פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 342)

אוספים של כתבות מהסדרה "קטנטנות" ( זקני הפורום יכירו)..

מתישהו הם נעלמו שכבר הפסקתי להתעניין..

לשאלתך- אין מה להסתיר, לא חושבת שזה אמור להפריע, מקסימום יעלה חיוך וזה גם יכול להעיד עליך שאתה צעיר וקליל 

אם תרצה להתחתן איתו

אם אם אתה רוצה להתחתן עם מישהי אחרת, לא נראה לי שזה נזק משמעותי. כמובן היא תעשה את הבחירות שלה - יש כאלה שירצו ויש כאלה שלא. אבל יש כאלה שלא יפריע להן

או היי פייב?

מה הבעיה?

נו נו, מה' אישה לאיש, אל חשש, זה ממש לא משהו שאמור לעכב, כל אחד והמודלים והשריטות שלו (:

אולי בסוף תגלה שגם לה יש כאלה והיא לקחה את העניין יותר ברצינות ממך אפילו והיא אחראית על ההפצה של הפוסטרים שלהם בארץ או משהו כזה... 

זה לא עובד ככה.
זה פוגע.

אוקי, תשתדל בפעם הבאה לפנות לכולם. תודה על ההתחשבות.

לשאלתך :
זה תלוי מי עוד יושב בסלון הזה מדי יום. אם זה גם סלון של אבא ואמא, אז עדיף לא לספר.
לגבי הארי פוטר, מאחר ובזרם החילוני-מסורתי זה נחשב לעבודה זרה אני מנוע מלהתייחס.

למעשה,
יותר חשוב זה לא לספר בפגישות הראשונות שאתה מטייל בפורומים של ״נשואים טריים״.

<צ><צ><צ>

זה באמת חמור ביותר

הייתי שומר את לפני אירוסין

Facebook Groups

ממש לא מסכימה עם חברה שלך.

אם טוב לכם ביחד אז מה הבעיה? 

זה שהוא רווק בגיל 30? (אם הגיל שלך הוא כמו שכתוב בכ"א).קורה. תקשיבי ללב שלך ואת לא צריכה לחשוב שיש משהו לא בסדר.

בהצלחה!

למה שהוא יסתיר?

רוצה לנסות לחדד את השאלה?

את צריכה להגיד לה שאולי הוא מסתיר חברים רעים שממציאים סיבות לחשוד בך, בדיוק כמו שאת כנראה לא סיפרת לו שיש לך חברה כזאת.

אין סיבה להניח שהוא מסתיר משהו יותר מאף אדם אחר.

(אולי במסגרת גילוי נאות?: ) כרווק מבוגר, ההערה של החברה שלך פגעה בי אישית.

יש הרבה רווקים בני 30 (וגם יותר. מתבסס על הכרטיס האישי) שהם בסדר גמור.

בפרט, יכול להיות שהוא התעכב בגלל בעיה, אבל היא לאו דווקא רלוונטית אלייך

לדוגמה:

-האישיות הבסיסית שלו היא ביישנית יותר, ולכן הוא לא הצליח ליצור קשר עם בנות (היה נכשל בשלבים שלפני יצירת הקשר), ועכשיו ברגע שהוא עבר את המכשול הזה, הכל יהיה מדהים. פשוט עד היום אף אחת לא זכתה בו כי הן הסתכלו על החיצוניות.

-היה לו פחד מחתונה, אבל הוא התגבר עליו. או שאת תעזרי לו להתגבר עליו.

-הוא ל ידע איך לנהל שיחה עם בנות, הבין שיש בעיה, טיפל בה, ועכשיו הכל טוב.

בנוסף, אי-הצלחה להתחתן לא מעידה על אי-הצלחה בזוגיות (זה כן מחסור בהזדמנות...). אלה שתי שאלות נפרדות

יש קשר בין שתי השאלות, אבל לא תלות; ובייחוד, לא מדובר בדברים מהסוג שמסתירים אותם.

