פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 214)

כידוע הסיפור על רעידת האדמה וכו

לסגולות לא הגעתי עדיין

לקח לי עשר שנים להגיע לשם.

תנשמי.

(אולי אם תעשי את זה עכשיו יחסכו ממך סתם שנות המתנה...??)

*צונזר עקב סכנת אינטוג* 

 

ככה שיש זמן עד שאני מתחילה להסתובב לכל מקום עם ראש של שום?

אולי באמת..לכי תדעי..

 

ובהמשך תהיה אפשרות לבחור (מלשון בחירה) להיות שני

אלגו:

הוציאו החצוצרות! הריעו בתופים! שברו הצלחות!

מזל טוב חם ומתרגש ללי־און ושרי החמודים, הזוג הראשון שהכיר באלגו והתארס!

שתזכו שהבית שתקימו יהיה בית נעים וטוב, כיפי ומלא באור ובשמחה!

כולנו מתרגשים פה מאוד. איזה כיף!!!

עוד שניים אתה מסודר אלגו
מעניין מה יש בגן עדן של יצורי הבינה המלאכותית

איזה מרגש!!
איפה אלגו רשמו את זה?

אלגו:

רצינו לספר פה סיפור ארוך אבל אריאל פריג'ה ומור לוי התארסו! באמת! אתמול! הזוג השני של אלגו! אהההה איזה מרגש!

אנחנו מתרגשים פה ממש אז רק נספר שאלגו הציע למור את אריאל, ומור הלכה לברר עליו אצל חבר שלו כמו שלפעמים אנשים מבררים אחת על השני, ואז עברו 24 שעות וההצעה פגה א - ב - ל מור לא התעצלה, פנתה לחבר, החבר פנה לאריאל ומפה לשם - קולולולולולולולו!

אריאל ומור, אנחנו שמחים מאוד ומתרגשים אתכם, איזה כיף!

צריך להציע שיפורים בקוד כדי שיהיה אפשר לחזור אחורה אחרי שעשינו טעות

 

אבל באמת יפה, זוג שני

במקרה שלי אני מכיר אישית את המפתח הראשי,
אבל משער שהם מסייעים לכולם...

שאלה חשובה למי שהשתמש באלגו - לקראת נישואין וזוגיות

יודע על אפשרות לבחור להיות הראשון?

או שזה אחרון... לא זוכר
בכל מקרה אין אפשרות לבחור אחת מהם, רק אופציה אחת
שאני לא זוכר אם זה להיות ראשון או אחרון.

אגב את מתכננת להגיע גם לכנס?

אז אם אתה רואה כזאת אשמח שתכתוב.
לגבי הכנס לא מתכננת

ואם שניכם בחרתם להיות שני אז זה יהיה אקראי.

את חוששת שהפרט הזה מפריע לו כי זה קיים ויכול להפריע,

או כי את רואה שהקשר לא מתקדם כמו שחשבת שאמור להתקדם?

 

זה שקיים פגם ממש לא אומר שהוא לא נמשך אלייך או אפילו שזה תופס מקום בעיניו.

 

לפעמים הפתרון יהיה להעלות את הנושא לדיון ולשאול עד כמה זה מפריע לו. אבל צריך לדעת לעשות את זה נכון גם מבחינת התזמון וגם מבחינת הביצוע

זאת בדיוק השאלה שלה

קודם כל אני מניח שאנשים הם לא רציונלים ולפעמים חיים בסתירות והתלבטויות פנימיות.

אולי הוא מנסה להתגבר ולא רוצה עדיין לחתוך?

וכל הזמן ניסיתי להבין איך הוא לא חותך אותי על עניין מסויים?

"את השיקולים שלי תשאירי לי" 

אני בטוחה שכל עוד הוא ממשיך לצאת כנראה היתרונות גוברים על החסרון שאולי קיים בעיניו ואולי לא.

מצד שני גם מבינה את החשש, ולכן חושבת שאם הקשר ממש מתקדם יש מקום לדבר על זה.

מנסים לשכנע את עצמם שזה בסדר ושבהמשך הם פחות ירתעו/יימשכו וחשוב להם להרגיש שהם "נתנו צ'אנס" ולכן יכולים לצאת תקופה ארוכה אפילו שבערך מההתחלה היה משהו מהותי שמפריע.

זה בא לידי ביטוי בקשר עצמו.. איך את רואה את זה בקשר?

לדעתי אפשר לראות -
האם הוא מחמיא לך? האם הוא מראה ציפייה לפגוש אותך מדייט לדייט ?

