פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 315)

לא יודעת אם זה אותם מקומות או שונים ובכל אופן שלחו לי עכשיו עוד משהו שאעלה לכאן תכף

אבל בשביל להפוך את זה לקובץ אני צריכה מחשב ואין לי אפשרות להתעסק איתו עכשיו.
מקווה שאזכור ביום ראשון בבוקר, אם מישהו ירצה להזכיר לי זה מעולה

*שלום לכולם!*

לפני חודשיים, לאור המצוקה הגדלה, החלטנו להכין מאגר של כמה שיותר מקומות לצורך הכי חיוני בימים אלה- דייטים!🍪☕

ברוך ה' הייתה היענות גדולה והקובץ שלנו הולך וגדל ומתעדכן כל הזמן.
אז נשמח מאוד שתעזרו לנו להמשיך ולהפיץ ת'בשורה לעוד רווקים ורווקות חמודים שמיואשים מלמצוא מקום🤭

*רק שימו לב‼️* כשמעבירים הלאה חשוב להעביר את הקישור ולא קובץ pdf, הקובץ בכוונה בגוגל docs כי הוא מתעדכן כל הזמן.

מקומות לדייטים בקורונה:

וחוצמזה- לכבוד הסגר הבעל"ט אנחנו מחפשים רעיונות חוקיים שאפשר בכל זאת לעשות גם בימים אלה.. (התנדבויות וכו'..).

אז אם יש לכם רעיון למקום שווה וסודי (לסגר אבל לא רק) או שבלי קשר אתם פשוט אנשים טובים שיכולים לפתוח את הבית וה❤️..
נשמח שתכניסו את הרעיון בטופס למטה, ככה שנוכל להוסיף אותו ולהגדיל עוד את המאגר רעיונות שלנו!💡

רעיונות למקומות לדייטים:

*ושה' יחתן ויפנק את כולכם!*



ומסתבר שגם במסרים אי אפשר לשלוח מספרים

לא יודע לגבי מסרים, אבל בהודעות אישיות אפשר..

כזה אני, יעיל

איזה אירגון?

די באמת די
אתה לא הראשון ולא האחרון שזה מעסיק אותו
אז אתה לא מיוחד (;

דבר שני לנשום
הפחד זה כל מה שמלחיץ!! הטרדה של מה יהיה
ושלא תבין אני מאוד בעד רצינות
אבל זה נשמע שדווקא בגלל שיש לך רצינות ורגישות אז יש תחושה של פחד חשש
ואני חושבת שאם נבטל את התחושה הזאת יהיה לנו הרבה יותר קל לכולם..

דבר שלישי גם אם תתחיל משהו ולא ילך אז מה תמיד אפשר לשנות ..



בהצלחההה שרק תשמח

שבו תנסה להבין איזה תחום מתאים לך ללמוד או לפחות האם מתאים לך משהו ראלי או הומני.ומתוך זה תנסה להתמקד במה שאתה רוצה לעסוק.
אבל גם אם זה לא יעזור ויתן לך כיוון איזה תחום ללמוד.
פשוט תרשם למשהו ותתחיל ללמוד.
זה נשמע רעיון משוגע ופזיז, אבל לפעמים רק שמתחילים משהו רואים אם מתחברים אליו או לא וזה יכול לתת כיון הרבה יותר מכל התלבטות תאוריטית.
וגם שאתה נמצא במכללה או אוניברביטה אתה לרוב שומע על נסיון של אחרים (כרגע רק בזום) שהתחילו ושינו כיון.
בהצלחה!

אל תקשיב למי שכתבו לך פה שאתה לא מיוחד,
זה לא אמת
זה לא קשור אם זה משנו שמפריע להרבה אנשים או שמשותף להרבה. מיוחדות ממש לא קשורה לזה

(אם התרחיש הזה יגיע)

 

למה כולם צריכים תואר? באיזה עולם מפגר אנחנו חיים?

למה שתרגיש רע עם זה?

כמו שבציבור התורני יש נורמות שלא קיימות בציבור החילוני

כך גם בציבור ה'עממי' יותר, יש נורמות שונות מהציבור של ה'היי סוסייטי'...

לדוגמא - שם גם תעודה של הנדסאי זה נחשב אחלה דבר.

אתה אני חושב שכדאי לאמץ בחום (מבחינת הלגיטימציה) מז'אנר העממי.

יוקרה זאת מילה מכובסת לבלון נפוח של אגו.

אנחנו נמדוד אנשים ע"פ 'יוקרה'???

אולי יותר הגיוני למדוד אנשים ע"פ תכונות אופי, ערכים?

אז גם בציבור הדתי מחשיבים תארים,
יותר מדברים אחרים הרבה יותר חשובים.

כן. בהחלט

לומר -

למרות שזה נפוץ - זאת טעות ממש ממש קשה וחסרת תכלית.

לכן אני מודע לאיזה עולם אנחנו חיים - ציבור דתי, אבל זה ממש לא אומר שההסתכלות שלו נורמלית

זאת נורמה מאוד מאוד מגונה לענ"ד.

וממש לא משנה כמה מצוות מקיים הציבור שעומד מאחוריה.

 

 

כמו כן -

אנשים פרטיים מחליטים בסופו של דבר את סדר העדיפויות שלהם בעצמם.

גם אם הם מחליטים ללכת עם הזרם, זאת החלטה אישית שלהם

 

לדעתי תחשוב על כיוון שמעניין אותך ותתחיל להכנס לתחום אפילו אם זה משהו זוטר ולא הכי וואו ולאט לאט תתקדם ותגיע רחוק.
או לחלופין אם אתה רוצה משהו שצריך ללמוד גם לא חייב ישר תואר אקדמאי
תתחיל הנדסאי או תעודה מקצועית כלשהי ומשם זה הוא ללא תחתית, כמעט בכל תחומי העבודה יש ממש אין סוף אפשרויות שלא שציינת אבל צריך להכנס לזה.
אנשים היום בממוצע מחליפים קריירה מקצועית שלוש פעמים במהלך החיים אז הכל בסדר פשוט תתחיל משהו והקדוש ברוך הוא כבר יכווין.
גם בהקשר של חתונה וכו' רוב הבנות לא מחפשות מישהו עם מקצוע וואו אלה מישהו שטוב לו עם מה שהוא עושה.

אתה לא חייב אבל לעשות תואר ביישביל שתהיה לך פרנסה סבירה+

אתה יכול להתמקצע בקורס מסוים

או בהנדסאי שזה רק שנתיים

אני מכיר מישהו שמהשנה הראשונה שלו (הנדסאי תוכנה) התברג לתחום וכבר מרוויח 20 +רכב

על השיעורים של הרב נתנאל פרנקנטל ממכון מאיר

סדרה שידוכים הדרכות מעשיות

השאלה איך אעביר לך, נראלי מסובך באישי

בהצלחה!

