פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 273)

הלב רותח

וזה מבלבל כמה אפשר להקרע ככ באהבה ודאגה לעמ"י,

ותוך כדי בסתירה מוחלטת להרגיש פשוט זעם על מה שקורה כאן, על הרחמנות לאכזרים וההתאכזרות לרחמנים,

ובתוך כל ה"אמרתי לכם" ותחושת הצביעות כל הזעם מופנה שוב, בסתירה מוחלטת לאחים יקרים,

שעם כל הזעם באלי לחבק...

מרגישה כמו קיפאון כזה

מין חוסר אונים

איך ממשיכים ב"שגרת" היום במצב כזה

אין לי תשובה.

אולי כדאי לשמור את המקומות המיוחדים ליותר מתקדמים?

גן סאקר או הורדים הם בהחלט אחלה אופציה. וכמובן תלוי מאוד מאיפה מגיעים וכו'

אולי שער שכם? שמעון הצדיק? <צ>

יש בעירייה (ליד תחנת הרכבת "העירייה") רחבה עם כריות מבטון. זה מקום נגיש, ובדרך כלל די שקט ונוח. באופן כללי יש שם מתחם די מגוון, עם קופיקס ממול אם אתם צמאים (או למקרה שאתה חושב שאולי היא צמאה, או שהיא צמאה ולא חשבת על זה, או שהיא מצפה שתחשוב שאולי היא צמאה), או יכולים להמשיך לאורך רחוב יפו.

בנוסף כמובן לרשימה שציינו. ויש כמובן עוד

באותו אפיק אתה יכול לשאול איך לעיתים 'הביצות' ממלאות מקום בנפש

צודק ממש

צריך להאיר את העיניים בעניין הזה

לא שעכשיו זאת הסיבה שאתה מרגיש שהבחורה שאתה בהפסקה איתה לא חסרה לך

אבל בלי קשר אליה

פשוט כמו שאתה אומר

לנתק קשרים עם בנות שאין לך שום מטרה לבניית קשר עם אחת מהן

ומחילה אבל זה לא עוזר, זה באמת רק נזק בעיניי

יש בזה הרבה מילוי של צורך נפשי. ואני מבינה את הצורך

אבל הרבה פעמים זה באמת תוקע. 

וגם אם זה לא תוקע, זה פשוט לא ראוי וזהו.

וגם חושבת שלא שייך לשאול אותן מה הקשר הזה בשבילן...

ועוד לשאול את כולם במקביל, מה אתה מצפה לקבל?

"לא, אתה כמו אח בשבילי..." מכולן?

ולגבי הבחורה, אין לי כל כך מושג כי לא נדבת עוד פרטים.

זה באמת לא קל לקבל את המראה הזו לפרצוף, 
טוב ששיתפת חבר קרוב. 

א. ממש לא הייתי שואלת את הבחורות - זה רק ייתן לקשרים האלה תוקף יותר 

מולן ומול עצמך בנפש 

ואני דווקא מסכימה עם החבר שלך - גם אם לא באופן מודע (ואפילו בקשרים וירטואליים- גם כאן בערוץ) 

קשר ריגשי הוא לא רק קשר ריגשי זוגי 

ב. בזמן ההפסקה כדאי לחשוב על הקשר שהיה לך עם הבחורה? לנסות לראות אם הקשרים האחרים
היו טריגר ישיר או עקיף ? 

יתכן ותגיע למסקנה שלא, ויתכן שכן ותוכל לפתוח עם הבחורה "דף חדש ישן"

ג. נשמע לי שלמדת את השיעור שלך לחיים-  על גבולות שלא נגמרים רק בשלב הדייטים ועל הדיוק שנכון עבורך 

ד. לגמרי הבחורה- כדאי לחשוב בנחת.. להפעיל את השכל והרגש 
ונשמע שהשדכן מעורב - אולי לנסות לשתף אותו בהתלבטות?

תתחזק, לא כיף וקל לקבל מראה כזו. 

מתוך קצת ניסיון חיים

הגעתי למסקנה שהקטע הזה של "אתה כמו אח בשבילי" זה לא אמיתי. זה יכול לקרות רק בסרטים ובספרים. קשר אפלטוני טהור לא יכול להתקיים במציאות.