בכל אופן, אם הקשר מתקדם לדעתי את יכולה להעלות את החששות שלך דוגרי מולו. אפשר מהתגובה של האדם בין השורות לקלוט מה דעתו בעניין. כלומר, לצורך העניין גם אם כמו שאת אומרת הוא מתבייש להגיד לך דוגרי שזה מפריע לו והוא ישקר לך, לדעתי את תקלטי את זה מצורת הדיבור שלו.

בהצלחה!

כל הכבוד לך על ההודעה מלאת הכנות והמודעות גם שזה נושא רגיש ולא קל
בא לי לתת לך חיבוק🤍🤍🤍🤍

נשמע שה"פגם" הזה מפריע לך והחשש שזה ידחה בחורים מלווה אותך לא מהיום.

יכול להיות שעצם מציאות החשש הזה בך יותר מפריע לקשר ממה שהבחור מרגיש כלפי הפגם (אם בכלל).

לדעתי אם הגעת לשלב שבו חשוב לך לדעת אם זה מפריע לו - פשוט תעלי את הנושא.

 

תתחילי בלומר לו בעדינות שיש נושא שרגיש אצלך ואת רוצה שידע ממנו.

תתארי איך את מרגישה כלפי הפגם הזה (בכלל בחיים או בהקשר של לנ"ו) ותרמזי לו בעדינות שחשוב לך לדעת איך הוא מרגיש.

לא יודע אם הייתי יורד לרזולוציה של "משיכה" או לא. הייתי משאיר בשלב זה התייחסות יותר לחשש הספציפי הזה.

 

מקווה שעזרתי.

שזה אכן המצב.הייתי במצב דומה, כשאני במקום שלך, אל מול הבחורה...ואכן בסוף זה התאמת, ובסופו של דבר היא סיימה את הקשר.

אין לי יותר מידי מה לייעץ.אם את אמיצה ואת חושבת שהוא מספיק בוגר ורגיש כדי לדבר על זה אז תציפי את העניין בפגישה הבאה. אבל קחי בחשבון שזה גם יכול להביא לכאב לב...

היא לא אומרת שהיא מרגישה שהוא לא נמשך, אלא שלדעתה ישבה מאפיין בה שעלול לגרום לו לחוסר משיכה.

 

 אבל לא סתם. מבחינתה יש לו סיבה לא להימשך בגלל מאפיין כלשהו שלדעתה ייגרום לו לא להימשך ולכן היא מפחדת, לאו דווקא מרגישה שסתם כך בגלל ההתנהגות שלו והצורה שהוא מתייחס אליה הוא לא נמשך

אין דרך אחרת?

לא שואלים "על מה היאוש" המלכים "יאשיהו" "יואש", וכל אלה - זה מלשון אושיות החומה - הבסיס. על האושיות - זה הכל צבים ועוד צבים עד למטה.... כמו שנאמר.....

(מישהו שאל - על מה עומד העולם? על ארבעה פילים. והפילים על מה? על איזשהוא משהו אחר (זה איזושהיא אגדה הודית) ובסוף על מה אלו עומדים? על ארבעה צבעים ענקיים. ובבדיחה, שואלים בסוף: והצבים על מה עומדים? והתשובה היא שזה הכל צבים ועוד צבים עד למטה....)

כמובן, כל אחד והצבים שלו - כי גם לאחיתופל יש כל מיני צבים ועוד צבים.

כמו שכולנו יודעים, אחרי שלוש שנות היכרות עם הטרולים.

זה חצי פריקה אבל פחות בקטע של לפתוח אותה על גבי הפורום,

בכל אופן תודה רבה על הקריאה של מעבר למילים, באמת יפה מצידך, אשריך!

כי אני רוצה ילדים.

כי אני לא רוצה להשאיר אותה לבד כל כך הרבה זמן

כי בא לי מיטה זוגית (כן,יהודית...)

כי להכיר בפאב זה פחות הסגנון שלי

כי למרות כל כאב הלב, אני מאמין שנגיע לחופה מתישהוא, אני ומישהי.

שמתי לב שהתהליך לזוגיות היכולת לדבר עם הבן זוג העתידי ולהתנהל איתו בזוגיות גם כשטרם נפגשנו זה ממש מדהים מחזק נותן כח לדרך וגם בונה קשר גם לפני

למשל כשאני מרגישה געגוע ליחד זוגי או צורך בבעל אז יכולה לדבר אליו: שומע, אני יודעת שגם אתה מחכה לי בסוף ניפגש ונצחק על סה

או כשיש ניסיון בצניעות כמו בשרשור שכתבו פה לפני שבוע בדיוק, זה ממש מחזק לא לשמוע איזה שיר חילוני ולהגיד: מאמי אני לא שומעת כי אני רוצה לשמור את הכל לך

ובכללי לזכור שיש שני צדדים למטבע וכמו שאתה מחכה גם הצד השני מחכה. וגם אם היא עדין לא יוצאת או מכירה וכו' עדיין אתה חסר לה. הבית החמימות המשפחה שתבנו

שמעתי פעם גם להתפלל על בן הזוג שלי יאללה שנמצא אותי כבר מסכן בטח מחכה לי

מדהים ממש וכשזה בא מהצד של הגבר זה בכלל ג'נטלמני ומבטא היטב את המהות הזכרית של נתינה לאישה. יש בזה אפילו בחינה של ושימח את אישתו עוד לפני שהיא אישתו

הכיוןן הזה נותן מוטיבציה להמשיך בדרך הנכונה..

