פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 255)

שהיא עוזרת

בזמנו אני גם עזרתי למשפחה ובאמת לא הייתי פנויה .

צריך סבלנות עם זה.

עוד לא נפגשתי אפילו פעם אחת שאני אדע אם יש מה לחכות בסבלנות...

מי אמר שיש התאמה בכלל.

לכן הייתי כותבת

"שלום חנה זלדה, מה שלומך?
אני מבין את המצב שלך כעת,ולא רוצה להציק. יחד עם זאת הייתי רוצה לשמוע ממך מה את חושבת כעת
על התקדמות של פגישה אחת לפחות
כדי ששנינו נדע לאן פנינו מועדות.
מה דעתך?"

ככה אתה גם משקף לה את הרצון שלך לדעת מה קורה
וגם עדין ולא לוחץ שזה סופר חשוב במצב רגיש כזה.

שלא יקרא לה חנה זלדה, זה אסוציאציה של עצלנות 😁

ושואלים אם יש לה כוונה להגביר הילוך כי קשר דורש השקעה....

בנאדם בקושי עונה.. מה אני כותב בהודעה שישמע רציני אבל לא שופט מלחיץ כזה

 

(כי כשאני מנסה לנסח הודעה לא יוצא לי משהו)

ניסוח זה ההובי שלי.

אז תני איזה ניסוח טוב להודעה 

היתה מישהי שאמרתי לה לא בגלל שהיא לא ידעה לזהות את זה שהיא עכשיו בתקופה שלא באמת יכולה לצאת... 3 פגישות בחודש וגם זה היה בלחץ.

מצד שני קיבלתי הצעה שהבחורה ידעה להגיד- עכשיו אני לא נפגשת- אני בתקופת מבחנים...

לחכות .
או שתגיד לה שתשמח להיפגש איתה בהמשך בנתיים אתה ממשיך הלאה.
לדעתי אתה לא יכול ללחוץ עליה ..

עשו בדיקות גנטיות וכו'
חיים טוב ב"ה

ובלי בדיקות גנטיות (עכשיו הם מבוגרים.. לא היה אז בדיקות) והכל טוב ב"ה

ולקחת אשה לבני"
אבל לא מתאים לדורינו.

בנדוד שני זה בסדר.
זה ברמה ה'טכנית'.
ברמה המהותית יש צדדים לכאן ולכאן..

אבל למיחש מבעי

לא חשבתי על זה אם תהית🤭

בנדוד ובתדודה שלי (הנכדים שלה).
חמודים לאללה.


אבל מכירה עוד שתי בנדודים(לאשלי) שהתחתנו והתגרשו אחרי פחות מחודש וזה נשאר חרוט ולא נעים לנצח.
הם משפחה מורחבת מאד משפחתית. לאידעת מה להגיד

הקרבה המשפחתית היא הסיבה לגירושין?

 

בדכ כשזוג מתגרש לא יודעים לגמרי מה הסיבה

אבל אני מאמינה שבגלל הקרבה המשפחתית זה פחות נעים והגירושין יוצרים מורכבות יותר ממה שהם בעצמם...

סיפור עצוב

לברר קצת מי זה
לא להיפגש במקום שומם

בהצלחה

או סתם מקום ! 

בהצלחה

אחרי 3 ימים אני כבר הייתי מתקדם

ביום הראשון ההצעה
ביום השני תזכורת
ביום השלישי תזכורת עם אמירה שגם יש לי עוד הצעה שאני רוצה לבדוק
אין סיבה שלבדוק אם מישהי פנויה יקח 3 ימים

תלוי אינטראקציה בין האנשים
לי הייתה השבוע סיטואציה שהייתה לי מוגזמת

ואני יחסית זורמת על הכל נראלי תעיד @מדרשיסטית20

כי באמת אנשים שכחים ומי ידאג לזה אם לא אני?
וגם אני לא רואה ערך בלחכות למישהי שאין לך מושג עליה (והיא עליך). סתם בזבוז זמן. תודיעי לי אם היא פנויה בנתיים אני ממשיך לחפש ולברר. מקסימום אני אומר שקיבלתי הצעה ושתחכה. למה שאני אחכה למשהו שעדיין לא קיים מבחינתי

לתזכר פעם ביומיים שלוש נשמע לי הרבה יותר מכובד
כדאי לסמוך על אנשים
אלא אם האינטראקציה מחייבת ואתה מכיר שזה נכון

נכון יש הרבה שלא שוכחים, אבל יש כאלה שכן..
בכל מקרה הצעה יכולה להיות בסוף כזו: שואלים אותך עם אתה פנוי ואז חוזרים אליך אחרי שלושה ימים. אח"כ אתה מנסה לברר בזריזות אבל עד שמבאים מספרים ועד שאתה משיג את החברות לוקח יומיים, ואח"כ מעבירים לה את המספרים ואז יש איזה שבת באמצע.. ואז היא מבררת יומיים שלושה.. ובסוף מחזירה תשובה שלילית..

וכך בזבזת שבוע וחצי על בחורה שלא נפגשת איתה..😔 הלוואי סיפריתי עכשיו סיפור דמיוני או סיפור שקרה רק פעם או פעמיים..

לתאם ציפיות מראש - תוך כמה זמן לצפות לתשובה, כל כמה זמן לתזכר

 

 

בדיוק כמו עם תזכורות לשדכנים - כל חודש, כל חצי שנה...

צריך לשאול אחרי יומיים מה נסגר ולראות איזה תשובה מקבלים...

נראה לי לשאול אחרי יומיים בערך מאז שהיא אמרה לך.

 

בכללי אתה יכול להמשיך הלאה ולקבל הצעות אחרות. כל עוד לא הציעו ממש הצעה, אז אני לא רואה חובה לחכות. 

כדאי להיות על זה ולשאול בנחת כל יום, או שיגידו לך מראש שזה יכול לקחת זמן...

אחרי יומיים לשאול מה קורה-
אם היא מורחת אותך, לחתוך
חבל על הזמן...

תיאום ציפיות זה בערך הכל בחיים.

תשאל אותה מתי נראה לה שהיא תגיד לך תשובה ביחס למה ששאלת.

שתגיד מה שהיא רוצה - יום, יומיים, שבוע, שבועיים, חודש, חודשיים.

העיקר שתענה מה היא חושבת.

 

אולי היא בתקופה לחוצה ובאמת זה יתעכב. זה יעזור לך לתחושה לדעת את זה.

זה יעזור לך לשיקול הדעת ביחס להצעה.

בהצלחה!

זו וודאי חוויה מתמשכת וקשה, לפעמים ממש מרפה ידיים.

התייחסת ל"תמימות", אך המילה מרמזת על מה שאת כנראה באמת - למרות כל הפרידות - עדיין שלמה ולא סדוקה ומצולקת מדי. עדיין מסוגלת ללמוד לאהוב, גם אם זה לא תמיד מתואם היטב לטעמך ואולי לדעת אחרים. לענ"ד זו נקודה בריאה מאד, שאפשר להיות שמחים בה בהמשך, גם אם צריך ללמוד לווסת אותה.

