מנסה להבין מדוע הצינור לא נכנס כיאות לפתח התידלוק, והיתה לפחות מבקשת ממישהו שיבדוק.
כמו כן עצם הרעיון של נופש בקרית שמונה פחות סביר, ומשפחה שנופשת דווקא שם כנראה מכירה איכשהוא את האיזור, ומכוח זאת גם את תחנות הדלק האיזוריות כך שמשונה ההתרחקות מהן עד לעמק החולה.

קרא את הסיפור בעמוד פייסבוק של האישה ותראה את התמונה המלאה

סיפור יפה על עזרה לזולת ולבסוף שידוך

כשקראתי את הסיפור גם אני תהיתי איך היא הצליחה להתבלבל, כי הצינור לא מתאים..

ברור שהסיפור מקסים, אבל באיזשהו מקום זה לא משהו שהייתי רוצה. למה? כי זה אקראי.

אני מאמינה שיש ערך להשתדלות ולניסיון שלנו. לחכות שיד המקרה תוביל אותי\אותו לפספס פנייה לא יקדם אותי. לעבוד על עצמי, לתחזק קשרים, לחפש אותם באופן אקטיבי - זה הרבה יותר משמעותי בעיניי.

מעין יגעת ומצאת תאמין. לא יגעת ומצאת, אל תאמין.

נכון שבאיזשהו מקום כל ההיכרות הראשונית שלנו היא אקראית, אבל בעיניי הדברים האלה הם לא סימן להצלחה\כישלון של קשר.

 

ומישהי אחרת קראה אותו ופנתה אליה להציע חברה שלה
והבחור התארס עם החברה

אני רואה את האדם כמכלול של דברים, וזה לשפוט את האדם לפי מקרה אחד, וזה לא מוצא חן בעיניי...

כמו ש@חיים של הזכירה את פרשת השבוע..
וזה גם סתם סיפור חמוד בלי מסר ספיציפי

חלום שלי להכיר מישהו לא בשידוך מסודר.

אני חושבת שהקשר הרבה יותר טבעי כשהוא מתחיל כהיכרות סתמית לא לצורכי שידוך.

בעיני, אם מישהו זר פונה אלייך באוטובוס - זה אקראיות.

מישהו שאת עובדת איתו - זה לא אקראיות.

למה?

כי הראשון התרשם ממך לאורך נסיעה משותפת, והשני התרשם ממך תקופה מסוימת. הראשון בעצם לא מכיר אותך, ואילו לשני כן יש מבט יותר טוב על המכלול שלך כאדם.

התכוונתי יותר למישהו שמכיר אותך בעבודה.

אבל אם נגיד קרה משהו חריג בנסיעה באוטובוס,

יכול להיות שתהיה התרשמות קצרה אבל נכונה.

(כמו להבדיל אליעזר ורבקה. 

אליעזר סמך רק על זה שרבקה השקתה את הצאן..)

 

בהחלט
וזה לא שמחליטים להתחתן אחרי יומיים

רק בא לי לציין את הסכנה הקטנה שבזה.
אני יודעת על עצמי, שאחרי שאני שומעת סיפורים כאלה (בעיקר עם המסר החד משמעי שנכתב בסוף) אני מתאכזבת כשאני רואה שבמציאות לרוב זה לא מה שקורה..
לא יכולה לספור את הפעמים שאמרתי לעצמי-וואי, אולי כל זה קרה כי אני הולכת לפגוש בזכות זה את בעלי?
ו-וואלה, טרם קרה.

אז נכון, הכל זה השגחה, וה"פספוסים" הם תמיד חלק ממהלך אלוקי, גם אם אנחנו לא רואים את זה. ויחד עם זאת, צריך להיזהר לא לבנות ציפיות מעשיות מהסיפור הזה.

ומכיר את התחושה.
ה' עדי שהתכוונתי להעלות חיוך ובטח לא להחליש מישהו..
(גם המסר בסוף מדבר בכללי ולא רק על חתונה.
אולי הייתי צריך לפרסם בצמ"ע)

כאן אנחנו מתפלספים על כל שורה בסיפור..

יש מצב שאתה מגיע ל1000 תגובות על הסיפור הזה

@ברוקולי

 

שהייתי רוצה להתחתן עם מישהי שמסוגלת להשאיל את הרכב שלנו לאדם זר באופן ספונטני

 

בטוח יש לו לב ענק, אבל מרגיש לי קצת חסר אחריות.

טסלה היא מכונית חשמלית אז אין מה להסתבך עם התדלוק..

אורי שכטר הצדיק בעצמו איש חסד ענק.

איך אני אוהב לקרוא אותו.
גם סיפורים נפלאים ובעיקר יהודי עם לב גדול

לק"י

33.33% אחוז.
יצאתי עם 3 (השלישי זה בעלי והיחיד שיצאנו מעל 2 פגישות).
יצאתי לדייטים פחות משנה עד שפגשתי אותו (התחלתי לצאת קרוב לגיל 24).

מקווה שעודדתי.

לפי עם מי יצאתי יותר מ-2 פגישות, יצא בדיוק 20%.
אבל יותר מ-3 פגישות היה רק בחור אחד 🙈
בערך 3 שנים בשידוכים.
מרגיש קצת מצב עגום, מצד שני מה יעזור לי לצאת סתם מלא עם בחורים שאני לא מתחתנת איתם😬

היו 3 בחורים כאלו.
עם אחד מהם היה לא כ"כ טוב, אבל היינו ממש רחוקים והתדירות של הפגישות לא הייתה אידיאלית, אז היה חשוב לי לנסות עוד קצת כדי לוודא את זה..