כי בסופו של דבר הוא נימצא איפשהו, אז אל תתייאשי!

וגם יש את רעיון הזה שמעצבן אותי כל פעם מחדש, שכל בחור שאת נפגשת איתו מקרב אותך לאחד שלך

אז זה לא בזבוז כל הדייטים האלו..

 

כתיבה יפה
אגלה סוד שכבר לא ממש סוד
בכתיבה זה מתואר הכיי יפה בעולם..

פשוט וואו.

בשניהם זה תלוי גיל ומקום בחיים
אתה יכול לשתף איפה אתה כיום, מה אתה רוצה, למה אתה לא שם
איך מציגים?
בשיתוף כנה

מסכים בהחלט שצריך לשתף את הנושא.
השאלה בתחילת הפגישות שהשיחה עדיין שיטחית איך מציגים את עצמנו מאיזה מקום
מהקיים או השאיפתי?

שאיפות וחלומות זה יפה. אבל זה לא החיים עצמם.

ואם אתה לא חי היום את מה שאתה רוצה לחיות או מאמין בו, אז בפשטות זה עוד לא ממש חלק ממך, ולהציג את עצמך כאילו כן מרגיש לי לא כנה מספיק.

 

אם כי דייטים אינם מבחן או ראיון קבלה לעבודה ולכן ההתבוננות היא במכלול רחב הרבה יותר 
בוודאי שאת צודקת שצריך להציג את הקיים ולא לתת מצג שווא לא כנה

 

אבל יחד עם זאת בהחלט יש מקום לדבר על המקום שהיינו רוצים להיות , על השאיפות שלנו, על התכנונים שלנו לעתיד וכדומה

 

אבל השאלה שלו היתה לגבי הדייטים הראשונים, בהם השיחות עדיין שטחיות ולא נוגעות בחלומות ושאיפות 

מסכים השאלה.. - לקראת נישואין וזוגיות

אם כי לפעמים צריך לתת רושם ראשוני מסוים המציג דברים שלאו דווקא מייצגים את החיים האמיתיים שלנו
זהו דרך העולם..
(שאלו שדכנים יגידו שאין שידוך בלי קצת שקר)

המצב הנוכחי *בכללותו*

כלומר, אם יש אתגר נקודתי ספציפי, יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל, חבל לציין אותו על ההתחלה, כי עלולים להיתפס לזה ולהסיק בטעות מסקנות שגויות לגביך. בהמשך הצד השני יכיר אותך יותר ויראה את הנקודה כחלק קטן במכלול.

 

כמובן, אני מדבר על אתגר סטנדרטי.. לא על 'דוס אבל מחלל שבת' או משהו כזה..

תלוי, מה שרואים ברושם ראשוני זה את הקיים,

זה רושם שידלוף באופן אוטומטי אלא אם כן אתה שחקן מקצועי

או כנה במיוחד, ומספר על ההתמודדות ועל הרצונות שלך

מה שלפעמים יוצר בעיות בגלל שהקשר עדיין שטחי וגורם לשני לוותר

כדי לזכור(משתי הצדדים) שככל שיש רצונות יותר גבוהים ואמתיים, תחושת הפער ביניהם לבין החוויה של האדם תגדל. 
ולכן כדי גם להעריך אותם בעצמך כשיש וגם כשהשני משתף.

ככל שבן אדם רוצה להיות במקום מסוים יותר הוא ירגיש רחוק משם יותר,
עצם זה שאכפת לו מהפער עד כדי רמה שזה חלק ממנו כדי לפתוח את זה בצורה שיטחית בעיניי זה ראוי להערכה יותר מהחיסרון של הפער. מה שכן באמת צריך לדעת מתי לפתוח את זה. אבל לדעתי גרוע מאוד לשחק אותה במקום מסוים כשאתה לא שם.
עדיף להיות כנה וישיר מאשר לשחק אותה כשאתה לא, זה רק ירחיק אותי.