למרות על הפרידות, עדיין מסוגלת ללמוד לאהוב.
זה המון!

עדיין אבל זה חוויה קשה.
להתאהב ולהתאכזב כל פעם מחדש😢

ש... וואי מעניין באמת לחשוב על זה.
לא יודעת איפה בדיוק קו התפר. אבל אם זו אהבה כוזבת כנראה שהאמנתי בה לפני שהיה צריך
אני יכולה כבר אחרי דייט אחד לדמיין את החיים שלנו יחד ופעם אחרי פעם זה מתמוטט לי בידיים

(ולאו דווקא מהצד שלו)

כדי שבאמת תוכלי להקשר רגשית בטיימניג הנכון כדאי לחשוב על זה לפני שאת עוד בכלל נמצאת בקשר (או בכל אופן בלי קשר לקשר ספציפי). 

נראה שהתקשרות 'אידיאלית' היא הדרגתית.

קשר זה משהו שנבנה וכמו כל דבר שנבנה הוא 'תהליכי'.

 

כל מי שנפגש לצורך נישואין חווה את מה שאת מתארת במידה כזו או אחרת,

זה לא מיוחד דווקא אצלך.

 

אפשר להתלהב ולעוף לשמיים, לא נראה לי שצריך לעצור את זה.

אבל ממש ממש כדאי לדעת איפה את בהווה ביחס לסיטואציה ולהתנהל רק על פי ההווה.

להיות בקרקע, גם אם את מרגישה בשמיים.

כל עוד את נזהרת שהפנטזיות לא ינהלו לך את הקשר, לא נראה לי שצריך לעצור אותם.

 

(סליחה על התגובה)

 

זכית !

אני די בטוח שגם ר' שלמה קרליבך זכה לתכונה הנפלאה הזו. בטח אוהבי ישראל רבים זכו.

אכן, כמעט כל טוב עצום מגיע עם מקום של כאב. מצטער איתך.

 

מאחל שהדרך הקצרה בע"ה לא תצליח לפגום ביפי התמימות ~

אם בחורה לא מחזירה לי תשובה תוך זמן סביר, במקום לפתח את זה לכיוון שלילי אני אשלח לה מסר שאני לא אחכה לה. 

בכלל לא בקטע רע, פשוט יש לי גבולות שעוזרים לי כדי שארגיש טוב

ובאמת בצד שני - אם מישהו מתעכב מסיבה כלשהי - תעבירו מסר וזה יתקבל ביותר הבנה.

אחרי יומיים-שלושה המתנה אני דואג לידע את השדכןשאני ממשיך הלאה. אם היא תענה תשובה חיובית כשאני עדיין פנוי, אחלה. ואם כבר אגיד כן למישהי אחרת, אני כבר מחוייב לשניה.

לפעמים לוקח זמן עד שמתפנים לברר, לא תמיד החבר יכול מתי שאני יכולה אז צריך למצוא זמן שמתאים

מוסרי - אם זה לא תלוי בה אז כן


הכי טוב לברר מול השדכן
ולהקפיד בבן אדם לחברו

בעיני אם מישהו לא נותנת תשובה תוך 24 שעות זה כבר די מוריד לי ממנה... ישמצב שאפילו אוותר לגמרי על ההכרות.
לי בממוצע לוקח בערך 10 דקות להגיד כן
(נדיר מאוד שאני אומר לא...)

24 שעות זה כלום זמן. לפעמים לוקח זמן לתפוס אנשים בטלפון

ו10 דקות? לוקח לי לפעמים כמה שעות עד שאני בכלל רואה את ההודעה של ההצעה.

כל עוד מודיעים שזה מתעכב אין בעיה

שכל אחד יעשה את ההחשבונות שלו.

 

ובאמת - לפעמים כדאי להתקשר ולא לשלוח הודעה, כדי לקצר תהליכים.

בקטן, בא לי להגיד כמה דברים-
א. עין טובה.
לא ברמת ה'בואו נימרח עם זה שבועיים והכל סבבה', אבל כן ברמת היכולת להסתכל על הדברים באופן קצת יותר רחב.
למשל, בחור שנמצא כרגע בצבא- הגיוני שייקח לו קצת יותר זמן לברר כי הלו"ז שלו פחות גמיש?
למשל, בחורה שנמצאת כרגע בתקופת מבחנים, יכול להיות שתתעורר טיפה?
מורים בתקופת תעודות, ועוד מלא דוגמאות..
אין פה איזו קריאה להכריז 'יולדת' על כל מקרה שאתקל בו, אבל כן יש קריאה לא להכריע מכאן בלבד על טיבו של הבנאדם או על מוסריותו..

ב. מוסרי?
כנראה שאין פה תשובה חד-משמעית, כי זה תלוי בנסיבות. אולי גם בנורמות.. אם אדם מחזיר תשובה במיידי- זה לא מחייב שגם אחרים הם ככה.
באופן כללי, רצוי להשתדל למרוח כמה שפחות.

ג. באופן אישי, יצא לי לחכות כמה פעמים לתשובה מבחורים, ואני יכולה להגיד שהפניה שלך אולי מנוסחת בלשון נקבה, אך מיועדת לשני המינים.. טל"ח(;

פעם עניתי אחרי יומיים והשדכנית כזה: "וואו! את כזה זריז!.."

כדאי וטוב לומר לשדכן "אני מחכה X ימים, אם יש עיכוב תעדכן" וכשרואים שהזמן עובר להסביר שאתה ממשיך הלאה

כי לרוב, אם היא צעירה ברמה שאחשוב לפסול, כלומר צעירה מדי, זה אומר שהיא במקום אחר בחיים, תפיסה אחרת, ברוב המקרים גם פחות בוגרת, גם אלו שיחסית בוגרות או חושבות שהן בוגרות - בפועל לא באמת כאלו.
מהניסיון שלי כשניסיתי עם מישהי צעירה בפער שלא חשבתי שמתאים, עם כל זה שהיא הייתה יחסית בוגרת לגילה, בהרבה דברים היא הייתה מאוד ילדותית, ולא בקטע החיובי והרצוי של המילה. בגרות מביאה איתה שפיטה לטובה, הסתכלות רחבה על דברים לכיוון חיובי ולא לשלילה, וגם ציפיות הגיוניות. מעבר לזה גם להסגר על כיוון בחיים, ובאופן כללי דיבור יום יומי שונה מאוד… ועוד לא נכנסתי לפן הדתי…

אני חושב שאם כבר נותנים לזה צ׳אנס אז לפחות שתיהיה ממסגרת דומה, נניח סטודנטית וסטודנט. אבל נניח סטודנט או עובד עם מישהי בשירות לאומי/צבא עם פער גילים כזה זה יכול להיות בעייתי…
אבל היו מקרים שהצליחו אז לא הייתי שופט מראש, אם כי כן מציב גבול הגיוני….