מצד אחד מרגיש מעאפן.
מצד שני-
א. אין שום מטרה להיפגש הרבה פעמים ולהיקשר למישהו שהוא לא בעלי.
ב. הפעמים שהיו (והיו מוצלחות) מחזקות אותי ומזכירות לי שזה אפשרי בעז"ה להגיע גם לנצח של פגישות (;
ג. צריך לעבוד על דיוק -עצמי וגם של מי שמציע- כדי לנסות לשנות את האחוזים.. (:

יצאתי שנתיים עד שהכרתי את האיש שלי, ועם 4 מתוך 10 היו לי קשרים של מעל 3 דייטים.
נראה לי שזה אחוזים די גבוהים, אולי זה בזכות/ בגלל שיצאתי עם בערך רק 1/3 מההצעות שהציעו לי, הייתי מאוד ממוקדת בבירורים.

6/17 למיטב זכרוני, אחד מהם בעלי. יצאתי עם בחורים 3 שנים לא ברצף (כלומר 4 שנים עם הפסקה של שנה די בהתחלה).

שבערך 30-40 אחוז.
יצאתי עם מעט ממש.

או - 

מה הוותק נותן שיעניק סיכוי טוב יותר לקשר?

וברצינות -

אם היית אומר לי לשער מה יקרה,

מצד אחד הייתי אומרת - אולי זה מראה על זה שעם השנים באה התגמשות יותר גדולה ומוכנות לצאת עם יותר אנשים בשביל הסיכוי שזה יתאים.

מצד שני הייתי אומרת - עם השנים לומדים לדייק את עצמינו יותר טוב, לברר יותר טוב, ולמצוא דרכים לקבל הצעות מתאימות יותר ולכן הסיכוי יעלה.

 

ושניהם נראות לי טענות טובות, ואני תוהה את התכוונת למשהו כזה או משהו אחר לגמרי

אני כרגע במספר אי זוגי חח, אז קצת פחות מ-50%.
אבל מסננת הרבה בשלב הבירורים.

שמונה שנים בתחום 😱
(אבל בזמן האחרון האחוזים עלו מקווה שזה סימן טוב..)

מתוך עשרות, רק שלושה מעבר ל3 פגישות...לא כולל את הרביעי שלימים נהיה בעלי.
אבל בזמנו, כשנעצבתי בגלל זה, היתה לי מורה שעודדה אותי ואמרה לי ''עדיף ככה...ה' מעיף לך אותם מהר שלא תסתבכי ברגשות מיותרים''.
וואלה, צדקה.

את חושבת שאם היית מבררת יותר או עושה דברים אחרת יכולת לשנות את הסטטיסטיקה הזו?

נניח לברר יותר\ לברר פרטים מסוימים ובכך לסנן יותר הצעות?

זה מה שעשיתי בשלב כלשהו. ואז באמת הגיעו רלוונטיים יותר.
אמרתי כן רק למה שבאמת הרגשתי שיש לו סיכוי

לפעמים בהתחלה יותר מורחים קשרים לאורך זמן, מנסים ומתאמצים עוד ועוד לראות אולי משהו יקרה פתאום. ואחרי קצת ניסיון יודעים יותר לסנן ולזהות מהר לאיזה קשר אין פוטנציאל להתפתח.

יצאתי עם 4 סה"כ עד כה (בערך שנה בעולם הדייטים, אבל עם הפסקות ארוכות בין לבין. +אני צעירה).
עם שניים מהם הקשר הסתיים תוך דייט או שניים. בדיעבד, כבר מהבירורים ידעתי שזה ייגמר מהר. זה לא היה מתאים בשום צורה, אבל הייתי חדשה, הרגשתי שאני פוסלת על שטויות ורציתי לתת צ'אנס. כיום אני יודעת שזה לא נכון והדייטים האלה היו יכולים להיחסך בקלות.
ועם שניים מהם הקשר היה מעל ל3 חודשים (כרגע בעיצומו של הקשר ומקווה שהוא יהיה האחרון בע"ה

יצאתי עם 10 בחורים לאורך תקופה של כמעט שנתיים:
עם 7 – פעם או פעמיים
עם 1 – שלושה שבועות
עם 1 – חודשיים
ועם בעלי – שלושה חודשים וחצי

סקר מעניין בהחלט.

כי אצל חרדים זה שונה.

 

יצאתי עם 9 בחורות.

עם 3 מתוכן היתה פגישה אחת או שתיים, השאר יותר.

ותק: שנה+

תמיד זה היה נראלי שוואו יש מלא נגמר אחרי פעם אחת ומה נסגר
אז א. כיף לראות שזה נורמאלי
ב. השרשור הזה גרם לי להרגיש ממש חיובי בקשר לזה. כאילו יש מין הרגשה שכמו שמלא זה נחתך בשלב ממש התחלתי, והרבה זה נחתך בשלב אמצעי, אני יצטרך לעבור גם כזה מספר של נחתך בשלב מתקדם (מכירים את המחשבה הזאת?) וואלה זה לא ככה, לרוב כשזה מגיע למתקדם אז כבר עולים על הגל וזה קורה(: בע'ה

רק חשבתי איך להיות בסדר אתו. אחרי הכל ענה ופירט. למרות שיש מצב שהבחורה ביקשה ממנו להיות ספציפי איתי ולא להשאיר את זה פתוח.

