פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 288)

והוא עצם ההנאה של אדם אחד מנוכחותו של אדם אחר.

 

ומכאן הביטוי המוזר "המראה שלה לא מתאים לי". הרי או שאתה אוהב את המראה, או שלא. ושניהם יכולים להיות לגיטימיים. אבל מה הקשר להתאמה?

 

זה כנראה נובע מצורת חשיבה כזאת - אם אני אוהב משהו שהיא עושה, נקרא לזה התאמה (#2, נכון?). וקל לי לקבל את זה, כמובן, אז זה עוד סוג של התאמה (#3). אז גם אם אני אוהב את צבע העיניים שלה, היא מתאימה לי.

 

אבל זה בכלל לא קשור להתאמה. זה סתם "אני רוצה". שכמובן זה לא זניח בכלל. יכול להיות זוג עם התאמה מושלמת אבל הם פשוט לא מעוניינים בקשר ביניהם.

 

ואולי זה כן נקרא התאמה (#4)?

ערך = דבר מה שיש לו חשיבות מסויימת.

ישנם הרבה מערכות ערכים שונים זו מזו המחשיבות דברים בצורה שונה.

תכונות אופי (ביישן/דומיננטי וכולי) אינם קשורות לערכים והן עצמן 'סוג שונה' של התאמה.

 

דומה נמשך לדומה - רק בדברים שהם עקרוניים בשביל שני הצדדים.

הכלה של שונה - היא כלפי דברים שאינם עקרוניים.

השלמה בין בני זוג - היא כאשר התכונות אופי משלימות אחד את השני, בלי קשר לעולם הערכי.

 

כל אחד יחליט בעצמו מה עקרוני בשבילו ומה לא.

יכול להיות אחד שטיסות לחו"ל יהיו דבר עקרוני ושני שזה לא יהיה לו עקרוני.

הראשון כדאי לו לא להתפשר על זה, לשני יהיה כדאי להתפשר על זה (בהנחה שזוגיות זה דבר עקרוני).

 

לגבי התוכן של ההודעה השניה שבה הבחנת בין 'מתאים לי' לבין 'אני רוצה' -

אדם שמתבייש במראה של בן/בת הזוג שלו - תהיה לו זוגיות טובה?

אם לא - אני חושב שזה בגדר 'מתאים' ולא רק 'אני רוצה'.

(גם אם זה 'מתאים' אפשר לעבוד על זה ולנסות להרחיב את מעגל האפשרויות)

כלומר בכל זוג יש את החלקים המתאימים (חלקם מעצימים חלקם משלימים) ואת החלקים שפחות מתאימים עליהם צריך להתגבר ואם הם מהותיים שווה להיפרד בשבילם וזה מה שיקרה בצורה טיבעית אם זה לא זוג שחי בסרט והוא חי בעולם של רגשות (שיעלם שבוע אחרי החתונה)

הוא דתי והיא חילוניה הם לא מתאימים ושלא יתחתנו ואם הם נשואים הם צריכים ללמוד לחיות עם זה אבל לא היתי קורה להם מתאימים

יתחילו השיגועים

2547.63 לבני המאיה.

יום המתיחות הבינלאומי

זה קונטרה לתאריך הלועזי.

הבנתי

ואחלה דודה שאת זוכרת..

אהבתי את האווירה שהוא לוקח אליה

באמת כישרון! 👏🏼👏🏼
תודה

[מעלה חיוך...]

 

מוכשר אתה.

שהקשר נותן תחושה של מן מחוייבות כזאת שלא רוצים אותה

חברות שלי מצפות ממני להיות תמיד העליזה, הזורמת, המחליקה, החייכנית.... שאין לי בעיה עם זה, רק זה נורא קשה כשזה לא הדדי, ואת כל הזמן נותנת ולא מקבלת חזרה....

אבל כן, היה לי בהחלט

(בכיוון ההפוך, שאני ציפיתי מהחבר להרבה יותר ממה שהוא רצה וסיפק)

יש קשרים כאלה, מן חד צדדיים, שבהם אני תמיד בצד המקשיב/ מכיל/ מתעניין ולחברה/ות אין את הנכונות או היכולת להקשיב/ להכיל/ להתעניין באותה רמה.

אז.. לפעמים כן, זה הופך לעול, ובעיקר תחושה של משהו פה לא פייר.

בקשר עם החברה אני מאוד משתדל שזה לא יקרה, חושב שזה לא בריא. אם זה כן קורה אז כנראה שלא ממש חבר, ולכן זה גם לא ממש קורה.

אבל האמת שאנחנו בבית יותר רווקים מנשואים
ואיך שאמא שלי אומרת שחוץ מההורים כולם בשידוכים🙈

היה סביר+-

איזה זוג חמוד מהפייסבוק הזמינו אותי אליהם.

וחוץ מכל הסגולות חחחח תוציא קערה תחזיר קערה פתח תדלת וכו וכו לא הרגשתי רווק

אגב אני הגעתי למסקנה שמי שהמציא את הסגולות לרווקים בליל הסדר היה נשוי שמן מתנשא שישב על הכיסא שלו ולא רצה לקום אז החליט לסנג׳ר את הרווק שבבית במסווה של ''סגולה''
לכתבה המלאה על השחיתות אצל נשואים שמנצלים אותנו היכנסו לקישור
Hjakaoabzhx

וכמובן לא חסכו באיחולים שסדר הבא עם בעלי היקר המתמהמה.... בקרוב אמן.. זה לא פגם בהנאה של הסדר ברוך השם

אחלה קונספירציה

לא ממש הרגשתי בודד בגלל ליל הסדר.

 

מה שעבר לי בראש זה שבטח ממש משעמם לעשות ליל סדר רק זוג לבד

אני בטח אתארח איפשהו עד שיהיו לי ילדים חח

אצל ההורים של בעלי 

סתם חח

עם המשפחה המורחבת 

היה כיף ומשחרר כזה

אבל את הרווקות של דוד שלי הרווק בן 50 הרגשתי מאוד..
ריחמתי עליו בעיקר..

החלטתי להניח את הסטטוס בצד, ולהינות מהכאן והעכשיו. והיה ממה להינות ב"ה.

אה.. ולפני הסדר ביקשתי מההורים שלא יכריזו בקול על סגולות ועיתות רצון בשבילי, לא חסרים אנשים נוספים שזקוקים לישועה במשפחה ובעמ"י, אז אם עת רצון- זה לכולם.

עבד לי ישתבח שמו.

