שיש בציונות הדתית הרבה יותר רווקות מרווקים. פי 2 או פי 3
זה בעיה גדולה
שלא יוציאו בסוף איזה תקנה שנצטרך להתחתן 2 נשים עם בעל אחד.. ![]()
כמובן שהכל בידו.. אבל קצת מדאיג אותי, שישארו הרבה רווקות..
שיש בציונות הדתית הרבה יותר רווקות מרווקים. פי 2 או פי 3
זה בעיה גדולה
שלא יוציאו בסוף איזה תקנה שנצטרך להתחתן 2 נשים עם בעל אחד.. ![]()
כמובן שהכל בידו.. אבל קצת מדאיג אותי, שישארו הרבה רווקות..
גבר גם לא ירצה להתחתן עם אישה אחת...
לצערי מכיר גברים כאלה...
ואני מקווה שאין הרבה גברים שמרגישים כמו שאתה מתאר בתוך הנישואים. זה נשמע נורא. ממש סבל נפשי קשה.
אבל לפי זה שבכמויות מיזמים יש יותר בנות מאשר בנים ולפי זה שהבנות מתחילות לצאת מוקדם מהבנים אז הכמות יותר גדולה.. וגם מספר הבנים בישיבות יותר קטנה מרווקות שמחפשות - שוב, לא חישבתי..
בנות יותר לחוצות חתונה מבנים אז זה גורם להם להיכנס למיזמים האלה יחסית מוקדם מהבנים
וגם יותר מקובל שבחורה תפנה לשדכנים מאשר שבחור. זה מתקבל אצלכם טוב יותר ולא מלמד על נואשות
באופן כללי נולדים בישראל (וגם בעולם) יותר גברים מנשים. עם השנים היחס מתהפך כיוון שגברים מתים יותר באופן יחסי, אבל בתחילת שנות ה20 לחיים עדיין יש יותר גברים מנשים:
זה שמקובל שגברים מתחתנים עם נשים צעירות מהם לא אומר שיש להם יותר אפשרויות, כי באותה מידה לאישה יש יותר אפשרויות כלפי מעלה. בסוף כל גבר שמתחתן, מוציא מהמשוואה גם אישה אחת..
אז למה בכל זאת יש טענה נפוצה בציבור הדתי ש'יש יותר רווקות מרווקים'?
יכול להיות שאחוז הנושרים מהציבור הדתי גבוה באופן משמעותי מאחוז הנושרות. התפרסמו כל מיני סקרים בנושא בשנים האחרונות, אבל אני לא חושב שזה אפילו מתקרב לשיעור שיביא ליחס של 'פי 2 או פי 3' רווקות.
אולי זו רק תחושה כי בפלטפורמות בהן את מחפשת בן-זוג רשומות יותר נשים מגברים?
מה השאלה בכלל?
נשארות.
אליי באים עם האסונות, בצרחות ובזעקות ובבכי.
קטסטרופה חברתית טוטאלית.
מה עוד צריך לעשות, כדי להעיר ולעורר נגד הבררנות, הן של בנים והן של בנות, אבל בוודאי ברמה קטסטרופלית קודם כל אצל בנות?
מאיפה הנתון הזה? בילודה זה לא קורה, מה שאומר שכנראה יש יותר דתלשים מדתלשיות
ההבנה שכל התחושה של הלחץ החברתי בנושא ובכלל מתחיל מנקודה פנימית אישית שלא תלוייה בלחץ חברתי.
הלחץ החברתי יכול להעצים בעיה פנימית קיימת אך הוא רק מעצים, הוא לא יוצר אותה.
כל אחד יודע לזהות באילו דברים הוא חזק ולא זז מילימטר ולא מושפע מלחץ חברתי.
כל הסטטיסטיקות וההשוואות ביחס לחברה מפנות את המקום לעיסוק המרכזי - איפה אני ביחס לזה.
האדם הוא ייצור חברתי, אז זאת התמודדות טבעית לגמרי.
advfbהסתכלות בפוטנציאל
ולכן כל כך קל לפספס אותו ולהיות מאוזן ביחס אליו.