לצערנו אין מה להגיד חוץ משיצליח...

 

הלוואי שכולנו נצליח. מרגישה שאם אכתוב בהצלחה, מבחינתי מודה שטוב שלא הצליח בינינו.

ראיתי שכתבת לו "אוקיי" וזה בסדר.

את לא מתרגשת מכלום ומאף אחד..

הוא לא חזר אליך שאמרת שירים טלפון

ואז כתב שהוא בקשר רציני.

מצויין את ממשיכה הלאה.

 

מה שאת יכולה לעשות עכשיו, זה קצת בדק בית עם עצמך

כתבת שנפרדתם פעמיים, למה בדיוק? רשמת סיבות אך תחשבי 

פעם הבאה איך את יכולה להגיב, או לבחור את האדם המתאים לך..

 

אל תדאגי אם היית יודעת כמה זמן אני הייתי בהולד למישהו שאפילו לא יצאתי,

היית בשוק.. בוא נאמר שזה לקח מספר שנים.

 

אז תצאי מזה כמו גדולה, אם הבחור ירצה הוא יודע איפה את.

גבר שרוצה באמת מתאמץץץץ!

זהו, זה לא תורה מסיני, את לא צריכה לעשות כלום, הודעת לו שאת פנויה

הוא בקשר ומכאן והלאה הכדור אצלו, אם ירצה.

 

אגב מזה חזלש?

 

 

 

חזלש זה חזל"ש - חזרה לשגרה. אני מתכוונת עכשיו להכיר ולהיות בעניינים. ואין לי מה להצטער, כי קודם באמת לא יכולתי להפגש. הייתי צריכה להזהר ונזהרתי. עכשיו פחות. 

בתקופה שנפגשנו, לא הייתי נכונה בתגובות שלי. שמרתי ולא שיתפתי ברגשות. כשכבר אמרתי מה מפריע לי, זה היה מתוך התרגשות  ולא בדרך הנכונה, של בירור וליבון. 

 

אפשר להגיד, שההודעה ששלחתי לו, שיתקשר אם הוא בסביבה, היתה כל כך טובה מבחינתי, שלא יכולתי לוותר עליה. סוף סוף דיברתי לעניין בלי לפחד מהתוצאה. 

והנה הגיעה תוצאה "לא טובה" ומתברר שגם אותה אפשר לקבל, בכבוד. בשקט, ברוגע.

במקום להמשיך ולתהות מה אם?? שזה הכי גרוע..
את אמיצה ומהממת ואת תצליחי בהמשך

גם את מקסימה. השיחה כאן הקפיצה אותי קדימה.

 

 

לא לפתח ציפיות לחינם

 

את צריכה להמשיך הלאה 

כן, כואב. נכנסתי לשיחה כדי שיהיה שההודעה נקראה. והעברתי את השיחה לארכיב.

היית צריכה להגיד ״אה אוקי״

למה לא לענות בכלל? עכשיו הוא חושב שאת עצבנית עליו

אה אוקי... באיזה אורח פלא, זה מרגיע אותי.

תודה לעונים. 

דרך אגב, לא כדאי להראות לגבר שאת רודפת אחריו, אי תגובה שלך לזה שאמר שהוא בקשר, היתה מתפרשת בעיניו כאילו את כל היום פינטזת עליו ואת בהלם שהוא בקשר חדש, או עצבנית שהוא ״החליף אותך״ .

keep cool

יש משהו מרגיע בלהשאיר דברים מאחור

גם אם הם לא התפתחו כמו שקיווינו

שפותחת פתח לתקווה? בודק קשר ואולי יחזור?

יכול להיות שהוא לא הבין כל כך את ההודעה שלך על החזלוש? מה כתבת שם?

יכול להיות. אני רציתי לכתוב שחזרתי לעבוד מקרוב, וגם נוסעת למקומות שמעניינים אותי. אבל מה שכתבתי הוא שהייתי בעבודה והייתי גם בירושלים. ומזה אפשר להבין, שביקרתי במקרה. 

מה קשר בין זה שהיית בעבודה ובירושלים לבין הקשר שלכם? לא נראה שהזכרת משהו על הקשר שלכם בכלל

דיברתי רק על עצמי, באופן טכני כזה וקיוויתי שהוא יבין מזה שאני רוצה ויכולה להמשיך איתו. אבל גם אם ההודעה שלי לא היתה כל כך ברורה, לקח לו כמה שעות לענות עליה ביום שישי, ועד שראיתי כבר היה שעה לפני שבת. ואז החזרתי לו רק על השבת שלום.  בהודעה האחרונה, ניסיתי לתקן את עצמי... מאוחר מדי.

נכון, הייתי קצרה. אבל מה יש עכשיו לעשות.

ממש לא. סליחה.
פשוט נסיעתי להגיד שיכול להיות שהוא לא הבין מההודעה שלך את ההקשר לקשר שלכם. ולכן פעל כמו שפעל. הרבה הצלחה

אני חושבת שכבר בזמן של הודעת החיזלוש הוא היה בהתחלה של משהו, והתלבט, ולכן ענה לי אחרי כמה שעות. 

ייתכן, שבאותו רגע הוא כן נטה לכיוון שלי. אבל בשבועיים שעברו, כנראה תפס כמו שאמרת, שמה זה קשור אליו, וסתם. 

