פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 372)

יש שם חלקים שהם נכונים אבל זה לא נכון שדייט ראשון הוא הקובע..
יש גם אנשים שאין להם שום בעיה בדייט ראשון וכל מה שהם כתב שם לא תקף לגביהם ועדיין זה לא נכון .

ואתה יודע מה באמירה זו
זה מרגיש שכל אחד מחפש איך לחנך את הרווקים אולי ככה ככה ? אולי לא עשה ככה וככה?

מה לגבי האמונה שלכם שהכל משמיים? ואדם רווק עכשיו כי זה עכשיו מה שמדויק לו?

די כבר עם העצות האלה ..
אני כן חושבת שצריך לעזור לרווקים בתהליך שלהם ולתת עצות אבל לזכור בד בבד שלא בהכרח שהם עשו משהו לא נכון .
עם כמה שאני מעריכה את הרב הזה ואני מאוד מעריכה!
הכתבה הזאת לא נגעה אלי בשום צורה.
ולא רק שלא נגע זה נראלי פשוט לא נכון

בכל אופן.. יכול להיות שהנתון שלו לא נכון בכלל,
אבל אפשר להתייחס לזה כאל כתבה על דייט ראשון

אז את נגד עצות בכלל?
ולמה את מתכוונת שהכל משמים?
לדוגמא- אם אני אגרום לבחורה לחתוך את הקשר- זה משמים?

לגבי המחקר שהוא ציטט, צריך לשאול על איזה ציבור נעשה המחקר?
הרי ברור, שלמה שקורה בציבור החילוני, אין שום קשר למה שקורה בציבור הדתי (ובציבור החרדי זה גם אחרת..)
מההתרשמות הכללית שלי זה לא ככה (אבל לא עשיתי על זה מחקר..)

שהוא לא יביא לציבור דתי לאומי מחקר שנעשה על הציבור החילוני או החרדי.. הוא לא תמים אני מניח, הוא מכיר קצת.. (לא צריך להכיר הרבה) אלה שיטות אחרות לגמרי לעולם הזוגיות

ובכל אופן אותי אישית מעניין יותר התוכן שלו מאשר הביסוס המחקרי. כי לא חייבים להאמין בעובדות שהוא הביא כדי לקחת את התוכן שהוא כותב, שהוא כשלעצמו- לא נראה לי מושלם אבל בהחלט מעורר מחשבה

בגדול ברור שיש כאלה שצריכים איזון בכיוון הזה.

ויש כאלה שצריכים איזון בכיוון ההפוך.

ולפי המחקר נראה שיש צורך מסיבי באיזון לצד מסוים, (לרוב מוחלט של האנשים) אבל אני לא סומך עליו שהוא הביא מחקר רלוונטי.

את לא מתנגדת לתוכן,

את מתנגדת לסגנון

ואני חושב שהוא גם צריך איזון.
פגישה ראשונה הרבה פעמים אומרת לא מעט..

פגישה ראשונה אומרת לא מעט על האדם בהקשר של.. פגישה ראשונה (כמה מפתיע), ביום הספציפי הזה.

או, כמו שכתב הרב יוני:

"יש לא מעט אנשים איכותיים ומדהימים שבפגישות ראשונות הם לא במיטבם. למה? כי הם נבוכים/לחוצים/צריכים זמן להיפתח (או סתם כי היה להם יום קשה בעבודה...). אם היושב מולם לא ייקח זאת בחשבון ויהיה מוכן להתאזר בסבלנות, הוא עלול לחרוץ משפט בטרם עת ולהפסיד את האוצר האמיתי שמסתתר לפניו, אך כדי להגיע אליו צריך קצת לחפור. זכרו: גם המכונית שלנו קרה כשמדליקים אותה בבוקר. היא זקוקה לכמה דקות של נסיעה בנחת כדי שתוכל לתת לנו באמת את כל מה שהיא יודעת."

אם כי, אני חושב שהנקודה היותר יסודית שהוא העלה זו הנקודה הזאת:

"אך אסור לשכוח את כלל היסוד בזוגיות שאומר:
קשר הוא דבר שצריך לבנות אותו.

אין תחליף לזמן המשותף ולחוויות שעוברים יחד כדי שמשהו עמוק יקרה בינינו. יותר מידי אנשים מצפים מפגישה ראשונה לדברים שהיא לא מסוגלת לתת להם. המחשבה הרומנטית: 'אני הולך עכשיו לפגוש את בן זוגי המיועד' היא מוקש קטלני שעלול לפוצץ את שנינו.
המשפט שצריך ללוות אותנו הוא: 'אני הולך עכשיו לשבת על כוס קפה ולשוחח בכיף עם בן אדם נחמד'. זהו. לא יותר. כשבגיל 17 עמדתי נרגש ולחוץ לקראת הטסט הראשון שלי, הרגיע אותי המורה לנהיגה באומרו: "דע לך שכמעט כולם ניגשים לטסט ראשון רק בשביל להגיע אל השני. רק משם המשחק באמת מתחיל". האם יש מצב שהכלל הזה נכון גם בדייטים?"

המשפט המפורסם "מה איכפת לך לשבת איתה על כוס קפה? מקסימום תפסיד ערב!" - הוא שגוי ומזיק. אנחנו לא קרשים. פגישות סרק שורטות את הנפש שלנו ומשחיתות את זמננו היקר

הציטוט הזה נכון גם לגבי פגישה שניה!!!!!
אם ראית בפגישה ראשונה שזה לא בכיוון אין צורך להמשיך את הקשר..

הוא פשוט מנסה לשנות התפיסה לגבי על סמך מה מחליטים אם רלוונטי או לא ומהם נקודות המוצא והציפיה מדייט ראשון לא דומה אדם שמדמיין שהכול יהיה רומנטי ואהבה ממבט ראשון לאדם שמבין שדברים לוקחים זמן וכו'
הגדרת הרלוונטיות שלהם תהיה שונה לחלוטין..
אבל כולם מסכימים שאם ברור שאין רלוונטיות אין טעם להיגרר

ולא שטחי. אם הגעת מתוך בירור מעמיק למסקנה לא להמשיך- אין לי בעיה עם זה (אני מניח שגם לו אין). לא רק שאין לי בעיה, אני בעד!

אבל כשהוא כותב על הכמויות הסיטונאיות-
כמות סיטונאית והעמקה לא לגמרי הולכים ביחד, בד''כ. לא חושב שבדייטים אנשים מעמיקים לעומק בכמויות סיטונאיות, אני חושב שאם כבר- וזו שאלה אם זאת אכן המציאות ועל מה הוא מתבסס- הענין הוא ענינים אחרים מאשר עומק. ולזה הוא מתנגד
והוא הביא את הסיבות לזה לדעתו במאמר

מרגש מאוד!

אם היא החליטה תכבד את ההחלטה שלה ותבין שהיא הגיעה אחרי התלבטויות (במיוחד אם היא אומרת שהיה לה כיף)

 

נשאר לך פתח,נראה לי כדאי לתת קצת זמן לשניכם ואז לבחון את הדברים לראות איפה זה עומד מבחינתה אם עדיין תרצה

 

בהצלחה

תמשיך הלאה היא אמרה לך לא בצורה עדינה.

אם זה יוסיף להציק לך בהמשך תנסה שוב.

ואולי היא השאירה את הפתח בשביל עצמה...

אבל מנסיוני הייתי ממליצה לך לא לתלות בזה תקוות, לא להמשיך להתעמק בזה...

נדמה לי שככה משאירים את הבחור בציפיה מיותרת ובמתח.. ובסוף באכזבה קשה
אני מניח שאף בחורה לא היתה רוצה שבחור יגיד לה לא בצורה עדינה שכזו..

צודק, אני גם בעד לסגור דברים באופן ברור ולא להותיר אנשים עם ציפיות מיותרות ומתח.

ובדיוק לכן אני חושבת שכדאי לו לקחת את דבריה כשלילה במקום להישאר במתח ובציפיה הללו

במיוחד עם לא יותר מידי ותק.