מודעות למה שאני/הזולת יכול להפיק מעצמי/ו.
רק המחנך העליון יכול לדעת לדבר כזה במדוייק.
"האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב"
וכשהצורך הזה לא מאוזן ביחס לשאר הכוחות אז הוא יכול להגרר אחרי החברה מעבר למידה הרצוייה.
גם אופן החיכוך עצמו עם החברה הסובבת איתו היא משפיעה על מידת ההשפעה.
זה סוג של שלשלת סיבות שמביאות אחת את השנייה

"בנין עדי עד הינו מיזם שידוכים הפועל ע"י קבוצת אברכים ואברכיות ממספר ישיבות של הציבור התורני לאומי (משבי חברון, אלון מורה, מרכז הרב, בית אל, הר המור ועוד) בשיתוף פעולה יחד עם שדכנים נוספים".
פעם הבאה תפרסם משהו חיובי
מי זה אריאל פייגלין?
(אני יודע מי זה)
אבל ביקשתי ממך לדבר חיובי, לא ביקשתי ממך להפסיק לדבר דברים טובים.
ומי שלא קרא את הטור של פייגלין לא יזכה לתוספת מחוייבות
"לקח לי די הרבה זמן וכמה וכמה דייטים ראשונים כדי באמת לשחרר, כדי באמת להצליח להיות נוכח בסיטואציה. יכול להיות שזה מחיר ששווה לשלם אותו, אני לא באמת מודע לכל ההשלכות ואני בכוונה לא רוצה להיכנס כרגע לכל הדיון על חברה נפרדת או מעורבת, אבל לפחות שנהיה מודעים לכך שיש מחיר. שנכיר בו, שניתן לו מקום. שלא נעטוף אותו באיזו מסיכה זולה של רומנטיקה.
עולם הדייטים הוא מספיק מאתגר גם ככה, לא צריך גם לקדש את המבוכה ולהפוך אותה לאידיאל".
הוא מעלה כאן קושי. קושי אמיתי. הוא מסביר גם שזה שיש קושי לא אומר שזה לא שווה את זה. רק שלא צריך ללכת לקצה השני. הוא אפילו לא אמר שלחברה מעורבת יש יתרונות שאין לחברה נפרדת. הוא רק אמר שבחברה נפרדת יש גם קשיים, וזה אחד מהקשיים, ולא מהיתרונות. אגב, הוא אפילו לא ציין את זה כחיסרון של חברה נפרדת. הוא פשוט ציין את זה כקושי, כמשהו שצריך להתמודד איתו ולהתגבר עליו, אחרי שהוא ראה שיש מי שמתייחס לזה כמשהו שלא צריך להתגבר עליו אלא אפשר להישאר בתוך המקום הרדוד הזה.
וברור לי שהדרך הנכונה היא לחיות בחברה נפרדת, ושזו הדרך שבה הייתי רוצה לחנך את ילדי. אבל מצד שני, אני דוקא אשמח לזכור את מה שהוא כתב שם כדי לקחת לתשומת לבי, אם אי פעם אצטרך להדריך מישהו בתחום הזה, ולנסות לעזור לו למצוא את הדרך להתעלות מעל המקום הנבוך והמבולבל ולהביא את עצמו בפשטות כמו שהוא.
ולגבי השאלה בכותרת- אולי זה בגלל שאתה חושב יותר מדי על קורח?
אם תחשוב יותר על יצחק אבינו למשל, אז אולי יום אחד תקרא את הנצי"ב שאומר שבגלל שיצחק היה אדם כל כך גדול ומיוחד היה לרבקה אמנו קושי נפשי לתקשר איתו. שזה לא בדיוק המקרה כאן, אבל זה עדין מזכיר. לפעמים גם לדברים טובים יש תופעות לוואי פחות נעימות.
אין לי שום בעיה עם פרשת קורח.
מה שהתכוונתי לומר היה אמירה כללית יותר של חשיבה על דברים שליליים.