 

האלה החגים וכו'
למרות שאני רואה נשואים סביבי
אני מרגישה ממש סבבה כי מנגד יש לי את החופש שלי.
מרגישה עצמאית ואני לעומתם יכולה לאכול בנחת ולא מגיעה עייפה לחג.
שאני מסיימת לאכול אני עושה להם טובה לוקחת איזה קטנציק כדי שהם יאכלו נורמלי

היה טעים

@ברוקולי, לשבת ככה בפגישה זה מספיק רחוק עבור דוסים?

מעולם לא הבנתי למה בנות לא עונות.
פשוט התרגלתי לתת יום לכל פניה ולראות אם היא חוזרת
יצא גם שהיא חזרה אלי אחרי יומים וקיבלתי הצעה מבחורה אחרת. היא נעלבה ולא ענת לי כשזה לא הלך עם הראשונה
קיצר בנות אתן דופקות את עצמכן. טענו תשובה קצרה ותחסכו הרבהרגשות וציפיות לצד השני
אולי בתור בונוס יהיה לנו יותר אומץ לפנות ולהתחיל איתכן (הרי אתן אלו שמתלוננות שגברים לא עושים את זה מספיק)

יש בחורות שאפילו להצטרף לאתר היכרויות היה מאתגר בעבורן ועוד כל הזמן דורשים מהן תענו, תעשו ככה וככה, שחררו אותן כבר.

אם אתם רגישים מידי שמסננים אתכם אז אל תצטרפו לאתרי היכרויות או שתתרגלו, ככה החיים עובדים, מקומות עבודה, בתי ספר וכו'. 

אני מציע לכל בחורה שמשתמשת באתרי היכרויות שתסנן בחורים רק כדי לבדוק אם הם לוקחים את זה קשה או לא (ושכל אחת תשקול אם זה נכון או לא כי אני מתלבט האם זה שווה את זה).

ואקדים שברור שזה מצב לא אידיאלי, אבל מכיוון שהרבה מערכות פועלות ככה היום ומתעקשים כל הזמן על משהו כזה שולי בחיים זה פשוט פתטי.

אולי זה יעזור להם לרדת במשקל ולחיות בריא יותר ואולי על הדרך נחנך אותם שאלה החיים...

סורי לדעתי זה לא נכון. דייטים זה גם ככה מקום רגיש וכל אחד שם את הלב שלו על שולחן הניטוחים ולכן כל צד צריך להתחשב ברגשות של השני ולנסות לא לפגוע
נ.ב אני חושב שבנות מחפשות בחור שהוא טיפה רגיש כי יש לזה כל כך הרבה מעלות אבל מה לעשות זה גם בא עם פגיעות

אישית אני רואה הבדל משמעותי בין הימנעות מתגובה לבין העלבה ישירה, לא יודע מה איתך. לעניות דעתי כל אחד אחראי על הזמן שלו ויש לו לגיטימציה מלאה לנצל אותו כטוב בעיניו (ולא רק אלא הבחור הרגיש צריך לשמוח שסיננו אותו במקום למרוח את הזמן)

עריכה: ולאור כל ההערכה שיש לי למושגי הרגישות הייתי מצפה שמי שמחשיב את עצמו ככזה יפעיל רגישות ויבין שכנראה יש להן סיבות טובות לפעול ככה, ואם הוא לא עושה את זה אז הוא רגיש לעצמו ולא לאחרים.

 

אנשים צריכים להבין שעם כל הכבוד שהם שמו את עצמם על שולחן הניתוחים לא כל אחת רוצה לנתח אותם. וכמו שאמרתי יש מצב אידיאלי ויש מציאות בפועל, ולמישהי שמקבלת הרבה פניות אני לא רואה הבדל משמעותי בין תגובה תבניתית קבועה לבין סינון (במיוחד שהבנתי שגם ככה רואים מי היה פעיל ומתי).

 

 

אבל לדעתי סינון זה פגיע
אדם טוב מנסה לא לפגוע (במיוחד אם זה לוקח כמה שניות) [זה תשובה לפסקה הראשונה והשלישית]
לשפוט לכף זכות זה שכלי זה לא ריגשי. כדי לשפוט לכף זכות צריך להתנתק מהרגש ולחשוב על המציאות בזום אאוט [זה תשובה לפסקה האמצעית]

מסכימה שברור שזה פוגע, וברור שבכל הקטע הזה של דייטים צריך להיות הכי רגישים שאפשר כי זה באמת כואב.
אבל פוסט כזה או אחר לא באמת ישנו את הנורמה, אז זה מעולה שמעלים את זה ואולי זה יגרום לעוד כמה בנות לענות יותר וכו'.. אבל סטטיסטית כנראה שלא תפגוש את השינוי הזה. ( וככה גם בכל דבר אחר שמנסים לשנות התנהלות של ציבור, כמו בנות תאכלו בדייטים, או בנים תבואו לא יודעת איך..) ולכן הצעה להבין שככה העולם עובד, וביחד עם העלאת המודעות לזה, להבין שככה זה ולנסות להיפגע כמה שפחות. בשבילך.. לא בשביל אף אחד אחר ולא בשביל להצדיק התנהגות כזאת או אחרת.

אבל במקביל אני לא רואה פסול במישהי שמסננת, היא לא רעה כמו שמנסים לעשות אותה...

אבל זה לא מה שהוא אמר

זה לא יפה לא להתייחס לבנאדם שפנה אליך בכל תחום שהוא

טורחים לקרוא את הפרופיל אלא נטו שולחים הודעה בגלל התמונה...

כמה יפות יש לנו שם?
נו באמת..

מוזמן לשאול את בנות הפורום מה דעתן.

מכיוון שהמצב בשטח הוא שנפוץ להתעלם אז זה לא מעשה חסר נימוס כל כך להתעלם מהודעות, במיוחד כאשר ברור שיש יתרונות בהתעלמות (חוסך זמן, חפירות וכו׳). גם יש אנשים שרואים אתרי היכרות כמו פייסבוק, האם כל מי שפונה אלייך את חייבת לענות לו?

אבל כאן, כשהמטרה היא לשידוך, היה יפה להגיד לא רלוונטי.

לפחות להגיב לבן אדם זה בסיסי.
גם בוואצפ גם פנים מול פנים להגיד לא .. אבל תודה רבה .

וכן, הוא על תקן "סיפורי מופת".

