פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 260)

בנתיים מצרפת לך שרשור יפה נוסף

מתי להתחיל לצאת? - לקראת נישואין וזוגיות

אם עוזר.. -חתונה- - לקראת נישואין וזוגיות (מקווה שהדבקתי טוב את הקישור..)

בסיסי אולי טיפה מעבר ואז לומר...

זה לא נעים אבל אלו החיים.

פחות כיף לתת תחושה שאתה ממשיך ואז לחתוך.

אם אני רוצה להמשיך, אתן לה להתחיל (אשאל איך היה לה..) ככה שאם היא לא רוצה להמשיך יהיה לה נוח להגיד שלא.
אם אני לא רוצה להמשיך, אגיד בהתחלה שאני לא רוצה ככה שאם היא רוצה זה לא ייצור אי נוחות להגיד לא.

לפעמים אני קודם אומר שאני מעוניין, כדי שאם היא התלבטה יהיה לה יותר קל לללכת על כן

 

ולפעמים אני נותן לה לדבר לפני שאני אומר לא (בכל מקרה אני לא אומר הרבה לא, אז זה פותר לי את הבעיה הזאת)

כבר כמה פעמים יצא לי להתמודד איתה...
די מסכים עם @חדשכאן, זה בערך מה שעשיתי

אני אומר בוקר טוב נימוסי ואולי עוד איזה משפט נימוס או 2 ואז נפרד ממנה. אני חושב שאם אשאל אותה איך היה לה זה יפתח לה תקוות שוא שאולי אני מתלבט ורוצה לשמוע את דעתה

תחשוב שהיא יזמה ולא אני.

אשמח גם לתשובות של בנות

אבל בד''כ אם הם לא רוצים , הם חותכים ישר ואז לפעמים אני אפרגן להם ואגיד (אם) גם אני חשבתי ככה...

ואם לא, הם שואלים איך היה לך / מה אני אומרת אז אני אגיד שזה פחות הסגנון שאני מחפשת... (במידה וזה די בהתחלה, אחר כך זה כבר אחרת..)

אני לא נותנת לצד השני לדבר אומרת שאני לא רוצה להמשיך.
כי מניסיון אצלי הייתה פעם שיחה אחרי דייט ממש נחמדה וטובה ואז ואז הוא אמר לגבי אתמול אני לא רוצה שנמשיך. והייתי מעדיפה שהיה ישר נפרד ולא הייתי משתפת אותו.
גם ככה לא יוצא מצב שהצד השני אומר שהוא רוצה להמשיך ואני אומרת אחריו שלא.

חח ממש מוזר לי לשמוע,

תראי הגברים שלא רוצים לצאת איתי לדייט שני, והיו כאלה להפתעתי, פשוט שלחו

הודעה למחרת או יומיים אחרי, שהיה נחמד אבל לא מתאים.

יש כאלו שגם התאדו להם. וטוב שכך.

 

אני שמסרבת למישהו אחרי דייט אפילו אחד, מתקשרת אומרת שמאוד נהניתי 

אך מסיבות שתלויות בי ולא בו, מוצאת את הקשר פחות מתאים. (שיחה קצרה ותמציתית)

 

חייבת לומר שבהתחלה, ברוב עוונותיי, שהייתי הרבה פחות עם ניסיון, שלא רציתי

פשוט לא דיברתי בכלל אח"כ, כי חשבתי שזה ככה נהוג.

אבל התבגרתי והחכמתי מאז, ונראה  לי ראוי לתת מענה נורמלי לאדם שטרח והגיע לפגישה.

 

לתשובתך להמשך- כבר אחרי דייט ראשון.

רק לקחת בחשבון שאולי (אע"פ שמרגישים שרוצים וזה מאוד הגיוני ויפה) בכ"ז כדאי לא להיפגש כל הזמן (יום אחרי יום. או כל אחד מה שמתאים לו). לעשות הפסקות בין הפגישות. גם אם הקשר מתקדם, זה אתם עדיין לא שם.. לכן עדיין כדאי לתת מקום לבחון את הקשר כמו שצריך. (זה קשר מתקדם אז זו יותר בחינה לראות שבאמת הכל מתיישב נכון בלב ומרגיש טוב בטווח זמן נורמלי ולא אינטנסיבי מדי).

(רק כדי לא לאבד פרופורציות- לשים לב למשפט אחד שאמרה ולא הרחיבה בו- אם יש משהו שצריך לעבוד עליו זה נכון גם בלי קשר לפגישות)

כבר פחות מדברים בטלפון ונפגשים כשהוא יוצא שבת(יצא לנו להיות ביחד במשך שלושה ימים כמעט כל הזמן)

אבל בלי להשוויץ או משהו הקשר שלנו די התחיל מהאמצע כי היינו חברים עוד קודם.
לגבי השלושה ימים: זה פשוט כי הייתי אצלו בשבת ונשארתי גם לשבועות.

כל שאר הבדיקות יכולות וצריכות לחכות להמשך (בהנחה שאת הבסיס אתם כבר יודעים, כלומר שלא תגלו רק בדייט הרביעי שאתם בכלל לא מאותה הדת למשל...)

הוא לבדוק אם אתם יכולים לדבר ולהנות ביחד
חותכים רק אם סבלת
זה דייט ראשון עד שלישי

היא נראת לך יותר/פחות מדי דוסית

היא נראת לך פחות/יותר מדי באופי מסויים

וכולי וכולי

 

או דברים שבך שאתה חושש לגבי היכולת ההכלה שלה לגביהם..

 

אין רשימה של דברים ש'חשובים'...

יש דברים שחשובים לך. תהיה בטוח בהם תאמין בהם וזהו.

שלב מתקדם..
מחליטים להתחתן אפילו..
מה חשוב שניה לברר כדי לא להפגע בהמשך?

בדר"כ משפחה או חברים יכולים לתת פידבקים.. זה נראה לי יכול לעזור מאוד.

עצם המפגש הואעצמו חשוב ומשקף במידה מסויימת.

סתם שאלתי כדי לברר אולי יש דברים שצריך לדבר עליהם ןלברר לפני כדי שלא אהיה מופתעת בהמשך

את יכולה אולי גם לשאול אותו אם יש משהו שכדאי שתדעי..

 

שיהיו מודעים, אבל אל תהרוס להם מההתחלה ותגיד את דעתך... אם הם יחליטו לתת לזה סיכוי זה שלהם

 

מה יכול לגרום לך להיות כ"כ בטוח? (ושהם לא יודעים אותו...)