ועוד משהו אחרון: בסופו של דבר, בחור בגיל שלך, שהתחיל לצאת לא מזמן, הסיכוי שלו להסתיר משהו הוא גבוה הרבה יותר מאשר מישהו שנמצא ב"שוק" כבר שבע שנים, בנות מכירות אותו, שדכניות מכירות אותו, אנשים יודעים עליו... אז הוא יודע שהוא לא יכול להסתיר כלום, וגם אם את במקרה לא שמעת, הוא צריך המון תעוזה כדי להסתיר משהו. דווקא בגלל הגיל שלו.

בהצלחה!

שרגש זה דדבר שאפשר למשוך לכאן או לכאן... את תבחרי איך לשחק איתו.

טענה חסרת הגיון בעליל אין מה לענות עליה.

איך להעלות את זה.. אולי לפני זה אני צריכה לברר באיזה שלב הוא נמצא? כי אם הוא עדיין לא בטוח שהוא רוצה, אז למה שהוא ירצה לדבר יותר בין לבין?

שבפגישות גם הוא חושב שהולך טוב וזורם *וכיף לו* ? *זאת* *אומרת* *שגם* *הוא* *בעניין* *שלך*.
אם כן...(אבל רק אם את בטוחההההה)
אז את יכולה לומר לו בפגישה, ברגע הנכון, (בזמן שיש אוירה טובה ובדיוק דיברתם על משהו שקשור אליכם או קרוב לזה)
, שאת תשמחי אם תדברו יותר בין הפגישות כי את מתגעגעת אליו בין לבין(במילים שלך כמובן).

*משפט* *קצר* ו*בדרך אגב*.
לא שיחה כבדה על הנושא עם דיונים. חס וחלילה ובטח לא ויכוח.

לדוגמא :

את : ״תגיד, מתי היתה הפגישה הראשונה שלנו ?  כמה פגישות נפגשנו כבר ?״ (באוירה חייכנית..ולא כמו תחקיר)
הוא : בלה בלה בלה אין לו מושג שזה לא מעניין מה שהוא יגיד כרגע...
את : ״אתה יודע ? חשבתי על זה ויהיה לי נחמד אם נדבר קצת יותר בין הפגישות בטלפון או בהודעות״
הוא : אה באמת ? \ למה ? \ כל משפט אחר
את : ״תראה איזה ציפור יפה !!!״ (תעבירי נושא)

זהו. להעביר את המסר פעם אחת. ואז לראות אם זה מספיק.

שיהיה הכי טוב ונכון לשניכם אם תעלי את זה במהלך הדייט

דיבור כנה בדר"כ רק מקרב ומחבר

בהצלחה!

לא קראתי תגובות קודמות

1 את יכולה ליזום כל דבר שאת רוצה

2 את יכולה לבקש כל דבר שאת רוצה

3 את יכולה להסביר לו מה את רוצה ולמה

4 אם דעתך ודעתו לא זהות בנושא, תנהלו דיון קצר כדי להחליט מה כדאי לעשות (שיקלול של צרכים, מחירים משאבים ורצון טוב). זה מה שנקרא עבודה על זוגיות

אם את לא רוצה ליזום, לבקש או להסביר - תשלמי על זה מחיר.

אם ניסית והוא לא מקבל את זה בעין יפה

עכשיו אני רואה עוד תגובה שלך שמפרטת מה השאלה.

אז את לא באמת צריכה לבדוק איפה הוא נמצא. בכל מקרה צריך להעלות את זה בעדינות ובטאקט, ואת כבר מכירה קצת איך הוא מגיב לדברים, אז בהנחה שאתם מצליחים להתנהל טוב ביחד, פשוט תחשבי איך הכי טוב להעלות את זה מולו.

בעולם אידאלי, כל אחד יכול להעלות את מה שהוא מרגיש בלי לחשוב איפה הצד השני בקשר. הרי הוא לא אמור לנחש את זה.