ודאי שיש לכוחות של השלילה מקום חשוב מאד, אבל זה צריך להיות במידה, והמידה לא צריכה להיות שווה... באופן כללי אנחנו שמים את הימין מעל השמאל. ואפשר להאריך בזה מאד. וגם הרחקה מהדעות הנפסדות יכולה להיעשות בעדינות.
ולגבי הקטע עם יצחק, האמת שזה באמת קצת מאולץ, אבל אני דוקא חושב שזה כן קצת מזכיר (משלוש סיבות- זה קשור לזוגיות, למבוכה, ולתופעות לוואי של דברים חיוביים בעיקרם). וזו היתה הדוגמא הראשונה שעלתה לי כשחיפשתי בשלוף משהו בראש שלי שדומה... אז אמנם ניסיתי לחפש- ככה שזה מאולץ, אבל זה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו- ככה שכנראה זה מזכיר... עובדה.
אגב, אני יכול להבין מהדברים שלך שהתרגלת להתווכח עם אנשים שהמתינות שלהם נובעת מאי הכלה של ערכי התורה שכוללים בתוכם שלילה של דברים. אני מבין בהחלט את התחושה, וגם את הנטיה שנובעת ממנה לשייך כל מיני דברים לתנועה השלילית ולצאת נגד זה. אבל צריך להיזהר עם זה קצת יותר, גם ביחס לזיהוי הדבר השלילי עצמו כאשר הוא לא מפורש, וגם ביחס לאופן שבו מגיבים, בדרך כלל עדיף בדרך כלל להתייחס בנחת ובאופן ענייני, זה מועיל הרבה יותר.
אני למשל לא אמרתי שיש לי בעיה עם פרשת קורח, משום מה הסקת את זה.
אני אוסיף גם, שתגובה באופן ענייני יכולה להתייחס גם לדברים שלא כתובים בפירוש באופן דומה לדלהלן:
"הדברים שהוא כתב הם נשמעים לי הגיוניים מצד עצמם ואני יכול להזדהות עם הדברים, אבל לצערי אני מרגיש שקיימת מגמה כללית בעייתית שהיא ..., וההתרשמות שלי מהדברים היא שהדברים שלו מגיעים מאותה עמדה בעייתית הנ"ל, וכנגד זה אני חושב ש... ושגם הדברים שהוא הביא לא צריכים לחזק את הגישה הכללית הבעייתית הנ"ל כי ..., ואם הוא לא התכוון לזה, אז בכל אופן אני חושב שהוא היה צריך להדגיש את דבריו יותר כדי שלא ליצור רושם בעייתי."
מה אגיד, דיוק נכון
לא כדאי לפספס בגלל זה לענ"ד
חשוב לא לשכוח את זה אבל אין צורך לא לצאת
הסטטיסטיקה היא 1 למאתיים נפסל אבל בגלל שזה ממש חשוב ורגיש אז עושים.
ויש חלופות חוץ מדור ישרים
רק הפעם.שעושים אחרי שיוצאים לפני שסוגרים סופית... אם את כבר בכל מקרה עושה אז כדאי לחכות קצת לתוצאות ואז. יכול למנוע שברון לב...
לדעתי כן כדאי לבדוק לפני שנפגשים (שלא יהיה את הספק מהבחינה הזאת),
יש חודשיים שלוש עד שאפשר להתחיל לבדוק התאמות, ואז אפשר לבדוק כמה שרוצים ויש תשובה תוך כמה שעות,
אבל לא צריך לחכות את הכמה חודשים האלה סתם, אם יש הצעה ורוצים לבדוק בתוספת תשלום אפשר שזה יהיה ממש יותר מהר
קודם כל חיזוק לעבור את התקופה המורכבת!
אנחנו לא מכירים אותך ואת סיפור המסגרת ולכן תשובה קונקרטית אולי תגיע מהאיש טיפול שלך או מהרופא המטפל.
המון אנשים כיום לוקחים ציפרלקס ובכלל באופן כללי יש מגמה טובה יותר בקבלה של התמודדות נפשית בטח אם היא זמנית וחולפת .