דווקא יכול להיות מקסים, להתחתן עם מישהו שאני כ"כ מכירה ומעריכה

שמרתי

למי שמתקשה או רוצה לברר על נושא מסויים ולא יודע איך לגלגל את השיחה אליו אני עושה כרטיסיות עם שאלות ואז הבנות בדרך כלל אוהבות את זה. יש 3 סוגי שאלות
1. שטחיות וקלילות (צבע/מאכל/שיר אהוב)
2. עקרונות ואידיאלים (איך יראה שולחן שבת, האיטרנט בבית, מגורים...
3. פתיחות ואינטימיות (ספרי על קשר עמוק/ רגע אינטימי עם ה'/ ריב והשלמה...

אפשר להסביר קצת?

פשוט לבחור מילה אחת מהשאלות

ולהשתמש בה. 

למשל- כמה אחים אתם?

והיא עונה ומשם זה כבר מתפתח.

שוב יש שקט?

מה את אוהבת לעשות, מה התחביבים?

איך את רואה את הבית האידיאלי? 

מתי אמרת שאת מסיימת ללמוד?

 

בכל פעם להשתמש בשאלה אחרת, משם זה 

כבר זורם.

 

 

 

 

 

ומה אתה רוצה בכלל?

מרגש ממש.

שעליתי עליו כבר מזמן..
זה ממש חבל, בתור אחת שהתחילה לשדך קצת לחברות, זה נהיה ממש עצוב כל העניין של התמונות, ממש פוסלים על סמך תמונה שתמונה לפי דעתי לא משקפת אפילו קצה של הקצה של האדם, גם יש לי משהו יותר קיצוני להגיד,
כל העניין של הרווקות המאוחרת התחיל מהעניין של התמונות, יהיו כאלה שיחלקו עלי אבל ככה אני רואה את זה
אבל הסיפור עצמו הוא מאוד יפה, אוהבץ את הסיפורים של אבינועם הרש

לפעמים את רואה את האדם במציאות ועדיין מפריעה לך החיצוניות שלו.

אבל זה לא אומר שלא פסלתי מה שלא התאים, כולל חיצונית.
ולכן אני חד משמעית חולק עלייך בעניין המתאם בין בקשת תמונות לרווקות מאוחרת.
יש מספיק אנשים שפוגשים ופוגשים ופוגשים, בין עם תמונות ובין שלא, ומכל מקום כל זה אינו מוביל לדבר, ויש הרבה סינון עקב מראה גם לאחר פגישות, להערכתי אגב בעיקר מצד בנות.

שעל כל סיפור מתוק כזה (וזה באמת מתוק, אנלא נגד), יש עשרים סיפורים שאפחד לא מספר, על כמה שעות שהיו אולי יכולות להחסך משני הצדדים. כדאי לשמור על פרופורציות, לא לשפוט תמונות בחומרה מצד אחד, מצד שני יש מקרים בהם הדייט יכול להחסך מעבר לכל ספק ע"י תמונה. הכל תלוי בכמה ערבים פנויים יש לך בשבוע.

אני לגמרי בעד לבקש תמונה.
אין תמונה-אין דייט.

תמונה לא רק מעבירה מראה, אלא גם מראה סגנון ועוד דברים נוספים לפעמים. אם דברים נראים מתאימים פחות או יותר, אפשר לוותר על התמונה.

וכן, גמאני פעם בכלל לא הייתי מבקש תמונות...

תמונה לא משקפת הרבה . אלא מציאות וחבל לצערי שאנחנו בדור כזה שאנחנו מחפשים תמונה ומראה ולא מעבר וכן מסכימה עם מי שכתב שאולי בגלל זה יש רווקות מאוחרת

"וכתב לה גט כריתות, רבי עקיבא אומר אף אם מצא אחרת נאה הימנה..."

לא צריך לחפש "מלכת יופי" אבל כן צריך לחפש מישהי שלא דוחה אותך.

אם אתה לא מסכים עם הרעיון שלו בכלל

ואני אוהב שאנשים ממציאים רק סיפורים אמייתים

אגב גם נחמד לדעת שבפעם ב... יש סיכוי גם לסיפור כזה.
צריך לתת חשיבות למראה, לבדוק שאין דחייה,
לא לחפש מלכת יופי כאמור.

מה שלא מעט פעמים קורה.

זו דעה לגיטימית אבל לא הכרחית.
לא שמענו שום הוכחה חוץ מאשר "אני אומר לכם".
הוא אומר משהו ואחרים יכולים להגיד משהו אחר.
רק זה חסר, שדיעות תוצגנה כאמת אבסולוטית רק כי אומר אותן רב.
הוא טוען ש"זו מחלת נפש" וש"מי נותן יד לזה הוא פושע" ושזה "הרס הכל".
זכותו לטעון, אבל זכותם של אחרים לא להקשיב לזה.
כפי שהצהרתי לעיל, מעולם לא ביקשתי תמונה, אבל עדיין, מעולם לא הגדרתי מישהו שעושה אחרת כ"פושע" או כחולה נפש.
הרב שופט בני אדם, וזו זכותו, אבל אני לא רואה שום סיבה לקבל את שיפוטו כערכאה אבסולוטית של בני אדם.

לא לאוכלוסיות אחרות.
ומכיניסטים כנראה מישיבה מסויימת,
לא בהכרח שזה נכון לכל האנשים בעולם.
וכנראה שהמטרה שלו לאזן מצב קטסטרופלי

א. הפושע למיטב זכרוני הוא זה שמתצפת מהצד ולא מגיע לפגישה.
ב. זו אכן מחלה של הנפש (מחלת נפש נשמעת מפחיד יותר) שחסרה ולכן התנאי לפגישה הוא המראה. אבהיר- לרב אין בעיה שתפסול על מראה (הוא מזהיר שלפעמים זו טעות, כשזה לא דוחה) אלא שגם אם היא מלכת היופי- התנאי סף שהאם תהיה פגישה או לא זו התמונה. זו עמדת נפש לא נכונה ועל זה יוצא הרב פה ובמקומות אחרים.
ג. זה לא למכיניסטים, זה במכון מאיר. ומה שונים מכיניסטים? יש להם נפש או תורה אחרת?

לתת גושנפנקא של הסכמה רבנית? אם כך לא נראה לי שזה מוסיף משהו למישהו

באותו ערוץ אתה יכול לשמוע שיעור של הרב אייל ורד שאומר שתי מילים על צורך אמיתי שיכול להיות קיים בבקשת תמונה (לא מוצא אותו כרגע).

שהיא מלאה מידי לטעמו, והאף שלה גדול מידי ?

כי כשרואים אישיות אז הוא רואה אותה הכי יפה בעולם כרגע, לדעתי פיספסת פה את הנקודה אם שאלת שאלה כזו..

"רק תפגוש אותה והיא תהפוך להכי יפה בעיניך"

 

 

סתם גידלתי שנים דלעת ענקית במחסן??😳
😭😭

רוצה טלפון של ידידה שלי, פיה מוסמכת?

