מכירים דבר כזה במצב של היום??
מחפשת מקום כזה.. חשבתי אולי מרכזית.. איזה עוד מקומות יכולים להיות?
זוגות שעכשיו התחתנו מושלם בשבילם, אחלה זמן להכיר אחד את השני יותר ולהעמיק את הקשר
נשמע כיפי
נשמות!!!בעוז וענווה!זאת תקופה לא פשוטה בכלל. אנשים נאלצים לארגן חתונות בצמצום ממש וגם אז זה לא ע"פ הנהלים הרבה פעמים.
חוסך עשרות אלפי שקלים שאפשר להפנות לדברים חשובים יותר.
נגמר בארוע שהיה בסדר גודל של בר-מצווה. והיה טוב ככה.
אצלי היתה סוגרת את העניין ברבנות (ומשני הצדדים)
כן, במתח הזה נשב פתאום על מחצלת ונתחיל להמהם...
זאת בדיוק גם הכוונה שלי
שלושה חודשים בלי הצעות.
הגיעה הקורונה ותוך 24 שעות פנו אליי עם 2 הצעות.
מרגיש קצת לעג לרש, לא..?
א. מה אנשים חושבים..?
ב. מה ה' חושב..?
(נכתב באהבה ובאמונה רבה, בעז"ה)
לפחות בהתחלה.
מנסיון משפחתי- זה עובד.
הדברים שאנחנו מצפים להם לא באים בזמן אידאילי, מניסיון אני אומרת (שגם לא חיפשתי הצעה עכשיו ופתאום הציעו לי מישהו), וצריך לדעת לקבל את זה ולשמוח כשזה בא
תחזיות רעות וכולם סגורים ודואגים מובן שזה יוריד את החשק להשקיע ולהתחדש.
תתאמץ. קצת אופטימיות... זה ברור יעבור. תמיד בציר החיים יש קטעים כאלה וכאלה. עכשיו העולם מתנקה...
בינייש פתוח


- צעירים מעל עשריםוקופץ הצורך להקים תא משפחתי לעצמך..
ומוכנים לקחת אחריות על כל ההשלכות של זה.. בהתחלה זה קצת שוק עד שמתרגלים לרעיון.
ועד כמה את מוכנה ללכת על זה באמת עם כל ההשלכות. וגם עד כמה את בנויה מבחינה אישית ,נפשית ורוחנית. אני שמעתי מרב מסוים שרוב הבנות (אם אין בעיה מסוימת) מוכנות באזור גיל 20 (כמובן שגם לפני זה מצוין)
בגיל 16 המתח המיני ומתח הנפשי הוא מה שמעניין.
וזה בניין רעוע לגמרי.
אבל הוא לא בנוי מספיק נפשית?
בהדרגה.
היום כל המסגרות המשך לפעמים לוקחות את האחריות מהבנאדם ולכן לפעמים הוא רוצה לצורך להתבגר רק אחרי צבא/ש"ל
מת כבר להיות עם אחריות על ילדים.
התמסרות לידים נראה לי משהו חלומי.
המשכנתא והקניות זה לא הכי כיף אבל לנהל משפחה זה בודאי.
וזה מגיע מתישהו.
לזה אולי יש מוכנות
אחת היא אישה/גבר (בהתאמה כמובן).
שנייה - היא ילדים (לאו דווקא שהם קטנים וחמודים, אלא בכל השלבים ועם כל ההשלכות של זה)
את רואה עוד משהו נוסף שחתונה גורמת?
סתם לידע כללי, אהבה לבן/בת הרבה יותר חזקה במובנים מוסיימים מאשר אהבה לבן/בת זוג.
את רואה עוד מוכנות למשהו חוץ מזה?
לא לכולם יש ילדים
וגם מוכנות זה לא רק רצון זה גם יכולת אמתית, בשלות
חיים סתמים הם חיים ללא צאצאים.
מה עומד מאחורי המילים 'בשלות'/'יכולת אמתית' למה את מתכוונת? באיזה תחום?