 

אולי זו תשובה כנה שכרגע היא לא מסוגלת, 

אולי היא באמת חושבת שיכול להיות פוטנציאל 

 

 

- - -

לפני שתזרקו עלי עגבניות- אני לא חיה בסרט, נכון שלפעמים זו דרך מכובסת ונעימה להגיד 'לא' 

אבל לפעמים יש כנות מאחורי המילים. 

אני הייתי מעריכה משפט כנה שכזה (גם אם בסוף צריך לקחת אחריות שיוצאים לדייטים) 

 

ו @מתלבט? הייתי ממשיכה הלאה, כי באמת אי אפשר לדעת מה הכוונה שלה, אם מבחינתך שווה לחדש את הקשר, אפשר לנסות בהמשך שהתקופה תרגע. בהצלחה!

ברור שהיא כנה!

אבל עדיין זה לא הופך את זה ל'לא פספוס'.

 

בסופו של דבר היא זאת מחליטה.

אבל אם הוא יכול להציע לה משהו או לנסות לגרום לשבת שוב על דברים - אולי... לא יודע מה המקרה בדיוק ועד כמה ואיך  הם דשו את הסוגיה.

 

אולי באמת היא צריכה קצת זמן.

 

אם הוא יכול לעשות משהו שיחזיר חיים לקשר הזה - זה לא פחות חשוב בשבילה מאשר לו.

 

צודק שזה נראה קצת אחרת. תודה. 

זה נשמע פספוס לא פחות שלה מאשר שלך.

אולי כדאי להעזר בגורם חיצוני שיעזור.

יראה מה גורם לזה להתקע ולשחרר ואולי תצליחו להתניע את העסק.

 

מחילה מכבודה של הבחורה - אבל ברור שרגש זה דבר שיש לו תנודות.

אבל תמיד יהיה אפשר להצביע על מה שמניע אותו ועל מה עוצר אותו.

קשה לי להאמין שאי אפשר להגדיר בעיה כלשהי בצורה ברורה בקשר שלכם

 

אולי ב252 פה תוכל למצוא אנשים ישיכולו לעזור.

הייתי מציע לה ללכת לגורם שלישי.

 

ואם אחרי כל זאת - העיקר שתדע שעשית את שלך.

 

 

נ.ב -

מוזר לי שעד עכשיו כתבו פה בעיקר לשחרר.

דוקא הכי נשמע לי הגיוני זה למצות את האופציות עד כמה שניתן (אם יש כאלה).

קורים פעמים שבחורים רוצים לחזור, ויש פעמים שזה גם הולך סבבה.

בגלל שאנחנו לא מכירים את המקרה אי אפשר לדעת מה כ"כ היה שם אבל אולי אפשר?

 

אם לא הולך - לשחרר. לפעמים חלק מהשחרור עצמו - זה לדבר על הדברים ביחד. לנסות למצות את האופציות ולהבין שזה לא יקרה. ואולי אני טועה - אולי באמת כדאי על ההתחלה לשחרר ולא להתבחבש?

הייתי מחכה עד סוף הסגר (בהנחה שאכן ייגמר אחרי סוכות) - כי עד סוף הסגר לא יצא לכם ללכת לבית קפה עם נוף או לבאולינג. אם בכלל תהיה לכם הזדמנות סבירה להפגש (אולי כן, לא יודע מה המצב שלך).

ואז אם אתה פנוי ומעוניין, תבדוק מה קורה לגביה, ותנסה לחדש.

כי הרבה פעמים קשה לנו להסתכל על עצמנו מבחוץ. נורא עסוקים בתוך הפרטים והמבט הכללי מתפספס.

אצלי לפחות. יש כאלה שאולי אצלם זה יעבוד בצורה יותר ריאלית וברורה- מנסים פה ואם לא עובד עוברים לשם.. ועל זה בדרך עד שמגיעים ליעד.
אצלי לפעמים זה יהיה איזה טריגר או משבר שפתאום יציף הכל ויגרום לי להבין שאני צריכה לנסות אחרת.

אם ניסיתי הכל ועדיין לא הצלחתי אני מנסה להרפות מזה. בדרך כלל זאת נקודת משבר וממילא כבר אין כח..
ואז חוזרת לנסות שוב אחרי שעשיתי מספיק חושבים עם עצמי.. מה הייתה הטעות (אם בכלל), מה למדתי ומה אעשה עכשיו שונה. מה שבטוח לא מתייאשת

תודה על השאלה. גרמת לי קצת לנבור בעצמי ולהבין כמה דברים

שבצורה הרגילה, 'לשחות עם הזרם'-
משם לא תבוא הישועה, למרות שזה יכול לחסוך הרבה כאב, ומהווה פתרון מסויים שהוא יותר נוח לנפש (ואולי גם לרגש) אבל לא מקדם אותי לשום מקום, ועלול להוביל לעוד יותר כאב בהמשך.
אז הבנתי שאני צריך להיות אני בדייטים, בלי חשבונות בכלל מבחינת מה שאני פותח בקשר.

זה בוודאות מתכון להרבה כאב,
אבל זאת הדרך שלי שאני כנראה (כפי מה שאני חושב כעת) צריך לעבור כדי להתחתן.

התובנה הזאת נולדה גם מתוך ייעוץ חיצוני עם איש מקצוע, וגם מתוך מחשבה עצמית והתייעצות עם חברים

שאלה הראשונה מאוד כללית לכן גם התשובה תהיה כללית - כל דרך יש לי סוג מסויים של אמון, מתי שיורד האמון מהדרך הזאת אז אתה עובר לדרך אחרת. זה משתנה מדבר לדבר. בכל דבר יש אמון מסוג מסויים ודרך מסויימת לבחון את האמון הזה. 

חשוב מאוד מאוד להתייאש מדרך לא יעילה. היאוש עצמו לא נעים, אבל הוא מאפשר להתחדשות.

 

לגבי השאלה למתקדמים - לא מסכים עם ההנחת יסוד -

אין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו - אם הקב"ה לא נותן לי פתח לעשות משהו - אז אני לא צריך לעשות אותו.

ואם אני חושב שהקב"ה רוצה שאני יעשה אותו - אז בודאי שיש דרך כזאת - רק אני לא יודע אותה.

ע"כ אני מדבר באופן שכלי..

ברגש לחוות את זה, זה לא פשוט לפעמים.

שלמתקדמים זה בדיוק הגבול שנגמרה ההשתדלות וזה המקום כבר של ה'.

שאלה יפה שהתשובה עליה לא כל-כך יפה..
אין באמת ברירה .
אף אחד לא שאל אותך אם את רוצה או לא
פשוט חייבת להמשיך לנסות..
בתגובה שלי אני לא מדברת על נ"ו
וזה כואב וזה שובר ויש ימים באמת של שבירה
אבל אין מה לעשות צריך להמשיך
ולחפש פתרונות לחשוב יצרתי
וצריך מאוד להיזהר בזה כי לא כל הפתרונות מתאימים לך.
אפשר לקחת על עצמך משהו משמיים כדי שיראו שאת עושה את המאמץ שלך.
זה מאוד לא פשוט וגם האמונה מאוד מאוד שבירה כאן כי את תפללי.. תקחי על עצמך דברים..
ומנגד לפעמים לא יהיה שינוי.. או לפחות לא שינוי שאת מצליחה לראות.

לדעתי הכי טוב זה באמת גם להקשיב לעצמך ולעזור לעצמך ולהיות סלחנית כלפי עצמך
כי יש איזה פיזמון חוזר של .. לא עשיתי מספיק..
למרות שאין לך כבר כוחות לעשות יותר .
בעז"ה שלא תכנסי לשום לופ של אני לא מצליחה זה אלא תמיד תראי את האור

השאלה הראשונה, מצטטים את איינשטיין שאמר שטיפשות היא לחזור על אותו מעשה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה. ניסית? לא הלך? תשחרר.
על גבי זה, השאלה למתקדמים.
ראית שזה לא עובד, תנסה משהו יצירתי.
סתם דוגמה, יש לך רעיון עסקי מסוים אבל אתה יודע שאפילו את המזכירה של המנכ"ל שעם החברה שלו אתה רוצה לעבוד אתה לא תעבור.. מה אתה עושה אז? מייצר את המפגש. אותו דבר פה, צריך להיות יצירתיים (אומר לך ואומר לעצמי).
שתהיה לכולנו שנה מדהימה ומוצלחת ושנמצא את המבצר העשוי מרגליות שנמצא על הר של זהב, ונצליח להוציא את בת המלך, בכל התחומים.