ופתאום הגיעה ההודעה שלי. ההחלטה כבר נעשתה, מעורבת פה עוד מישהי, אז הוא ימשיך איתה. 

בקשר אלי: כששלחתי את הודעת החיזלוש, לא הייתי כל כך רצינית. אבל בשבוע האחרון (תוך כדי שהוא כנראה הלך והרצין עם הדייט החדש) גם התחזקתי בכיוון שלו. ככה בדיוק זה הולך. או שאתה יושב זרוק לבד או שאתה צריך לבחור. 

אבל זה לא מה שגורם לי להפרד. זה מה שגורם לי להרגיש טוב עם עצמי שאני נורמלית, וזה הוא ההזוי פה

לרוב נראלי שאני מגיבה דיי ברוגע..
קרה לי שדיברנו בפגישה על איזה עניין שממש לא הסכמנו עליו- וזה היה ממש בהכלה ובעדינות.. (וזה היה מקסים שבשיחה שאחרי הפגישה שנינו יצאנו בתחושה שהיה מעניין לשמוע למרות שיש לנו דעות ממש שונות ואפילו נפגשנו עוד- ושוב לא הסכמנו.. )

ואם הסביבה הייתה קיצונית בהתנהגות אז זה גם עבר ברוגע ובחיפוש אחר פיתרון..

או שצד אחד מתפרץ בצורה לא נעימה / בכי משמעותי בדייט ראשון / משהו מביך/ משהו רפואי

צחקנו

שאלתך מעלה תהיות הגיוניות לוגיות והסתברותיות גדולות מאוד מאוד מאוד.

אם עשית בירורים הלכתיים. עוסקת בנושאים מחקריים עיוניים. למה אתה שואל אותנו "לאיזה סוג", כשאתה מתעלם לחלוטין מהעובדות שציינת כאמור?

(איזה מוזר ,כשאני מחוברת אני לא רואה את התגובה של רב שמואל וכשמחוברת לא רואה..זה רק אצלי??)

זה אולי קשור
שיש דברים שעתידים להיכתב
ועודם לא נכתבו
ועונים
ומשתהים

(מי שחושב אחרת, כבר אמרתי: אל תפרצו לטלפון, לא תעשו טעויות מסוכנות ו/או מטופשות מבחינה עצמית)

סיקרן אותי אז התנתקתי לרגע

לאיזה סוג קשר עלינו לכוון עם המשודכ/ת במהלך הפגישות?
אך ורק להקמת בית כשר ונאמן בישראל

מה סוג הקשר שצריך להתפתח בינינו כך שנגש ממנו לחתונה?
מטרות משוטפות והכלה... אפשר לקרוא לזה חצי חברי חצי עסקי (כל זה לפני החתונה, כן? אחרי החתונה רואים בקשר עובדה מוגמרת שלא ניתנת לשינוי)

(ועפ"ז להגדיר את מספר הפגישות והתחושות)
לעסקי- מטרות משותפות ועולם ערכי דומה. מידות טובות, בריאות
לחברי- הכלה, כיף, ציפיה, 
דבר נוסף שלא קיים בקשרים אחרים- מראה נעים ולא דוחה

מה הכוונה לאיזה סוג של קשר? איזה אופציות יש?

קשר להקמת בית בישראל 

 

קשר שיש בו חברות, פתיחות, כנות, רצונות ושאיפות דומות, רגש הדדי, הרגשת חיבור הדדית

 

כוונתי ב"איזה קשר" היא האם צריך להיות כאן קשר של חיבה או שמא של חברות? או שמא לא זה ולא זה אלא צריך להיות כאן קשר שכלי גרידא של התאמה לוגית (וכימיה טובה)?

 

התשובה "קשר להקמת בית בישראל" לא מעיד דבר על סוג הקשר אלא על מטרתו.

איזה כייף שהוא הכי אוהב ת'עצמו בעולם. זו לא רק חוכמה זאת בריאות נפשית

אני מתכוונת - אתה שואל אנשים שהם לא חרדים למה חרדים לא מכירים באתרי היכרויות..

רציתי לשמוע את דעתכם, אני יודע מה חרדי יגיד לי.
בלי להכליל או משהו כזה, אבל בסופו של דבר כולנו (ב"ה) שומרי הלכה ומעוניינים לשמור אורח יהודי כשר. אז מצד אחד מה ההבדל? ומצד שני כנראה שיש הבדל.

באתרי היכריות, באופן ווירטואלי, הסיכוי שיסתובבו שם אנשים שאינם טובים בלשון המעטה הוא גבוה בהרבה מאשר בשידוך שכולם מכירים את כולם, אפילו לא היכרות אישית. היכרות מספיקה כדי להוציא אדם מהגדרה של אדם עם עבר אפל ולא ברור, גם אם הוא לומד בx וגר בשכונת y.
מי שרוצה בטובתך לא ישדך לך אדם שהוא לא מכיר כלל, גם אם הוא אדם מקסים. אי אפשר להאמין לכל אחד ולסמוך על כל אחד.
יש סיפורים לא נעימים על אנשים שגילו שהחצי השני שלהם הוא לא בדיוק מה שהם חשבו.
כמו שהיום יש אנשים שמכירים באינסטגרם, זה פשוט לדעתי טעות. זו סכנה. יש אנשים 'רעים' שהם שחקנים מעולים..
חלילה לא באתי להוציא לעג על כל אלו שהם אנשים טובים עם כוונות טובות ומחפשים את זיווגם באתרי היכריות ובעז''ה יזכו לבנות בית נאמן בישראל באושר ובשמחה. פשוט הפורמט מסוכן.