(אני מתכוונת בין שני אנשים עם נטיות מיניות בריאות וסטנדרטיות, שלא גדלו יחד כאחים אמיתיים)

גם אם שני הצדדים רוצים שהקשר יהיה חברי בלבד ולא רומנטי - ולפעמים רוצים מאד, כי סך הכל הבן-אדם שמולך הוא באמת אדם טוב, ויש מה ללמוד ממנו - זה לא הולך ככה.

זה קושר נפשית, אם לא במודע אז בתת-מודע, וגם אם נראה לך שמצידך זה טכני לחלוטין - אתה לא יודע מה קורה בתוך הלב של הצד השני.

ואת זה לימדו אותנו חכמינו בהלכות צניעות

ואני גם חושבת שאין טעם לדון בנושא מול הבנות האחרות, זה יכול לגרום נזק יותר מאשר תועלת, ולהכניס אותן ואותך לסרטים, או להעלות למודע דברים שעדיף שיישארו בתת מודע.

ואכן הגבולות האלה חשובים לא רק בשלב הדייטים אלא גם כנשואים, במקום עבודה וכו'

בהצלחה בהחלטות, ואשריך על שאתה מתמודד באומץ.

שלום לך,

על מה שכתבת נאמר "הא , בהא תליא".

הגבר מטבעו, הוא הנותן, המשפיע, והישה מקבלת. ומחזירה בחום ואהבה.

כאשר אתה נותן ומשפיע [תרתי משמע] על בנות אחרות, וממש מרגיש שאתה ממלא אותן, והן מראות לך שזה המצב, ואולי פה ושם זורקותלך מילים שאתה "מלך/אין כמוך/החכם ביותר שפגשו/הצלת אותן !", זה בעצם גורם לך להרגיש שפה אתה נידרש/מבוקש/ממלא את ייעודך.

לשיחות האלו, לצערי , יש נזק כפול. וציינת אותו בעצמך/יחד עם החבר.

1. נזק לטווח קצר וארוך לבנות. נזק ריגשי ותלותי לפעמים. גם רגש של חיבה לא רצויה.

2. נזק לעצמך, שאתה בעצם לא מחובר למקום הנכון [לבחורה שאיתה אולי תקים בית, ולהבדיל, כמו שכתבת  - לתורה].

כמו שכבר כתבו לך, תנסה קודם להוריד את המינון, לטובת שני הצדדים, ותחזור לטפח את הבחורה שאיתה נפגשת, בלי השוואות ["איפה אתה נשפיע יותר..."] ובלי מילים שאינך צריך לשמוע מבחורות שאינן שלך [סליחה].

אגב, זה טבעי שיש עליות וירידות בקשר. אבל כשזה מגיע "בגלל סיבה", , יש אפשרות לתקן  - ולטובה

בהצלחה בהמשך הדרך !

1

הפסקה היא לא תמיד רעיון טוב. לפעמים הרציפות חשובה. אז יכול להיות שפשוט ההפסקה כשלעצמה היא הבעיה

ובכלל, הכלי הזה שנקרא "הפסקה בקשר" הוא לא בהכרח כלי נכון. אני חושב שהוא עוזר לאנשים מסוימים, ולאנשים אחרים לא. יכול להיות שלך פשוט הכלי הזה לא עוזר. הסיבה יכולה להיות מעניינת (ואפילו מועילה, אם תחליט לשנות את המצב שגרם לזה), אבל מה שיותר חשוב זה המודעות לזה שהכלי הזה לאו דווקא עוזר לך

2

מה זה משנה מה הן מרגישות כלפיך (כלומר, זה יכול להיות מאד משנה באינטראקציה בינך לביניהן, אבל לא בינך לבין הבחורה שאתה מעוניין לבנות איתה קשר לחתונה) - זאת אחריות שלהן. אתה כמובן יכול להגדיל ראש ולהחליט בשבילן שאתה לא רוצה לדבר איתן כדי לא להכשיל אותן, וזה מקסים, אבל אין לך חובה כזאת.

3

ואחרי שלמדת כמה דברים מעניינים ואולי נכונים על עצמך ועל החיים, מוזמן להמשיך הלאה. לחזור לקשר נשמע כמו אופציה טובה. לחתוך קשרים עם בנות שבלבלו אותך נשמע כמו החלטה טובה. גם ההחלטות ההפוכות הן אפשריות.

אשמה בפני עצמה - היא לא דבר חיובי.