אם אני יודע שהיא מחפשת בעיקרון בחור בסגנון מסוים ואני יודע שיש מידע כלשהו שלא הגיע אליה ואני חושב על פי היכרותי איתה שאם הייתה יודעת לא הייתה נפגשת, לא רוצה לפרט פה מדי אבל די ברור לי שהמידע שהייתי נותן היה מונע ממנה להיפגש, אז לכן הרגשתי רע שלא אמרתי כלום, אבל האמת הכי קל לא להתערב ולא לומר כלום, ואני רואה שכולם פה גם חושבים שזה הדבר הנכון

השאלה אם בכלל בנאדם אמור להתערב כשלא שואלים אותו או שרק במקרים ממש קיצוניים

לדעתי בד"כ עדיף לא להתערב

יש לי שני גיסים מאותו ישוב, וכשאחותי שהתחתנה שניה שאלה את הגיס הראשון על מי שהציעו לה, הוא חשב שהם לא מתאימים. ב"ה היא לא הקשיבה לו והם נשואים באושר חמש עשרה שנה.

כמו שאמרו משכני ונרוצה.

זו בחירה שלו ושלה אם להפגש או לא

אלא אם כן ישאלו לדעתך, וגם אז כדאי לייעץ ולא לקבוע

תגיד להם. אם לא אז תן להם להחליט.
אם תגיד להם לפני שהם לא מתאימים אז החשק וההתלהבות תרד ואז גם הדייט יהיה צולע ואז ברור שזה לא יתאים כי שניהם הגיעו בראש של "זה לא יתאים"

אבל אין דבר כזה בטוח לגמרי, זה לא שאני יכול לסמוך על עצמי עד כדי כך
הייתי מפרט יותר את המקרה אבל אני חושש שהם כאן או משהו 🙈

הפרשים גדולים ברמה הדתית
משהו שאם הם היו יודעים הם לא היו חושבים אפילו על ליצור קשר ולנסות

יש לזה סיבה וכנראה הם צריכים להיפגש, לא יודעת מה הגיל שלהם ומה השלב בחיים אבל לפעמים גם לפגוש בן אדם שלא מתאים זה נותן איזה כיוון. ולפעמים ברור לנו שהם לא מתאימים אבל לקב"ה יש תוכניות אחרות

לדעתי אם הייתי בסיטואציה הזאת וחברה טובה שלי הייתה אומרת לי שהיא מכירה אותו והוא לא מתאים לי, הייתי מעריכה את זה, לחילופין אם זאת מישהו שלא ממש חברת נפש או שלא מכירה לגמרי את שני הצדדים מהתקופה האחרונה זה היה לא נחמד, אולי היה גורם לברר שוב על כמה עניינים אבל יש מצב שגם סתם היה מוריד את החשק וההתלהבות

גם אני מכיר מקרה של שני חברים הכי טובים שאחד יצא עם מישהי וחשב שהיא ממש לא מתאימה לשני ולא הציע לו אותה ובסוף ההצעה הגיעה ממקום אחר והם התחתנו והראשון ממש הופתע..

אם זה סתם הוא שקט מידי היא רועשת מידי אז לא הייתי אומרת

שקשה להבחין בו סתם כך, בעיניי להגיד גם אם לא שאלו אותך.
מקרים אחרים של סתם חוסר התאמה בעיניך לא הייתי מתערבת.

יש שם הגדרות מתי לומר דברים כאלה ומתי לא

חשב לשדך בינהם?
אבל למרות שהם כלפי חוץ נראים לא מתאימים בעליל הם מחזיקים זוגיות נפלאה וחיים חיים מלאים ושמחים וטובים.

אתה לא יודע מה כל אחד מהם מחפש ומה מעניין אותו.
מאמינה שאם הם בשלב של לצאת הם כבר לא ילדים קטנים ויודעים מה הם עושים אז לא הייתי מתערבת בכלל.

אני עשיתי שידוך כששני הצדדים הייתי בטוחה שלא מתאימים הצעתי את זה 

 כי שיגעו אותי אם יש לי שידוך בשבילהם 

אז פשוט זרמתי למות שאני ידעת שהם שונים .... 

 וזה הצליח 

 אז אני חושבת שכמו שאלוקים סידר את זה שזה הצליח ככה המקרה שלך 

 ואגב תמיד יכול להיות שאתה צודק 

 

 

לפעמים החיים מפתיעים אותנו

יש לך משהו קונקרטי על אחד מהם? מישהו מהם אדם לא טוב? לא ישר?
אם התשובות הן לא, פשוט אל תתערב להם.
תן להם לנסות בעצמם.

מאחת שעשו לה את זה, וזה רק דרבן אותה להמשיך לצאת איתו..
מתחתנים עוד כמה ימים ( אז אולי בעצם כן כדאי שתתערב)

אולי זו השליחות שלך להגיד, אבל אם סתם מפתיע אותך שהיא הסכימה לצאת עם מישהו כזה, או שמוזר לך החיבור- זה כבר שלהם..

בסוף היא באמת חתכה אחרי הדייט מאותה סיבה שחשבתי, אבל אני לא התערבתי בכלל, זה היה די ברור שהם לא יתחתנו השיקול שלי היה בסך הכול אם אני יכול כאילו לחסוך להם זמן מיותר של דייט

ככה אני חושבת ...

ויפה מצידך לחשוב עליהם...

(או לא בסגנון שהשני חיפש...).

זה תופח ובא עם ריבית

פשטות!

בפרשת השבוע שלנו..
משה שולח מרגלים לתור את הארץ ועושה השתדלות.

הגאוה זה דוקא לחשוב שהקב"ה יעשה לנו נס, שאנחנו ראויים לנס,
ועוד בלי השתדלות..

 

הרפו ודעו כי אני ה' זה ודאי נכון,

אבל זה לא בניגוד להשתדלות אלא במקביל, ובעיקר בצדדים בהם אנחנו לא יכולים כ"כ לעשות

עם סבך לא מתעסקים

מסבך יוצאים!!

ממש לא גאוה.

השתדלות מתוך הכרה בכך שה' הוא הנותן לך (או לרופא, פסיכולוג וכו') כוח לעשות חיל זה עבודת ה' המתבקשת

וזוגיות נועדה להרפיה מהסבך לטוב זוגי משותף 

לא נועדה להתעסקות בסבכים

ברור שאין לו סוף, בסוף אנחנו לא בתקופה האידיאלית ביותר בה מתקיים לגמרי 'כי אני ה' רופאך',
וניתנה רשות לרופאים, כולל רופאי הנפש, לרפאות
על פי הידע שיש ברשותם

קוראים לזה לא להתמודד, השארת את כל ההתמודדות אצל השני

הנדרשים לפני שמרפים..

