פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 421)

היית לוחצת עליו?

תעצמי עיניים ותעני.

אם כן - זה מעיד על טוב לב צרוף

אם לא - זה ההיפך מטוב צרוף. הם כ"כ בצער, ולא תלחצי??

דמייני ונסי שוב ושוב ללחוץ עליו בשמחה.

וכשתצליחי, זה יהפוך אותך לעוצמתית ולא תלויה באחרים, ויתן לך אמונה אמיתית.

ואלו הדברים שמקרבים את הזיווג באמת.

בהצלחה

למה התיסכול אם היית לוחצת?

ואולי יש לך הרגשה (שצריך לשחרר אותה) שהן גומרות לך את הבחורים?

רק לומר שגם להרגיש ככה זה בסדר, יש מקום גם לצער הזה.

ועוד יום יומיים בעז"ה תתעודדי ותזכרי מי המלך של העולם הזה ותדמייני את הטוב שהוא מכין לך. 

כשאני ממש מתפללת, אני אוהבת לדמיין מה קורה בשמיים. 

יש שם מלאכים שיושבים בלשכות שלהם, ממש כמו ביטוח לאומי 

וכל היום הם ממיינים בקשות, חלקן חוזרות. עד שיום אחד איזה מלאך כבר יתעצבן לראות את השם שלי כל הזמן והוא יקח את התפילה ויגיע לאחראי משמרת ויגיד לו אחי בחייאת די, שחרר אותנו מהקרציה הזו. היא חופרת כבר שנים. 

והאחמ"ש, שיהיה עייף מת יהנהן ויבטיח להעלות את השם הזה בישיבת צוות הבאה. 

עד שהשם שלי יגיע ממש עד לכיסא הכבוד, ובסיוע הסבים והסבתות שלי שידחפו את התפילה שלי עוד קצת למעלה השם סופסוף ירחם עלי. 

))))

עד אז, מותר גם להיות עצובה

זה הכי הגיוני לרצות גם
להרגיש את הצביטה הזו בלב
יש לי סרטון חדש בדיוק על הנושא הזה, מצרפת לך.
ועוד הערה,
כדי לצאת ממצב כזה תשאלי את עצמך שאלות פותחות וטובות
יש לנו במוח מן צ'יפ שאחראי לענות תשובות
ברגע שאת שואלת שאלה כמו, מה לא טוב בי?
מה אני עושה לא נכון?
את ממקדת את התת מודע שלך בכמה את בעייתית
וזה מכניס עמוק ליאוש גדול יותר.

מה דעתך על השאלה: מה עוד אני יכולה לעשות שלא עשיתי, כדי להתחתן?
מה ירוויח מי שיתחתן איתי?
מה למדתי מכל מה שעשיתי עד היום?
 

וחיבוק, זה באמת מאד מעצים את החסר, כשכולם מסביב וגם במשפחה, מתחתנים

איך זה קרה לך?

..

תדאג שזה לא יקרה שוב כי זה נותן תחושה לא כ"כ טובה שלא מספיק נמצאים איתך..

מה לעשות? לתקן ולומר שטעית ושזה לא היה איתה ולהמשיך הלאה בלי דרמות.

הייתי צוחקת

אנחנו לא מלאכים, קורה..

כאילו לא יצאת לפני זה והגיוני שזה יתקשר כאילו אתה היית שם איתה.

זה מרגיש כאילו הוא קושר את כל הבחורות בחבילה אחת ולא מבדיל בין אחת לשנייה..מה, זה יכול להעליב במיוחד אם איכפת מהבחור, וגם אם עדיין לא זה לא נעים..אתה מרגיש אחד מתוך רשימה.

תחשוב שהבחורה שאתה יוצא איתה מדברת איתך על בילויים עם אחר כאילו זה היה איתך.נעים?

טוב אבל לראות שזה מצחיק הרבה אנשים..

הוא זוכר שהוא היה בדייט ובגלל שהוא עכשיו עם הבחורה הזאת בעננים הוא רוצה לחשוב שהוא היה שם איתה ואז הוא מגלה שלא.. זאת פרשנות יותר חיובית לסיפור שהיא הרבה יותר ראלית.

הרבה יותר קל להסתכל על חצי הכוס הריקה מאשר על חצי הכוס המליאה.

