פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 420)

שיח בשיעור? התבוננות על פרצוף?

לא להזניח את הרצון להתחתן.
במקום לבזבז זמן על אתרים שהם לא יוצרים תוצאה ומאכזבים כי ההר הוליד עכבר
כאן בזמן אמת אפשר לראות מי מעניין אותי (אפילו ברמת ה"דוסיות", סביר שנהנים פחות או יותר עם תחום עניין דומה לשלי שממילא מביא מכנה משותף כלשהו) וממילא פוטנציאל לבירור. אפילו בלי היכרות ככה שאי אפשר לומר שהנחכרות שטחית מידיי או האופי שטחי בשביל לקבוע שלא ייצא מזה כלום. זה לא אמור להיות שונה משיחת צ'אט באתרי היכרויות. וגם אין את הטייטל המביך הזה של "אני רווק, מי רוצה אותי?" וזה לא ממש נותן הרגשה של "שוק בשר". כי מראש מי שלא רוצה לא מראה את עצמו. ומי שמראה את עצמו ולא מעוניין, פשוט יודיע לצד ג וזה יפתור את הספקות.

אבל אהבתי את המחשבה על האחר!!!

ואם
לקדם את זה.

באתרי הכרויות אפשר לכתוב משהו בנוסף לתמונות. לכאורה בזום זה יצא אפילו יותר שטחי משליש גן עדן.

בנוסף, לחיסרון של "אני רווק, מי רוצה אותי?" יש גם יתרון: מראש אנשים נכנסים לפלטפורמות שמוגדרות לצורכיהם. שיעורי זום להכרויות יבריחו כאלה שרוצים רק להכיר או רק לשמוע שיעור. הם צריכים לרצות גם וגם וזה מקטין את קהל היעד.

גם שיעורי תורה והכרויות לא נראה לי הולכים טוב ביחד. הפעילות צריכה להיות קלילה יותר כמו מפגש אחד שהייתי בו פעם שכלל סדנת ציור. אפשר אולי לעשות גם הרצאה על זוגיות או משהו כזה (קיים כבר במיזם "משנים סטטוס"), ולחשוב איך לגרום למשתתפים להגיב ולהיות פעילים בשיחה.

בלי להכריח אף אחד. מי שלא ירצה, מראש יבהיר או יסתיר את עצמו. הרעיון הוא איך להרוויח קידום לחיפוש . הרי אנשים מתאמצים כדי להתחתן. וזה פלטפורמה דומה אבל פחות מביכה. כי הורדנו את הפטנט של שיווק עצמי, הורדנו גם את ה"בעיה" המימד החיצוני או ההשקפתי .
רק שבגלל שיש כך כך הרבה אנשים שמחוברים בזום לכל מיני הרצאות אז כבר אפשר לעשות מזה משהו.... לא בקטע של מפגשי פנויים פנויות, ככה זה יוצא פחות רשמי ו"כבד" כזה.
אפשר גם לעשות שהפנייה למתווך תהיה דיסקרטית (בצ'אט פרטי למתווך); ואז הוא מביא שאלון או טופס שמועבר רק בינו למי שפנה (ותמונה לא צריך, הרי ראינו את המועמד ב"ריבוע" שלו ואנחנו יודעים איך הוא נראה וזה אותנטי (ללא פוטושופ מהבר מצווה האחרונה). הביקור נעשה גם בין המתווך לצד השני,
ורק אם שניהם רוצים, הם מקבלים אחד את הפרטי בסיס של השני ומבררים על עצמם בעצמם כמו כל שידוך (םאל הם רוצים ונוח, המתווך יכול לעזור להם גם בהמשך).




וחוץ מזה, ההערות מעולות!

ויכול לצאת מזה דברים טובים.

רק מה שחשוב זה- *לא להגיד מראש שזה מיועד גם להיכרויות, כי לפעמים זה נמאס שכל דבר קשור לזה (לי בכל אופן)

                           *גם כמו הסעיף הראשון- לא להגיד מראש ואז כל אחד בא טבעי כמו שהוא ולא מתארגן שעות לפני..

אבל סה''כ אחלה יוזמה וכל הכבוד על המחשבה. 

מקסימום לא ביזבזת את הזמן
הפחד שאנשים יכנסו רק כדי להשיג זיווג שזה כזה לא אמיתי..
צריך באמת שיחה מעניינת ולא לתת לכל אחד להיכנס..ז"א אם זאת קבוצת גיל רחוקה ממש או לא שייכת ופערים ענקים אז אין מה שיהיה בפנים כי זה יהיה גדול ומפוזר
לפחות ככה אני הייתי עושה את זה..

על אחרים , והרב או מוסר ההרצאה יוכלו לראות שלא מקשיבים להם...... מממממ קצת פאשלה.... זה לא שהוא מגיע בתור שחקן

אלא אמורה להיות מסגרת שבעצם אפשר להשתמש דרכה לאופציית היכרות

"הכרנו במפגש זום...."

לא יודעת כמה אפשר להתבונן זה לא נעים... וזה חסר טאקט וגם לא צנוע

משקף,אבל לא מאוד..

ולברר את הפרטים הטכניים דרך המתווך (,או פשוט "שמתי עין על.... את/ה יכול/ה לברר לי?")


ואם הוא/היא אכן רווק/ה וגם בא לה/ו על אותה אחד/ת, הם עוברים לבד לברר הלאה כמו בכל שידוך .

ואם הרעיון מתיישב לך הגיוני ואת מכירה חברות ובחורים שיזרמו אז למה לא? ⁦⁩
אולי תבקשי המלצה מהרב שעושה את השיעור שיהיה לזה גם המלצה תורנית

הייתי עושה בחגים איזה שבת או ארוחה .. כן מעורבת כי זה הזמן להכיר ..
וזהו אין לי יותר מה להגיד

ואני לא רוצה שזה יהיה כבד כזה ולא זורם...

לא נראה לי שביינישים היו באים לזה... זה גם לא מרגיש לי טבעי.

אבל מה זה קשור אליה?
אין דבר יותר נורא מהשוואות,
ואנחנו צריכים להשוות את עצמנו רק למי שיכלנו להיות ואנחנו עדיין לא.
מודה, התמודדות עם מידת הקנאה פסחה עליי
(כי אי אפשר התמודדויות קשות רצח עם כל המידות הרעות,
אז ריחמו עלי מהשמיים עם הקנאה...),
אבל עדיין, חושב שזו אמת שצריכה להיאמר.

תדמית זה שקר.
נקודה.

ען זאת, יש חברות בהן נשואות נחשבות יותר,
ויש חברות בהן קרייריסטיות נחשבות יותר.
אצלי נחשב יותר מי שעושה כל שביכלתו להטיב לעולם,
ויש לי תחושת בטן עמומה שגם למעלה זה ככה.

שה' יצליח דרכך, ודרכה ודרכנו..

ההשוואה כן אוכלת אותי אפילו שאני נשואה והיא עוד לא כי לאנשים יש פה גדול והם יכולים לראות בה כמוצלחת יןתר ממני ואותי כלוזרית

את אוהבת את עצמך?
בעלך אוהב אותך?
ההורים שלך מעריכים אותך ואוהבים אותך?

