שזה בין לבין, מצד אחד כן לתת לעצמי את הזמן ולא ישר לצאת
ומצד שני גם לא יותר מידי זמן..כי כמו שאמרת קשר חדש עוזר להמשיך הלאה
בינה. בינה.לעניות דעתי אם את מרגישה שזה לא היה הבחור בשבילך אז כדאי להמשיך הלאה. כמובן שאפשר לקחת תקופה קצרה בשביל לברר עם עצמך ואולי גם עם הבחור מה בעצם לא התאים פה, אבל השאלה הכי חשובה היא האם יש לך קושי רגשי מהפרידה או לא.
כל עוד לא תתקדמי הלאה.
אבל אל תתקדמי הלאה, כל עוד את לא מרגישה שאת רוצה ומוכנה להשתחרר מהקודם, או נכון יותר, רוצה אבל ממש רוצה קשר חדש ומיטיב.
בהצלחות.
רשימת שדכנים התש"פ 
- לקראת נישואין וזוגיות
אולי שמה יש משהו?
תסכל על עצמך מהצד - אתה גאה בשינוי שעשית?
אם כן - אין לך מה להתבייש מהעבר.
העניין זה לא המדרגה אלא הדרך.
בדיוק שמעתי על זה דרוש יפה בספר חסידות שאנשים לא שמחים בלימוד תורה שלהם בגלל שהם לומדים דברים שלא מתאימים למדרגה שלהם. ואסור שהמדרגות בעבודת ה' יהיו העיקר בעיני האדם - "לא תעלו במדרגות על מזבחי"
מה ההבדל בין דייטים של חרדים לדייטים של דתיים לאומיים? זה מתנהל בצורה שונה?
כתבתי שכל אחד מוכן להתחתן עם כל אחת שהוא מוכן להיות חבר חדר שלה בפנימיה
כי אין הרבה פער בין חיי נישואין לחיי פנימיה
שניהם "תפקודיים" כמו שכתבה @חתולה ג'ינג'ית, ואם זו אשה שאתה יכול "לתפקד איתה", אז סבבה...
וכמובן שזו הגזמה וכו'
צריך עוד מהחומר הזה (:
קלמנטיפרוייקט "שדך ותשודך" של משרד הבטחון
אהבתי. אהבתי. אהבתי.
אני מתה מזה
כי זה מבטל את ההפסקה...
כל הצעה שהיא משמחת אותי -
קשורה, לא קשורה,
אני רוצה לצאת, אני לא רוצה לצאת.
התחושה שיש אנשים טובים שמעריכים אותך ורוצים לפרגן לך היא תמיד טובה
אם לפני רגע סיפרתי למשהו שאני בהספקה והוא יציע לי יום למחרת ויגיד לי "אני יודע שאתה בהפסקה אבל אני נותן לך את האופציה לחשוב על זה" זה מאוד שייך ומאוד ישמח.
זה מעודד 
במיוחד אם ההצעה נראית קשורה
רק בשביל שאני אוכל להגיד בגאווה: סליחה אבל אני בהפסקה.
(זה בשביל לראות את הפיות הפעורים של האנשים שחושבים שאם אני רווקה זקנה ומתבגרת אני צריכה לנשק את שולי גלימתם ולרוץ כאחוזת אמוק אחרי כל בדל הצעה)
הבאתי ראיות שהיה סכנה והוא לא עשה סתם... אבל ריאתי שאף אחד לא ממש הסתכל על הראיות אז פתחתי שירש
ור מייחוד לזה!
זה מרגיש יותר כיף ונוח... זורם להפגש - בלי נסיעות ובלאגן.
ככה זה תמיד היה - ועדיין קיים - בסביבה שלי.
משהו בי מתעקש על זה.
מיונזוהסברת מעולה.. באמת רוב הפעמים לדעתי זה כי לא אוהבים/מתרגשים ולא מצליחים להכניס כלום לפה
טיפה של אוראני פשוט לא מרגישה בנוח אם הוא מביא משהו בפגישה ראשונה
אפילו שמעריכה את המחשבה
או שהיא באמת מרגישה לא בנוח?
אז מה הפתרון לאלץ אותה לאכול...?
אוכל זה אחלה לגמרי ואתה צודק.
אבל נראה לי שכדאי לשחרר גם.
אם בא לך תביא אם לא - לא.
ואם בחרת להביא תקח בחשבון שאולי היא לא תאכל וזה בסדר גמור.
אין עניין להכריח בנאדם אחר לאכול מתי שהוא לא רוצה.