קפיצת הדרך הזאת, לפחות בעיני, מאוד לא בריאה ולא תוביל להרפיה אמיתית אלא לטשטוש ולהחבאת הבעיות מתחת לשולחן

האלוקות היא נצחית והנשמה מחוברת לאלוקות

התודעה מחוברת לאנושות

 

ההרפיה מחברת אותנו חזרה מהאנושות המסובכת לנשמה ולאלוקות, ושם הזוגיות והאהבה והמלאות

מהאנושיות לאלוקות ללא כל הדרגה היא לא בריאה.

וקודם כל צריך לטפל בגוף ובנפש כמו שצריך.

רק על גבי זה יכולה להופיע אלוקות בצורה נכונה

ברמה המעשית מעמיסה על זה שלידך שכן לוקח אחריות בפועל. אתה משוחרר ואצלך הכל טוב, אבל לידך צועד סבל

הם נועדו שנשחרר מהם בצורה אקטיבית.

אחרי שמשתחררים מהם כמו שצריך - יוצאים אחרת...

אלא כדי שנלמד מהם..

(וכדי ללמוד מהם בהחלט יש צורך ללכת קודם כל לפסיכולוג או איש מקצוע לפני שהולכים לרב..
סליחה שאני שוב מדגיש. זה חשוב)

זה הבדל גדול.
וזה ענין הניסיונות, כפי שאומר הרמב"ן במקומות רבים (על אברהם אבינו, דור המדבר ועוד)

 

אני מצרף פסקה יפהפיה של הרב קוק זצ"ל מפנקס ז', ק"א:

 

"לא נבראו עיכובים בעולם - בין עיכובים גשמיים בין עיכובים רוחניים כדי לעקב דברים, אלא כדי לחזק על ידי ההתעכבות עוד יותר ויותר את זרם האורה, ואת גדולת החיים בצחצחותם העליונה"

וזה בעבודה אישית

 

הנושא כאן הוא עבודה זוגית, להרפות מהסבכים, לטוב המשותף, להארה וכו

תיקח אותו איתך לכל מקום,
ותשנן את הרעיון עד שתחיה אותו.

(אני באותו מקום.. הלוואי שנחיה את זה)

שים לב למילים

 

"לחזק על ידי ההתעכבות"

 

להתעכב

לשהות

יש כאן הדרכות מעשיות, לא קוגנטיביות

כשנגיע למצב של התעכבות..

אתה בוודאי צודק,
רק לדעתי להתעכב ולשהות זה לפני ההרפיה,

וכחלק מזה בהחלט צריך ללכת גם לאיש מקצוע

ותעדכן מי האיש מקצוע שפותר סבכים

רק הבנאדם עצמו יכול לפתור אותם.

 

הרבה פעמים מעבר לקושי של התסביך עצמו אין ידע לזהות אותו.

בנאדם שרואה מבחוץ הרבה פעמים יכול לעזור ולעורר את זה הצורך לתיקון.

אמנם רק האדם עצמו יכול להתחיל את התהליך של התיקון עצמו ממש.

לפני שהוא הפך להיות גדול (שהכל קטן לידו)?

מניחה שהרבה פה היו רוצים להצליח לראות דברים בצורה מסויימת לפני שהם נגמרו...

קצת כמו שמבינים איזה טוב היה האדם רק אחרי שהוא מת

 

מוות הוא דבר מוחלט וסופי, שאחריו לרוב דברים נשארים פתוחים ובלי מענה.

וכל מה שנשארים איתו זה מצבת אבן דוממת.

 

בקשר שנסגר או בכל ענייני השוואות בין בחור לבחור, עדיין יש אדם חי ונושם, עדיין יש עם מי לדבר וללבן עניינים (גם אם לא ישירות) או לברר אם יש סיכוי לחזור במידה ונכון ומתאים.

 

סליחה על ההארה, יודעת שיש כאן חברים/ות שההשוואות האלה מכאיבות להם מאוד. 

כתבתי את ההודעה הזו מכאב.

מחילה ממש אם זה פגע במישהו/י.

מוזמנת לערוך.. לשיקולך.

 

וזו הייתה הארה ולא הערה 

"X בקטע טוב"?

רק בלי השפיטה - דהיינו "לא בסדר שאמרת כך וכך" אלא הכוונה להתעסקות בעצם הדברים ולא למי שאמר אותם.

כי הערה זה התעסקות הבין אדם?

המילה 'הערה' מתייחסת לאדם "אני מעיר לך"

לעומתה המילה 'הארה' נכתבת ביחס לתוכן "אני רוצה להאיר לך דבר מה" (הדבר ה'מואר' הוא תוכן כלשהו לא אדם כזה או אחר).

מקור?
הערה - "אני מעיר על דבריך", הערת שוליים.

"אני מעיר לך" זה יותר נפוץ מאשר "אני מעיר על דבריך...

התחשובה הסובייקטיבית שלי היא המקור ;)

 

 

(באמת מה שאמרתי מקודם זה לא קשור לכלל לשוני כזה או אחר אלא השימוש הנפוץ בלשון 'מעיר' כפי שאני מכיר אותו. וגם אם הוא לא נפוץ ככה הוא דו משמעי לעומת הארה שיש לה משמעות אחת ולכן היא יותר נשמעת מכוונת ביחס לתוכן. גם המטאפורה של הארה היא יותר נעימה באינטואיציה שלי. עד כאן חפירתנו להיום. תודה לך ;) )

לכך שלפעמים אנחנו לא מדמיינים את עצמנו בלי הקשר הזה ואז יכול לעזור בשלב מסויים (אולי טיפה מאוחר, אחרי שמשמלימים עם האובדן) שהיינו וגם היינו טוב לפני הקשר ויש דברים חוץ מהקשר הזה וכמו שהקשר הזה נהייה בהדרגה (מסויימת) כך יכול להיות קשר אחר בהדרגה. לא צריך לנסות ישר להרגיש את כל התחושות הנעימות על ההתחלה (גם במידה והקשר התחבר מהר - יש קשרים שלוקח לאט יותר זמן והם לא פחות טובים)

מנסה להזכיר לעצמי משהו שרבנית שלי במדרשה פעם אמרה לי אחרי שסיימנו את הקשר (הבחורצ'יק ואני),

היא אמרה שעכשיו מאוד יכול להיות שאני אשווה, כי היה לי בקשר הזה איזה תחושה של גודל, אבל להזכיר לעצמי שגם לא הכל היה מושלם בקשר הזה..* הזמן יכול להשכיח מאיתנו את האמת ולצייר לעצמנו בראש תחושה של הוא היה המושלם.. וזה לא נכון. גם אצלו היו דברים שלא מצאו חן בעיניי ויכול להיות שעכשיו את (/אני) אומרת זה שטויות מה שהרגשתי שלא מתאים וחבל שנתקענו על זה.