ואפילו מחמיא לי שהוא חושב שאנחנו יחד ככ הרבה זמן ושאני ככ הרבה בראשו שמתחיל להכניס אותי לזכרונות בחייו

אותו בחור רוצה להרשים אותך או את מי שסביבו אבל להוריד בשביל זה לא יודע

אם יש שיחה קולחת וכיפית לפני ואת כבר מכירה את האדם ואז רק רואים תמונה עם גופיה לבין אם זה מה שהאדם ישר בפעם הראשונה משדר

לפעמים יש מראה שדוחה את הבן אדם, הוא לא מסוגל להתחבר, אין מה לעשות.

כמובן שאין כאן המלצה לפסול על מראה... אבל תמיד יכול להיות מקרה, זה לא מעיד על כלום.

מה גורם לו להתאכזב כל כך הרבה?

אני לא יודע, אבל אולי זו הכוונה של @הללויה~

לדעתי עלולה להראות על קצת שטחיות, לא הפסילה בגלל המראה.

כמובן, יתכן שיש מראה שדוחה אותו ולא מתאים, אבל אצל בן אדם נורמטיבי זה יהיה אחוז קטן מאד מהנשים. נראה לי שמי שמבקש תמונה מכל אחת- עלול בהחלט להיות אדם עם מבט שגוי.

יתכן שבמקרה הספציפי הזה הוא ביקש תמונה כי אמרו לו משהו בעניין. יתכן גם שיש לו קושי גדול מפגישות סרק, ולכן הוא נזהר מאד. אבל ככלל- יש לדעתי סיבה לפסול. כמובן שזה לא צריך להיות השיקול היחיד אם לפסול או לא, אלא להצטרף לכל מה שאת יודעת עליו. 

יש לומר שזה ממש הוריד לי ממנו.. (מדייקת: לא פסל על סמך תמונה אלא פגישה)

כי חברה שלי מהממת, צדיקה ברמות על ,כיום נשואה והוא עוד לא..

גם אני לא..אולי הייתי צריכה לסרב..?

גם אם פוסלים על תמונה (אפשר להבין את זה), אז לא צריך לומר שזה בגלל התמונה.

עוד יותר מביך להתקע בטרמפיאדיה בגלל שהתביישת לקחת ממנה טרמפ לא?

טרמפיאדה זה זמן להבין איך היה הדייט...
להתבודד ולהתפלל שהדייט הבא יהיה יותר טוב. או להתהות לעצמך למה לעזזאל הסכמת להצעה.

ממ.. כאילו, לגיטימי לברוח באמצע?..

(הלכתית).

לשמוע תמיד טוב,

חובה גם לנהוג בכבוד. אבל לא חובה לעשות

כבכור, כל צעד משמעותי שתעשה יהיה להורים חדש ויצטרכו לעבור אותו יחד איתך, ושהילד הבכור יוצא לשידוכים ומתחתן גם ההורים עוברים רובד נוסף של התבגרות. 

בסוף - אתה מחליט ובוחר עם מי להתחתן

אני בגישה שכדאי להקשיב למה שההורים אומרים , הרבה פעמים הם מכירים אותנו היטב ויכולים לשפוך אור חיצוני מתוך הכרות פנימית 

בסוף מה שתבחר לקחת וליישם - הבחירה שלך 

שיהיה תהליך קצר ומהיר בעז"ה

וואי האמת שאני מכירה דווקא מהצד השני.. שהתברר לי שאמא שלו פסלה אותי והוא בכלל לא ידע על ההצעה..

חושבת אבל שזה נובע ממקום שהם רוצים בשבילך באמת את ההכי טוב שיש. או לפחות מה שהם חושבים.. ויש בזה משהו מאוד חייובי שהם דואגים לך ככה. אבל אם אתה מרגיש שזה בא על חשבון הצעות שמבחינתם אולי זה לא האידיאל שהם היו רוצים בשבילך אבל בשבילך זה משהו שאתה לא פוסל בכלל, אולי שווה לדבר איתם על הנקודה הזאת.

דייט זז

הולכים ממקום למקום ומתחממים, אני פעם הלכתי בדייט מגן סאקר לצומת המנהרות, זה בערך שעה לוקח אבל אפשר ללכת לאט ולעצור בדרך וזה.. זה ממש נחמד

יש בגן סאקר מנהרה (בסוף של הגן) ואין שם רוח וזה סבבה

יש את הקניונים

יש בתים של אנשים

יש חורשה ואפשר להדליק מדורה

וכל הפארקים, פשוט להביא שאל ותה, הכי כיף, הקור הזה לא באמת רציני

בהצלחה!

אני מכירה כמה זוגות שהתחתנו באולפנת עפרה.. אם זה הסיגנון אולי יהיה רלוונטי גם לכם..