הרב אלישע ינון

הרב יורם אליהו נראלי יש ביוטיוב אפילו

מזכיר לך שיש החרגות, ושאפשר לשמור על נורמות כמו שתי מטר ומסיכות ואויר פתוח
אבל כל עוד זה לא חוקי זו בעיה

רק אומר שאני לא אשם בתמותה. אני ממש משתדל להקפיד על מרחק, מסיכות ועל הנהלים

וכל העסקים שבעליהן הגיעו למצב של פת לחם?!
או שהם השתבשו או שיש פה אינטרס אחר
סגר זה כל כך לא נצרך וכל כך לא הפיתרון זה רק יותר בעיות לאנשים... אין חינוך נורמלי, אנשים משתגעים בבית מדיכאון לחץ ושאר ירקות, והמבוגרים מתים רק מהבדידות... לא ברור מי מרוויח מהשטות הזאת

ולדעתי יכולים להכלל בקטגוריה הזו.

חבר'ה עם קצת יצירתיות הדייטים בסגר חוגגים.

 

תלוי באיזה שלב 🤭

אם הדייטים בסגר חוגגים לא מפתיע שהסגר מתארך..

למיטב ידעתי טיפולים נפשיים נעשים בזום בגלל המצב ולא פנים מול פנים.

עקרונית לדעתי היו יכולים וצריכים להחריג גם מפגשים עם אדם קבוע למניעת בדידות, אבל אין שום אפשרות לאכוף את זה, כי זאת הגדרה מאד לא משפטית.

וזאת כנראה הסיבה שהם לא מאשרים - לדעתי היו צריכים להושיב צוות שיבדוק החרגות אפשריות, ובהחלט דייטים הם נושא שיכול להצדיק החרגה

 

*נכון שאפשר לספר על טיפול רפואי ושהרופא לא זמין או משהו בסגנון, אבל פחות אנשים יסעו למסיבה ויגידו שהם נוסעים לטיפול רפואי.

כתבתי על זה כבר הרבה פה בשבוע האחרון
בלתי נסבל
מתחנן שיכירו בכך

אבל אני חושבת שצריך להבין שיש כאן מצב חירום משמעותי.
אנשים נפטרים, משפחות מתפרקות ומאבדות יציבות, אנשים מאבדים את הפרנסה שלהם ומגיעים למצבי עוני קשים.
דייטים זה חשוב, אבל צריך גם פרופורציות.
זה לא בראש סדר העדיפויות של הממשלה, וטוב שכך!
הבריאות חשובה יותר.

אבל המצב פשוט מתסכללל.
מי ששומר על החוק בלי לשקר או להיות מוכן לשקר לשוטרים כמעט לא יצא בכלל בשנה האחרונה....

כל מי שנשוי נמצא בסגר יחד, הריונות ממשיכים להתקדם
מי שנמצא כרגע לבד די תקוע במקום, וזה ממש מתסכל
וזה כבר ממש מקומם לראות את התיעדוף הסלקטיבי. דייטים לא פחות חיוני מהפגנות.

אני אישית בחרתי להפריד בין מה שאני לא יכול לשנות- הדפקה על הדייטים- ובין מה שאני יכול לשנות- מה שאני עושה בזמן הזה שדפקו לנו.
אם אין דייטים זה אומר מבחינתי שה' אומר לי לא לצאת. לא שמעתי נביא שאומר, אבל המציאות צועקת אתזה. אז הנקודה ממנה אני בוחר להתעסק עם המציאות היא 'אוקיי ה' אומר לי עכשיו נשמה של ברבור אל תצא זה לא טוב לך', אבל לא גילה לי מה כן כדאי לי לעשות. את החלק הפעוט הזה הוא השאיר לי, שגם ארגיש שעשיתי פה משהו, ושלא הכל הוא בבית הזה.

ו-וואלה זה הוביל אותי למקום ממש טוב עם עצמי, ובע''ה לכשאחזור לצאת, זה יהיה קצת קצת יותר איכותי מלפני הסגר.

אם זה לא נשמע לך- מקבל לגמרי, דברים מהסוג הזה מעצבנים ממש לפעמים, כשלא פנויים לזה.

אבל על הצד שכן, תרשה לי לגלגל אתזה אליך-
אחשלי, נשמה של ברבור, ג׳א מסמן לנו בכוכבים לא לצאת כרגע. זה לא טוב לנו. כל דייט של חודש ינואר נועד לכליה.

מה אנחנו עושים עםזה מכאן? האם יש דבר שחשבת אולי לעשות כשיהיה לך זמן מיותר בטעות, שאתה חושב שהיה מקדם אותך- במישרין או בעקיפין- לגברת שלך?
ריבוש''ע סידר לנו עוד שבועיים רגילה. הנחתה מלמעלה.
איך הופכים את הדפוק בפזם למקדם תהליך?

אבל אם יתירו לא יהיה לזה סוף. אז פשוט אפשר לקחת את הסיכון ולהיפגש
זה לא הדוק כמו הסגר הראשון
יש המון פרצות ודי לחכימא..

מבינה את התסכול שלך!
אך אם תסתכל על זה כרצון ה' זה יראה לך אחרת. לא סתם הכל מתעכב ומסתבך... (והייתי. וואו איך הייתי במקום הזה. גם בלי הקורונה וגם אחכ איתה)
זה קשה. אבל ה' לא סתם שולח לנו נסיונות והתמודדויות מסויימים
הוא רוצה שנהיה יותר טובים, יותר מדוייקים

אז תתפלל שה' ישלח לך כוחות לעבור את הסגר הזה בנחת.. הכל יהיה טוב!

בהצלחה~

מה שלנגד עיני זה החולים
אולי יש מקום שכן יש להתיר לזוג להיפגש בכל זאת זה 2 אנשים

אפשר להגדיר ולעגן את זה בחוק בצורה שאפר להתייחס לזה חוקתית?

 

אבל אם זה היה צורך חיוני מבחינת המדינה בהחלט היתה דרך חוקתית להסדיר צורך חיוני!
מהותית אני חושב שזה נכון להחריג את זה

וואלה אתה לא היחיד שסובל.
ילדים סובלים
הורים סובלים
סבים וסבתות בודדים סובלים
בעלי עסקים סובלים.

בלי להיכנס לאם צריך סגר או לא, קודם כל כדאי לא להרגיש שמישהו עושה משהו אישי נגדך כדי שלא תצא לדייטים.
וחצמזה, יש מספיק דרכים ומקומות שאפשר להיפגש בהם גם בסגר.

