פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 316)

למה לא להקפיא לכמה שבועות?

אם את באמצע קשר זה משהו אחר

אבל את יכולה בהחלט לא להתחיל קשר חדש ולהגיד שתתפני לזה עוד כמה שבועות

תקופת מבחנים היא לא נצח, היא מוגדרת מאד.

לתרום עצות מועילות.
סתם עולה לי- אולי לעשות בזום? גם ככה סגר וזה יחסוך נסיעות

זה דורש ומורכב אבל שמחים גם במה שקיים.. בסופו של דבר זה דבר חיובי מאוד
אמצע יציב או אמצע התחלתי כזה ?

וכתבתי בהקשר לזה תגובה מאוד מפורטת לא מזמן. תכף אחפש ואצרף

ותודה על התגובה!!
אני מפחדת מבחינה רגשית..
כאילו קשה לגשת למבחן וללמוד אם תהייה פרידה..

באמת קשה.. 

אבל אולי לחשוב על כמה תתבאסי על עצמך אם תתני לזה להרוס לך גם את השאר יכול לעודד אותך ללמוד.. זה קצת פסיכולוגיה הפוכה כזה אבל אולי זה יכול לעזור...

בהצלחה ממש!

ממליץ לך בכל אופן לקבל את ה בצורה שלימה

אם אתה לא יוצאת זה לא רק בגלל 'פחד' אלא מתוך החלטה מושכלת.

זה משתנה מאדם לאדם 

ואם אפשרי להפתח לאדם או לנסות להפתח לאדם גם בתקופה לחוצה אז כדאי מאוד.

את צריכה לבחון את זה

בעיניי, תמיד יהיו את המניעות.
נתמודד עם מה שיבוא עלינו. עם כל הפחד..

נראה לי את היחידה שהבינה אותי...

בכל מקרה,
גם שנה שעברה הייתי בקשר בתחילת תקופת מבחנים, ונפרדתי..
זה לא היה קל, בכלל לא.
אבל הנה אני כאן בשנה ג' למרות הכל

מקווה שיילך טוב.. בעז"ה

הפך את בתקופת מבחנים לטובה ומשוחררת יותר

תקופת מבחנים 🤷‍♀️

אם כבר אז שיהיה עכשיו ולא אחריה
והעיקר שבעז"ה תבוא רפואה לעולם

זה טוב ללימודים

אבל אני רוצה כבר ללכת לקניות ולטייל קצת

 

אבל בעיקר חסר לי לטייל לקניות

שהטיול שלי כנראה לא אותו טיול שלך...

לכל אחד יש בילוי מועדף שלו

 

ואני גם רוצה לנסוע לירושלים לכותל

עוד קצת זמן איכות..

מעניין אם אני - כאחד חיוני -יכול ללכת לטייל עם התעודה שאני חיוני

 

מישהו ניסה את זה?

השאלה עד כמה ברגע האמת תרגיש בנוח לשקר, ועד כמה ברגע שאחר כך תרגיש בנוח ששיקרת, ששילמת קנס, או שניהם

לחרטט אותם פחות מפריע לי

אולי כי בסתר ליבם הם יודעים שזה אסור? 🤔

 

אבל ברצינות זה מבאס ומתיש, 

ולא רק בנושא הפורום הנ"ל 

 

 

או שלא הבנתי מה הלך כאן...

אבל ממה שזכור לי אופקית זה כש- x שואף ל +/- מה ערך ה y שאליו מתקרבים

ואנכית - ערך y שואף ל +/- אינסוף


/>בכל אופן הכוונה לא הייתה תרגיל מתמטי ולא לפרשנות המדויקת של האסימפטוטות 😶

פשוט כשמדברים על אסימפטוטה אופקית קלאסית y שואף ל0, אז הנחתי שזו הכוונה שפחות ופחות מפריע לך. אבל אז כתבת שזה מפריע אז לא הבנתי...

אם כבר אנכית היתה יותר מסבירה את התחושה...

(החלק המתמטי בראש שלי בטוח משתעל עכשיו מאבק )

(שהעביר שיעורים בזום לסטודנט להוראה) את לגמרי צודקת

נראלי שכחתי את כל המתמטיקה מהתיכון😬

שיאריכו כל עוד זה יציל חיים הכל בסדר
לדעתי היו צריכים לעשות לתקופה הרבה יותר ארוכה
אך כן באופן יותר מסודר

דרך הבית. בלי נסיעות. נחת.