שימי פס על כל השאר.
את מהממת, ושכולם יקפצו.
מה איכפת לך שמישהו (שלא בטוח שהוא קיים) חושב שאת לוזרית.
שיבושם לו.
את נהנית עם בעל אוהב, הורים תומכים וחברות שוות

אני אישית לא אוהבת את עצמי. אפילו שבבית אני נחשבת לציירת של המשפחה והיא הבדרנית הציורים שלי תמיד תלויים על הקיר בבית של הוריי וכולם צוחקים מהבדיחות שלה אבל אנשים רכלנים בחתונה שלי באה אחת ואמרה לי : הנה הצלחת להתחתן לפניה אפילו שאת פחחת שווה ונורא נפגעתי. אז תבין למה זה חשוב לי

את מהממת, ברור..
וזה שיש חסרות טקט
(ועוד בחתונה שלך!!! זה באמת שובר שיאים של טמטום, במחילה מכבודה..),
שיקפצו לך!
את הכי מהממת כשאת אוהבת את עצמך ושלמה עם עצמך,
וזו כנראה העבודה האמיתית והחשובה.
מאחל לך המון הצלחה.

וזה גורם להם להשוות בין אנשים.

מצד האמת כל אדם הוא שווה.

כשאמרו למשל שחייב כל יהודי לומר "בשבילי נברא העולם", זה מדבר בדיוק על זה.

הגמרא מסבירה שבגלל זה נברא האדם (הראשון) יחידי- כדי שנדע שאדם יכול להסתכל על עצמו ולומר- אני הכל, העולם שלי, הוא שוה המון, בלי שום קשר ובלי שום תלות, בולי שום יחס לעולמות של האחרים.

וזה לא במובן שאני מבטל את האחרים- להיפך, גם הם שוים בלי תלות בעולם שלי...

כל אחד מאיתנו הוא עולם, יהלום, אוצר. שווה הכל.

 

יש אנשים שמרגישים צורך שיהיה להם בעולם אנשים "שוים יותר", ו"שוים פחות", כי הם מסתכלים על העולם בצורות לא נכונות (בלי להיכנס לפרטים, כי זה עשוי להיות תלוי באדם), ולכן הם מנסים לסדר לעצמם "תפיסת עולם" שבנויה על כמה כל אחד שוה. אז מי שאמרה לך את השטות הזו- היא כנראה כזאת.

וכמו שאמרת, אנשים שמתעסקים בזה- הם אנשים רכלנים. כי זה בדיוק הענין. אנשים מתעסקים ברכילות, כי יש להם קושי להפנים בצורה שלמה את המשמעות של זה שהתפקיד שלנו בעולם הוא לחיות כמה שיותר קרוב לה', כמה שיותר נכון, ולהוסיף כמה שיותר טוב בעולם. לכן במקום לראות את כל היופי הפנימי שבאנשים, לעודד אותם ולחזק אותם להיות חזקים וטובים יותר, הם מתעסקים בלמדוד את המציאות בחיצוניות שלה- לראות מי נראה טוב, מי נראה מוצלח, מי חזק, מי מועיל, מי מזיק, וכדו'.

 

צריך להבין ולהפנים כראוי שמה שבאמת צריך להעסיק אותנו- זה המאבק של הנשמה בעולם האמיתי, הרצון שלה להתגלות ולהוסיף אור וטוב. לא המאבקים החיצוניים של מי שוה יותר ומי פחות בעולם הזה.

 

ואני אוסיף עוד משהו- אחרי שמבינים את זה שהמאבק של הנשמה הוא הדבר האמיתי, ומסתכלים על היופי הפנימי שבאדם, אז רואים גם את היופי החיצוני שלו, ובלי צורך להשוות לאחרים. כי אז רואים כל תכונה וחוזק שיש לו- באור האמיתי שלה. אם זה שהוא עושה תואר- אז זה כלי שהוא מרויח, וגם משקיע בו, ומוסיף איתו טוב- לעולם ולבית שלו. ואם הוא יודע לנהוג- אז יש לו כלי אחר, שהוא יכול לעשות איתו דברים טובים. (וגם לחיות טוב יותר- זה גם חלק ממה שה' רוצה שנעשה בעולם. ה' רוצה שנחיה טוב. שתהיה לנו נפש בריאה, שמחה ורגועה.)

אז כל דבר טוב שיש לנו- אנחנו פשוט צריכים לשמוח בו באמת, לראות את הזכות שזכינו להחזיק בזה, להודות לה', ובעזרת ה' להיות טובים...

 

ואני בטוח שיש בך הרבה דברים טובים. כי בכל אדם יש דברים טובים, ובשביל הדברים האלה נברא העולם.

אני לא מאמינה שמישהו יכול להגיד דבר כזה עלוב מהפה

ההשואה הזו היא ככ קשה ולפעמים בלתי נשלטת.
אני מציעה לך שבכל פעם שיש לך הרהור של קנאה תחשבי משו אחד שטוב בך.

לא צריך לעשות חשבונות למה היא מצחיקה יותר? ככה.. ואולי גם לא בטוח שהיא יותר מצחיקה אולי את עדיין לא היית בסביבה שמאפשרת שתפתחי.
אולי את לא מאמינה בעצמך וזה גורם לך לחשוב תמידית למה היא מצליחה יותר .. המחשבה הזאת פשוט לא טובה ותוקעת .
ואני לא מבינה איך מישהי שעקפה את אחותה בגובהה מוצלחת יותר
ואני גם לא מבינה למה זה שאת התחתנת את טובה יותר?
אז לא כלום ..
לא זה שהיא מצחיקה הופך אותה למוצלחת ולא זה שאת נמוכה וככה אולי היה לך יותר טוב למצוא
את מבינה שהחיים הרבה יותר עמוקים
ממה שאת תופסת שהחברה חושבת?
אדם בחר איך הוא יהיה ומה יהיו הנסיונות שלו
אם יש איזשהו תקל בינך ובין אחותך חשוב וראוי לפתור אותו
...
לי היה שלב שהיה לי טיפה מאתגר עם אחותי אבל זה לא סותר שאני אוהבת אותה ומפרגנת לה אז בסדר מישהו אחד רואה אותה בתור יותר מוצלחת זה לא בגלל שזה נכון
זה פשוט כי הוא לא מכיר אותי ..אז מה אכפת לי?
תתחילי להתרכז בחיים שלך תנסי להעצים את עצמך
ואני אומרת את זה באמת מאהבה
זה כל כך קשה לחיות בהרגשה שהשני יותר טוב בגלל ככה וככה ..
וזה לא מקובל עלי באיזשהו מקום זה מרגיש לי כל-כך תחושה של קורבנות שלא תוביל אותי לשום דבר.
את מי שאת ואת ככה נקודה לא המשפחה ולא החברה אומרת מי את
אלא רק את..

אני זוכרת שהתייעצת על כך אז..

תנסה לפנות דרך צד ג' ולראות אם רלוונטי מבחינתה עכשיו.
אם אתה אומר שהיא מוכנה לשמוע.. אז יתכן ויהיה רלוונטי לה עכשיו.
ואז תמשיך דרך צד ג' וכו..

הרבה בהצלחה~
אם תרצה תכתוב לי בפרטי איזה סניף.
אולי אוכל לעזור..

