פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 363)

'יודעת אם זה לא זה תוך דקה'...
תפס אותי ⁦⁩

אבל לא כתבתי את זה הכי ברצינות 🙊

לפעמים ההרגשה היא שאנחנו לא בסדר וכולם מסביבנו מתנהגים אחרת..
אז כתבתי שזה דוקא משהו נורמלי בדייטים. לגמריי

אולי לא הכי טוב, אבל לפחות נורמלי ומאוד מצוי

גם כשבטוחים מעבר לכל ספק.

לא שעכשיו אני ממשיכה הרבה מעבר לפגישה וחצי אבל כן החלטתי לתת עוד דייט או שניים להיות בטוחה. ובדרך כלל זה נותן לפרידה סיומת טובה. כן קשה להפרד כי ככה זה עם הלב. אבל אין ספקות...
זה לא שאת עכשיו ממשיכה לפגוש את הבן אדם חודשיים עם ידיעה שזה כנראה לא זה, את להמשיך 5,6 פגישות כדי להסיר ספקות... זה בסדר גמור.
אני חושבת שגם הוא ירגיש פחות פספוס, שהכרת אותו באמת לפני שהחלטת, וככה תוכלו שניכם להמשיך בלב שלם.
מניחה שכל אחת והחוויה שלה, אבל אולי זה יתאים גם לך. בהצלחה!

אני גם פעם הייתי בלחץ מזה אבל זו טעות שהורסת קשרים!!
חייבת לשחרר את זה. פשוט לבוא כדי שיהיה כיף ולהכיר בנאדם,לא יותר מזה

רק מעלה רעיון
לפעמים אנחנו רוצים מאוד משהו. וכבר רוצים את הדבר האמיתי , ולכן אנחנו לא חושבים שיש בדרך חבלי לידה .. כלומר ,אנחנו רוצים את הדבר האמיתי .. שוכחים שיש התחלה מסוימת שאנחנו צריכים לעבור .

גם זוג שיש להם זוגיות מופלאה ומעוררת השראה גם הם עברו את מדרגות ההתחלה .
ואל לנו לנו לקפוץ לנקודת הסיום, שכלל לא עשינו את כל המרתון, כי זה פשוט.. לא שם.
כלומר דייט ראשון, הוא דייט ראשון: באים בכיף בהכלה באהבה ... ולא באים לשפוט ..
דייט שני : עדיין באים בכיף בקלילות העיקר שיהיה כיף
דייט שלישי: באים לבדוק אם אתם על אותן מטרות שאיפות וכו'..
וכך הלאה הלאה

כמובן שזה מאוד אינדיבידואלי ולכל אחד ולכל נשמה ולכל לב יש את הקצב שלו!!!!!
לא כל דייט שרשמתי צריך להיות בדיוק מה שנרשם , מה שבאתי להראות שיש שלבים ! וזה בסדר וזה מקסים , ואת צריכה לעבור אותם(:

בוודאי את תלחצי /תרצי לחתוך אם את בראש שמה את עצמך בשלב שאת לא נמצאת בו..
ולכן לא מרגישה בו כך...

את לא מתחתנת מחר כל פעם שאת באה לחתוך תנשמי שניה ותשאלי את עצמך .
האם זה היה מספיק לדייט ראשון?
האם היה מספיק לדייט שני? (שאופיני לי כן? לא התכוונתי למה נהוג..)
כך הלאה והלאה

להיות את
ליהנות
להעמיק

ועוד לפני שמשהו נוצר את בורחת
והתת מודע שלך אפילו דואג שמשהו יקרה
ותהיה סיבה להתפס עליה כדי לעזוב.

מתאמנות שבאו אליי בלי להגיע לדייט 2-3, ברוב המקרים, מצאנו את הפחד שמנהל אותם.
זה פשוט עבודת עומק
שלא אפשרי על גבי פורום לאבחן ולתת כיוון יותר ממה שכתבת.

שאלה מכוונת שיכולה לעזור לך,
תקחי את הפחד עד הסוף. מה הדבר השלילי שיקרה אם תגיעי לפגישה 15 איתו?
לרוב, השאלב הזו חושפת את הפחד.

שיש פה סיבות אמיתיות שיכולות להיות קשורות: להיפגע, להתחתן עם האדם הלא מתאים. גם אמרת אותן.

כדאי לענות לעצמך תשובות לפחדים האלה, כמו אי אפשר להתחתן בלי להיות במקום של פגיעות ושלא מציעים נישואים בהתחלה, רק משתדלים לבוא, להיות נוכחים בפגישה בלי לבחון ובין הפגישות לבחון את הקשר, לקראת החלטה חושבים יותר אבל זה נשמע שאת לא שם עדיין.

כמובן לפעמים זה דורש עבודת עומק.

בהצלחה.

ככה הם החיים, זורמים.

מדי פעם עושים פסק זמן וחושבים אבל בעיקר זורמים.

היה נחמד? מעורר עניין להפגש שוב - יאללה נפגשים.

אם זה בהתחלה ויש טיפת סיכוי שזה יכול להיות מתאים - אפשר להמשיך בלי מצפון.

רק אם יודעים שזה 'לא' אז לא ממשיכים. 

 

בהתחלה - כל עוד את לא חושב שזה 'לא!' -  אז אין סיבה שזה לא...

 

לדעת שהצד השני מוכן גם לשמוע 'לא'. לכולם קרה פעם אחת וזה לא נורא בכלל חח

אני כל הזמן הייתי שואלת את עצמי בזמן הפגישה- כן או לא? להמשיך או לחתוך?

והמחשבה הזאת אני מאמינה שגרמה לי להיות יותר שיפוטית ולחפש על מה לפסול

כדאי לנסות לשחרר ולהסכים להיות במצב של חוסר ידיעה, לקבל את המצב הזה.

ככה אני מבינה על עצמי שהיה לי קשה.. אולי זה יעזור גם לך

חייבת ללמוד לזרום 

אני חושב שאת יכולה לנסות גם מחר לתפוס אותו כדי להיות יותר שלמה עם ההחלטה, אבל כן להשתדל להחזיר תשובה לפני שבת.

שנתנו את המספר שלו לבירורים לא זמין
אפשר למסור לבחור/למי ששידך
ואז או שיבקש ממנו להיות יותר זמין או שיסביר למה באמת אי אפשר אבל יבין את זה שאת מתעכבת או שיתן לך מספר אחר לבירורים

העיקר זה לפעול מתוך יישוב הדעת, ואם בירור נוסף יעזור לך בהחלט כדאי להתעכב עבורו. את יכולה במקביל כמובן לעדכן את השדכן אם יש בנוגע לסיבת העיכוב בתשובה.