וכל השאר די מתנהל כרגיל אז לא מפריע לי.... 

לא כזה מפריע לי.

 

יותר, מאוד מפריע לי.

אבל בתכלס הייתי שמחה מאוד אם היה מסתיים כבר

(גילוי נאות, אני הולכת כרגיל לעבודה, אז לא ממש מרגישה את הסגר, אבל בקטע של דייטים זה מבאס..)

תוקע תוקע...

 

הקטע שאני בעצמי כבר התייאשתי כליל מהקורונה והסגרים והדייטים,
אז פיתחתי פסיביות.
קיצר, 3.33

נוראי
אני בצער איום ונורא מזה
עד עכשיו בסגרים שהיו בכלל לא הרגשתי אותם אבל עכשיו בגלל הפגישות וכו' זה כביכול תקע הכל, וודאי שהכל משמים ומודה לה' וזה לטובה אבל עדיין זה קשה ועוד שבוע אז ממש ממש ממש קשה...
למה לא יעשו חוק מי שרוצה לעבור ממקום למקום ישלם 1000 שקל ככה לא הרבה יעברו רק מי שממש ממש חייב ומצד שני אני לא אהיה מוגבל לתקנות של המדינה שלא מתחשבת במצב כמו שלי למרות שהוא הרבה הרבה יותר דחוף מדברים אחרים שהמדינה מתירה

ה1 החסר זה רק כי יש פחות פקקים לעבודה, אז זה נחמד..

ואני נוסעת רגיל לעבודה אז לא תקועה בבית.. אבל עדיין, שיגמר 🤦🏻‍♀️

לא אכפת לי

האמת זה קצת אנוכי מצידי כי אני רוצה שהסגר כבר ייגמר ואוכל לחזור לעבודה. 

מצד שני ברור לי שאם זה מה שיעזור ויוריד את התחלואה אז עדיף שיהיה סגר..

אז נשתגע עוד שבוע בבית

(אם אתם כבר לא יוצאים, סליחה..)

 

שתשמח בקרוב 

 

זה לא בגלל פרידה אלא כי סגר ואי אפשר להיפגש, וכל יום מקשה עלי

קח את זה כמקפצה. געגוע יכול ליצור קשר נפשי עמוק וחזק יותר מאשר אם הייתם נפגשים כרגיל.

לפעמים יש געגוע אבל עדיין הקשר לא מדויק
ולפעמים כן געגוע זה טוב (:!!!!

בכל אופן, זה עדיף ממצב של פחד להרגיש ולאהוב שמא לא ילך בסוף ויכאב..

להתגעגע זה טוב.
ממליצה לרשום את התחושות והמחשבות
לתת להן ביטוי.

😏

וברצינות, נראלי שלפעמים אנחנו גורמים לחששות שלנו לקרות דווקא כי אנחנו מתחשבים בהם ולא מאפשרים.
בטוח שבגישה מאפשרת יותר, החששות יהפכו לפחות מדוייקים.
כי בסוף העניין הזה של כימיה וחיבור זה לא מדע מדויק..
ובהחלט לטעמי שיחה ואפילו דייט אחד לא מספיק יכול לגלות על כימיה (מאמין שיהיו יוצאי דופן וכל אחד יחווה את זה אחרת). יכולות להיות 20 אלף סיבות למה השיחה או הדייט היו פחות מוצלחים. הסיבה הכי הגיונית ופשוטה היא שלא כל אחד מספיק מרגיש בנוח במפגש ראשון.

אבל זה מאוד קשה אחרי שאין כימיה בשיחה ומאוד קשה לצאת לדייט שני שלא מרגישים כימיה בדייט ראשון ובדרך כלל זה לא משתנה אחרי עוד דייט.. כימיה זה לאו דווקא חיצוני אלה הרגשה פנימית של משיכה, של רצון לשמוע ולדעת על הצד השני..

אם תשחררי את זה זה פחות יהיה קשה. הרבה פחות

מבין מה את אומרת.
בכ"ז נראלי שיש רמות בכימיה.. לא מדבר על משיכה והתלהבות. מדברת על זה שהיה סביר אז אפשר לנסות ואולי, בגלל סיבות נלוות, יהיה אחרת.
ובהחלט זה לא דווקא משהו חיצוני.