אבל כאן המקום להתחזק באמונה של אם זה לא היה מתאים, ואם הקב"ה כיוון שזה מה שיהיה במהלך הקשר, ושבסוף הוא גם ייגמר אז לגמרי זה מה שהיה צריך לקרות.

ואף אחד לא מצפה ממך להבליט את החסרונות של הבן אדם, כי ברור לי שהוא בן אדם טוב.. אבל כן כדאי להבליט קצת יותר את מה שלא מהתאים לך ומתוך כך לדעת שיגיע לך מישהו שבאמת נכון לך.. ואולי עכשיו אנחנו לא מרגישות את זה אבל לדעת שברגע שיהיה מישהו באמת טוב, אני לא אתחרט על זה שנגמר עם הבחור הקודם...

כל זה כמו שאמרת במצב שלא רלוונטי לחזור.. אם יש איזה סיכוי לחזור זה כבר עניין אחר 

 

* ברור שאין מושלם.. אבל אם הקשר נגמר כנראה היה איזה עניין לא מושלם באופן קיצוני בשבילכם

 

בע"ה בשורות טובותתת ושכולנו נמצא את שאהבה נפשנו בשמחה וברחמים 

תוותרי על הניסיון להתעלם מהשוואות. זה לא יעזור, באמת. ההשוואה תמיד תהיה שם, ואף אחד לא יכול להיות יותר ממנו עבורך, כשהוא נמדד בסקאלה של הבחור הזה. במיוחד כשנקודת הפתיחה שלהם ביחס אליו היא כל כך נמוכה... איך אפשר להשוות בכלל בחור שלא הכרת למישהו שכנראה הקשר איתו היה עמוק ופנימי וקרוב יותר? חבל על הכוחות.
אין מה להשוות, אף אחד לעולם לא יצליח להשתוות אליו.

את רוצה להמשיך הלאה?
זה מתחיל בהפנמה ובהבנה שאי אפשר להשוות בכלל בין בחור לבחור ובין קשר לקשר. כל קשר הוא חד פעמי ויכול להימדד רק ביחס ל...בחור הזה עצמו. כל בחור וקשר שתמדדי אותו ביחס לסקאלה של בחור או קשר אחר, שפגשת קודם לו או עתידי (הבחור הזה מהחלומות...), נידון לכישלון. למה? מהסיבה הפשוטה שהשילוב ומערכת היחסים והתקשורת והחיבור שהיה ביניכם, לא יוכל לקרות שוב לעולם עם מישהו אחר. כי אין עוד מישהי שהיא את ואין עוד מישהו שהוא הוא, ואין עוד חיבור כמו שלכם.
כשמפנימים את זה מבינים שהשוואות הן לחטוא לאמת ולהכניס את עצמנו ללופ מיותר וחסר תכלית, שגורם לנו לאבד את היכולת להיות בנוכחות מלאה ולגלות את החיבור הייחודי רק לך ולבחור הנוכחי איתו את נפגשת.

זה לוקח זמן להפנים את זה ולפעול על פי זה, אבל זה שווה את זה;)

לא צלח בגלל פער ברוחניות / בגלל פער של השקפה/ יש המון דברים תראי על מה זה ישב.
אם לא היה פער והפרירדה באה מצד אחד
אדם באמת יכול לחיות בזוגיות עם אדם שלא מספיק אוהב אותו ? לא זה עוול

כנראה שמסיבות מסוימות טרם הצלחת עדיין להשלים עם הפרידה ממנו..

 

כשתצליחי להשלים עם הפרידה, יהיה לך הרבה יותר קל להכיר בחורים חדשים, וההשוואה כבר לא תהיה רלוונטית מבחינתך.

 

זה אכן תהליך לא קל, אבל זה יאפשר לך להמשיך בחיים בשמחה..

 

בהצלחה!

שה' ישלח לך אינסוף אור ושפע ומלא שמחה אמיתית וחתן קדוש

נא להקדיש את אמירת התהילים להצלחה וברכה ל@חן,, בתוך שאר עם ישראל.

ויפסיק לנדב אחרים? 😏

נשארו רק שניים -

עא - פ
פא - צ

בלנד, מעולם לא נידבתי אחרים.
בשונה ממך 😏

ותודה ל@איכהעל הסיכום..

ומה זה שייכות? להרגיש נאהבת ושזקוק לי ואני זקוקה לו.
קרקוע זה תחושת הביתיות והיציבות שרובנו שואפים לו מגיל ההתבגרות.
ובמהלך החיים העמוסים האהבה מתפרשת על פני המעשים הגדולים והקטנים שלנו שקשורים לחיים הבוגרים שלנו ולמשפחתיות שלנו וגם.. לזוגיות.

אבל קשר זוגי הוא באמת לא תחליף לשאר החברים

כמו שילד מרגיש שהוא צריך משפחה - אבא אמא ואחים מסביב

ככה בגיל מסויים מתעורר הרצון לאיש/ה וילדים...

 

שיש איתי עוד מישהו שתמיד יהיה שם בטוב וברע ,וגם תחושה של שיכות

אקרא בעז"ה הכל כשאתפנה

פשוט וואוו.
כמה נכון ומחזק.
תודה 🙏

הזאת.
אם לא עושים אותה נכון. זה יכול לפגוע בשלום בית אולי.

העיקר הבריאות
כן
לדעתי זה בסדר וסבבה כל עוד הילדים קטנים.
אח"כ זה קצת מביך אותם נראלי.

תודה שהבאת

כל הנהגה טובה
כשהיא נעשית בגבול הטעם הטוב והמותר- מצויינת לחיזוק הקשר וביטחון המשפחה.

זוגיות בריא עושה טוב לילדים
בזוגיות בריאה יש הבעות חיבה
כשילדים רואים הבאות חיבה הם מרגישים שיש אהבה בין ההורים. וגם יש פה משקולת נגדית על הריבים מחלוקות וצעקות שיש לפעמים בין ההורים.

אני למדתי יחסית הרבה על חינוך ילדים ואני ממש ממש בעד שהילדים יראו הבעות חיבה בין ההורים.