לגבי חרדים הם מאוד שמרנים ופחדנים (לטוב ולמוטב) וחדש אסור מן התורה... ככול שאקונספט יתישן יותר יהיו בו יותר חרדים

לדעתי אתרי הכרויות זה מאוד נח אך צריך יותר חוסן נפשי... לפנות בעצמך, להתמודד עם סינונים (תופעה נפוצה ולא מובנת וכואבת), לבנות להתמודד עם מטרידים, 

בתור מי שהייתה באתרי היכרויות זה עשה לי לא טוב בכלל בנשמה..אני גם דתייה ושומרת נגיעה מה שמתברר באתר חרדי שזה לא משהו שהגברים מתחברים לזה כל כך..
לא אהבתי את כל הפניות שם כל אחד מדבר איך שהוא רוצה..
אין לי את החוסן הנפשי לכך, גם מישהו מדבר איתי וקובע לצאת ובבד מדבר עם עוד כמה במקביל..
בגלל זה טוב שדכנית ויש היום קבוצות וואצפ בשביל זה עם עשרות הצעות כל יום.
מצד שני כן הייתי ממליצה פשןט ללכת על שני האופציות ולא לסגור דלת, כי גם ככה זה לוקח לא מעט זמן..
מקווה שלא בלבלתי.

פגישה חמישית אבל היתה הפסקה אחרי השניה

את מרגישה שיש לך תקשורת טובה איתו?

 

כשאני אומר תקשורת טובה, אני לא מתכוון ל- אוירה טובה, צחוקים, שיחה זורמת, ופתיחות.

 

אני מתכוון- שאת שמחה לספר לו על דברים שאת רוצה לספר לו. שאתם נהנים לדבר ביחד על כל מיני דברים. שאת אוהבת את הצורה שבה הוא מגיב לסיפורים שלך, או לדברים שאת אומרת. שאת מרגישה שאתם מדברים באותו גובה (לא אחד שיטחי/ילדותי והשני לא). שאת מרגישה שאת מדברת את הדברים שבאמת על הלב שלך.

חשבתי על זה הרבה וממש כמו שהצעת - אני באמת לא אוהבת את הצורה שבה הוא מגיב למה שאני אומרת וזה מה שמפריע לי..
תודה רבה!

זה נשמע שאת היית מוכנה להתפשר עליו אבל הוא לא באמת מה שאת מחפשת

אם מתפשרים זה גם לא פייר בשביל הצד השני, הוא מחפש מישהי שתאהב אותו באמת ..

אולי זה אומר שלמרות שיש התאמה שכלית
הרגש מסרב להצטרף למסיבה?
זה שכיף לדבר עם מישהו לא אומר שרוצים להתחתן איתו.

כמו שיש טעם באוכל, ככה גם בבני אדם.
כמו שיש אחד שמשוגע על אבוקדו ואחד שלא, ככה בחיבור לבני אדם.
וכמו שבאוכל אפשר רק בערבון מוגבל לאכול דברים שאנחנו לא הכי אוהבים בגלל שהם בריאים ונצרכים- ככה גם בחיבור לבני אדם. אפשר וצריך להיעזר בשכל וגם לעבוד עם הנפש ולהשתנות, אבל יש לזה גבול.

וזה גם תלוי מה רמת הציפיה והצורך מקשר כדי שאפשר יהיה להתחתן.
יש כאלה ממש מתאימים שנרצה להתחתן איתם תוך פגישה וחצי.
יש כאלה שלא נרצה אפילו אם זה אומר להישאר רווקים עד הסוף.
עם הרוב זה נע בטווח שבין- "אפשרי עם הרבה עבודה משותפת לפני ואחרי" עד "לא מתאים לכל מה שרציתי אבל ממש סבבה איתו ויש רגש טוב והשלמה".

עם השנים שעוברות והשינוי הטבעי שחל בנו, ההבנות שלנו, העבודה שעבדנו עם עצמנו, הסבל והפחד שיש אצלנו- אנחנו מגדילים את הטווח, או דווקא להיפך, מקטינים אותו.
לדעתי המסלול הנכון של רווקים אמור להיות כמו פרבולה הפוכה.
מי שלא מתחתן בהתחלה יחסית כשהוא עדיין לא הכי מבין ומודע- עם הזמן מכיר את עצמו יותר ויותר ולומד לדייק את עצמו מה מתאים לו , עד שהוא מגיע לנקודת המקסימום שהוא באמת יודע מה הוא צריך בשביל זוגיות טובה ומשלימה. אחרי שהוא מנסה למצוא כאלה ולא הולך לו, הוא צריך להמשיך לנסות אבל גם להיות פתוח לרדת מהמקסימום ולראות על מה הוא יכול לוותר. לדוגמא- מרמה אינטלקטואלית דומה או הבנה נפשית ברמה גבוהה להפרשים לא גדולים בתחומים האלה, והתמקדות בסיבות אחרות וצרכים אחרים שבגללם הוא רוצה זוגיות, לדוגמא להיות נאהב, ומה הוא צריך שיהיה בצד השני בשביל זה.
זה בעצם לרדת מרמות גבוהות של הנפש לרמות בסיסיות יותר.
המודל הזה (ששמעתי את העקרון שלו באיזה שיעור) בנוי על דברי ר חייא שאשתו הייתה מצערת אותו והוא לא גירש אותה כי "דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא". כלומר ר חייא התמקד ברובד בסיסי וזה נתן לו את הרצון להמשיך את הזוגיות הזו.
כמובן שלכתחילה צריך לחפש התאמה גבוהה, שהרי זוגיות זה דבר גדול מכל הבחינות, הטבעיות והרוחניות.
זו ההשלמה שלנו.
ומצד שני- דווקא בגלל שזה דבר גדול, צריך לדעת מתי לעשות ולוותר על דברים מסויימים כדי להגיע למצב של ההשלמה הזאת, גם אם היא חלקית.

