פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 262)

אנשים לא מסתכלים על זה כעל משהו מוזר או לא מקובל.

בקטע שלא אוהבת להרגיש 'מחפשת שידוך'🙈,

כשבאה הצעה, אני זורמת...

זה בערך כמו השיטה של לזרוק את חצי הערימה של הקו"ח לפני הראיון עבודה. שזה בסדר - אם יש הרבה

אומרת שכרגע לא רלוונטי וחוזרת לעדכן אחרי זה שאני פנויה

שהקשר לא התקדם ושאת רוצה לפתוח הצעה עם מישהו אחר

כשמישהי אומרת לי שהיא תפוסה אני מחכה שהיא תודיע לי שהיא פנויה...
אם אני אפנה אני אצה סתם לחוץ ומעצבן, ואין לי שום יכולת לדעת מתי לגיטימי לפנות שוב. זה כמו להגיד לה "נו כמובן שאיתו לא הצלחת/תצליחה. את התפנת בשבילי כבר?"
ואם היא לא חוזרת אני מבין מזה שהיא לא באמת בעניין.

בקיצור תחזרי, כי זה התפקיד שלך והם בונים עליך.
אל תרגישי שאת מחפשת שידוך, תרגישי שאת מביעה בבחור עניין שגם יתן לו הרגשה טובה וגם יתחיל את הקשר מנקודה הרבה יותר גבוהה ששניכם רוצים בקשר הזה ולא שרק צד אחד רוצה והשני "זורם"

לפעמים לא

 

תלוי מאד מי זה היה

משמח ממש כשחוזרים אליך להצעה שהצעת.

מראה לפעמים על קשר טוב ועל כך שסומכים עליך..

שווה על אף התחושה

אשריכם כולכם @צהרים @לשמוח  @בייניש נח @דעתן מתחיל וכל השאר...

המשורר - לא נועלים סנדלים על הגרביים.

אה, נראה לי שאף אחד לא חשב מעולם שזה מגניב. מי שהולך ככה חושב שלא שווה להיות מגניב. יותר 'שוס להיות דוס'.

 

א. לרוב מי שהולך ככה יצא עם בנות שזה לא בהכרח יפריע להן

 

ב. יש לזה מקום הלכתי 

 

ג. כל בחורה שזה ממש מפריע לה לאחר החתונה יכולה לבקש מהבחור לנעול נעליים סגורות. 

 

ד. כל עוד אין חורים בגרביים והם באותו צבע זה בעיקר עניין של סגנון וטעם 

 

אל תדאגי ,

זה בר שינוי

לא נראלי שגבר שהולך עם גרביים וסנדלים יגיד את זה על עצמו בפרטים, כי מבחינתו הכל בסדר עם זה.

אבל גם לא נראה לי שבחורה שמבררת תשאל את החבר או מי שאיתו היא מבררת על הבחורצ'יק אם הוא הולך עם גרביים..

"אז מה אני עושה עם זה? שוב בורח שוב עוזב או מסכים להיפתח לדבר לחבק לשחרר"?  

 

שלו.
הגיוני שלא מבררים על זה, אבל אם זה מפריע למישהי ויש סיכוי שהבחור כזה (ושוב, זה סגנון מאוד מצומצם של חברה), אז שתשאל (למרות שחושב שזה לא קריטי ובקלות משתנה אחרי החתונה, מהיכרות)

@בת שמיא ברור שיש יוצאים מן הכלל
ואין מנוס אי אפשר לבדוק הכל

ובסוף זה רק שורש...

לא מבינה מה יש לכם
אבל בנים תקנו גרביים מגניבים בחייאת, אם כבר אז כבר

אני גם לא מתחברת ולא מכירה אנשים כאלה תאמת (למרות שאני מאמינה שהם קיימים אבל כרגע הם בעיקר בדמיון שלי אז לא נפגשתי עם זה במציאות), אבל חושבת שאם חוץ מהפרט הזה הוא נראה סבבה אז זה יהיה שולי...
יותר מאיך שהוא מתלבש אכפת לי איך הוא נראה... פנים ומבנה גוף כללי... זה כבר יותר משקף בשבילי את מי שהוא

זה קשה אבל אני מקווה שאני אחשוב על כל האנשים שאני אוהבת למרות שאני לא מתחברת לאיך שהם מתלבשים....

אני גורב את הגרביים שלי מתחת לסנדלים קצת יותר מכובדים

תקראי לו בשם חיבה

למרות שזה לא כדאי .. במיוחד אם כל השאר מתאים..
יתכן שהייתי פוסל על זה אם יש לי ברירות טובות אחרות

למרות שיתכן שאם הוא אחלה זה יעשה חוויה מתקנת לשם

להגיד שמשהו לא לגיטימי זה להגיד שאין לזה קיום, שלא מגיע לו שיהיה לו קיום. אבל את הרי מרגישה את זה, זה אומר שיש לזה קיום, ועכשיו רק צריך לראות מה עושים עם זה.
בקיצור, נסי לחשוב מה בזה מרתיע אותך? מה עומד בעומק של זה?
האם זה כזה חד משמעי?
האם זה לא משהו שיוכל להשתנות במהלך הדרך עם ההיכרות?
האם היו אנשים בחיים שלך שגם לא התחברת לשם שלהם בהתחלה והיחס שלך לזה השתנה אם הזמן? או לחלופין נשאר אותו הדבר וזה השפיע על הקשר שלך איתם?

עריכה: תאכלס, עכשיו אני חושבת על זה שלא בהכרח שאלת על עצמך 😅 אבל לא נורא, זה נראה לי חשוב, אז נשאיר את זה בכל זאת..
מניחה שזה נוגע להמון תחומים בעולם הדייטים.

השאלה אם זה משהו שנורא מפריע לך או שזה משהו שאפשר להתרגל אליו (ולדעתי לגמרי אפשר להתרגל לשם ואפילו לצחוק על זה בהמשך אם יצא מזה משהו טוב), בואי נגיד ששם הוא הרבה פחות בולט ממראה חיצוני ושמעתי על לא מעט זוגות שבהתחלה לא התחברו למראה חיצוני וכיום הם נשואים.. פשוט שאלה של מה רמת המוזרות מבחינתך...

חוץ מזה אפשר לנסות להבין מה עומד מאחורי השם, הרבה פעמים זה נותן נקודת מבט נוספת שמשנה את ההסתכלות..

כרפס .
מממ.....

אבל זה לזכר יציאת מצרים
אתה יודע כשאני חושבת על זה אני נותנת סיכוי לעוד פגישה

זוכרים את המערכון עם חבצול של שלישיית פרוזק?

-מה שמך?
-חבצול
-מה מקור השם?
אבא שלי רצה שם מהתנ"ך
-אבל... חבצול זה לא מהתנ"ך...
-כן אבל הוא רצה

חחחחח🤣😅

נראה לי זה אותו מערכון עם הזקנה שהתפצלה לשתיים... איזה זכרונות ילדות נשכחים

האמת שלא ראיתי אותם
אבל מצחיק

אבל חושב שזה ביטוי לפחד/חוסר נוחות אחר, שמתלבש על השם (או על איפה שהיא גרה/למדה וכו, בהנחה שזה לא משהו מהותי).
וכדאי לראות מה עושים עם הרגש הבסיסי יותר (בד"כ זה פחד כללי כזה מלעשות צעד), מתמודדים/עובדים עליו

בסוף שם זה שטויות..
עוברים לי בראש כמה שמות לא שגרתיים בכלל שהכרתי במהלך השנים, ויכלו להפריע לי..
אבל זרמתי ופחות הפעלתי את הראש, והיום בכלל לא שם לב לשמות האלה (וזה נכון לעוד דברים לא קריטיים בחיים)

ממש לא

איזה משמח לשמוע!

אני די שנאתי שאמרו לי בקרוב אצלך.
אז מאחלת לכל אחת ואחד פה שיהיה בטוב גלוי ומורגש בזמן הכי נכון ומתאים.

ומצחיק אותי לכתוב את זה,
אבל באמת שיש זמן קבוע לכל דבר,
אותו בחור שנתיים קודם, לא היה עובד,
לא מצידו ולא מצידי
ולא שעכשיו התפשרנו,
עכשיו גדלנו, אנחנו רואים אחרת.
ועזר לי לקרוא פה, להסתכל על אותם דברים מזווית שונה,יש פה הרבה שוני והרבה מקום הכלה לשוני הזה,
וזה נתן לי כלים וקצת תזכורת להשתמש בזה בדייטים.