לכי על זה

1 את יכולה להתנהל מול איש הקשר - וכדאי שיהיו כמה שפחות אנשי קשר באמצע - ולתאם כדי שתגיעי למישהו שיכול לדבר איתך

 

2 כדאי שתעדכני שאת מתעכבת מהסיבה הזאת. תמיד כדאי לדאוג שהאנשים שתלויים במעשים ובהחלטות שלנו יהיו מעודכנים לגבי התקדמות. נכון בכל תחום בחיים

 

3 אני באופן אישי - בתחילת הדרך הייתי מתעכב עד שיש לי איך לברר, עם הזמן בהדרגה אני מברר פחות וגם נותן לזה פחות משקל (ולכן אם זה מעכב וכדומה אני מוותר). מה שכן, כגבר אני לא רגיל שמחכים לי, אז זה טיפה שונה.

לדעתי, אם התרשמת בצורה שאת כן רוצה להכיר, זה אמור להיות מספיק כדי להחזיר תשובה חיובית ובמקביל לזה לחתור לתוצאות של הבירורים. אם תגלי שהוא מרגל איראני תוכלי לבטל את הדייט או לחלופין להפגש "סתם להכיר בן אדם מעניין" (ואני בטוח שמרגל איראני יכול להיות בן אדם מעניין)

לפני הפגישות, מספיק לי לברר עם מספר טלפון אחד וזהו..
בפגישה השלישית, כשזה כבר מתקדם, כדאי לברר יותר.
כך המליץ הרב אליהו שרביט שליט"א

אם אני לא ממש כמו המשפחה שלי והם מתאימים לי, אז סבבה

בגדול מחפשים התאמה בין המועמדים, לא בין המשפחות

אחרת שום שידוך כמעט לא יצא לפועל

הבדלים ממש זוטרים.
ובדרך כלל מתחתנים עם האישה,והמשפחה פחות מורגשת-לפחות ככה נראה לי.

קודם כל,זה שהמשפחה שלו מסודרת/מבולגנת זה לא מעיד גם עליו,יש כאלה שדווקא בגלל שהם גדלו בבלאגן הם ירצו לשנות את זה בבית שהם יבנו.
וגם בכללי,אין בתים שיתאימו באופן מושלם וחבל להיתפס על דברים כאלה,לעניות דעתי.

 

המשפחה כן משפיעה וכן נוכחת 

כל אחד בגבולות שלו מחליט במה הוא מסוגל להתמודד ועל מה הוא בוחר להחליק

 

גם לגבי דפוסי התנהגות 

זה יכול להיות לא קל 

ועדין מסכימה שלרוב זה זוטר ואפשר להתגבר על הפערים 

 

 

יש שדכניות לציבור הדתי לאומי? איך זה עובד?

בתוך השרשור הזה שמופיעה בנעוץ - המדריך לפורום שלנ"ו יוצא לדרך! - לקראת נישואין וזוגיות

מופיעה הרשימה הזאת - רשימת שדכנים התש"פ - לקראת נישואין וזוגיות

זאת רק דוגמא.. יש עוד המון.

זה משתנה משדכן/נית למשהנו - יש כאלה שעושים ראיון כדי להכיר טוב ויש כאלה שמדברים רק בטלפון ויש שכאלה ששלוחים להם פרטים כתובים על עצמך על מה אתה מחפש וכולי.

איך מכירים? - לקראת נישואין וזוגיות

בהצלחה רבה

שכנות? חברות גדולות?

שואל בבירור, לא בתקיפות ח"ו..

להתפלל .. להגיד תהילים ..
לחכות להצעות.. ואם אין לדבר עם חברות רבניות וכו

בבקשה אל תיכנס ללופ של- נפלתי- זהו אני ח"ו כלום- אז נמשיך. תנסה לצאת מעצמך רגע, עם כל הכאב המטורף הזה (מן הסתם.) ולראות את זה בצורה הנכונה, עם פרופורציות.
ה' איתך. "עמו אנוכי בצרה".

מה בנוגע לבחורה שארצה לצאת איתה?
מי אמר שהיא תקבל את זה?

תתחזק, תעלה מעלה, אין שום סיבה להתוודות למדוייטת על נפילה שנפלת פעם. בוודאי ובוודאי לא נפילה שנפלת מתוך שכרות.

(זה נקודה חשובה, בכלל, מדוייטת היא לא מחזור בעמוד של "אשמנו", אין צורך לנאום לה על זה)

 

(וכדאי ללמוד מכאן גדרים, תראה מה עשתה השכרות)

פה הטעות!!

למה "להסתיר"?

קורה שנפלת, היית שיכור, לא היית מודע. 

היה, עשית תשובה.

התחרטת

התחזקת

אתה נהיה אדם אחר.

למה אתה חושב שיש טעם או ערך או אידיאל לספר לה על זה?

 

אולי @advfb יעזור לי יותר בהסבר..

אני אישית מעריכה את זה.
אבל. אני חושבת שאתה צריך באמת לנסות להבין את הדברים בצורה שקולה. ורגועה. לאט לאט זה פחות יאיים עליך ויגדיר אותך. ותוכל להחליט בראש צלול אם מתי ואיך לומר את זה. בהצלחה.

הבחורה המיועדת לך תקבל את זה.
והיא בעז"ה תהיה הכי מעולה וטובה לך.
היא תהיה 10. תאמין בזה.

אל תיפול ברוחך!
אשריך שאתה מנסה ונלחם!
עיקר העניין שלנו בחיים זה השתדלות וגם אם נכשלנו ולא עמדנו במשימה אנחנו קמים ומסתערים קדימה לקראת הנסיון הבא
תלמד מזה ותהפוך את זה לאבן בבניין שלך..
הזמנים הקשים שלנו מלמדים אותנו את השיעורים הכי חשובים..
בהצלחה גיבור!

אחי היקר, נפלת, כולם נופלים, "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא".
השאלה היא איך קמים מזה?
תקום כמו גיבור, תתחזק, לך לשיעורי תורה, לך לישיבה תלמד תורה, תתחבר לרבנים גדולים, ממליץ להתקשר להידברות(דווקא שם יש הרבה רבנים שחזרו בתשובה ונהיו גדולי עולם!), הם מאוד מחזקים!
זה הזדמנות לשינוי משמעותי בחייך, תעשה את השינוי הזה, תתעלה מהמקום הנמוך למקום גבוהה מאוד..
תעלה למדריגה הרוחנית שגם אשתך לעתיד נמצאת בה.
תראה לקב"ה שאתה חוזר אליו, מבטיח לך, שהוא יאיר לך פנים חזרה, אתה תקבל את האישה הכי טובה בעולם.