שאישה כיום זה שונה ממה שהיה לפני 100 שנה במרוקו ובעוד המון מקומות. בן אדם לא מחפש היום (במחילה מכבוד הנשים) אוביקט שנועד לרצות אותו אבל מצד שני שהוא (הבעל) יטפל בו וידאג לו. היום מחפשים יותר חברה אמיתית לכל החיים.
אני אהיה יהודי טוב ואחזיר לך בשאלה: בהנחה ואת בת 19/20, האם תרצי שהחברה הכי טובה שלך תהיה בת 14/15?

סיבה פחות טובה בעייני - בחורה צעירה נתפסת כמשהי יותר תמימה בעבודת ה' ובאידאלים שלה ובן בוגר בפרט כשהוא כבר לא בישיבה לפעמים נמצא במקום שונה.
סיבה מוצלחת יותר בעייני - בגרות שלא קשורה לעבודת ה'.
אלא במפגש עם העולם. עם דעות שונות. מבט רחב יותר כמו שכתבו פה.

אגב חלק מהחששות דומות לציור הפוך שבו משהי תוהה לעצמה אם בחור בייניש מתאים לה שטרם היה בצבא. באוניברסיטה.

והכי חשוב שכל מקרה לגופו. פשוט לרוב מכלילים..

בהצלחה!

נניח בן אדם למד שש שבע שנים בישיבה ורק כעת הוא מתחיל ללמוד. אז זה קשה שני סטדנטים ולכן יחפש משהי שכבר יש לה תואר ולרוב זה אומר שהיא כבר בת 22/23 לפחות ...

המטרה שלך היא *לא* להראות שהיא מדהימה, אלא שהמברר יבין *מי היא* ומה קווי האופי שלה.

היא חברותית?
סיפור שימחיש זאת וילמד מה זה אומר שהיא חברותית.
היא נחמדה?
סיפור שימחיש זאת וילמד מה זה אומר שהיא נחמדה.
היא אוהבת לארגן אירועים?
סיפור שימחיש זאת.

וכן על זה הדרך.

מזכיר, המטרה היא לא שהיא תתחתן כבר, אלא שהבחור המברר יבין אם הם מתאימים.

בהצלחה

 

א. לזכור להיות שליחה נאמנה
להגיד את האמת כפי שאת רואה אותה 

 

ב. לעשות שיחה של "תיאום ציפיות" בינך לבין החברה שביקשה ממך שתספרי עליה
לא ברמה של הכתבה, את בוחרת מה לספר 
אלא להיות מעודכנת בטכני (וגם להמשך, למשל אם הטכני משתנה) 

 

ג. לא להתבייש להגיד "אני לא יודעת"  / "אני אברר ואחזור אליך " 
למשל אם את חברה של הבחורה מהלימודים והיא גרה בקצה השני של הארץ
סביר להניח שלא בהכרח תדעי לענות על שאלות בהקשר לילדות שלה או למשפחה שלה 

 

ד. אם יש פרט שאת יודעת ולא אמור להיות נאמר בבירורים בהכרח תתאמי איתה ציפיות מה היא רוצה שתגידי

 

ה. לנסות לתת מבט ייחודי לחברה שלך 

לפרט, לתת דוגמאות

 

למשל אמירה " היא בחורה חמודה, תורנית ושמחה" לא נותנת לבחור שמברר מידע עליה 
את חושבת שהיא תורנית ? תנסי לתת דוגמא במה זה מתבטא בחיי היום יום שלה 
 

ו. אין מה להכין מראש בעיני חוץ מלברר ולתאם מול החברה שלך 
את כן יכולה לחשוב מה תעני על שאלות כלליות : על האופי שלה, על הרמה התורנית 
כדאי להגיד דברים גם בלי שבחור מבקש

 

בהצלחה
 

ממש מפורט ועוזר

לא יודעת אם יהיה לה זמן, אבל מתייגת לך את המאסטר-
@בינה.

קודם כל תיאום ציפיות עם חברתך.
אם יש "אישיו" כלשהו, האם, כמה ואיך להציג?
ובכללי שתספר לך את הקורות חיים שלה מסודר, קצת על המשפחה, שאיפות, רצונות, חלומות, בקשות.. קצת על מה היא מחפשת, גם על זה לפעמים שואלים(: ובכללי, אולי לעשות איתה סימולציה ירגיע אותך, ולה יעלה את הבטחון העצמי

תקבעי עם הבחור בזמן שנוח לך, שאת במקום שקט ולבד ויהיה לך נעים לדבר. תתפלאי, אבל זה כבר חלק מהשדר שהוא מקבל.

לפני השיחה, אפשר לבקש מהקב"ה שיכניס לך את המילים הנכונות בפה, ושתזכי להיות שליחה נאמנה.

בשיחה עצמה בד"כ מתחילים מהטכני, יותר נוח, זורם, קולח.. תמיד שואלת אם יש שאלות בסוף משפט/ פסקה וכדו'. מתוך הטכני אפשר לדבר על מהות, למה היא עובדת כאן, ולומדת את זה, ואיך העריכו אותה בשירות ולמה בחרה ללמוד כאן ולא אחרת וכו'
אח"כ לדבר על האופי. כולן מהממות, מתוקות, מקסימות, נחמדות.. נסי לדבר על מה שמאפיין *אותה*, מה מיוחד בה, למה את כלכך אוהבת דווקא אותה, מה את מעריכה בה.. לדבר, להדגים, להסביר.. לתת כמה מילים שונות מאותו שדה סמנטי, כדי לבדוק שאת והבחור משדרים על אותו הגל ושלא יקבל שדר מוטעה.
על רמה דתית - שוב, להדגים, לפרט, רצונות, שאיפות, תכלס.. ועוד ועוד. חשוב לדבר באותה שפה, לא רק כותרת של סטיגמה כי "דוסית אבל פתוחה" זו הגדרה ככ רחבה שהיא פשוט לא אומרת כלום.
בד"כ אח"כ מגיעות שאלות. חשוב לענות בכנות גמורה. את לא משווקת מוצר בסופר, את רוצה לחסוך מחברתך דייטים מיותרים!! לחשוב טוב טוב מה להגיד ואיך להגיד.

לענות על השאלות שלו בסבלנות, בחיוך, במאור פנים. לשאול אותו אם יש שאלות נוספות, משהו חשוב שהיית צריכה לומר ושכחת..
לא להתבייש להגיד שאת לא יודעת, ומעדיפה לשאול את חברה שלך ולחזור אליו כדי להיות מדוייקת. זה בסדר שאת לא זוכרת מה דעתה על חיי אברכות, מה הגובה שלה, במה אמא שלה עובדת או כמה שנים היא מנגנת בגיטרה. הכל טוב

תזכרי שאת עושה מצווה ממש חשובה!! בהצלחה

תודה רבה, היה ובע"ה שאזכה להיות שליחה טובה

@ברוקולי את נועצת?