המון אושר!!

ואיך הקשר מתקדם... ובכלל כל אחד עם אופי והתנהלות שונה, זה לא שכל הגברים בהכרח צריכים לשלם\ לאסוף את הבחורה מהבית וכ'ו זה ממש משתנה...

לכן אין תשובה חד משמעית. מאמינה שלרובנו נוח בהתחלה להיפגש בגן כלשהו, ואח'כ שהקשר מתקדם ללכת לאטרקציה ביחד.. 

 

האם תצפו מהבחור להגיע עד אליכן? לא

ברכב ולקחת אתכן מהבית? ממש לא

ללוות אתכן לאוטובוס? זה נחמד אבל בהחלט לא חובה(זה נוח ששנינו מחכים באותה תחנה)

דייט ספסל/גן הוורדים? ספסל לגמרי ספסל, עם עדיפות לשוטטות ופחות לשבת.

להביא אוכל? אני מביאה שוקולד כמעט כל הזמן

להגיע ללובי של מלון? לא!

להזמין משהו לאכול? כן, עדיף שכל אחד ישלם על עצמו

לקחת אותך לבית קפה? "לקחת" הולכים ביחד ופחות בית קפה

להיפגש במסעדה? כמו שכתבתי-מעדיפה שוטטות על ישיבה.

לשלם עלייך על קפה? מסכימה לו, מה שקורה בפועל זה שאני קונה אייס וכשנמאס לי אני מביאה לו.

על ארוחה? לרוב כל אחד על עצמו.

ללכת איתך לכל מיני אטרקציות? (ולשלם?) בעד, לא יוצא לנו ושכל אחד על עצמו.

 

האם תצפו מהבחור להגיע עד אליכן? 

ברכב ולקחת אתכן מהבית? 

ללוות אתכן לאוטובוס? 

תלוי אם מגיע ברכב או לא (אם לא אני אשתדל להתקרב אליו) ובעיקר אני מצפה שיגלה התחשבות, שיתן הרגשה של השקעה
פחות משנה לי מי נסע קצת יותר ק"מ. וכמובן שילווה לרכב חזרה 

 

דייט ספסל/גן הוורדים? 

להביא אוכל? תלוי באיזה פגישה, לרוב אני מביאה בעצמי 

להגיע ללובי של מלון? לאא

להזמין משהו לאכול? כן 

לקחת אותך לבית קפה? כן 

להיפגש במסעדה? כן 

לשלם עלייך על קפה? תלוי בסטטוס בחייו. 

על ארוחה? כנ"ל 

ללכת איתך לכל מיני אטרקציות? (ולשלם?) כנ"ל 

בד"כ פשוט חצי חצי / פעם פעם 

 

כמובן לכל שאלה יש תשובות שונות לפי התקדמות הקשר

לפי המצב הכלכלי של הבחור והמצב הכלכלי של הבחורה

ואשמח לפירוט מקסימלי.

 

בעיקר לגבי בחור ובחורה ששניהם עובדים ובמצב כלכלי טוב,

מה הציפיות של הבחורה

מה יהיה מאכזב

מה ממש לא ראוי לא לכבד. 

 

תודה

האם תצפו מהבחור להגיע עד אליכן?
ממש לא, הוא לא בעונש

ברכב ולקחת אתכן מהבית? לא



מה כן? להיות גמיש בנוגע למקום לנסות להתקרב אלי לא לקבוע איתי מתי שאצטרך לסוע בלילה זה לא כיף לי


דייט ספסל/גן הוורדים? לא ספסל

להביא אוכל? לא מצפה

להגיע ללובי של מלון? לא

להזמין משהו לאכול? להציע.. כן

לקחת אותך לבית קפה? לשאול תמיד אפשר

להיפגש במסעדה? אולי

לשלם עלייך על קפה? לא מצפה ממנו גם אם לא יעשה

על ארוחה? לא

ללכת איתך לכל מיני אטרקציות? ? לא, יש לי כסף משל עצמי

בעיקר לגבי בחור ובחורה ששניהם עובדים ובמצב כלכלי טוב,

מה הציפיות של הבחורה - שיהיה הוא שיהיה כנה

מה יהיה מאכזב- אם הוא יהיה שתלטן , וחצוף

מה ממש לא ראוי- אם הוא יפגע בי

אז ככה -



האם תצפו מהבחור להגיע עד אליכן? לא מצפה בכלל, נחמד זה כן(;

ברכב ולקחת אתכן מהבית? לא

ללוות אתכן לאוטובוס? לא!!! עם הרבה סימני קריאה.
כשמגיעיך לנק' פיצול, אפשר להפרד יפה..



דייט ספסל/גן הוורדים? נחמד ירוק מסביב ולהסתובב קצת ואז להתיישב במקום לא רועש.

להביא אוכל? לא

להגיע ללובי של מלון? לא.. אלא אם כן חורף ואין יותר מידי ברירה

להזמין משהו לאכול? לא

לקחת אותך לבית קפה? לא

להיפגש במסעדה? לא

לשלם עלייך על קפה? לא..

על ארוחה? לא

ללכת איתך לכל מיני אטרקציות? (ולשלם?) בדייטים ראשונים פחות..



כמובן לכל שאלה יש תשובות שונות לפי התקדמות הקשר

לפי המצב הכלכלי של הבחור והמצב הכלכלי של הבחורה

ואשמח לפירוט מקסימלי.



בעיקר לגבי בחור ובחורה ששניהם עובדים ובמצב כלכלי טוב,

מה הציפיות של הבחורה

מה יהיה מאכזב

מה ממש לא ראוי



תודה

אז ככה -



האם תצפו מהבחור להגיע עד אליכן? לא, אבל בדייט ראשון זה יכול להיות נחמד.

ברכב ולקחת אתכן מהבית? לא.

ללוות אתכן לאוטובוס?
אני זו שבדר"כ מלווה 🤦‍♀️


דייט ספסל/גן הוורדים? כן

להביא אוכל? מעריכה אם הבחור מביא, משתדלת להביא עוגיות לכל פגישה.

להגיע ללובי של מלון? לא

להזמין משהו לאכול? לא

לקחת אותך לבית קפה? לא

להיפגש במסעדה? פחות

לשלם עלייך על קפה? לא

על ארוחה? ג"כ לא

ללכת איתך לכל מיני אטרקציות? (ולשלם?)
לא. אם כבר משלמים חצי חצי, תלוי סיטואציה

כמובן לכל שאלה יש תשובות שונות לפי התקדמות הקשר

לפי המצב הכלכלי של הבחור והמצב הכלכלי של הבחורה

ואשמח לפירוט מקסימלי.



בעיקר לגבי בחור ובחורה ששניהם עובדים ובמצב כלכלי טוב,

מה הציפיות של הבחורה
שיהיה כנה איתי.

מה יהיה מאכזב
חוסר הקשבה


מה ממש לא ראוי
זלזול והתנשאות



תודה

אותנטיות ורגישות.

אלה הציפיות היחידות שלי.

שיהיה קשוב לי, ואכפתי (כמו שגם אני משתדלת להיות כלפיו כמובן).

זה דווקא לא מתבטא אצלי בדייטים ראשונים בדוגמאות שהבאת.

ממש יהיה לי *לא נעים* אם בחור זר יסע עד אליי/ישלם עליי בדייט ראשון. זה לא מאכפתיות, כי הוא לא מכיר אותי. אני מרגישה שזה מגיע יותר מהאמירות המיותרות של "מה שמקובל".

אז במה זה כן מתבטא?

שהוא יתעניין בי בכנות, שהוא ישתדל לגרום לזה שארגיש בנוח ושיהיה לי נעים וכו' וכו'.

מה יהיה מאכזב? שהוא לא יתחשב בי בכלל.

מה יהיה ממש לא ראוי? שיתנהג בגסות רוח וחוסר נימוס בסיסי.

האם תצפו מהבחור להגיע עד אליכן? לא. שנפגש במקום באמצע. אם הוא מגיע אם רכב וזה קרוב אז סבבה.

ברכב ולקחת אתכן מהבית? תלוי איפה נפגשים וכמה קרוב. שיצאתי עם מישהו שבא עם רכב לדייטים וגר בעיר קרובה אז פשוט אסף אותי ונסענו למקום קרוב אלי.