אבל נותנת צ'אנס, כי אחרי הכל חבל לשפוט ע"פ שיחת טלפון. 

ואולי באמת יש בזה גם עניין של נבואה שמגשימה את עצמה, שמלכתחילה מגיעים עם אנרגיות נמוכות יותר. 

ששיערנו מהשיחה בטלפון.
לכן כדאי לראות בפועל כדי להחליט בבהירות.

ולכן אם אין משהו ממש קיצוני, לדעתי לשפוט אדם שהיית מוכנה לפגוש אותו רק לפי 5 דקות שיחה מביכות, זה לעשות לו עוול.

 

אם את מאד רוצה, את יכולה להזהיר לפני שאת מחזירה תשובה חיובית "אבל תגידו לו שאני עלולה לוותר על הפגישה אם הטלפון היה לא מוצלח", ולצפות לשיחת טלפון עוד יותר מביכה.

לי זה די קורה הפוך... שיחת טלפון הכי זורם וקליל, ואז בפגישה זה כמו קיר שנופל עלייך

כשאני באה לדייט, אחרי שכבר קבעתי אותו, עם חששות, אני מנסה להוריד אותן לפני ולשחרר כדי לתת כמה שיותר צ'אנס אמיתי לקשר הזה, כי בכל זאת, אם אני כבר כאן...

בסה''כ בנאדם שהוא לא לרוחך. זה הכל.
לא בעיה שלו, כמו שזה לא בעיה שלך

וכן, ככה הרגשתי.
היה הבדל ענק בין הזרימה שהייתה בטלפון לבין התקיעות בדייט.
לא הפלתי עליו כלום, זה תלוי בשנינו.
וזה בסדר, זה הגיוני. אני רק אומרת שיכול להיות הבדל.

מוזמן להגיב יותר בנחת

אבל יש מצב שיש כאן נבואה שמגשימה את עצמה...

כדי שלא יסתמכו עליה. זה ככ מורכב.

בעידן הקורונה אפשר לעשות שיחה טלפונית קצרה ולקבוע בה זמן לפגישה טלפונית או זומית ושם לראות במה מדובר. בכל מקרה לא חובה לצאת מהבית.

דבר נוסף שחידדו לך פה, חשוב ככל שניתן להיות נוכחת בשיחה ובפגישה ורק אחכ לשפוט ולחשוב איך היה. העירבוב מאד מפריע. יכול להיות שאת כבר נוכחת בפגישה ובשיחה הראשונה אבל אומר שיהיה בכל מקרה.

ואחרי כל מה שאמרתי, אם את באמת נוכחת בשיחה ונותנת הזדמנות וגם לא מייחסת לה חשיבות גבוהה מדי וגם את רואה פעם אחרי פעם שאת צודקת באינטואיציות שלך ברמה גבוהה- אז שווה להקשיב להן ולהימנע מפגישה מיותרת. כי אינטואציה זה באמת דבר חזק ויעיל אז אם מבודדים אותה מטעויות ורעשי רקע זה יכול לעזור מאד

בהצלחה

אני אגיד בזהירות את דעתי.

אין כזה דבר שנבואה תגשים את עצמה בשיחת טלפון. 

לא משנה אם השיחת טלפון הייתה גרועה או מוצלחת ביותר,

שורה תחתונה כשנפגשים אנחנו מביאים את האישיות/הנפש/האנרגיות שלנו למרחב ללא קשר למה שהתרחש קודם.

(מפגש בין שני אנשים זה תגובה נפשית רגשית ממש כמו תגובה כימית. אנחנו מגיעים עם גרעין מסוים, עם תכונות נפש מסוימות והן לא משתנות בגלל סביבה חיצונית, ואם חשבנו שכן, אז כנראה שעדיין אנחנו לא מחוברים לפנימיות שלנו.)

 

החיבור, הכימיה, הזרימה בכלל לא מעניין אותם איך הרגשנו או לא הרגשנו בשיחת טלפון. כי זה לא תלוי בזה.

למעשה חיבור כבר נקבע עוד לפני שבכלל הכרנו. כלומר זה כמו שאם סוכר מגיב טוב לקפה עם חלב. אז יש סוג אדם מסוים שיגיב ממש טוב לסוג אדם שני. וזה ממש לא משנה באיזה כוס תשים אותם, כוס זכוכית או חרס או בקערת פורצלן. זה אולי יותר נעים ומרחיב את הלב לשתות בכוס חרסינה מושקעת ויפה, אבל הטעם הוא אותו טעם.