או מתעלמים

לא יודע, מה שאתה חושב לעשות תעשה

אנשים רואים שלא נכנסת ומסיקים לבד שאתה תפוס / לא פנוי / לא זמין 

ואם ההודעות לא פוסקות אפשר להגיד בעדינות שאתה תפוס 

ברגע שיש קשר רציני עדיף להקפיא את הכרטיס 

ומן הראוי מתוך כבוד בסיסי כלפיה להיות איתה ממש, ולא חצי.

אז פשוט מתנתקים מהאתר

משהו בסגנון של 'בקשר'?

האם קשר עליון צמוד לכנף או הכי רחוק ממנו.

לרוב הראשונים זה דווקא הרחוק ממנו, כלומר האחרון,

שבא להחזיק את כל הכריכות.

אבל שעשעתם אותי

פשוט עדיף לסגור תעניים כי אחרת זה גם יקרה בהמשך וזה סתם מבלבל

שיש לך צורך שבן הזוג שלך יהיה עמצאי ולא תלותי בך, ושהתנהג לידך בטבעיות. זה דבר מאוד בסיסי.

קשה להתאהב וגם לגרום לאהבה רצינית כאשר חסרה הערכה.

אם אלו שני הדברים שחיפשת והגעת למסקנה שלא הצלחת למצוא אצלו - עזבי, נראה שאת בסדר גמור.

תודה רבה לכולם על התשובות המושקעות

זה ממש עוזר!!!

לא יודעת איך מתכתבים כאן באישי

אפשר למייל: batelm123@gmail.com

תודה

קורה לי שאני מתאהב בבנות שאני יצא איתן. וכשהן קולטות שאני מוכן לעשות הכל למענן, לדאוג להן, ולמלא את כל חסרון (שזה בגדול תפקיד הגבר כלפי אישה) הן מאבדות עניין וחותכות, הפוך מכל הגיון.

מה היית מייעצת לבנים במצבי?

הרבה פעמים יוצא שבגלל הדברים האלו.. יוצא שחושבים שבנות מחפשות גברים קשוחים שרעים איתן אבל זה לא נכון. הן מחפשות מישהו שישים אותן בראש סדר העדיפויות שלו, אבל שאחד מעליהן יהיה הגבר עצמו. הכוונה שלא יבטל את עצמו בשבילן יותר מדי... כמובן שיתחשב ושיהיה טוב אבל לא ברמה שתרגיש שכל מה שהיא רוצה הוא ישר יהיה שם ויבטל הכל בשבילה.

להראות שיש לו את החיים שלו את העיסוקים שלו ...

אז ברור שצריך לעשות הכל למען האישה, אבל היא עוד לא אשתך.. תראה נכונות תראה שאכפת לך.. אבל בגבול הטעם הטוב.

מה שאני כותבת כאן לא בהכרח נכון לגבי כל הבנות, אבל יש הרבה שיסכימו איתי....

בהצלחה

אז נשמע שהוא לא חושב שזה בעיה נפשית, יותר משהו במידות...

ולדעתי זה לא קשור למידות בכלל... 

אם את שמת לב קו"ח שגם הם, לא?

זה היה מעין התפרצות.. לפני זה לא היו שום סימנים מקדימים!.. (אולי משו בקטנה שלא כזה שמים לב)

כי עבר זמן מאז... 

לדעתי שב ואל תעשה עדיף.

כשזה בא ממדוייטת עבר זה עלול להיות טעון.

נראה לי שהמשפחה שלו אמורה להיות מאוד בעייתית והוא מאוד לא מודע לעצמו כדי לא להבין שיש בעיה..

יש אנשים שיש להם בעיות וכו' וגם אחרי טיפול ונטילת תרופה עדיין יהיו כל מיני זליגות..

ולגבי לדבר, הכי טוב לא לדבר דיבור לשם דיבור עם מי שעלול לזהות אותו

הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עם אנשים כאלה היא לתת להם הרגשה שהם רגילים ואת זה קל יותר להרוויח כשלא יודעים וככה פחות מצמידים להם סטיגמות

אלא אם הם בוחרים אחרת.

מצד שני קשה להרגיש דברים כאלה ולא לעשות כלום, חוסר האונים לא פשוט בכלל.

מורכב..

אז זהו המשפחה שלו מדהימה!!! מקסימים ממש...