אני לא מאשימה או משהו מי שבוחר או בוחרת לצאת לדייט רק כשיש תמונה. אבל זה בהחלט יכול לקרות.

תחשוב כמה זוגות כאלו התפספסו

היא יכלה להגיד: "אני לא יוצאת עם בחורים מהסוג שפונים לבנות"

במקום ללעוס טענות בנות 6000 שנה

 

וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה…

ויש 2 גישות מרכזיות בעניין הזה
אז אפשר לשמוע כל דעה ולנסות להתאתגר ממנה

היא אמרה את דעתה..

ולראות את התגובות פה.. עוד יותר עצוב

אבל ברגע שאדם כלשהו מעלה כל יום "סיפור מופתים" אחר
זה קצת מוזר.
ולא שאני איזה חשדניסט, כן?
אבל חסר לי רק פריץ, מושילה ואיזה דוב מרקד בכדי
שזה יהיה סיפור חסידי לתפארת.



הגוי האחרון באירופה ישב בסלון ביתו וחיכה לגרוע מכול. אומנם הוא חסם את הדלתות והחלונות בקרשים וכיבה את האש באח כדי שהעשן בארובה לא ימשוך תשומת לב, אבל הוא ידע שמדובר בעניין של זמן ותכף הוא ייהפך ליהודי.
כל שכניו ומכריו של הגוי האחרון כבר התגלו כיהודים במסגרת סיפורים חסידיים במהלך העשור החולף, והקליימקס של הסיפור החסידי הקלאסי הלך ונגס באוכלוסיית הגויים באירופה עד שלא נשארו כמעט גויים שייהפכו ליהודים.
חודשים לפני כן יצאו הגויים בהפגנות ותחינות למספרי הסיפור החסידי שיחמלו על מעט הערלים שעוד נותרו, אבל ליהודים לא היו זמן או אנרגיה להשקיע במציאת סופים חדשים לסיפורים שלהם, והגוי האחרון באירופה נותר לבד.
שבוע לפני כן עוד מצא נחמה בחברת השכן שלו, בוריס, הפריץ האכזר, אך זה התגלה כברל, בן למוהל יהודי שאבד בנהר לפני שנים וגילה את יהדותו רגע לפני שערף את ראשו של קלמן הסנדלר שהתברר, מה הסיכוי, שהוא אחיו. קריינדל, אשתו של הגוי האחרון, הפכה גם היא יהודייה חודש מוקדם יותר, כשרגע לפני שעקפה בגסות יהודייה זקנה בסופר התגלה שאותה זקנה למעשה הייתה סבתה האבודה קריינדל.
לא כל הסיפורים היו יצירתיים באותה מידה.
מחשבתו של הגוי האחרון נקטעה בקול דפיקות חזקות על הדלת. מהצד השני של הדלת, חישב הגוי האחרון באלימינציה, עמד יהודי. "לך מכאן!", הוא זעק נואש, "בבקשה, אני לא רוצה לגלות שאני יהודי". "אני גם לא רוצה לגלות שאתה יהודי", ענה הקול. הגוי האחרון היה מופתע. "אני מעמותת צער בעלי גויים", הסביר האורח, "אנחנו מאמינים שצריך לתת לגויים להישאר גויים ושמספרי הסיפורים החסידיים צריכים למצוא להם קורבנות אחרים להעצמת הדרמה".
הגוי האחרון לא האמין למשמע אוזניו הערלות. "למה שאאמין לך?" הוא שאל. "כי גם אני הייתי גוי פעם", ענה היהודי, "קראו לי פרדיננד והייתי נוהג להטיל מס מיוחד על יהודים שעברו את הגשר שבבעלותי. את המס הם היו צריכים לשלם לי ביום השבת כשהם לבושים שעטנז", הוא הסביר.
"אין פלא שגילו אתה יהודי", אמר הגוי, "זה ממש מתבקש".
"כן כן, במידה מסוימת הבאתי את זה על עצמי", הודה האיש, "ועכשיו אני יהודי בשם זליג שמפרנס תלמידי חכמים ומקיים תרי"ח מצוות". "חשבתי שליהודים יש רק תרי"ג מצוות", תמה הגוי. "עזוב, אני חדש בזה", הצטדק זליג ונכנס אל הבית. "תרצה לשתות משהו?", שאל הגוי האחרון, "מצטער אבל אסור לי לשתות מהכלים שלך או לאכול גבינה שבע שעות אחרי שאכלתי אבר מן החי", הסביר זליג, שבאמת היה מאוד חדש בזה.
בדיוק באותו רגע פרץ לבית יהודי מזוקן שבבירור הגיע לשיאו של סיפור. "הנה הגוי!", הוא קרא, "הגוי שחונה באלכסון ותופס שתי חניות כדי להכעיס את השכן היהודי הצדיק, אבל עכשיו נגלה מה אתה באמת!". "לא!", זעק זליג ונעמד חוצץ בין המספר לגוי, "עזוב אותו במנוחה!". "אבל אני חייב לסיים את הסיפור", אמר היהודי המזוקן, "אני חייב לצמרר את עם ישראל בעוד טוויסט מפתיע". "אבל זה הגוי האחרון, אם תגלה שהוא יהודי לא יישארו לך יותר סיפורים לספר". היהודי המזוקן גירד בזקנו, "ואיך באמת אברך 'שלא עשני גוי' אם אין גויים?", הוא מצא במהירות הבזק נגזרת הלכתית בעייתית כמו שרק יהודי יכול. "בדיוק!", ענה זליג. "בסדר", הסכים היהודי המזוקן שפעם היה קרדינל, "הגוי הזה יישאר גוי ואני פשוט אצטרך להיות קצת יותר יצירתי להבא", הוא אמר והלך לדרכו.
הגוי האחרון באירופה התרגש עד עמקי נשמתו הגסה והבהמית. הוא חיבק את זליג והודה לו מעומק הלב. אך אליה וקוץ בה. המעשה האצילי של זליג השפיע כל כך על הגוי האחרון, שהוא החליט שגם הוא רוצה להימנות על גומלי חסדים שכאלו, ואחרי תהליך ארוך התגייר למגינת לב כל הנוגעים בדבר.
מילא, חשב לעצמו זליג, עכשיו באמת צריך להתחיל לחשוב על סיפורים אחרים.

*מתוך הטור הלא-תאמינו-יהודי שלי בעמוד האחורי של בשבע

לפני חצי שעה ככה, אולי קצת יותר...