 

אני חושבת שיש אנשים עם חושים מחודדים, עם אינטואציה מפותחת שאכן יכולים להרגיש את הכימיה והזרימה בשיחת טלפון, אולי לא במאה אחוז, אבל כן ברוב עד כמעט כל המקרים. אולי לא יהיה אפשר להגיד בצורה מדויקת איך בדיוק לפרטי פרטים תעבוד הכימיה, אבל כן אפשר להרגיש לפחות אם אין כימיה!

 

יש מצבים שממש מורגש שאין קשר ואין שום חיבור

יש מצבים שמרגישים שיש כאן פוטנציאל טוב 

יש מצבים שמרגישים שזה נטרלי, שלא קיבלתי מידע לכאן או לכאן.

 

במצב א' מי שבטוח באינטואציות שלו אני חושבת שכן נכון לא להיפגש, ואם הוא לא סגור על זה, תמיד אפשר לקיים עוד שיחה.

 לא הייתי מייעצת את זה אבל, למישהו שרק התחיל לצאת לעולם הדייטים וסביר להניח שהחושים שלו פחות מחודדים לשמוע דרך שיחה אם יש כאן התאמה.... 

 

וגם הגישה הזאת שכביכול שיחת טלפון היא לא אנדקציה לכלום היא גם טעות בעיניי.

כי זה כאילו לחנך את הבן אדם להתעלם מהחושים הבריאים שלו ולפתח אותם.

כן חשוב להיות במודעות לזה, כי הרבה פעמים זה יכול למנוע פגישה מיותרת! 

אז לא אמרתי על ההתחלה להקשיב לחושים האלו, אבל לפחות להיות בהקשבה אליהם ולא לזלזל בהם.

 

יצא לי כבר כמה פעמים להתבאס מטלפון ובמציאות היה ממש טוב
יש אנשים שלחוצים משיחה ראשונה ויש כאלה שפשוט גרועים בטלפון

שימחת.
שיהיה חודש מרים גבוה, עם שמחה גדולה!

אני זוכרת ששמעתי את זה וממש אהבתי... 

ומרגש שבכלל יש את המקום הזה של הגעגועים ועוד בהקשר של רשב"י... מדהים!

 

תודה לך

רוצה להרים את הכפפה ולפתוח מקהלה או תזמורת ללויים? ;)

בטוח שהם מקימים כבר משו סודי כהכנה למקדש והם ישלפו את זה ברגע שהוא ייבנה

 

אבל לדעתי בצד הנפרד

 

חדמש

גם לא יצא לי להיות זאת שאומרים לנ לא יותר מידי כי לא היו לי הרבה דייטים אז🤷🏻‍♀️

מה יותר גרוע תלוי במה חווית יותר..

לחתוך.

כל זה אם מדברים רק על הרגע של הפלאפון לבחורה.
אם מדברים על מה שקורה אחרי מבחינת התחושות וכו'- ברור שלהיחתך הרבה יותר כואב

משכל נטו- אף אחד מהם לא גרוע.

 

מרגש- וואי, להיחתך זה ממש כואב, לחתוך זה פשוט מביך ממש. 

 

אם אתה חותך בגלל חוסר רצינות של הצד השני זה הכי טוב, אבל אם אתה חותך בגלל שהיא לא הטעם שלך בלבד, זה הכי גרוע (וככל שזה קורה בשלב יותר מתקדם זה עוד יותר גרוע

חסדי ה' לא יצא לי לחתוך קשר שכבר היה רציני, אבל הייתי בצד השני פעמיים וזה כואב...

נראה שהצד ״החותך״ יותר כואב מלהחתך רק כי אני ממש מזדהה עם התחושות המבעסות של הצד הנחתך...
זה קצת פרדוקס כזה אבל אני הייתי מעדיף להיות הנחתך מאשר החותך כי תכלס כולם באמת מדהימות כל אחת ומה שהיא וזה מפריע לי המחשבות האלה אחר כך שהצד השני צריך לעבור שינוי פאזה קשוח כזה וזה מבאס אותי יותר להרגיש שפגעתי מאשר להתמודד עם פגיעה

רגשות האשם (והספק...) קשים לי מרגשות הדחיה.