ללוות אתכן לאוטובוס? תלוי איך היה בדייט

 

דייט ספסל/גן הוורדים? שאפשר גם לשבת וגם להסתובב

להביא אוכל? מראה על אכפתיות

להגיע ללובי של מלון? לא

להזמין משהו לאכול? אם יושבים במסעדה אז נחמד להזמין

לקחת אותך לבית קפה? תלוי, אני יותר אוהבת בחוץ ושאפשר לקנות משהו תוך כדי

להיפגש במסעדה?מעדיפה בטבע

לשלם עלייך על קפה? שיציע אבל שיתן לי לשלם

על ארוחה? מעדיפה להתחלק

ללכת איתך לכל מיני אטרקציות? (ולשלם?) להתחלק בתשלום

לי חשוב לראות אכפתיות מצד הבחור לי ולסביבה.
יאכזב שהוא לא מכבד, מזלזל, מסיים מהר את הדייט, לא שואל שאלות, מסתכל בפלאפון תוך כדי

רק מצפה שנשאל אחד את השני מה נח ונעים לשני.

שזה יבוא ממני וגם ממנו.

אולי הוא נתקע עם כסף ויותר נח שאני אשלם?

אולי דווקא נחמד לי להגיע לאזור מסוים בארץ מאשר שהוא יבוא לכיוון שלי?

פשוט לתקשר את זה. 

זה ההתחלה של להכיר את השני, את ההעדפות, את הרצונות,  

 

ומעבר לזה כל נתינה מאיזה סוג שתהיה- מבורכת, ראויה להערכה ולא ברורה מאליו!

בין אם הגיע עד אליי, שילם, לקח, הביא, דאג וכו'.... 

 

אבל זה ממש משתנה באמת, כמו שכבר כתבו בשלבים יותר מוקדמים, אם כי העיקרון אותו עיקרון-

 

שיש רצון לנתינה הדדית, ומדברים על זה ביחד מה נעים ונח אחד לשני

הגבר צריך לעשות בקשר יותר מהבחורה- ללכת לקראת, להפתח, לפנק

לא לצאת לטיול כשיש גשם

 

ללכת למקום שיש שירותים

 

לא לאכול מרק בקיץ

 

לא לאכול ספגטי

 

לא לשתות בירה אם אתה נוהג

שבפגישה הראשונה הגבר מתקרב לבחורה, משלם עליה וכולי..

 

בלי קשר לאיש או אישה. אני מבחינתי רוצה לעשות טוב ולכן אגיע כמה שיותר קרוב אליה לדוגמא.

צריך להיות בנאדם, עם רגישות ורצון לעשות טוב לזולת ואכפתיות וכו' -
בלי קשר לדייטים דווקא.

לכן אני לא רואה שום טעם בחוקי דייטים. כי זה ממסגר את כל האנושיות שלנו לתוך מסגרת יותר מלאכותית, ופחות טבעית.

(במילים אחרות: הפגישות אמורות לשקף את האדם שאנחנו, ולא את האדם שיצרנו במיוחד עבור הפגישות..)

שציפה מהגברת שגם תיזום (בשלב מאוד מוקדם) וכשהיא לא יזמה הוא התבאס..

 

ואני מאמין שהוא לא הרגיש בנוח להגיד לה.

הוא פשוט לא יזם.

לא יודע. לא כל דבר אומרים. זה הגיוני נראה לי.

 

זה באמת מקרה ייחודי יחסית.

בהתנהלות לדעתי כל אחד צריך לדרוש מעצמו ללכת לקראת לפי היכולת ולתת. לא לדרוש מהאחר.

בפועל, אם צד אחד כל הזמן יזום והשני לא יזום בכלל - אני חושב שבהחלט ייגמר לצד היוזם הדלק בשלב כזה או אחר.

אם רוצים לבנות קשר צריך שכל אחד מהצדדים יהיה לפעמים בבחינת המשפיע ולפעמים בבחינת המקבל. האיזונעם משתנים מאדם לאדם, זה לא צריך להיות קשור לחוק כזה או אחר.
אם רק צד אחד משפיע, וצד שני רק מקבל -
באיזשהו שלב תיגמר לצד המשפיע יכולת ההשפעה.

כך נלע''ד, מניסיוני המועט יחסית בתחום.

וקובע פגישה נוספת אז הוא היה מקבל את זה..

זה נטו עניין של נורמות חברתיות.

אם מטרת החוקים היא להדריך אותנו כיצד להתנהל בתוך הקשר -
יסלחו לי חסידי שלטון חוקי הדייטים - לעניות דעתי זה פספוס גדול.

אולי אחד הדברים הכי גרועים שיכולים להיות בקשר - שהקשר הופך למשהו אוטומטי, מתמטי, אוניברסלי.

קשר זוגי (גם חברתי) צריך להיות על פי האנשים שבתוכו, לא על פי האנשים שמחוצה לו.

קשר זה מתי שאתה רואה מולך בנאדם ולא רק "עשה שירות שנתיים לומדת הנדסה" (אוסף של כותרות).

אפשר להתנהל כמו בן אדם רגיל. לא צריך להשתמש בספר חוקים כזה או אחר.

אם אדם נמצא במצב שהוא נצרך להשתמש בחוקים כי אחרת - לא יהיה לבחורה נעים בחברתו, נראה לי שהייתי מציע לו לעבוד על המידות לפני שהוא נפגש.

מה שאני תמיד אומר, גם לעצמי.

נורמות שנפוצות... חלקן לא טובות או לא מתאימות לכל המקרים ולכן לא חייבים להשתמש אבל במקרה שבו זה מה שמקובל וזה לא מפריע אז לפעמים זה נוח..

קשר זוגי צריך להיות על פי האנשים שבתוכו, לא על פי האנשים שמחוצה לו.

אין סיבה שאנשים אחרים יקבעו לנו את הנורמה. וחבל שזה קורה. אובדן הטבעיות.

 

ובאופן כללי מסכימה עם @והוא ישמיענו שחשוב דרך ארך ומידות טובות להביא לדייט כמו בחיים האמתיים. 

 

זה לא אמור להיות ברור? 🤔

לא שמעתי על זה בתור חוק אפילו

קרה לי יותר מפעם אחת - ושלפחות ישלח הודעה שהוא מתכנן לדחות את השיחה. 

מעצבן לצאת עם מישהו, ויומיים-שלושה-ארבעה אחרי הפגישה הראשונה יש דממת אלחוט בלי שום הסבר.

 

אבל לגופו של הדיון כאן, פתחת בשאלה כללית מה אנחנו חושבים על 'חוקי דייטים', אז אולי אני לא הבנתי את כוונתך למה זה חוק.

אם זה מתייחס לשרשור אחר שפתחו כאן, אז באמת שהדברים שם לא כל כך משנים לי - אנחנו שני בני אדם שנפגשים, אני לא מצפה שדווקא הוא זה שיעשה את כל המאמצים, גם לי יש אינטרס ואני מוכנה להשקיע בזמן ובכסף כדי לממש אותו.

אין לי קריטריון כזה שאיקס היה מוכן להיפגש איתי במרחק 30 ק"מ ווואי במרחק 50 ק"מ, או שזה אסף אותי ברכב ואחר לא, או שזה היה דייט ספספל וזה היה דייט בית קפה. ברור לי שאנשים שונים נמצאים במקום אחר בחיים שלהם, ולכל אחד מתאים משהו אחר, ואני סבבה עם זה.

אולי בגלל שאין לי יותר מידי ציפיות בתחום אני לא מתאכזבת - נניח נוסעת גם למרחקים גדולים לפגישות - אבל מה שכן יש לי ציפיות זה דרך ארץ. ובעיניי מישהו שיצאתי איתו, ולא יצר איתי קשר ארבעה ימים אחרי - גם אם הוא ירצה להמשיך, אני אגיד לא. אם הוא לא מסוגל להבין שיום למחרת אני דבוקה לטלפון בציפייה לאות חיים כלשהו, מה זה אומר על יחסי בין אדם לחברו? גם אם לצורך העניין משהו ח"ו קרה, זה לוקח עשר שניות לשלוח הודעה על זה.

 

 

זה באסה וזה ממש הזוי.

 

תודה על התגובה המפורטת.