"אני ממש אוהבת לבוא לחדר של ההורים שלי בבוקר ולראות אותם מחובקים. הם לא עושים שום דבר, רק החיבוק הזה הוא מרגש אותי".
את המשפט הזה שמעתי מילדה בכיתה ז' לפני 9 שנים ומאז הוא מהדהד בי.
כמה מתיקות היתה שם. איזה עוגן היא קיבלה מהחיבוק שלהם.

ילדים רואים את ההורים שלהם רבים, מתוחים.
הרגעים של האהבה הרבה פעמים נסתרים.
המרחב הזוגי הוא אוויר הנשימה של הילדים,
כדאי שהם ינשמו קצת אהבה. זה נותן להם עוגן.
משקה את השורשים שלהם.

עינת נתן כתבה על כך שאנחנו הכי אוהבים לראות את הילדים שלנו חברים.
זה רגעי הנחת שלנו כשהם בשיתוף פעולה.
וכשהם ברע אחד עם השני, מעליבים באמת,
מחדירים חרב בנקודות רגישות, איך זה מכווץ את הלב.
היא כתבה שככה גם הילדים מרגישים מולנו
כשאנחנו יורדים אחד על השני. ציניים. רחוקים. זה מכווץ להם את הלב.
וכשאנחנו משתפים פעולה ואוהבים הלב שלהם מתרחב בשמחה.

לתת אהבה לנשימה.

לכל זוג יש את האיזונים שלו, מה רמת החשיפה שנכונה להם, ואיזה סוג מגע מתרחש ליד הילדים.
אבל לא משנה מה האיזון שלכם
שיהיה מגע. שתהיה אהבה. שידעו שאהבה מתבטאת במגע.

וגם אם זה מאולץ
ואתם ברגעים יותר קשוחים זוגית
אז ממש מתוך מודעות.
משקיעים כל כך הרבה בילדים,
בואו נשקיע גם את זה.
ניתן להם חיבוק לתפאורת החיים שלהם. חיבוק מאולץ, אבל חיבוק.
שיפגשו אמא מחובקת. אבא מחובק.
שיגדלו עם אמון בחיבוק של העולם. באהבה.

עוגן לצמוח ממנו


מאור קפלן – להאיר מיניות בריאה

וזה באמת ממש ממש לא שייך

 

השמירה על המיניות איננה רק לנשואים היא גם לרווקים. אצל נישואים שייך גם האמון מול האישה אבל גם האמון של בנאדם מול עצמו חשוב..

מסתבר שטעיתי ויש אנשים יצירתיים ביותר.

אנחנו כמה שעות יחד, מישו מתקשר, סבבה תענה..
אל תמרח שיח ארוך, תגיד אני עסוק ויכול קצר..

לא.
אני לפעמים תוך כדי דייט מסיט את המבט ממנה, כי קשה להתמקד כל הזמן בה.
אני לפעמים מביט לכיוון אחר כי זה מרענן לי את המחשבה.

ולהאיר .

אל תעשו לעצמכן צרות עם הסיפור הזה.

אנחנו חיים במציאות שבנות מסתובבות ברחוב ורואים אותן כל הזמן

גם כשהן לא בלבוש הכי צנוע

 

יש אנשים עם רמות שונות של שמירת העיניים. לא אתייחס לשאלה ההלכתית, אלא למה קורה בפועל

 

אם הוא העיף מבט לכיוון שיש בו מישהי - הוא לא בהכרח הסתכל עליה

הוא לא בהכרח הבחין בה

הוא לא בהכרח שם לב למראה שלה

הוא לא בהכרח הפנה את תשומת הלב אליה (כנראה שהוא לא)

והכי חשוב בהקשר הזה - 

אותה בחורה שאולי הוא הבחין בה, לא תפסה את המקום שלך.

אם את יפה בעיניו, זה לא קשור לשאלה האם הוא הבחין במישהי.

גם אם הוא הסתכל עליה, הוא ישכח ממנה עוד חצי דקה. או חצי שניה. אז אל תשמרי אותה במחשבה שלך, כי הוא לא.

בחור שיוצא איתך ממוקד בך (בדרך כלל). הוא לא חושב על מישהי אחרת. הוא שם לב למישהי אחרת אולי, אבל הוא בסך הכל שם לב שהיא שם. זה לא סותר את זה שאת יכולה להיות הכי יפה בעיניו, אבל אם יש כלב שחור וגדול שבכלל לא יפה בעיניו, סביר מאד שהוא יסתכל על הכלב ולא עלייך. הוא פשוט מסתכל לכיוון אחר.

אז בנות, בלי לחץ.

 

ואחרי כל זה - 

בנים, חוץ מזה שההלכה דורשת,

גם לבנות זה חשוב, והן לא יודעות שאתם בכלל הסתכלתם על משהו אחר, אז בבקשה, תהיו זהירים

 

הייתי אומר אפילו יותר מזה.

באמת המחשבה שתוך כדי הפגישה הוא מסתכל על מישהי אחרת באמת נשמעת לי כל כך מוזרה, שאם הוא לא ממש ממש מוזר- הייתי נוטה לומר שהמחשבה ההגיונית היא שהוא לא באמת מסתכל עליה. (ואפילו אם הוא מסתכל ישירות, לפעמים מישהו בוהה בחוסר תשומת לב במשהו שנע לידו וכדו'. זה לא בהכרח הסתכלות שיש בה תשומת לב ושצריכה להפריע.) ובמיוחד אם מדובר רק בהרמת המבט והחזרה שלו- אז זה לא אומר כלום.

אבל אני גם מרגיש צורך להצטרף לנאמר פה
שיש סיכוי לא קטן שבחלק מההתסכלויות הוא לא עשה מעשה לא בסדר( ז"א הוא לא התבונן. הוא בכלל לא התרשם ממנה אלא פשוט ראה אותה ותו לא..) יש אפשרות שהוא לא הסתכל אלא כך פירשת את זה..( אבל זה ממש מסוג הדברים המסורים ללב.. ) אלא אם כן זה היה משהו שקשה להתלבט בו..

יצא קצת מבולגן,בהצלחה, ורק טוב..

תמיד אפשר לאכול סרטים על בנאדם אבל אם מישהו שם לב להתבוננות של בנאדם הוא שם לב. אם לא - אז לא..

באופן אישי קשה להכניס לזה פרשנויות..

חוץ מזה שזה מגעיל גם בלי קשר לדייט. ובמיוחד בדייט.

אחד הדברים שהכי שובים לי בבעלי לעתיד זה שישמור עיניים, לי זה ממש קריטי..