שים לב שלא עשית זאת מתוך דעה צלולה אלא מתוך שכרות.

אתה מכיר את המושג הזה?

מכיר באפשרות של האדם בחיים לשנות כיוון?

 

כמו שלסלוח לאחרים לוקח זמן ובסוף זה משחרר

לסלוח לעצמך, זה לוקח זמן וזה משחרר,

מאחל לך שתעבור את התהליך של השינוי ותסלח, ושזה ישחרר ממך את האמוציות השליליות.

וכבר כתבו כאן על התשובה... וזה משמח שאתה מזדעזע מזה כי כך בעז"ה כבר תדאג שלא תגיע למצב מסוכן כזה להבא.
למה הייתי מסכימה? טוב ברור שלא אתחתן עם בנאדם שיכול לעשות את זה גם מחר, אבל אם זה פרק בעבר שלו, והוא מתחרט עליו והוא כבר אחלה בחור והוא במקום אחר אז מי אני בכלל... כלומר אני מבינה שזה יכול להפריע רק במקרה שהבנאדם לא השתנה.
חוזר בתשובה יכול להגיע דווקא בגלל החטא למקום יותר גבוה.. זה נטו תלוי בו...
(אני לא מצפה לבנאדם מושלם, ולא נכנסת לנסיונות של אחרים כי יש לי את שלי כבר... חושבת שדווקא זה מעלה לראות אדם שיודע לבנות את עצמו). וכל זמן הוא הזמן... בהצלחה

להקפיד על שמירת נגיעה,
ואז לשתות אלכוהול עם בחורה באחד על אחת.

זה כמו לומר :
"אני כ"כ מקפיד בדיאטה...
וקניתי 3 עוגות קצפת,
והעוגה היתה במקרר...
ואכלתי אותה.
איך נפלתי ? איך ??

ובכן, נפלת, כי עשית מה שצריך כדי ליפול.

במקום לרחם על עצמך ולחשוב איך למחוק את זה,
תהיה גבר ותגיד לעצמך : "אוקי, אולי רציתי את זה, אבל בדיעבד זה לא משתלם. ההרגשה לא נעימה אח"כ ועכשיו אני אחשוב איך אני מונע מעצמי מלהתקרב למצב כזה. למשל : לא לשתות אלכוהול באחד על אחת. כלום.

 

 

 

אבל אולי כדאי לזכור

 

אם אדם רוצה להתקרב לה', צריך שידע ויכין את עצמו

לאלפי אלפים ורבי רבבות של עליות וירידות, התרסקויות ונפילות.

ומוכרח שזה יהיה כך. מוכרח. זו הדרך.

מה שהיצר מספר לנו שאנחנו גמורים, זה צד אחד של הסיפור..

מה שהוא לא מספר לנו זה שהמפתח לשער הבא, למדריגה הבאה שלנו.. 

נמצא אצלו. 

 

אם נבין את זה, יהיה לנו יותר קל.

ברירת המחדל שלנו היא לא 'איך נפלתי' אלא.. 

איך זכיתי לעשות איזו מצווה היום? בדור כזה?! אשרי. 

כמ"ש שיש יצר הרע שמבקש להפיל את האדם ואילולא הקבה עוזרו אינו יכול לו.

 

אם תלך בדרך של להיות קשה עם עצמך

ולא תדון עצמך לכף זכות.. אדם כזה עלול להתרחק מהדרך

כי אין מושלמים, ויש המון בזיונות שחוטפים, בעיקר מעצמינו. 

וכשתגיע נפילה אחרי נפילה אחרי נפילה בהפרשים של רבע שעה ביניהם,

אם הוא לא עובד נכון הוא יקרוס, יתייאש ויסתלק מתורה ומצוות.

 

לעומת הצד השני שאומר-

רבש"ע, אני מנסה, אני מתחיל מחדש, ומעכשיו אומר לך שיהיו לי מיליונים של נפילות

אני לא מלאך. ואני די הולך לעשות לך צרות גדולות.. 

אבל תדע לך שלא משנה להיכן אגיע, משם אצעק אליך.

 

אומר רבי נתן: 'יש אף על פי כן בעולם'.

והפירוש- רבשע, נכון שעשיתי מה שעשיתי, אבל אעפכ אני רוצה אותך. 

אעפכ אני מאמין שאתה לא רוצה שאתייאש אלא שאתחיל שוב.

וכך כל החיים.

יש אעפכ בעולם.

 

 

 

 

 

 

 

 

ובעזרת השם יבוא לך שידוך משמיים.

אתה בנקודת מבחן.

 

האם אתה מאמין או לא. 

 

אם תיקח את למקום של "הכל או כלום" - תיפול יותר. 

 

אם ציקח את זה למקום של "מפה אפשר רק לעלות" - תעלה.

 

 

תשאל את עצמך  איך אתה יכול לצאת חזק יותר מהסיפור הזה?

 

מה אתה מקבל על עצמך בשמירת העיניים.

 

וככה תעלה עוד ועוד!

 

העולם עבר טלטלה, גם המדינה 

וגם כל אחד בפרט

 

אבל זה יקרה וקורה

גם בסגר הראשון אנשים המשיכו להתחתן 

המשיכו לצאת 

 

צריך להיות יצירתיים

איך להכיר? 

לפנות לאנשים שמכירים, גם לחברים מהאוניברסיטה 

לתזכר שדכנים 

 

גם ביצירת קשר- 

אין סגר קיצוני כל הזמן 

נהיים יצירתיים 

משלבים את פלאי הטכנולוגיה 

ומתעסקים בעיקר

 

 

נשארו אותו דבר

ולמה שזכור לי - הרבה אנשים מצאו בן/בת זוג ככה.

 

דווקא עולה לי חשיבה טובה לרווקים בדיוק עכשיו אחרי סגר.

המון לא התחילו קשרים חדשים בגלל הסגר.

איך שנגמר הסגר - המון פנויים ופנויות שמחכים לצאת, השוק מתניע בפול גז

 

לגבי חתונה - ב"ה. בסופו של דבר זה רק אירוע של ערב. הרבה יותר חשובים האירועים במשך החיים שאחריה.