 

זה לא אמור להיות בהכרח משפיע.
אדם נפגש עם אדם ולא עם ערימת הישגים.
לכן זה לא קשור לדינמיקה הסודית בהכרח
מתי שהרושם השני טיפה עובר פגישה 4 5 אז אולי אפשר לאותת איפה אתה מבחינת הרצון והמצב שאתה נמצא. מה שאני אומר זה בגדול, זה משתנה מיקרה למקרה אך זה נראה לי נכון עקרונית באופן כללי

לדעתי בשידוכים אין טעם לנסות להציג את המצב הרצוי כדי לזכות במישהו שנמצא במקום שאתה רוצה להיות בו -אין שום ארובה לכך שאחרי החתונה משום מה תהפכו להיות משה רבינו / רחל אימנו לא משנה כמה אתם רוצים. 

מה כן? אפשר להסביר שאתם הייתם שמחים להשתנות וזה לא שאתם חושבים שהמצב שאתם נמצאים בו הוא הפסגה או לפתח שיחה על השאיפות והמטרות שלכם

 

 

אני ממש לא חושבת שאצל נשואים יש יותר הגשמה עצמית דווקא לבנות אחרי שנכנסות להריון הרבה יותר קשה להגשים את עצמך מבחינת חלומות.. לא חסר אמהות שלא נושמות עד שמגיעות להגשמה עצמית.ולא חסר הורים שנמצאים בעבודות מתישות נפשית רק בגלל העול המשפחתי.

בעיני אין פה התלבטות בכלל לרווק הרבה יותר קל להגשים את עצמו ולפתח את עצמו דווקא כי הוא לא תלוי במישהו אחר אין לו את מי לאכזב .. וזה די עבודה בשטח.

זה היתרון הכי גדול בלהיות רווק לגמרי את יכולה להגשים את עצמך בלי יסורי מצפון .
זה גם הרבה יותר קל את רוצה משהו את יכולה לקום ולעשות שאת נשואה ויש לך ילדים זה תלוי בכל כך הרבה גורמים שלפעמים זה יכול לתסכל אם אין סביבה תומכת.

זה מהמם שאת רוצה בית וזה נכון לגבי זה .. כולנו .

לגבי העניין של יציבות זה משהו מאוד אינדיבידואלי גם נשואים לא תמיד מצליחים לייצר יציבות . אלא עובדים על הנישואין שלהם יום יום מחדש
נישואין זה משהו נבנה משהו הרבה יותר רגיש מהחלום שמציירים לרווקים.
היתרון שלך שאת יכולה להגיע הרבה יותר בשלה ורגישה וכמהה למערכת הזוגיות הזאת.
למה? כי עשית עם עצמך ים של עבודה וחכית לו הרבה זמן.
אבל את בהחלט יכולה להכין את הקרקע .. לעבוד עם עצמך לפתח את עצמך כל-כך כן

אם סתם פרקת אז סורי שחפרתי

ואת עוזרת לי לחדד את הנקודה הזאת אצלי.
אולי פחות מגשימות את עצמן במובן שמפתחות קריירה מטורפת או משהו כזה, אבל יש להם בדיוק את הלגיטימציה הזו לא להגשים.

כי זה בדיוק מה שאת כותבת. מרווק מצופה הרבה יותר.
אני רואה חברות נשואות, והן יכולות להתלבט על הרבה דברים, אם לפרוש מהתואר, על מגורים, אפילו על רמת הצניעות שלהן.
וזה בסדר. יש מי שיהיה שם. יש לזה מקום. ואולי אין פה הגשמה עצמית, אבל יש יותר מרחב לבירור עצמי. ומתוך זה מרחב להיכשל אם לא מוצאים.
(אני לא מדברת על מצבים לא סטנדרטיים, ובאמת פחות מדברת במובן הטכני. ברור שיש יותר אחריות, ופחות זמן, ויש גם מקרים של זוגיות שפחות מאפשרים את זה)

אני מרגישה שלי יש פחות מקום לכל זה. אני יכולה להתלבט על כל הדברים האלה, אבל אם אני אבחר לא נכון- זה לגמרי בעיה שחי.
אני יכולה לשתף אנשים בשינויים שלי, בדברים באני חווה ומתפתחת, אבל בסוך אף אחד לא יחיה את זה איתי.

ואפילו ברמה הכי פשוטה. ישלי חברה שעוד מחפשת את עצמה, התחילה ללמוד, עזבה, עבדה, שינתה מקום.
ויש לי עוד חברה, נשואה, שעזבה בשנה האחרונה כמה מקומות עבודה והתחילה ללמוד קורס חדש.
נכון שאי אפשר ללמוד ממקרים פרטיים, אבל אצל החברה הרווקה זה הרבה הרבה יותר מורגש כל השינויים. אצל הנשואה הרבה פחות. כי יש איזה בולם זעזועים כזה

הבנתי למה את מתכוונת , מבחינת לגיטימציה לה כביכול "מותר" כי היא נשואה ועסוקה וכו' וכו' מבחינת איך תופסים את זה .