עצוב לשמוע😔

אולי הוא הסתכל על משהו אחר .
פעם בחור בדייט אמר לי למה את בוהה בבחור שם אני לא מעניין(: ?
אמרתי מה איזה בחור?
והוא אמר לי זה עם הכלב הגדול .
אמרתי לו: אתה חושב שהוא יכול להשתחרר מהחגורה?
ואז נפל לו האסימון שזה לא הבחור .. זה הכלב שאני בוהה בו
את לא מבינה הוא היה איזה מטר שישים הכלב.
הוא באמת היה מפחיד .

שהקב"ה מראה לנו על אחרים אך מה שאנחנו צריכים להתחזק בו

בזמנו התכתבתי עמו במייל. אני לא יודע אם זה המייל העיקרי שלו או שהוא רלוונטי גם היום (עברו כמה שנים).
אם אתה מעוניין - אשלח לך בפרטי

בעייני היא מאוד עוזרת להבין , לעשות סדר , ולהתבונן בהכרה חדשה על המציאות.

מרגישה מקצועית

היא מקבלת בירושלים

וזה המספר שלה 0545450285

 

אם את/ה רוצים יותר פרטים
אפשר בפרטי

אני חושבת שכל אחד צריך לעשות מאמץ וללמוד מקצוע ולמצוא עבודה שמפרנסת טוב, וכמובן לשאוף ללמוד ולהתקדם עוד. 

אם לא לומדים כלום וכל החיים עובדים במינימום, ברור שזה מלחיץ יותר, לכן צריך לעשות מאמץ. 

 

בשורה התחתונה, אני לא מדברת על הבדיעבד, אלא על המלכתחילה לא להגיע למצב כזה. 

 

ואתה חושב על זה כי לא למדת משהו, או סתם בכללי אתה חושב על הפחד מלפרנס משפחה? 

כרגע אני לא עובדת כי אני פשוט לא אוהבת לעבוד
אבל אחרי(או לפני) אני אאלץ לעבוד במשהו, אפילו בשכר מינימום.

לדעתי זה חבל לעבוד רק כי מרגישים שזה אילוץ. בסוף לכל בן אדם יש תחום שהוא יכול להתחבר אליו, ולאהוב את העבודה שלו, ובכלל לתרום במה שהוא טוב לחברה. וגם כדאי ללמוד כדי לא לעבוד כל החיים במינימום. זה מאוד קשה אח'כ שיש ילדים, ושרוצים לקנות בית וכ'ו. 

גם למי שיש התחיל ממקום שאין לו..
לכן אתה צריך להזכיר לעצמך כל הזמן .. זה לא צמח ככה בום.
צריך עקשנות התמדה חוסן דווקא בגלל שבאת ממקום שכביכול לא היה זה אמור לדרבן אותך .
יש המון אנשים שכרגע יש להם בגלל שהם דאגו לעצמם כי לא היה אף אחד שידאג להם .. וזה מה שהניע אותם. והם לא ראו אף אחד בעיניים ולכן הצליחו
תמנף את המקום שלך תזכור שהרבה מהאנשים שיש להם התחילו משום דבר .. ממש כלום.

ואולי טיפ .. אם אתה חושש מחתונה במצב כזה ואתה יכול אז תחסוך קצת כסף שיהיה לך גב כלכלי ..לא צריך משהו בשמיים אלא קצת שיהיה לך שלווה.

מפחיד? כמובן.

ולצערי לך יצא לחוות את זה באופן מוחשי יותר.
אז תנצל את זה כמוטיבציה, שלא תאלף חס ושלום לגרום לילדים שלך גם לעבור את זה..

 

 

 

המון בהצלחה

 

עם ובלי קשר להקמת משפחה

תתעקש לתת לעצמך עתיד טוב יותר ולך לרכוש מקצוע 

יש המון מלגות ואפשרויות להצליח ללמוד בהם 

 

ככל שתעשה את זה מוקדם יותר , העול ירד אח"כ בהקמת המשפחה. 

 

 

זה לא קל. 

אבל זה ישתלם עבורך לעתיד טוב יותר 

חלק מהקמת משפחה זה לקחת אחריות (בין השאר) בתחום הכלכלי,

זה מאד חשוב..

ובתור הגבר, יש לך גם התחייבות על זה בכתובה..

וכמו שכתבת "לדאוג למשפחה שלמה"- אכן לראש המשפחה יש תפקיד משמעותי בזה.

(כמובן, גם האישה מפרנסת ויש חלוקה אבל זה קצת שונה..)

 

ממליצה לך לחשוב מה אתה מעוניין לעשות בחיים? לאן השאיפות?

ומתוך זה לחשוב מה הלאה.

זאת לא בעיה להשלים בגרויות ולהתקדם לתואר ורכישת מקצוע.

זה תלוי בך..

 

יודעת ש'באורות ישראל' ברחובות יש מסלול מקוצר לבחורי ישיבות (ועוד..)

גם להשלמת בגרויות וגם לתואר.. אז שווה לבדוק.

ובכללי לא חסרים אנשים שהשלימו, כמעט בכל מקום אפשר להשלים..

 

בהצלחה רבה!

 

 

נטשתי את המקצוע (לא לגמרי ברוב הזמן) בשביל ללמוד תורה. מקצוע מכובד והישגים מקצועיים יפים וכו' וכו' שטויות.
התחתנתי עם כמות כל כך עלובה של כסף שזה היה בדיחה.
ממש חששתי מזה עד שקיבלתי הבטחה מהרב שלי שהכל יסתדר ולא אצטרך לדאוג בכלל.
כמובן שעדיין חששתי מדי, עד שכמה אנשים טובים עזרו לי לקבל קצת ביטחון, והחלטתי לקפוץ למים.
מה קרה בפועל? קרו לי ניסים ונפלאות שיכולים למלא ספרון, דברים מטורללים בנפלאותם.
ממש ניסים גלויים בלי שום יכולת הכחשה.
ומאז, ברוך ה', למרות שאני באותו מקום בחינה מקצועית, יש ברכה בלי די.
כמו שהרבי מליובאוויטש היה אומר שמאן דיהיב חיי יהיב מזוני. מי שנותן חיים, נותן פרנסה. כנ"ל לגבי מי שנותן אישה, נותן ילדים וכו'.

ואם אתה חושב שההיסטוריה המשפחתית שלך יוצאת דופן, היא לא. מכיר את המצבים האלה מקרוב, בעיקר בתקופות כמו הישיבה. וזה שיחק תפקיד בפחד, אבל בפועל לא שינה כהוא זה מברכת ה'.

בראש סולם הערכים בכללי בחיים?

או בראש הסולם במה שאנחנו רוצים בבן/בת זוג?