זה קצת מעודד כי סטטיסטית זה אומר שכשאני נפרדת הצד השני מעדיף להיות בצד הנחתך, ואז אני לא עושה לו עוול

אבל זה באמת סיוט כל העניין הזה.

איך אף אחד לא אמר שהכי עדיף לחתוך ביחד, או - במקרה הטוב ביותר - לא לחתוך בכלל?

לא...
זה עדיין נורא כואב. נורא. בטח אחר כך
אבל כשאין ברירה אין ברירה

אני חושבת שכשחותכים לפחות יודעים את הסיבה בשלמותה..
וברור שיש לבטים האם עשיתי את הדבר הנכון וכו,
חושבת ש2 הסיטואציות לא נעימות

הבחירה בביטוי שקשור בחיתוכים הופך את כל העסק לקשה וצורב הרבה יותר ממה שהוא צריך להיות. אני הייתי מציעה לשנות את השיח למשהו שכבר עלה בעבר, והלוואי ונכניס אותו לתפיסות הפנימיות שלנו יותר ויותר.
נכון, לפתוח את הלב ולנסות להתקרב ולהכיר באמת שם אותנו בפגיעות, חושף את המקומות הפנימיים שלנו, אבל בהנחה ונמצאים במערכת שני אנשים שמשתדלים להיות רגישים וקשובים אחד לשני, אין סיבה שמישהו יפגע עד עמקי נשמתו כשאי מי יגיד: 'הלוואי והיינו נכונים ומתאימים ללכת יחד במסע המשותף הזה של החיים, אבל אנחנו לא מתאימים, וזה בסדר. עוד נמצא כל אחד את הנכון והמתאים ביותר בכל ממש'.
כשבוחרים ללכת יחד בדרך הזו מהרגע שבו מדברים את השיחה הראשונה ועד שמקבלים החלטה מה נכון *לנו*, כי בסופו של דבר מדובר בשותפות וברצון ללכת יחד כך שלשנינו יהיה טוב, אז אף אחד לא נשאר מאחור. ההבנה משותפת ההחלטה היא ביחד.
זה בסדר להחליט ביחד עם מישהו, גם אם הוא לא יהיה האדם שאיתו אלך את כל הדרך כולה עד הסוף. הרי זה מה שאנחנו באים לברר בסופו של דבר, אם אנחנו מסוגלים להיות אנשים זוגיים, שותפיים שמסוגלים להשמיע ולשמוע, שיכולים לדון ולשוחח ולקבל את ההחלטה שתתאים לכולם ותהיה רגישה לכל הצדדים.
עיקר הקושי והמורכבות בלשמוע לא או להשמיע לא, הם כשהבחירה היא חד-צדדית, ויותר מכך כשלא בטוח שמקבלים הסבר או הבנה למה זה 'לא' כשאני אולי חשבתי אחרת, או הייתי רוצה הזדמנות להסביר ולשתף את נקודת המבט שלי.
כשמבינים את זה, ואת החשיבות בלתת מקום לשני הקולות להישמע ולהחליט יחד, הרבה יותר קל גם להמשיך הלאה, כי יודעים שכל המהלך היה רגיש וקשוב, ולא חותך (כמו באבחת חרב ובלי הכנה...).

תודה❤️

הביטוי משקף באמת את החד-צדדיות...

 

בהסכמה ובתיאום זה "נפרדנו", מקסימום עם צד אחד שיוזם.

 

הביטוי "לחתוך" משקף את זה שהרבה פעמים זה נעשה בצורה חד צדדית, כשהצד השני לא שותף להחלטה, ולפעמים אפילו לא מבין אותה ואולי ההחלטה גם כואבת לו מאד (כן, אפילו בפגישה ראשונה)

אחרי דייטים ראשונים זה לחתוך אין מה לעשות.. זה עוד לפני שנוצר קשר בכלל. אחרי שמתחיל משהו זה הופך ל'נפרדנו'

אני חושב שגם אחרי דייט אחד מותר לנסות ולשאוף שזה יהיה בצורה של נפרדנו.

 

גם דייט אחד הוא תקווה (לדעתי גם רגש, אבל א אתווכח על זה). וכשמאבדים כיוון מסוים של תקווה, זה בהחלט מצדיק התחשבות.

אני אמנם קורא לזה לחתוך אבל ממש לא מדבר על משהו לא נעים או לא מתחשב.