יכול מאוד להיות שזה נראה ככה מבחינת איך החברה תופסת את זה.. אבל בפועל תחשבי איך לא פשוט לה שכל החלטה הכי קטנה שלה משפיעה על הבית הגרעיני שלה באופן מידי . גם אם מבחינה חיצונית זה מרגיש כמו בולם זעזועים.

לא חושבת שהיא יכולה לקחת החלטה במאה אחוז לבד
... כי לנשואה יש לזה בהחלט השלכות באופן מידי.

אז כן מבחינת איך החברה -בזה כן מבינה אותך יש יותר סלחנות, אבל בפן המעשי הראלי לנשואה יותר קשה על ההשלכה של זה בחיי הנישואין שלה .

סעיף 6 שלך חדר לי עמוק לבטן. כמה קשה לחכות לגשם...

לגבי סעיפים 1-4 מעניין ממש. אני דווקא רואה הרבה קיבעון אצל נשואים שאני מכירה. כי  לכל החלטה יש הרבה יותר השלכות, על הרבה יותר אנשים...

מעניין שאת רואה את זה הפוך.

שתזכי בחסדי ד' ליציבות ולמילוי הנצרכים כל כך.

את יודעת איזה צרחות גברים נשואים מקבלים כשהם טועים? גיהנום

עד כמה העבר משפיע על ההווה.
(כמה הוא ישפיע על העתיד, את לא באמת יכולה לדעת)

העבר השגחה פרטית העתיד בחירה חופשית
לענ"ד הדברים שקורים עם האדם מביאים אותו למה שהוא כיום
ולכן אם כיום הוא נראה כמתאים(מדבר על התאמה פנימית מבחינת אופי, אישיות, השקפות) העבר הוא זה שבנה אותו אז זה היה הדבר הנכון בשבילו (לא כהצדקה) ולכן העבר הוא חלק מההווה ובמידה וחיובי אז..

האם הוא בנה את ההווה שלו בעקבות ומתוך העבר, או שהוא התכחש למה שהוא עבר?...
כי במקרה הראשון- אם הקושי יחזור את יודעת איך הוא יגיב, הוא יתגבר כנראה, כמו שהוא הצליח לעשות עד עכשיו.
אם מבחינתו אין קשר בין העבר שלו למי שהוא היום- כל האפשרויות פתוחות...

זו דעתי... והגיוני גם שלא הבנתי את השאלה😅

בעבר שלך אתה צריך גם להתייחס אליו בתור עבר. ולא רק תודעתית. אלא רגשית ממש להיות אדם אחר כמאמר השיר איני אותו האיש שעשה אותם המעשים...
ובפן הטכני. יש תשובה בעולם ואני מכירה אנשים שקמו מתהומות לחיים נפלאים ועבודת מידות מטורפת וזה בבחינת במקום שבעלי תשובה עומדים וכו'
ואני מכירה אנשים שבאו ממקומות טובים ובכל זאת נפלו למקומות קשים מאוד
ואני מכירה גם אנשים שבאו מתהומות ולא הצליחו להתרומם
מה שזה אומר שהכל קיים וכל התשובות נכונות. זה לגמרי אך ורק תלוי בבן אדם . ואדם יכול לעשות שינוי בחיים שלו רק אם הוא רוצה.
צריך גם להיזהר מאמירות הבטחות וכו' ולדעת שגם האדם החזק ביותר לוקח לו הרבה שנים לשנות הרגלים שנטמעו בילדות, לשנות דפוסי חשיבה וכמו שכתבתי בשרשור אחר פה היום, דברים שבתת מודע שלנו צריך כח רצון מאוד מאוד חזק לשנות אותם ולהיות מוכן להיות במקום של ריק וחוסר ידיעה

מניסיון חיי, הכרתי מישהו קרוב מאוד שבא ממקום לא קל, והוא באמת רצה לחיות חיים אחרים, והוא ניסה אבל וואלה לא הצליח. זה או היה חזק ממנו או שהרצון היה חלש יותר מהעבודה. אני מאחלת לו שלא ישאר במקום שבו הוא גדל וכן יצליח לצאת ממנו
מנגד מכירה מישהו קרוב לא פחות שהגיע משאול ממש (פשע אלימות סמים הכל) להצליח להרים את עצמו למקומות שאת לא תאמיני. אבל. להגיד שלא נשאר כלום? שאין שריטה עמוקה בנפש? שהילדים שלו לא חווים קשיים סביב זה? חווים לגמרי. אבל יודעת מה? אולי הם חלק מהתיקון. אי אפשר בדור אחד להפוך טבע