גם אם היא לא זוכרת אותך בכלל זה ממש מפרגן להתעניין בה. בלי קשר אם מכירה אותך בכלל. זה מחמיא, וזה גם יכול לגרום להתעניינות מצידה בהצלחה!

בדיוק כך,אם יש לך צד ג,אתה יכול לנסות..

אתה עובד? לומד? משו?
כי אם כן, אז אולי לא התקדמת בזוגיות אבל המשכת תחיים.
ואם לא,
אז אולי זו הזדמנות ללמוד.
מה בדיוק?
תלוי בך ובמה שאתה אוהב.

זה מבאס ולא קל!!

מאחלת לך שתמצא עבודה חדשה בקרוב
שהקורונה תיעלם מהר יותר מאיך שהיא באה!! ותוכל לצאת לדייטים ויאללה להתחתן!!

נקווה שיגמר בקרוב ותוכל לצאת תעסוקתית וזוגית
אולי עכשיו תשקיע בדברים שרצית לעשות בבית ואפעם לא היה לך זמן?

עומדים אצלך על הפרק 2 סיכונים:

 

1) לחלות בקורונה בסיכוי מסוים (אחוז התוצאות החיוביות לבדיקות קורונה כיום בישראל הוא כחצי אחוז לנבדקים שכבר חשודים כנשאים) אם תצא לדייטים.

2) לא להתחתן השנה בסיכוי די גבוה אם תבחר לא לצאת בחודשים הקרובים.

 

תבחר מה אתה מעדיף.

תמות נפשי עם פלישתים...

 

 

בכוונה כתבתי שרק הוא קובע מה הוא יבחר לעשות בסוף, ולא אני

אבל יש מצב שהסיכוי עכשיו להידבק בקורונה, אם שומרים על אמצעי זהירות, קטן יותר מאשר להיקלע לתאונת דרכים למשל. ואני מניח שהחשש מתאונת דרכים לא מהווה עילה לבטל דייט.

 

אז אני מבין מדבריך שאת מציעה לו את מספר 2

עם כל ההשלכות של זה...

 

באיזה קטע?

זה ממש לא צחוק..
אני במקומך @גבריאל.ק.צ הייתי מתייעצת עם הרופא שלך ובודקת מה דעתו, ועד כמה זה באמת מסוכן לך

בהצלחה!

@הקולה טובה ?

שלא יכלילו את כולן ביחד
זה שאני רווקה והיא רווקה זה לא אומר שאנחנו אוהבות /לא אוהבות/ מברכות / לא מברכות על אותם אתגרים.

אני חושבת שהבסיס בלשדך ולטפל באנשים ובפרט באנשים רווקים זה פשוט לדעת והלהפנים
שאנחנו לא יודעים כלום. וכל אחת ואחד הוא עולם ומלאו..

ככה שלכתוב רווקות יברכו על תקופת הקורנה
זה כזה ביג לא..
כל אחת ואיך שהיא מרגישה

עדיין אני חושבת שלא קלטתי מה הפואנטה בשירשור את מחפשת שם אחר למילה רווקה כאילו?

קודם כל כן - אני מחפשת מילה שבנות יזדהו איתה.
עד היום השתמשתי במילה- בנות שאני מציעה להן/משודכות שלי וכו.

ברור שאף אחת לא אוהבת שמתייגים אותה בקבוצה.
ובכל זאת - לי יוצא לדבר על הבנות כקבוצה, מעצם זה שאני מתעסקת הרבה בשידוכים ומחפשת בנות רווקות/פנויות/מחפשות/אחר כדי לעזור להן.

בסופו של דבר זאת הקבוצה שאני פונה אליה, והייתי ממש רוצה לדעת איך לפנות בצורה שתהיה נעימה ולא מעליבה/מרחיקה.

זה לא בקטע רע, אני רוצה שהבנות ירגישו איתי הכי בנוח ולא רוצה לפגוע בטעות..

תודה על העזרה

אני לא חושבת שרווקה זאת מילה רעה
אולי לך זה נשמע רע ולכל את נזהרת

שבסיטואציות שאני נתקלתי במילה - אלו היו סיטואציות פחות טובות.. כשאני הייתי רווקה לא אהבתי את המילה..

לכן שאלתי אם זה רק אני או כולן,
שמחה לשמוע שזה רק אני

זה הגיוני,

כשרוצים להתייחס למאפיין מסוים של קבוצה מציינים את אותו המאפיין.

(סטודנטים, אופים חובבים, מטגני חצילים, משתמשי זום, מגשימי החלומות ועל זו הדרך)

 

חושבת שעדיף על 'בנות שעדיין לא התחתנו' וכאלה. (כמה שפחות שלילה, עדיף)

 

 

 

זה פשוט מצב משפחתי נתון, יש רווקים, נשואים, גרושים ואלמנים

בעצם אני גרושה אבל בדכ סופרים אותי עם הרווקים

בטח עדיף על אלמן/גרוש או נשוי אומלל..

זה לא נעים רק כשאומרים רווקים ומתכוונים לריקים.. 

(קראתי כאן פעם תגובה כזאת כאן והיא צרמה..)

נראה לי שהבנתי -
להשתמש במילה "רווקות" בתור נתון קיים - זה סבבה.
אבל אף פעם לא להשתמש במילה בתור ביקורת או כמשהו שלילי.

הבנתי נכון?
אשמח לתשובות של עוד בנות.
ושוב - תודה רבה!
זה עוזר לי מאוד

ולמה זה שלילי?

זה מצב נתון וזהו.

'זה לא נעים רק כשאומרים רווקים ומתכוונים לריקים.. '

זו לא הייתה הכוונה?
כאילו שלא ישתמשו במילה רווקות בקטע מזלזל...

קיצור - אשמח אם יש לך שם כולל לדוגמה שנתת;)

אני ממש לא רואה בנות רווקות כדבר שלילי ובחיים אני לא אעביר ביקורת על זה.

אבל מנסיוני, יצא לי לפגוש אנשי מקצוע שמשדרים זלזול בעצם המצב.
יש שדכניות שמשדרות - 'אני נשואה ולכן יותר מבינה וחכמה ממך, כי את רווקה ולא מבינה שמה שאת מחפשת לא קיים '.

לכל אישה יש קשיים , לאחת עם זיווג לאחרת עם פרנסה או ילדים.
ואני לא סובלת יחס כזה, זה שהשדכנית נשואה זה לא אומר שהיא יותר טובה מהרווקה שהיא מנסה לעזור לה.

אולי בגלל זה פרשתי ככה את מה שאמרת..

על מה ולמה להתגאות.

הסטטוס לא מעיד עד כמה האדם טוב או רע, איכותי או גרוע,

יש נשואים ה' ירחם ויש רווקים מדהימים והפוך

אז ה' קיצר לזה את הדרך והאריך לשני..אז מה?

בכל מקרה זה מצב זמני..

מי שהסטטוס של האחר גורם לו לתחושה טובה עם עצמו שיהיה לו לבריאות

אבל לטעמי זה ממש ממש לא מוצדק.

את בת 20

דבר שני מומלץ מאוד לא להיכנס לפורום של נשואים טריים

נשמע שיש לך עוד קצת לעבור תהליך עם עצמך ביחס לכל הסיפור של הקמת בית. אבל כן, את אוטוטו שם... קלטת נכון

 

אז את שואלת - איך עוברים את זה ונשארים שפויים??