היא מועררת אותנו - והתעוררות הזאת חשובה מאין כמוה. אך מעבר? היא לא שווה בכלל בכלל.

אתה צריך להרגיש אשמה ביחס לרגשות שלך?

אם אתה לא מרגיש געגוע קשר לא הייתי בהכרח מפיל את זה על הבנות הללו...

זה חייב להיות הכל תלוי בזה??

וגם אם כן - עשית טעות - תכאב אותה, ותמשיך הלאה.

תתרכז בעיקר - מה היחס שלך לקשר עצמו (זאת המטרה של הפסקה, לא?) ומה יעשה הכי טוב לקשר בניכם?

ברור שהולים להפסקה מדמיינים איך הכל יחזור אח"כ על הצד הטוב ביותר אבל המוכנות לסיכונים היא גם מאוד מאוד חשובה. מתי שמוכנים לסיכונים יש אפשרות יותר רחבה לייצר את הסיכוי.

ובכלל , חוסר רגש כלפי אדם (יקר ככל שיהיה) - צריך לעורר בך אשמה? למה? אני מניח שכדאי לך לפתוח את זה עם עצמך.

אל תטבע בתוך האשמה, היא מסורה בידך ואין אתה במסור לידה.

בהצלחה! 

חתיכת מודעות. וזה ממש לא פשוט לעמוד מול עצמך וההשלכות של הנהגה שלך...

אני לא נכנסת לסיפור של הבחורה כי לא פירטת מדי, וגם יכול להיות בהחלט שגם שם יבואו לך מסקנות לכמה כיוונים,

אבל ההזדמנות הזאת שפגשת לראות עין בעין את הנזק שבקשרים עם בנות כידידות היא גדולה, ואשריך!

חושבת שגם לבנות עצמן ולרוב הבנות בעולם יש מנגנון של התקשרות פנימית שפשוט לא מיטיבה איתן וכובלת אותן, והרבה מבלבלת כשיש להן רק כמה קשרים עם ידידים...

לא חושבת שכדאי שתפתח אתזה, זה יכול לעורר אצלן ואצלך התקשרות מיותרת... 

זה שפתחת את זה אתה מול חבר- חתיכת שאפו!

בעז"ה תיקח את המסקנות למעשה וזה רק יגדל אותך בקשר עם אשתך, עם התורה ועם הקב"ה

אוףף. אוף. נורא.

כל הכבוד על האכפתיות, באמת,

מציע רק בעדינות שאולי כדאי לשמור להם על הפרטיות

אשריך

היא גם כותבת את שמה בכרטיס האישי.

אני פשוט מפחד שניכנס להם לפרטיות מעבר למה שהם עצמם רוצים..

אתה בסדר גמור

תראי מה הולך באיזור חורה\נבטים וכד'.
בכלל, באיזורי הפזורה, קמו לתחיה.
אבל זה היה צפוי, רק עניין של זמן עד שזה היה מתפוצץ.

חיות.

הילדים בחינוך הממלכתי ובטח המיוחד נמצאים על התפר..

רק ה' יעזור.

להתחזק בביטחון ואמונה, שבודאי ישנו שם. ואולי מעשה מאבדת בת מלך כולו יתן מעט כוחות. ה' לא עובד לפי סטטיסטיקות, אל חשש מהם. קרוב הוא יתברך יותר לתפילות ולאמונה, שבטח גם להן נתת את כוחך.

הוא איתך. חזקי ואמצי.

כאשר המציאות מתקוממת לנגדנו אנחנו מייאשים ממנה אנחנו יותר נחשוב על אופציות אחרות ממה שניסינו עד כה.

אמרתי בהכרח?

שאלת בכל זאת מה יכול להיות טוב ביאוש - ועל זה דיברתי.

יאוש נועד כדי שנעזוב דרכים לא טובות. ב"ה שהוא נמצא כאשר צריך אותו.

אומר בפסקה ב'אורות האמונה' שניצוץ הקדושה שקיים בכפירה הוא מקביל ליאוש של הצדיקים מקבלת שכר.

אנסה למצוא את הפסקה.

אני מבחינתי יכולה לסמן וי על קריטריונים של התאמה מבחינתיי

אבל אולי הם צודקים?

אני רוצה, אבל כאילו אא לי גם חושב שזה לא ככ מתאים..