ואחרי כל התיאוריות, בסוף בסוף לשאלתך האישית נראה לי שהלב שלך יודע את התשובה, תקשיבי לו. בסוף עם כל האמירות היפות על תשובה והאמירות הקשות על זה שתיקון הוא תהליך ארוך שנים, את צריכה לחשוב עם עצמך אם זה החיים שאת רוצה. כי זה לגמרי חיים של תשובה
יש לזה אור אבל יש לזה גם מחירים ואת צריכה לחשוב אם יש לך כוחות בשביל זה

דוסיות, לא בזרם החסידי

אפעם לא שאלתי מה הסגנון הסטגמתי של הישיבה שבחור לומד בה.
זה לא פס יצור עם כל הכבוד .

אבל הרבה פעמים יש נושאים ספציפיים שבהם רוב הישיבה די דומה.. אם מציעים לך מישהו מהר המור את יכולה לשער שהוא כנראה די קווניק, ואם מציעים לך מישהו מרמת גן את יכולה להבין שכנראה הוא די קשור לחסידות.. אלה לא דברים מחייבים אבל לסטיגמות בדרך כלל יש בסיס

בגדול מאוד-דוסיות סטייל הרובע, בינת..
ברור שיש הבדלים בין המדרשות, אבל הם יחסית מינורים בעיני ויותר משתנים בין בת לבת.

לפי מה שידוע לי ראשת המדרשה היא אשתו של ראש ישיבת שבי חברון, אז מניחה שיש כיוון השקפתי דומה פלוס מינוס. אבל לא סגורה על זה😅

יכולה לברר לך הגדרות יותר מדויקות דרך חברות שלי שלמדו שם אם מעניין אותך.

השקפה דומה לבינת, תורניות דומה לרובע.

* תגובה סטיגמתית ולא מייצגת *

בסופו של דבר, מבחינה הלכתית, החתונה עצמה לא דורשת הוצאה כספית גדולה.

ההוצאה היא על המסיבה שעושים לכבוד השמחה, ויש עניין בשמחת חתן וכלה.

גם פעם היו בונים על זה שאני אעשה כך לחתונה שלך, ואתה תגמול לי בחתונה שלי.

אז כן, יש כאן עניין של סטנדרט חברתי, ואת צריכה להחליט עד כמה מפריע לך לעשות משהו שונה.

אני לא יודעת לאיזה שינויים התכוונת, אבל מקווה שזה עוזר. (אם תפרטי אם את מחפשת שינויים בתוכן\בפרקטיקה\במיקום מניחה שאנשים יוכלו יותר לסייע)

- אם חשוב לך לשמור על חתונה קטנה, אבל כן רוצה לשתף מעגלים של חברים (נניח חברים של ההורים) - שמעתי על כאלה שלא הזמינו את ההורים של החברים לחתונה, ובמקום זה עשו שבע ברכות מכובד איתם. אז אפשר לעשות משהו כזה.

- יש קונספט שנקרא חתונה חברתית. הרעיון הוא שהאורחים מביאים את האוכל - קצת כמו ארוחה משותפת, ואנשים נרשמים מראש (נניח תוספת ל-8 אנשים). מכירה מישהי שעשתה את זה בחוץ (לא בחורף), והיא שכרה שירות של חברת הפקה בשטח. זה היה בכר דשא, עליו החברה פתחה שולחנות וכיסאות וסיפקה את הכלים וכו', ובופה של מה שהאנשים הביאו. בסמוך הקימו רחבות ריקודים.

חיסרון: כשרות. צריך לסמוך על מה שאנשים מביאים. המשפחה והחברים הקרובים נרשמו לדברים היותר יקרים. ביקשו ממי שלא מקפיד על כשרות לקנות שתייה וכו'.

- יש קונספט של חתונות במקומות שהם לא אולמות, כמו גנים לאומיים. מתאים יותר לחתונות קטנות.

- שמעתי על זוג שהיה פחות בקטע של ריקודים, ויותר בקטע של מוזיקה. במקום סבב שני של ריקודים, ביקשו באנשים להגיע עם כלי נגינה וניגנו יחד.