שהיה הזמן של ההגבלה של 250 משתתפים זה היה סביר ביותר בשביל חתונה וגם כדי לא להוציא הוצאות מיותרות.

כמו שתוך חודשיים שלוש העולם השתנה בלי היכר (קורונה וזה..), ככה תאמיני שכל דבר יכול!
כרגע מרגיש ממש סתום ולא מאפשר אבל בטח יגיעו זמנים טובים יותר.
בינתיים אפשר קצת להשקיע בעצמנו:
הצעה לניצול התקופה - לקראת נישואין וזוגיות

אבל ה' עושה בעולם כרצונו,

וכנראה אנחנו חלק מהתוכנית.

אז יש סיבה להאמין גם שאולי יהיה בסדר

אני לא יוצא לדייט עם מסכה וגם לא יוצא בלי מסכה, ובתור מורה פרטי שמאז המשבר אני עם 0 מוחלט של תלמידים

לבקש את השידוך שלך משמיים,

ובעזרת השם כל המזל שלך יפתח אמן.

 

התחברתי לתוכן דבריך 

פרידה חד צדדית
אדם שנפטר

'ויש אנשים שנאהב ונרצה תמיד לאהוב
ונרצה לשמור אותם קרוב אלינו
אבל נצטרך לשחרר'

כתבת יפה.

והתחושה תעבור.

כמו כל תחושה לא נעימה.

במידה ולא תתעסקי בה בצורה מאסיבית היא תחלוף.

לעבור לחשיבה חיובית.

לפרוק ולהמשיך הלאה.

 

יש הרבה בנים נורמליים , שיקימו בתים טובים ושמחים 

את התגובות שהולכים להגיב לך כאן..
לא כ''כ קשה לנחש 🤔

זה לא יקרה. לפחות אחד למד לקח

 

ולא כדאי לכם שזה יקרה 

עלול להיות נפיץ.. 😅
מסוכן קצת לכתוב פה פריקות 🙈

כל פגישה אני כבר לא יודעת מי יותר הזוי מהשני

דרקולה? הוא נהייה שדכן? ;)

שאני מכירה וגם אח''כ שאני מבררת אם זה נכון מה שראיתי הם מופתעים
ואני גם ממש פוסלת בשלב של הבירורים

כדאי לבדוק אם משהו בהצעה/בסינון לא מדוייק. לפעמים אלה פערים בתוכנו, ולפעמים אלה פערים באיך שאחרים רואים אותנו.
חבל. את לא צריכה לחוות ולהרגיש ככה..

אני רק מציע אפשרות-
יכול להיות שהוא די עבר את מה שהיה, ולדבר על זה עם בת אחרת זה מפנים את זה שעם האחרות סיימתי ואין קשר,ולכן הוא משתף.
אני יכול לומר על עצמי שזה דורש גילוי ופתיחות-וזה יקרה אם וכאשר רק אם מישהי שאני מסכים לשתף אותה בעולם הפנימי שלי=>אני רואה בתור אפשרית שנתחתן.
לפחות על עצמי אני אומר שזה מעיד על הרגשת שותפות והתאמה.

מסכימה
רק כשזה קורה בפגישה ראשונה
ואחכ הבחור אומר שזה לא רלוונטי להמשיך ( אני גם חשבתי שזה לא קשור..)
זה מוזר..
הרגשתי כמו קבוצת פריקה ותמיכה (:
לא נורא
לפחות מקווה שעזרתיי במשהו

אוי, בעז"ה ישועות בקרוב.

~לפחות הקב"ה סינן עוד אחד~

מה שנותר לך זה לחייך

מה יותר שווה מזה?

רק משהו קטן בקשר לתחושה שכולם 'משיגנעס'
לפעמים מתוך חוויה- שתיים- שלוש שקורות לנו ברציפות, אנחנו בונים לנו איזה דפוס מחשבה, על עצמנו, על אחרים, על הקשרים שלנו..
'אותי תמיד חותכים' , או 'כל ההזויים מגיעים אליי'
זה שזה מה שקרה עד כה, לא אומר שזה מה שתמיד יקרה, גם אם זה קרה כמה פעמים.

סתם היה לי חשוב לומר לך, כי היה נשמע שזה לא פעם ראשונה שקורה משהו לא הכי נעים..
ואת מלכה שאת לוקחת את זה בראיה כזו טובה! (מה שכתבת שלפחות עזרת..)

בכללי יש את העיקרון שיוצא הדופן תופס את העין, ונשאר בזיכרון.
לדוג' אדם לא ישים לב למאה הפעמים שהתיישב ולא היה סטנדר מאחוריו שנתקע לו בגב. אבל יזכור את הפעמים שזה כן קרה וכשזה קורה עוברת תחושה של "למה זה תמיד קורה לי".
התחושה הזו מגיעה כי לא תזכור את הרגיל והנורמאלי כי הוא נעלם ברקע.

לא מפריע לדבר על הקשרים הקודמים. דווקא כי הם בדר"כ פחות רגשיים. הם מתגברים, ממשיכים הלאה ולוקחים איתם את החוויות האישיות ומה שקיבלו. זה שהוא מדבר על קשרים קודמים לא אומר שהוא לא התנתק מזה, לפעמים אפילו ההיפך - מי שלא ידבר, זה עדיין מפריע לו איפשהו והוא לא יפתח את זה.
כמובן, שאני לא בא לבטל את התחושה שלך. מובן ובחור צריך להיות קשוב אם נוח לבחורה עם זה.

הוא הסמיק, חשב,התנצל וזהו.
באמת שהוא לא שם לב וזלא הגיע מכוונה רעה

זה בהחלט לא תקין, ולכן מעיד על הפרט. (במקרה הטוב על כמה טקט ישלו ואז כדאי לחשוב על זה)

 

יש לי חברה טובה שביטלו לה אירוסין ממש לפני חתונה. 

והלב שלה נשבר ממש, זאת הייתה חוויה קשה כואבת וטראומתית מאוד.   

וחלק גדול ממנה וממה שהיא עברה וממה שהיא היום בזכות זה.

 

ואני מספרת ממה שהיא סיפרה לי ושדיברנו עליו- 

ואני זוכרת שהיא סיפרה לי כשהיא חזרה לצאת שאיך היא לא יכולה לספר על זה?

ולפעמים בדייט הראשון גם. 

כי זה פשוט היא. זה מה שעבר עליה בשנה האחרונה. זה מה שהפך אותה למי שהיא היום. 

 

איך הבחור יכול לשאול איך הייתה לך השנה בלי להגיד שוואלה הייתה שנה מזעזעת כי ביטלו לי אירוסין.