אבל אין לי כרגע זמן וכוח לגיון (לצערי)
אני רק רוצה להדגיש גם את הצד השני. אהבה היא לא בכל מחיר. מצווה לשנוא את הרשע.
ועוד משהו. ראיתי לא מזמן פסקה של הרב קוק בעין איה שאומרת שהמעשה והדיבור צריך להיות קרוב לרגש כי אם הוא רחוק מידי אז הוא מנתק את הרגש של האדם מהמציאות. ולכן הגמרא אוסרת להספיד עבדים. עדיף שתרחם על העבד כחיה מאשר שתרחם עליו כחבר כשאתה לא חי ככה ואתה לא קרוב ללהחשיב אותו לכזה

הרב קוק אומר בעולת ראיה ב' ד"ה "כל הרשעה כולה כעשן תכלה" (מתוך שמונה עשרה של ימים נוראים) שהמטרה שהרע קיים היא כדי לבער אותו. בכך שאנחנו מבערים אותו מהעולם אנו עושים איתו חסד. כיצד? אנחנו גורמים לו לקיים את הייעוד שלו בעולם - להתכלות. אלו דברים מאוד חריפים אך זה בד בבד מאוד פשוטים ומובנים.

 

מצד האהבה - אנחנו שונאים את הרשעה ומוכרחים להתרחק מרשעים. עניין 'מי זה רשע' ואיך מתייחסים אליו הוא עניין מורכב. הרב קוק בעצמו חטף המון ביקורת על יחס חיובי שגילה כלפי כופרים ומחללי שבת. 

מצד האהבה - אנחנו חייבים להראות את היחס האהבה כלפי חירות האדם ולכן אסור להספיד עבד. חירות זה חלק בלתי נפרד צלם א-להים של האדם (ב'לנבוכי הדור' פרק א' הרב מזהה את צלם א-להים עם החופש).

 

ערך אהבת האדם הוא מאוד דורש מאיתנו... זה ממש לא 'חיה ותן לחיות'.

 

 

אפשר לנסות להשליך על נושא של דייטים - אם מצטרכים לעזוב קשר זה לא מחוסר אהבה. להיפך זה בגלל האהבה אל האדם.

 

האיזון הנדרש כלפי מינונים של אהבה מצריך גם ריחוק. כדי שתהיה אפשרות להתקרב למישהו צריך להתרחק ממישהו אחר. זה מאוד הגיוני.

ברוח דבריך, בפשטות נראה שראוי מאוד לומר לך שאתה איש טיפש ממש

ושתזכור את זה לנצח

חבל שעדיין לא הגענו לגאולה רוחנית,
ו'עבדים משלו בנו'

אהבה לכל אדם מכריחה אותנו להראות אהבה מיוחדת לקרובים אלינו.

זה בדיוק חלק ממה שהתכוונתי אליו.

לא כתבתי שכל האהבות שוות. חלילה.

התכוונתי לכך שכל האהבות בעלות מכנה משותף של אהבת אדם.

הביטויים השונים של האהבה הזאת הם שונים בכל קשר וקשר.

היא בעצם ההכרה בערכו של האדם.

ע"פ דרגת הקרבה והקשר, בכל מערכת יחסים ישנו יחס מסויים או אהבה מסויימת.
הכל תלוי בקשר ובנסיבותיו.

באופן רגשי חלק ממה שמזין את ההכרה הזאת היא הקשרים הספציפיים שיש לבנאדם.

זאת לא רק הכרה מופשטת אלא היא נעה על ציר רגשי שמתקשר ליחסים בין אישיים ביום יום.

כל מי שמספר/ת לי שהוא התארס/ה ונותן אישור פרסום
מקבל שרשור

ואת תקבלי גם דברים אחרים 😘

אני אדבר עם בעלי לעתיד שיזרז תהליכים... 

 

יאללה @לב אוהב תבשרי לנו גם בשורות טובות!❤

(לפחות עד שצעירי נוג"ה יגדלו קצת וירשו את הפורום;)

ועם המזל שלי.

זה החיים כפרה

והוא מחרטט בשכל!

תדעי לך תמיד יכול להיות יותר גרוע

ושמחה לשמוע שזה לא ייאוש (למרות שאני חצי מאמינה לך😏)

המלכה שלנו! 👑

או כמה פגישות ותחליטו אם זה מתאים ,אני חושבת שלא כדאי לפסול על פי שיחת טלפון .בהצלחה🥳

יש אנשים באופיים יותר אנרגטיים ופעילים
ולפעמים מחצינים החוצה יותר את החוויות והמחשבות שלהם
ולא בהכרח זה ריצה קדימה
אם זה ימשיך - תוכל להגיד לה

לגבי טון- אפשר להבין , אבל זה תחום בר שינוי
לדעתי כדאי לתת צ’אנס נוסף ולראות איך מסתדר במכלול

הצלחה!

את יכולה אלי להחליף את זה ב"נדבר"

אלא אם כן ברור לי שעוד נתראה

כנראה לא נשתמע יותר

זה הולך לכיוון של מלכודת לוגית.

(ותקין יותר לומר נתמסרר)

חחח גם לא

נשמע כמאת כמו הצעת נישואים

עדיף שיגידו להתראות, זה מובן כפרידה סתמית

 

אף פעם לא פירשתי את זה כ"בא לי להיפגש שוב"

האמת שבפעמים שהייתי מעוניין להמשיך הייתי אומר להתראות. אם היא לא מעוניינת, לא יודע כמה כוונה היא היתה מכניסה חתוך זה גם ככה.
אבל אם אני לא הייתי מעוניין, הייתי משתמש במילה אחרת. הרגיש לי לא נכון להגיד להתראות 😏

תודה רבה שהצלחת לגרום לי לשים לב למשמעות של המילה הזאת בפעם הראשונה חח מבחינתי זה ממש כמו ביי

להיפך אני מכיר משפטים/מילים שמסגירים שלא רוצים להמשיך. לפעמים 'בהצלחה' הוא אחד כזה.

 

@אן#שרלי @חדשכאן @מזקני העדה - בחיים לא העלתי על דעתי שזה מחייב בצורה כלשהי.

אומרים את זה שנפרדים וזהו.

בחור אמר לי בהצלחה בסוף הפגישה והייתי בטוחה שזהו!
התברר שלא

פעם יצא לי 'להתראות' בסוף שיחת פרידה..

כלומר אני לא רוצה לעשות מזה ענין.
לדעתי זה עדיף.

שזה מקובל כצורת התבטאות, אחרת פקידת הביטוח שהתקשרתי להתלונן אצלה על המחיר היקר לא היתה אומרת "להתראות" בסוף השיחה - מי בכלל רוצה להתראות איתך, תחזירי ת'כסף וזהו! 

לי אחד אמר להתראות בסוף שיחת פרידה קשוחה של איזה שעה🙈

וזה השאיר בליבי תקווה קטנה שאולי באמת עוד נתראה😏

או שזה פיתח ציפיות?

 

ושאלה משלימה - במידה וזה פיתח ציפיות,
מה לדעתך עדיף:
הלחץ כתוצאה מכך שאת מרגישה שלא תהיה פגישת המשך, או שיהיו לך ציפיות שכן תהיה פגישת המשך כתוצאה מאמירת 'להתראות'?

 

(אני שואל כי אני מעוניין יותר להתבונן על זה לעומק כלפי עצמי)

לא פיתח ציפיות.. כי ידעתי שזה לא יהיה

אבל בלב זה כאילו השאיר איזה 'פתח' שאולי זה כן יהיה
כי ללב היה יותר קשה להשלים עם זה

וזה היה בנוסף לעוד כמה דברים בשיחה שהשאירו לי מין תקווה כזאת כי הוא עשה את זה בשיא הרגישות והעדינות
שאני מעריכה את זה ממש ממש

אבל אח''כ חשבתי על זה ואולי אם הוא היה עושה את זה יותר חד משמעי, באותו רגע זה בטוח היה יותר קשה, אבל אחרי זה אולי הייתי מצליחה להשתחרר מזה יותר מהר

לא בטוחה מה עדיף.. רק חושבת לי

עדיף לכאוב הרבה לזמן קצר מאשר לא להצליח לשחרר. ככה לפחות מרגיש לי

ולא כציפיה למפגש נוסף..

שצריך להגיע לדייט בכל לבבך (בשני יצרך- יצר הטוב ויצר הרע), בכל נפשך ובכל מאדך (זמן, כסף)
כשיש את שלושת אלה יש סיכוי שהדייט יצליח ויש סיכוי שיכשל. כשאחד מאלו חסר אז אין כמאת סיכוי שהגייט יצליח

כן זה קשה. כן זה מתיש וגוזל כוחות. כמו בכל דבר קשה לדעת מתי המנוח היא לשם עגירת כוחות לעבודת ה' ומתי היא עוברת את הגבול ונובעת מעצלות וחסרונות אחרים.
אני מתייחס לרווקות כסוג של יסורים, כחולי, שמצד אחד צריך לאהוב את הייסורים ולהבין שהם לטובה וזה גזרת ה', ומצד שני לנסות "להתרפא" שהייסורים יעלמו, כדבר שיש לו תפקיד זמני בחיי

כמה לא פשוט

צריך למצוא בחור שיהיה שותף שלך למשהו החדש. שיהיה בחור טוב, עם רצונות גומים ושתשמחו אחד בשני ברמה נחמדה. אבל יהיו לו חסרונות כמו שלך יש ושניכם תגדלו הרבה לבד וביחד דווקא בזכות החסרונות האלה.