ילדים סובלים בגלל שיש מגיפה וצריך להזהר לא להדבק

הורים סובלים כי הם לא יכולים לשלוח ילדים לגן

סבים וסבתות בודדים סובלים כי יש מגיפה והם צריכים לבחור בין בדידות לסיכון

 

בעלי עסקים סובלים - כן, נכון, יש הרבה עסקים שנסגרו רק בגלל הנחיות הממשלה ולא בגלל צורך בריאותי. ויש להם אותה זכאות להתלונן.

 

רווקים לא יכולים לעשות את הדבר הכי חיוני בשבילם - למצוא זוגיות (כן, זוגיות זה חיוני. את לא תזניחי את הזוגיות שלך לחודש, נכון?); הם צריכים להניח בצד למשך זמן לא ידוע את התקווה השברירית גם ככה למצוא זוגיות.

וזה בזמן, שבעצם מפגש של שני אנשים קבועים למשך תקופה מסוימת, הוא לא שינוי דרסטי מבחינת האפקטיביות של הסגר.

 

וזה לא אישי, אבל זה כן חוסר הבנה שיש אנשים שאיך ייראו החיים שלהם תלוי בשאלה אם יש מגבלת מרחק או לא.

ולא, אין דרך לנסוע מעיר לעיר בלי חשש של קנס על מאות שקלים. לך יש את הזוגיות שלך בתוך הבית. לנו זה במרחק של יותר מ1000 מטר. אז לך הממשלה מתירה לחיות את הזוגיות שלך, ולנו לא.

אתה במקום הפרטי שלך עם הכאב והסבל שלך, אז קשה לך להבין או לדמיין שאחרים, במצב שונה ממך, נמצאים במצב קשה , גם אם הוא שונה מעט משלך.
הממשלה מאפשרת לי לחיות את הזוגיות שלי?
ממש באותה רמה שהיא מאפשרת לך לצאת לדייטים.
לו היית יודע כמה בעיות נוצרות בין זוגות עכשיו, לא היית ממהר להגיד כזה דבר.
הזוגיות נפגעת מאוד מאוד אצל חלק מהאנשים.
חלקם ברמה קריטית.
כנ''ל אצל אמהות שנקרעות בין עבודה לילדים ללידה, אין לך מושג מה עובר עלינו. הרבה דברים חיוניים ברמה קריטית נשלחים מאיתנו עכשיו
כנ''ל אצל נוער שהולך לאיבוד לגמרי, ועוד נראה את ההשלכות בעתיד.

אז 3 שבועות לא תצא לדייט.
זה קשה, זה מתסכל, זה פוגע.
אבל אתה לא היחיד הפגוע כאן, בצורה קריטית ומהותית.
אז אולי לרווקים זו פגיעה מסוימת, ולנשואים זו פגיעה אחרת, אבל החשיבה הזאת, שאני נדפק ואחרים לא, והממשלה לא שמה עלי, היא מחשבה לא נכונה ולא טובה בעיני.

יש דברים שנפגעים בגלל המגיפה. ואין מה לעשות נגד זה. כוח עליון.

 

יש דברים שנפגעים בגלל החלטות ממשלה. ואני מצפה שהממשלה תחשוב עוד איך לפתור את זה.

 

ברור שיש עוד מיליון דברים שבהם יש פגיעה משמעותית. אבל זה לא גורף. זה תלוי סיטואציה. מי שהזוגיות שלו בדיוק עברה משבר, והמטפל הזוגי מת מקורונה - ברור שהוא סובל. מי שמת מקורונה מעצמו, ומי שהזוגיות שלו נהרסה בגלל שאשתו מכחישת קורונה והוא מפחד להידבק. ברור שכל תקופת משבר מביאה איתה צרות.

 

ברור שיש המון סבל שבא עם המצב - אי אפשר לשלוח ילדים למוסדות חינוך, אבל זה בגלל שזה באמת מסוכן.

 

ואני לא פתחתי את השרשור הזה, נכון? סבלתי בשקט וכעסתי בקול על הממשלה ועל מגבלת המרחק ועל הטפשים שלא מקפידים ובגללם צריך את זה.

אבל כשמישהו כן החליט לפרוק את צערו כאן, האמירה "אנשים סובלים ומתים אז גם אתה יכול להישאר להרקב לבד, וחוץ מזה אם באמת היית רוצה היית יכול לצאת לדייט" היא אמירה לא צודקת.

 

 

נראה לי כבר מזמן הפכנו לשני עמים... אבל אני בתוך הרווקים אנכי יושב.
איזה 3 שבועות חי נפשו של רמבו.
שנה שלימה (!!) של סגרים,
אי אפשר ליצור פה שום רצף נורמלי של דייטים. אני מוותר כל פעם שיש סגר לא בשעה הראשונה של הסגר, שבועיים לפני כשמודיעים על הסגר.

על מה את מדברת??

מבין את הקושי של הנשואים, מאוד מרחם עליהם.. באמת. הם לא יכולים כבר עם האשה או הבעל שלהם.. נורא ואיום. באמת לא בסדר שרווקים מתלוננים שהם לא יכולים בכלל לקרב בפועל את החלום שלהם לזוגיות..
טוב, אם המצב כזה גרוע בין זוגות נשואים אולי באמת אנחנו סתם מתלוננים...

כל הצדקנים, במחילה מכם.

לא אמרתי שזה מכוון נגד רווקים,
כן אמרתי שרווקים זה לא מה שמעניין.
ופה הבעיה

דבר שני, אני בהחלט מרגיש את הסבל של אחרים. זה לא סותר את זה שגם אני סובל. אני לא מתכחש לסבל שלי למרות שהרבה יותר אכפת לי מהסבל של אחרים, ובדיוק לכן אני מקפיד על ההנחיות קלה כחמורה.

דבר שלישי, אולי חלאס כבר עם הקטע שנשואים מטיפים לרווקים?. זה לא נעים. תלכו למגדלי השן שלכם ותעזבו את הפורום בשקט. אני יודע שזה בוטה, סליחה שאני מגזים. זה באמת מעצבן לפעמים, אבל אני באמת תוהה לעצמי מה חסר לכם כאן שאין שם- רווקים שאפשר לחנך אותם? (במילים עדינות)

שוב אחזור ואומר, לא טענתי שזה אישי נגדנו. אני מבין בדיוק כמוך את ההשלכות של הסגר. זה לא קשור. זעקתי פה את הכאב שלי ושל עוד רווקים אחרים, ומותר לך להיות אמפתית. לא תמיד חייבים למתוח ביקורת על כל דבר כדי להיראות אחראים וחכמים.