מתי לספר את זה?
תלוי בך,
אני חושבת שמאוד משנה איך מספרים את הסיפור שלנו ,על מה תתני את זרקור האור, בסוף אף אחד לא מגיע טאבולה ראסה לקשר.. בטח לא כשמאחורייך הרבה שנות חיפוש
תספרי לו עליך , על מה טוב בך, מה את מביאה אור לעולם ולקשר
ובתוך זה גם על המורכבות שפוגשת אותך
בהצלחה ובשורות טובות בכל המישורים בקרוב.
ללכת לישון
תמשיך לעשן מחר
תקופת משבר-
זה גלים.
לרגע הכאב צף ועולה.
לרגע הוא שוכח.
לרגע הוא מכה חזק ומצליף ולא נותן מנוחה.
לרגע הוא מרפה.
גלים.
ובגלים האלו
אפשר לפנות תמיד אל ה'.
גם ברגעים של החוסר מנוחה, חוסר יישוב הדעת, מצוקה
וגם ברגעים של הטוב והנחת.
לקבל כוחות מזה ומזה.
מזה ומזה אל תנח ידך
שהתפילה תהיה בעוז ובגבורה,
וכן גם בחן ובחסד וברחמים
והקב"ה מחפש שליחים טובים שיעשו את רצונו ואת רצון עבדו.
מחפש שליחים להוריד את הישועה לכלים.
ויש שליחים טובים למקום.
"ובטח עליו והוא יעשה"- הוא יעשה את הישועה. תתן לו. פשוט תתן לו.
אתה רוצה לעלות מדרגה בנפש? ברוח? בנשמה?
התמודדות.
לא ליפול.
יש משהו ללמוד.
תחזיק חזק.
ה' איתך.
קנית כלים חדשים? מצוין.
תתרגל אליהם מעט, תבחן אותם. תהנה בהם.
ויאלה להרפתקה חדשה, אתגרים חדשים. כלים חדשים וגבוהים יותר.
אין מה לעשות זה העולם. מי שרוצה לגדול.
צריך לעבוד.
לילה טוב 
אצלי אולי יותר בקטע של לנסות לחשוב איך להגיב נעים יותר, רך יותר
וגם איך הייתי רוצה שיגיבו לי.
או שקופצים לי כל מיני סיפורים על צדיקים שהיו מגיבים בסבלנות ורגישות אפילו שזה היה יכול להיות מעצבן
או מכעיס.
והסיפוק שמגיע אח"כ גם להזכר בזה עוזר
אבל, אם כי זה טוב שבסוף אנחנו מגיבים יפה
אני חושב שצריך לשנות את ההסתכלות ושהתגובה תהיה מהסיבה העיקרית -
מתוך אמונה ומידות טובות ושכך צריך להתנהג לכל אדם. ולא בגלל מטרה רחוקה שעוד לא הגיעה
כי במציאות האשה תהיה כמו כל בנאדם, ויהיה לנו אותו ניסיון
שיח סוד
שיח סודאני בעלת"ש חבדניק , אמנם חי את תורתו של הרבי, אך מודרני ופתוח לעולם. - מה זה אומר אצל הגברת? האם זה שהלבוש שהיא מחפשת אצל הבחור שיהיה צבעוני/ שחור-לבן או שיהיה עם סמארטפון ואינטרנט פתוח/מסונן?
אני לומד בעיקר מתורת חב"ד אבל לא רק.


או קוק זה לבשל באנגלית

מה שכן, חשבתי שהקאצ' יהיה קוקיסטית בקטע של קוק.. עם חולם..
לא חשבתי אפילו לכיוון של cook ושעה אני תוהה לעצמי למה שבחור ירצה בחורה כזו ![]()
המטיילת בארץ
קא - קיב
הקדמה למסקנה- התכנסות מובילה למסקנות. שקט מאפשר תהליכים פנימיים.