- רקע כללי - פרטים טכניים יבשים (הכי קל) 

- מה הקשר שלך אליה (איפה זה בא לידי ביטוי בחברות ואולי גם זה יכול לעזור להבין במי מדובר)

-  כמה שיותר נקודות מאפיינות ייחודיות שקיימות בחברה שלך והכי טוב שבכל נקודה תהיה לך דוגמא או שתיים (או לפחות בנקודות המרכזיות שאת חושבת עליהם, את יכולה לרשום לפני בנקודות כדי שהיה מסודר בראש)

- בכל השאלות להגיד את האמת בלי לטאטא דברים אך להציג את הכל בצורה הכי מפרגנת שאפשר.

 

 

כדי לדעת טוב מה קורה איתו היום, מה הוא מחפש, איך הוא מגדיר את עצמו מבחינה דתית. בקיצור לשאול בחומר.

את לא בקשר?

כתוב בכ"א והיה נשמע ככה.
בהצלחה!

ממש לא דבר קטן

ממש לא מובן מאליו

הלוואי שיהיה, בעיתו ובזמנו

ישנו שם...
לא בשמיים לא בסוף העולם...
אל יאוש הפי.
כשהוא יבוא זה יהיה טוב ושמח ובהיר וכל הבאסה והיאוש יתגמדו פתאום.

גם לבד זה יותר רגעים מידי פעם

מכיר סיפור דומה.. וגם אני בעצמי חוויתי בעבר משו לא רחוק מזה.. כואב כל כך ומבין אותך לגמרי..
שה' יתן לך אינסוף טוב ושהלב שלך יתרפא מהר ויבריא מהכל ותחזרי להיות את רק ביותר טוב מלאה באהבה ושמחה ותמצאי את החתן שלך שהוא הרבה יותר טוב מכל אחד אחר בעולם הזה!

הרגישות והאנושיות שלך בהחלט ראויות לציון. וגם זכית בחברה טובה.


קרה לי משהו דומה (לא בקשר מהסוג הזה. אבל בקשר קרוב הרבה הרבה יותר) ולקח לי זמן עד שהפנמתי את מה שידעתי בפנים כבר מההתחלה- לא באמת אכפת לצד השני ממני. אני פשוט משרת צרכים שלו. הוא ממש לא מי שחשבתי שהוא. אז מעכשיו- 1. גם לי לא אכפת ממנו. ולא אכפת לי כמה הוא ישחק אותה מסכן כדי שאהיה שם בשבילו. הוא סתם מנצל אותי. אם ארצה לעזור אעשה את זה לשם שמיים ומתוך רצון טוב נטו.
2. אין לי יותר מה להיפגע ממנו או לזכור את מה שעשה לי. לא נפגעתי מאדם קרוב אלא טעיתי בזה שחשבתי כל הזמן שהוא קרוב. בזה שחשבתי שבאמת היה אכפת לו ממני.
אז כל השיחות שהיו איתו וניסיתי להסביר וחשבתי שהבין (למרות שבפנים ידעתי שלא. אבל "לא היה הגיוני לי" שהוא לא מבין)- מבחינתי היו טעות שלי. שלא הייתי מספיק חזק ויודע ללכת אחרי האמת והמודעות גם אם זה כואב. השקר הרי בכל מקרה יפול מתישהו.

אז זה עצוב וכואב אבל צריך לדעת שככה העולם. יש אנשים אגואיסטים חסרי רגישות.

בנוסף לזה, ניתוח המציאות הלא נכון נובע מתלותיות כזו או אחרת בצד השני שנובעת מחולשה שצריך להתגבר עליה או לאזן אותה (תלוי בסוג החולשה). התלותיות גורמת לנו להאמין שהוא באמת טוב ואם נסביר לו יותר הוא יבין וכו וכו. וזה שוב לבנות מציאות על סמך רגשות וחולשות (מובנות וטבעיות כמובן. אין פה האשמה. אבל כן יש בעיה שצריכים לפתור)


ותדעי שהחזקה פה זו את ולא הוא. מי שמרגיש הוא חי והוא אדם. מי שלא, אולי חי יותר טוב, אבל הוא לא אדם. הוא לא מחובר לעולם ששם אותו ה' בו.
ותדעי גם שהאדם הזה הוא מסכן, או יותר נכון בוחר להיות מסכן, כשהוא מחליט להתעלם מהרבדים הפנימיים של הנפש שלו ולחיות את החיצוניים (צריך באמת להיות חייזר כדי לחשוב בכלל להתחיל עם חברה שלך בסיטואציה הזאת). יתכן שמתישהו יפול לו האסימון כמה הרגישות אצלו מודחקת. אולי כשיהיה רווק מבוגר, כשיתגרש (מה שהגיוני שיקרה לאדם כזה), כשאשתו תריב איתו, כשמישהו יעליב אותו חזק.
ואז, כשזה יבוא לו בבום זה יהיה מאוד כואב (לדעתי כל בני האדם רגישים רק שאצל חלק זה נמצא עמוק יותר או שהם בעלי יכולת להדחיק. אבל *זה לא תפקידנו לשנות אותם ולא עניינינו אם הם לא מעוניינים לשמוע*).


אבל את גם צריכה לדעת להבא איך מתנהגים עם אנשים כאלה. לא להתרגש יותר מדי ולא לדבר יפה ולהתחשב. עם נבר תתבר. כשהוא התחיל עם חברה שלך הייתן צריכות להבין מי הוא באמת ולהחזיר לו או פשוט לצחוק.. על איזה אדם הזוי, מגוחך וחסר מודעות הוא. אולי אפילו לרחם עליו. אבל להתרגש מהילדון הזה?..

זה כל כך נכון, תודה על ההבנה וההזדהות זה ממש מחזק ונותן כח

והפסקה שרשמת בסוף חזקה ממש!! לדעתי זה בדיוק זה להדחיק, לברוח, לא להתמודד

תודה רבה

 

תודה שכתבת

מצטערת בשבילך שחווית את זה. הייתי בסיטואציה דומה בעבר אז יכולה קצת לנסות להבין את התחושות..

אם יש משהו שאני שונאת שעושים זה סוג של גזלייטינג. שזורקים את זה בחזרה אלייך, מוציאים אותך המגזימה, זו שלוקחת קשה. פשוט מגעיל בעיני.

 

את נשמעת חזקה וטובה. ומתישהוא זה יהיה מאחוריך. הבאסה היא בשבילו שהוא נשאר כזה..

אני מקווה שלא פוגע, אבל חשוב לי להציג גם עמדה שונה, לכל אלו שנמצאים במצב כזה.

 

כמישהו שיצא לו להיות בצד השני, ה"פוגע".

וכן, זה לא הצד הפוגע, זה הצד ה"פוגע", כי אני באמת לא ניסיתי להכאיב ולא ניסיתי לפגוע.