בפורום של חיפוש זוגיות מן הראוי שמישהו מביע כאב לא לענות בכאב אחר גם אם בעיניים שלך הוא כואב יותר

אני בטוחה שמי שפתח את השרשור מסכים איתך שכולם נפגעו מהמגיפה

ולא - מי שמקפיד על הכללים בלי לעקם לא ממש יכול לצאת לדייטים בזמן הסגר אלא אם יוצא עם השכנה שלו

הכאב מובן.

רק אישית, נראה לי שלהסתובב עם תחושה של ''דופקים אותי'' ואת האחרים לא, היא לא טובה.

אבל זה מה שקראתי פה ''הרווקים הפכו לאוויר'',

זה קשור ל'אנחנו, הרווקים ככלל, לא מעניינים' את המדינה

של כל הנשואים שנמצאים פה כדי להגיב על חשבון הרווקים, פשוט להחזיר אותם לפורומים שלהם- ויש להם די הרבה-
לידה, חינוך,
הורות,
נשואים טריים
וכו

לנו יש רק פורום אחד. אז בואו נשמור עליו

לא מתכוון לפגוע בנשואים שבאמת כאן כדי לעזור. אתם מוזמנים לפה תמיד מבחינתי
(לא שאני קובע משהו)

אבל כשאין כמעט כלום- גם כמותיות יכולות לעודד...
בקיצור עדיף כמותיות מלא כלום, ועדיף איכותיות מכמותיות.

2. שזה אחל'ה. בוודאי שיש פקטור, והעיקר מבחינתי הוא מאיזה מקום ומאיזה בסיס הוא אומר אותה.
אם היא נאמרת ממקום נקי, כלומר כזה שיותר מציע ולא מכיר- זה סבבה, אם זה ממקום קובע כשאין לו את הבסיס המספיק כדי לקבוע או ממקום לא רגיש וכו'- אני לא אקשיב ואדחה את הדברים. וזה יעצבן אותי גם.

3. לא. בכל קנה מידה אני לא חושב שאני בררן. יצאתי עם בנות יחסית שונות זו מזו, והרבה התאימו. לא כי איני מכיר את עצמי, אלא כי ההגדרות שלי יחסית יותר רחבות כנראה.
למשל, מראה- אני לא רואה את המראה של הבחורה מראש. אז אני לא בורר על זה. מקצוע- אני די פתוח בענין, זה לא אישיו מבחינתי. גיל- כל עוד זה קרוב לגיל שלי זה סבבה. ועוד מלא דברים שאחרים בוררים אותם... זה בכלל לא הנושא שלי. זה לא מה שאני מחפש בקשר זוגי של בניית בית נאמן בישראל.

1. ממש תלוי תקופות, סיטואציות ומצבי צבירה. נכון למצב הנוכחי, אך ורק איכותיות.

2. ברור שיש פקטור למי אומר אותה. אם זה מישהו קרוב ואני יודעת שאכפת לו באמת, והוא מכיר את המכלול ולא שפט בחומרה בלי להכיר בכלל, אני אודה לו מאד. (ומכלל הן אתה שומע לאו, בקיצור, וכן להיפך)

3. נגד המושג הזה בכללי. להיות מודעת לצרכים שלי זו בררנות? 

תוהה בחשש מתגבר האם המילה 'לא' מיותרת בציטוט מהזיכרון

1. מסכימה עם @בשביל שלי ברור שעדיף איכותיות, כשאין , כל הצעה מעודדת אז לפחות שיהיה כמותיות.

2. אני בעד לשמוע ולהשתפר במה שאפשר.
אם אפשר שזה ילווה גם בפרגונים זה יהיה כיף, סתם כי גם ככה הכל כואב ,ותמיד כיף לשמוע מחמאות..אבל לא חובה(;

3. נראלי שלא

1. מעדיפה הצעות איכותיות. אבל בתקופת יובש, גם הצעה כמותית מעודדת..

2. עזבו אתכם מביקורת. יש לכם מה להגיד? תתאפקו.

3. בורר ובררן.. אני לא יודעת אם זה ככ קריטי.. אבל אני חושבת שאדם איכותי, מחפש איכות. וכן.. אני בוררת. ברור!!
כולם בוררים. רק שיש את אלה שמוצאים את האחד מהר וכאלה שלא.
אחרת לא היה את הקושי בשידוכים. מתחתנים עם לא משנה מי וחיים יחד עד 120.
אני לא מחפשת אדם שלא קיים (לפעמים נראה שכן, אבל עקיבא אומר שלא) אבל אני מחפשת אדם שיתאים לי.

מעדיפה הצעות איכותיות
מוכנה לקבל ביקורת מכל מי שיגיד אותה בטקט
להחליט שלא על סמך סטיגמות מבלי לבדוק באמת זו בררנות. מצד שני, מי שיש לו המון הצעות (מספרים שיש עוד כאלה;) שיברור בכיף,כלומר אפילו רצוי שיברור, העיקר שהוא יוצא עם מישהי בסוף

כן, $$$ זה מה שאני מעדיף

 

1. כמותי זה בעיקר נותן תעסוקה, אבל גם נותן תחושה של שליטה במצב. איכותי שמישהו *אחר* בחר בשבילי, לא נשמע כמו הרבה יותר טוב. אולי רק כאשר גם אני חושב שזה איכותי - אבל אם יש הצעה אחת איכותית כל השאר זה סתם רעש רקע, שיש לו צדדים חיוביים (אני נמצא בעמדת כוח, שאני יכול לבחור מה לעשות) ושליליים (אם אני בקשר טוב, ויש בעיות, ואני יודע שיש אופציה אחרת שעדיין לא ניסיתי, הלא ידוע לפעמים קורץ יותר מהידוע עם הספקות שלו)

 

2. הכלל הראשון של ביקורת בונה הוא שמי שאומר את הביקורת אמור להוציא את עצמו מהתמונה. הוא אמור בעצם לתת לנו את הכלים להשתפר, כדי שאנחנו נשתפר (ולא להכריח אותנו להשתנות). ולכן יש המון משמעות למי שאומר אותה. ולאיך אומרים אותה. זה ההבדל בין ביקורת בונה להורסת... בכל מקרה, הרבה פעמים ביקורת צריכה זמן עיכול.

 

3. אין גבול ממשי. בגדול אפשר לומר שזה כמו ההבדל של מה שמכנים "צרכים מול רצונות" - האם אני פוסל את מי שבאמת לא טובה לי, או בגלל שהחלטתי שאני רוצה משהו. אבל בדרך כלל הרצון מבטא צורך מסוים... אז קשה להבדיל ביניהם. מה שייראה לאחד בררנות לשני יראה סינון הגיוני.