 

את עכשיו ירית לכל הכיוונים. הבאת הרבה דברים שגורמים לך ללחץ. ובהחלט זה נושא כבד משקל ויכול להביא ללחץ בקלות ע"י כל דבר אצלך בזמן זה. תנסי אולי לזהות את הדברים שמלחיצים אותך ולרשום אותם לפי סדר והכי מלחיץ עד להכי פחות מלחיץ. זה השלב הראשון, שבו את מנסה להעלות באופן מסודר לתודעה מה כ"כ מלחיץ אותך. 

השלב השני תראי איך את מתמודדת עם זה. אולי זה דיבורים עם חברות טובת, 'לפרוק' על הנושא וכולי, אולי משהו אחר.

כל אחת מתמודדת עם לחצים בדרכה שלה.

באופן כללי עד שתקבעי מיהו ה'אחד' יקח לך כמה דברים לעבור (גם אם זה הראשון שאת תצאי איתו) ואחרי שאת תעבירי את הדברים הללו את תרגישי טוב, ובסופו של דבר ההחלטות הגורליות אי אפשר להסביר במילים הגיוניות, פשוט מקבלים אותם. זה מדהים, זה מוזר, אבל אל תכניסי כל דבר במסגרת ההגיון. לא כל דבר הוא מסוגל להכיל. לא כל דבר טבעי צריך להיות עם הסברים רציונאלים מאחוריו.

 

כלל ברזל - אל תתייחסי למה יקרה בעתיד!!! שלא הפחד יניע אותך. את ממש צעירה ואת ממש לא צריכה להיות בלחץ על גיל החתונה שלך. תצאי רק מתי שתצליחי קצת להיות באיזון..

 

לגבי כל הקטע של הדייטים יש סרטון מעולה שמתמצת איך קשר נוצר, אולי הוא גם יצליח להרגיע אותך - 

 

 

את רוצה אבל מפחדת ?

אגב גיל 20 זה לא כל כך נורא לא להיות מוכן לחתונה הפחד הזה של לא רוצה לחיות עם עוד מישהו לא רוצה.. וכו' וכו' ממה הוא נובע?

ואממ לא יודעת אם זה קשור לפחד אבל אולי כי בצעירותי נפלתי באתרי פורנוגרפיה וזה השפיע עלי? או זה שאני רואה כמה קשה פה לזוגות... בכל מיני דברים וזה מרתיע

ברור שיהיה קשיים ככה זה החיים.. אבל לא מה שיהיה להם יהיה לך
יש לך יכולת בחירה לקחת אחריות ולהציל את עצמך בעוז בכוח באיתנות.
יש גם דברים יפים בזוגיות מה הם?

אבל גם יש אין ספור דברים שלא, את הדברים הטובים אני יודעת וזה מה שכן מניע אותי לרצות חתונה

בנישואין תקינים לא אמור להיות אין ספור דברים שלא.
אם יש הבנה אפשר לעשות דברים בקצב שלך בכל הדברים שפרטת. אם יש קשיים גם כשהכל טוב בזוגיות (כאבים או קשיים רגשיים/נפשיים ביחסים, קושי בפוריות ועוד) יש אל מי לפנות. וגם אם יש קשיים הזוגיות יש אל מי לפנות.
אם את מוצאת מישהו שאוהב אותך ומכיל אותך ומוכן להיות בשבילך גם כשיש לך חולשות וקשיים אז יהיה לך טוב בעז"ה.
ביחס לפורנוגרפיה - לא מבינה בזה אבל נשמע לי שכדאי טיפול שיעבד ויאפשר לך להתחיל מחדש ולפחות למצוא מישהי קרובה (אולי עדיף נשואה) לשחרר את הדברים איתה. וגם בעז"ה אחרי שתתארסי תחפשי מדריכת כלות שמדברת גם על אינטימיות ויחסים ואת אוהבת את הגישה שלה. אצלי מדריכת הכלות שחררה מחסומים (בסגנון זה לא צנוע וכד').
אני מאמינה שהפורנוגרפיה שראית יוצרת לך דימוי שלילי לגבי יחסים שזה חבל. תזכרי שאת תמצאי בעז"ה איש שיהיה לו אכפת ממך, לא יפגע בך, ויהיה איתך לפי הקצב שלך, בעדינות ויהיה בסדר.
זוגיות זה דבר מהמם וזה העוגן הכי גדול בחיים שלי.

ולגבי הריון ולידה- כאב עייפות הורמונים - יש אבל זה הדבר הכי משמח בעולם. כיף להיות אמא, אני אומרת לך.

ומתמודדים עם הקשיים כשהם מגיעים, לכן זה לא בא בבום. את תתמודדי עם זה כמו שהתמודדת עם דברים חדשים אחרים בחיים. אל תדאגי.

יכול להיות גם שאת צריכה לחכות. אני לא הייתי מוכנה בגיל 20 לחתונה, יש לי חברות שכן היו. את צריכה להקשיב לעצמך ולראות אפילו אחרי שאת מתחילה לצאת אם זה מתאים או שאת צריכה לחכות קצת. בנחת. בשמחה. ולא נכון בעיני לצאת עכשיו כי אחרת לא תתחתני. גם כי את צעירה ובעיקר כי לא כדאי להתחתן רק כי אחרת לא נצליח, זה מתכון לבעיות. מתחתנים כי רוצים (זה לא אומר שאין חששות ופחדים, לכל מאורס יש).

וגם, מצטרפת לQwer
מה שאת רואה באינטרנט זה לא המצב הרגיל. מי שיוצר פורנוגרפיה או כותב על צרותיו בשיר, בעיתון או בפורום נשואים , הרבה פעמים זה מי שחווה זוגיות לא תקינה. זה לא הנורמה בכלל. זה הקצה. אין סיבה שתהיי שם. בעז"ה תתחתני עם בחור טוב, שהוא טוב לך וטוב לסביבתו, מכיל, לא מנסה להשתלט, מקשיב. ואם כך, וכמובן תלוי בזה שגם את תהיי ככה, את יכולה להיות רגועה שהזוגיות תהיה טובה.

אל תתני לזה לעצור אותך. אם את מרגישה צורך במשהו מקצועי אז תקחי ואם לא אז די, שלא יגרום לך למחשבות שליליות. זה סתם חבל.

שהשרשורים האלה עושים לה צביטה בלב?🥺
סליחה לא אישי אלייך..הייתי חייבת לפרוק..
ולך רק רציתי להגיד שאין לך מה להילחץ..אם גדול עלייך נישואין עכשיו אז אל תחשבי על זה..את עוד צעירה..תהני מהחיים בנתיים

שקטנים ממני כמעט בעשור ולחוצים וחוששים...

את לוקחת את 'רובו ככולו' רחוק

 

אז היא לחוצה, אז מה?

ויותר משהיא לחוצה היא חוששת מההשלכות.

איך זה משליך עלייך?

זה נטו רגש

לא שופט, רק מנסה להבין.

את הרי בחורה נבונה,

אולי אפילו שכלית קצת,

אז ההבנה השכלית לא עוזרת לך לשחרר..?