וכשהיא אומרת את זה תמיד יש לה דמעות בעיניים. (ובאותו מקרה גם יכולה להיות שנה קשה אחרי פרידה קשה וקשר ארוך, אני פשוט מספרת מהחוויה שלה......)

זה לא אומר שהיא עדיין שם, זה לא אומר שהיא לא רוצה להכיר ולהמשיך הלאה. 

זה פשוט אומר שהיא משתפת באמת את החוויות שלה. 

היא מחפשת מישהו שיבין שעברה עליה חוויה קשה ושכן, היא כמעט התחתנה עם מישהו שהיא חשבה שהוא אהבת חייה.

אבל כנראה שלא ושהיא צריכה להמשיך במסע. 

היא כל הזמן אומרת לי שהיא חייבת מישהו שיבין את זה, שייתן לזה מקום, שכן, שברו לה את הלב, זאת העובדה.  

וזה לא אומר שהיא לא מוכנה למישהו שיתקן לה אותו 

ואני ממש ממש מבינה אותה..... 

אז שוב, זה ממש תלוי איך מספרים. 

אבל זה לא דווקא אומר שהבן אדם תקוע או חסר טאקט. 

 

 

 

 

 

מוכנה גם לקחת את קכב - קל אבל תמיד @המטיילת בארץ לוקחת את זה, אז מוכנה לשמור לה.

יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

מכאן : 
http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1479&CategoryID=915

ולא הבנתי חצי ממה שנאמר שם.
היה נחמד שיהיה לצד הפסוקים 2 פרשנויות :
1. פרשנות כללית לגבי כל קטע. על מה מדובר.
2. פירוש של מילים ספיציפיות.

נחפש בגוגל.

לא נשארו לי הרבה כדי להשלים 💪

סגולה שתהיה לי סוכה נקייה

 

הנה מישהו שהבין את כוונתי. 

 

 

בדיוק!

 

בנתיים החתול פתח ישוב חדש
ככה שמישהו צריך לעדכן אותו שדמי השכירות כוללים נקיון
אני די בטוחה שהוא ימצא כלה עוד השנה

רגע אחרי זה כבר אין דרך חזרה זה כבר השגחה פרטית

באלי לשמוח בזה.. לא לחיות מחוסר ברירה😕

אז זה תמרור עצור לגבי ההחלטה עצמה!!!!!

היא לא כתבה שהיא לא שמחה בקשר. היא כתבה שהיא רוצה שההחלטה תהיה מתוך שלימות פנימית, שמחה, ולא מתוך לחץ שישבית את השמחה. הרבה היו רוצים להחליף אותה במצב הזה..

שאפשר להעזר בהם באופן חלקי לפחות.

איך אני מקבל החלטה איפה לגור? במה לעבוד?

וכמובן שמומלץ להעזר בחברים קרובים או דמות חינוכית.

כמו כן, "אין הדיין אלא מה שעיניו רואות" - אנחנו לא מקבלים החלטות ע"פ העתיד אלא ע"פ ההווה בלבד.

 

שמעתי פעם בשם רב אחד את המושג "ודאות רגשית". זה לא חייב להיות עם כל הפנטזיות אבל זה קיים. יש דברים שיש לנו כלפיהם ודאות רגשית בחיים.

אבל אני לא.
באמת לא
לפחות לא כרגע
איך מגיעים לודאות הרגשית הזו?

טוב לך איתה?

אתה רואה אותה אמא לילדים שלך?

(תשני את זה לנקיבה)

זהו. זה מה שצריך.

 

אם את יכולה להיות בטוחה בשתי דברים אלו. מה צריך יותר?

(סליחה על הפשטנות)

 

 

ואם אין הכרות מספיק טובה אפשר להעמיק את ההכירות.

אבל עדיין משהו לא רגוע
לא מרגישה ששתי התשובות האלה מספקות אותי

ותודה לך על הניסיון לדייק..

נראת לי ממש יפה.

חשוב להיות מודעת לזה שהחוסר בטחון שלך הוא ברגש ולא בשכל (אם זה אכן כך).

ואם זה כך - עצם זה שאת בטוחה בזה שיכלית זה דבר ענק!!!

ואם את לא בטוחה שיכלית - כל דבר שיכלי אפשר להגדיר. ככה נראה לי.

ברגע שאי אפשר להגדיר וצפות כל מיני טענות שונות - זה קלאסי שהרגש בא בטענות שיכליות. אבל צריך לדעת שהטענה השיכלית עצמה זה לא הסיפור אלא הרגש..

ונכון נכון, אתה ממש צודק. לא מתעלמת מהטוב, פשוט קצת מבולבלת אז זה מה שיוצא ממני.
תודה על ההארה. זה באמת גדול נורא ולא מובן מאליו.

אני כרגע בהחלטה אחרת לא קשור לזוגיות
וזה מבלבל כל-כך !!!!!

אז אני יכולה להבין את המקום שלך לרגע נראה ברור שלא לרגע אולי כן? ולרגע טוב כן?
את יודעת תמיד חשבתי שזה לא כזה קשה להחליט
ומסתבר שלכל אחד יש תקופות בחיים שהוא באמת חוסר אונים ולא יודע מה להחליט.

תקופה מיוחדת נורא..
עולה מחשבה של בוא נתחתן.. שניה אחרי- מה פתאום להתחתן, בוא ניפרד.. אחרי חמש דקות, לא, בוא נתחתן. אחרי שעה- טוב יאללה הפסקה.. ואחרי רגע איזה הפסקה- מי יכול בלעדיו בכלל

כןכן, אני שפויה
כמעט

וברצינות, איך אפשר מהנד נד הזה לקבל החלטה יציבה?
עלתה לי מחשבה אולי עצם הנד נד מעיד על זה שלא, אבל לא מרגיש לי מחשבה נכונה..
מישהו/י מזדהה וחווה את זה והצליל להגיע לבהירות?
אם כן, מה קרה בבהירות הזו?
לא היו יותר שאלות? הייתה ודאות מוחלטת? הייתה ודאות+שאלות, פשוט הם חיו בשלום אחד עם השניה?

ונשמע מההודעה הזו, שאת אדם רגשי יותר (אני צודקת, או שפירשתי אותך לא נכון?)

תפרידי,
בשכל - הכל אומר לך להחליט?
הוא חמוד, את מעריכה אותו? כיף לכם יחד?

הזמן איתו בדר"כ עובד בזרימה ובטוב?

את מסוגלת לחשוף בפניו חולשות?