ובאמת חשבתי שאולי פשוט הייתה בעיה שלא אמרו לי והוא לוקח כדורים וכמו שאת אומרת זה פשוט "זליגה"

והקטע שהצורך גם לשתף על זה כי חושבים שנפרדתי ממנו מהסיבות הרגילות וזה מבאס שאשכרה אי אפשר להגיד את הסיבה האמיתית ... וגם שכאילו מעצבן אותי שאף אחד לא עדכן אותי על זה (או שבאמת אף אחד לא יודע...)

אולי תדברי עם מי שקישר ביניכם?

למרות שזה לא נובע מצדיקות...

דמות תורנית קצת בעייתי...

חשבתי על חבר אבל זה גם לא פייר כלפי הבחור אולי... 

קיצר משפחה כרגע נראה לי הכי רלוונטי

יש מצב שסיפרת לי בעבר על השידוך הזה?

ואתה מכיר את הבחור... 

אם זה מי שאני חושב, אין טעם להתערב. בכלל עדיף להתעסק בעצמנו בשידוכים, כשמנסים לתקן את העולם זה לוקח הרבה זמן... אין מה לדאוג

רק מעצבן אותי שאף אחד לא עידכן אותי על העניין.. וטוב.. לא משנה

לא יודע על איזה עניין מדובר...

1. כדי לעזור לו ביחסי חברה תקינים וכש"כ להתחתן (וכמובן לכשעצמו- להיות יותר מתוקן בעבודת המידות)

2. כדי שהמדוייטות הבאות לא יינזקו.

וכשמשתפים, כמו שהאירו כאן, זה צריך לבוא נטו מתוך אכפתיות ומתוך רגישות מירבית. סוף מעשה במחשבה תחילה

צריך לדעת את מי משתפים ע"מ שיהיה אפקטיבי

למה לא להמשיך עוד ולראות מה מתפתח?

נראה לי שכדאי להיות פתוחה עם הצד השני, שידע מה קורה איתך אם הוא לא יודע עדיין, בעדינות..

ואולי זה עצמו יעזור להתקדם או שלא.

זה היה חודש דיי איטנסיבי.. מלא פגישות ושיחות, ופשוט מסתובבת עם הרגשה לא ברורה שהוא באמת בחור טוב שהייתי מאחלת לעצמי אבל זה לא הוא.

ולמה לא לא להמשיך? כי מי כמוני יודעת כמה זה מתסכל שאחרי זמן גדול הרבה יותר מגיע הלא.

ולא רוצה לשים אותו במקום הזה..

אבל נשמה אלה החיים, לפעמים לא יודעים מיד להכריע לכאן או לכאן.

את העניין של המצפון את יכולה לפתור (טוב, לא ממש לפתור אלא להקל קצת)) אם תהיי כנה איתו לגמרי 

כמובן עם הרבה טאקט וכמה שפחות לגרום לו להפגע

והוא יוכל לבחור לעשות עם זה מה שהוא רוצה..אתם שניים בעסק הזה.

תחשבו ביחד ואולי יצופו דברים שלא חשבת עליהם ואולי הדברים האלה יקדמו אתכם?

יכול להיות שגם לא ,ושהלבטים ימשיכו גם עוד לא מעט זמן..אין לדעת

אבל לרוב הדעות חודש זה לא המון זמן למרות האינטיסיביות בקשר.

ועוד מחשבה ,

אולי תשקלי לרווח קצת את הקשר כדי שיהיה לך זמן לעכל בנחת.

את נשמעת לי יותר מדי לחוצה, מבינה לפי משכתבת שזה נובע מתוך רצון להתחשב בצד השני אבל אם הלחץ מחבל עדיך לנטרל אותו כדי שתקבלי החלטה מושכלת ושלימה לטובת שניכם.

בהצלחה.

אם תחשבי כל הזמן על "מה יקרה אם לא ילך" אז זאת עשוייה להיות נבואה שתגשים את עצמה חלילה.

כדי באמת לפתוח אופציה להתקדם - חייבים חשיבה חיובית. 

בסופו של דבר הכל זה סיכוי מול סיכון. לפעמים שניהם גדולים.. 

שזה היה אינטנסיבי מדי - יכול להיות שבאו לך הרגשות האלו,

תנסי להמשיך עוד, ברגוע, בנינוחות, ואולי זה ישתחרר.

וברור לי שיש כאלה שלוקח להם יותר זמן להרגיש ויש שפחות וזה בסדר. העניין שאני מרגישה שזה לא.

וזה מה שתוקע אותי. אני לא שמחה לפני פגישות. זה יותר נותנת צ'אנס...