לצערנו, רוב האנשים מתעוררים לחשוב על התפשרות אחרי מעט או הרבה סבל וזמן שאבד.
אמנם נכון שזה חלק מהטבע שלנו, שאנחנו לומדים דרך חוויות, אבל יחד עם ענווה ודיבור ישיר עם ה'- מעט סבל יספיק כדי שהמסר יופנם והנפש שלנו תסכים ותצליח להתפשר.

(מקווה ששרדת עד פה)- רק עוררתי אותך לחשוב על הדברים מכמה זוויות

אני חושבת שלא חייב להיות ריגושים וגעגועים כל הזמן.
אבל זה שלא מתחשק לך לראות אותו או לדבר איתו בין הפגישות אומר משהו.
יש עניין שיהיה חיבור ומשיכה עם מישהו שאת הולכת לחיות איתו כל החיים.
נכון שיש דברים שבאים עם הזמן כשנקשרים ומכירים יותר.
אבל צריך להיות משהו בסיסי של רצון לקרבה.

ואחרי תקופה שניסתי להתברר מה בדיוק הפריע לי ומה גרם לי לתחושה הלא טובה בין לבין
הגעתי למסקנה שזה בגלל שלא היה תקשורת בין הפגישות ושהפגישות היו במרחקים גדולים של זמן אחת מהשניה
מה שגרם לכך שכל פגישה התחילה כפגישת היכרות ולא כידידים, הקשר נשאר במקום של ההתחלה ולא התקדם

זה נכון מה שכתבו מעליי אבל לפעמים יש סיבה טכנית פשוטה שמפריעה שכשפותרים אותה ההרגשה הזאת משתנת
ולפעמים יש סיבות מורכבות שיושבות עלייך מפחד מחתונה או פחד מכל דבר אחר שנמצא בו שאת צריכה לשחרר


אבל מה שבטוח, שכל רגש הוא תולדה של סיבה מסוימת, אין כזה דבר "סתם לא הרגיש לי" וגם אם את לא מרגישה מספיק בשביל להמשיך את הקשר/ להשלות את הבחור,ואת חותכת, ממליצה ממש לברר עם עצמך מה באמת מסתתר מאחורי אותה הרגשה(ולא לתת תירוצים חיצוניים). מה גרם לך להרגיש מה שהרגשת. את יכולה אפילו לערב גורם חיצוני, אפילו משהי מקצועית שמכירה את הנפש שלך/ שתכירי לה אותה שתעזור לך להבין על מה אותו רגש יושב.

גםאם זה כי הקשר טוב וההרגשה היא פחד שאפשר לעבוד על לשחרר אותו וגם אם בשביל הלימוד להבא וכדי שתוכלי לשחרר ממך בצורה שלימה את הקשר כשהוא לא נכון לך.
 

( הדיון אמור ללכת לכיוון קבוצת השווים)

באופן כללי, ממתי למישהו יש מונופול על משהו?

אם אתה חש בבדידות, מה זה משנה מה הסטטוס שלך בחיים?

זה לא ברור שכל אדם זקוק לחברים?

אולי לנו כרווקים זה בולט יותר מאשר בקבוצות אחרות, אבל בהחלט כולנו זקוקים לחברים ולהכלה.

אע"פ שודאי יש בזה צד אמיתי.

נראלי שבפודקאסט של הרב חיים נבון עם מאיר בוזגלו (אולי אולי הרבנית ימימה) הם מדברים על הפער בין התפיסה של הרב סולובייציק את המאמין כבודד, לעומת תפיסות אחרות (נקרא להם מסורתיות, במובן של עממיות וכד' ולא כהגדרה להקפדה במצוות) שאצלן המאמין הוא הכי לא בודד בעולם.
יש לו את הקב"ה והמשפחה והעם..

זה ממש כל אחד חווה את היהדות אחרת, בהתאם למקומו ולדורו)

לא
ולא

אבל זה חלק מהותי מההגדרה

 

כמו לשאול האם לעניים יש מונופול על נזקקות. ברור שיש הרבה אנשים שנזקקים להרבה דברים, ובכל זאת יש קטגוריה של אנשים שהם נזקקים בהגדרה

ההקשר שמשתמשים בו (לפי מה שאני מכיר) הוא מייצג שליטה רחבה שמאפיינת בריונים.

אני לא השתמשתי במונח הזה...

 

להיפך, אני הסתייגתי משימוש במונח הזה, בדיוק כי הוא נותן קונוטציה של כוחנות

זה בדיוק מה שכתבתי

בפעם הבאה בבקשה תסביר מה אתה רוצה לומר, זה יהיה ברור יותר

 

(לדוגמה: כן אני מסכים שהמונח הוא קצת מוציא מפרופורציה כי הוא מונח עם קונוטציה של כוחנות

ומקבל את בקשתך..