זה באמת כך, אבל זה רק מרגע שבאמת אתה מבין/מחליט שהדרך לא נכונה.
שמעתי בשם רבי נחמן שיש בחינה של הולם פעמיים. שאפילו שהולם בדלת פעם אחת ולא נשמע, הולם שוב.
זה נקודה דקה שמפרידה בין לחזור על הפעולה לבין לשחרר אותה מתוך ידיעה פנימית אמיתית שהיא כבר לא תניב פירות.

אני זוכר דברים שלו בעניין על התשובה, ששם זה באמת לא שייך להרפות (והוא גם אומר יותר מזה, שברגע שאדם מחליט לחזור בתשובה אז ישר קופצות מניעות).
אבל זה לא מה שמדובר פה, להבנתי.

כאחד שדי מתעקש בתפילות, הויתורים מגיעים ברגע שיש הרגש לכך.

וכך גם לגבי בחירת דרך חדשה. מרגיש לי שצריך להתכוונן אחרת.

וכמובן שברקע הרציו תמיד עובד ומחשב כדרכו (:

אבל הקדימות היא לרגש מסוים שמיציתי או שעלי להתחיל משהו אחר.

 

 

 

 

תפילה כצעד ראשון- מרבה בתחינות לה' שיכוון אותי למקום המדוייק לי.
אמונה כצעד שני- מכניס למוחי דרך המודע מחשבות חיוביות אל התת מודע(כן ממש לפני השינה ושקמים לשנן את הדבר שאני רוצה שיקרה)
מעשה כצעד שלישי- פועל בצורה הכי טובה שזה יקרה, ומהר. (כולל עבודה פנימית של בירור הרצון שלי, איפה הוא נמצא, האם אני באמת רוצה,? "לפעמים אני לא מוצא כי אני לא רוצה". ורושם איך אני רוצה את הבת זוג שלי, באיזה תכונות ואופי אני מעוניין? וכו')

שיהיה לך בשורות טובות השנה, במיוחד בתחום הזוגיות.
תהא שנת פלאות אראנו!

את יכולה להיות מאמנת
יש שלבים שונים אצלי,
כולם מתחילים מלקבל את עצמי, כשאני לא מצליחה.
מלהפסיק לראות את עצמי שווה רק כשהגעתי לתוצאה.

כי כשאני בהלקאה עצמית, אני לא במצב לשינויים וחשיבה חדשה ומחוץ לקופסא.
ושם, אני עמוק בתיסכול.

כשאני בתחתית, אני נעזרת. באנשי מקצוע מתאימים.
אני בוחרת בשקלול של שכל ואינטואיציה, ושואלת המלצות, לפני שאני פונה.
אישית אני תמיד נעזרת בנשים .
דוגמא חזקה לי, המדקרת שמידי פעם אני הולכת אליה.
בקצה, אני ישר קובעת תור, אבל כשאני חצי קלאץ', לוקח לי זמן להיעזר

בענינים רגשיים שלי, רגעים של תקיעות, אני מתחילה בהתבודדות. בוחנת את הנק'. מסתכלת בעיניים למה שלא עובד
ואז כותבת אינטואיטיבית, ומגיעה לרוב להחלטה מה הדרך לחלץ את עצמי מהבור.

וחוצמזה, שאני תמיד באימון בעצמי. כך שיש עוד מישהי עם יד על הדופק שלי, וזה מאד מקדם בחיים

התכוונת לשאול מהי הנקודה ממנה אנו מחליטים לשנות?

אצלי זה לרב כשאני חוטפת כאפה כתוצאה מהדרך בה פעלתי עד עכשיו.

ואם כבר ניסיתי הכל ולא הצלחתי, 

אני מרפה

משחררת

זורמת

בוחרת לא לבחור.

עד לנקודה הבאה שמכריחה הכרעה.

"... דאיתא בגמ' (ברכות כח: ) יכין את לבו כנגד בית קדשי קדשים, היינו כשאדם ירצה להתפלל יראה מתחילה אם הדבר שרוצה להתפלל עלי' הוא רצון הש"י, זה פירוש יכון את לבו כנגד בית ק"ק, ובזה ידע כי רצון הש"י הוא - אם יראה שלבו מלא תפלה ושפתותיו מלאים תנובה יבין כי מאת ה' הוא כמו שנתבאר בפ' ואתחנן () וכדרך שאמר דוד המלך ע"ה (דברי הימים א יז כה) אתה גלית את אוזן עבדיך על כן מצא עבדיך לבו להתפלל לפניך:"

 

- זאת אומרת - אם אתה רוצה לדעת שהדבר הוא רצון ה' (דהיינו אמיתי) - תבדוק איך אתה מתפלל על זה.

אם התפילה שלך קולחת ויוצאת מהלב "שפתותיו מלאים תנובה" - "יבין כי מאת ה' הוא".

 

לולא הוא היה כותב את זה היה קשה מאוד להגיע לזה..

 

מקור: מי השילוח/פרשת ראה – ויקיטקסט

 ד"ה "כי אם אל המקום אשר יבחר וגו"

חברה שלי שלא נפגשה עם אף בחור למעלה משנה.
ודיברתי איתה בפסח. והיא אמרה שהיא די איבדה תקווה כי אין בחור שהיא עדיין לא שמעה עליו.
מפה לשם.. היא התארסה עם גרוש לפני כמה חודשים..
והיא באמת לא שמעה עליו כי הוא היה נשוי עד ללפני שנה..

יראת שמיים ולב טוב לבן כמו שלג.

שאני אצליח להעריך אותו לא בכח

שבאמת יהיה דמות שאני אוכל להסתכל עליו מלמטה ולסמוך עליו בעיניים עצומות

אני מתכוון על " להסתכל עליו מלמטה'.

ואני ממש רוצה להצליח לתת לו את המקום שלו

ואם הוא יהיה חזק לטעמי ואני אוכל להישען עליו, זה מדהים

מקווה שהםא גם משדר על אותו תדר

ומתכונן להיות הגבר של החיים שלי

למרות שכן כדאי שתדעי, שגם גבר לפעמים מחפש להישען על אשתו..אף אחד לא עשוי מברזל.

אני בחורה מאד חזקה

ולכן אני רוצה אחד שאני אוכל להישען עליו, בניגוד לאיך שאני תמיד עם כולם

מאחל לך שגם הוא 'יסתכל עליך מלמטה' ויעריך אותך באותה המידה אם לא יותר. בע"ה

אולי בסגנון של דברי המדרש (ב"ר ל"ט, ג')-

" "אָחוֹת לנו קטנה" זה אברהם שאיחה את כל באי העולם בר קפרא אמר כזה שהוא מאחה את הקרע"

ומיועדת בשבילי

שכן כדאי להתפלל לפרטי פרטים

ולבקש בדיוק מה שאתה רוצה

כמובן להוסיף שמה שיהיה טוב ומגיע

אבל כן כדאי לפרט כמה שיותר

אני חושב שאולי זה יותר בשביל לעורר את הרגש, כי לפעמים קל יותר להתפלל

ולבקש על משהו מסוים וספציפי ולא על דבר גדול וכללי.

 

גם הבקשות שחז"ל תיקנו בתפילה מנוסחות באופן כללי, עם כי אני יכול להבין שהפרטים עצמם שונים אצל כאו"א.

 

אדרבא, אשמח לשמוע אם למישהו יש מקור לדבר כזה

והוא אומר "שתהיה תפילתו מפורשת ולא תהיה סובלת פירוש בלתי הגון".

 

כלומר שיהיה ברור מה הבקשה ושלא יוכל להתפרש בצורה אחרת,

אבל לא שצריך לפרט ולהכנס לפרטים.

 

וכך גם המדרש שהוא מביא כראיה זה שאחד היה בדרך ולא היה לו איך לחזור והתפלל לקב"ה שיביא לו חמור, והקב"ה שלח לו חמור שעכשיו נולד וא"א לרכב עליו.