והשאלה מה הגבול?

שלושה דברים חשובים -

הגדרה - כדאי לך ממש להגדיר מה מפריע לך ומה תוקע אותך. את יכול להעזר בדיבור עם חברה טובה או אענרף מה רק חשוב מאוד שתדעי לקרוא לילד בשמו. אם לא תגדירי מה תוקע אז את לא תדעי להתייחס לזה כמו שזה באמת והכל יהיה ערפל מבחינתך לא משנה מה תחליטי. חשובה מאוד הבהירות. זה דורש עובדה של בירור, אך זה בהישג יד.

זמן - תהליכים שאדם עובר דורשים זמן, אך לא רק. כדי שהאופציה 'לחכות' תהיה מועילה בצורה כולשהי צריך גם שינוי גישה. מי שמחכה שיודע שיש משהו שתוקע ולא משנה גישה קרוב ליותר אח"כ מתוסכל מכך שהוא חיכה וחבל..

שינוי גישה - קודם הבירור העיקרי הוא המוטיבציה לשינוי - למה לשנות גישה? אם את שמה לב שהבחור הוא בחור זהב רק בגלל קבעון מסויים את לא מצליחה להפתח אליו  - אז כדאי שתשאלי את עצמך - עד כמה הדבר הזה חשוב לי? האם שווה לי להשתחרר ממנו כדי להיות בקשר עם הבחור?

אחרי שביררת את המוטיבציה שלך לנושא והיא חיובית - איך עושים את זה? תחשבי עם עצמך (או עם מישהי/ו אחר/ת). אם נגיד המראה הוא לא נאה לטעמך - בדר"כ מראה זה דבר יחסי - באופן טבעי הוא ימדד בהשוואה למודל כלשהו.. איך מתגברים על 'מודל היופי' שנמצא בראש? א' - אולי לקחת את  פרופורציה של המראה בין כל הדברים שחשובים לך בבחור. ב' - אם כל הזמן את בוחנת את מראה שלו ובראש שלך את חשדנית למראה הזה כל התקופה שאת איתו - ברור שזה לא ישתנה. כי את לא משחררת. אבל אם יעברו לך מחשבות חיוביות על המראה, "וואלה יש משהו יפה במראה הזה.." "וואי הוא ממש חמוד" ואנערף ותשחררי מהחשדנות אז יכול אולי לעזור לך לאורך זמן להתרגל לאהוב גם את מראה שבהתחלה פחות מצא חן בעיניך

בהצלחה!!

הגיוני שתרגישי מבולבלת, וכדאי להמשיך ולנסות, כמו שכבר כתבו.

אבל אני חושב שראיתי נקודה שכדאי לשים אליה לב: כתבת שזה "מפחיד נורא" לוותר על מישהו כזה, שיש בו הרבה ממש שחיפשת.

אז תדעי ש"מפחיד" ו"נורא" אלו סתם מילים נרדפות.

ואני מקווה שלא הצחקתי רק את עצמי 

ולעצם העניין: צריך להבין שאמנם הפחד לא צריך לשחק שום תפקיד כשלעצמו, אבל בהחלט אפשר לפעמים להשתמש בו כדי להבין דברים עמוקים יותר.

הפחד הוא רגש חזק מאוד, שלפעמים מגלה על הרצון הפנימי: לא כתבת שאת מפחדת להתחתן איתו, אלא שאת "מרגישה שזה לא זה" וזה "תוקע" אותך, ולעומת זאת כן כתבת שאת מפחדת להפרד ממנו.

אז נכון שאת מרגישה שזה לא זה, אבל דמייני את שתי האופציות: חתונה איתו מפחידה אותך? הרי כתבת שהנקודות שהצלחת לגלות שמפריעות הם קטנות. את חושבת שתצליחי לבנות איתו חיים טובים? זאת שאלה כבדה שצריך לשקול. לפעמים הנקודות הקטנות ממשיכות לקטון אחרי החתונה, ולפעמים הם גדלות וגדלות. זה דבר שצריך הרבה מחשבה, ובד"כ ייעוץ מקצועי יכול לעזור.

פרידה ממנו- למה היא מפחידה אותך? אולי את כן מרגישה מחוברת אליו וזה לא רק החשש שלא תמצאי מישהו טוב כמוהו?

בכלל, את המחשבה "אולי יש מישהו יותר טוב שמחכה לי" צריך לבטל לגמרי. השאלה היא אם הוא יכול להתאים לך או שלא. רק הוא צריך לעמוד על המשקל.