בנוסף, גברים הם קצת פחות פגיעים בקטע הזה, אז את יכולה לקוות שהוא לא ייפגע מזה.

חוץ מזה, כמה רחוק הוא יכול להיות מהמקום שאת נמצאת, עד כדי שעצם ההעלאה של "בא לי לנהל יותר שיחות טלפון" יכול לפגוע בו? תגידי מה את רוצה, מה את מרגישה. הוא יעשה עם זה מה שנוח לו.

דייט חמישי נשמע הגיוני לדבר כל אחד מה הצרכים האישיים שלו ואיך הוא מרגיש. 

זה בדיוק התחלת התנהלות קשר

בהצלחה!

חייב לומר שאני לא כותב כאן בכלל.. רק קורא,

אבל רציתי למסור שתדע שלמדתי ממך הרבה,

ואתה נשמע בנאדם מדהים ומיוחד.

בהצלחה בהמשך,

אתגעגע לקרוא אותך.

אולי עוד תשוב, מי יודע?

בהצלחה

אני אישית למדתי מתגובותיך המון. 

אתה תחסר לנו ממש!!

בהצלחה אח יקר.

לא בקטע רע,

אבל איך הרב אבינר אומר.

עדיף לקורא חומש עם רש"י.

בהצלחה גבר בזמן הפנוי ;)

כשרשמתי בדיונים ביננו :
״נניח בחור עם בחורה שמתאימה לו 90% ומשפחה שמתאימה לו ב 40%.
אז אתה אומר כאילו שיעזוב אותה ויחפש אחת שהיא 90% ומשפחה של 60% ?״
 

תמיד נשמח שתחזור

שמע, חשבתי על זה ו..אתה לא יכול ללכת עכשיו.

ויש לי בערך מיליון סיבות ללמה אתה צריך להשאר 

אבל אנקוב באחת:

אתה בנאדם מדהים, מגניב ברמות, סוחף

כריזמתי, נותן, מכיל, חכם, תורם, קשוב

אכפתי, אכפת לי, אכפת להם וגם 

לנו.

ולכן, מציע שתשקול לדחות את הרעיון

המרהיב הזה לקיץ. יהיה לך קל יותר

ולנו פחות חלל ריק.

(: 

אני עצמי רווק,
גם רווקים רוצים להתייעץ עם איש מקצוע

עוד לפני שהיא הייתה כאן בפורום...

ממליץ בחום. היא מאוד רגישה, מבינה את המצב, יודעת תמיד מה להגיד ואיך להגיע לשורש העניין בלי ללכת סחור-סחור.

תאמין לי, אני לא "תיק קל", וכבר נכוויתי מהרבה אנשי מקצוע בתחום הזה. כך שאני יודע על מה אני מדבר...

הם חושבים שאם הם יראו התלהבות זה יחמיא לבחורה, ולכן הם לא מנסים אפילו להסתיר

חוץ מזה שיש להם נטיה להתלהב מהקשר בשלב מוקדם יותר

אז תהיי חכמה, אל תיכנסי ללחץ, ואחרי שתיפגשו תחפשי הזדמנות להסביר לו שזה לא אישי, ככה זה אצל בנות, שאם הן רואות בחור שמתלהב מהן הן נלחצות, אז שלפחות יסתיר את זה. רק תרוויחי

כך, הצופים(בנים) ילמדו למה לשים לב *יותר*.
כי אני מאמין שאם משהו מפריע, אז הוא מפריע.

זה לא אומר שהצופים(בנים) צריכים מיד לשנות את עצמם,
אבל הם לפחות יוכלו להחליט ״אוקי,בדוגמא הזו יש משהו, נשים לב״ ,
או ״ לגבי הדוגמא הזו, גברת, אני מתלהב ממך. לא מתאים לך ? תעברי הלאה לאיש הקרח״
 

אני צריכה להרגיש שהוא יותר ממני 

הייתי שמחה להתלהב קודם (:

מההיפך.