 

ואדרבא, אם כבר זה מקור הפוך - כי כשמבקשים "שיהיה לי טוב" זה לא יכול להתפרש בצורה לא נכונה, בעוד שכשמפרטים את הנקודות זה לא כך.

זה הסיבה שכתבתי שתסתכל שם..אולי אמרת אותו דבר ולא הבנתי אותך?

אני מתכוונת שלא לבקש רק "שאני יהיה מאושרת"

אלא לפרט, שיהיו לי חברות, שאני אמצא סיפוק בעבודה, הצלחה עם המשפחה, להראות יפה

וכו' וכו'

לפרט את הבקשות ולא רק "שהשם ימלא משאלות ליבי לטובה"

זה גם טוב למי שקשה לו, אבל הפירוט עושה את זה

 

ככה שמעתי בכל אופן....

וכל המוסיף תבוא עליו הברכה - תרתי משמע.....

והעיקר, שיתקבלו התפילות

לילה טוב לכולם!!!

רק אומר 

אולי שיהיה סבלני

קולות מעצבנים כשהיא אוכלת

 

 

 

התאמה.

בכל הרבדים.

(גוף נפש ורוח)

אבל הכי הכי, שיהיה ירא שמים, בריא בגופו ובנפשו וימצא חן בעיניי.

ירא שמיים צדיק תלמיד חכם גדול בתורה ומעשים טובים ושאני אהיה ראויה לו, ושזה יהיה בעיתו ובזמנו ובזמן הראוי והנכון לי..

 

 

 

אבל בזכות השרשור  אני רוצה להתחיל לנסות לפרט אולי יותר בע"ה.. זה באמת חשוב

מאד מוזר לי הסיפור הזה

 

כשאני מתפלל מעומקא דליבא

זה לא יהיה על משהו כמו עם מי אתחתן

 

זה צורך, רצון, חלום,

אבל לא מה שנמצא בעומק הלב

שם יש אהבה, קרבה, הודאה

 

..

נכון

וכמובן לא חייבים לדעת מראש

אם אדם כנה כנראה שאין לו מה להסתיר (או שהוא לא חושב שיש לו מה להסתיר ואז הבעיה תצוץ כשמדברים על מה שהיה).

בנוסף כדאי לדבר עם צד שלישי אובייקטיבי שהיה מעורב או לפחות יודע מה היה הסיפור.

 

לדבר עם צד שלישי שהוא לא דוד של הבחור...
בד"כ בגט יש עוד אנשים מעורבים.
אז מבקשים לדבר עם מי שעסק בגט.

והוא אומר שהוא לא יודע מה בדיוק היה. נגיד שהוא נותן לי מספר של רב שלטענתו היה מעורב בסיפור -

אם אנחנו מדברים על מקרים שמישהו מתאמץ להסתיר משהו, איך אדע שזה באמת מישהו שאפשר לסמוך עליו? או איך מוצאים צד שלישי כזה, ויודעים שהתשובה שנקבל היא אמיתית?

איך בודקים את הכנות?

 

נגיד והבעייה היתה אצלו, הוא יאשים את הצד השני בהסתרה, ולהפך...

ליפול על מישהו אמין.
אם זה רב, אז שיהיה מישהו מוכר.
ואם זה יועץ/מגשר/טוען רבני,
אז אולי לבדוק מה הקשר שלו למועמד.
אם הוא אומר לך שהוא דוד של המועמד, לא הייתי שומעת לעדות שלו..

שלדבריו היה מעורב, אפשר לשאול את אותו מישהו האם הוא שמע את שני הצדדים.

שם יהיה כתוב מה הסיבה, וזה נותן כיוון לבדיקות נוספות.

זה כמו לבקש תיק רפואי...

אצלי הגרוש שלי התעקש שהתיק יהיה חסוי.
עכשין אני מבינה למה
יוווו
חח

לא תמיד זה "לא הסתדרו"

לפעמים יש בעיה מהותית, ונישואים לאדם כזה זה נפילה בפח ומתכון לחיים גרועים/גירושין נוספים.

 

הרבה שדכנים של גרושים מבקשים את התיק מהמשודך כדי לדעת מה הסיפור. אם מישהו לא מוכן להציג, כנראה שיש לו מה להסתיר...

זה יותר חמור מחסיון רפואי.

למה לבקש דבר כזה מלכתחילה?
מה עם טובת המשודך שרוצה לברר עליו לדוג'?

את רוצה שמידע כזה יהיה נגיש לציבור?

מה 15 שנה?????

הריגה זה 7. חשיפת מידע על מישהו זה כנראה פיצוי כלשהו... מקס' חטא ו 3 שנים.

 

בכל מקרה, לא מדובר על אדם זר. הוא נותן לך את התיק שלו וזה זכותו המלאה

הוא יישב "הרבה" שנים.....

 

ואין שום זכות לצד אחד לתת את התיק בלי האישור של הצד השני.

בפרט שבגירושין כאלה, ייתכן שלא היה עניין לבי"ד לחקור יותר מדי בעובדות, כיוון שלא היה בכך צורך. 

אם ברור שהם לא מסתדרים, אין ויכוחים על כסף [סביר מאוד במקרה כזה], ואין משמורת ילדים, למה שהדיינים יבזזו את זמנם ואת זמנם של בעלי הדין, להבין מה כל אחד מהצדדים טוען שגרם לגירושין, ומה האמת? 

זמן ממושך יותר. אם יהיו התנהגויות שליליות הם יצוצו בתקופה ארוכה כזו.

לחקור טוב את הסיבות לגירושין. כמובן שכדאי להיוועץ באנשי מקצוע..
יש מקרים שזה שני הצדדים, יש מקרים שזה חד צדדי.
למשל אם יש בעיה לצד אחד והוא לא מודע/לא מגלה לצד השני וזה מתגלה לאחר החתונה.

פעמים אדם שהתגרש מגיע מוכן ומנוסה יותר לקשר הבא. הוא יהיה בעל הרבה יותר טוב..

 

ולא תמיד הם שמים לב. 

אולי כדאי לא להפגש אחרי יום עבודה ונסיעה ארוכה.. אולי לא היה לו איפה להתארגן? 

זה לא בהכרח אומר 

אם כי אני מבינה למה זה מפריע לך לגמרי

 

לא הבנתי את השאלה

 

או לחלופין לשתוק ופשוט לסיים את הקשר למשל 

אבל @לגיטימי? תסביר יותר טוב למה היא התכוונה 

אז למה שלא תעשה את זה?

זה לא משנה למי שייך "התפקיד". אין תפקיד כזה.

 

הפתרון שאמרת להגיד למציע נראה לי טוב.

 

נראה לי מאוד קשה להגיד את זה בצורה מספיק נעימה ועם טקט בין מדוייטים 

שוב תלוי גם מה רמת החומרה 

 

---

בתור מציעה הצעות יצא לי לשמוע הערות כאלה ואני חושבת שדרך המציע זה מקבל אפקט פחות ריגשי והרבה יותר יעיל. 

 

מה שהתכוונתי לומר שאין 'תפקיד' כזה.

אם אתה יכול לעשות חסד עם בנאדם עדיף שתעשה את זה, איך שאתה חושב שיעשה לו ולך טוב.

 

 

ולא רק בנושא הזה 

בכלל-

בסוף שאנחנו נפגשים עם אדם אחר הנוכחות שלנו וההכרות שלנו איתו/ה הרבה יותר משמעותיים מכל שדכן 

ולפעמים אנשים נתקעים שנים בדברים שאם המדוייט/ת היו מאירים את עיני המציע היו נחסכים 

היא שכשאני נפגשת עם מישהו, בדגש על פגישות ראשונות, אני לא חושבת שזה המקום שלי להעיר לו הערות. 

העניין הוא שזה מצב לא נעים, וזה מצב לא נעים, אך פתיר.

לדוגמה, נניח שאת יוצאת עם מישהו שלא מגדל זקן, וזה לא מוצא חן בעינייך. אפשר לבקש שיגדל, ונגמר העניין (בהנחה שהוא מסכים). זה משהו שלדעתי מתאים לקשר מתקדם, ולא לקשר בחיתוליו.