או שמה שהתכוונת שזה רק על ציר הזמן

סיפרתי פה בעשרות שרשורים דבר אמיתי שקרה לי
והנה הסיפור
עמדתי בטרמפיאדה בשעת צהריים
שמש קופחת
רק אני ועוד כמה אנשים שם
חיכיתי כבר ימבה זמן
והשלמתי עם זה שאאלץ ליסוע באוטובוס.
כדי להמחיש את ההשלמה למצב
הורדתי את התרמיל העמוס מהגב
הנחתי על עמוד
והתככוננתי לשבת בספסל סמוך.

ב-א-ו-ת-ו רגע
שאני עושה את הפסיעה לכיוון הספסל

הופההה טרמפ

לאן?
בדיוק למחוז חפצי
ושם
בדיוק לאיזור המבוקש לי



והנמשל ברור.



ברגע שעבר הפסקתי עם הרדיפה אחרי החתן
ה' שלח אותו בהיסח הדעת
אני מאד מאמינה שזה נוגע לכל חוסר שיש לאדם
לאו דווקא זוגי.

הבנתי את הסיפור עם הטרמפ

אבל אני שואל אם התחושה הזאת עזרה לך בהתנהלות/בהרגשה/אנערף מה בדייטים וכולי

בכל מצב של חוסר
או רצון למלא משהו שנראה כחסר

אנחנו מתמלאים תשוקה עזה ביותר
שבשורשה היא מצויינת ביותר
כדי להתקדם בחיים
ולהגיע מהר לאן שרוצים.

מה שאולי קורה הוא
שהרצון דוחף לעשייה שלא תמיד מבורכת,
כי היא יכולה להביא (אולי ל) לחץ שגורר עשייה שגורר מתח שגורר לחץ או עצב או יאוש שגורר (אולי) עצבות וכן הלאה

ואז כל ההתקדמות היא בעצם- צעד קדימה ושניים לאחור....


כשמגיעים למצב של "רצונך כרצונו"
אנחנו מוסרים את הרצון לה'.
ממילא כל האנרגיות המיותרות של הלחץ/מתח/עשייה שלא מְהנה/לופ בלתי נגמר של לחץ-מתח-משפחה תגובות- דמעות
נמנעות.

ואז אפשר בנחת
להתמקד במה שכן מקדם ומשמח.


והשם דואג לשמחה השלימה.
אז את הדאגה הזאת לפחות חסכנו...


ככה שבסך הכל אני מבינה מתוך המצב שלי- ש מציאות החיים כרגע
היא כרצון ה'.

לשחרר מהרצון להתחתן,

שיעזור ולא יכביד, לכן ה'יאוש' במידה מסויימת הוא עוזר. הוא מוריד לחץ.

אם כבר התייאשתי - אין לי ממה להלחץ או להתייאש..

זה חשוב

מכאן ואילך זה "התייצבו וראו את ישועת ה' "


ועוד דבר

יאוש שלא מדעת- לא הוי יאוש

כי יאוש שאני לא "מחובר" אליו (הוא לא מדעתי)
הוא לא באמת יאוש.
וממילא... במצב כזה ההלכה אומרת שחלה חובת ההשבת אבידה...

אהבתי את הדימוי להשבת אבידה.

 

להתייאש ולא להיות מחובר ליאוש. יפה.

גם היה את הדיוק שלא הולך יותר מידי לוויתור ולא לעשיה אלה ה' הנותן לך כוח לעשות חייל

אין מה לומר.

זה ארוך, זה מתיש אבל "ישועת ה' כהרף עין"...

 

לגבי 'פסילה' - נראה שכל אחד יתעסק במסננים שלו, זה נושא מספיק כואב ורגיש.

בעולמנו יש שפע רחב כיום וזה משפיע לטוב ולרע. גם בתחום הזה. אין ספק.

 

מתפלל שיקרה בקרוב (ובזמנו) לכולנו

שתצליחי ותתחתני בקרוב ובקלות עם האדם שהכי מתאים לך.
אל תכנסי לחשבונות של אנשים רדודים שפוסלים על מראה, זה רק אומר לך שהוכ אדם רדוד שלא שווה לך
אומרים שזיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף שנחצה רק כש"הגיעו מים עד נפש" לנחשון שקפץ למים וכמאת נחנק, לפעמים הישואה מגיע רק כשאת מרגישה שאין ישואה חוץ מה' ואת עשית כל השתדלות שנמצאת בכוחך

בהצלחה ענקית. אני מכיר אנשים ממש איכותיים שדווקא הם התחתנו מאוחר. אל תתני לזה להוריד ממך את אלופה וחזקה ובעלך יהיה שווה את זה

אולי צריך קצת להרפות את העין.. את ההתבוננות.. לעזוב את עץ הדעת ולהשתחרר

כל יום, לשבת עם עצמך ופשוט להודות. בעזרת השם ישועות גדולות.

אני יכולה לספר שקרוב שלי נפטר בגיל 50 לא מזמן בלי משפחה וילדים.
היה בריא וחלה.
ובכיתי מעומק הלב ומכאב שהוא לא הספיק להתחתן או לא מצא . הבנאדם הלך מהעולם ערירי. הבחורה שרצה עד היום וניסינו לשדך לא נשואה .
אני רואה הרבה מבוגרים שנשארו .
אנשים חכמים טובים יפים מוכשרים אפילו שמחזיקים דירה משלהם וכלום לא נשואים .

אומרת לו אוקיי אבוא לעיר מגוריך וזה בפעם הראשונה. אחכ אומר שעובד אחכ אין לו אוטובוס
אחכ אומר שפחות מתאים.
אז תחליט אתה רוצה להיפגש או לא.

לעמוד מולו בענווה, ביראה, באמת, מבלי לפחד להישיר מבט. לדעת שאם הוא לא ירצה נשאר רווקים ולא יועילו כל התחבולות שנעשה. אי אפשר לעקוף אותו. אם הוא ירצה שנהיה חולים אנחנו נהיה חולים גם אם נתנהל הכי בריא (ואני לא בא כמובן לשלול אורח חיים בריא כדי לא להביא על עצמנו מחלות שנגרמות כתןצאה מבחירה חופשית).
הדבר הזה שובר ומוליד מחדש.
זה בונה את הנפש בצורה ששום דבר אחר לא יבנה.
זה חזק יותר מלימוד, מתפילה, מהכל.
פה אתה עומד ערום וחשוף מול הקב"ה ומבין שאתה תלוי בו לגמרי. וכל חכמה ונסיון שרכשת אינם ערובה לכלום. זו ספירת הכתר שמעל החכמה.
הדבר הזה מפחיד אבל ממלא בענווה (וכנראה בדיוק בגלל זה יש פחד). אבל זו האמת בתכלס. שבסופו של דבר ה כל יכול, לחון חייבים ולמנוע שפע מזכאים.