זו הגישה שלמדתי ואני משתדל לפעול לפיה (כנשוי)

לפעמים אני מודה שהגעתי מהרקע שהגעתי ממנו. זה כ"כ מושרש אצלי שגם כשקשה ויש שאלות קשות ואכזבות גדולות, אני עדיין עושה.
ולמה? כי בסוף, באמת באמת, זה לא נכון. אנחנו יודעים שזה לא ההסבר היחיד למציאות הזו. אבל כשקשה לנו, זה חזות הכל בעינינו. והשאלות עולות - למה? בשביל מה? מה התכלית?
אוכל להעיד רק על עצמי. אני עדיין אופטימי שמתישהו אני אהיה מאושר, מתישהו אני כן אהיה במקום שאני רוצה להיות בו. ואז, ברור שזו תהיה תקופה חזקה יותר עם אמונה חזקה יותר. אז יהיו פחות שאלות (אולי עד הניסיון הבא שיכול לבוא) כי יהיו פחות קשיים. ואז, אני ארצה להיות כמו שגדלתי וכמו שאני מאמין. המחשבה שברגע (וזה יכול להיות רגע ארוך מאוד ומתיש) של חולשה אני נופל ואח"כ בודאי אצטער על זה כשאהיה במקום אחר, עוזרת לי להחזיק בגוף המעשים גם אם בתוכן אני פחות מחובר. כלומר, גם אם קשה לי לעשות בשלמות (- להוסיף חיובי) לפחות לא לפגום (ולעשות שלילי). אני לא רוצה להוסיף עוד משבר על הנוכחי.

מקווה שהייתי מובן, אני בהחלט בהחלט מזדהה עם המקום שלך.
יותר מזה, הרבה ממה שכתבתי כאן היה כדי להשמיע לעצמי. אני נמצא בתקופה שבה מטריד אותי ג"כ. אבל, לפחות בשבילי, אני יודע שזה רגע של חולשה, של בירורים.
הלוואי שה' ישפיע עלינו אור בהיר ויפה ממש בקרוב!
מקווה שהועלתי במשהו..

מה שמחזיק את האמונה בקיומו של בורא עולם וההצדקה של הדת היהודית היא ההיסטוריה של שרשרת הדורות, העובדה שיהודים הם העם היחידי שנשאר מהתקופה העתיקה ועד ימינו אלא, הכרה בגדולים וחשובים וענקים לאורך הדורות, חכמים ונבונים, צדיקים יסוד עולם.

אנחנו לא יודעים חשבונות שמים. לא יכולים להבין מציאות של צדיק ורע לו, רשע וטוב לו.

הנקודה התחתונה - להתנהל בחיים בלי לצפות לנס, לקחת אחריות על עצמינו בכל דבר, לנהל את חיינו באופן בוגר ואחראי.
ולהמשיך להתפלל ולבקש.

בשורות טובות יקירה.

זה שהוא שומע ולא עושה כי הוא אוהב אותך

 

 

 

וואי זה נשמע קרינג'י אבל זה נכון

הרצון העז שלא ממומש הוא דבר קשה.

 

הייתי מציע לך לא לערבב את התחושות בין הרצון הזה לבין תפילה/א-להים בכזו קלות..

 

בדיוק התכתבתי על זה פה לאחרונה - 

השאלה הזאת הזכירה לי - לקראת נישואין וזוגיות

 

אם את רוצה - תדוני על תפילה בנפרד ועל הרצון העז והצורך הכ"כ בסיסי - רק אחרי שדנת על כל אחד בנפרד תשלבי ביחד. אחרת זה באמת יוצר רק בלבול.

1. קודם כל, להסתכל על שמירת מצוות כאילו זה בשבילנו. תודה לה' שנענש אם נעבור עליהן.
מהיכרותי עם לא שומרים ברמה כזו או אחרת- זה מביא לחיים לא טובים הרבה פעמים. כאבי לב, תלותיות, התמכרויות, פגיעות באנשים, קהות חושים, עיכוב בנישואין, חוסר סיפוק מנישואין, ריקנות.
את לא באמת רוצה להיות שם.
2. נכון שיש חוסרים שחילוני יכול "להשלים" (כמו מגע מזדמן כדי להרגיש נאהב), אבל בד"כ זה שואב מעבר לזה.
3. לה' יש מסלול בשבילנו. התפילה צריכה להיות כללית יותר.
תסתכלי בקישור שהביא advfb ובתגובות שלו ושלי שם.
4. אחרי הכל- כשמחזיקים באמונה ככה, במסירות, למרות התהיות ולמרות הקשיים, זה עושה אותנו אנשים אחרים. במקום אחר. חזקים ומתוקנים הרבה יותר. הרבה רווקים מבוגרים יגידו לך את זה.

בהצלחה!

קודם כל מזדהה עם התחושות. הרבה פעמים אני נופלת ליאוש שנובע מתסכול מתמשך ששום דבר לא מתקדם וגם כשכן אז מהר מאוד גם זה איכשהו "נופל".. אולי מה שמחזיק אותי וגורם לי להמשיך לאמין ולהתפלל זה כי אני מאוד רוצה להאמין שיהיה לי טוב בסוף ושזה אכן יכול לקרות גם לי.

 

רוצה לשתף אותך במחשבה/ תובנה שאולי היא תחזק אצליך משהו,

השנה בניגוד לשנים עברו אני שמה לב על עצמי שהנושא הזה של רווקות מאוחרת פתאום נורא מדאיג אותי, אף פעם לא הייתי "בלחץ" מזה כמו בתקופה האחרונה. המחשבות האלה שבקצב הזה אני אוכל להיות אמא רק בגיל מבוגר והרבה ילדים כנראה כבר לא יהיה לי ועוד הרבה מחשבות כאלה שמעציבות אותי ומטרידות אותי מאוד (אפילו מחשבות שאני רואה את עצמי עוד כמה שנים מתוסכלת ושוקלת להיות אם חד הורית) פשוט דאגות כאלה על המצב בגילי שלא מתקדם מילימטר. (ואני מתפללת על זה הרבה)

המצב הזה אמנם גרם לי יותר להיות בעניינים ולהשקיע יותר בנידון אבל עדיין לא מרגישה התקדמות בכלל.

ולא מזמן פתאום עלתה בי תובנה. בתחום אחר בחיים שלא כל כך הלך לי, הייתי נותנת לזה מלא תשומת לב - דואגת הרבה כל הזמן סביב זה ומנסה לשנות את המצב. השנה ידעתי שלא אוכל להשקיע בזה ואמרתי לעצמי: כל האנרגיות שלי הולכות על  זה, לא רוצה להיות מוטרדת ולא מודאגת. מה שה' רוצה זה מה שיהיה. וב"ה דווקא השנה ששחררתי ולא התעסקתי סביב זה במשך הזמן דווקא אז ראיתי ממש ברכה יותר מאי פעם ב"ה.

וכשחשבתי על זה לעומק, אמרתי אולי זה ככה גם במציאת זוגיות. אני אומרת לעצמי שאני מאמינה שזה יבוא אבל תכלס אני עובדת על עצמי כי אני כל הזמן דואגת ומוטרדת מזה ולא באמת בוטחת בה' ב100 אחוז.. עכשיו קיבלתי על עצמי לשחרר ולנסות לקבל באהבה את המצב ולא לדאוג ולהצטער אלא באמת לבטוח בו יתברך ולשמוח. בינתיים אני רק בתחילת הדרך ומקווה אצליח להשתחרר מזה וממשיכה כמובן להתפלל.