אבל אני רואה חילוק בין הגיינה לבין משהו חיצוני כמו זקן, ואני מתביישת לעשות משהו כמו ש@tempuser הציע.

במקרה שלי המציע הוא קרוב משפחה של הבחור, מישהו שאין לי כל כך קשר איתו, ולא נעים לי להגיד משהו גם לו.

זו גם הערה מעליבה, לא משנה איך עוטפים אותה. מצד שני, כנראה שכן חשוב להעביר דרך צד שלישי, בגלל שזה ממש לטובת הבחור.

ואני מתחמקת מתשובה. בעיניי זה מעליב. ברוב המקרים שזה קרה לי, המציע היה בן משפחה, וגם שם לא נעים לי כל כך להגיד דבר כזה על האח\גיס\אחיין. אבל גם אם לא בן משפחה, נגיד מישהו שיצאתי איתו בעבר והציע לי לצאת עם חבר שלו. לא נעים.

 

קרה לי פעם שיצאתי עם מישהו, וישבנו לאכול, ונתקע לי אוכל בשיניים וגיליתי את זה רק בדיעבד והתביישתי. הבחור לא אמר כלום, ותהיתי אז מה היה קורה אם הוא היה אומר משהו. 

האם היית מעריך את האדם שמעיר לך, או דווקא כועס עליו? 

אני לא רוצה למתג את עצמי כנותנת משוב שלילי לאנשים שיצאתי איתם, למרות שיש לא מעט שבעיניי עשו דברים שלא ייעשו. מתעצבנת בלי ליידע אותם או את שולחם.

את הדברים מטה שמעתי ממיכל וולשטין,
מיכל סיפרה שהיא הכירה פעם בחורה שיצאה עם בחור שקצת היה חסר מודעות לכל עולם ההגיינה. והיא בדייט רביעי (כזכור לי) קנתה לו דורדוראט ואמרה לו שהיא קנתה לו כי היא אוהבת את הריח הזה.
אני חושב שמהלך אמיץ כזה גם יעביר את הנקודה וגם לא יפגע בו.
בכל מקרה לגבי שאר הדברים, אחד הדברים החשובים בשלבים הראשונים של הקשר זה לדבר על הדברים שמפריעים לך. תפתחי את זה מולו בעדינות ועם חיוך גדול!
תגידי לו שאת ממש רואה פוטנציאל לקשר ואת יודעת שאם הוא ילך צעד קטן לקראתך אז זה ממש יעשה לקשר טוב. (וכמובן שתתני לו גם את הבמה לשתף אותך בדברים שיקדמו אותו בקשר!)
זה מהלך אמיץ לגמרי, אבל כל קשר מחויב ביכולת לדבר על הדברים שאנחנו מרגישים ובמיוחד אם זה עניין מאוד פשוט לשפר אותם.
בהצלחה!!

אבל,

יש גם עניין של הרגישות שלך לעסק.

מבחינתי למשל, ואולי זה כי אני ביקורתית נורא או איסטניסטית בהחלט, לא יהיה יעיל לשוחח על כך עם הבחור. זה סוג הדברים שמעוררים בי דחיה.

קיצער תשאלי את עצמך אם זה ישתנה האם גם ההרגשה שלך תשתנה...

מי שלא מגיע נקי ומסודר, מאותת משהו על כך שלא כל כך אכפת לו הנורמות החברתיות.

בעיניי זה עניין של כבוד עצמי, ואם אין לו את זה, מה יהיה היחס שלו אליי? מה יהיו הציפיות שלו ממני?

 

כלומר מלבד זה שלא נעים לי לשהות לידו, ואני מתביישת להסתובב איתו כך בציבור - נגיד שאני אומרת לו על זה משהו, ונפתר העניין הנקודתי יותר - האם הגיוני לחשוב שזה מעיד על משהו עמוק יותר באישיות?

כי לכל דבר בעולם אמורה להיות סיבה,
אבל קחי בחשבון שאת לא בהכרח יודעת מה הסיבה.

לדוגמה, מי אמר לך שלא מעניינים אותו הנורמות החברתיות? אולי זו רק עצלנות? אולי זה רק חוסר מודעות? אולי לא הקדיש לזה מחשבה? אולי כן הקדיש? מן הסתם יש עוד הרבה דברים שיכולים להיות שלא חשבתי עליהם..

ונניח שהענין הוא נורמות חברתיות, והן לא מעניינות אותו. מה זאת אומרת לא מעניינות? שהוא שם פס על העולם? קודם כל בכלל צריך לברר אם זה נכון- יש רמות בכל דבר, אבל עדיין נשאל- למה, כי הוא חושב שהעולם גרוע, או לא מאמין בבני אדם, או אולי חושב הפוך אבל רוצה להיות יותר עצמאי וכו'?

את יודעת לענות על כל השאלות האלה?

מי שיש לה כוח נפשי להתמודד עם דברים כאלה שיהיה לה בהצלחה,
אותי זה לגמרי מכניס למצוקה.

אם זה מוטיב חוזר יכול להיות שאת כבר מייצרת לעצמך את זה בראש .

הגיע אחרי יום עבודה.. למה בכלל קבעת איתו ישר אחרי יום עבודה?
גם אדם מסודר ואלגנטי אחרי יום עבודה קצת גמור..
אז כן יותר הגיוני שהוא היה ככה , ועוד עניין הוא נסע נסיעה ארוכה בשבילך בעיני זה ראוי מאוד לשבח..
זה לא יפה להגיד הוא נסע נסיעה ארוכה ולכן הוא מסריח
זה לא חוכמה
אז תפגשו לא אחרי העבודה שלו ישירות.. ולא כל-כך רחוק לו .
וכנראה זה יפתר.
לא נעים לי להגיד אבל לדעתי את צריכה גם להסתכל יותר ברגישות לצד של הבחור כלומר לא לראות רק את עצמך .. זה לא בסדר שנפגשת איתו ישירות אחרי יום עבודה את היית רוצה ללכת ישר אחרי יום עבודה ישירות לדייט? בלי לעבור שניה בבית? כל דייט שלי שהיה אחרי עבודה אמרתי לבחור תקשיב לך לבית תנוח קצת ואז ניפגש . ולבקש מהבחור לנסוע כלכך הרבה אחרי יום עבודה שלו זה לא משהו מובן מאליו

בנוגע לכתם? למי אכפת

את יכולה ללבוש את השמלה הכי יפה שלך ולהראות ממש טוב ופתאום להתלכלך באמצע הפגישה או בדרך אפילו באוטו.

ואני לגמרי בעד נראות .. אבל המצב שייצר לעצמך הוא פשוט בלתי נמנע שבחור יגיע גמור.

טיפ : תיפגשי איתו לא אחרי נסיעה ארוכה ולא אחרי העבודה שלו ..
ואז תגידי אם המצב כזה
אה ועוד טיפ אם את גם תשקיעי לא יהיה לו נעים לבוא מוזנח..
שיצאתי עם מישהו .. שאלתי אותו למה את מתעכב ? הוא אמר שהוא מחפש חולצה שתהיה לי מספיק יפה .
עזבי שהוא בחר בסוף חולצה מזעזעת .. אבל תראי את הנכונות איחר בגלל בגדים ממש בת (;

[ובלי טיפת ציניות - הלוואי על כולם חברות כמוך... טוב לשמוע ביקורת ולא רק טפיחה על השכם]

מקווה שזה לא רק משהו אצלי בראש. אני חושבת שרוב המוחלט של האנשים דווקא די סבבה בנקודה הזו...

 

לא רלוונטי בשבילי בד"כ לא לקבוע אחרי יום עבודה (ובמקרה הזה גם לצד השני). יוצא שכמעט תמיד אני מגיעה מהעבודה.

אבל אני יודעת את זה, ואני מתארגנת בהתאם - אני יכולה להביא איתי בגדים להחלפה, אני אעצור איפשהו להתארגן (לפעמים אפילו ביציאה מהעבודה).