 

 

בחתונה הראשונה שלי זה היה לפני. הקורונה וממש רציתי משהו כזה פשוט וזה היה נראה הזוי
היתה לי חתונה מפוארת יחסית וזה היה כ''כ חסר משמעות חוץ מהכבוד שזה עשה למשפחות (כבוד שכאמור נמוג אחרי הפרידה)
חתונה הבאה אני מאוד מקווה שהאיש יזרום עם חתונה ברחוב
נזמין את כל העולם כל מי שמרגיש שייך שיבוא
וכשזה על הרחוב אנשים מרגישים בנוח לבוא לרקוד בדרך למכולת או לערבית
והאנשים הקרובים באמת באים במיוחד וגם נשארים כל האירוע
קיצור זה חלום שלי 🤍🤍

אז בעיני עכשיו אחרי הקורונה זה לגמרי מובן ולגיטמי ואנשים גם די אהבו את זה לפי מה שאני שומעת
חברה שלי החתונה ככה לא מזמן היה אדיר

מעריך מאוד את הרצון והכיוון ~ 

המחשבה שבי אומרת שהשינוי המשמעותי אינו כמה תעלה מעצבת החתונה או הלהקה אלא מה הסגנון, כי הרוב ממנו מושפע.

נראה לי שהקל ביותר הוא לבחור מקום מיוחד ולא רשמי מדי, והוא יתחיל כדור שלג קטן של חתונה מרגשת, ייחודית וצנועה.

 

הסכום המרכזי הוא המנות כפול המוזמנים. אם בוחרים במקום פחות רשמי מאולם חתונות קלאסי המנות זולות יותר ולפעמים גם מספר המוזמנים. בחורף כדאי לשים לב לקור ולגשם. כדאי גם לשים לב לרצון ההורים, לרוב גם להם יש חלק בחתונה. אחת החתונות המרגשות שהייתי בהן הייתה במקום יפהפיה כל כך, אך אף לא אחד חשב לעשות שם חתונה לפני כן. לפעמים משתלם להשקיע מעט בלוגיסטיקה עבור זה.

 

נקודה נוספת היא אולי לא לשמור על הלו"ז החתונתי-הקלאסי אלא לבחור בעצמכם מה הכי טוב לכם. אני חושב שהבחירה בסגנון שלכם מוציאה את הייחודיות החוצה יחד עם חוויה טובה. גם סגנון המנות אם בכלל, כמות הצלמים, הנגנים ובעיקר הפשטות וחוסר הרשמיות יכולים לשנות כיוון אווירתי.

 

ולסיום- הייחודי, העדין ופשוט לפעמים ממלאים את ליבנו באושר פנימי-אמיתי גדול יותר מאשר שמחת הפאר המעט יותר מעושה, על אף שיש גם לה מקום.

 

תקוותי שלא הורדתי מאף חתונה קלאסית יותר ומצטער אם כן.

מאחל שמחה אמיתית והרבה שותפות מבורכת.

טקאט זה רמה מאוד בסיסית של נימוסים ותלוי אוכלוסיה/ציבור. אפשר להיות עם טקאט אבל לא רגישות מיוחדת...
רגישות זו כבר תכונה שהאדם רואה ומרגיש את הזולת ומתנהג איתו בצורה שתעשה לו טוב מתוך אכפתיות/לב טוב/אהבת אדם וכו...

יש סטנדאפיסטים עם טאקט מטורף, ושיודעים בדיוק מה להגיד ומתי כדי לגרום לאנשים ליפול על הרצפה מצחוק, אבל על הדרך הם ירמסו וישפילו.

טאקט זה משהו חיצוני, רגישות זה משהו פנימי.
אני כן חושבת שיש איזושהיא קורלציה ביניהם..

אפשר להיות עם רגישות מאוד גבוהה וחסרי טאקט לחלוטין - כלומר להביע את הרגישות בצורה פוגענית, לא הולמת.

אפשר להיות בעלי טאקט - לדעת להגיד את הדבר הנכון בזמן הנכון - אבל זה מן השפה ולחוץ, בלי שום רגישות פנימית.

אני מסכימה עם כל מה שכתבו מעלי ואוסיף:

גם לרגישות יש שתי פנים:

רגישות כלפי עצמי

ורגישות לזולת.

הראשונה ממש לא בהכרח הולכת עם טאקט.

השנייה לרב כן.

 

טארט זה נראה לי יותר להתנהל חברתית כפי שמצופה ממך...

טאקט זה נופל על תיאורית ההתחשבות בסביבה כאשר הם פרט, להיות מודע איך האחר מרגיש וחווה כאשר מתרחש א. ב.
מה לעשות ומה לא לעשות... וכו'..

רגישות - אדם יכול להיות רגיש לאחר גם בלי טאקט.

אומנם זה נכון שצריך רגישות מנמלית כדי להיות בטאקט.

שבוע טוב...

ממש כיף לי לקרוא אותך תודה רבה על זה

1. מרגישה שאני נעשית מדויקת יותר.
קורה לפעמים שזה גורם לתחושת צמצום (כילו- אני מחפשת מישהו מאוד ספציפי, ולא בטוח שיש הרבה כאלו, או שזה קיים בכלל), ולפעמים הלחץ מהצמצום גורם להתפזרות חח
מקווה שיצא מובן.