אף אחד לא יבוא אליך בטענות אם הבאת או לא הבאת אוכל (ומי שכן הוא ממש ממש מוזר)
אף אחד מה להרגיש או מה לעשות..
אבל מכיון שמי שלא מביא- הרבה פעמים הוא חשוד בקמצנות-
לכן להגיד 'אתה לא חייב להביא' זה לא כ"כ נותן לי בחירה... כי אני אביא בכל מקרה,
גם אם בדרך כלל בכלל לא אוכלים מזה כדי שלא להחשד בקמצנות...
אף אחד לא יבוא בטענות, אבל המטרה שלי היא שהבחורה תספיק להכיר אותי לפני שהקשר ייפול (בע"ה לא..) על דברים כאלו שבאמת חבל.. יכלו להימנע מראש
עכשיו כשאני מבין
צר לי שאתה מרגיש שאין לך ברירה
אם בדייט יהיה טוב וזורם נראה לך שזה מה שיפיל אותו?
ניסית פעם לא להביא?
נראה לך שלכולן ממש יש אותם דפוסי חשיבה על דייטים?
זכור לי שפעם אחת לא רק שלא הבאתי אוכל אלא שהיא הביאה אוכל והמשכנו.
אתה מרגיש שאם לא הבאת דייט, הדייט יכול ליפול רק בגלל זה?
יש עוד המון גורמים וזה ממש שולי. בטח שדייט ראשון.
כמו שאתה בנאדם נורמלי ואתה לא עובד ככה גם הצד השני לא עובד ככה (בהנחה לכך שהוא נורמלי).
אני יאזן ואומר שהמחשבה על דברים ש'יוסיפו לך נקודות' בדייט הראשון היא מחשבה סופר לגיטימית ועניינית אבל..
יש הרבה יותר דברים מאוכל שיתנו לך/לי/לכל אחד 'נקודות'.
התחושה הנעימה שאתה מביא איתך, הדרך ארץ, החיוך - זה שווה הכל.
לא יודע אם שכנעתי אותך או פתחתי כיוון אבל לפחות רק אומר לך שאני מכיר חוקים אחרים.
כשעושים דברים בכיף זה מורגש, וכן להיפך.
השדר הטבעי שאתה נותן לבחורה הוא הרבה יותר חשוב מאשר מה הבאת ומה אמרת.
ברור שכל אחד חושב באופן שונה, ואף אחת שפגשתי בה לא דומה לאחרת,
ועדיין יש קווים כלליים שיחסית די משותפים.
אני לא הולך לדייט כדי לצבור נקודות, זה הכי לא מעניין אותי בעולם- אלא כדי להכיר, וכדי לתת לבחורה הזדמנות להכיר אותי. אבל בשביל להכיר צריך לנטרל את כל הדברים הצדדיים ביותר שמפריעים לזה. אחרת לבחורה תהיה פחות הזדמנות להכיר אותי. הניסיון שלי ושל אחרים (וגם אחרות) מראה- שבני אדם בדייטים עוסקים פעמים רבות בצדדים השוליים האלה, ואפילו מכריעים על פיהם.
אפילו כאן בפורום אתה יכול לראות דפוסי דברים שחוזרים על עצמם- שאלות שחוזרות על עצמן, עניינים שמפריעים לבנים שחוזרים על עצמם ועניינים שמפריעים לבנות שחוזרים על עצמם. וציפיות יחסית משותפות בקשר כלפי בנים, וציפיות יחסית משותפות כלפי בנות. עם כל ההבדלים והניואנסים.
אני מבין שההבנה הזאת קשה לעיכול, אבל בסופו של דבר- בני אדם הם לא רק פרטים. הם גם כללים. והם גם שניהם ביחד.
תולעת השניבהנחה והיא לא מתביישת, אז זה הולך לא רע.
היא לגרום להעברת פרטים בצורה יעילה ונעימה (אם משהו מתעכב - לעדכן, להעביר טלפונים/פרטים בצורה יחסית מהירה וכולי).
את לא לוקחת אחריות על ההחלטות שלהם.
נגיד והיא "תמרח" את הבחור, לא אמורה להיות לו בעיה אם שמים את הדברים על השולחן.
אם עושים תיאום ציפיות מדוייק אין חשש לחוסר נעימות או פגיעה באחד הצדדים.
מישהי פעם הציעה לי והיה לא נעים שהבחורה לא יודעת אם היא רוצה לצאת עכשיו והיא מתעכבת עם תשובה.