אפשר לחיות ברעש החיים אבל חשוב ליצור מרחב של שקט בתוכנו (סליחה על הפלצנות.)
מסקנה- יכול להיות שסיימתם קשר ברע, ויכול להיות שסיימתם קשר בטוב.
כל רגש שנשאר שם בין אהבה, בין שנאה, בין כעס. מראה שאתם עדיין שם.
קשה לשחרר שיש שם רגש כלשהו. אפילו שנאה או כעס. לכאורה אני לא רוצה בו. אבל הרגש משאיר אותי שם.
לכן תהליך נכון זה לעבד את הרגש, לקיים שיחה ואם צריך שיחות עם הבן אדם בדמיון.
לשחרר את הרגשות האלו
כשאנחנו נטרלים מול הבן אדם, אז באמת זה הסימן ששחררנו.
ודבר אחרון- אהבה זה דבר מתוק ונפלא.
כי יש הרבה דרכים לנתק רגש, לנקות רגש
הסיבה היא לרוב שקשה לשחרר כי אנחנו אוחזים ברגש, או שהוא אוחז בנו
אנחנו צריכים למצוא את הסיבה להיאחזות ברגש.
הרבה פעמים זה שלא פתרנו שם משהו,
אולי לא נפרדנו כמו שצריך, בשביל עצמנו. לא אמרנו את כל מה שרצינו להגיד.
לא הסכמנו להיפרד באמת. טכנית- נפרדנו כן. אבל ברגש ממש לא.
אם לא מודעים לזה, חושבים שהזמן יעשה את שלו-
ולא תמיד.
הרגש יכול לשבת שם הרבה זמן אם לא נעבוד איתו-ניתן לו את מה שהוא צריך כדי ללכת לדרכו.
תסכול זה דבר מאוד אנושי ואולי מלאכים לא חווים אותו..
כל מי שפורק תסכול ומביע מצוקה/חוסר כלשהו ראוי לאמפתיה ולא לשיפוטיות - אין ספק כלל וכלל.
בתהליך פריקת התסכול לפעמים מה שמשחרר את התסכול זה למצוא סיבה - "אם רק הייתי כך וכך", "אם רק הסביבה הייתה כך וכך" אז כבר היה אחרת. למצוא אשם. גם אם האשם הוא אשם וגם אם הוא לא אשם - התסכול בסוף יחזור, בגלל שזה לא משחרר מהשורש אלא תולה את העניין בדבר חיצוני. בעצם אולי זה נובע מיאוש מסויים, אולי מקושי להכיל את המציאות.
אז בקשה שלי אליכם, בשבילכם - תצרחו, תבכו, תכאבו ותדעו שזה לגיטימי גם אם אין סיבה. לא צריכה להיות סיבה כדי להפגש עם הכאב. המפגש האמיתי והכנה מול הכאב הוא הרבה פעמים משחרר בצורה הכי עוצמתית.
אני כואב - כי רע לי, כי באסה לי, כי לא כיף לי. לא צריכה להיות לזה סיבה ואין שום סיבה שבעולם שלא תצדיק את זה שמותר לי לכאוב.
למה אני כותב את זה? אולי כי אכפת לי.
תודה
זה גם יכול להיות טוב יותר לסביבה
advfbאחרונהעיקר הפאנץ' - ניתן לשחרר כאב בדרכים שונות
הדרך שהטיל את הכאב על מישהו או משהו אחר היא דרך שבדרך כלל פחות מתמקדת בכאב עצמו ואפילו מדחיקה אותו ולכן היא פחות יעילה.
קשר שאין צד אחד שנפגע ושהשני פוגע, שההחלטה היא משותפת.. ושזה בסדר שנגיד ביחד 'לא' גם אם היה כיף 
קשר שיוצאים ממנו בתחושה ש - באמת שמחה שהכרנו! גם אם לא מתאים.. היה כיף!
רוצה להוסיף קצת טיפים שלמדתי מהקשר הזה -
1. תבואו ברצון לדייטים!! אם אין רצון אין טעם בדייט ובקשר! כשיש רצון אמיתי להכיר ולהיות זה הבדלי שמיים וארץ בפגישות..