אין טעם לכעוס על הבריות. תעבדי עם ה' ותראי ברכה בעז"ה. וזה לא כמובן שפתאום כל בעיותייך יפתרו ותהיי שמחה וכו'. יהיה עדיין קשה, אבל פחות. וגם תחושי ולא רק תדעי שה' איתך.
ובשביל זה לא צריך לנסוע רחוק לכל מיני מקומות ולא צריך זמנים מסוגלים מיוחדים (ולא שאני חלילה מזלזל בזה). אפשר לעשות את זה לבד בחדר או במקום שקט כלשהו. רק צריך להיות מוכן באמת לתוצאות שיהיו. שנבין שדברים לא תלויים בנו ולא בשינוי של אחרים ולא במקרה אלא בה'.

בין כל ה"סגולות" שכתבת, כתבת "הלכתי לשדכניות מעט"...

 

אז פניה לשדכנים - או כאלה שיכולים להכיר - זה צריך להיות הדבר העיקרי, בנוסף לתפילה. זו דרך המלך.

 

(ומי שעשו את השטות "לצאת שבע שנים" בלי להתחתן - דבר שאין לו שום מקום מצד עצמו, אז לא הכי פלא..)

4 - עשרת המכות
9 - זמן חרותינו
11 - את פתח לו
14 - יד חזקה
15 - ארבע כוסות

1.ארבע קושיות
3.חד גדיא
13.ליל שימורים
16.חכם,רשע,שאינו יודע לשאול ותם
2.כוס של אליהו הנביא

כוס של אליהו הנביא

 

2 זמן קריאת שמע של שחרית
3 חד גיא
4 10 המכות
7 אינו יודע לשאול
13 ליל שימורים
14 יד חזקה
15 4 כוסות
16 בנים4 חכם רשע תם שאינו יודע לשאול
18 (קרב יום אשר הוא) לא יום ולא לילה
20 כוס של אליהו

5. (חייב) לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים
6.והיא שעמדה
7.שאינו יודע לשאול(?)
8(מה נשתנה) הלילה הזה מכל הלילות
12.מי חומץ(?)

2. הגיע זמן קריאת שמע של שחרית

10. אין מפטירין אחר הפסח

17. מסובין בבני ברק

 

 

תיוג הבוסית 

@איכה

ואם מישהי מבנות בוגרות רוצה ללקט את כל התגובות שלי, מוזמנת.

כל זוג שמתכנן הריון, שולחים אותו לעשות בדיקות גנטיות.

 

גם הקופה מממנת את הבדיקות, מאותה סיבה שהיא מממנת גם את דור ישרים.

 

כל הבדיקות הגנטיות (גם בקופח, וגם בדור ישרים) הם למחלות שאין להם ריפוי והם מחלות קשות.

 

שתי מילים על כל דבר:

# בדיקות גנטיות 

חסרונות: יש צורך להצליב את המידע באופן עצמאי, לפעמים לוקח הרבה זמן, אין אפשרות לבדיקה מראש.

יתרונות: חוסך את הבדיקות הגנטיות לאחר החתונה, ניתן לדעת למה הנשאות ולהחליט עפ זה (לא מומלץ), יש אפשרות לגלות שאת לא נשאית לשום דבר.

*

 

# דור ישרים

חסרונות: אין אפשרות לדעת למה הנשאות, אם אין למדויט גם בדיקות הם חסרות משמעות.

יתרונות: מאפשר תשובות לפני תחילת קשר, אפשר להוציא את הבדיקות ולחסוך אותם בהמשך כנדרשות בדיקות גנטיות מהקופה, יש אפשרות לזרז תהליכים (ובגלל שהרבה פעמים נעשה מראש חוסך התמרחות של קשר)

 

 

*הבעיה בבדיקות גנטיות בקופה שיש מחלות שהם בתאחיזה לX (שבעייתי לבדוק אותם לפני החתונה, כיוון שבלי תלות בגנים של הבעל עלול להיות מחלה גנטית בילדים)

התורים ליעוץ גנטי לפעמים ארוכים, משתנה מקופה לקופה.

במידה וידוע מה המוצאים של בן הזוג, זה מצמצם את מספר הבדיקות שנדרשות. (= עלות נמוכה יותר)

 

 

לסיכום.

אין המלצה חד משמעית לכאן או לכאן.

זה תלוי במכלול ענק של דברים, תשאלו את @בינה. עד כמה.

 

של בנות!

אם הבנתי נכון את דברייך, בנוגע לx שביר, אז דווקא רצוי בהחלט לגלות את הדבר לפני חתונה והולדת ילדים, ותהיה את האפשרות לברירת עוברים בריאים.

בדכ בודקים אחרי החתונה ולפני הריון

קופת החולים שלי מסבסדת דרך הביטוח....
אבל ממש לא כל קופה.
אם את רוצה תשובות מהירות יותר, זה כרוך בתשלום נוסף.
עוד פרטים... לשתות מלא מיים לפני....
מנסיון.

אם את לא רוצה להתעלף בטעות...

אחר גם בדיקות גנטיות.
דור ישרים בודק את הבסיס
לא את כל הבדיקות.

כיצד ניתן להצליב בדיקה של אשכנזים עם בדיקת של ספרדים כשכל אחת בודקת דברים שנפוצים בעדה של עצמה...
ועוד יותר התקשתי להבין מה היתרון בבדיקה מורחבת עם ספק עם הצד שני עשה אותו.
אם מישהו הצליח להבין זאת אשריו.

לא כזה עוזר בגלל הסיבה שציינת..

זה שיש נשאויות שהםם יותר שכיחות אצל אשכנזים, או נשאויות שלא קיימות אצל ספרדים לא אומר שאין המון נשאויות משותפות..

הבדיקות המורחבות (גם בקופח וגם בדור ישרים) בודקות גם נשאויות שקיימות בשכיחות נמוכה יותר, ויש יותר סיכוי שקיימות אצל יותר אוכלוסיית או עדות מגוונות.