אמרתי לה שאני נותן לעניין הזה דד ליין שנראה לי בסדר וזהו. אין שוןם בעיה גם שלא מחזירים תשובה אם אומרים את זה.
את חושבת שיש סיכוי שהיא תצא בסוף - אז כן! כל עוד יש סיכוי - אין בעיה.
תשאלי קודם אותה אם היא פנויה ורוצה לשמוע ואח"כ את הבחור אם את רוצה להתחשב בו.
כל עוד לא אראה שבאמת יש פער במנטליות שמפריע לי
בחיים לא פגשת 'משתכנזים' שיותר אשכנזים מאשכנזים? (וכן להיפך..)
שאתה לא מכליל
"קשה כריעת ים סוף"
מה קשה דווקא בקריעת הים? הרי לקב''ה שום דבר לא קשה.
למה זה קשה יותר ממכות מצרים או ממעמד הר סיני או כל שאר הניסים?
יש דבר אחד שהקב''ה כביכול לא יכול - להתערב בבחירה.
כמו שכתוב "מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים".
ועל זה נאמר "הכל בידי שמיים - חוץ מיראת שמיים".
כל הדברים שכתוב בהם "קשה כריעת ים סוף", הם דברים שתחילתם בבחירה וסופם בסיעתא דשמיא.
גם זיווג וגם פרנסה וגם רפואה - הם דברים שאדם צריך לעשות השתדלות, ואז הקב''ה יכול 'לעזור' לו ולהביא את התוצאה.
אבל אם הוא לא עושה השתדלות, או עושה השתדלות לא מספיקה או בזמן או באופן הלא נכון - זה מתנגש עם התוצאה שהיתה אמורה להגיע לו.
כלומר שהקושי הוא לא מבחינת העשייה של הקב''ה, אלא בכך שיש צורך שהיא תתאים להשתדלות שהיא תלויה באדם.
ולכן זה כמו קריאת ים סוף, שבה משה מתפלל והקב''ה עונה לו "מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל ויסעו".
כלומר: קריעת הים לא תלויה רק בי, צריך גם את ההשתדלות של בני ישראל.
ורעיון יפה
לעם ישראל אין שום השתדלות בנושא
"דבר אל בני ישראל ויסעו" - דהיינו שהם צריכים לזוז וזהו. בלי לעשות כלום. רק ללכת, כמו שהם יודעים יפה מאוד ללכת ביבשה.
וגם אם נקבל את מה שאתה אומר - כל דבר הוא תחילתו בהשתדלות וסייעתא דשמיא, לא?
ההשתדלות היא להתחיל לברוח, במקום לחזור למצרים, ואז הקב''ה נתן להם מאיפה.
לזוז זה לא זהו, בלי שהם היו זזים לא היה קורה כלום.
לא כל דבר - ניסים אחרים היו מתחילה ועד סוף מעשה ה'.
ולחילופין עשייה ישירה, כמו קיום מצוות (הדוגמה שהזכרתי מהפסוק) היא לגמרי תלויה בבחירה.
כאן יש שילוב של השניים - מצד אחד צריך עשייה של ה' ("אפילו ממזר אחד בסוף העולם וממזרת אחת בסוף העולם הקדוש ברוך הוא מביאן ומזווגן זה לזה") אבל מצד שני צריך בשביל זה את התנאים שהאדם יוצר בבחירה.
חדשכאןאיך מצטרפים למיזם בתור שגריר?
וראיתי שצריך להכיר משהו שם... לא יודע מה אני שואל פה יותר מדי אבל אפשרי להצטרף גם לא להכיר שגריר?
אז אני יכול לבחור שגריר?
מצמידים באופן רנדומלי?
רק למי שיש שגריר שהוא מכיר?
למה זה אמור להיות רלוונטי ולמה זה לא?
שאתה נרשם שם ואם יש לך שגריר שמכיר אותף אז את נהיה שלו ואם אין לך אז מישהו מאמץ אותך אבל כרגע זה לא רלוונטי..
צריך לחפש חבר ברשימה שלהם ולדבר איתו שיכניס אותך
בינה.אחרונהחזרתי להפסקה
אנשים מציעים ופשוט לא מעוניינת.
מחכה שהוא יפול מהשמיים אולי.
אני רוצה להתחתן, מאד רוצה.
לא רוצה דייטים.
לא אוהבת
לא מתחברת לקונספקט
אין לי בעיה להכיר אנשים חמודים
יש לי בעיה להכיר את בעלי בצורה כזאת. כניראה.