 

אבל הרבה פעמים במערכות יחסים כל צד מגיע עם הציפיות שלו, ועם הנחות היסוד שלו

וכשזה לא מתמלא הוא מתוסכל. ולפעמים זה לא מנוהל נכון, וזה מסלים עוד ועוד. ומתפתחת פגיעה חמורה שמקורה באי-הבנה פשוטה. ופעם ופעמיים חושבים שזה נפתר והסתדרנו, וזה שוב ושוב עולה.

 

ולפעמים באמת כל צד בטוח ומשוכנע במאת האחוזים שהוא צודק, לא בגלל שהוא מזלזל בצד השני, אלא כי הצד השני בוחר להציג את האמירה "נפגעתי", או חמור מזה "פגעת בי", ולא את "ציפיתי ל__ וקיבלתי __, ואני לא מרוצה", או "עשיתי __ כי הייתי בטוח שזה מה שנכון לעשות, לא חשבתי שאפילו צריך לשאול על זה".

 

אני לא רוצה להכנס למקרה הספציפי הזה. יכול להיות שכאן הוא באמת לא בסדר. אבל הרבה פעמים צד אחד פשוט לא רואה את הצד השני, מתוך רצון טוב שלא מיושם נכון.

אז תמיד כדאי לנסות לקחת את האופציה הזאת בחשבון

ולא קרה, ולכן גם נוצרו אי הבנות שגורמות לעוד פגיעה 

בקיצור מעדיפה אפילו כמה שפחות לדבר על זה כי מבחינתי אני מוחקת את זה מהראש שלי... 

לשחרר ובאמת להגיד לעצמי זהו די, אני שמה את זה מאחוריי

 

באמת תודה לכל אחד ואחת מכם! 

ומקווה שנפרדתם.

 

(גילוי נאות: קראתי וחשבתי שכתבת במקומי, אני אחרי סיפר מאד מאד דומה וזו אשכרה תחושת נבגדות. זה מפרק)

חוויתי משהו דומה בעבר, ואוו כמה שזה קשה, תחושה מזעזעת!

 

תהיי חזקה תודה לך ששיתפת, בעז"ה תחזרי לעצמך ותרגישי הרבה יותר טוב, תמצאי את הבחור שמיועד לך, שתרגישי הכי נעים וייתן לך לבטא את עצמך בצורה שמתאימה לך.

 

בהצלחה והרבה ס"ד!

מנגד לא חושב שנכון או טוב להפיל הכל עליו.
תביני שממנו לא יצא כלום ושום דבר, תודי לאל
שלא המשכת את הקשר איתו- ותמשיכי הלאה בחייך.
חבל לבזבז את הזמן הכוחות והאנרגיות
על מישהו כמוהו...

תודה על החיזוק

אם כי לא הייתי משתמשת במילה *** 

על כל המשתמע מכך.

כ"א תמוז התשפא. נכתב באמצע סדר בוקר בישיבה.

חור מתוק בלב

איך לקחת אותך ממני,
רק חור מתוק בלב השארת.
כמו השרף שעל העץ,
שרק שורף את הנשמה.
רוצה להתגעגע, רק עוד קצת, רק עוד קצת..
לפני שאשכח ממך,
לא, אנ'לא אשכח אותך.

כ"כ הרבה ניסיתי, כמו אבינו אברהם,
לעקוד שוב את הלב,
שלא מוכן להיכנע.
אם ישנו עוד אור קטן,
שיום אחד הוא יתגלה,
ולא נהיה אחור באחור,
אזכה לראות שוב את פנייך.

איך הבושם שלך,
אותי עוד משקר,
שאת עדיין כאן,
מחכה שאתקשר.
לפני שהכרתי אותך,
לא הכרתי את עצמי.
עכשיו כמו בן אדם חדש,
מזמין אותך, לתפוזים(;

ותשאלי לשמי,
ואהיה אותו השייק'י מייקי,
שאותך אהב הרבה,
רק בלי האגו, והלחץ.

את ירושלים לא אשכח,
להזכיר שוב לעצמי,
שגם אם כלום לא ישתנה,
ה' אותנו רק אוהב.
כמו שפעם לי אמרת,
היינו זוג לאותה תקופה,
המאושרת בחיי,
אך עכשיו הכל.. נגמר.

אם דוד היה בונה, את ארומונו של מלך,
לא היה נחרב, ואפילו לא בערך.
מאחל לנו כזה ארמון, להשכין בתוכו את אבא,
רק באמת ואמונה,
ו"שינחנו בדרך עולם".
(תהילים קל"ט).

אבל חייבת להגיד שבאמת בעקבות השרשור הבנתי כמה רציתי מישהו שבעצם גרם לי להרגיש כ"כ קטנה 

גרם לי להרגיש פשוט רע! ואשכרה עדיין רציתי את זה כי הייתה אהבה. אז מה אם יש אהבה, אהבה זה לא הכל!

ואי זה מעצבן אותי שלפעמים באמת בגלל אהבה מסתנוורים.

 

ומסקנה חשובה חשובה- אדם נמדד בפרידתו! פשוט ככה. אני חייבת להכניס לי את זה למח חזק חזק.

(אני גם רואה על עצמי שתמיד בפרידות חשבתי על עצמי אבל תמיד ראיתי את הצד השני, היה חשוב לי שייצא בהרגשה טובה, שירגיש טוב, ואם היה לו צורך לדבר שוב אז ברור שיש לזה מקום, העיקר שירגיש טוב, זה שיש פרידה לא אומר שצריך להתנהג כמו רובוטים קרים ומנותקים. נורא בעיניי)

 

שתיהיה שבת שלום, תודה לכם שוב 

 

ועל אנשים כאלה אין לך מה להצטער אפילו לא שניה ..
בטח לא לא לאכול .
גם אם הוא היה שווה את זה.. אדם חייב לאהוב את עצמו קודם ולכבד את עצמו .
את לפני כולם , לא יכול לקרות מצב שבגלל בחור את לא אוכלת.
בהצלחה יקרה

צודקת

רק שלא באמת שלטתי בזה לצערי 

וזה היה לכמה שעות לא משהו רציני

חשבתי משהו כרוני ♥

לעניין עבר, בית ספר וישיבה? תלוי. רצוי.
לפי מצבו.

איפה הוא למד ובאיזה גילאים?
מציינת שצריך חבדניק ולא מקורב לחבד או אוהב את חבד...

היי, קיבלתי איזו הצעה מחברה ,
בחור בן 25..
כרגע נראה לי שיש פער גילאים בינינו
ואני פחות מעשרים..

סתם מחשבה פרועה אבל לכי תדעי
אולי זה יכול להתאים?

רק להבהיר,אני לא מכירה אישית , אין לי אפילו שם..
זה סתם הצעה שנזרקה אליי מחברה..

אני גם סביב 2 נשים שלא מפסיקות לחפור
אמאל'ה
כל-כך!