אי אפשר גם וגם. או שאת מידי

בעניין או שהוא. 

דייט בסופר.

המקום האידיאלי.

מתחילים באוכל, דרך המאפים,

ומסיימים בחטיפים ושתיה

ו..

נשנוש זיתים במעבר מס' 7.

יש עכשיו מיזם מגניב בעיריית ת"א לסרוגים-

דייט בסוכת המציל. במיוחד לחורף.

מזמינים מקום, עולים לסוכה

יושבים ליד התנור וצופים לים.

היסטרי ברמות. הבעיה שבשלב הזה

זה רק לתושבי תל אביב.

וכמובן המלצה אחרונה:

דייט רכבות. לוקחים נזיד ופשוט 

נוסעים מצפון לדרום. עם עצירה קטנה

בעזריאלי לשתות שוקו חם ולהמשיך.

ואני אומר לו: מה רכבות עכשיו, לאן אתה

שולח אותי? 

והוא בשלו, מרים כתפיים למעלה ואומר:

אין מה לעשות, חורף. רכבות זה הפתרון

הסופי.

בהחלט לא מכבד, 

אך גם לא תופעה רווחת.

[תעדכן כאן אם הצליח..]

החבר שלו נפגע, הוא כחבר מנסה לעזור לו.. אם הפלטפורמה תעזור לו, מה רע? 

בכל מקרה, שמעתי על הבחור המדובר דברים טובים מי שיכול לדבר אליה ממליצה לפנות

[אגב, ברור לי לגמרי, שמבין הבנות כאן שמחפשות מישהו תורני - תהיינה כאלה שתקפוצנה על ההצעה לברר. מישהו מוכר כאן, מציע מישהו שהוא מכיר., אין צורך בשיח ישיר מול זה שמציעים אותו עד שיהיה ברור במה מדובר. קלאסי...]

א' שדכנים לא מכירים

ב' שדכנים יכולים להיות לא עדינים ולפגוע

נראה לי שהדבר השני גם לו לא לרצות לפנות לשדכנים

אמן תצליח ובלי קשר לזה - עצוב לשמוע שאנשים מאבדים אמון בשדכנים/יות.

אפשר גם לעזור בשדכנים אמינים וחמודים שלא יפגעו בזבו, הייתי ממליץ לנסות אולי לחשוב על כיוון כזה אם זה רלוונטי

רשימת שדכנים התש"פ - לקראת נישואין וזוגיות

מומלץ בחום!

שגרירים בלב

עין טובה

וכאלה

כמו כל דבר בחיים לוקח זמן עד שאנחנו מקבלים בו בטחון.

הגיוני שחוסר נסיון בקשר זוגי (דבר שכמעט כולם מתחילים איתו כדוסים) יהיה מפחיד.

מסקנה - זה טבעי ובריא לחלוטין.

מה עושים?

קופצים למים  

אם יש בך צדדים שאתה פחות שלם מול עצמך - אז זה משהו אחר.

ברגע שתתגבר על הפחד הזה אתה כן תתחיל לחפש, או שזה מטריד אותך עכשיו בנוגע לעתיד?

כי אם בכל מקרה אתה רוצה עוד לחכות עד אחרי צבא/ישיבה/לימודים, אז הגיוני שהפחד ירתיע אותך. כמו ילד בן 12 שמפחד להיות חייל, כי הוא באמת לא בשל לזה. ואז יש סיכוי טוב שהבשלות והמוכנות תגיע בדיוק בזמן. למה זה ממש - אבל ממש - חשוב? כי בעצם במקרה הזה אתה מטריד את עצמך במשהו שהוא לא בעיה. הכל בסדר, אין בעיה לפתור.