1. הצעות איכותיות
2. אני לא כל כך מאמינה במונח "ביקורת בונה". מבחינתי, ביקורת זו מילה שכל מהותה שליליות. בכל פעם, ששמעתי מישהו שאומר יש לי ביקורת בונה, זו מעין הקדמה של: את לא בסדר, היית אמורה לעשות כך וכך.

אבל, יש דבר כזה (מבחינתי לפחות...) -לדבר בשפת האני- שפת הצרכים שלי ובזמן העתיד. לדוג': אם קשה לי משהו עם אמא שלי אני יכולה לומר לה: "קשה לי, אני מתוסכלת מזה שמבקשים ממני אלך פעמים לעשות פעולה מסויימת, אני ממש אשמח שתבקשי ממני פעם אחת ולא תחזרי על כך שוב ושוב".
(במקום לדבר בשפת האשמות והטחות: נמאס לי שאת כל הזמן מבקשת ממני אלף פעם, את מעצבנת אותי).

אם מדברים איתי בשפת האני, אני מסוגלת להקשיב עד הסוף לדברי השני, ולחשוב עליהם, ורוב הסיכויים שאני אכן אשתנה.
אם מטיחים בי ביקורת- אני מגיבה בכעס או באטימות ואדישות,(התקפה או הגנה).


3. כן קיים גבול בין בירור לבררנות. בירור, הוא על תחומים שהם קריטיים עבורי, ובלעדיהם אני לא אמשיך הלאה, גם אם יהיה זרימה וכו', כי אלו פערים גדולים מידי.
בררנות, זה להוריד הצעה בגלל דברים שהם לא מהותיים
לי כל כך. ויש מצב שלאחר היכרות הם כלל לא יפריעו לי.

1. איכותיות. לא צריך שממש ממש יחשבו עליהם, שיתנו לי גם לחשוב אבל שכן יהיו קשורות ולא רק "יש לו כיפה יש לה חצאית, בול".
2. כן, יש פקטור ענק למי שאומר אותה. אם זה מישהו שאני סומכת עליו שהוא מכיר אותי, את בערך איך שאני חושבת, ומבין אפילו קצת את הכוונות שלי, מקבלת באהבה ושוקלת ברצינות.
אם זה מישהו שאני לא מכירה, זה לא עושה כלום, ולפעמים אפילו קצת מכעיס, כי אין קשר בין הדברים לבין המציאות.
זה נכון גם לגבי מחמאות.
3. לא יכולה לומר על אנשים אחרים מתי הם בוררים ומתי בררנים, כל אחד והדרישות שלו... כן יש דברים שאני יודעת שאנשים מפסיקים בגללם קשרים או מלכתחילה ואני בכלל לא חושבת עליהם כעניין... אבל משתדלים לקבל גם בלי להבין

1. איכותיות (המטרה היא להתחתן ולא לצאת, ובטח לא להשתגע :S)

 

2. לבדוק קודם אם יש רצון לקבל ביקורת. לפעמים לכולנו לא בא לקבל ביקורת ולא כל אחד יכול לגשת לקודש.

 

3. אם אתה מודע לסדרי העדיפויות שלך בצורה מדוייקת ע"פ שיקול דעת מושכל וקבוע - אתה לא בררן.

אם אתה לא מודע איפה לשים אותם ואתה מזגזג בין מצבי רוח - אתה בררן.

בלי להכנס לסדר עדיפויות ושיקוליו וצרכיו לכל אדם באשר הוא. 

משהו משמעותי לאדם אחד יהיה ממש לא משמעותי לאדם אחר ואלו החיים.

 

אישית אני חושב ש'בררן' זה מושג שפחות מקדם את השיח, המושג 'מודעות' הוא יותר מוצלח.

אם לבנאדם תהיה מודעות מה חשוב בשבילו ומה לא, הוא יצליח לפעול בצורה שתקדם אותו

1. תלוי מעדיפה איכותיות אבל מאנשים שהם לא חברות טובות ולא ממש מכירים אותי אז אולי עדיף שאני אברור...

 

2. בעד ביקורת בונה אבל חשוב שתאמר ממישהו שבא ממקום הכי נקי לטובתי ... לרוב מודה עליה ואז מסננת אם באמת אני צריכה או לא ואיך וכמה ...

 

3. כשאתה ברור אתה מפרט למה אתה מתכוון ב3- 4 דברים שבאמת חשובים לך כשאתה בררן אתה מוריד כל מה שלא נשמע או יוצר רשימה ארוכה גם של הדברים שלא הכי חושבים לך באמת 

אני חושבת שההבדל העיקרי (ברוב המקרים ) הוא של כנות ובירור פנימי מה חשוב לי באמת ומה לא 

1. איכותיות. כי להגיד לא להצעה קצת מבאס אנשים וגם לפעמים מוציא אותך שלא בצדק כבררן.

2. האמת שאני רואה כל מבקר כשליח של ה'. אז בכל מקרה אני מקשיב וחושב מה אני צריך לקחת מזה. אבל בפועל כמעט כל הביקורות (יותר מדוייק שיחות) היו מאנשים שבאמת אכפת להם ממני (ואני מאוד מעריך אותם על זה שהם לא יושבים בצד)

3. כמו בהלכה שמותר אם..
אוכל מפסולת- מידות רעות.
ביד ולא בכלי- שואל מה שחשוב לי ולא מתרגש יותר מדי ממונולוגים של חברות (למרות שזה כמובן גם חשוב).
מיד- מה היא עכשיו ולא מה התכנונים.

ומבינתי הצעה איכותית זאת הצעה שנראת לי מתאימה

2. ביקורת בונה בנועם תמיד אפשר להגיד, אבל כמובן תלוי מאוד במצב ....יש אנשים שאם הם עשו צעד מסויים שלא עשו הרבה זמן זה לדעתי לא זמן לבקר אותם

3.לדעתי אפשר להרגיש את בלב אם אני סתם "מתפנק" או באמת זה חשוב לי .

מתוסכלת איתך ♥♥

תראי מזה לפעמים אנחנו חייבים להיות גיבורים
למרות שלא בחרנו בגבורה
לפחות לא במודע..

שני אחים שצעירים ממני

אחד בשנתיים ואחד בשש

התארסו עם הבחורה הראשונה שהם פגשו

ולא נגלה כמה פגישות הם עשו.

 

אולי זו נחמת שוטים...