לכן גברים רוצים אירועים בהפרדה

 

משתתף בצערך. תזכרי שכל רגע שעובר מקרב את הסוף

אני מעודד אותן להמשיך

 וכמו כל ההגדרות זה יכול ליצור טלפון שבור...

 

בכל אדם יש צד מורכב וצד פשוט.

השאלה היא לא אם 'הוא' מורכב או לא.

אלא - כלפי מה היחס שלו יהיה מורכב וכלפי מה היחס שלו יהיה פשוט.

 

מורכב זה גם לא בהכרח 'תסביך'.

הרבה פעמים מנסים להכניס את זה לתוך אבל אלו לא מילים חופפות.

 

ובלי קשר, המטרה של מורכבות היא בעיקר בפרטים. באופן כללי תמיד נרצה לראות תמונה פשוטה וזה לא סותר את הפרטים. להיפך, מתי שהמורכבות בפרטים מתאימה התמונה הכללי נראת בצורה פשוטה.

אז איך אתה מגדיר יחס מורכב לעומת פשוט?
יפה המשפט האחרון

מורכב - דבר מה בעל הרבה חלקים שונים שיש בניהם יחסי גומלין כלשהם אחד ביחס לשני.

פשוט -  דבר מה בעל חלק אחד.

 

דוגמא ביחס לרגשות -

יש פעמים שיש רגשות מעורבים - שיש גירוי מסויים שמעלה אצל אדם כלשהו רגשות שונים בעלי יחס כלשהו אחד לשני - שמחה, פחד, התרגשות, צפייה, סקרנות וכולי.

יש פעמים שרגש מסויים נכוח אצל בנאדם בלי עוד רגשות אחרים מעבר. נגיד יש פעמים שבנאדם מרגיש שמח או לחלופין מאוכזב וזהו.  זה לא קשור לצפייה עתידית כלשהי או משהו אחר שיכול לעורר רגשות שונים שיש כלפיהם יחס גומלין כלשהו.

כאדם שנושא יותר תכונות, ומורכב יותר הופכיות/מנוגדות..

דומה לתגובה הזאת

כן, עד ש- - לקראת נישואין וזוגיות

אדם פשוט, אפשר להגיד עליו נגיד "הוא קיצוני" או "הוא שקט" או "הוא חברותי", יש לו תכונה בולטת יותר שהיא מאפיינת אותו

אדם מורכב יהיה קצת קשה לאפיין אותו, כי הוא יכול להיות קצת קיצוני וקצת מתון או קצת שקט וקצת רועש או קצת חברותי וקצת מבסוט להיות לבד

זה אדם שיש בו כמה צדדים שונים באישיות. כל אדם מורכב ברמה מסויימת אבל יש אנשים שיותר ויש אנשים שפחות

אהבתי את ההסבר, תודה! כמובן שלכל אחד יש כמה צדדים, מניחה שזה תלוי עד כמה הם באים לידי ביטוי בשני הקצוות של הסקאלה..

תודה!(:

ואכן את צודקת שלכל אחד יש כמה, גם כמו שכתבת עד כמה הם באים לידי ביטוי וגם ש כאלה שיש להם יותר מ'הכמה' הפשוטים.. אשרייך!

 

מורכב זה כמשמעו: משהו שמכיל מס' מאפיינים. ופשוט: משהו קל יותר. כמובן שבאופן יחסי זה ישתנה מדבר לשני.
אנסה לתת דוג': מתכון שמכיל מס' רב של מרכיבים זהו מתכון מורכב. לעומת זאת, כזה שמכיל מס' מועט של מרכיבים זהו מתכון פשוט. כמו כן, מתכון שדורש עבודה רבה ומיוחדת יותר זהו מתכון מורכב. לעומת מתכון פשוט שאינו מצריך עבודה רבה ומיוחדת.
כמו שאנחנו יודעים, גם בפשוט יש מס' מוצרים (לא מכינים עוגה רק עם מוצר אחד) וגם פשוט דורש עבודה, אלא שהמורכב יותר מוגדר כך ביחס למתכונים אחרים. בעצם, נצטרך להגדיר את הטווח שלנו כדי להבין מיהו המורכב ומיהו הפשוט.
לדעתי, בנושא השרשור, הנכון ביותר להגדיר הוא ביחס לקבוצת אנשים המדוברת. כלומר, ביחס לאנשים שאנו מכירים באופן רחב יותר (אנחנו לא רוצים לצמצם את המנעד למשהו קטן מדי), האנשים המורכבים מכילים בתוכם צדדים רבים יותר. חשוב לציין (כמו שכתבו לפני) שמורכב זה לא מתוסבך. מתוסבך מבטא בלאגן. המתכון המיוחד ברמה עולמית הוא ממש לא מבולגן - הוא מורכב להפליא אבל מסודר.
כך גם באנשים. אנשים מורכבים מבטאים צדדים אישיים רבים יותר, כאלה שבאופן פשוט לעיתים לא עולים בקנה אחד עם אחרים. יחד יוצרים צדדים אלה משהו מיוחד שמצליח להאיר באור מיוחד. לעומתם, אנשים פשוטים אלה אנשים המבטאים בתוכם צדדים אישיים מועטים יותר. בכוח זה יכולים הם להאיר גם הם באור המיוחד שלהם.
יש "יתרונות" ו"חסרונות" לכל אחד מהסוגים. כל אחד הוא אדם מקסים בפני עצמו.

נסיתי להשתמש במילים ומונחים שיצליחו להעביר באופן הנכון ביותר את המורכבות. מקווה שהצלחתי..

מוסיפה שמורכב יותר יהיה מתכון שצריך לצאת ממנו משהו בעל שתי תכונות מנוגדות, לדוגמא עוגה רותחת שבטוחה גלידה וכד'

נסיתי להתייחס גם למצב כזה בעדינות ובכלליות. גם כזה מצב כמובן..

או נגיד שלוקחים משהו ועושים ממנו שונה, נגיד עוגת אלפחורס. לוקחים תרעיון של עוגיות אלפחורס, עושים מהם עוגה

אתזה:

עוגת אלפחורס - עוגת שכבות בטעם ריבת חלב וקוקוס - קרין גורן

ואתזה:

https://www.ronyohananov.com/post/%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%AA-%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%A1-%D7%91%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%A2%D7%95%D7%92%D7%94-%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%9D

אני לא אוהב קוקוס אז אפשר להוציא את זה מהמתכון וזה יהיה נהדר!
וזהו,
נצלשנו מספיק 🙂

למרות שלא כל כך הצלחתי להמיר אותו לנמשל 😅
למה העבודה המורכבת של המתכון נמשלה?

אצל אנשים באמת זה בדרך כלל בהקשר של אלו תכונות הם מבטאים.