2. תורידו שיפוטיות.. היא סתם הורסת.. תפסיקו לבחון אותו/ה על כל דבר..
3. תבואו (מדברת על הפגישות הראשונות) בשביל להכיר נשמה, לא בשביל להכיר את בן/בת זוגכם לעתיד.. זה יותר פותח לב..
סתם רציתי לשתף.. תודה על המקום
ויכול להיות שיש טיפים שלא תסכימו איתי עליהם, יכולה להבין..

כמה נכון כמה פשוט
אפילו במקרים שבהם היה צער על הפרידה, אני מרגיש שיש הרבה קשרים שנגמרו מתוך כבוד, ואני לא מצטער על שהכרתי מישהי כזאת
ואני חושב שזה פותח פתח לקשר טוב עוד יותר 
מחילה, אין לי מה להוסיף מעבר, זה פשוט כל כך טוב ונחמד ובעיקר אמיתי, כי תכלס אין סיבה לסיים את זה רע. דיברנו, הכרנו, כנראה שלא אותנו ייעד הקב"ה לנישואין, הכל טוב, הכל בסדר, הכל נחמד, אין שום סיבה שזה ייגמר ברע.
ושזה שווה לספוג אותם. הרב קוק אומר שמידת השלום נפגעת מהריחוק שיש כתוצאה מהצניעות, אבל זה שווה את זה.
מסכים עם זה שלא צריך להסיק ממקרה פרטי על הכלל .
דרך אגב, יש רבנים שמתירים חברה מעורבת כמו בנ"ע , חלקם לכתחילה וחלקם בדיעבד. ואם אתה תשאל את הרבנים שאוסרים, לא כולם יתירו לך לדבר פה בפורומים ולהגיב לבנות. אז הטענה שלו יכולה להיות שיש יתרון לפסיקת ההלכה המקלה בעניין חברה מעורבת כמו עזרא/בנ"ע(גם מד"א אוניברסיטה ועבודה דרך אגב) .
בכל מקרה מקווה שהתגובות יהיו ענייניות , ובטוחני שכוונתנו תהיה לאמת ולשלום
.
קניות ביחד
לבשל ביחד
משחקי דייטים שכל אחד עונה מהזווית של השני (מומלץ רק בדייטים מתקדמים!)
חדר בריחה (בימי קורונה, אפשר לקנות בתור משחק קופסא)
טיול
מעיין
בייביסיטר על אחיינים של מי מהצדדים (לשלבים מתקדמים, שזה סבבה גם להכיר את האח/ות)
באולינג
סנוקר
גן חיות
מוזיאון
סדנת שוקולד
סדנאות אומנות (קרמיקה, נגרות וכדו')
קומזיץ
לשכור אופניים בתל אביב ולנסוע לים
חפירות ארכיאולוגיות
להתנדב בחקלאות
קטיף עצמי
משחקי קופסא/ קלפים
פק"ל/ פונדו
חברותא
הופעה
סרט
לנגן יחד
מקומות אטרקטיביים כמו: אקווריום ישראל, מעלית הזמן, הגן הבוטני, הכנרת, להסתובב בירושלים-שוק, הרובע, הכותל וכו', המרינה בהרצליה, הנמל בתל אביב וכו'. (רעיונות נוספים באפליקציה של 252)
לצייר יחד
ללכת לגלידה
בית קפה/מסעדה
פיקניק (יש מקומות שאפשר להזמין בהם אוכל לפיקניק)
חח גדול



קניות ביחד
לבשל ביחד
משחקי דייטים שכל אחד עונה מהזווית של השני (מומלץ רק בדייטים מתקדמים!)