את אוהבת לדבר איתו?

יש לכם רגעים של צחוק וזרימה וקלילות?

 

ברגש - 

הוא מטבעו מתהפך כל שנייה...

אבל - יש רגעים שאת מתה עליו
רק רוצה להיות יותר קרובה

והרגע להתחתן?

האם את מתקשה בהחלטות בחיים בכלל?

 

אם כן, זו נק' שמאד כדאי לך
לקחת יעוץ אישי נקודתי
עם מי שאת רוצה
כדי לחזק את עצמך
ולהצליח להתגבר על הפחד.

 

כן, יש בהחלטה הזו אלמנט מפחיד

מחוייבות

חוסר יכולת להתחרט

וזה - משתק.

 

ופחד, הוא קיר שאנחנו צריכות לעבור
בכל מיני דרכים.

 

אם הכל מתאים ואת לא מצליחה לבד לעבור את הקיר הזה

אל תתני לפחד למוסס קשר שעלה יפה

 

תיעזרי

 

ממש לא מזמן, מישהי ברגע ההחלטה הגיעה אליי

כי פחדה ולא ידעה מה לעשות עם זה.
ורק מהשיחה הטלפונית שלנו 
(שיחת הכרות ללא עלות)
הצליחה להחליט ברוגע
והתארסו.

 

זה הכי מקובל, טבעי ומצוי בעולם

העיקר אל תתני לעצמך לקלקל בגלל הפחד

ובהצלחה!
 

אני חושבת על הדברים..
בעיכול מה שנקרא..
ממש תודה!!

מה אתה צריך להשיג לפני שתתחתן?

בגרות?

פרנסה?

רצף חויות?

 

מה גורם לך לרצות להיות בזוגיות רצינית ולהקים בית?

אני חושב שאני די בוגר
וואלה לא מחפש להקיף את העולם ואיזה חוויות מפוצצות כאלה
פרנסה-אין חיה כזאת שתהיה מסודר לפני החתונה וגם אני לא מחפש את זה,כאילו זה דבר שבונים כמו שצריך-בעקר אחרי

וואלה חוץ מזה אין לי מושג מה אני רוצה להשיג

זה בעקר פחד-שאני לא מבין את המשמעות ושזה יהיה מבובך מדי להתחתן וללמוד בישיבה,כשיש עוד צבא לעשות

תתחיל בזה - למה אני רוצה להתחתן? מה תעזור לי זוגיות רצינית? מה יעזור לי להקים בית? מה זה אומר בכלל.

רק לחשוב. בלי להכנס לאיזו תבנית של מחוייבות רק לחשוב. אין שום פחד ברק לחשוב.

אני חושב שאם באמת אתה הגעת לנקודה בחיים שאתה אומר אני רוצה קשר זוגי, זה מעולה אז תלך על זה.
אבל קודם לבדוק טוב, מאיפה הרצון הזה מגיע?..לראות שזה מגיע ממקום יציב ובריא של לבנות בית ולהקים משפחה, על כל הכרוך בכך:זוגיות, גידול ילדים,פרנסה,ידיעת יסודות התורה כראוי. ( ולא ממקום של בא לי אישה אז יאללה נתחתן...
בנוסף, חשוב לתכנן נכון את החיים, מתי תעשה צבא? כמה שנים אתה מתכנן להיות בישיבה?
אבל אין ספק שלהתקדם לקראת חתונה זה צעד מאוד בריא וטוב!
מומלץ מאוד להתייעץ עם דמות חינוכית מהמכינה ( או מהישיבה).

דעתי האישית היא, שאם הרצון טהור ואתה יודע לקראת מה אתה הולך, לך על זה. למען הדברים החשובים עבורנו נוכל לכמעט כל קושי טכני.

אשריך על השאיפה! תצליח!

אבל כאילו , בתכלס נגיד ותיהיה להם הצעה.. נו ואז..
למרות שאני חושבת שכן כדאי להזכיר לא מיד עולים ישר רעיונות

ותודה על התגובה

גם לא מיד עולים רעיונות וגם תכלס עוד שבוע וחצי אמור להיגמר הסגר,
אז גם אם יש רעיון מיידי, עד שמגלגלים את כל הבירורים..
אפשר כבר לקבוע לאחרי הסגר.
בשמחה

אבל בעיקר בחירת המקצוע משפיעה על התנהלות הבית

על אופי הבית משפיע האופי של האנשים

 

אדם שבאופיו עורך דין ובפועל נגר - הבית יתנהל כמו בית של נגר והתחושה תהיה כמו בית של עורך דין

 

כמובן קורה שהעבודה משפיעה על האופי של האדם

 

אופי - התנהלות בין-אישית

התנהלות - נוכחות של ההורים וחלוקת תפקידים

אנו מושפעים ממשפחת המוצא שלנו/החברה בה אנו מסתובבים, מערכת ערכים וחינוך, ועוד. וכל אלו כמובן משפיעים על הבחירה המקצועית.
אינו דומה הקו החינוכי בישיבות קטנות מסויימות, לזה המונחל בישיבות תיכוניות מסוימות. וכן על זו הדרך באולפנות.
בחלק מהמקומות להיות מחנכת נתפס כפסגת השאיפות והמשמעות, ובמקומות אחרים 'חינוך' נתפס כאפיק בזוי ביותר, ויאללה להייטק.

בין כל שלל ההשפעות החיצוניות, יש גם מרחב בחירה שיותר תלוי בנו. באופי, תכונות ומזג שלנו. במה שמעניין אותנו.מקצוע ע''פ מה ש*את* רוצה, עד כמה שה'את' הזה מסוגל להיות טהור ומנותק משיקולים זרים
וכמובן שלבחירה המקצועית שלך תהיה השפעה על הבית שבע''ה יהיה לך. אחות שעובדת לילות, זה לא כמו לעבוד במחשבים ולהשאיר ילדים לצהרונים כל יום, וזה לא כמו להיות מורה ולחזור להוציא כל יום ילדים הביתה, עם חופש ביולי אוגוסט.

אבל..מה בא לך לעשות?
אלו החיים שלך בסופו של דבר,
ואף אחד לא יחיה אותם בשבילך, מלבדך

לא יודע לענות (אני חושב שבעיקר לא הבנתי למה הוא לא מסוגל להביט והאם הצד השני מודע לזה או לא?),

אבל אהבתי מאוד ששאלת גם מהמקום של מי שרואה מולו מדוייט שלא מסוגל להביט בעיניים, וגם מהמקום של המדוייט ההוא עצמו..