אווף
אפשר להכנס למעגלים חברתיים מעורבים?
במיוחד על השחיקה מדייטים וכו...
אני כל כך רציתי שנחזור
ואני אנה אני באה
.
.
.
חדשכאןחמדת66קשה, אבל הבחור שלך מחכה, זה שיתאים לך באמת.
משחרר אח"כ.
זה סוגר לך את הפינה שלו, ותוכלי בעז"ה להמשיך הלאה באמת. בלי שהוא "יעכב" אותך בדרך.
כוחות
ואם יש ממשק עם אותו חבר אז שתגיד (א זה רלוונטי ומצריך רגישות)
ואם היא לא רואה צורך לומר בכלל, אם אין לזה השלכות על הזוגיות - אז אין צורך (באמת לא מבין בזה...)
וגם קשה לי לראות כזה דבר קורה. אבל בגדול, נראלי שכן.
מצד אחד, לא הייתי רוצה לדעת את כל הרוע שיש באדם שאני מחשיב לחבר. מספיק לי לדעת שהוא יותר רע מכדי שכדאי לשמור על קשר איתו, ולדעת עד כמה טעיתי זה קצת לא בריא בעיני.
מצד שני, אני חושב שכדאי שהיא תוכל לספר כל מה שהיא מרגישה שהיא צריכה לספר. ולכן בלי לספר מי זה היה, היא תוכל לספר יותר.
והבחור יחשוב שמדובר בשני אירועים - האחד חמור והשני שחבר שלו עשה. ואולי אחרי שמנתקים קשר עם החבר והוא כבר לא חלק מהסביבה המיידית אפשר לספר מי זה היה. אולי. אולי עדיף שגם זה לא - אבל זה תלוי המון עד כמה היא מרגישה צורך לספר ואילו פרטים
או בלאו הכי יהפוך לכזה אחרי החתונה , אני לא חושב שיש הכרח כזה.
סביר גם שהחבר עצמו לא ירצה לשמור על קשר במצב הזה, ולפחות יתחמק מלהתארח.
טוב, אז אחרי שנות בירור וניסוי ותהייה, וטעיה,
נראה לי שהבנתי מה אני מחפשת, רק שאין לי מושג איפה מוצאים אותו.
איך נגדיר את זה?
בחור בסגנון יונתן רזאל
רציני בתורה
עובד ה'
עובד לפרנסתו
שולח לחינוך חרדי
ראש בריא ונורמלי
מצוי בהוויות העולם, אבל עם "נשמה" ורצינות תורנית.
(זה לפחות הרושם שהוא עושה מרחוק
)
מישהו יודע איפה אני יכולה למצוא בחורים בסגנון? למי לפנות? שדכנים? ישיבות? אחר?
פחות רוצה פניות ישירות אח"כ...
מצדי שכל הפורום יהיה על אנונימי
מכל סיבה שהיא
זה אישי, אי אפשר להשוות
לא נעים לפרסם דברים אישיים. גם אם זה במסגרת כזאת.
לא לחפור
זו לא בעיה לדבר כנגד ארבעה בנים, אפילו התורה עשתה את זה, הבעיה האמתית היא לדבר כנגד ארבע בנות. או שתיים. או אחת. במיוחד שלאחת המדוברת קוראים רינת שוברון, ודודה חיה אמרה שהיא בחורה צנועה, חכמה, ערכית ויפה. כן, כן, היא בפירוש אמרה שהיא יפה, לא שזה משנה משהו, מה פתאום, הוא לא בחור כזה, ועדיין, טוב לדעת.
אז דורון התגלח שוב, ליתר ביטחון, לבש את החולצה המכופתרת החדשה שאמא קנתה לו לכבוד זה שהוא מתחיל לצאת, חולצה כחולה לשם שינוי, וכל גופו אמר חיל ורעדת קודש. וכי דבר קל הוא בעיניכם, לדבר עם בת?
תשע דקות הליכה עד לגשר המיתרים, חמש תחנות ברכבת הקלה ואז כמה דקות ברגל. אם הוא יצא עכשיו הוא אפילו יקדים. הרב אהרון אמר שחשוב להקדים לדייטים, מצד שני, הפעם האחרונה שהרב אהרון יצא לדייט הייתה לפני עשרים ושתיים שנה, וגם אז זה היה עם הבת של הראש ישיבה, ככה שדורון התייחס לעצות שלו בעירבון מוגבל.