יש מורכבות בתפיסת החיים- אדם שהוא לא שחור לבן מבחינה דתית או אידאולוגית וכד'
ויש מורכבות נפשית- יש אנשים עם נפש פשוטה ויש כאלה עם נפש מורכבת. הרבה פעמים זה גם תוצאה של חיים מורכבים

אני חושבת שפוגשים אנשים פשוטים

אפשר להרגיש מי מורכב

מתוך הפשטות להבין מה זה מורכבות כשפוגשים אותה.

 

יצא לי להכיר. 

אנשים מאוד מעניינים...

מרגישים שהעולם הפנימי שלהם מכיל הרבה צדדים וגוונים

ושהמחשבות שלהם נודדות לכל מיני מחוזות ומסתעפות לעוד ועוד הקשרים 

כדוסים שרוצים להתמקד בעיקר, קשה לפסול על כזה דבר.
ברור שבראש מבינים שאם זה לא מתאים אז לא, אבל עדיין יכול להיות קושי..

זה שאנחנו דוסים לא אומר שמראה חיצוני זה דבר שצריך להיות פחות חשוב/משמעותי עבורנו. חייב שתיהיה מציאת חן ומשיכה בין בני זוג.

הסברתי את הקושי שיכול להיות בענין.
'לא נעים' לנו להתמקד בדברים 'חיצוניים' כאלה

כנראה אני אישית פחות הרגשתי אי נעימות מלפסול על חיצוניות

מבינה לגמרי את הקושי בחוויה הזאת של להרגיש דחיה מהמראה שמולך מול האי נעימות הפנימית של לחתוך על זה.

וואי זה כ"כ לא נעים. גם החוויה של הדייט עצמו, והאי נעימות של להסתובב עם מישהו כזה, ומצד שני התסכול שמרגישים בלב.

אבל לדעתי, זה מוסרי, כי אם זה כ"כ מפריע לנו זה רק יחמיר אחר כך..

ולכן אתה עושה פה סוג של חסד עם עצמך ועם המדויטת,

זה למנוע בית שכנראה לא יהיה בו שלום אלא קושי, מרירות ותסכול. 

 

ובכללי, צריך להרבות בתפילה שה' יעזור לנו לקבל "עיניים נכונות" בדייטים,

ושנצליח להיות באיזון הבריא גם בנושא הזה

 

אף אחד לא צריך להתנדב להמשיך עם מישהי שלא מוצאת חן בעיניו.
החתן שלה, היא תמצא חן בעיניו בטוח.

אבל יש שאלות שכדאי לך לשאול את עצמך -
כמה הציור שלך של מה שיפה בעיניך ספציפי? נניח כמה אחוזים אתה חושב מכל הבנות בעולם שייכנסו בו?
או להיפך - כמה אתה פוסל על זה? זה נראה לך סביר?
ומאיפה הציור מגיע? (אולי גורם לך לייחס למישהי תכונה מסויימת או אופי מסויים, אולי סתם ראית הרבה קומדיות רומנטיות 😜)

להבדיל, זה כמו שכואב כשנגמרים חיים. ככה זה. יש דברים לא טובים בעולם כתוצאה מחטא אדה"ר ואנחנו עובדים על לתקן אותם. אחד מהדברים הלא טובים זה כל העניין של סגנונות מראה שלחלק אנחנו מתחברים ולחלק לא.

אתה יכול כמובן להתפלל שלא יגיעו לך הצעות של סגנונות לא מתאימים.

אם כואב לך ממש וזה מוגזם, צריך להפנים יותר את העניין דלעיל ולהתפלל חזק יותר.

ואם כואב לך כי אתה פוסל יותר מדי על מראה, כנראה אכן יש פה איזו נקודה שאתה צריך לעבוד עליה (גם מבלי קשר לכאב. הכאב הוא רק מה שדוחף יותר). חסימה כלשהי, מישהי שלא יצאה לך מהראש, דמיון. עולם התת מודע ומה שנצרב בו זה עולם רחב והשפעתו בתחום הזה באה מאוד לידי ביטוי.

לפסול על מראה לדעתי מראה שאתה חסר. כשאנחנו מוותרים על משהו טוב בגלל פגם שנמצא בנו סה כואב. אבל אנחנו בני אדם ואנחנו חסרים ועם פגמים, והכל בסדר.
אם אתה פוסל הרבה על מראה זה אומר שהפגם אצלך יחסית גדול וכדאי שתשים לב אליו ותטפל בו

אהבתי את הגישה שלא תמיד כאב זה דבר רע. לפעמים זה מראה על אנושיות ורגישות.
הגמרא אומרת "אין בשר המת מרגיש באיזמל"

יפה

באיזה שלב אתה רואה את התמונה? אחרי הבירורים או לפני?

ובבירורים אתה יורד לפרטים?

או שלא כל כך?

 

תיכף אסביר לך למה אני שואל

אוסיף, שיותר מידי פעמים אני מרגיש שהדברים שכתובים הם לא גורמים לי לפסול אלא רק התמונה. מרגיש לי כאילו אני יכול לצאת עם 90% מהבנות אם זה יסתכם בלקרוא את הפרטים שכתובים.

ואתה הרבה פעמים תופתע מהשוני בין המראה במציאות לתמונה, יש פעמים שלא אבל בהחלט יהיו פעמים שכן.
זאת הסיבה שאני כל כך נגד תמונה.

מכירה מישהי ששולחת תמונות לשידוכים, בעיניי מזעזעות ולא דומות לה אבל אחרות אומרות לה שהן מהממות אז מי אני שאתערב?!
וכשבחורים פוסלים אחרי שראו תמונה כל כך חבל לי, בשבילה ובשבילם.
מפספסים לא מעט הזדמנויות.


וחייבת לומר שבעיניי אין שום פסול לפסול על מראה.
לחיצוניות בהחלט יש משקל בנישואים ובזוגיות ולא הייתי מתעלמת מזה כי אנחנו דוסים.
אבל...שווה לבדוק אם אנחנו עושים את זה במידה הנכונה ובשיקול דעת.

אני מצטרף לדברים של @פה לקצת.

אבל בכל אופן מה שרציתי להגיד (והכותרת התייחסה לזה ) - שככל שתראה יותר פרטים ותברר יותר לעומק - ממד אחד יש סיכוי שהמראה פחות יפריע לך מתוך המכלול,
ומצד שני גם אם הוא כן יפריע ברמה שלא תרצה להיפגש - תהיה יותר רגוע כי כנראה שיהיו פערים נוספים מלבד המראה. אז לא סירבת להצעה רק בשל המראה..

בכל מקרה ההצעה שלי היא שתראה תמונה רק אחרי שביררת לעומק דרך החברות/ השדכן וכו'.

מקווה שהעצה שלי נכונה עבורך

"מרגיש לי כאילו אני יכול לצאת עם 90% מהבנות אם זה יסתכם בלקרוא את הפרטים שכתובים"

 

בעצם אתה אומר שאין לך שום פרמטר אמיתי לדעת את האופי והכיוון של הבחורה.

ממילא ברור שהתמונה תתפוס המון מקום בהחלטה.