חדר בריחה (בימי קורונה, אפשר לקנות בתור משחק קופסא)
טיול
מעיין
בייביסיטר על אחיינים של מי מהצדדים (לשלבים מתקדמים, שזה סבבה גם להכיר את האח/ות)
באולינג
סנוקר
גן חיות
מוזיאון
סדנת שוקולד
סדנאות אומנות (קרמיקה, נגרות וכדו')
קומזיץ
לשכור אופניים בתל אביב ולנסוע לים
חפירות ארכיאולוגיות
להתנדב בחקלאות
קטיף עצמי
משחקי קופסא/ קלפים
פק"ל/ פונדו
חברותא
הופעה
סרט
לנגן יחד
מקומות אטרקטיביים כמו: אקווריום ישראל, מעלית הזמן, הגן הבוטני, הכנרת, להסתובב בירושלים-שוק, הרובע, הכותל וכו', המרינה בהרצליה, הנמל בתל אביב וכו'. (רעיונות נוספים באפליקציה של 252)
לצייר יחד
ללכת לגלידה
בית קפה/מסעדה
פיקניק (יש מקומות שאפשר להזמין בהם אוכל לפיקניק)
מכיר הרבה שעשו את זה סביב פגישה 6 והרבה חבר'ה טוענים שזה ממש ממש כיף.
ל @advfb שממש אוהב את השרשורים האלה
א. אם הייתם מרק, איזה מרק הייתם?
ולמה?
ב. איזה סגנון דב חורף אתם?
ג. מה אתם אוהבים / לא אוהבים בחורף?
ד. איך החורף משפיע על הלנ"ו שלכם?
ה. מה הכי חסר לכם בחורף?
תיוגים:
@חמדת66@האטורי האנזו@תופסת אומץ@simple man@חיים של@ארצ'יבלד@עברי אנכי@מבשר שלום@הפי@ultracrepidam
@בנש"ק@אני זמנית כאן@אני זמנית כאן@תמיד בבטחה@ליבי ער!
@השתדלות !@ekselion @דרשתי קרבתך.
וסליחה מכל מי שלא תויג/ה
אשמח להוסיף
(:
חשבתי שיהיה לי קשה לסדר את ארון
החורף. אבל גיליתי שהכל קטן עלי.
הכל
אני חושב שהייתי יכול להיות כל אחד ממרקי קנור, כולם מעולים,
במיוחד כשאתה בעבודה ואין שום דבר מעניין אחר לאכול/לשתות.
כשחושבים על זה, מרק זה בעצם סלט מבושל
חורף זה כיף, זה כרבולים, שמיכות, מפגר חום, תנור ספירלה
שוקו, קרמבו (למרות שחורף שעבר אכלתי יותר גלידות מהקיץ)
ספר טוב בשבת כשאתה עטוף טוב טוב
הריח של אדמה רטובה, הכל מרגיש נקי כזה.. ובלילות ובלילות כשעולות המנגינות
אתה יוצא לטיול לילי ואף מכונית
לא עוברת וגשם שוטף את העיר
הרוח מתגברת ועושה שמות ברחוב שאתה מכיר
ואתה שיכור שרועד מקור ונכנס עם הראש בקיר
ופתאום ברגע אחד אתה מבין שאתה לא היחיד שהולך נגד הרוח
ומרוב הרגשת החיבור שאופפת אותך אתה צועק
גשם, רד כבר גשם
כי צריך לשטוף הכל
לא רוצה לראות הכל כשבא הגשם, רד כבר גשם
כי העיר כבר עייפה
היא פוחדת מעצמה
מה שחסר לי בחורף זו החוויה של הים שבקיץ.
זה עדיין כיף אבל מסוג שונה. בכל זאת, זה לא ככ
נעים לראות גן סגור וחופים הם לפעמים געגועים ובמיוחד בחורף.
תעירו אותי כשימציאו מפזר חום ואהבה

🤩אבל אמרת עוד הרבה דברים יפים אני יודעת
כי אני שונאת את השאלות המפעילות האלה 
אני אענה על הסוף.
ג.
אני אוהבת לראות את הגשם יורד. אוהבת ללכת בגשם כל עוד הנעליים שלי לא נרטבות..
אוהבת את הים איך שהוא סוער בחורף
אוהבת את זה שהכל ירוק וכל פיסת טבע נהיית לוקיישן מטורף.