לא יכולה להבין שכלית למה יש אנשים שזיווג מגיע להם בקלות ולעומתם יש אנשים שעוברים מסע ארוך ומייגע. זה נסתרות דרכי ה'.
פשוט כואב לי לשמוע על צעירים מוטרדים ללא פרופורציות.. כאילו לחץ לא מוצדק לעומת סבלם של אחרים..

לא רוצה להרוס את השרשור לפותחת..

מי שעבר את זה מזמן בטח יודע כמה זה מלחיץ בהתחלה..

 

וגם ילד בן 5 שכל האחריות שלו זה לשחק בבובות חווה קשיים שצריך להתייחס אליהם ברצינות.

 

לא תמיד נכון לומר 'יאללה תצאי מתי שבא לך את צעירה'. לפעמים גם בגיל צעיר צריך לעבור תהליך. זה לא עניין של זמן זה עניין של תהליך. אפשר לעבור אותו בגיל 20 בגיל 25 ובגיל 30.

 

נ.ב -

 

לא שופט אותך, אני מבין שזה מאוד רגיש אצלך..

איפה אמרתי "יאללה תצאי מתי שבא לך את עוד צעירה"?
ואני לא ככ מסכימה עם המשפט הראשון. כשאני מתכוונת ללחץ אני מתכוונת לחץ לא למצוא את המיועד. בגיל 20 זה ממש לא היה הלחץ שלי..ככל שעוברות השנים, כן.

אבל החשיבה של שאם מישהי נלחצת כ"כ אז היא צריכה זמן היא לא נראת לי נכונה. אני חושב שהיא צריכה לעבור תהליך עם עצמך בלי קשר לזמן. לכן אם משהי נלחצת אני לא לא יגיד לה שהיא צריכה זמן, אלא יאמר לה שבצדק היא נלחצת ושתמצא דרך להתמודד עם זה. לפעמים גם לא מוכנים לפני, אבל כשלא מוכנים בדר"כ זה לא מלחיץ בפנים. אולי זה מלחיץ מצד החברה, משפחה וכולי..

 

הגברת פותחת השרשור ירתה לכל הכיוונים עם הפחד והלחץ. ברור שהלחץ שהיא לא תמצא את המיועד הוא רק קצה קרחון של הלחץ האמיתי שמעניין אותה. זה מפחיד. מפחיד לחשוב על לקחת אחריות על דבר כ"כ חשוב ומכריע בחיים. והוא נושק לכל כך הרבה דברים שלא תלויים בך.. הרגשה של חוסר שליטה. זאת נראה לי הנקודה. כל השאר הם רק ביטויים של הנקודה הזאת.

 

מתנצל ממש על הסגנון מקודם, אבל אני חושב שדבריך הקטינו את ההתמודדות שלה. יש לה חתיחת התמודדות.

גם אם את פעם עברת אותה, וגם אם את מתמודדת עם דברים יותר גדולים כיום.

 

"ישר אם מישהיא נלחצת היא צריכה זמן"- לא אמרתי.
התשובה שלי הייתה בהתייחס לגיל שלה- כאמור עוד לא בת 20.
מהחששות שהיא תיארה נשמע שהיא עוד לא רואה את עצמה נכנסת למערכת זוגית, וזה לגיטימי ביותר לנערה שעוד לא בת 20, זה גיל צעיר מידי לדעתי ויש עניין בשלות של זמן.
לבחורה בת 22 -23 שמתארת את אותן חששות, לא הייתי אומרת זאת.
ולא התכוונתי להקטין את ההתמודדות שלה אלא רק להכניס אותה לפרופורציות- מישהיא שעוד לא בת 20 ועוד לא יצאה וחוששת להישאר רווקה עד גיל 60..לא יודעת..לא נשמע לי חשש מוצדק

(שבאמת לא אמרת אותו)

 

אני חושב שאין לנו מדד למישהי שהיא לא בשלה או משהי שהיא בשלה. גיל זה לא מדד מדוייק. אולי היא באמת בשלה אך היא נלחצת? (כי זה באמת מלחיץ?) העיקר זה שהיא תעבור תהליך. גם אם בסוף התהליך היא תשהה את העניין ותבין שהיא עדיין לא בשלה מספיק, אח"כ שהיא היה בשלה והיא תחזור לזה, זה יעשה לה סדר בראש. אני חושב שבכל מקרה כדאי לעבור תהליך. עצם זה שהיא רוצה זה כבר מעיד על בשלות מסויימת. 

 

המונחים - לגיטימי, גיל צעיר - לא נראה לי רלוונטיים. אין פה שאלה של לגיטמציה ואין כזה דבר גיל צעיר. זה סובייקטיבי. 

מה שבאתי להוסיף על דבריך - שזה לא רק עניין של זמן. זה עניין של תהליך. לא חושב שאת סתרת את זה אבל לא אמרת את זה וזה דבר שחשוב מאוד להאמר.

אני כן חושבת שיש דבר כזה גיל צעיר.
צריך לעבור תהליך, ברור. האם כדאי להתחיל אותו לפני גיל 20? לדעתי לא.
יודעת, יש אנשים שיחלקו עלי, מן הסתם גם אתה, אבל בכל אופן, גיל נישואים זה לא נושא השרשור.

'אם בחורה נלחצת והיא בת 20 - איך היא צריכה להתייחס לזה?' זאת אחלה כותרת לשרשור.

 

כל החיים עוברים תהליכים, ואם אדם חושב שהוא מרגיש שיש בו משהו משמעותי שבוער לו כדאי שיעבור עם זה תהליך. אנשים שמרגשים בתוכם דברים חזקים ולא נותנים לזה להעביר אותם תהליך הם נתקעים בחיים.

היא צריכה לדעת מה היחס שלה לנושא (גם אם היא לא בשלה לפי דבריך). זה לא שבגיל 22/23  פתאום היא תהיה בשבלה. זה דורש מחשבה (בנוסף לזמן). 

 

יש המון טובות ורבות שמתחילות לצאת בגיל 21 ולכן אני לא רואה בזה פלא לחשוב על זה בגיל 20 ברצינות..

לא היה נשמע שכוונת הפותחת היה לשמוע חוות דעת של אנשים האם הם בעד /נגד להתחיל לצאת בגיל זה. יותר היה נשמע פריקה של מחשבות / חששות לקראת נושא הזוגיות.
אז שוב, אם אתה שואל אותי-
להתחיל לחשוב על נושא הקמת בית- ברור שאפשר, בגבול הטעם הטוב(ונשמע שהפותחת מאד טרודה מזה ולא רק "חושבת")
להתחיל לצאת בפועל- לא. מוקדם מידי.

היא פרקה מחשבות כדי שיגידו לה מה כדאי לעשות או לתמוך בה.

את מקידת את הנושא לגיל שלה. ועל זה הגבתי לך שזה לא הנושא.

 

הפותחת טרודה מזה מאוד - זאת עובדה. זה ממש עקר להגיד לה - "את לא צריכה להיות מוטרדת מזה", אבל היא כן. ויש לה סיבה טובה למה, לא נשמע מונפץ (אולי לך כן) לצאת בגיל 19 20, לא יודע אם זה דרך הזהב שמתאימה בדר"כ אבל גם זה קיים ורואים בתים טובים בישראל שנבנו כך.