הרבה כח

לא יודעת מה לומר לך

 אין לי אחיות קטנות

פאשלות של קרובים 

אלף מאמנים לא יצליחו לתקן

אבל רוצה להציע לך לקחת את זה כמקפצה רוחנית... אחרי ההרגשה של הכאב והמקום שלה, תני לקנאה הזאת להפוך לקנאת סופרים, תגידי לה'- אני רוצה להקים בית, להגדיל את שמך, תבכי... זאת יכולה להיות תפילה הרבה יותר מעומק הלב. תדעי שה' נתן לך את הניסיון הזה והוא רוצה לתת לך עליו הרבה שכר וגם כל הצער הזה הוא יקר! אבל שזה לא יפיל אותך, שבסופו של דבר תצאי מחוזקת עם יותר אמונה בהשגחה של ה' שלכל אחת הוא תופר את מה שמדוייק לה. בסופה של התפילה והבקשה את אומרת שאת מקבלת באהבה את כל מה שהוא נותן, ושמחה! את משחררת! תראי כמה הכל יהיה הרבה יותר מואר ואז תראי גם את יד השם בתוך הקושי... איך הוא מפנק אותך במיוחד כשקשה לך. ומי יודע... ה' שולח את הישועה בדרכים מפתיעות. (בעיקר דרך מצוות אגב) בעז"ה שתזכי לכל טוב אמן!

בת דודה שלי התארסה, קטנה ממני ב4 שנים. ואני לגמרי בסדר עם זה - לקראת נישואין וזוגיות

כנסי לכרטיס האישי שלי ותראי עוד המון דברים חשובים על חשיבה חיובית, או שיעורים לחיים בהמון דברים

שהוא מכיר בשבילך.

היתה פעם שהשתתפתי במפגש של משהי ששמה את זה וזה היה נראה כאילו היא מגדת עתידות שמעלה אנשים מהאוב😳

אפילו תעזבי את הענין הטכנולוגי פה,
עצם זה שאני רואה גם את עצמי ולא רק את הבחורה-
זה נורא ואיום.
מילא רק הבחורה רואה... אבל בזום גם אני רואה...

בדייט אמיתי אין לנו אינדיקציה מה הצד השני רואה
יש בזה גם משהו טוב לראות איך אנחנו נראים לצד השני

להתעסק בניראות וכו'...
בקיצור כל הקטע של המשחק. אני לא חושב שזום עושה את הדייטים יותר עמוקים, אלא אם כבר ההיפך הוא הנכון. ואני לא סובל שטחיות, במיוחד לא בדייטים

ברור שהם לא תחליף אמיתי גם לשיחה פשוטה ולאו דווקא עמוקה בדייטים

אנחנו לא מדברים כאן על אידיאל,
אלא על איך אפשר לקחת נקודה קטנה מהלימון ולעשות ממנה לימונדה

וגם בזום אפשר ללמוד ולקבל ככ הרבה מעבר לנראות

אבל אני חושב שבזום יש הרבה מסיחי דעת חיצוניים וגם המוקד הוא חיצוני, כל הזמן אתה עוסק בנראות, בלחייך, וכו'. כל הזמן אתה מסתכל בפרצוף של השני וכו'. מי שרוצה ככה את הדייטים שלו, כלומר וגם את הבית שלו- שילך על זה.
אני פחות בענין

בעיני, לא מכל לימון צריך לעשות לימונדה.
רק כשהלימונדות מחוברות לאידאלים.
זה עונה על השאלה שלך?

ואם לא מתאים לך אל תשתמש

הצעתי למטה פתרון מעשי שבהחלט הופך ללימונדה ראויה , כדי לתת חוויה אחרת לדייט בזום.

ככה התמונות קטנות ופחות מתמקדים רק בהם.

 

 

תמיד אפשר לפתור את העניין בעזרת רקע מעניין . 

 

לא צריך לעשות דברים שלא מתאימים לך, בגלל שלהרבה אחרים זה כן מתאים.

היא רוצה להיפגש ולא רואה דרך אחרת..

"בדייט רגיל, במיוחד בהתחלה, לא נעים לי להסתכל בעיניים של הבחור.
אם זה דייט הליכה\ספסל, יש מרחב להסתכל עליו ולא תמיד נועצים מבטים בשני.
אם יושבים לאכול איפשהו, אז יש התעסקות גם באוכל.
אבל כשזה רק הוא ואני מול מסך, אין הרבה לאן לברוח..."

כתבתי שזה שהרבה נפגשים בזום לא הופך את זה לאופציה אם זה לא מתאים לה.
לכן אין אופציה כזאת מבחינתה, כי ככל הנראה זה לא מתאים לה

מנסה להיעזר בחכמת הרבים איך בכ"ז תוכל לאפשר את זה בנוחות (יחסית)

לא כזה מסובך

'לא כזה מסובך' זה נשמע טיפה עם נימת התנשאות/ זלזול

@לגיטימי?

כמובן שבתחילת הקשר גם זה יהיה פחות נעים

זה יותר כי כבר הגיעו מים עד נפש...

 

באחת ההודעות הקודמות שלי שאלתי על מקרה שקרה לי שמאוד הפריע לי, ולא הייתי רואה את זה בשיחת טלפון. זה היה בזמן של קורונה, אבל בין סגרים, כך שכן נפגשנו פיזית.

 

וזה לא רק שאני רוצה לראות אותו, אני רוצה גם שהוא יראה אותי. אולי יש גם משהו אצלי בסיסי שלא ימצא חן בעיניו ואנחנו סתם מכלים את זמננו בשיחות? ההרגשה שלי היא שרוב המוחלט של האנשים שיצאתי איתם נגמר תוך מספר מועט של פגישות, ובשיחות טלפון אני מרגישה שיש משהו שלא עובר כמו שצריך.

 

האם זום זה אידיאלי? לא.

זה כורח המציאות.

בעקבות העצות פה, הגעתי למסקנה שעדיף לי לא להשתמש בזום במחשב, אלא בטלפון.

ולמרות הרתיעה וכו', זה עבד די טוב, לא הייתי מובכת יותר מידי.

וזה גם עזר לנו להגיע למסקנה שזה לא כל כך מתאים...

בסופו של דבר הייתי ממליצה גם לכל אלה שנרתעים מצורת המפגש הזו - אם קיבלתם הצעה שנראית לכם שוות בירור -

נסו קודם עם חבר\חברה, תראו איך זה הולך, ואם אחרי כמה שיחות טלפון זה נראה לכם רציני - תקפצו למים. 

לצערי, אני לא בטוחה שזה הסגר האחרון, וצריך איכשהו לפגוש אנשים...

 

תודה לכל מי ששיתף כאן מנסיונו. מקווה שגם הדברים הנ"ל יעזרו.

 

א. תחכה עוד שבוע 

 

ב. תחשוב אולי מתאים יותר להיעזר בצד ג' 

 

 

 

 

ואיך מציעים להגיד לה את זה?

צד ג'.