וגם מקומי לא נפקד מאלו ש'חתכו' מהם או נאלצו 'לחתוך', ואכן זה כואב. לא באתי לבטל את ההרגשה והרגש הכואב. מה שניסיתי להציע זה לשנות את הגישה והשיח הפנימי שלנו בכל מה שנוגע לקשרים עם אנשים, ובפרט בניסיונות להכיר לצורך הקמת בית. וזה משהו שכן בידיים שלנו, ואפשרי להביא את זה למרחב, אנחנו לא מוכרחים להיות שבויים של תפיסות חברתיות ו'חוקים' לא כתובים שכך צריך להתנהל קשר. שיש 'חותך והנחתך' (והמזבח...שממשיך לדמוע).
לרובנו קיים חשש ופחד מה השני חושב, מה הוא מרגיש, מה קורה שם, האם רק אני לבד בהרגשת הלחץ, הפחד והחשש מהעתיד. מה נפסיד מלהיות כנים?מלהיות פשוט אנשים שמכירים בעובדה שגם מי שמולי אולי מרגיש בדיוק כמוני?
אני לא אומרת לשנות את ההחלטה אם זה מה שנכון, אבל כן להקשיב, לנסות לראות איך מגיעים למצב שבו גם הצד השני יבין ויקבל שאני לא 'פוסל אותו', אלא רק מנסה להסביר ולהבהיר במידת האפשר, שהמשך הקשר לא יתאים לשנינו. זה אנושי יותר מלהחליט ולהנחית החלטה.
אני לא מצפה שכולם יהיו במקום הזה ברגע, זה דורש כוחות ויכולת לעמוד בכנות מול עצמנו ומול מי שמולנו. להיות אמיצים, ולא להיות מונעים מפחדים וחששות כל הזמן. זה אומר להסכים להיות פגיעים, אבל עם שדר של חוסן וביטחון שלא מפחדים להיות אנחנו ולהיפגש עם החיים.
זה תהליך.
תהליך שבעיניי מתחיל בשינוי בהלך המחשבה ובגישה.

רק כתבתי שהניסוח משקף מציאות, שלדוגמה הוצגה כאן מסכים - לקראת נישואין וזוגיות לפי התפיסה שלי את מה שכתוב כאן

מבינה אותך

בהצלחה ממש!!

זה אותו אחד שהתפספס לך בהתחלה?

ניראה ששלומי זרק את הרעיון....

רוב הכיתות סגורות
משעה מסויימת יש כניסה רק לדיירי המעונות

אולי צריך תעודה כלשהי עם תמונה ושם.

שיש בהם סופרפארם בדרך כלל פתוחים

@ברוקולי @איכה (אלופת החיפושים)

אולי התכוונת לאחד מאלו -

משחקים לדייטים? - לקראת נישואין וזוגיות

משחקים לזום- - לקראת נישואין וזוגיות

אשמח מהניק האמיתי, ואם את יחסית מוכרת בפורומים

מוזמנת בשמחה גדולה לפרטי~
אנסה לעזור לך באהבה♡

וגם @ברוקולי עושה את זה הרבה.

 

אבל באמת עדיף לפנות מהניק הרגיל באישי

 

ולדעת שכבר עשיתי את זה

(התשובה בגוף השאלה אם תהיתם)

שמישהו ינסה אותנו..

וברור שאין עלינו
@מדרשיסטית20

בינתיים קיבלתי עומס תשובות מחכימות וטובות ❤
אז תודה על הרצון הטוב

תאריך?

(מותר להעתיק?)

עד שמחליטים, עד שחושבים, עד שמתארסים?

 

מדברים על סדר גודל של חודשיים בדרך כלל

 

אבל כמובן יש יותר

עברתי במחשבה על הסביבה שלי 

מניחה שיותר לכיוון החודשיים- שלוש 

זכורה לי חברה אחת ( )  שיצאה פחות מחודש 

(וגם אם היו עוד זה זניח ביחס לשאר ) 

בכל מעגלי החיים (השונים מאוד ) שהסתובבתי בהם 

הכי קצת שאני מכיר שבוע וחצי-והם נשואין ב"ה כבר שנה וחצי-לא סיפור ישן, אני חושב ששלושה שבועות עד חודש זה בהחלט ממוצע - כמובן תלוי כמה פעמעם נפגשים.