אם אתה כן מוכן, ואתה יודע שאתה מוכן, ובהתחלה דחית בגלל ישיבה ואחר כך צבא ואחר כך לימודים ועכשיו אתה כבר מבין שאתה סתם מפחד - אז כן, צריך להתגבר על זה. יש מאמנים למיניהם שיכולים לנסות לעזור; לפעמים פשוט להתקדם ולקפוץ למים יפתור הכל; יכול להיות שאתה צריך פרפורציות ("כולם היו שם בעבר, אתה לא צריך לפחד")

בהצלחה

שעדיין לא הגיע הזמן.

החיים כבר יובילו אותך לשם.

כאילו זה נחמד לשמוע את זה "כנראה שעוד לא הגיע הזמן וזה יגיע לבד"

אבל לרוב אם יש בעיה ולא מטפלים בה היא פשוט נשארת.

צעיר ממש. ברגע שיהיה בשל, הוא

ממילא ימשך לכיוון ההוא. לרוב זה קורה לבד.

לא רואה סיבה לדאגה.

אני גם הייתה לי פעם בעיה קטנה עם זה, לא רציני אבל קצת

התחלתי להכריח את עצמי להיות חם יותר לאנשים וזה עזר מאד.  לא חיכיתי שזה יעבור לבד

בחשש בעלמא משום חוסר נסיון 

עם בנות המין השני. מובן שזה עלול להלחיץ.

בתחילה חשבתי לענות לו בכך שיתרגל דייטים על יבש,

כלומר יפגוש בנות, ייצא, אך המטרה תהיה שלא

על מנת להמשיך אלא לצבור נסיון.

ולא הצעתי את זה כי נראה לי כגניבת דעת לגביהן.

אולי יהיה מותר, צריך עיון.

אלא שאם מדובר באמת בבעיה רצינית

אולי מצד התועלת שבדבר יהיה אפשר להקל.

<כי עדיין יש ספק קל שבסופו של דבר יהיה עניין

ומשהו טוב עלול לצאת מכך>

שאלה לרב בהחלט.

זו הסיבה שלא הצעתי מלכתחילה.

מסכים לחלוטין.

בהתחלה (בעוד שהייתה הבעיה קיימת) כשהיו חברים מחבקים אותי או נותנים מחמאות, 

הייתי כזה פאסיבי... לא מתנגד אבל לא ממש מחזיר באותה מטבע. 

היה לי קשה עם גילויי חיבה "מוגזמים" (לכאורה כמובן)

בשלב מסויים החלטתי שאני משנה את זה,

קודם כל התחלתי לא להיות להיות פאסיבי אלא לחבק חזרה, אתה יודע... "למעוך" את חבר שלי חזרה חח

אם מחמיאים לי אני מסתכל בעיניים ואומר "תודה רבה"  גם אתה כך וכך.  "גם אני אוהב אותך"

לאט לאט זה השתחרר לי ונהיה יותר ויותר קל וזורם.   לא יודע אם הגעתי לרמה הרצויה אבל שיניתי הרבה...

כמובן יתכן שיש בחשש שלך משהו יותר עמוק ואולי צריך עוד פיתרון יותר ממוקד בנוסף

אז... תשתמש בכל הכלים

תנסה לשים לב האם זה קורה לך גם באופן כללי.

יש אנשים שמטבעם הם יותר 'עצורים' ומתקשים להיפתח ולחשוף רגשות

להבנתי זה די מתחבר לקושי שאתה מתאר, ואלו דברים שבהחלט אפשר לעבוד עליהם

ברעיון מה שצריך זה להיות ממוקד ולשים לב לסיטואציות כאלו במהלך היום ולנסות בכל פעם כן לחשוף יותר ולשתף יותר ובאופן כללי 'להיפתח'

זאת עבודה ארוכה וכדאי אולי ללכך לאיש מקצוע שיעזור בזה.

בהצלחה אח!

אני מאוד מתחברת למשפט "כדי לאהוב משהו אחר אתה צריך לאהוב את עצמך תחילה".

אני לא יכולה להתחיל לבנות לי קשר רגשי ועמוק עם אדם אחר כשעוד לא התחברתי לעצמי ועוד לא אהבתי את עצמי במאת האחוזים.