אם את חושבת שכן, אבל יש דברים שמפריעים- את כנראה צריכה "להפטר מהחלום ולהתאהב במציאות" (לשון הרב שי"ו). להתאהב בו כמו שהוא, עם החסרונות שלו...

הרי אי אפשר באמת למצוא מישהו שיראה מושלם לפני ההחלטה. אם זה נראה כך- כנראה שחסר משהו בקשר, או בשיקול הדעת. כי לא יתכן להכיר באמת כך כך לעומק לפני חתונה...

את ההכרה שהוא באמת המושלם בשבילך בונים לאט לאט במשך שנים של נישואין, ותמיד מגלים עוד ועוד.

את צריכה לשאול את עצמך: האם אתם יכולים בעזרת עבודה נכונה לבנות בית יחד? צריך להסתכל במבט רחב על כלל המשמעויות והחלקים של "בניית בית", אבל זו השאלה הבסיסית לדעתי.

בהצלחה!

זה תמיד אצלי כך גם בחורה שלומדת מקצוע זה לא כמו בחור ישיבה מהרבה בחינות

אני לא מצפה שבחורות ילמדו בישיבה שיחיו בפנימיה

בני זוג לא צריכים להיות בדיוק אותו דבר 

זה יהיה קצת משעמם

נניח שאני אחליט להיות מתכנת אני לא חושב שאכפת לי שאשתי תהיה אחות או  משהו אחר שלא קשור 

וגם בהתחלה אני ודאי אשאר בתחום הלימוד כך שזה קצת לא רלוונטי 

אני לא אחכה עם החתונה עד שאני ארצה\אצטרך לצאת מהלימוד

אמנם אנחנו בשלבים שונים אבל השלב שהיא עברה בכלל לא עומד לפתחי כרגע 

וגם אם כן נראה לי שזה לא היה מפריע

זה בעיקר מעניין.

אורח חיים שונה תחומי ידע שונים מבט אחר על החיים

יש כאלה שזה מעניין אותם ויש שלא

הוא היה גדול ממני ב-8 שנים

הייתתי צעירה וטיפשה וחשבתי שזה לא משנה וגיל זה שטויות

בסוף זה אחת הסיבות שנפרדנו

 טיילת על הים לא יודע איפה בדיוק, אולי בקרית חיים או קריית ים

פארק לוקי, לבדוק אם פתוח, יכול להיות שעולה כסף(לא הרבה)למי שלא תושב קרית אתא

יא-כ
נא-ס
סא-ע
עא-פ
פא-צ
צא-ק
קיט-קכא

 

שאלה:

איך את מרגישה לידו? טוב לך? מלחיץ? את שמחה שאת לידו?

חשוב להבין; כדי לדעת שלא קופצים מדרגות או משהו

וגם- עד כמה הפער ביניכם גדול לדעתך?

מבחינת רמה הוא הרבה מעל אני חושבת

זה דבר מצוין שאת מרגישה גרסה יותר טובה של עצמך

מצד שני, צריך גם לרדת אל הקרקע ולראות שגם על קרקע המציאות זה בסדר, ושאת מסוגלת לתת מקום לגרסה הפחות טובה של עצמך

תמיד אומרים שצריך להרגיש הכי את ובחופשיות לידו 

בהפרשים כאלו לדעתי גיל זה פחות פונקציה אלא יותר הבנאדם, כי יש כאלו שעדיין ילדים גם בגיל כזה..

לא באופן מוחלט,

דהיינו - אם הוא היה 23 - זה די רגיל,

הפרש של 4 שנים הוא מעט יותר מדי.

אבל לא כדאי לפסול בלי לבדוק פגישה אחת לפחות,

כי יתכן שכן יתאים,

בפרט בציבור החרדי שבד"כ הבחור גדול בערך שנתיים מהבחורה

(כי בחורים מתחילים לצאת ב"וועד חמישי" שאז הם 21-22, והבחורות מתחילות בסביבות 19.5 - 20)

אז לא מופקע שזה יתאים גם,

תנסי. 

זה שהוא עובד ואת סטודנטית לא נראה לי בכלל בעיה, אולי אפי' מעלה, אבל לא יודע...

לא חושבת שזה הפרש גדול מדי, אישית נפגשתי עם הפרש כזה וגם שנה יותר, תכלס בכלל לא שמים לב לזה כמעט..

אבל לפעמים אולי את מרגישה שזה כן משפיע? מעניין אותי לדעת איך זה בחיים..