תוך חודש להתארס? זה לא נראה לכם מהיר ברמות? כמה אפשר להכיר בחודש
גם חודשיים זה קצת ממש

תלוי באינטנסיביות של הפגישות

אי אפשר. ולא משנה כמה אינטנסיבי הקשר.
יש דברים, חלקים באופי וכו שאפשר להכיר רק לאורך טווח מסויים. והוא לא חודש

לא אשכח לעולם איך חברה שיצא חודש אינטנסיבי מאוד(!!)
אמרה אחרי החתונה שהיא יכלה ליפול על כל אחד. הייתי בהלם.

אז נכון, המון אנשים עושים זאת (חלקם גם מלחץ מהסביבה, אך ניחא.) אבל זה לא הופך את זה לדבר תקין. כי מספיק דיוק קטן שהתפספס וזה משמעותי אחכ לכל החיים..
לצאת עוד חודש, חודשיים זה מחיר הגיוני לעומת למצוא עצמך לצד אדם שאתה לא רוצה להיות.

אולי יש תרבויות שמכירים בהם פחות לעומק וזה מתאים להם?

אולי זה לא אידיאלי, אבל המציאות מראה לנו שזה אפשרי.

אולי האהבה באמת תופסת אצלם מקום אחר מאשר התפיסה המקובלת. אולי גם זה לא.

 

מז"א דיוק קטן? ברור שהרבה החתונה יש הרבה אי דיוקים שמתגלים אבל צריך שיהיה חוסר דיוק משמעותי כדי שזה יהיה רלוונטי. אשמח אם תוכלי לחדד למה התכוונת בחידוד קטן. 

אומנם אמרתי דיוק קטן, אבל התכוונתי לגדול
זה דברים שיכולים להתפספס בקלות ברק חודש אחד של הכרות.

ואני מכירה המון זוגות כאלו, אולי אפילו רוב החברה שלי.
ואני רואה את הקשר שלהם ואת הקשר של אלו שיצאו ארבע חודשים, וזה שונה, וזה אחר לגמריי.

ברמה של שיתוף כנה, של פתיחות, של הרגשת נוחות בסיסית זה לא יכול להיות אחרי חודש. פשוט לא.

אבל כנראה שזה תלוי אופי, פשוט סוג אחר של נפשות.
ממה שאני רואה, אנשים שמתחתנים מהר יותר, הם יותר זורמים בטבעם, פחות מתרגשים מבעיות..

על אחרים אני לא יכול לענות.
על עצמי אני חושב שיקח בעז"ה משהו בסגנון של 25 ימים-3.5 שבועות, אבל אי אפשר לדעת עד שיקרה.
זה משתנה מאוד בין האופי והאווירה הכללית של החבר'ה.

זה לא נראה לך מוזר שאתה אומר אשכרה 3.5 שבועות? למה לא להגיד גם כמה פגישות שיחות טלפון הודעות?
זה תלוי קשר כ"כ
לא תמיד פוגשים בן אדם ויודעים שזה זה
גם צריך את הזמן
זה יכול לתקוע אותך גם

אני מכיר את עצמי.
ודאי שאין לי גדר של תוך ככה וככה צריך לסגור-לא לזה התכוונתי.
רק התכוונתי לומר שמתאים לי לסגור ובעז"ה יקרה בפרק זמן הזה

עם קצוות של 7 חודשים ושבועיים

שאלתי על ממוצע

אז הממוצע נראה לי יצא 3 שנים 😏

מכירה את הקיצוניות שמתארסות אחרי חודש-חודש וחצי, אבל הרוב לכיוון החצי שנה+++

5 חודשים כזה

הרוב המוחלט של הסביבה שלי נעים בין חודש לשלושה חודשים עד הארוסין..
יש כמובן גם כאלו שיותר (שנה פלוס) וכאלו שפחות (שבועיים).

אני ובעלי התארסנו אחרי עשרה חודשים שיצאנו.

בסוף הכי חשוב זה להקשיב לתוכך. ולא לתכתיב החברתי
לי אישית לא התאים בכלל להתארס אחרי חודש, גם לא אחרי חודשיים
הייתי מאוד קשובה לתוכי.
כן הייתי מסכימה לקצר את העשרה חודשים הללו, אבל לא הכל תלוי רק בי, בנו~

ועל אף שבזמן שיצאנו יש בנות שאני מכירה שהספיקו להכיר, להתחתן ולהכנס להריון
השתדלתי להתרכז במה ששלי, ובקצב שה' הכתיב לנו.