אבל מסכים שזה ביטוי מאוד גדול כזה

אפשר להיות נשוי ובודד יותר

וכן, בדידות היא מאפיין שקיים יותר אצל רווקים.

אבל זה רגש בדידות מסויים... להיות עם מלא חברים ובלי בן/בת זוג זאת בדידות מסויימת שרק רווקים (אלמנים או 'גרושים') נמצאים בה.

כאילו מה לכל הרוחות. 

אסביר, מונפול זו חברה בלי מתחרים, כאשר בפוטנצל יכול להיות תחרות על לקחות.
כאן אנחנו מדברים על צריכים, וכל מי שצריך צריך..

אפשר לנסח אחרת ואז גם לקבל תשובות אחרות, האם הצורך של הרווקים הוא בפער כל כך עצום מאחרים עד שלא ראוי להתייחס לצורך של אחרים. משל: לדבר על ההבדל בין משהו שצריך אוכל בשביל מנה אחרונה, לבין מישהו שצריך אוכל כי הוא לא אכל שלושה ימים.. טוב, לדעתי המשל מוגזם, אבל הוא ממחיש.

האמת, נראה לי שבדידות, צורך בחברים וצורך בהכלה הם לא בהכרח מקשה אחת, אבל שבהקשר של רווקות הפוטנציאל שלהם להגיע יחד הוא גבוה, ולכן התחושות עשויות להיות קשות יותר, עד כדי מחשבות על מונופול.. (;

אבל בתכל'ס, מונופול- בוודאי שלא. ולפעמים ה' גם מזכיר לי את זה..
אבל אני כן חושבת שיש משהו טיפה שונה בבדידות של רווקות, ושהוא גם קצת מורכב להנגשה למי שלא חש אותה בעצמו.

יש בדידות שהיא כתוצאה מהלבד
ויש בדידות למרות הביחד.

שניהם קשים מאוד,
אבל מונופול על הלבד? כן, זה שלנו.

כל אדם יכול להרגיש כך גם אדם שנמצא בקבוצה או בזוגיות.
לגבי הצורך בחברים דווקא זוגו זקוקים לזה לא פחות.
זה טרגי להתחתן ולא לשמור על קשר עם חברים ..
עוד יותר מבאס להתחתן ללדת ילדים ולנתק כל קשר מהעבר שלך לצורך הווה אני לא מאמינה בזה . כולם צריכים חברים אף אחד לא צריך להיות בודד.

צורך בהכלה כל אדם שנמצא בסוג של אתגר מסויים זקוק לזה..

על חיי הרווקות. על כל המשתמע מכך ובכל הקשר.
ייתכן שמאפיינים מסוימים שמרכיבים את הרווקות יימצאו במקומות אחרים ועל כך כמובן שאין להם מונופול

כי מי שנמצא בקשר נישואים מחייב והוא לא שמח ח"ו בקשר, אז כולם מסביבו חושבים שהוא לא בודד, אבל עלול להיות בודד..

אבל הם בד"כ בראש הטבלה..

בבדידות יש כל מיני סוגים, חלקם מגיעים כשאדם לא מחובר לעצמו/מתוח וכד'.
כמובן שיש בדידות שהרווקים עומדים בראש המתמודדים איתה.

האמת שצורך בחברים זה דבר שלפעמים נשואים מתמודדים איתו יותר, דוקא בגלל הנישואים (יש לי כמה חברים כאלה)

הרב מאיר דורפמן כתב יפה פעם על זה (בתשובה הראשונה שלו בספר "פעמיים באהבה, תשובה שקראתי אין ספור פעמים)

שבדידות היא יותר אופי מאשר סטטוס...
זה אנשים שחיים בתוך עצמם, לרוב עם מודעות עצמית מאוד גדולה..
ודרישה עמוקה מהמציאות..

ועדיין, זוגיות יכולה להקל מעט, לפעמים (לא תמיד, תלוי כמה מצליחים בזה), משהו שלרווקים אין.
אבל לדעתי, ממש אין לרווקים מונופול על הבדידות, 
לפחות לא בפועל. באידיאל אולי זוגיות אמורה לפתור את הבדידות, אבל שוב, לא בטוח שבדידות היא בעיה שצריך לפתור

ולא בטוח שזה דבר בר-שינוי..

גם בזוגיות יש לפעמים בדידות.

באופן כללי לא זכור לי שהיה שונה, גם כשהחלטנו להמשיך אחכ

אפילו איזה עוגיות שהכנת או סיפור שממש הולך איתך..

משו שמעבר להיכרות

צריך להביא את עצמך, ואת השברים שישקפו מי את/ה בצורה הכי טובה

כשיש יותר משימות ואין זמן ככה אנחנו יותר יעילים. תסדר לך את הלו"ז מראש, תגדיר לך זמנים.
אם הקשר שווה את זה אתה תראה שזה הופך להיות חלק טבעי ומשמח, אם לא אז קיבלת אחלה אינדיקציה למה לא להמשיך.

בהצלחה אח ותבשר אותנו בשורות טובות (:

*למדתי תואר "נחשב" ועבדתי בשתי עבודות במקביל (לא נאמר בשביל לעוף על עצמי אלא בשביל להראות שזה לגמרי אפשרי).