ואני חושבת שאת הבעיה של חוסר הקבלה של עצמך יש להמון אנשים עקב תגובות וחוסר הערכה של הסובבים אותו ואפילו האדם כלפי עצמו.

אז ברגע שתבנו לעצמכם חוסן נפשי ותתחברו לעצמכם ותאהבו את עצמכם איך שאתם אולי תהיו פנויים לקשר רגשי ועמוק עם בן או בת הזוג שלכם.

בנוסף אתה יכול גם לשאול את עצמך: 

"האם אני לא מרגיש מוכן למחוייבות של קשר?"

"מה הגורמים לכך שאני מרגיש לא מוכן?"

או שאלות בסיגנון...

וגם אם זה לא היה קשור לשאלה אני חושבת שהעלתי פה תובנה מעניינת.

הכל עניין של סיכוי מול סיכון.

כל מקרה לגופו.

אם זה מצב קיצוני של חוסר בשלות - ברור שלא כדאי.

אם לא - צריך לבחון את המחיר שאפשר לשלם על כך ולחשבן אם זה שווה את זה

וכל מה שכרוך בזה.

מצב לא קיצוני - קצת יותר חושש מהרגיל וכולי..

אשמח אם תסבירי

אין לזה מובן חד משמעי. בטח לא כשמישהו אומר על מישהו אחר

גם בכללי אף פעם לא פינטזתי על חתונה שעושה רושם

מצדי להתחתן על איזו גבעה בשומרון

היית בדיוק שם שנה שעברה

ואני יכול לומר בוודאות שזה לא בגוש

הא זה לא השרשור הזה.

אני אומר לך שהוא יבוא! 

תהיי חזקה.. וגם נעמה רוצה לשלוח לך כוחות:

אנחנו מוכרחים לשמור על הפי שמחה

אחרת לא יסופק לנו תוכן איכותי..

כשמצחיק לה מצחיק לנו. 

לו יכולתי, הייתי מזמין לה חתן מאלי אקספרס

אבל יודע שהסינים נמוכים ואולי היא לא תרצה.

בתור לימוד זכות עליי אפשר להליץ, כי זה בכלל לא ברור שם מי ניגש ולמה ניגש ומי הוא בכלל יהודה...

כי רק לעיתים רחוקות קורה שאני בעניין 

מי חותך אחרי שלוש ]גישות ומרגיש באסה מזה - משהו לא סגור אצלו, זה פחות או יותר תלוי בו.

מי שנחתך אחרי שלוש פגישות - כמו כל שאיפה שלא מומשה..

זה תלוי בבנאדם בדר"כ עד כמה הוא נותן לעצמו להקשר לבנאדם.

כל אחד עושה חושבים תוך כדי קשר בתחילתו איפה המקום שלו ביחס לזה.

(בשפת ביינישית - עניין של איזון בין אהבה ליראה ;) )/

חלק מהלקחת אחריות זה גם לדעת על מה לא לקחת אחריות.

אנחנו מספיק עמוסים ברגשות שלנו ביחס לכל הנושא הזה של הפגישות ולכן נראה לי שכדאי לאדם להשאיר את כל עניין שיקול הדעת שלהקשר לבנאדם לצד השני.

חס וחלילה -ממש לא אדישות. אבל מידת הרחמים צריכה גבולות של מידת הדין. בגלל שיש לנו כמות מוגבלת של אמפתיה אם נשתמש בה במקום מסויים לא נשתמש בה במקום אחר (אולי אמפתיה כלפי עצמנו?)

במקרה שיש קשר שממש קשורים אחד לשני - זה אכן עניין שמבאס.

גם אחרי פגישה שלישית - זה לא נעים. אבל עצם זה שהחיים הם כאלה והפסקת הקשר היא טובה לשני צדדים אפשר לחיות עם זה בסדר

באמת קצת באסה לי שהתגובות כותבות שלחתוך... ברמת העקרון (לא ברמת הרגש) אני לא מסכים עם זה. אני חושב שזה עלול לגרום לתחושה לא נעימה אצל שני הצדדים.