בהצלחה~
שבוע מבורך.

השאלה היא לא כמה זמן לוקח לאדם להתארס מהפעם הראשונה שהוא פוגש את אשתו עד ההחלטה,
אלא כמה זמן בממוצע לוקח לאדם מהרגע שהוא התחיל לצאת ועד להחלטה.

זה הבדל גדול...

@צהרים תקן אותי אם אני טועה

כאלה שתוך כמה שבועות בממוצע, בעיקר צעירים יותר.

כאלה שתוך כמה חודשים עד שנה, בעיקר בוגרים קצת יותר (25 פלוס)

אפילו במשפחה זה משתנה,
הרוב נראלי די מהר...

החל מחודשים וחצי ועד לחצי שנה 

פחות או יותר

סביבות 3-6 חודשים. 

 

 

לחצי שנה

יש גם שתוך חצי שנה ויש גם שתוך חודש.. שבועיים וכו

אבל שכחתי את המספר בשוויץ (אם אתה מגיע לציריך או לז'נבה בזמן הקרוב זה עשוי לעזור)

באסה, אבל היא יוצאת לשידוכים לא?

אז אין לי באמת מושג, הלא כן?
הלא כן.

• "לו אנשים היו מייחדים זמן לתכנון הנישואים שלהם,

כפי שהם מייחדים זמן לתכנון החתונה שלהם,

כולנו הינו במצב הרבה יותר טוב"

• "עלינו להגדיר את המונחים שלנו", מה ההגדרה שלך לנישואים?
• ההגדרה של התורה לנישואים היא-אחד, אחדות.
• הפכים מושכים זה את זה, כי אנחנו בכמיהה להשלמה.
• אך.. מה שכ"כ התלהבנו מהשוני שלו, אח"כ משגע אותנו-

במקום להתרעם על זה, לחבק אותן, לחגוג אותן, אלו התכונות שאלוקים שלח כדי לעזור לנו להיות אדם נפלא,

אנחנו לא גדלים דרך התכונות הטובות של בני הזוג שלנו, התכונות הטובות של בני הזוג שלנו הן כמו הקצפת על השוקו החם, תוספת קטנה. בדרך אנחנו צריכים להיות, סבלניים, רגישים, תומכים, מבינים, אמפתיים. אנחנו לא מקבלים הכל אלא זה איך שאנחנו בוחרים להסתכל ולפעול עם זה.

• מהי אהבה?

1. "אהבה היא הרגש שאתה מרגיש כשאתה מתמקד במעלות של אדם אחר ואתה מזהה אותו עם אותם מעלות"-אתה רוצה לאהוב אדם יותר? תתמקד במעלות שלו. אהבה היא בחירה.

2. "אהבה היא מה שחשוב לך-חשוב לי" 

3. אהבה היא ככל שאתה נותן יותר כך אתה אוהב יותר"

• עצה מהרבנית טורסקי לנישואים- את\ה צריך\ה לקום בכל בוקר והדבר הראשון שעלייך לחשוב הוא: מה אני יכול\ה לתת לבן\ת הזוג שלי היום? פעולה נוספת של נתינה בכל יום, תתחבר למאות אלפי נתינות בנישואים.
• שלוש השאלות שעליך לענות עליהן "כן" כדי לדעת שזה האדם הנכון: (אין חשיבות לסדר) (מי שנשוי כבר, זה נקודות לעבודה)

1. האם יש לכן אותן מטרות? מטרות משמעותיות לחיים (אילו ערכים אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו? איך הבית שלנו ירגיש? מה אנחנו רוצים לתרום לקהילה שלנו? לאנשים שלנו? מישה\ו שיהיה איתנו\שותף איתנו)

*עד שאתה לא יודע מי אתה ולאן אתה הולך, אתה לא יודע עם מי ללכת.

2. האם אתם נמשכים זה לזו מבחינה פיזית? ככל שיש יותר ידע, יש יותר אהבה. 

3. האם את\ה מכבד\ת אותו\ה ?

בס"ד

 

תודה רבה על הסיכום! 👍

 

דבר קטן ששמתי לב אליו :
זה לא "האם את/ה מכבד...."

אלא:

נשים : "האם את מכבדת אותו?"
גברים : "האם תשמח לשמח אותה למשך כל חייה?"