 

אבל אולי זאת באמת הנקודה - אכפת לי. זה מפריע לי. אולי סוג של איסטנסטיות. אולי אלו דברים שנראים לי ברורים מאליהם - להגיע בביגוד נקי, להקפיד על ריח גוף - ולאחרים לא. זה עדיין לא משהו שאני אשאל עליו בבירורים את הרב שלו....

האם התנהגות שלי תוביל להתנהגות שלו? ייתכן. אין ספק שבדייט הראשון הוא לא התאמץ יותר מידי (לא לבשתי את הבגדים הכי יפים שיש לי, אבל בהחלט בגדים מכבדים).

אני תוהה אם מי שהציע לי היה מודע לעניין וכן החבר שביררתי איתו...

 

החלטתי שזה לא בשבילי, והחלטתי להיפרד...

 

@והוא ישמיענו

אני מאוד מאמינה בהידברות, אבל לא מתארת את עצמי מנהלת שיחה כזו בדייטים ראשונים. אני מדיימנת את זה ככה:

אני: יש מצב שאתה לא מאמין כל כך בבני אדם?

הוא: למה את חושבת ככה?

אני: שמתי לב שאתה קצת לא מתנהג כמו המיינסטרים...

הוא: באמת? במה זה מתבטא?

אני: נראה שיש נורמות חברתיות שאתה לא כל כך מקפיד עליהם..

הוא: את יכולה לתת דוגמה ספיציפית?

אני: [וכאן אני נתקעת, כי להגיד משהו כזה בפרצוף בדייט התחלתי נשמע לי איום. אם היינו יוצאים כמה חודשים, אז אולי כן].

 

איך אתה היית מציע לנהל שיחה כזו בשלב הזה?

דבר שני, לא אמרתי שתעשי שיחה על זה בהתחלה. הצעתי להמשיך להיפגש ולשים לב לגישה שלו בכללי עם הזמן ואז להסיק מסקנות. אחרת הגיוני שההחלטה לא לגמרי מתכתבת עם האמת.

אבל זה כבר לא רלוונטי, ואני מניח שעשית את הדבר הנכון מבחינתך

אם מצליחים לבלוע את זה ואח"כ קצת זמן יוצרים סוג של אמון בסיסי אז נראה לי שאולי כדאי לומר את זה בצורה מהירה וקצרה. זה יהיה מפדח ממש אבל זה יכול להיות עדיף מאשר לחתוך. אולי אפשרי לעשות את זה בשלב שיותר מדברים על הקשר?

ואם לא מצליחים לבלוע - בסדר אלו החיים, לא כל דבר את יכולה להסתדר איתו.

וכמו כן, לא על כל דבר אפשר להאיר לאחר. וזה בסדר גמור.

לפעמים אנחנו רואים אנשים שטועים ולא תמיד יש לנו אפשרות לעזור להם.

עדיין זה נראה לי הזוי לקבוע אחרי עבודה ישירות..
זה שאת מספיקה לא לעבור בבית ועדיין להתארגן זה מהמם..
אבל כנראה בחורים לא יביאו לעבודה בגדים להחלפה זה לא בנות..
מה שכן אולי אם תנסי שהוא לא יגיע מהעבודה (בכל זאת) העניין יפתר.
תנסי אולי להיפגש מוצאש או שישי או יום שהוא מסיים לפני..
אם זה באמת לא אופציה בשום פנים ואופן אז באמת אין לי שום רעיון ..
בהצלחה יקרה ♥

רמיזה עדינה שכזו

 

את: יוננם מה נשמע?

הוא: טוב

את: עד כה אתה בעניין המפגשים שלנו?

הוא: אממ, טוב

את: קח, תכיר, זה אברקרומברי החדש והוא מאד יגדיל לך את הסיכוי שנמשיך להפגש

הוא: טוב

 

אם את רואה בו איכות. שווה לנסות.

 

 

 

 

 

 

ריח טוב זה אחד הדברים שמושכים בזוגיות

ואת בטוחה שתצליחי לגרום לו לשנות את הרגלי ההיגיינה שלו?

אם הבחור לא מודע לדבר חשוב זה מראה על חוסר מודעות למה שהוא לובש ( לא בכוונה)
(אפשר לנסות להגיד לו על זה בעדינות)
ולכן צריך לשקול ברצינות כי לא בטוח שהוא ישתנה.

שלא נעים לנו לכתוב אותו כאן....

על חטא שחטאנו לפנייך בעידוד לא מכוון של המדוייט
על חטא שחטאנו לפנייך באכילת ממתקים לשם הרושם
על חטא שחטאנו לפנייך על שלא דנו לכף זכות חוסר בוי כחול
על חטא שחטאנו לפנייך בנטירה על העלמת הנראה לאחרונה
על חטא שחטאנו לפנייך שלא התלבשנו כמו שאנחנו רוצים כדי לא ליצור רושם מוטעה על המדוייט
על חטא שחטאנו לפנייך שהתלבשנו כמו לחתונה לדייט ראשון
על חטא שחטאנו לפנייך בלשבת רגל על רגל בעוד השני נוסע שעתיים כדי לבוא לפגישה
על חטא שחטאנו לפנייך שהסכמנו לנסוע שעתיים וחצי כדי להגיע עד אליו בדייט שני
על חטא שחטאנו לפנייך בסטוקריות מטרידה
על חטא שחטאנו לפנייך בפרשנות מוטעית לווטסאפים
על חטא שחטאנו לפנייך בהקלטות שעוברות את הדקה
על חטא שחטאנו לפנייך בניסיון לקריאת מחשבות

כתבתי קצת ואז תהיתי לעצמי מה בעצם המטרה של זה. כרגע זה לא ממש ברור לי אז החלטתי להימנע

נ.ב. בכל זאת אני אכתוב משהו אחד:
על חטא שחטאנו לפניך בלשחות עם הזרם, ובלנסות לשכוח את עצמנו

ואני לא מדבר על נקודות טוב, אלא לראות באדם באופו כללי אדם טוב.
כל עוד אני לא מאמין שמי שתהיה אישתו תזכה בו, אם היא באמת מתאימה לו.

אני עדיין יכול לעזור לו, נניח לתפעל את האתר, או להסביר לו איך להשתמש.

(ספציפית התיאור שלך נשמע כמו ערס מצוי, הם אנשים מאוד חביבים, עם תרבות ומנטליות שונה לחלוטין משלי, אבל זה לא משנה מה הוא, אלא מה אתה מרגיש לגביו).

איך לצאת מזה זה כבר שאלה קשה, במקרה הזה כנות יכולה להעליב.

ובלי קשר למקרה שלך.

אפשרי לעזור לבנאדם בשידוכין רק אם ישהערכה כלשהי כלפיו.

אם לבנאדם אין הערכה כלפיו - אסור לו לעזור לו בזה.

בטח לא בזמן שהבחורה תכיר בעצם אותך, כי אתה תנהל לו את החשבון..

יש מיליון תירוצים להתחמק ושיסתדר בעצמו!!

אלימות זה קו אדום

מבחינתי "לא הייתי מכיר לאחותי" - מבחינת מידות כמובן, זה תנאי סף לשדך.

תתחמק באלגנטיות...

הוא הרי לא רוצה לקחת אחריות על מצב שמישהי נגיד, חלילה, תתחתן איתו ויתברר שהוא בעל מכה. התיאור שלו נשמע לי רע מאוד.

אז למה לו להסתבך סתם?
עדיף שיצא מזה לפני שהוא יהיה האחראי

חשבתי שאתה אומר "צא מזה"- אל תחשוב על זה ;)

האמת היא שדבר ראשון ווידאתי שזאת לא שאלה של טרול.

 

אם אתה לא מסוגל להמליץ עליו, איך תמליץ עליו?

 

אתה יכול כמובן לשלוח הודעה ולכתוב "תקשיבי, אני לא הייתי שמח שאחותי תצא איתו, אבל אולי לך הוא יתאים". נראה מה הסיכויים.

תגרום למישהי להסכים להיפגש...

אבל עם אותו הבסיס; תכיר אותו.
אם הוא או בקשתו חשובים בעיניך תקציב לו מעט זמן להכיר אותו. כי אם תכיר אותו בלב פתוח בטח תראה את הטוב המיוחד שבו, תאהב אותו כחלק ממך ומעמ"י, ותוכל לעזור לו ולהציע לו בלב שלם.