ברור ברור ברור שתמיד זה לא נעים לחתוך, וטוב שכך! אך התובנה שזה טבעי ואלו החיים נראה לי מצמצמת את זה.

אלא פשוט לשחרר מהחלטות או רגשות של אנשים אחרים.

להיפך - הרבה יותר קל לכבד בנאדם והלפרד ממנו בכבוד והערכה וברגישות שאתה מבין שזה עניין שלו שהוא בחר להתייחס אליך בצורה מסויימת. מהקצת שיצא לי זה לא כיף שאנשים מרגישים כלפיך 'לא נעים'. הרבה יותר אהבתי באופן אישי שלא רחמו עלי שנפרדו ממני. 

כתבתי שמצויין שמרגישים לא נעים!!

אני חושב שלא הבנת את דברי.

אם זה טוב לשני הצדדים - למה צריך להתבאס כשנפרדים ממשהו, הרי עושים את הדבר הנכון!

נראה לי שרוב הפעמים זה לא נוח כי בנאדם לוקח על עצמו את הרגשות של הצד השני ולא טובתו.

אם אנחנו לוקחים בעיקר את טובת האדם שמולנו בחשבון - אנחנו עושים זאת ושמחים אפילו במידה מסויימת שאנחנו עוזרים לו. הפרידה לא פחות טובה לו מאשר למי שמחליט.

יש סיבה לכך שהרגש לא מתואם עם השכל.

הרבה פעמים זה נובע מחוסר מודעות.

ברגע שאדם יודע שהרגש הספיציפי האינסנקטיבי שמציף אותו אוטומטית יושב על תפיסה שגויה הרבה הרבה הרבה יותר קל להתמודד איתו. 

כל העניין של באסה להפרד יושב על תפיסות שליליות כלפי או כלפי הזולת.

אם תעבור לי מחשבה בראש - רגע, יכול להיות ש"הבאה בתור שאני אצא איתה זה יהיה הרבה יותר רציני" אז אני ירגיש אחרת. אבל הרבה פעמים לא תעבור לי המחשבה הזאת. למה? בגלל הקבעות מסויימת מסיבות היסטוריות אישיות לדפוס מחשבה מסויים.

דפוסי מחשבה עשויים מתפיסות מסויימות.

כל תפיסה אפשר לבחון אותה מחדש. חד משמעית.

יש דברים שאנחנו יודעים שהגיוני שנתבאס עליהם. לא הכל טוב! הכל לטובה! זה לא אומר שאין רע שראוי להצטער עליו!

אבל דפוסי מחשבה זה בדיוק זה. זה דבר בר שינוי.

אחרי סינכרון של המחשבות עם ההרגשות ועבודה אישית על זה - זה ממש זה.

אני מאמין שזה בנוי על תפיסה שאם מזהים אותה אפשר לשנות אותה

רק לא יודעים כל רגש על מה הוא יושב.

ברגע שאדם מבחוץ מכוון ומנענע אותך ומראה לך את זה מבחוץ זה מאוד עוזר בהרבה פעמים.

לאט לאט גם בם בנאדם מתעלה ומתחיל לראות דברים מלמעלה.

מסכים עם מה שאתה אומר.

"נחלקו רב אמי ורב אסי במסכת יומא בפירוש פסוק זה: "רבי אמי ורבי אסי חד אמר ישחנה מדעתו וחד אמר ישיחנה לאחרים". פעמים רבות האדם מוצא את עצמו שרוי בדאגה עקב טרדותיו וקשייו. מה יעשה? ישנם מקרים שרצוי שיתעלם מהדאגה וינסה להסיח דעתו ממנה, שהרי התעסקות בה רק תדכדך אותו ולא תשפר את מצבו, אך ישנם מצבים שדווקא רצוי לשתף ולהתייעץ עם אנשים אחרים"

דאגה בלב איש ישיחנה | צהר

נראה לי שפה מדובר במקרה הראשון - ישיחנה מדעתו.