הרכבת הייתה צפופה יחסית, ודורון השתדל שלא למעוך את הבחורה שעמדה לידו. היא קצת הזכירה לו את טל, המש"קית ת"ש שלהם, בתותחנים. הוא נזכר איך פעם היא שאלה אותם איך הם מצליחים לשמור נגיעה. היא לא הבינה מה כזה מצחיק בשאלה שלה, פשוט לא הבינה.
ממי בדיוק אנחנו נשמור נגיעה, הוא ניסה להסביר לה אחרי זה שלא עליה צחקו, ממנה? מהקופאית במכולת של שושו? היא הייתה זקנה עוד כשדורון היה ילד. תמיד הצחיק אותו הביטוי הזה, לשמור נגיעה, כאילו שהוא או מישהו מהכיתה שלו בישיבה תיכונית קם בוקר אחד והחליט שהם שומרים נגיעה, מי מהם בכלל ידע שיש דבר כזה בנות?
כאילו, ידעו, בטח שידעו. אבל זה מה שהן היו – 'בנות'. מעין ישות ערטילאית ולא מוגדרת, ממש לא חן ואבישג ונועה היפה וטל המש"קית. ממש לא רינת שוברון. אז כן, אני שומר נגיעה, הוא אמר לה, אבל בערך כמו שאני שומר לא להיות מצטיין נשיא – זה מעולם לא באמת הייתה אופציה. אולי יותר נכון להגיד שאני שמור נגיעה באופן טבעי.
"תהיה הכי טבעי שלך" אמר לו הרב אהרון כשהוא בא להתייעץ איתו אם להתחיל לצאת, הבעיה היא, שהכי טבעי שלו זה לא לדבר עם בנות. הוא לא אמר את זה לרב כמובן, הוא פשוט הנהן והמשיך הלאה. אולי עדיף לשאול את חיים. לפי הביטחון בו הרב דיבר, היה לדורון ברור כי זו עצה שאמרו כבר דורות של רבנים. לפי זה שעם ישראל עדיין לא נכחד, היה ברור שדורות של תלמידים פשוט הנהנו והמשיכו הלאה.
כמובן שבתור ילד הוא היה באריאל, וזה לא שבני עקיבא בשכונה היה מעורב, כן? אבל השמועה אמרה שבמחנות שלהם היה אפשר לראות ואפילו ממש לדבר עם בנות רחמנא ליצלן. כל פעם חיים היה חוזר עם סיפורים על מי הוא פגש ומה הוא ניגן להן, אבל זה לא ממש הפריע לדורון בזמנו, להפך. הוא ראה בזה הוכחה לעליונות המוסרית והדתית של אריאל על בני עקיבא. רק נותנים להם בת, ותראו איך הם מתנהגים...
והנה, הוא כבר רואה את השלט של בית הקפה מציץ מעל הרחוב, ועדיין, אין לו שום מושג איך מתנהגים. הוא דווקא היה שמח שחיים יהיה פה עכשיו, שיגיד לו מה לומר, אבל בסוף זה רק הוא. הוא ורינת. היא בדיוק שלחה לו הודעה שהיא תאחר טיפה, שהיא תגיע עוד בערך עשר דקות. היא גם הוסיפה אימוג'י קטן, של תות. מה זה אומר בכלל תות? זה שמח? זה עצוב? זה בכלל אומר משהו?
זה הבעיה בללמוד בתלמוד תורה, שאתה לא משהו בשפות. תנ"ך אתה מאה, את הגמרות שהרב בישיבה מצטט אתה מכיר עוד מהקומיקס לילדים וגם בחשבון אתה די בסדר, אבל בשפות, בשפות אתה לא משהו בכלל. אנגלית הם התחילו ללמוד רק בכיתה ה, וגם אז אחד הרבנים הוא זה שלימד. עד היום הוא לא ממש יודע לדבר אנגלית. ולדבר עם בנות? טוב, על זה בכלל אין מה לדבר...
כנגד ארבעה בנים דיברה התורה, אחד חכם, אחד רשע, אחד תם, ועוד אחד, דורון כלשהו, שיושב ממש ברגע זה מול רינת כלשהי בבית קפה כלשהו, ושותק. כי הוא, הוא פשוט אינו יודע לשאול.
קרדיט:אריאל פיגלין
הדת אכן לא מעודדת לשם (לשיח אפ' בין אדם לאשתו במקומות ומדרגות מסוימות) אבל היסוד הוא לחיות את הדת והאמונה באופן בריא, נכון יש מגזר (או בית או משפחה) שיעצים את זה באופן לא בריא והתוצאה כנ"ל.