בגלל שהיא מדברת על ערכים ולא על תכונות.
הערכים שלך בחיים צריכים להיות תואמים לערכים שתחפשי בבן זוג. ערכים זה איך הבית שאת רוצה להקים יראה

בין אדם למקום,
בין אדם לחברו,
ובין אדם לעצמו

סיטואציות שונות בחיים.

נערה שלמדה באולפנה עם פנימיה לעומת נערה שלמדה באולפנה ללא פנימיה וגרה בבית כל שנות התיכון - לזו בפנימיה יש יותר ניסיון חיים ומיומנויות חברתיות לעומת השניה.

כך גם עם שירות לאומי ולימודים אקדמאיים.
מי שיצאה מהבית וגרה בחוץ, יש לצפות שהיא הרבה יותר עצמאית ועם יותר בטחון עצמי מאשר זו שהתמודדה עם פחות שינויים ואתגרים בחיים.





לא חושבת שבחורה עם בטחון עצמי נמוך תיפסל ע״י בחור, ספציפית בגלל החוסר הזה. אם יש התאמה בתכונות ומאפיינים ויכולות אחרות.

ואולי אדרבא, יהיה לי יותר קל לספק לה את תחושת הבטחון שהיא רוצה למצוא אצל הגבר ולתת לה את ההרגשה שאני מגונן ושומר עליה.

ביטחון עצמי זה מושג גדול ורחב מאוד
אפשר להיות מלאי ביטחון בתחום אחד וחסרי ביטחון בתחום שני
ככה שבסוף זו שאלה אינדיבידואלית לאותה הצעה במכלול

—
תלוי במה..

אני לא חושב שבנים מסתכלים על הביטחון העצמי של הבחורה. אך משום מה שמעתי בנות שחושבות שבנים מסתכלים על זה. אולי בגלל שהן מחפשות ביטחון עצמי אצל גברים, הן חושבות שזה גם הפוך. אני דווקא מתחבר לבנות יותר ביישניות, שאין להן ביטחון עצמי בשמים.

 

אך אם היא חסרת הערכה עצמית, זה כן עלול קצת להוריד. מנגד גם אהבה עצמית מוגזמת עלול להוריד. צריך איזון בזה.

אני מסכים עם הדברים של @אור וחיים.
לדעתי יש דברים הרבה יותר חשובים שמגדירים את האדם. מה גם שביטחון עצמי זה דבר שיחסית נתון לשינוי.

מה לעשות כדי לחזק את הביטחון העצמי?

בשלב הראשון, שיפור המודעות עצמית - התבוננות מתמדת ביתרונות ובחסרונות שלה, לא לברוח מזה (זה לא טעות.. אני מתכוון לגמרי לחסרונות).

בשלב השני אחרי שאנחנו מכירים את עצמנו ולא בורחים מעצמנו, והגדרנו לעצמנו מה יותר טוב בנו ומה פחות טוב, להתבונן בכך שכל מה שיש לנו הוא מהקב''ה ומה שאין בנו - גם זה מהקב''ה,
ואותו הדבר לגבי אחרים..
מי שמתגאה בתכונות שלו (ואולי לעיתים זה מה שגורם לנו להרגיש חסרי ביטחון) - פשוט לא מודע לכך או לא הפנים שכל כוחותיו ומעלותיו הם מה'. העמל שלנו רק עוזר לנו לפתח את המעלות שלנו -מתוך- מה שה' טבע בנו.

במילים אחרות? הייתי מגדיר את זה כך: עבודה על מידת הענוה.
לא רק בעל גאוה צריך לעבוד על ענוה. גם מי שנמצא בקצה השני של שפלות צריך לעבוד על זה.
ולדעתי זה הביטחון העצמי היותר אמיתי, יותר מכל תחליף אחר חיצוני לביטחון עצמי שמנסים למכור לנו

וזה משתנה מאחד על אחד איפה זה יושב בדיוק.

אם בנאדם עסוק בתחומים שהוא מצליח להשיג בהם כפי התיאום ציפיות האישית שלו וגם ככה בתחום החברתי - סביר להניח שיהיה בעל בטחון עצמי.

 

לאף אחד לא יהיה כיף כאשר ישדרו לו חוסר בטחון עצמי.

כל אדם זקוק לבטחון.

למה כשמשדרים לך חוסר ביטחוןן זה לא נעים לך...
וכשאתה אומר שכולם זכוכים לביטחון, אתה מתכוון לביטחון עצמי מהבת זוג? למה?

בטחון עצמי משדר ערך.

אדם שמשדר חוסר בטחון עצמי משדר חוסר ערך כלפי עצמו.

זה מחזה שלא נעים לראות בנאדם ממעיט בערכו.

קשה להפתח ככה לבנאדם שאתה לא מכיר.

אחרי שכבר יש בטחון בעצם הקשר ועצם ההערכה הדדית  - שיתוף חולשות זה דבר שיכול ממש לחבר.

אבל לפני זה צריך לבנות הערכה בסיסית.

זה לא מפאת חוסר הערכה לאנשים עם פחות ביטחון עצמי, באמת שאדרבה ואדרבה, אבל מכיר אצלי שזה צורך שאני לא יכול לוותר עליו לצערי

לגבי הביטחון בעיני כמעט לכל אישה יש חוסר ביטחון במשהו

ואז רציתי להראות לה מה חוכמת ההמונים חושבת. דווקא אמרתי לה בדיוק מה שכתבת...

בנתיים לשמחת שנינו אני הצודק😁

לחזק את מידת האמת...
להכיר מי היא, ושאין מה לפחד, ושהכל מה'...
שתברר ותדע למה היא עושה דברים ואז היא תהיה בטוחה לדעתי.
כשאדם מאמין שהוא עושה את הדבר הנכון אז יש לו כוח. ביטחון עצמי בד"כ נובע מידיעה....

ולפעמים לא צריך לדעת למה, צריך פשוט ביטחון עצמי אז מתנהגים בביטחון כי זה מה שצריך כדי להתקדם, גם אם בפנים עוד לא שלמים עם עצמנו מאה אחוז...

הבעיה היא לא "פסילה על סעיף בטחון עצמי"

 

הנקודה היא שאשה עם בטחו עצמי נמוך מדי לא תוכל להביא את הטוב שיש בה לקשר, ולכן הקשר יהיה איכותי פחות והם ייפרדו.