אין סיבה שיהיה את המחלות האלו. לספרדי שלם יש כמה מחלות שאין סיכוי שיש לו וכן לאשכנזי שלם לכן ספרדי ואשכנזיה פחות צריכים בדיקות
אם שני הצדדים אשכנזים מומלץ לשניהם לעשות את המורכב. אחד שעושה זה כנראה לא יעיל
כמובן יש שעושים לפני כניסה לקשר והודקים התאמה עם כל אחד שיוצאים איתו ואז אי אפשר לדעת את העדה מראש

דור ישרים: שני הצדדים עושים. תשובה תוך 3 חודשים= 200, חודש=300, שבוע=700 (הכול פלוס מינוס)

קופת חולים: הרוב בחינם, לוקח בערך חודש לקבלת התוצאות ממה שהבנתי
 

גם עניים מרודים מתחתנים
עם למה גדול (הקמת בית) אפשר להתגבר כמאת על כל איך (כסף)

לא איקס, או איקס פלוס עשר. ואם צריך להסתפק במועט, וגם בנויים לזה, אז אפשר גם ככה (אם כי זה לא מתאים לכולם).

לכמה חודשים לפחות על כל צרה שלא תבוא, ומוכנות וחשיבה כיצד להתנהל כלכלית.

המינימום שבמינימום זה 30,000

כמות הכסף שמוציאים כיום על חתונות זה פשוט אבסורד וטימטום, לדעתי. זה רק לילה אחד ויש חיים שלמים אחרי הלילה הזה, לא יותר חכם להתחיל את חיי הנישואין ברגל ימין ולא עם חור בכיס?

הוא לא אמור ללמוד תורה על חשבון פרנסה. ולהיפך.
היא לא אמורה לריב איתו על חריגה מגבולות ההלכה. ולהיפך.
הם בנו בית יחד, עם ההשלכות של זה.
שותפות.
זה צריך לבוא יחד. שיח, הסכמה והבנה ביניהם.

והאשה מתעקשת.. הוא צריך לותר על העיקרון הזה בשביל השלום לא?

על כל דבר שהאישה מתעקשת ומצד שני זה חשוב לאיש,
צריך להגיע לעמק השווה.

שהגבר צריך לאפס את הרצון שלו בשביל האישה .
אלא שכל אחד עושה מאמץ או ויתור מסוים כלפי השני .
אחרי חשיבה זוגית בעניין..

שזה יותר עניין של תקשורת זוגית, ונכונות מכל אחד להגיע לעמק השווה.... ופחות עניין של מה מתעלה מעל מה.... הבנתי.... תודה!

יש דברים שהבעל צריך לעשות עם עצמו ויש דברים שהאישה צריכה לעשות עם עצמה.

עצם זה שמערבבים בין שתיהם וקוראים לזה - התורה וההלכה - זה לא נכון. התורה וההלכה אומרות מה לכל אחד לעשות עם עצמו ולא מה להעיר לשני.

אני חושב שבמקום בריא זה לא אמור לסתור כלומר אם הגבר הולך על פי אידיאלים של תורה לדעתי הוא ישיג פרנסה כמו שעשו כל האמוראים וגדולי הדור וכמו שכתוב בגמרא.
דבר שני שמאוד חשוב זה דיבור פתוח וקשר טוב. אם האישה חורגת מההלכה צריך לדבר על זה ולראות מה מפריע לה, הרי כשיש אהבה יש רצון לעשות את רצון השני וכן בלימוד תורה על ידי דיבור אפשר למצוא את דרך האמצע בין שני הרצונות (ובמיוחד במקרה כזה כי גם האישה כנראה רוצה בלימוד תורה וגם הגבר רוצה בזמן איכות עם אישתו)
יש מקומות מאוד נדירים ולא בריאים שבהם זה או תורה או האישה לדוגמא אם האישה מורידה את כיסוי הראש הגבר יכול להתגרש ממנה בלי התחייבות לכתובה. אם היא עובדת עבודה זרה יש לו מצווה להגיד את זה לבית הדין בידיע שיהרגו אותה. במקומות קיצון כאלה אידיאולוגית אני מקדים את התורה (מבחינת מה אני אעשה במצבי קיצון אלו אני לא מסוגל לדעת)

אם מישהו רוצה להשקיע יותר זמן בלימוד תורה ואשתו רוצה שישקיע יותר זמן בפרנסה, זאת שאלה של איזון בין ערכים.

והיא דומה לשאלה באיזה צבע לצבוע את הקירות, רק שנוסף לה היבט ערכי.

אלה שאלות של איזונים ערכיים, ובהם צריך ללבן דברים עד להסכמה - בדיוק כמו בשאלה של צבע הקירות. ואם לא מגיעים להסכמה, יש לשני הצדדים בעיה, והם צריכים לטפל בה.

 

אם צד אחד בזוגיות רוצה לעבור על ההלכה, יש אחריות מסוימת לצד השני. אם מדובר בזוגיות שבה הבעל מוביל, אז במיוחד לו יש אחריות כלפי אשתו, אבל גם אם לא, אם האדם הקרוב ביותר אליך עובר על ההלכה, הגיוני לעשות משהו בנושא.

אם צד אחד בזוגיות עובר על ההלכה בצורה שמשפיעה על הצד האחר, או לפחות שהצד האחר מרגיש כך (צניעות? שמירת עיניים?) אז בהחלט יש לצד השני משהו לומר בנושא. עד כמה, מה לומר, מה אפשר לעשות ומה נכון לעשות? זה שאלה שתלויה בהמון גורמים ובמבנה הזוגיות שלהם.

אם צד אחד מצפה מהצד השני לעבור על דקדוק הלכה שחשוב לו, זה חוזר לשאלה הערכית. כי ברור שאין לצד האחד יכולת או סמכות לחייב את הצד השני במשהו שאין לו הצדקה מוסרית/ערכית, ואז נשאר הרצון, ושוב, יש כאן שאלה של איזון ערכים (שלום בית, הקפדה בהלכה...)

אם צד אחד מצפה מהצד השני לעבור על ההלכה באופן מפורש, הוא תמיד יכול להגיד לא וזהו, אבל גם כאן לדעתי יש מקום לדיון כדי להגיע להסכמה - "אני לא יכול לעשות את זה". האם מוצדק לגנוב בגלל דרישה או רצון של בני זוג? לא, אבל אני יכול להבין מי שעושה את זה.

כל אדם צריך לעשות חישוב אם מריבות יצליחו לעורר יראת שמים ושלום בית אמתית - אם זה כך - לפעמים צריך לריב.

אם זה לא כך - תפקיד הבעל/האישה הוא לא לחנך את השני.

אני דואגת לעולם הזה שלו ולעולם הבא של עצמי.
לא להיפך!!

לא ענייני אם הוא מתפלל במניין ולא עניינו אם אני הולכת עם כסרש בבית.
כל אחד עובד על הערכים שלו, מול עצמו, ונותן דין וחשבון לקב''ה.
בנוסף כל אחד דואג לבן הזוג שיהיה לו טוב, שירגיש בנוח, ניסיון לפנק אותו.