 

תיהי חזקה יקרה, בע"ה ישועות לכולנו בקרוב! 🌼

קודם כל, מה זה משנה אם אני סובל או מישהו אחר סובל - אם הסבל שלי מוכיח שה' לא משגיח עלי, אז הסבל של מישהו אחר מוכיל את זה באותה מידה

ולכן יש כל כך הרבה הסברים לשאלה הזאת, שסבל אישי שלי לא באמת ישנה

 

מה שכן, לפעמים נמאס לשמור על החוקים, כאשר אנחנו סובלים. וזאת התנהגות שאפשר להבין אותה (לא להסכים, אבל להבין מאיפה זה מגיע)

האמונה בקיומו של מישהו לא יכולה להיות תלויה בשאלה האם הוא נחמד אלי

הרבה אנשים "נוקמים" בקב"ה על הצרות שלהם בחוסר אמונה. זה כמובן לא הגיוני - אם אתה לא מאמין בו, למה אתה מאשים אותו? ואם אתה מאמין בו, האם הגיוני בעיניך שהוא רוצה להרע לך? אם כן, מה הפתרון? להאמין בו יותר או פחות? להלחם או להכנע? ואם לא הגיוני שהוא רוצה להרע לך, למה קורה לך מה שקורה? בחשיבה במסלול הזה, להפסיק להאמין כיון שהקב"ה לא מתגמל אותי, זה לא ממש הגיוני. להפסיק לעבוד אותו - אני יכול להבין, אבל בהחלט שווה לעשות שיקולי עלות-תועלת, בלי קשר לשאלה האם טוב לי בחיים (יכול להיות שטוב לי וכדאי לעבוד את ה', יכול להיות שרע ולא כדאי, יכול להיות שרע אבל כדאי, או טוב אבל לא כדאי)

בקיצור, במבט ממש רציונלי, זה פשוט שני נושאים לא קשורית אחד לשני.

רגשית אפשר להתנהג בהרבה דרכים, הרבה אנשים התנהגו בצורה אמוציונלית ולא רציונלית, חלק גדול מהם גרם יותר נזק מתועלת לעצמם ולאחרים. אז שווה לחשוב על זה פעמיים לפני שמנסים.

תודה על המילים המדוייקות.

ולהגיד שבלי קשר לתיאור המדוייק, קצת היה קשה לי להכיל את ההגדרה 'שיקולי עלות-תועלת' בקשר עם הקב"ה, למרות שבכללי אפשר להבין את המקום ממנו זה יכול להגיע. החיבור והקישור של המושג השיווקי הזה למערכת הזו, כואב וסותר את הבסיס של מהות הקשר.

עובדה שנשארת

במלחמה של הניתוק מה' מי מפסיד מזה ? רק אתה
כי אתה יודע שהוא קיים ואי אפשר באמת להתנתק מה' זה מלחמה עם הפסד ידוע מראש.. אתה כאילו נלחם נגד עצמך.
אז למה שגם תעבור נסיון כזה וגם תהיה לבד , זה לא פייר מבין .
בשביל הנשמה שלך תלחם על הקשר שלך עם ה' למרות שאת/ה לא מבין/נה כלום .
וזהו אומנם לא 25 ..

אל תאשימי את עצמך.
זה היה קורה לכל אדם שפוי בקשר עם בן אדם.
כל מי שחושב שהתסכול והכאב עם המאמץ להמשיך ללכת בדרך ה' לא קשור או שזה שלא יחסים של תן וקח.
שישאל את עצמו כמה זמן הוא היה מחזיק מעמד בקשר עם בן אדם שלא מגיב לבקשות שלו, לא מראה הערכה למאמץ שלו וגם לא מסביר את התנהגותו.
ואם הייתם מעריכים או מבינים אדם שנותן כל טוב לאנשים שמזלזלים בו, בעוד שיש כאלה שבאמת מתאמצים לכבד אותו והוא מתעלם מבקשותיהם.
נכון הקשר עם ה' הוא אחר הוא בורא ואנחנו נבראים ואנו לא יכולים להבין את הנהגתו את העולם, אבל לכן גם התסכול והחוסר הבנה הם יותר גדול מקשר עם בן אדם כי כשיודעים שה' יודע הכל ויכול הכל ובכל זאת הוא לא נותן.
זה יותר כואב מבן אדם שיש לו מגבלות וגם יכול להיות שלא שם לב למאמץ ולקושי.
איך אני עדין מאמינה?
כי אני יודעת שדרך ה' והאמונה בה' עדיפה על כך הדרכים האחרות. אני עושה מצוות מתוך רציונל שזה מה שנכון לעשות כמו שאני יכולה במצב הנתון גם בלי שמחה או כוונה. לא מאשימה את עצמי אם נכשלתי במצוה מסוימת או הקלתי לעצמי בהלכה מסוימת.
כי אני חושבת ה' מבין אתזה שהיכולת של עבודת ה' של בן אדם שקשה לו ונמצא בחיפוש מתסכל כבר כמה שנים ברצף. שונה מהיכולת של בן אדם שמרוצה מהמצב שלו (אפילו 80%) ולא נמצא בחיפוש תמיד.
כמו שכתוב באיגרת הרמב"ן: "ואם רש הוא ואתה עשיר או חכם ממנו חשוב בליבך כי אתה חיב ממנו והוא זכאי ממך, שאם הוא חוטא הוא שוגג ואתה מזיד".
אני חושבת שה' גם חושב כך ביחס לאנשים עם קושי משמעותי. הוא יצר את הקושי והוא גם מבין שהחוסר באמונה,חוסר כוחות להתאמץ בתפילה או במצוות אחרת נגרם גם מאותו קושי.
בהצלחה לך! ובשמחות בקרוב!!!
(מקוה שזה לא יותר מייאש)

כי המימד של הבחירה בכל רגע ורגע ממש
הוא רק שלי.
אף אחד לא משפיע/מכריח/גורם.



והתחתנתי כשהייתי יותר מ30


והקשר עם הקב"ה עזר לי מאד מאד.




ובאמת
באמת באמת



כשהרפיתי- ולא הייתי באטרף של שדכנים ובחורים וסגולות וכו'....

אז איכשהו קרה שהכרתי אותו ואז זה התגלגל

יש פעמים שאני גם ממש מגריש טרוניה כלפי ריבונו של עולם.

היו לי וגם כיום יש לי הרבה קשיים באמונה להבין למה אני במצב של עדיין רווק.

היו תקופות שחשבתי שהאמונה לא תחזיק לי.

בסופו של דבר אחרי חשיבה עם עצמי, כן נשארתי מאמין ודתי.

הסיבה לכך היא שאני מבין שיש משהו מעבר לעצמי שלי. שאני לא הראשון שמתעכב וכנראה גם לא האחרון.  

אני מבין שיש איזה קושי כללי בעולם אבל זה לא 'מחייב' אותי לא להאמין ולא להיות דתי.

יותר מזה, כשעוד הייתי יותר צעיר והיו לי חברים שהיו עדיין רווקים, תמיד האמנתי בשבילם שה' יעזור להם בשביל שידוך, והאמנתי בזה בכל הלב והנשמה שלי, וזהזה לא יצר אצלי בעיות באמונה.

אז כיום אני מנסה גם בשביל עצמי להאמין בכל הלב והנשמה שלי שיימצא לי השידוך, ובכל מקרה שזה לא ייצור אצלי בעיות באמונה.

בסיכום, כשיצאתי מהזום אין לזום אאוט הצלחתי להבין ולהאמין שיש ה' , למרות שעדיין קשה מאוד ויש לי הרבה פעמים טרוניה כלפיו. 

מאחל לך בהצלחה

את בת זוגתי מצאתי לקראת גיל 30 (לא צעיר לכו"ע) והיום אני מבין שזה רק חלק ממערך שלם של דברים שאחנו חושבים ורוצים ולא תלוים בנו. הדברים ממשיכים גם בהמשך החיים : אנחנו רוצים ילדים מוצלחים ונשים יפות וכסף ומה לא ובסוף נראה שכולם מצליחים ואנחנו לא.

התשובה היא בשני דברים. לא תמיד מה שנראה לנו נכון באותו רגע הוא כזה (אזהרת קלישאה) והבעיה יותר מזה שאנחנו רואים אנשים אחרים ומנסים להשיג מה שיש להם. כדאי להנות ממה שיש כרגע ולהשיג את המיטב ולצפות ולחתור להשיג מה שאנחנו חושבים שטוב לנו (ולקוות שהכי טוב בסוף יצא).