ומכיר מעצמי שזה מסתדר באמת כמו שאמרת
אבל הבעיה היא המסביב- בעבר בקשרים שהיו לי היתי מאוד מוטרד שכלית ונפשית במחשבות על הקשר ועכשיו מרגיש שאין לי את הפניות הנפשית

אם אתה עסוק אבל סך הכל מרוצה ונכנסת לשגרה שאתה כן שמח שגרה שאתה מאושר בה סך הכל
אז כן אין סיבה שלא לשלב גם זוגיות .
אם אתה מרגיש עדיין מבולבל בשגרה הזאת ועדיין לא מרוצה ממנה ומאוד עייף אז לחכות קצת שיהיה לך אנרגיה

מישהו מכיר את המאגר של קרן גרינבלט? ממליצים?

יש לזה פוטנציאל רציני

תתקשר ותשאל אותו, מה תפסיד?

אבל עם הסתייגות. כי יכולים להיות כל מיני בחורים בכל מיני ישיבות. בעלי למד בישיבה מאוד נחשבת ומאוד כבדה כזאת, אבל בפועל המחזור שלו היה ממש לא מתאים לישיבה . וגם בחיים לא חשבתי שאצא עם מישהו משם.

אני יודעת שהרבה מתנגדים להגדרות האלו, אבל לי זה אומר המון.
בעיקר בעניין התפיסתי.
טרם פסלתי על ישיבה, אבל אם אני נתקלת בישיבה שפחות קשורה אלי תפיסתית אני עושה בירור הרבה הרבה יותר עמוק.

לא צריך ליפול להגדרות, אבל בסופו של דבר יש סטטיסטיקה, אז נכון שיש יוצאים מן הכלל, אבל זה כן מעלה גבה.

או בקיצור - אם מישהו לומד בישיבה שאת לא מתחברת לקו שלה, אסור בשום פנים ואופן לפסול רק בגלל זה, כי הסטיגמה לא תמיד נכונה (קחו אותי למשל: בכיף יכולתי למצוא את עצמי בכל אחד מהמקומות הבאים: חברון, מרכז הרב, הר המור, הגוש, מעלה אדומים, ואני ממש לא יושב בול על הקו של אף אחד מהמקומות האלו...) אבל זה כן עלוול להצביע על משהו, אז זו כן נקודה שדורשת בירור יותר מעמיק.

האמת שזה בכלל מתחבר לי למהלך הרבה יותר גדול של סיבה מול סימן שהתחלתי לחשוב עליו לפני שנה בערך ואני חושב שהוא מצדיק שרשור בפני עצמו. בעז"ה כשיהיה לי כוח. 

למעשה אני ב"ה לא מבינה בסטיגמות על ישיבות גם ככה

יש אנשים נדירים שלא סופגים את ההשקפה של הישיבה בכלל. משהו נכנס תמיד. מ"מ - לברר כחלק מהבירורים המקדימים על הישיבה ובפרט על דרכו של הבחור בה.

וכל השאר אפשר לבדוק לגופו של אדם.

(נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות) שאלת אם היא עדינה? - אל תסתפק בתשובה כן, תשאל "איך/במה זה מתבטא?" לחפש דוגמאות (לאו דוקא אחת על כל עניין). תמיד לחקור - במה או איך זה מתבטא וניכר?

מעבר למה שברוקולי שלחה שנראה מעולה. כששאלתי מה תחומי העניין של הבחור, פתאום נפתח לי איזה שהוא נושא שיחה ארוך שלימד אותי הרבה על הבחור. דווקא בגלל שלא ידעו לענות לי על זה, ענו לי הרבה מסביב וזה לימד אותי הרבה

משם באות כל התכונות הטובות

הבלגה

רצון לגשר

סולח

 

וכו.....

 

אך מי שגאוותן וכעסן אני מעיפה מהר

קודם כל לבקש מהבחור שיספר על החבר באופן כללי, קצת 'קורות חיים', ומה שעולה לו. חשוב לשים לב לנימה של הדברים ולמנגינה שמאחורי המילים. הסבר בסוף.

ואחר כך לשאול, והנה כמה דוגמאות לשאלות:
אילו תכונות בולטות באישיות שלו? (ואיך זה בא לידי ביטוי)
מה תחומי הענין שלו? מה הוא עושה בזמנו הפנוי? אילו תחביבים יש לו?
איזה מקום הוא תופס בסיטואציה חברתית?
מה חשוב לו בחיים?
באיזה מקום הוא במשפחה שלו? איך הקשר שלו איתה?

כל השאלות האלה הן שאלות 'איך'. חשוב לשאול באופן שמשאיר פתח לתשובה ארוכה, ולא שאלה סגורה כמו 'האם הוא חברותי?'

בשלב השני, לשאול על דברים שהם חשובים לך באופן ספציפי. תכונה מסוימת, או דברים אחרים. אני לדוגמה שואלת האם הוא יותר הומאני או ריאלי.

ועוד שאלה שהיא קריטית ממש: האם הוא בריא מבחינה נפשית?
כן, זה אולי ישמע מוזר אבל חשוב לשאול את זה. ועוד יותר חשוב להקשיב למנגינה שמאחורי התשובה. להקשיב ולשמוע האם הדובר בטוח בעצמו, או שהוא קצת מתלבט ומהסס.
ואם יש משהו עם קצת היסוס, לברר עוד.
(את העצה הזאת שמעתי מהרבנית הודיה דוידוביץ, לא המצאתי אותה).

רצוי להשתמש במילים שבשדה סימנטי קרוב לדוגמא - "אני מחפשת מישהו יוזם מוביל עצמאי בעל עמוד שדרה... איך הוא ביחס לזה?"