אתה צודק. זה כאב אמיתי. אבל אם אי אפשר למנוע אותו ואי אפשר לעשות עם זה כלום - כדאי לנסות כמה שאפשר להסיח את זה. לא בקטע שלהיות 'לא רגישים', אלא פשוט לא לסחוב את הפצעים של האחר (יש הבדל בין זה לבין רגישות). זה לא יעזור לו וגם לא יעזור לנו.

מה אפשר? - להתפלל. מעבר לזה - אני חושב שזה מן הדברים שכדאי לייחס להם את מלא הרצינות מצד אחד ומצד שני להרפות (זה נשמע לך סתירה?).

א'. אני חושב שיש הבדלה בין רגישות לדאגה, דאגה זה משהו שדיבור שכלי יכול בקלות להרגיע משא"כ רגש.

ב'. כאן מדובר לגמריי על משהו שכלי, שיכול להירגע בשתי הדרכים הללו. כמו שרש"י כותב בענין השני- "ישחנה לאחרים- שמא ישיאוהו עצה", משמע שעצה יכולה להרגיע, או לחילופין הסחת הדעת מהענין.

אני חושב שזה מענה מעולה לדאגה,

אבל קודם כל- ברור שהעצה השניה בונה כאן משהו יותר נכון- לבקש עצות מאחרים זה יותר טוב מאשר לדחוק את המחשבה הצידה. ודבר שני- בעניינים רגשיים כאלה (שהם לא דאגה שזה בעיקר קשור לשכל)- עדיף לתת להם ביטוי מאשר לדחוק אותם, אפילו יותר מבמקרה של דאגה..

אגב, גם במאמר שקישרת- עיקר הנקודה שהם מדברים עליה זה ישיחנה לאחרים- על חשיבות השיתוף לאחרים

כדאי לתמוך ברגישות בכל הלב 

אך להשיח דאגה ועודף רגש שבא אחרי שסיימתם.

הרגש אחרי הסיום אינו עוזר.

כמו כן התפיסה לגבי הפרידה כדאי שתהיה כמה שיותר למשוך לכיוון החיובי אחרי הבאסה הראשונית. מחשבות חיוביות לגבי פרידה הם הרבה יותר נכונות מציאותית מאשר המחשבות שמהם מגיעים תחושות שליליות בהרבה מהמקרים. 

לחשוב על הבחורה -איזו בחורה צדיקה וטובה היא. בטח שיש עוד המון בחורים שירצו אותה.

אם אני חותך, מה זה רלוונטי בשבילי שהצד השני בעניין? אדרבה, זה אומר שאם אתחרט אני יכול לחזור

וגילו ב"ה שמיד אחריהם הבחורה התארסה

(חח ממש מצחיק אבל זה אשכרה קרה לי)

לכן אני יאמר לך שזה ממש ממש לא כיף לחזור להצעה שדחית והרבה פעמים זה גורם לרצות כבר לענות להצעות אחרות

כל

אז יש אינספור התלבטויות לפני, ובכללי יש הרגשה לא משהו בכלל (למרות שאני תמיד יוצא מנק' ההנחה שזה עדיף עבור שתינו, ועדיין זה לא משפר א ההרגשה בהרבה...) לעומת זאת, כשנפרדים ממך כל זה נחסך...

מה זה משנה?

הרבה פעמים דווקא קרבה משפחתית מקשה על נתינת פרטים.

בס"ד

כל עוד אני מרגישה שאני יודעת מספיק מה לומר אז למה לא?

יש אנשים שירגישו שאחות תייפה את האמת על אחותה יותר מדי, ואז הם פחות יאמינו למה שיספרו להם.

אבל הרבה אנשים יסתפקו בזה