במקביל חשוב לראות את הטוב שהשם עושה בעולם ולכל אחד ספציפית. צריך ללמוד מטעויות ולהשתפר

ספל יפה לנטילת ידיים
שעון קיר
מסגרות יפות לתמונות
עציץ פלסטיק
שלט לדלת(לא סגורה על כמה זה עולה)

(חושבת שסיור בסטוק ייתן לך רעיונות)

זמירונים
פמוטים קטנים
נטלה
מגבות ידיים/ פנים
סבונים יפים
ערכת מקלחת (סבוניה+ כלי לסבון נוזלי+ מתקן למברשת שיניים)
שעון שבת
שעון קיר
שטיחון לכניסה או לאמבטיה

[MAKITA] DF330DZ – 10.8V Cordless Driver Drill - Bare Tool | eBay

For Makita 10.8V/12V Li-ion Battery Chargers Lithium Battery BL1013 DC10WA | eBay

2pcs10.8V 2.0Ah 2000mAh li-ion battery For MAKITA BL1013 BL1014 DF030D TD090D | eBay

ככה אפשר לעזור להם להקים בית נאמן בישראל

יש פה שלוש קישורים, אחד לגוף המקדחה בלבד, אחד לסוללה ואחד למטען, גם הכי נוח וגם עם המון ביקורות טובות

אבל תודה! בטח יתן השראה לאחרים

ותהנה ממנה באופן יחסית ישיר
ולרוב החברות שלי אין הבנה או שימוש בכלי עבודה
אבל כמו שאמרתי בטוחה שהרעיון שלך יועיל להרבה אחרים והוא מאוד מקורי ושימושי, ותודה שהעלת אותו

מ50₪ יכול לצאת ערמה נחמדה...

אפילו שאתם תכינו ..
אם הכסף נמוך עדיף להכין משהו מעבודת יד (:
גם מושקע וגם עם ערך.
אפשר גם ברכת הבית
או להדלקת נרות ..



תחשבי על משהו עם ערך מוסף ..
ותתחילו להכין משהו שיהיה להם כיף לקבל ויתרגשו (אבל תנסו להשקיע בכל זאת זה לא יום הולדת תמיד תחשבי איך אפשר להפוך את מה שאתם מביאים למפוצץ בסטייל ויפה )טכנית זה שווה בסוף יותר מ200..

הרעיון מהמם! באמת לא חשבתי עליו

כדי שיהיה אפשר לחבר לשלט שחברים אחרים הביאו

בטח לא ג׳וב

אני מכירה הרבה בנות שלא יפסלו

אל תדאג

זה סינון טוב עבורך

אני משתדל תודה....😔

אבל כמישהי שלא רצתה מישהו שמשרת אני מבינה כאלה שלא רוצות

אל תתן לאף אחת לא הוריד לך את הבטחון עצמי שלך בגלל זה אם זאת החלטה שקיבלת באופן מושכל ואחראי.

אני באופן אישי גם הייתי מעדיפה בחור שסיים צבא. הסיבה היא שלא קל להתחתן עם בחור בצבא. למרות שאם זה ג'וב ויש לו אפשרות לעשות יומיות, זה משהו אחר.. אתה יודע בוודאות שעל זה הצעות נפלו?

ומבגר.
אני כמובן בטוחה שיש כאלה שזה לא חשוב להן אבל הרבה בנות נמצאות בעולם פתוח הרבה יותר (סטודנטיות לדוגמה)
ולעתים קשה למצוא שפה משותפת עם בחור שהישיבה היא כל עולמו.
(סליחה אם התגובה לא רגישה בעיניך. רצית להבין, אז זו הסיבה שלי. אבל כמובן שאם ישבת והחלטת החלטה מושכלת ורצינית לא להתגייס עדיין, נפלא. תהיה אתה)

מי שמתעקשת על זה כנראה גם תפסול בחור שרוצה להיות אברך בישיבה כמה שנים גם אם הוא עשה צבא...

העניין פה זה לא הצבא, אלא הדוסיות (או השיח הדוסי), לא?

אני לא בטוחה שזה לגמרי הולך ביחד
כי הגיוני שיש בנות שמחפשות מישהו שילמד בתחילת הנישואין אבל לא יוותרו על צבא
אצלי אישית אתה אכן צודק. ואני לא יוצאת עם מי שמתכוון להתאברך

בשביל המון מאיתנו הצבא הוא עוד שלב בחיים.

גם אם לוקחים ממנו כמה דברים בסדר.. זה עוד שלב.

אבל באמת אני חושב שזה לא 'עוד שלב'..
זה דביקות בכלל ישראל. מיוחד מאוד.

כן יש דרכים נוספות ליישם את הדביקות הזאת בחיים שלנו, אז מי שלא הולך לצבא מסיבות כאלו ואחרות - מוצא דרכים אחרות מספיק טובות להידבק בכלל ישראל ולהתבטל אליו ולתרום לו וכו'..

ומי שמסתכל בהסתכלות המופלאה והפשוטה שאתה מביא בוודאי לשייך לשיח שעומד בבסיס השאלה..

מאיזו בחינה לדעתך צבא מבגר?
אני כנראה לא יודע כי לא הייתי שם....

גם אני לא הייתי בצבא..
אז לא יודעת להצביע מה בדיוק שם מבגר.
מניחה שעצם החיכוך עם אוכלוסיות שונות, לקיחת אחריות גדולה, היכרות עם עצמך בסיטואציות מורכבות

מאיזה בחינה לדעתך צבא מבגר?
אולי אני לא יודע כי לא הייתי שם

אני אומר מניסיון שלי. 
אני עשיתי טעות שלא התעקשתי להיות בצבא ועכשיו המון פוסלות אותי.
אומנם התנדבתי לשירות לאומי אבל עדיין זה לא מספיק. 
המלצה שלי אל תוותר על שירות צבאי, ותעשה תפקיד הכי מועיל שאתה יכול. 
זה יעזור לך הרבה אח"כ בהיכרויות ובשידוכים. 

אם מה שהיה נכון לך זה שירות ולא צבא, אז טוב עשית, ומי שפוסלת אותך לא ראויה לך.

ואם טוב לו (ולעם ישראל) לשבת וללמוד ולא ללכת לצבא - שיעשה את זה ולא יתקפל בגללן, מי שתפסול אותו כנראה לא ראויה לו. הוא לא אמור לוותר על ערכיו ואופיו למען הבנות האלו.

תלך למגזרים הנכונים

יש מקומות שיפסלו אותך אם עשית צבא

נכון שהייתי שמחה אם בעלי כבר היה אחרי צבא, זה מקל נורא וכו וכו..

 

אבל א. לא פוסלת אם הוא לא עשה צבא. ב. ההפך! מעיד מבחינתי על רמה תורנית גבוהה יותר בגלל שישב עוד זמן ולמד ובנה את העולם התורני שלא.. (ורגעע - לא לצאת עלי.. אני יודעת שזה לא מחייב, וחלילה לא חושבת שמי שהתגייס צעיר יותר אז חלילה פחות טוב..רק אומרת..)

 

קייצורר, לי הנק' היתה דווקא מעלה ולא מורידה.. בט לא הייתי פוסלתעל זה..

 

תתחזק אח יקר.. המיועדת שלך עוד תגיע..

יש בנות שמעדיפות מישהו שגמר צבא..

אבל לא כולן..

לדעתי תשמח במי שאתה ותלך עם זה,

זה הנתונים שלך וה' איתך 

לא לפסול אותך.

 

 

 

קידוש ה"צבא" על פני ה"בן תורה", מזכיר ילדים בגן שמכריזים "ת'זהר 'ך, אב'שלי חייל"

כלומר - כבוד לצבא רק כי זה מלא גבורה והירואיות ווואו, הרבה וואו,

ממה שאני ראיתי, בחור בצבא נפתח לעולם, לאנשים ששונים ממנו וגם להתמודדות עם קשיים שלא נמצאים בבית המדרש בישיבה (מתוך ההיכרות הדלה שלי..) ואני מרגישה שהשירות לאומי שלי (שהוא כמובן שונה מהצבא אבל היה עם אנשים וצוות נורא מגוון) מאוד ביגר אותי בעקבות החשיפה הזאת לכלל עם ישראל ולטוב שיש בכולם, עם זאת, מובן לי לגמרי שהשירות שלי זה מה שהיה נכון לי לעבור וללמוד ממנו אך יש כאלה שנפתחים לעולם ומתבגרים בדרכים אחרות ולא דרך הצבא ככה שזה לא מוחלט

מסכימה גם שאם בחור לא התגייס והמשיך ללמוד מתוך רצון להמשיך לחזק את העולם הרוחני שלו ורוצה להתגייס בהמשך לג'וב (בהנחה שזה בשביל להקל על האישה והבית ולא מתוך רצון להתפשר על השירות בצבא, למרות שיש כאלה שגם אם זאת כן הסיבה זה לא יפריע להן..) אז זה רק יוסיף לך מול מי שמתאימה לך

בהצלחה!!