תבקש ממי ששלח לה את המספר שלך שיציע לה

 

זה קורה הרבה (אולי לא באותה שיחה) , 

אני מניחה שהשיח לא היה רק על זה ובהחלט אנשים יכולים להתחבר לסגנון. 

 

 

אולי הוא מילא טופס? אולי הישיבה העבירה? 

 

שלחה לה

לא חושבת שיש בינכם התאמה?

מפה לשם, דיברנו עוד גם בקטע של לבדוק וכו' ובסוף לא התאים.. אבל לא מתחרטת על זה שאמרתי לו @צהרים

תודה לכולם!

שגרה ודברים שצריך לעשות..
תכתבי לעצמך רשימה של דברים שהיית רוצה לעשות ושישמחו אותך, ותעשי דברים שעושים לך טוב..

ברור שזה לא ימלא את החוסר אבל יעזור לך להסיח את הדעת מזה קצת וגם על הדרך זכית בפיתוח אישי ואולי שמחה (:

לצערי

להשקיע בהם

וגם אם אין משהו פוטנציאלי כעת, אולי עדיין אפשר לנסות לשאוב כוחות מזה שזה יכול לקרות ממש בקרוב

אהובה♡

קודם כל זה מראה שאת במקום בריא בנפש. במקום של חיפוש אחר האבדה..
וזה לא מובן מאליו בכלל שאת מרגישה חסר כזה.
זה מבורך ונפלא~

וגם את מודעת לכך שהחוסר קשה לך ומשפיע עלייך.

הייתי אומרת למלא את הזמן בדברים אחרים, לפתח תחביבים וכו
אך יודעת ומבינה כמה שזה לא זה. כמה שזה לא עוזר כי במילא חושבים על החסר
אז תתפללי.
ה' שומע תפילות ומחכה לתפילות~

בהצלחה♡
ישועת ה' כהרף עין

השבוע פתאום לא משהו

❤️

המילים של ריטה, הלחן של רייכל, הביצוע המקורי של ריטה ואחרי זה יצא גם בביצוע של רייכל (כנראה המסר מאוד חשוב לו והוא לא רצה שביינישים יפספסו)

(כנראה המסר מאוד חשוב לו והוא לא רצה שביינישים יפספסו)

וימצא יהודיה כשרה.

אגב, דברי הרב קוק שבחתימה שלך מטלטלים

שכל הבנות שמשתדלות לא לשמוע חילונים
הוא הזמר הראשון שמתפללות עליו שיחזור בתשובה
ובכלל מאתיים מנה

אכן, משפט מכונן אצלי בחיים...

על שני הדברים- זה שהראת שיש הרבה שאכפת להם ושלקחת את זה גם למקום שנעזור לאחרים.

ולגמרי. מעשה קטן שממלא אותנו!

שאני רואה ש''לא תעשה לך כל פסל...'' יכול להחזיק בתוכו גם לא לעשות פסול באחר. כואב לי כל פעם מחדש שיח ה'פסילות' הזה. כאילו זה תחרות או משחק.
כאילו קיימת איזו תבנית מוכנה מראש ומישהו לא מספיק ולא ראוי להיכנס אליה, ומי אני שאחליט שמישהו 'לא ראוי' למשהו או 'לא מספיק'? מה שגורם לאנשים להרגיש שהם לא ראויים או לא מספיק טובים כדי לבנות בית...כי פסלו אותם... ולמה יש בכלל תבנית מוכנה מראש למה 'נכון' או 'צריך' להיות?
אפשר לבחור ב'לא מתאים לי'. הגיוני שלא יתאים מכל מיני סיבות, גם כי אני מחפשת משהו אחר...אבל בבקשה, לא 'לפסול'.

סליחה שיוצא עלייך, זה ממש לא אישי. הלוואי וצורת השיח הזו תשתנה כבר, כי זה יעיד ששינינו תפיסה פנימית עמוקה ביחס לסביבה שלנו, במיוחד בתוך העולם הזה של ההיכרויות שגם ככה רגיש ופגיע.


אחרי זה, הסיבה היחידה שאמרת שלא מתאים לך הבחור זה רק בגלל הגיל?אם זו הסיבה היחידה ואת מעוניינת לפגוש את הבחור, את יכולה לשתף בכנות את מי שהציעו שחשבת על זה שוב, ובהתחלה נרתעת קצת מפער הגילאים הזה, והבנת שאולי זה לא כמו שחשבת וכן היית רוצה לנסות.
אם הגיל היה רק התירוץ, והבחור באמת לא מתאים למה שאת מחפשת, אז כדאי להגיד את זה למציעים, כדי לדייק הצעות להבא.

בע"ה שיהיו לך החלטות טובות ונכונות לך

הכי טוב ללכת ישר-

משהו כמו 'זה היה נראה לי פער גילאי גדול,
אבל במחשבה שניה היה נראה לי טיפשי לפסול על זה בהתחשב בכל הדברים הטובים ששמעתי עליו וכו' וכו''

ומקסימום אם לא- אל תקחי את זה קשה, הכי חשוב זה ללמוד להבא.

מה חשוב ומה לא חשוב בעניינים הללו

בקשר לאחת ההערות, שיותר טוב לא לומר סיבה - אני ממש לא מסכים. אלא אם הסיבה זה משהו שעלול להעליב אותו.

אבל כל עוד זאת סיבה לא מעליבה (אין בושה להיות בגיל מסוים), עדיף דווקא שידע "אתה בסדר גמור, פשוט לא מה שאני מחפשת בגלל סיבה כלשהי". זה *פחות* מעליב מאשר להשאיר את הסיבה פתוחה, והוא יכול לנחש מגוון עשיר של סיבות

באופן אישי, ההתמודדות עם כל החשבונות - הלמה כן ולמה לא - עוזר לי פשוט לא התייחס אליהם.

לכן אני פחות מזדהה עם העיסוק הזה בכלל.

אבל כשם שפרצופיהם שונים, כך רגשתויהם שונים, זה הצד שלי בעניין

ב. להגיד שהפער גדול מידי בעינך.
ג. רק אגיד שיצאתי עם מישהי שהייתה גדולה ממני ב10 שנים
ועם מישהי שהייתה קטנה ממני ב6 שנים... כשזה מתאים זה מתאים, אנשים לעניות דעתי מתייחסים הרבה יותר מידי לגיל...

אני חושבת שיש משהו מאוד אמיתי בלהתחרט ולהגיד בצורה יפה שאת רוצה לנסות אפילו ששללת. זה אנושי. 

להשתדל לא לפגוע, לא להיות קלי דעת וחסרי רגישות וכו

אבל יש גם עניינים שהם לא תחת תחום אחריותנו. ואם מישהו נעלב מאיתנו זה עניין שלו ולא בעיה שלנו.