לדעתי דרך העיניים אפשר להכנס פנימה. גם אפשר להבין הרבה יותר אחד את השניה.

אם הצד השני לא מסוגל, אם שלב מתקדם בקשר - מדבר איתו על זה. בדרך כלל זה סתם אי נעימות או בישנות ואפשר להתגבר על זה (אני הייתי כזה פעם).

כשאני הייתי הצד השני והעירו לי על זה התאמנתי עם עצמי בכל מיני שיטות. למשל להסתכל בעיניים ולהוריד כשמחזירים אלי מבט ולאט לאט להשאיר יותר זמן עד שזה נהיה טבעי.

 

אגב אני חדש פה ויצא לי קצת לקרוא את הפורומים האחרונים ואני חייב להגיד שכולכם פה מתוקי על!

לפעמים קשה, לפחות בתחילת קשר...

בעיניי צריך להקפיד כל כמה שניות להרים את העיניים אבל לא צריך לשמור על מבט בעיניים הרבה זמן...

והגיוני לפחות בהתחלה שהצד השני לא מסוגל, זה קצת מביך...

 

אני לא מדבר על לעשות מלחמת עיניים.. אבל לשים לב שאת\ה לא מסיים\ת דייט ואת\ה לא זוכר בכלל איך היא\הוא נראה\ת.

אבל גם שלא יהיה מוגזם

מבטים ארוכים מידי יכולים להיות ממש מביכים ומוזרים

כולם כאן צדיקים וזה ממש מדהים לראות את זה

אני מגיע מפורום שנמצא באתר חילוני

ככה שלראות תגובות של אנשים פה ממש נותן לי תקווה

לצד השני:

א' - לפעמים זה מעיד על עדינות נפש, שזה מעלה גדולה, כמובן בגבול מסויים, אבל כדאי לשים לב לנקודה הזו.

ב' - כשזה הבן שלא מסתכל - זה יכול לנבוע גם מצניעות.

 

לצד שבעצמו לא מסתכל:

צריך להתרגל לאט לאט, להתחיל מרחוק יותר, לפרקי זמן קצרים יותר, רק כשהשני לא נועץ מבט וכו'.. ומתרגלים שלב אחרי שלב. זה עובד....

 

זה היה ממש מפריע לי אם הצד השני לא היה יכול להביט לי בעיניים

אולי אפילו הייתי חותכת על זה אם זה לא היה משתנה, בשבילי זה ממש הכרחי, קשה לי לתקשר בלי זה

מצד אחד, מחנכים אותנו לצניעות.
ואין ספק שזה בא לידי ביטוי באופן מסוים על-ידי השפלת מבט/אי שמירה על קשר עין.
במיוחד כשברור לכולם שביצירת קשר עין יש ממד כלשהו של קירבה, ואז אולי אפילו ראוי להיזהר בזה במידה מסוימת.

מצד שני, כשאין קשר עין בכלל, זה כבר יכול ליצור איזשהו חיץ, או (במקרים מסוימים) לשדר חוסר כבוד..

באופן אישי, ממש קשה לי לשמור על קשר עין. מרגיש לי נורא חשוף.
ועדיין אני יכולה להעיד ממקור ראשון שזה פשוט לא נעים לדבר עם מישהו ולהרגיש שהוא מסתכל כל הזמן 'לידי' (במקרה הטוב) או לכיוון אחר (במקרה הפחות טוב).

נראה לי שכן שווה לנסות לעשות עבודה מסוימת בנושא- לשני הצדדים.
אולי לנסות להכיל יותר ולהיות קצת יותר סבלניים (כי לפעמים כשהקרח נשבר זה עובר מעצמו), ואולי לנסות לצאת קצת מתחומי הנוחות וכן להרים מבט ולהראות הקשבה או התעניינות כלפי מי שיושב איתי בפגישה.

זה לא בא ממקום של מתביישת
מסתכלת על הפנים רגילה לנהל שיחה ..
פשוט לא מסוגלת להסתכל כל הזמן בעיניים נראה לי לא שייך

ובדרך כלל מספיק שצד אחד מנסה ליצור קשר עין כדי שיהיה קשר עין. אם לא, זה ממש קיצוני.

 

אם אני הייתי הצד הזה - הייתי מחכה לפגוש מישהי שתיישיר מבט לעיניים שלי בצורה כזאת שאני אביט בחזרה.

אם מישהו לא מישיר אלי מבט אני מרגישה שהוא לא בעניין שלי ואוטומטית זה גם יוריד לי ממנו.
לעומת מישהו שמנסה לתפוס את המבט שלי, אני מבינה שמצאתי חן בעיניו..
נראה לי גם די הגיוני בכללי, מה שמעניין אותך/ תפס את תשומת ליבך, אתה תביט בו יותר בעניין

זה קצת מביך לפעמים אבל זה פידבק חשוב בעיני בדייטים. השפת גוף מדברת יותר מהכל

אם לא מדובר בבן אדם ביישן באופן מיוחד, אני חושבת שזה בסיסי להישיר מבט כשמדברים. אני לא מדברת על לבהות ולא להוריד את המבט לרגע.. אלא כמו שיחה עם כל בן אדם.
אולי בדייט ראשון זה מביך יותר, אבל להימנע מקשר עין לגמרי זה גם לא נעים. עלי לפחות זה ישאיר רושם פחות חיובי

שאלתי את עצמי פשוט כי כתבת שאם מישהו מנסה לתפוס את המבט שלך את מבינה שמצאת חן בעיניו.
ופשוט לפעמים זה דבר שיכול להלחיץ בנות (מרגיש אולי שהוא מתקדם יותר מדי מהר..), בכל זמן אבל במיוחד בהתחלה.. לא?

אותי אישית לא מלחיץ. גם אם אני פחות בעניין, זה מקסימום מחמיא לי.

באופן כללי מאמינה שאם זה בהקשר הנכון ובטוב טעם, זה לא אמור להלחיץ

יש לנהל שיחה בצורה קלילה כיפית ויש להסתכל בעיניים כל הזמן זה לא נעים..

זה באמת מטריד.
הכוונה ברמה הפשוטה, ליצור קשר עין מדי פעם ולא להימנע מזה לגמרי

חשוב. כמו בכל קשר בין אנשים,
הגיוני שיקח יותר זמן בין בנים לבנות במיוחד לגדלים בנפרד
ופי כמה למי שביישן/ית..
לדעתי, צריך לבוא עם סבלנות. אז אם בהתחלה צד אחד לא מסוגל לתת לו ת'זמן.. אבל להיות קשובים מתי זה כבר יותר מדי..או לא מתאים לי/לך.