והטרדות הנ"ל שהיא מציגה לא מאפיינות דווקא גיל אלא התעסקות עם הנושא בפעם הראשונה. גם כאלה שמתחילים לצאת בגיל החתונה שהגדרת, יכולים להכנס לחרדות מזה. חרדות חתונה זה לא דבר שהכרח מאפיין גיל.

נראה לי שנשאיר את החוסר הסכמה שלנו על הנושא של גיל חתונה ונגמור את הדיון.. מוזרה לי מאוד האקסיומה שלך לגבי זה.

כן חושבת שרמת החששות זה עניין של זמן, וכמובן גם עניין של להפסיק להיכנס לפורומים של נשואים. אז נישאר חלוקים גם בזה.
כל טוב

בואי ננשום, עמוק. 

 

לא כלכך מהר עושים יומולדת 60.

אני לגמרי מבינה את הלחץ שלך, אם לא אתחתן עכשיו ואקפןץ למים, לעולם לא אעשה זאת ואשאר רווקה לנצח,
הגיוני מאוד שאת לא רוצה להתחתן היום, ורוצה לחכות תקופה. קחי את הזמן (בנתיים).

אנחנו לא מונעים מפחד ( כמו שכתב יפה @advfb )

 

הכל כלכך מפחיד,

אבל לאטלאט

שום שלב לא יקרה מבלי שתרצי בו,

בכל שלב תחשבי, תבחרי, תחליטי.

 

אני חושבת שאם את מרגישה מוכנה את יכולה להתחיל לחשוב מה את רוצה, להחליט (בשת"פ עם הורים/ מבוגר אחראי אחר) מתי יתאים לך לשמוע הצעות (עוד חודש? תחילת השנה הבאה) האם ההצעה הנוכחית מתאימה לך, להפגש (כן, יהיו לך מליון חששות בהתחלה, אבל ככה זה)

 

לאט.

חתונה, זה לא מסלול של כדור באולינג.

 

לגבי בעיות של נשואים,

אם יש נשואים שיש לך שיח פתוח איתם את יכולה לשאול אותם איך הם תופסים זוגיות, איך מסתדרים עם שוני של בן זוג, דברים שמתגלים אחרי חתונה (ותעשי טובה, לכי לנשואים שטוב להם)

אני חושבת שחיי הנשואים זה עבודה ואתגר, יש קושי ביחד עם הרבה טוב.

 

ובפורומים, לרוב אנשים כותבים בעיקר קשיים.

(אנחנו לא רווקים כ"כ מיואשים כמו שזה נראה כאן;)

 

הצלחותות!

תודה רבה אפשר לומר שהרגעת אותי קצת
תודה לך

הכי הכי הכי מסוכן זה לקרוא בפורומים ,עיתונות ...ושאר חולאי תקשורות על קשיים בזוגיות.פוריות.לימודים.פרנסה......ולהשליך מכאן על המצב האמיתי.
קחי בחשבון שבד'כ מה שיוצא החוצה זה מה שקשה.
מי שטוב לו בזוגית.םרנסה.לימודים.... לא יכתוב ויספר כמה טוב לו.
תלמדי את החיים היפים מאנשים טובים שאת אוהבת ומעריכה.
כמו כל דבר שרוצים להצליח ,צריך להשקיע ולטפח.
אל פחד
ה עימך
בהצלחה

אבל אם אני ישתף מאיך שאני הרגשתי בגיל 20 גם הרגשתי ממש כמוך בחלק מהמובנים שבשביל מה צריך את כל הכאב ראש הזה וכו'.

אבל כעבור כשנתיים כבר ממש השתנה. לא ביום אחד אבל בתהליך.

בשביל מקדש צריך גם טהרה... הרסתי את הוורט

שמסיים סדר נשים עם הגמרא הוא מוכן להתחתן.

סדר נזיקין ברובו מלמד איך לא בונים בית.
לא אמורים להתקדש ברוב הדרכים (...) ההזויות שמופיעות במסכת קידושין,
ולא אמורים להשתית נישואין על מו"מ המתואר בכתובות.
נכון, יש כמה דפים סא-סד ביבמות שעוסקים בלכתחילה,
אבל מסכת יבמות היא טרגדיה, וכמובן גם גיטין.

צריך לעבוד על המידות,
ומפורסמים דברי הגרי"ס שיותר קל לסיים את הש"ס.

לא איך צריך לעשות את הדברים בצורה אידאלית.

וחוץ מזה, סדר נשים מלמד על המחוייבויות והגדרים ההלכתיים של נישואים, כלומר על המסגרת, לא על התוכן.

כמו טפסים של ביורוקרטיה. עורך דין שיודע מה הדרישות ממנהל בית ספר, לא בהכרח יודע לנהל בי"ס...

אם יש מסכת שמלמדת איך להתנהג זה בעיקר מסכת אבות....

(וכמובן, צריך ללמוד על מנת לעשות)

זה מאוד קשה להפרד, בטח אם באופי שלך את.אתה פחות אומר "לא".

אבל אין מה לעשות. זה לא יעשה טוב לאפחד אם תמשיכי להפגש למרות שאת לא רוצה, ובמיוחד לא לבחור.

התגובה של הבחור תהיה תלויה מאוד באיך תפרדי ממנו, אבל גם בבגרות שלו (ואם זה אין מה לעשות).

בהצלחה.

לא מכבד את העמדה שלך. גבר גבר יודע גם לקבל את הלא. מי שלא יודע לקבל לא בכבוד הוא לא מכבד את העמדה של הצד השני.

את החלטת, יכול להיות שאת טועה, יכול להיות שאענרף - הצד השני צריך לכבד את החלטתך (גם אם זה קשה לו). זה נטו עניין של כבוד נטו.. מי שעושה לך מצפון לא מכבד אותך ואת דעתך מספיק. זה כבר סיבה טובה לא להמשיך קשר.

 

חד משמעית.

כולנו איתך

זה משהו שכולם יודעים שיכול לקרות (ומי שלא כנראה שלא יצא מספיק) וזה שהיה טוב לא אומר שאת חייבת להמשיך. את צריכה להגיד את מה שאת מרגישה בכבוד אבל משם זה כבר עניין של הצד השני.

כאילו, זה באמת ממש לא נעים, אבל אין מה לעשות...זה חלק מהעסק...

 

ואף פעם לא ניסיתי ללחוץ על מישהי להמשיך.

 

כאילו, אני ממש מבין שזה קשה ולא נעים לחתוך, אבל אני חושב שיותר משלא יפה לחתוך, לא יפה ללחוץ על הצד השני. הוא יוצא איתך על דעת זה שאת יכולה להפסיק, את לא יוצאת איתו על דעת זה שהוא יכול ללחוץ... (נראה לי...)

 

 

לגבי אם את חושבת שאולי את באמת בררנית מדי זה ענין אחר, וזה ענין שלך, לא שלו. ואת יכולה להתייעץ, ואת יכולה גם להחליט נגיד שאת לא מפסיקה קשר בלי לדבר עם מישהו/י שאת סומכת עליו...

לי גם אמרו נגיד שלא רצוי לחתוך אחרי פגישה ראשונה. (ודי השתדלתי, למעט מקרים קיצוניים.)

אם את מזכירה עם קריצה,
אפשר להעלות את מינון התזכורות..
יש כאלה שאצלם לצכף וורט יעזור,
אחרים בדיחה, כל אחד ועניינו.