 

אתה מברר עם חברות טלפונית?

להבין שבסוף אתה זה שצריך לחיות איתה את כל חייך, ואתה חייב לאהוב ולהמשך למראה שלה
זה לא רע, לכל אדם יש טעם אחר וזה בסדר
יש כאלו שלא אוהבים בהירות ויש כאלו שלא אוהבים גבוהות או רזות... כל אחד ומה שמתאים לו.

בהצלחה~
ישועת ה' כהרף עין

כך יהיה איזון בין הצורך שלך במישהי שנראית טוב לבין ההבנה שלך שזה לא שיקול מהותי

אם יש מראה שגורם לך לפני הדייט הראשון או כבר במהלכו, לדעת שזה מרגיש לך שזה לא זה, אבל אתה לא פוסל עליו וממשיך לצאת ויוצא עוד כמות זמן נכבדת בתקווה שמשהו ישתפר, ואז אחרי כמה וכמה וכמה דייטים אצה בכל זאת פוסל על בסיס אותו קושי ראשוני - ואם זה עקבי אצלך וקורה אצל הרבה בנות - אז מניסיון אישי, עדיף שתחתוך את זה כבר בהתחלה. פחות כאב לב ופחות משפיל לצד השני (בין אם תגיד סיבה ובין אם לא. מה גם שבקשר שהתארך יותר משניים שלושה דייטים, להפרד בלי לספק שום סיבה / לספק סיבה שקרית, זה מעשה לא ראוי בלשון המעטה). לא ראוי למרוח אף אחת ואף אחד לאורך זמן רק בגלל שלך לא נעים לחתוך על משהו שבסופו של דבר לאחר זמן אתה כ-ן תחתוך עליו.

כי אתה לא בטוח שזה נכון

כואב לך על עצמך? עליה?

אם זה עליה - תאמין לי שהנסיכה הזאת תמצא בחור מדהים, היא תסדר גם בלעדיך...

אם אתה בודק פרטים ורק אחכ מבקש תמונה ומשקלל הכל ביחד, אני חושב שזה מספיק טוב.

אם אתה מבקש תמונה לפני הכל אז באמת התחושה הרעה מובנת וכדאי לשפר את זה

סליחה אם השאלה לא במקום, - לקראת נישואין וזוגיות

שכויעך

היה לנו במכללה פעם קורס על יצירתיות. המרצה שם אמר שיצירתיות היא יכולת לחבר בין עולמות שונים וככל שהעולמות רחוקים יותר זה מזה, זה מעיד על יצירתיות יותר גדולה.
לגבי ב' זאת שאלה מעניינת. אני חושבת שזה קשור גם להיכרות עם התחום. זה נותן תחושת ביטחון גדולה יותר ליצור שם.
אבל אני כן חושבת שאם למישהו יש יצירתיות זה יבוא בכל מיני תחומים. אולי לא באותה רמה, אבל זה כן יופיע.
ג. לא

שזה בדיוק להיפך מהגישה המסורתית שיצירתיות=לחשוב מחוץ הקופסא.

לחשוב בתוך הקופסא זה אומר לקחת בעיה קיימת ולתת לה פיתרון בדרך יצירתית.
יש גם ספר שמדבר על זה.

וגם אני למדתי את זה בקורס על חדשנות

מזכירה לי שדיברנו על זה אז שבגלל זה אדם נקרא יוצר ולא בורא, כי הוא מביא יש מיש.
אולי הדיוק הוא מה נחשב מחוץ לקופסא. אני רואה בזה יכולת להתבונן ולפעול מחוץ או בניגוד לתבנית

אז מה זה בעצם פתרון בדרך יצירתית? (מה נחשב לפתרון בעיה בדרך לא יצירתית?)

 

את זוכרת איזה ספר זה? נשמע מעניין.

פיתרון לא יצירתי זה כמו שכתבתי- יש בעיה ופותרים אותה. לא מחפשים להמציא מוצר חדש או לחדש חידוש כלשהו שזה יצירתיות של לחשוב מחוץ לקופסא.

לדוג- נתקעת עם הרכב בפנצ'ר באמצע הכביש.
בעיה-פנצ'ר באמצע הכביש.
פיתרון- חשיבה בתוך הקופסא- יש גלגל נוסף שהגיע אחרי שאנשים נתקעו כל פעם מחדש עד שעשו את הגלגל הנוסף בתור פיתרון לכולם.

אוקיי, מקבל את ההסבר.

 

מבחינתי (מבחינת השאלה הראשונה, לפחות) ההגדרה של בעיה היא שונה: אם ידוע שיש גלגל רזרבי אז בעצם הפתרון כבר קיים וזה לא נקרא בעיה בכלל... כמו שלמשל אם אין חלב בבית והפתרון הוא ללכת למכולת - אז זה לא ממש בעיה.

אבל נראה לי שבסוף ההגדרה שלך יותר נכונה.

נראה אם יהיו פה כיוונים אחרים

זה בדרך כלל בתחום האומנות .
כן אדם יכול להיות יצרתי בתחום מסויים באומנות למשל פיסול ולא בציור..
לגבי ג יש אנשים שפשוט לא מפתחים אומנות.
קשה לי להגיד על מישהו לא יצרתי בכלל .
רוצה להאמין שאם היה משקיע היה מצליח במשהו

שיש כאלה שהם יותר מקובעים על הרגיל ויש כאלה שמצליחים לתת רעיונות אחרים שלפעמים מפתיעים בפשטות, ביופי, ביעילות ובמקוריות שלהם-תלוי בתחום שבו מדובר.
אני בטוחה שלכל אחד יש צד יצירתי, אבל אני כן רואה, למשל על הילדים שלי שיש כאלה שיותר ''בתלם'' בתחומים מסוימים ואחת שהיא מפתיעה כל פעם מחדש. ולהפך בתחומים אחרים

נשמע שיש אצלך התרחשויות

מצד שני זה לפעמים מפרגן שפונים אליך אפילו מישהו שלא מתאים

 

ובטח אם פונים "אמנם אולי לא מתאים, אבל אם תרצה בכל זאת אשמח"

אם נתפוס את הכל משמעותי אנחנו לא נגמר עם זה. לא יהיו לנו כוחות.

באופן אישי אני די אדיש לדבר הזה אז לא אוכל להביע הזדהות.

חחח אני לא מפוצץ בהודעות אז גם מישהי תשלח לי ויראה לי לא קשור אגיב לה תודה ובהצלחה

 

מהכיוון ההפוך - קורה לי פי כמה וכמה שאני שולח ולא מחזירים לי הודעה.

אבל גם לזה התרגלתי ומנסה להתאים את הצפיות שלי למה שקורה מניסיוני.

 

את מוזמנת להצטרף ולהשתתף גם בפורום 
ואולי על הדרך

 

 

שיהיה בנחת ובקלות 🤞

שבת שלום וזיווג מתאים מהיר וקל