יש אנשים ביישנים והכי טוב זה לא ללחוץ עליהם בעניין. כשהם נפתחים הם גם מסתכלים בעיניים. רק שזה לוקח זמן.

לדעתי, זה לא חיסרון שיש מה לפסול עליו אלא משהו זמני

מעניין אותי לדעת,
איך אתה מגדיר 'חיסרון'? או- 'חסרון שיש מה לפסול עליו'?

תודה רבה

-
חיסרון שיש מה לפסול עליו- בעיה קבועה יחסית בהתאמה. מידה מקולקלת, מנטליות ממש הפוכה, פער גדול מידי בהשקפה. משהו שאי אפשר לחיות איתו. הרגשה לא נעימה עם המדוייט.

צריך לשים לב לא לפסול סתם אבל כן להתייחס לחסרונות כאלו בכובד ראש ולחשוב אם אפשר להסתדר איתם. יש אנשים שהסתדרו גם עם חסרונות כאלה אבל יש שלא.

חיסרון שאין מה לפסול עליו- ביישנות, התבטאות חד פעמית לא מוצלחת, פשלות קטנות, הבדלים קטנים בהשקפה, מנטליות קצת שונה אבל לא הפוכה, ממליצים/ות שאומרים דברים כלליים או לא הכי מוצלחים.

לדוגמא מישהי שמחפשת בעל עם בטחון עצמי, מישהו שהיא תוכל להרגיש ממנו בטחון..
או התבטאות לא מוצלחת - ברור שיכול לקרוא, אבל נגיד דייט ראשון שאמר משהו ממש ממש לא שייך, מעיד משהו לא?
שאר הדברים מסכימה איתך. זה תפס אותי.

הם שני דברים מאד שונים. לביישנים יש הרבה ביטחון עצמי בתחומים מסויימים וקשה להם בתחומים אחרים.

גם לאנשים מוחצנים וכריזמטיים יש ביטחון עצמי בדברים מסויימים ויש להם קשיים בדברים אחרים.

לא רואה הבדל דרמטי וחד.

אם ההתבטאות היא ממש נוראית (חוסר צניעות גדול, הזמנה למקום עם בעיית יייחוד רצינית, להעליב אותך בצורה מתמשכת באותה פגישה) אז יש יותר מקום לשקול. אם זה דברים קטנים יותר כדאי להימנע מלפסול על דברים חד פעמיים.

יש לי חבר שחשב בטעות שלגיטימי לאכול פלאפל בדייט זה הגיוני. זו טעות אבל זה לא אומר עליו כמעט כלום ואשתו זכתה באדם מאד טוב.

לי ולאשתי היו לפעמים אמירות קצת שגויות שיצאו מתוך לחץ. זו לא סיבה לפסול. הבנאדם יירגע ויצא לפועל.

תודה רבה על הפרגונים

באמת דיברתי על משהו יותר קיצוני. נראלי אנחנו מסכימים..
וואללה נתת לי נקודה למחשבה,
לשים לב להבדלים בין ביישנות לבטחון, הרגיש לי הרבה פעמים קשור אחד לשני, אבל זה באמת לא בהכרח. תודה על זה!

אני לא מרבה להסתכל בעיניים כי נראה לי לא שייך..
ואני לא ביישנית
זה פשוט נראלי חדירה לפרטיות .

ואז אמרתי לו שאני אוהבת שמקשיבים לי עם העניים ואז כל פגישה הוא היה שואל אותי אם זה בסדר עכשיו ואם זה מספיק והבטיח שיעבוד על זה

חשוב מאוד!

מחילה אך אם אדם לא מסוגל להביט לאדם שמולו בעיניים זה בדרך כלל נובע מהסתרה כלשהי, של דבר משמעותי.
לא רוצה להלחיץ. אך זה כך לרוב~

לא צריך להביט כל הפגישות בעיניים ישירות,
אבל צריך שזה יהיה קיים.
לאחר החתונה זה משמעותי פי כמה.

בהצלחה~

זה גם מה שהרוב חושבים, אבל לפעמים סתם לא נעים להסתכל בעינים, בלי קשר. ולכן לא צריך לפרש את זה באופן אוטומטי לכיוון הזה.

תלוי באיזה שלב בקשר.
בשלב מתקדם, כשמרגישים חיבה אחד כלפיי השני. זו בעיה.

אך בשלב התחלתי אין בכך שום בעיה לא להתסכל בעיניים.

אולי מפדח אבל מאוד הכרחי ליצור קשר עין.
בהתחלה זה יכול להיות שטחי
אבל אחכ יש מבטים מאוד משמעותיים שלא צריך לדבר כדי להבין מה הם אומרים- בזוגיות זה משהו בולט מאוד.
יש קושי לצד השני- מנסה להבין למה ומה הקושי בעדינות כמובן בהתאם לשלב בקשר.
אם אני הייתי? לא יודעת אני בנאדם שמדבר בעיניים אז לא מצליחה לחשוב על זה

*לדעתי*.
לא להסתכל על הבן אדם כאילו הראש שלו מגש פיצה והיית על אי בודד עם אורז במשך שנה.
לא להסתכל לצדדים בזמן שמדברים איתך, כאילו אתה יושב מול רוח רפאים.
כן להסתכל עליו כמו שאתה מסתכל על בני המשפחה שלך וחברים כשיושבים במסעדה.  ברגוע.

עם הזמן, הכל מסתדר מעצמו.
 

כיום נשואים עם תינוק מתוק ונסיך

את יכולה אם זה לא מפריע לך קצת לפרט יותר? (פשוט מתלבט עד כמה זה ריאלי..)

הכרנו, יצאנו, נפרדנו, חזרנו, התחתנו.

מה שכן, זה היה פרידה על בסיס גיל צעיר

ובאמת, כל מקרה לגופו.
מה סיבת הפרידה, אם באמת יש רצון (ואם זה נכון לעבוד על מה שהביא לסיום הקשר הקודם)
איפה כל אחד מכם היום.
בגדול בעיניי-
אם יש סיכוי של 1 אחוז שאולי זה יצליח- שווה לנסות.
וגם אם זה לא יצליח, זה בטוח ייתן סגירת מעגל טובה ולב שקט.
יש אנשים שיכולים לסחוב תחושת פספוס שנים, רק בגלל חוסר אומץ.
זאת דעתי....

מוזמן לפרט יותר מה קרה ומה ההתלבטות