שה' יפתח לך מהר, ולכולנ"ו..

מציעים מישהי לא קשורה בכלל
שתוך דקת שיחה שנינו מבינים אתזה
העיקר "לדפוק קופה"...

הכי טוב להכיר בעצמך

אני הבעתי את דעתי על אלא שאיתם אני עובד/עבדתי.

(בדיוק כמו משטרת ישראל.)



ואני תמיד המלצתי ותמיד אמליץ
על הכרות אישית.
בלי קשר דווקא לזה.

היכרות אישית זה ממש לא מתכון לזוגיות יותר מאושרת.

שדכנות זה עסק שהביא לעולם כ"כ הרבה חיים ויש לו המון זכויות ואין עניין לא להתערב בו בגלל ההצלחה הגדולה שלו.

אנשים פה מתרגלים להכללות על ימין ועל שמאל.

האם אפשר לחשוב על דפוס מתאים של כל השדכנים?

שכל השכדנים X או Y? לא, שדכנים קודם כל הם בני אדם, ומעצם העובדה הזאת - הם שונים אחד מהשני ומתנהלים בדפוסי התנהגות שונים. כמו כל בני אדם.

גם בענייני הכללות בנים, בנות - כל הבנים הם ככה, כל הבנות הם ככה. זה נראה כאילו אנשים לא שמים לב לזה אבל הם יוצאים מהפסים.. זה מטריד.

רקאומר

שאי אפשר לנעוץ תגובות חח לפחות אפשר קצת להקפיץ

 

וכוונתי הייתה שהוא כתב תגובה חשובה מאוד

 

התחושה היא שהרבה סבבה עם להציג עצמם שדכנים ואשריהם על הכוונה

 

אבל יש פער כל כך גדול בין הכוונה לעזרה בפועל...

אני מכיר שדכנים מדהימים!!!

אם משהו מזמין אותך לראיון זה כבר אומר שהוא סופר רציני, לא?

שלא

אם שניהם מכילים זה את זה ורוצים לחיות יחד,
מה הבעיה?
תלוי בגורמים נוספים..

פשוט עד עכשיו בעיקר פסלתי הצעות כאלו, האם זה היה נכון או ששווה להיפגש ולראות אם היא רוצה מישהו יותר שקט?

אני אישית צריכה לצאת עם הבנאדם כדי לראות, לא אפסול מראש.
אני בחורה ביתית, אם אני אראה שהאופי שלו מאיים עלי והוא לא ככ מכיל אותי אז ברור שזו עשויה להיות סיבה לסיום הקשר. אבל לפעמים למרות השוני הזה יודעים ומצליחים להכיל אחד את השני.

מכירה כמה זוגות שהיא הרבה יותר אנרגטית ופועלת והוא די ביישן ושקט.

לפעמים דווקא יש הפתעות במקרים כאלה

לפעמים דווקא הניגוד משלים
בהנחה שיש הכלה לשני הכיוונים



יש כאלה שמחפשים דווקא את זה.

מסכים מאוד.

אני רוצה שהיא תהיה די שונה . אני מחפש מישהי שהיא לא אני

כשאתה שואל - האם בחורה שהיא X - מצפה ממני Y?' זה מאוד בעייתי. כי בדר"כ היחידה שיכולה לענות על השאלה הזאת - זאת הבחורה עצמה. למדתי שהחיים יותר פשוטים ברגע שאתה נותן לה לברר בעצמה ולא עושה בשבילה את השיקולים. דרך ממליצים אפשר רק לדעת מה אתה רוצה שיהיה בה. השאר? - זה אחריות שלה.

ממליץ לך להתעסק בעיקר - מה אתה רוצה ממנה ולעזוב כל מיני קונספרציות. אין שום כלל בדבר הזה. כל אחת היא מיוחדת והיא רוצה דברים מסויימים.

בהצלחה רבה!

 

נ.ב -

 

לגבי אידיאליזם - יש כאלה שמשנות עולמות בעקבות האידיאליזם שלהם ויש כאלה שמטבעם פועלים בתחומי אחרים שפחות משנים עולומות והם גם לא עושים מליון דברים ביחד אלא כמה דברים בודדים. בכל זאת זה לא אומר שהם פחות אידיאלסטים. אידיאליזם נמדד בראש של הבנאדם. בדברים שמנחים אותו. עד כמה הוא פועל חיצונית ועד כמה ישמעו עליו זה לא מדד לאידיאליזם. גם 'אב בית' פשוט יכול להיות ממש אידיאליסט.

מסכים לגבי האידיאליזם, ברור. התכוונתי לאידיאליזם מסוג מסוים שמתמקד ביציאה החוצה ושינוי עולמות.

בכל מקרה, אני מסכים אבל יש דברים שזה יכול להתנגש, לא? לדוגמא היא תרצה לגור בגרעין תורני ולהיות פעילה שם וכו' ונגיד לא יתאים לי להיות כזה , לאן זה ילך?

ואכן יכולים להיות הבדלים בדברים עיקריים. אבל זה תמיד יהיה, לא משנה באיזה נושא. 

אי אפשר לחזות דבר כזה מראש (לפני שאתה נפגש עם הבחורה).

ברגע שנפגשים, רואים אם יש כימיה, דינמיקה טובה ואז על בסיס זה גם פותרים סתירות. בכל קשר יש סתירות. מתי שהקשר חזק ואיתן אפשר גם להתמודד איתם וכל צריך מצליח להכיל את השונות בבת/בן הזוג.

 

עיקר החשש שלי ממה שכתבת - שאתה תדחה הצעות על בסיס דברים שאתה לא באמת יודע, וזה חבל. כי חבל לדחות הצעות בגלל כל מיני הכללות וקונספירציות. תן לצד השני להחליט מה מתאים לו. אל תחליט במקומו. ובאותה נשימה - חשובה שתהיה מודע למה את צריך.

אם יש בחור יותר ביתי והבחורה מאד אנרגטית ואידיאליסטית ועושה הרבה דברים בפן הציבורי,
מחייב שהבחורה תרצה גם כן מישהו כמוה? לא מחייב
האם יש פה עוד כאלו שלא רוצים לצאת עם מישהי/מישהו כזה בגלל חשש כזה?
בתכלס , האם זו רק הרגשה או שזה באמת יכול להיות פער כי הבן זוג יצפה ממך שתפעל יחד איתו? מה זה יכול לדרוש מהבן זוג היותר ביתי?
אני חושבת שלרוב בבית יש רצון לאווירה נעימה וביתית.
ממילא כשמדברים על הרצון של העשייה למען מישהו/ משהו,
האיכפתיות של הזוג מנסתם תאפשר את זה.
כמובן במינון שנכון לכל זוג.

תמיכה ועידוד מהצד ה"ביתי" כמו גם הערכה מהצד ש"עוסק"
חשובים להרגשה הטובה, ותורמים לזוגיות בכלל.

כמו שיש אדם שיותר רגיש ועדין ממי שרגיל להתחספס
וכמו שיש ביישן ומעדיף את המוכר , לצד מי שקצת יותר פתוח וחברותי .