ואחשלי הוא כזה אמר שזה לא מתאים בפוזה של 'תני למבינים לעשות את שלהםם, זה לא מתאים וצאי מהסרטט'

קיצורר

אנלודעתת מה לעשותת

תנסי לברר איתו מה הנקודות שבגללם הוא חושב שזה לא ילך

ובאמת תחשבי על זה עם עצמך.. בצורה אמיתית ולא מתוך לחץ

מה את אומרת על זה?

יותר תשימי את מוקד השיח על הצורך שלך בקשר.

אל תגידי לו "אתה צריך לעשות ככה" וכולי אלא תשתפי אותו מה חסר לך ומה עושה לך טוב

קצת פרגון והערכה (שקיימת אצלך כמו שאמרת) יכול לתחזק את העניין ;)

בדיוק בגלל שאת הראשונה שלו והוא דוס ופחות מבין - זה יכול להיות סימן טוב שמה שראית לא משקף כל כך

אגב, תיאום ציפיות זה עניין מרכזי בכל מערכת יחסים שהיא.

עושים את זה הרבה... כל החיים.

ולכן כל מי שחוקר את האדם מבין שזה לא משהו מדיד וכל מדעי החברה למיניהם הם ממש לא מדעים מדויייקים.

ככה גם בקשר בין בני אדם.

ובכל זאת אפשר לנתח קצר -

דומה נמשך לדומה. תסתכלי על החברות שלך וכנראה שתראי בהן נקודות דמיון. לוקחים מכנה משותף ועליו יוצרים קשר. לפעמים מכנה משותף הוא לא בתכונות אופי אלא במטרה משותפת.

לפעמים תכונות אופי נוגדות עוזרות לנהל דברים בכך שהם משלימות אחד את השני.

שמעתי פעם מדמות חינוכית מוערכת שכדאי לקחת חמישה דברים אינטגרליים שבלעדיהם "אתה לא אתה" ועליהם בחיים לא להתפשר במציאת בן/בת זוג. הדברים המשלימים בדר"כ נמצאים בנקודות שיותר חלשות אצל אחד הן חזקות אצל השני. וגם שם הפוך כנראה שלא יהיה.

בכל אופן כל זה טוב ויפה ל'כרטיסים' ול'בירורים'..

אחרי שאת רואה בנאדם מולך - תחזרי לעניין הראשון - בנאדם הוא לא משהו מדיד ומוגדר.

להתנתק מכבליים חיצוניים שפועלים עלי...

אבל שמדובר בקשר עם מישהו חיצוני אלי - אני יודע מה עושה לי טוב ומה לא (ברמת התחושה). קשה לי להזדהות.

אני בדרך כלל מזהה את מה שאת מעלה בתור חוסר מודעות

מי שלא יודע מה טוב לו אז באמת צריך להתוודע לכך.

לכן אני גם לא אוהב את את המושג 'בררן'. אין כזה דבר. יש כזה דבר מי שלא יודע להבחין בין טפל לעיקר. מי שלא מודע למה טוב לו ומה לא.

כשהוא פורה וגדל אז הוא יכול ליצור סיבוכים. זה קשור גם לתקופה שאנו נמצאים בה, לאחר המהפכה הרומנטית.

הדמיונות על זוגיות קסומה הם ממש חזקים ואפשר להשאב אליהם יותר מדי. אהבה ההולוודית משפיעה עלינו גם אם זה שונה אצלנו מדגם הוולודי.

אם אני זוכר נכון הרב קוק אומר שהדמיון שמתגדל היום והולך למקומות לא נכונים עתיד ללכת למקומות הנכונים לכך שאפילו הנבואה היא בנויה על דמיון.

יש את הרגע הזה בבירורים, שאתה עדיין לא פגשת את הבן אדם. ואתה מברר אם יש אצלו תכונות כאלה וכאלה, ומה הסגנון שלו. ואז מה יגרום לי לברור? כמובן שאם יש את הדברים שהם בשבילי "בל יעבור" , אז לא.. אבל מה עם כל הפרווה? 

ומה אם יש תכונה שאני רואה אותה לנכון שהיא "בל יעבור" , עד כמה להתעקש? אולי ה' חושב אחרת בשבילי ? (ושוב הדוגמה עם הסיפורים שרשמתי לעיל..) 