זו זכותך לקצוב לעצמך טווח גילאים, וזה עניין שלו איך הוא יקבל אתזה.


ואת מתחרטת שפסלת ורוצה לנסות? יכולה פשוט למסור משהו שחשבת על זה שוב ושאת רוצה לנסות.
פשוט, לא מפורט ולא מסבך אותך 🙂

קרה שקראתי לאחיין שלי בשם של האקס

למה לא להקפיא לכמה שבועות?

אם את באמצע קשר זה משהו אחר

אבל את יכולה בהחלט לא להתחיל קשר חדש ולהגיד שתתפני לזה עוד כמה שבועות

תקופת מבחנים היא לא נצח, היא מוגדרת מאד.

לתרום עצות מועילות.
סתם עולה לי- אולי לעשות בזום? גם ככה סגר וזה יחסוך נסיעות

זה דורש ומורכב אבל שמחים גם במה שקיים.. בסופו של דבר זה דבר חיובי מאוד
אמצע יציב או אמצע התחלתי כזה ?

וכתבתי בהקשר לזה תגובה מאוד מפורטת לא מזמן. תכף אחפש ואצרף

ותודה על התגובה!!
אני מפחדת מבחינה רגשית..
כאילו קשה לגשת למבחן וללמוד אם תהייה פרידה..

באמת קשה.. 

אבל אולי לחשוב על כמה תתבאסי על עצמך אם תתני לזה להרוס לך גם את השאר יכול לעודד אותך ללמוד.. זה קצת פסיכולוגיה הפוכה כזה אבל אולי זה יכול לעזור...

בהצלחה ממש!

ממליץ לך בכל אופן לקבל את ה בצורה שלימה

אם אתה לא יוצאת זה לא רק בגלל 'פחד' אלא מתוך החלטה מושכלת.

זה משתנה מאדם לאדם 

ואם אפשרי להפתח לאדם או לנסות להפתח לאדם גם בתקופה לחוצה אז כדאי מאוד.

את צריכה לבחון את זה

בעיניי, תמיד יהיו את המניעות.
נתמודד עם מה שיבוא עלינו. עם כל הפחד..

נראה לי את היחידה שהבינה אותי...

בכל מקרה,
גם שנה שעברה הייתי בקשר בתחילת תקופת מבחנים, ונפרדתי..
זה לא היה קל, בכלל לא.
אבל הנה אני כאן בשנה ג' למרות הכל

מקווה שיילך טוב.. בעז"ה

הפך את בתקופת מבחנים לטובה ומשוחררת יותר

תקופת מבחנים 🤷‍♀️

אם כבר אז שיהיה עכשיו ולא אחריה
והעיקר שבעז"ה תבוא רפואה לעולם

זה טוב ללימודים

אבל אני רוצה כבר ללכת לקניות ולטייל קצת

 

אבל בעיקר חסר לי לטייל לקניות

שהטיול שלי כנראה לא אותו טיול שלך...

לכל אחד יש בילוי מועדף שלו

 

ואני גם רוצה לנסוע לירושלים לכותל

עוד קצת זמן איכות..

מעניין אם אני - כאחד חיוני -יכול ללכת לטייל עם התעודה שאני חיוני

 

מישהו ניסה את זה?

השאלה עד כמה ברגע האמת תרגיש בנוח לשקר, ועד כמה ברגע שאחר כך תרגיש בנוח ששיקרת, ששילמת קנס, או שניהם

לחרטט אותם פחות מפריע לי

אולי כי בסתר ליבם הם יודעים שזה אסור? 🤔

 

אבל ברצינות זה מבאס ומתיש, 

ולא רק בנושא הפורום הנ"ל 

 

 

או שלא הבנתי מה הלך כאן...

אבל ממה שזכור לי אופקית זה כש- x שואף ל +/- מה ערך ה y שאליו מתקרבים

ואנכית - ערך y שואף ל +/- אינסוף


/>בכל אופן הכוונה לא הייתה תרגיל מתמטי ולא לפרשנות המדויקת של האסימפטוטות 😶

פשוט כשמדברים על אסימפטוטה אופקית קלאסית y שואף ל0, אז הנחתי שזו הכוונה שפחות ופחות מפריע לך. אבל אז כתבת שזה מפריע אז לא הבנתי...

אם כבר אנכית היתה יותר מסבירה את התחושה...

(החלק המתמטי בראש שלי בטוח משתעל עכשיו מאבק )

(שהעביר שיעורים בזום לסטודנט להוראה) את לגמרי צודקת

נראלי שכחתי את כל המתמטיקה מהתיכון😬

שיאריכו כל עוד זה יציל חיים הכל בסדר
לדעתי היו צריכים לעשות לתקופה הרבה יותר ארוכה
אך כן באופן יותר מסודר

דרך הבית. בלי נסיעות. נחת.

וכל השאר די מתנהל כרגיל אז לא מפריע לי.... 

לא כזה מפריע לי.

 

יותר, מאוד מפריע לי.

אבל בתכלס הייתי שמחה מאוד אם היה מסתיים כבר

(גילוי נאות, אני הולכת כרגיל לעבודה, אז לא ממש מרגישה את הסגר, אבל בקטע של דייטים זה מבאס..)

תוקע תוקע...

 

הקטע שאני בעצמי כבר התייאשתי כליל מהקורונה והסגרים והדייטים,
אז פיתחתי פסיביות.
קיצר, 3.33

נוראי
אני בצער איום ונורא מזה
עד עכשיו בסגרים שהיו בכלל לא הרגשתי אותם אבל עכשיו בגלל הפגישות וכו' זה כביכול תקע הכל, וודאי שהכל משמים ומודה לה' וזה לטובה אבל עדיין זה קשה ועוד שבוע אז ממש ממש ממש קשה...
למה לא יעשו חוק מי שרוצה לעבור ממקום למקום ישלם 1000 שקל ככה לא הרבה יעברו רק מי שממש ממש חייב ומצד שני אני לא אהיה מוגבל לתקנות של המדינה שלא מתחשבת במצב כמו שלי למרות שהוא הרבה הרבה יותר דחוף מדברים אחרים שהמדינה מתירה

ה1 החסר זה רק כי יש פחות פקקים לעבודה, אז זה נחמד..

ואני נוסעת רגיל לעבודה אז לא תקועה בבית.. אבל עדיין, שיגמר 🤦🏻‍♀️

לא אכפת לי

האמת זה קצת אנוכי מצידי כי אני רוצה שהסגר כבר ייגמר ואוכל לחזור לעבודה. 

מצד שני ברור לי שאם זה מה שיעזור ויוריד את התחלואה אז עדיף שיהיה סגר..

אז נשתגע עוד שבוע בבית