אני אאמץ אותו... כשהוא יגיע...

בסדרת שיעורים מוקלטים על זוגיות הרב דוד ג'יאמי אמר במפורש שזה המדרג:

1. האישה מעל הכל.

2. הקב"ה.

3. תורה.

 

כמובן שהוא הסביר כזאת אמירה.. אך אין לי פנאי כרגע להרחיב, אז אני רק מניח את זה כאן בזהירות,

ובתקוה שהדברים לא יובנו באופן חלקי/בעייתי. מי שירצה אפנה אותו לשיעור המדויק..

רק כדי שלא ישאר לגמרי תמוה, אם מבינים שהאישה היא היא השכינה, אז זה כבר מסיר מעט מהפלא..

 

 

סביר להניח שלא אקשיב לשיעורים, אז אל תטרח.

הרי אם אשתך אמרה לך לשדוד את השכן באלימות, אתה לא אמור להקשיב לה. נכון?

אז המדרג החדש הוא: השכן, אשתך, הקב"ה, התורה.

 

(אתה מפחד שזה יובן באופן חלקי, אני מפחד שזה יובן באופן מלא...)

 

בקיצור, זה לא עובד ככה עם מדרגים. זה יכול להיות נכון בהקשר, אבל לעשות מזה כלל זה טפשי ומסוכן.

אבל זה מה שרציתי לשמוע.... שהשלום בית חשוב יותר מהכל..

שחטטנות דתית היא לא צדיקות יתר (זה לא מופנה כלפי אף אחת מהתגובות הנ"ל למען הסרת ספק)

אם שני הצדדים מקבלים באהבה ומעוניינים שי הצד השני בקשר יתן להם הארות בנושא ולהתקדם ביחד למה לא, אבל הרצון השני יקיים יותר מצוות הוא חייב לבוא ביחד עם כבוד. אם הוא לא בא עם מטען הכבוד הבסיסי הזה - זה משהו מאוד רע בקשר.

הצגת כאן מספר דברים.

בכל אופן, הבעל מחוייב להביא פרנסה לביתו... אם הוא רוצה לשבת וללמוד תורה זה חייב להיות בהסכמה מלאה של אישתו לפרנס במקומו. כי החובה הזו מונחת עליו!

בקשר לדברים האחרים, לא רואה מקום לריב. גם במקרה שהאישה עוברת על ההלכה...
תמיד צריך להיות שיח קשוב ומכבד.

מניחה שלא הבנתי אותך מספיק. מוזמנת לדייק

תודה על התגובה

חידדתם לי מספר נקודות שהיה לי חשוב לשמוע.... תודה רבה!

הגבר נשבע בכתובה לפרנס את אשתו, הוא מחוייב לזה וזאת ההלכה. 

(את יכולה להיכנס לאתר "דורש ציון" של הרב בן ציון מוצפי - רב חרדי מובהק - ולראות שהוא יוצא נחרצות נגד מי שאשתו מפרנסת אותו ואומר שהוא נשבע לשקר תחת החופה)

 

ולגבי ההערות

קראתי מהרב בן ציון אבא שאול זצ"ל  (גם הוא "בן ציון" איזה קטע ) שהיה צדיק גדול ברמות מפחידות. 

שהוא אמר שלא להעיר לאשה- אלא רק על דברים כמו כשרות ונידה ודברים שיגרמו לו עצמו להיכשל.

חוץ מזה לא להעיר על כלום!  רק ללמד את ההלכה ואפשר להגיד לה שהוא שמח שהיא מקיימת.

אבל בשום פנים לא להעיר לה כי הוא לא אמור לחנך אותה. יש לה רצונות משלה.

מעניין ממש...

אבל הדבר הראשון שהוא אמר- למה הוא יוצא נגד זה? אם יש הסכמה של שני הצדדים והבעל יושב ללמוד תורה זה כן טוב, לא? כמובן רק אם יש הסכמה...

לפי מה שקראתי בתשובות שלו

הוא טוען שסבבה שאשה תעבוד אבל רק בשביל ההרגשה הטובה שלה ויתר נוחות.

אבל בשום אופן לא לפרנס את הבעל במקומו, ומי שאשתו מפרנסת אותו אין בזה ברכה כי זה לא דבר טוב.

ואפילו אם זה בהסכמה.

 

אהבתי מאוד חח

לגבי הדוגמא הראשונה שהבאת שהבעל רוצה לשבת ללמוד תורה והאשה רוצה שיצא לעבוד בגלל מצב כלכלי או כל משהו אחר. הרב דוד בצרי (בשיעורים שלו על אגרת הגר"א, אפשר למצא אותם באתר קול הלשון) סיפר שפעם הגיעה לרב שטיינמן אשה שאמרה שבעלה לומד בכולל ולא עוזר בעבודות הבית והאשה צריכה את העזרה שלו והרב שטיינמן אמר שאם כך מי צריך את התורה שלו.

 

לגבי השאלה של חריגה ממסגרת ההלכה פה נמצא החילוק.

 

כשאנחנו ניגשים להלכה אנו צריכים להבין שההלכה כוללת: חומרות, עיקר הדין וקולות (שבהם משתמשים בשעת הדחק).

 

לגבי חומרות אמרו לי פעם בשם הרב שמואל אליהו (אם מישהו יכול לאשר את דברי אני אשמח) שהוא מסדר את הזקן (אע"פ שמצד הקבלה אסור לספר את הזקן בכלל) כי אשתו מבקשת.

 

לגבי עיקר הדין אני אישית חושב שתמיד אפשר להגיע למקום שיותר נוח (זה דורש גמישות של שני הצדדים).

 

לגבי קולות ברור שלא עוברים עליהם.

הוא ה' יתברך. לפחות לענ"ד. ע"פ הדרכתו אנו עושים כל דבר.

אך הוא זה שהדריך אותנו ששלום בית גדול עד כדי מחיקת שמו המפורש.

בעינייי מחפשים את רצון ה' תמיד והוא אינו מתנגש.

 

לדוגמאות עצמן, דעתי -

הבעל לא רב עם אשתו על הלכות בין אדם למקום, אך גם אינו מוותר על דיוקה. וזה אינו סותר, הוא לא נותן לגיטימציה אך גם אין ריב, בהנחה שלא מדובר על חציית גבולות קריטיים.

מחוייבותו של הבעל הינה לפרנס. כך ש(בבסיס לפחות) זהו רצון ה'.