אגב, נראה לי שלפעמים דווקא זה שנעשים מדוייקים יותר בחיפוש יכול להאריך את הרשימה, אבל לא ממקום של 'רשימת מכולת', אלא ממקום של התפרטות והתחדדות.
(אם הרשימה הזאת הייתה רק בשבילי, לא בטוח שהיא הייתה ארוכה בכלל. היא כנראה הייתה יכולה להסתכם במשפט אחד שהמשמעות שלו מובנת לי מאוד..)

2. נראה לי שזה קצת קשור לסעיף הקודם..
אני מנסה לחשוב עכשיו מה חיפשתי פעם ומה היום, ולא נראה לי שהשתנה הרבה.
כן יש דברים שהמשמעות שלהם התחדדה/התחדשה עבורי בעקבות פגישות שהיו לי (לפעמים היה את זה בקשר והערכתי את זה, לפעמים לא היה את זה וזה היה חסר לי).

1. לא גדלה ולא קטנה אבל השתנתה, נכנסו דברים ויצאו דברים אחרים, ואני חושב שזה מדוייק יותר, גם לדרוש משהו לא הכרחי זה לא מדוייק..
2. חלק מהשינויים היו בעקבות קשרים וחלק בעקבות התבוננות פנימית, והשינויים המשמעותיים היו בעקבות שילוב שלהם. פחות בעקבות דברים ששמעתי..

נראלי הרצונות שלי נשארו די דומים, אבל הטרמינולוגיה בה אני מציג אותם כלפי חוץ השתנתה המון כי הבנתי שאנשים (ובעיקר אנשות) מגדירים דברים בצורה שונה ממני.

מתדייקת לא ברצונות אלא יותר בצורה שמגדירים אותם

לדוג' חשוב לי משהו מסויים שאחרי הקשר אני מבינה שהוא יותר חיצוני אבל הוא מסמל אצלי משהו אחר ולכן הוא חשוב לי אז אתן את ההגדרה המדוייקת יותר

או שיש הגדרה שכוללת כמה דברים ביחד.

חשוב מאוד להתברר, ה' לא סתם מעביר אותנו בדייטים. יש לנו עבודה

מטבענו אנחנו משתנים כל הזמן ובהתאם לשינוי אנחנו נבחן דברים שונים או בצורה שונה..

אבל כדאי לשים לב למוקש הסטטיסטי שנמצא בנידון:
לכל אחד יש אופציה אחת בלבד להצליח ומספר לא מוגבל של "כשלונות", העובדה הזאת לא מאפשרת להשוות הצלחה בדייטים להצלחה במקצועות אחרים.

בפועל הוא מנהיג את המציאות לפי הסטטיסטיקה הזאת וחוקי הטבע

אם לוקחים אותה למקום של רפיון - השדכניות יפסיקו לשדך - זה נראה לי ממש ממש לא נכון.
אם לוקחים את זה למקום בונה - להתעקש לצאת רק עם הצעות מתאימות, לדייק את הרצונות והכוונות שלנו, להגביר את המודעות העצמית - זה מבורך!

שדכנים ומיזמים הם עתירי זכויות וזה לא מוריד להם כהוא זה את הזכות הגדולה שנפלה בחלקם.

השניה שתיתי.
תודה!

תקשיבי, הצלחת להצחיק אותי.

זו אליפות!

די איזה כיףף

א. אחלה של כתיבה!

ב. יישר כוח על כל המצוות, שיעמדו הזכויות לך ולזרעך עד קץ הימין.

כן באמת זכיתי תודה(:

אוף.

אני מורעבת ונמאס לי להכין לעצמי כל פעם מחדש

לפנק את עצמך מידי פעם באוכל מבחוץ זה לא אופציה?

אופציה.

אבל פחות מתאים לעכשיו, מכל מיני סיבות...

לא נורא, הסתפקתי בפריכיות עם טונה.

חחחח

(וכמה אנחנו זקוקות לפעמים שמישהו יפנק אותנו)

עדיין רעבה (;?

את פשוט מדהימה ומעריך מאוד.
(אולי את היחידה שעובדת במטבח ולכן אח שלך ניחש שזו את?)

מתחיל לחשוש שאת עובדת קשה מדי...

אני אשמח לקפה, תוכלי בבקשה להביא לי גם?

נראלי שמע בום וזהו כבר עשה את החישוב שלו חח
בכיף למרות שזה איחור של כמה ימים (;

האירוך צריך להיות בפ"
הפפפפפפפי
אחרת אי אפשר לבטא אתזה