קטע שבאמת היום קצת דיברתי איתו, לא מזמן...

אז כבר ניסיתי להאיר לו כמה נקודות ולהכיר אותו יותר.  בהחלט יש בו נקודות טובות.

 

עדיין מה שקצת מפחיד אותי זה האם באמת יש אלימות או שזה סתם שאריות מעבר כלשהו וזה רק סגנון דיבור.

אני אנסה לחפור יותר,  אולי אני אגלה שהוא כבשה בעור של זאב חח

איך תענה במקומו אם זה לא הוא?

הוא רק רוצה שאני אשלח מה נשמע וכו' ואם היא רוצה לדבר איתו בוואצאפ/פלא'

 

יש תמונה שלו ומה שהוא ראה לנכון לכתוב על עצמו.

שמשדכים מישהו צריך גם אם אתה לא מסכים איתו להאמין במה שאתה משווק ..
אם אתה לא היית רוצה לקבל הצעה כזאת בשום אופן אין טעם .

רק לציין, זה לא שהוא רע לגמרי.. ברור שיש בו צדדים טובים

אבל אני חושש שמא הוא אלים.

מה גורם לך לחשוב דבר כזה?

גם אם בנאדם מנבל את הפה לא הייתי חושד רק בגלל זה.

לא הבנתי למה אתה צריך לשלוח הודעות בשמו לבנות, אפילו אם זה רק היי מה נשמע? 

מוזר ממש. 

נשמע כמו התחלה של קומדיה רומנטית שבה הבחור שהתחיל עם מישהי בשם החבר שלו מתאהב בה בעצמו)))))))))

בקיצור, אני לא הייתי עושה את זה בשביל חברה ולא הייתי רוצה שיפנו אלי בשם מישהו אחר 

הוא אין לו רוב הזמן אינטרנט אז הוא ביקש ממני.

 

אגב,

הקומדיה רומנטית הזאת פעם קרתה לי ששלחתי מישהו לדבר עם בחורה בשבילי חחח

 

 

שהוא פשוט לא בררן כנראה,

אני רואה שהוא בעצמו שולח כמעט לכל בחורה באתר חחח

 

אז לא אכפת לו שאני אשלח ופשוט אתן פלאפון שלו

לדבר עם בחורה ולהתחזות למישהו אחר?

לא הייתי רוצה בחיים להתכתב עם מישהו שמישהו אחר 'מנהל' לו את החשבון

מי שמסתדר עם הקטע הכלכלי - לא מגיע למצב של עיקול.

אם הוא ממש מעוקל - אז הוא לא יכול להרוויח ממש יפה (כי המשכורת מעוקלת).

 

 

אבל אני מדברת על מצב קיים.
לא משו שהמצאתי..

מי שיש לו עיקולים - לא יכול להרוויח יפה, כי המשכורת שלו מעוקלת. 

 

וגם אם טכנית היא לא מעוקלת, אין שום משמעות לגובה המשכורת אם הכל צריך ללכת בשביל לכסות עיקולים.

לגוף הענין, הייתי פוסל,, אבל זה תלוי מאוד באופי.

אבל אם הייתי זה היה מרתיע לגמרי.

כי כנראה לא אתחתן איתה. לא רואה את זה קורה בשום סיטואציה

 

ואם ירצה הגורל שכן - אז כנראה זה פשוט כי זה חייב לקרות (או כי יש לה אלף תכונות חיוביות שמסוגלות להעלים אפילו בעיה כזאת), ואז זה לא שאלה של "מרתיע" אלא "איך להתמודד"

בעיקר הקטע של דו''חות התנועה.
אחד הדברים שאני הכי בחנתי זה איך הבנאדם נוסע.

אבל בוודאי ובוודאי שמרתיע.
מקווה שחלילה וחס לא נגיע למצבים כאלו

מלמד על התנהלות כלכלית וחוסר אחריות

מדאיג מאוד לחיות עם אדם כזה 

היה בסדר יחסית למה שהתכוננתי אליו, ב''ה.
התקדמות משנה שעברה. נחכה ליום כיפור ונראה בע''ה..

חלק מהדין חשבון שעושים זה לעצור להנות ולקחת את החיים באיזי.

מסתבר שגם לזה יש מקום חח

ושרדתי את היומיים האלה בלי להרגיש שזאת הייתה הישרדות

מהאנשים הנצחיים פה כמעט

כיף לשמוע!!

תזכו לבנות בית נאמן בישראל, ולהעמיד דורות ישרים מבורכים...

איזה כיף לשמוע!

משמח

במזל טוב!!!!

עכשיו כבר לא קריפי ואפשר לאחל לכולם עוד השנה 😏

שה' יראה וישמע את כל התפילות והתקוות ⁦🙏🏻⁩

בלי נדר

א-י
יא-כ
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

בלי נדר. אולי שכל אחד יקרא פעמיים שנגיע למניין "כפר"?

מא-נ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
קא-קיב

סא-ע
עא-פ

@אחיה1... התארס כהתחי לצאת בסגר הקודם. התחיל בזום..

לפחות לחשוב לנסות את זה.

ובאמת ממליץ לכוון את המצלמה בצורה נורמלית חח

לעשות ציור ולזהות את המשפט הידוע שהוא אמור להמחיש.

חחח כשאני קולט אפשר להסתבלט ולעשות את הרקע של הים... מקום טוב לדייט לא? XD

 

לא יודע על דברים יותר מקוריים.

מי שסה"כ יחסית התחבר לפלטפורמה הזאת לאורך כל התקופה נראה לי שיכול לעשות דייט ולעבור את זה בשלום.

יצא לי לעשות שיחות בזום עם חבר טוב ולאורך זמן... אז אני אישית מרגיש בנוח יחסית בפלטפורמה הזאת.

@השתדלות! גם פרסמה על זה שרשור בתחילת הסגר הראשון.

לשם משתמש יש רק הודעה 1. יש לך את השם המדויק?

@השתדלות !

אולי זה...?
https://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t1178358#12493922

קשה להאמין שיאפשרו לצאת מחוץ לאזור שאתה גר בו

א"א באמת לאכוף את ה 500 מטר מהבית.
התחב"צ גם תמשיך, במתכונת מצומצמת.

וגם מבחינה מוסרית
דייטים נראה לי לא פחות חיוני מלצאת לעבוד.

לאן אתה יוצא? אתה חיוני?
להקים בית בישראל!

כל מקומות העבודה שבלי קבלת קהל ימשיכו לעבוד כרגיל

זה לא קרה בסגר הקודם...

אני נוסע נגיד 20 ק''מ לדייט-
איך בדיוק זה עונה על ה500 מטר? ממש מדמיין את השוטר אומר לי 'תשמע, כל הכבוד על ההקפדה על ההנחיות.. אני רואה שאתה בתוך הטווח המותר'
אני יושב על ספסל עם בחורה בפארק- איך בדיוק זה עונה על נסיעה לעבודה?

ואיך להגיד לשוטר דברים לא נכונים- עונה על הקטע המוסרי?

אבל בגלל שהתחבצ ממשיכה, ומותר לצאת לעבוד, וגם אמרו שהפארקים והגני משחקים שקרובים לשכונות מגורים ישארו פתוחים, אני בספק גדול אם שוטרים יעברו אחד אחד ברחוב ויבדקו אם הוא בטווח ה 500 מטר.

תעבור לגור באיזורה אולי..

נפגשנו רק פעם אחת. אם אגיד לה עכשיו היא תיבהל.

תנסה למצוא תירוץ למה אתה עושה אתזה משיקולים אחרים

שנה טובה לכולם!

חיבוק!
שנה טובה!! 🍎🍯

ובשמחות.. אמן!!

למה "מלאה בדייטים"?

עדיף בלי יותר מידי, שתהיה מלאה בשבירת צלחות.....

זה סימן של צער

בניין עדי עד

על חורבן הבית. זה בדיוק כמו להגיד שתהיה מלאה בדייטים

שנה של אירוסין בלי לשבור צלחות!