ד.
מעיל בדייט - אין שלמות כזו
אני דוחפת את כל חיי בכיסים של המעיל ולא צריכה לסחוב תיק.
ה.
חסר לי פרטנר שיחמם לי את כפות הרגליים בלילה
כי למרות שאני עושה ספורט, כפות הרגלים שלי תמיד קפואות.
א. המרק הזה של איקאה מרק עגבניות בתוך לחם
ב. סגנון דוב
ג. שאלה לא חוקית, הכל אהוב בחורף.
ד. לא יודע
ה.עוד סוודרים ופוכים


א. מרק שמורכב מהרבה מרכיבים, קצת מהכל כזה. למה? כי אני תופסת מעצמי קצת ככה וקצת ככה וקצת אחרת, וביחד יוצא משהו טוב.
ב. לא כל כך הבנתי את השאלה.
ג. אני אוהבת את זה שהימים שונים אחד מהשני, לא כמו בקיץ שרק חם. לא אוהבת להיות בחוץ כשגשום.
ד. באופן פרקטי, זה מצמצם דרסטית את מספר המקומות שבהם אפשר להיפגש.
ה. לא חושבת שיש משהו מיוחד שחסר לי דווקא בחורף. אני פחות בררנית לגבי הזמן בשנה שבו הוא יגיע...
א. מרק עוף. כי לפי התורה אדם צריך לאהוב את עצמו ואני אוהב מרק עוף.
ב. "בסגנון יהודי טוב" (מ. בגין, שם, שם)
ג. אוהב - קר וגשום ואפור והכל צומח וירוק והטבע חי וזה פשוט תענוג ואנשים הולכים ברחוב עטופים והכל קר ויפה ויש אוויר צח וטוב ומרגישים את הטוב והאהבה והאופטימיות באוויר. כיף. פחות אוהב - אין לגיטימציה להדלקת מזגן.
ד. כנראה שמעורר אותו, האווירה בחורף רומנטית יותר, כנראה כי כולם מתעטפים לתוך עצמם ויותר מסתגרים בבתים.
ה. מזגן
א. מרק פטריות, כי כמוהם אני צצה רק אחרי הגשם.. אבל ממש אחריו, בערך בפסח ומעלה ששם אני מרגישה שהתחשבו בי בכיוונון של מזג האויר
ב. הדובי הענק שקניתי לאחותי לפנימיה, בעיקר כי אני לא מכירה עוד סוגים
ג. אוהבת בחורף את ההתכנסות, לרקוד בגשם בלי מטריה ולהתרגש כמו ילדים... את הלבן הטהור של השלג אם נזכה... העולם לובש צורה מרגשת וחדשה וזה מדהים!! מעיינות ונחלים ושטפונות (של ברכה!) שפשוט עוצמתי רק לעמוד ולנשום אותם, להרגיש הזדמנות להתרטב ולהשטף יחד עם העולם...
ולהזיע בחורף בקור זה עונג ששמור לאנשי האדמה והטבע...
ד. דייטים בחורף זה קפוא ומורכב לשכמותי שגם אם אבוא עם עשרות מעילים אחד על השני השיניים שלי ידברו... בלי לדבר על האופציות למקומות שמצטמצמות...
מצד שני כיסים זה דבר מענג ויש לי קשר עמוק למעיל שלי..
ה. בחורף הכי חסר החשק לקום.. הרבה יותר קשה להתעורר מוקדם בחורף וזאת ממש קריעה
אבל זה מתאזן בקפה ובמרק..


שירשור טרוליםם
היום פתחת שרשור נהדר ומחזק! אני בעד...
לא צריך להתחזות, אפשר סתם לשחק פורים...
להתחזות לאנשים? חלילה וחס

@רחל יהודיה בדםםםם, בואי רגע! תגידי, את חברה שלו?
הוא פשוט טוען ששכל מי שלא אוהבת הטרלות והצקות היא בתזוג של נשמ"כ...
אשמח אם תתייגו לי...
🤩