לא מכלילה.

הרבה בנים לפני צבא פשוט קטנים, מרגישים לי לא בוגרים ביחס אלי (שעשיתי שירות ולימודים), לא יצאו לחיים ואני מרגישה הבדלים.

יהיו כאלה שזה יהיה בעניהם יתרון והם יאהבו את התמימות והילד ואת ה"אני עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות" ואת היחס החד השחור לבן לשאלות מורכבות.

מאיך שראיתי הצבא מאוד מבגר ואנשים משתנים בו. אז יש צד חושש להכיר מישו לפני שאני לא יודעת איך הוא ייצא, ונוח להכיר מישו אחרי החוויה הזאת ואחרי הקרבי.

לא רק זה הנימוק שמביא לידי נישואין עם בחור שלא עשה צבא בשביל ללמוד בישיבה....

לפעמים פשוט יהיו כאלו שיראו ויכירו ויבינו שדווקא מתוך עולמה של תורה גדלים אנשים בוגרים, שיודעים מה הם רוצים לעשות, לא ילדותיים ולא תמימים, ובעלי ההבנה הכי עמוקה בשאלות מורכבות...

לפעמים..

 

(ולא רק זה, גם בחור שלא היה בישיבה אבל במקום צבא עשה דברים אחרים, ממש לא בהכרח פחות בוגר. זה תלוי כנראה בסיבות שהוא לא הלך לצבא ובמה שהוא עשה במקום, אבל המחשבה על צבא כאופציה הכרחית ובסיסית להתבגרות היא מוטעית)

 

לא קרה לי הרבה שמישהי פסלה אותי כי עדיין לא עשיתי צבא, כי מראש חיפשתי בנות שרוצות תלמיד ישיבה גבוהה שימשיך ללמוד תורה. 

 

אף פעם אל תחפש את מי שלא מחפשת אותך. תמיד תתמקד בבנות שמחפשות את הסגנון שלך.

הרי האישה שמיועדת לך, מחפשת אותך, לא את הבחור שעשה צבא. 

 

ומניסיון אישי גיליתי שאותן בנות שרוצות בחור שעשה צבא, הן באמת לא מתאימות לי. וזה מאוד מדויק לי לחפש בחורה שרוצה תלמיד ישיבה גבוהה שימשיך ללמוד תורה, וזה סינון ממש טוב עבורי. 

 

לכן אם מישהי מחפשת בחור שעשה צבא, אז היא לא בשבילך, היא לא מתאימה לך, ואין שום צורך לשכנע אותה לצאת איתך. 

 

 

 

צבא זה ממש לא מדד בעיני.

הבאת את הטור המלא או רוח הדברים? מעניין לקרוא
תקשר לנו גם

https://www.makorrishon.co.il/opinion/339995/

מוזמנת לערוך אם באלך, כי אני כבר לא יכול

ותודה..

הלוואי ולכולם יהיה את הנחת ואת החיבור העצמי
בלי לחצים ודמיונות

להיות ילדה קטנה כשאת אמא לחמישה ילדים, זה בריא, כי זה מאזן

 

להיות ילדה קטנה כשאת לא אמא בכלל, זה סתם לא מתאים

האחריות על רווק היא גם ככה מעטה כל כך - בוודאי יחסית לאמא לילדים - ולכן רווק שיחפש את המקום הילדותי שבו וינסה לשים על זה דגש, זה לא יהיה איזון אלא להיפך.

 

אם יש בו את הצורך והשאיפה להיות אחראי על אנשים אחרים, להיות בן זוג טוב והורה טוב, הוא משתוקק להתקרב לקצה ההפוך מילדותיות. ולכן בעיני זה מאד יפה בשביל מישהי שבעצם יש לה את המקום שלה בחיים כבוגרת לחפש גם מקום כילדה. אבל מי שנמצא בחיפוש אחרי המקום שלו כהורה, כבן זוג, כמי שיש עליו עול שנותן משמעות לקיומו, להיות ילד זה בריחה מהדבר האחד שיתן לו משמעות.

אבל נראה לי הבנתי למה אתה חושב שזה לא טוב

לא אומר שזה לא טוב, אומר שאני ממש לא מזדהה. כלומר, בעיני זאת גישה מחלישה ולא מחזקת, מכאיבה ולא מעודדת

מבין לליבך... בכלל שאת גרושה זה בטח יותר מורכב לבנות אמון.

בעזרת ה' תמצאי את הגבר שלך

אמן🙏

אפילו משפיל במידה מסוימת. 

באמת, כאב לי לקרוא

וגם המקום הזה שהזמן כל כך מחושב לדברים משמעותיים

ואתה מקדיש אותם למישהו במחשבה שאולי ייצא מכאן משהו

וכאילו הזלזול הזה

בקיצור

נורא

לגמרי משפיל.

באינטרנט ..

החלטתי חד משמעית שאני לא רוצה להכיר דרך האינטרנט, לא משנה שיש שם גם בודדים נורמלים.

אני בחיים שלי לא הייתי עושה דבר כזה. זו התנהגות מגעילה במילים הכי עדינות שיש, ואני בטוח ב99% שרוב החברים שלי גם לא היו עושים את זה.
אחד רשע, זה מה שיש לי להגיד עליו.

היה שלב שהוא נתן לך להבין שהוא רוצה קשר רציני כרגע?

אולי הוא רוצה לדבר כרגע ואם זה יתפתח טוב אז גם קשר רציני?

 

וגם בנות עושים דברים שגורמים לבנים לחשוב שהן מעוניינות בקשר רציני

כשבמציאות,

לפעמים הן מתכוונות להתקדם ממש לאט

ולפעמים הן מצפות מהגבר שיקדם את הקשר אבל הוא צריך להבין לבד

זה באמת החיסרון של רשתות חברתיות לפעמים..

ככה שמבינה היכן את עומדת.

 

את אכן צודקת זו התנהגות מגעילה ביותר.

לצערנו הדור של היום של הגברים- לא כולם, אל תהרגו אותי, רובם בגלל

כל השפע ברשתות וכל ההתרות האלה, מרשה לעצמו לדרוש מה שהוא רוצה ולזלזל הרבה יותר.

 

למה בדור של  פעם אין גירושים?, אימא שלי סיפרה לי שאז הגברים פשוט רצו להתחתן, לא היה משחק

כזה בבחורות, וגם שהתחתנו והמצב היה קשה לא התגרשו כמעט בכלל, ובטח לא כמו הקלות של היום.

אז עצתי היא לך יקרה, בתור אחת שפנויה 4 שנים ובשנה האחרונה בעולם הדייטים:

1. שמרי על עצמך

2. הגברים של היום אוהבים לדבר הרבה בוואצפ לפני פגישות, רובם צריכים הרבה תשומת לב

אבל לפני דייט ראשון אין מה לדבר. שיחה אחת שתיים לקבוע פגישה וחלאס. כי הדימיון עובד שעות נוספות וחבל.

ממליצה לך לפנות לשדכנית (אם תרצי יש לי מאגר שלם) שעובדות דרך וואצפ ויש יותר נגישות ויותר צניעות כי פונים ישירות לשדכן במידה ומתאים.

3. תלמדי מהמקרה הזה, הכל לטובה נשמה, טוב שלא נפגשתם.

 

גן החיות
כד וחומר
ליצור משהו אכיל
פיקניק ליד מעיין ולנגן שם

😜🤣

לדעתי יש גלידה כשרה בנמל אבל אני לא בטוחה
יש בנמל קפה קפה כשר למהדרין

גלידה כשרה בקרבת החוף של ת״א יש לדעתי רק בלובי של בתי המלון.

פשוט באים נכנסים יושבים?

לט מבינה אף פעם למה נפגעים מזה שלא מנחשים במדויק, מה הסיכוי שיקלעו בול קודם כל ודבר שני גם אם אומרים מתחת או מעל זה יכול להחמיא, צריך לקחת הכל בצורה חיובית

ואי זה כל-כך אני

היא לא תרגיש מוחמאת אם יגידו לה שהיא נראת בת 13.

רק שאני בת 17 והגעתי מהראשי.

 

כל פרסומות היופי האלו שמדברות על להראות 10 שנים צעירה יותר-

כן, לא מתחשק לי להראות בת 7.

וואו- איזה כבוד!

זה לא ההצעות עם התמונה.

בנוהל חושבים שאני בת 15