בירושלים הבנויה!

יכול להיות שכשיבנו את בית המקדש ימשיכו לשבור צלחות וכוסות ורק לא יהיה בזה צער

 

אבל לעצם ההערה אתה צודק בהחלט

איזה עוד מקור אתה מכיר לזה חוץ מהחתונה של בת ר' זירא?

לא כתוב שם שום דבר על בית המקדש

 

וחוץ מזה, דיברתי על הסבר, לא על מקור. יש הסברים שהם לא מקור

(לדוגמא - שזה נחשב קניין של ההתחייבויות ("תנאים"), וכל מיני הסברים מעניינים אחרים)

על מנהג שבירת הצלחת בשעת התנאים, כתב פרופסור דניאל שפרבר, בספרו "מנהגי ישראל", (הוצאת מוסד הרב קוק), חלק ו עמודים נח-סא.

בקיצור:

במקורו הוא מנהג אשכנזי בן מאות בשנים, ומשם הועבר לקהילות ספרדיות.

הרב חיים חזקיה מדיני, שהיה רב בקרסובאזאר, חצי האי קרים, ועלה לארץ בשנת תרנ"ט, כותב בספרו "שדי חמד", (אסיפת דינים, מערכת זיין, אות יב):

"ובבואי למקומות אלו, ראיתי שנוהגים בני העיר הזאת הקריציקאים, (ילידי האי קרים), לשבר כוס כשעושין שידוך ג"כ, ולפי הנראה לקחו מנהג זה מהאשכנזים הי"ו, שנוהגים לשבר קדרות בעת כתיבת התנאים, והיינו כדי להבהיל ושלא תהיה שמחה במילואה ולזכור החורבן.

ועתה אחר שדשו בה רבים מעמי הארץ, נהפך להם מיגון לשמחה, שבשעת שברת הקדרות פיהם ימלא שחוק ואיטלולא, ותבקע הבית לקולם מרוב השחוק, ... ואי איישר חייליה אבטליניה, כי טוב העדר הטוב ממציאות האינו טוב".

העתקתי מכאן:
https://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=1447332&forum_id=13639

אסדר את הטיעונים שלי, כדי שאם יש משהו שאתה לא מסכים תוכל לציין:

 

1 נהוג לשבור כוס או צלחת באירוסין ונישואין.

 

2 המנהג עתיק, מוזכר בתוספות

 

3 ההסבר של התוספות הוא כנראה "שלא ישמחו יותר מדי", והסיבה היא בגלל הפסוק "וגילו ברעדה" שנכתב בתהילים, לאו דווקא לאחר החורבן (ספר תהילים נכתב בתהליך ממושך שכלל את חורבן שילה ובנין המקדש; אולי גם חורבן המקדש הראשון)

 

4 הסבר מקובל אחר הוא לזכור את החורבן.

 

5 הרב חח"ם שמע את שני ההסברים האלה, ולפי שני ההסברים האלה הוא אומר בצדק שאין סיבה לשמוח בשבירה

 

6 לפי ההסבר השני בלבד, המנהג יתבטל עם בנין המקדש. לפי ההסבר הראשון (כנראה הבנת התוספות - קדום בהרבה ובעל סמכות משמעותית בהרבה לרב חח"ם)

 

7 עד כמה שאנחנו מקבלים את התפיסה של 6, ההערה שנקוה שלא ישברו צלחות בעתיד היא הערה נכונה.

 

8 אם יש הסברים אחרים, יכול להיות שאין בעיה לשמוח בשבירה, כי יכול להיות ששינו את משמעותו של המנהג

לפי ההסבר הראשון מה?

לפי ההסבר הראשון, גם כשבית המקדש על מכונו, עדיין ישברו צלחת (חוץ מהזמן שלעתיד לבוא שיהיה מותר לאדם למלא פיו שחוק. אולי.)

גם שלא ישמחו יותר מידי - זה דבר שמן הסתם קשור לחורבן.

שהרי "אסור לאדם שימלא פיו שחוק בעוה"ז, שנאמר, אז ימלא שחוק פינו".

ומשמע - שאז, - אכן ימלא שחוק.

וגילו ברעדה, שלא מתייחס לזמן החורבן

המברך מתברך! אין עלייך ברוקולי

אני רוצה לאחל לכל האנשים היקרים פה שיתחתנו במהרה, ותבנו בתים שלמים, מאירים ושמחים

בע''ה. ישועת ה' כהרף עין

מבורכת ומלאה בטוב לכולם!!
ותודה למנהלים על הניהול וכל מה שנלווה לזה

מאחלת לכולם קודם כל שמחה (;
בריאות כמובן , הצלחה , ואהבה אחת טובה וחיובית וחזקה .

תודה לכל הניקים היקרים שתמיד מעודדים ונותנים עצות מצוינות

שנשמע רק שמחות!!!!!!

ברור שתלך על זה.

אם זה יוכל לעשות לשניכם טוב, למה לא?

אם יש לך חשש אחר שקשור לגיל,  כדאי לך לשאול עליו ישירות.

למה שלא יהיה?

היא עתידה לסיים לימודים / לרכוש תואר ולהתחיל לעבוד לפניך, ותוכחו בבוא העת, אם תתחתנו, להתפרנס בצורה מסודרת.

בד״כ נשים מעדיפות גברים מבוגרים מהן בגלל הבדלים בבשלות ובבגרות- אבל אם אתה התברכת בבגרות ובבשלות לנישואים בגילך הצעיר - לך על זה.

בהצלחה!

בהצלחה!

בהצלחה.

לך טוב עם זה? לך על זה...

(בלי קשר לדעתי על חתונה בגיל כזה, כי לא שאלת)

כל אחד ומה שהוא מחפש וסדר העדיפויות שלו

(12 במקרה הזה.. )

בשנתיים וחצי 

בשנה ראשונה הרגשתי את זה 

והיום אני מרגישה תינוקת לידו

אני חושש שבגיל כזה צעיר כמו שלי זה עלול להשפיע יותר, אני טועה?

שכשהתחתנו היא הייתה בת22 בערך והוא היה בן 18(אאל"ט),

היא חברה שלי ועד כמה שאני יכולה לדעת, טוב להם מאד ביחד והם שמחים.

 

 

באופן אישי יצא לי לצאת עם קטנים ממני והרגשתי לפעמים יותר בוגרת מבחינה נפשית

ולפעמים לא הרגשתי אתזה, זה משתנה מאדם לאדם. זה תלוי ברמת הבגרות שלך מצד אחד

ומצד שני היכולת שלה ללמוד לקבל ולהכיל ולכבד את המעמד שלך למרות הגיל

 

בהתחלה לא תמיד יש פרופורציות נכונות..
מאוד מבין אותו. גם אני בהתחלה לא ידעתי כ''כ איך להתייחס לזה

אך אני חושב שזה גם מחשש של 'איך תגיב החברה'.
זה אמנם לגיטימי שהאישה גדולה מהגבר בשנה אבל פחות נפוץ בגילאים כאלה צעירים וזה יכול לגרום להרמת גבה .

"האם הסביבה תרים גבה או לא" זה בהחלט מתום לב לדעתי. 

בהצלחה לך!

מצד שני, לא כדאי שיהיה שיקול 'מה תאמר הסביבה'. כדאי לחשוב על מה שטוב עבורך.

מה עם חמותך תרים גבה?

ואשתך?

יכולים להיות (ויהיו) המון לחצים חברתיים מצדדים שונים בכל הסיפור הזה. 

כדאי ללמוד איך לעבוד מול לחצים חברתיים במקום לפעול על פיהם.

או על דברים אחרים בחיים?

זאת גם סוג של עמידה מול לחץ של חברה, לא?

למה לא?

אחות של חברה שלי התחתנה בגיל 20 עם בחור בן 18.
מישהי שאני מכירה התחתנה בגיל 21 עם שמיניסט..
ויש לי עוד מגוון דוגמאות לגילאיים בוגרים יותר~

אם אתה בחור בוגר ואחראי, זה יכול להתאים. הגיל הוא לא המדד, וההפרש כאן לא גדול..

בהצלחה!