זה תהליך, לא החלטה

 

ואני במקרה כזה מנסה לחזק את האמון שלה בעצמה - אם אני מאמין בה, אז לפחות בקשר איתי היא יכולה להביא את עצמה. וזה מה שחשוב באמת. בטחון עצמי כלפי אחרים פחות משנה

יש אנשים שלא יכולים להביא את הטוב שלהם לקשר לפני שאחרים (למשל הבחור) נותנים להם את המקום שלהם. קודם כל הם צריכים שיראו את המקום שלהם וזה נותן להם את הביטחון להופיע ולבטא את עצמם.

לכן, אגב (אומר בכללי, לא ספציפית כתגובה אליך), אני אישית לא מאוד מפחד מזה. עם קצת סבלנות שלי, הקשבה, הכלה ומתן ביטחון, כל אדם מופיע את מכלול הטוב שבו בזמן כזה או אחר.

אני לא סומך על עצמי מספיק כדי לתת למישהי כל כך הרבה בטחון. אבל אני מנסה

 

מצד שני, אני לא "מפחד". זה לא הסיפור. השאלה אם מצליח או לא בסופו של דבר

נכון, אתה צודק
רק שאת התוצאה לא נוכל לדעת עד שהיא תקרה, אבל הפחד עלול לחסום אותנו לגמרי מלהיפגש עם בחורות כאלה מלכתחילה.. לכן אמרתי שאני לא חושש (מזה שהיא לא תהיה לגמרי 'היא' בהתחלה)

אלא אדם סבלני ומכיל שיתן לה את המקום להפתח

וזה כבר יתן לה את הביטחון העצמי

(סליחה @ultracrepidam, לא התכוונתי לענות בשמך..)

או יותר גרוע מזה, לומר שקביים מחליפות יכולת הליכה

"כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו"... ככה גם הבנתי מההודע הראשונה שלך- שעל ידי אדם סבלני היא תקבל ביטחון עצמי ותיפתח אליו ועל ידי הצלחה אחת וגב תומך מאחור הבעיה עצמה תטופל... לא הייתי קורא לגב הזה קביים

יש גברים שאוהבים נשים בלי בטחון עצמי (לי נראה שזה נובע מחוסר בטחון עצמי שלו עצמו)
אבל אף אדה בדרך כלל לא סובלת אותם כי הם שתלטמים ברוב הפעמים ולפעמים אפילו מגעילים ומתנהגים בצורה מזעזעת. למרות שיש נשים כאלה שזקוקות לבעל שתלטן כדי שהם לא יבזבזו את כל הכסף שלהן או כי אין להם באמת דעה עצמית

וגם ראיתי משפט כזה היום
We should just love, not fall in love
...Cause everything that falls gets broken
Just keep it real...
זה באמת הסוף של קשרים מסויימים... רצוי למנוע את זה
אבל לא תמיד יש דרך אחרת

תודה...

ועוד משהו, לדעתי חשוב לשתף אנשים שמכירים אותך ולא לעשות לבד את התהליך..
בוא נגיד את זה ככה, שיהיה לך למי למסור דו"ח על הפגישות... מישהו שישקף לך כל הזמן איפה אתה עומד ויעזור לך לעשות סדר ולהיות ברור עם עצמך. מישהו קרוב אבל מהצד, לא אתה לבד מתוך הבלאגן... שתמיד תיזכר במטרה

דווקא יחסית אני משתפת, אבל אולי  לא מספיק באמת..

 

...but i can't help falling in love with u

מתאים לסיפא של דברייך..

מבין את הצער ואת התסכול שלך.
אבל בעניין המסע שאת חוששת ממנו -
תזכרי - את לא הקברניט.
הקברניט הוא ריבונו של עולם...
והוא חכם וחזק ומכיר אותך. והוא יודע לאן להנהיג את הספינה,
ולכמה זמן,
ולאיזו תכלית.
כל מפגש עם כל בן אדם(לא רק בדייטים) הוא לא סתם.
כנראה שעיקר הבחירה שלנו היא האם להתבונן ולנסות להבין ״מה ה׳ אלקיך רוצה מעמך״.
ואם ננהג ככה, בהתבוננות, בלהקשיב לחיים -
יצא שזה באמת לא היה סתם.

בהצלחה!

יפה כתבת

אני מכיר את ההרגשה הזאת.
צריך לדעתי לנסות להתחדש ולהשליך דברים מהעבר בדרך של "כלל" במקום לעשות את זה פרטני. אלו לא דברים מהותיים בנו בד"כ אלא דברים שאמנם יושבים עמוק אבל התלבשו עלינו בעקבות חוויות כאלו ואחרות (בין מגלגול זה בין מגלגולים אחרים..).

איך עושים את זה?
התובנה לעיל שזה לא משהו עצמי כבר עוזרת. תפילה כמובן. ולשחזר חיבור למהות של הדבר ולא ללבושים שלו. כלומר לאהבה כדבר אפלטוני כזה בלי להלביש את זה באביטיפוס כאלו ואחרים של סגנונות מראה, אופי וכדומה. קצת קשה לתאר, אבל זו תחושה שנראה לי כולם הרגישו בזמן שהיו נערים או בוגרים צעירים. אהבת ה' זה משל טוב לעניין כי אין שם לבוש גשמי.

את בטח מכירה- המצב המוכשר מאוד לזה הוא בזמן שיש גלי תטא במוח, שזה בזמן המעבר בין עירות לשינה ושינה לערות (בשנ"צ זה מאוד מורגש), נמנום, חלימה בהקיץ. חושבים אז על העניין של אהבה. ואם עושים זה עם שירים מתאימים ולא רק עם מחשבות זה חזק יותר. טוב גם לחיזוק רגשות אל אהבה ויראה לה' ושאר רגשות.
הכלי הזה עוצמתי כי הוא עובד עם התת מודע ונוגע בשורש, כי הוא דרך עשה טוב ולא דרך סור מרע (כלומר לא נוגעים ישירות בחסימות אלא בטוב שממילא דוחה אותן). ואפשר לעשות את זה לבד ובלי צורך בנסיעות, היפתחות למטפלים והוצאות כספיות. פשוט לשבת במקום שקט, להירגע, להתנמנם ואתם בפנים.
ויש בזה עוד רווחים. לדוגמא, אפשר לקלוט דרך התחושות שעולות אז את המקור של בעיות רגשיות שאנחנו רגילים לתלות אותן בסיבות פחות עמוקות. וגם סתם בכללי זו תחושה כיפית ומרוממת שמשרה שמחה ורוגע.
עם הזמן לומדים את העניין דרך הנסיון.

ממש מתחברת לרעיון של להתחדש 

ואני חושבת שהבנתי למה אתה מתכוון מצד איך לעשות את זה... 

תודה!