לא בטוחה שהצלחתי להסביר תצמי.. מקווה שתבינו תתסבוך 

בנוסף - "מחפשים" זה מושג שמתייחס לדברים שאפשר להגדיר ולציין בקלות

ולכן כששואלים "מה אתה מחפש" זה מכוון את הנשאל לכיוון השטחי. לא בגלל שזה מה שהוא מחפש, אלא כי זה אכן דברים נחמדים שהוא היה שמח למצוא

עוגת קצפת... קצת רכות חח חוץ מזה שזה החלק הכי טעים תמיד ;)

נראלי עוגה שמכילה הרבה רכיבים, כי משתדלים להכיל וזה..

אבל לא עוגה עם הרבה צבעים. הייתי מסתפק בעוגה הלבנה- צהבהבה הפשוטה, צבע צמר כזה. 'אם יאדימו כתולע- כצמר יהיו'. התכונה הזאת של הרבה צבעים היא מאוד יפה, אבל יש בזה משהו מאוד מקרי ולא קבוע. טוב לא הסברתי כמעט כלום אבל לא נפתח דיון פה 

וגם לא עוגה גדולה מדי כדי לא לתפוס הרבה מקום.
הייתי בעיקר עוגה שנותנת לאחרים לבטא את עצמם. כלומר נותנת בצורה של מקבלת. לא חשוב 😅
הייתי עוגה עם גבולות מצד אחד, שמאוד ברור איפה הגבולות שלה, אבל עם פנימיות עשירה. כלומר דין עם חסד. אז בסה''כ זו עוגה מפוארת (מדת תפארת), אבל כאמור גם פשוטה.

נ.ב. בתור עוגה זה היה יותר קל להיות כל הדברים האלה החיים כנראה יותר מורכבים

אבל ברצינות, אני חושב שזה עדיין משקף אותי פחות או יותר למרות שהייתי עושה תיקונים קלים

ואני חושבת שאדם לא צריך להרגיש מצד עצמו עם אישיות בנויה אלא לבנות אותה כל הזמן... 

לשמוח במקום שהוא נמצא ולהיות עם הפנים קדימה.

ובקשר לדוגמא שנתת- נכון שההישגים האלו מחייבים אחריות ובגרות, אבל לא בהכרח שהערכים שלהם נכונים. יתכן שאת שלב הבנייה הם לא עשו כמו שצריך לגמרי (לא הגיעו למסקנות נכונות) אבל עדיין יש להם יציבות ויש להם יעד ומטרות.

אישיות יכולה להיות בנויה גם בצורה רעה. גם בשביל להנהיג או להשפיע לא תמיד צריך 'אישיות', אלא כריזמה וידע.

במובן האישי, אני מקווה שזה יוכל לעזור-

3291 | איך בונים אישיות? - משיב נפש

(ב"ה נשואים היום)

הייתי עמוק עמוק בתוך הקיצוניות הזאת

איתו - טוב ושליו ונעים, ובטוח (כמעט תמיד, כן? באופן כללי)

בלעדיו - סערות וחששות ופחדים, ומי אמר שאני רוצה, ואולי אני רוצה כי הוא רוצה ועוד ועוד

גם אני לא דמיינתי אותו ככה, הוא שונה ממי שאני מכירה, מהמשפחה שלי וכו.

מה שאני הייתי צריכה זה פשוט זמן

טיפה ועוד טיפה, דקה ועוד דקה של ביטחון, עד שהמיכל התמלא והייתי עם בטחון והעזתי לקפוץ על זה.

לא דקה לפני, לא יום לפני.

וברור שעם המון עזרה מלמעלה.

כמובן מה שכתבתי זה נכון לגביי, את צריכה לנסות לחשוב לדבר לברר מה הנקודות אצלך, מה מפעיל את השוני, זה פחד? זה דמיון? זה תמונה שקיימת ומפריעה לך?

זה דברים שהשכל אומר לך שהם לא נכונים? שהם משים? לא משנים?...

תכלס רק רציתי להגיד שיש מזדהות

ובהצלחה רבה

אבל אין לי מושג

אני אשלח הודעה ואם נרצה ניפגש בצד מתישהו, למה שאני אעשה לו פדיחות ליד החברים שלו והם עוד יתחילו עם שאלות מיותרות ואותו דבר עליו רק ביותר גרוע

כמובן יש אנשים שאצלם זה אחרת. בדרך כלל אצלי זה כך

בהחלט המקום.

אבל לא צריך להגזים. ואני מדבר כרווק...