יש אנשים עדינים יותר )לכאורה) מנשותיהם ה "לביאות"
אבל אולי העדינות שלהם מתבטאת בצורה אחרת כשהם בבית? אולי הם מציגים גישה אסרטיבית (תקיף אבל בעדינות....) בדברים/עקרונות שחשובים להם?


יש משהו יפה באיש עדין. כמו שיש משהו יפה באישה עדינה. (שגם יודעת את מקומה לפעול)



יכול להיות שהתרבות המערבית הכניסה משוואה של אישה עדינה ושברירית מול גבר "מצ'ואיסטי"
לא בהכרח זה נכון.


גבר= ר"ת גומל חסד, ביישן, רחמן. קצת הפוך מה"מצ'ואיסט"...;)


וגם
בסוף יש משהו שיוצר מכנה משותף גם בין שני הפכים.

אבל נראה לי שבד"כ פערים גדולים מדי יכולים אולי לקרוץ בהתחלה ,כי הם משלימים את מה שאולי היינו רוצים שיהיה בנו, ולתסכל אח"כ כי לא כל מה שנראה נוצץ- רק נוצץ, לכל מידה יש כמה צדדים.

הכי הכי חשוב שתהיה מבסוט מעצמך ואז תחפש מה שאתה מעדיף. בהצלחה

 

אני בעיקר רוצה מישהי שתהיה כימיה טובה ולא תלחץ אותי לעשות כל מיני דברים מסוימים אלא שתתן לי מקום ולא תצפה למשהו מסוים ואז תתאכזב כשזה לא יקרה

זה לא משנה מה היא מצפה ממך - תברר מה הצורך שלך בקשר זוגי. בהצלחה!

בנעוץ של הפורום בפניית מקומות שמדברים על זה.

בכיף.
לא אכפת לי שיהיה פחות פעיל ממני..

הרבה בנות כאלו יחפשו דווקא מישהו שקט, רגוע וביתי יותר שיאזן אותן ויתן להן מקום. כל עוד זה משהו שאתה מעריך ולא מאויים ממנו, זה יכול להיות נפלא. אתה צריך לברר אם *לך* זה מתאים, היא כבר תעשה את הבירורים שלה

האישה נורא פעילה בכל הדברים של חסד והקהילה ומכירה את כולם וזה והאיש אדם טוב אבל נורא סגור ושתקן.

עד כמה שידוע לי יש הם חיים באושר + 6 ילדים.

קשר שהולך לכיוון רציני? מדברים על חתונה?
אם עדיין לא- אז אין לך מה להחליט עכשיו.
אם הקשר רציני אז כדאי להחליט אם את מוכנה למשוך אותו לשלוש שנים, אם את בנויה לזה.

חוצמזה, לא להיבהל. אנשים יכולים להגיד הרבה דברים, אבל כשהם בתוך חוויה או מציאות בפועל- ההחלטות יכולות להשתנות.
מכירה את אלו שמצהירות ''אני לא רוצה להתחתן עכשיו'' ואחרי חצי שנה את מקבלת הזמנה לחתונה?
אז מה קרה? וואלה,לא רצו, אבל פגשו בחור חמוד והעניינים התחממו, ופתאום היא רוצה...

אז אל תלחצי מזה בינתיים.
אפשר לדבר על זה. מה ההשלכות של זה. בכלל, אם זה משהו שמפריע, כדאי להתרגל להעלות נושאים ש'מפריעים.
אבל לא מלחץ.

למה הוא ניפגש אם הוא לא בקטע של להתחתן?

מה הבעיה ללמוד ולהתחתן ביחד?
הוא אמר לך שהוא לא יכול לשלב?
אם כן, מה הכוונה שלא אמרת לו שזה מפריע לך?
מה הוא מצפה? שתחכי לו עכשיו 3 שנים? שתתחתנו עכשיו לפני הלימודים?

ולא דיברנו עדין מה מתכוונים לעשות

אוקי אז זה הזמן לדבר איתו על זה🙂
בהצלחה!

זה בהחלט מצב לא פשוט...
אני לא אומרת באופן טוטאלי, אבל לדעתי אם לא חתונה עכשיו אז להפרד.
החתונה היא מאוד מקרבת. ושלוש שנים 'שאין מחויבות' אבל יש קשר רציני זה מאוד מורכב לשמור נגיעה. וגם ככה מתרגלים לקשר 'בלי מחוביות' ואז גם אם אח"כ יהיה חתונה לדעתי יהיה קשה לבנות מחויבות.
ולכן אני חושבת שלא לחכות שלוש שנים.
יש המון אנשים שנשואים ועושים תואר וזה עובד להם טוב...
אפילו אני מכירה זוג שחיכו שהיא תגמור את התואר (שלוש שנים) ואז הוא התחיל ללמוד רפואה, זה מראה לי כמה זה אפשרי ללמוד תוך כדי נישואים...

שיהיה לך בהצלחה גדולה⁦♥️⁩ הלוואי שתעשו את הבחירות הכי טובות ונכונות!!!⁦♥️⁩

לא הבנתי מדוע אי אפשר לשלב זאת?
יש המון שמשלבים.

מה מצב הקשר?
הוא רוצה שתמשיכו להפגש בתקופה הזו שהוא ילמד?

ובהבנה שיש לשניכם צרכים - כל אחד צרכים שונים וגם לזה ששניכם נמצאים ביחד זה גורם לצרכים משותפים.

כדאי לך לפתוח לדיון איך שניכם תוכלו להסתדר.

לא כדאי לבוא כבר עם מסקנות ("תקשיב, אתה לא תוכל לעשות את מה שאתה רוצה") אלא תעוררי אותו לצרכים שיהיו לכם ותשאלי אותו איך הצרכים הללו יוכלו להתמלא.

 

בטח את יודעת שגם לו אכפת מכך שתוכלו לנהל משק בית משותף, אז מן הסתם זה יעניין אותו. את לא צריכה 'למנוע אותו' משום דבר, את צריכה להיות מתואמת איתו מה כדאי לכם.

בהצלחה רבה!!

במישרין או בעקיפין לנישואים.

- לעבוד ולפרנס?
- עול כלכלי של זוג צעיר?

אם את תוכלי לפרנס והוא יוכל להתמסר 100% ללימודים. לא צריכה להיות מניעה להתחתן.

כך בדיוק היה אצלנו.
התחתנו באמצע לימודי הנדסה של בעלי.
שנתיים ורבע, עד סיום המבחן האחרון שלו ותחילת עבודתו, הוא רק למד.
ילדתי פחות משנה מהנישואים והמבחן שהיה לו מייד לאחר הלידה העה אומנם המבחן עם הציון הכי נמוך בכל שנות לימודיו, כי בקושי התכונן לקראת המבחן, אך זה היה נקודתי.

אם יש לך יכולת לפרנס, זה אפשרי.

תשאלי אותו מה הוא מתכוון לעשות לא להתחתן שלוש שנים?
אם כך למה יצא מההתחלה אולי יש לו איזה תיכנון או אי הבנה... או פער שאפשר לגשר מעליו.

שהוא מנסה לרמוז לך שהוא לא מעוניין בך ספציפית.
בין אם הוא בעצמו מודע לזה בין אם זה רק בתת המודע שלו. תנסי לברר את זה. נגיד תבואי אליו בגישה שאת מעוניינת ותשאלי אם הוא חושב גם שזה יכול לעבוד ביניכם.