אבל כנראה שזה שווה את זה ;)
אבל לא מצליח
מי שרוצה זה לא אומר שהוא גם בשל לעשות את זה בפועל. זה דורש בגרות, יכולת כלכלית, יציבות רגשית..
לא מספיק לחכות אלא גם לקחת אחריות בדברים שונים בחיים האישיים מותוך כך אפשר לקחת אחריות גם על מערכת זוגית. קיצר זה לא דורש רק זמן אלא גם עבודה.
אי אפשר להתחיל לצאת כשלא בשלים ולעשות עבודה תוך כדי. זה צריך להיות קודם להחלטה להתחיל
זה לא אומר שהם אמור לשנות לנו את הסדרי עדיפויות בחיים.
משפחה נורמלית זה אבא אמא וילדים וזה הדבר הכי חשוב לאדם בחיים.
ברור לי שילדים זה חשוב אבל זה לא המטרה הראשונה של הנישואין, ולכן המדד הוא לא מוכנות ורצון לילדים אלא לקשר ובניית בית עם בן/בת זוג תוך אחריות מלאה ומחויבות
בסופו של דבר אחרי שאדם מוצא את עצמו בנישואין הוא יגלה שהילדים שהדבר הכי חשוב לו בחיים שהוא לא יעזוב אותו. לקשר עם בן יש חוזק מסויים מאשר לקשר בן/בת זוג.
בסופו של דבר, בהסתכלות רחבה יותר המקובלת - ילדים זה דבר סופר משמעותי בקשר ביחס למה שחושבים עליו לפני זה. וזה גם מאוד חשוב ללא קשר.
אנחנו היום חיים בתרבות ששמה דגש מיוחד על הרומנטיקה שמדגישה את הקשר בין בני זוג ולפעמים מתוך כך בטעות שוכחים מה הדבר הכי חשוב הילדים.
אבל למה זה רלוונטי קודם?
אם אם כן הוא ושותפו לעניין לא חושבים על זה ומוכנים גם לדחות בהרבה..
גם מדברים על זה בדייטים מתקדמים יותר.
אבל לא על זה דיברנו...
לי זה נראה הכי טריוויאלי שזה חלק משמעותי מכל הקטע הזה...
אולי יש כאלה שפחות חושבים על זה.
לב אוהבשיתוף קצר.. או ארוך, אם יש לכם תובנות מחשבות עצות כלשהן אשמח לשמוע..
אנחנו מאותה הקהילה. הוא מכיר אותי באופן כללי, יודע מי המשפחה שלי, מי ההורים האחים שאותם הוא מכיר דיי טוב אגב, מי אני מבחוץ, ומאיפה אני באה. הוא יודע. הרקע שלנו דיי זהה וששאלו אותי האם אני ארצה לצאת איתו היה מקום ובסיס דיי טוב להאמין שיש למה לנסות.
שיש הרבה מן המשותף. והתברר לי ששאלו אותי לפניו, אז חיכיתי, וכבר דמיינתי, ורציתי, ואז הוא אמר לא.
ונכון, שמותר להגיד לא. וזה בסדר לא לרצות. ואני ממש לא מושלמת מכל בחינה שהיא.
אבל כשזה מגיע ממקום שאני יודעת שהוא יודע מי אני, זה לא על עיוור ומשהו לא היה נשמע טוב, או בטלפון שבור, הוא אמר לא למי שאני. וכשאני מנסה לחשוב למה זה ככ מציק לי כי הרי אפילו לא יצאנו, זה לא שבאמת התפתח משהו. זה יותר בסגנון חלום ושיברו, בלי אחיזה ממשית במציאות. אז עולה לי המחשבה שזה דווקא בגלל זה.
על מה כבר הוא יכל לפסול מראש? מה ככ לא טוב בי שלא הגיעה לי לפחות הזדמנות? ורצות מחשבות.
הרי על פניו יש בסיס לנסות. בסיס טוב מאוד אפילו. אבל הוא לא נתן לזה אפילו לא צ'אנס אחד. להכיר את מי שאני מבפנים, לא בתור אחות של , או ההיא שגרה שם.. אלא לי. לי הוא לא נתן צ'אנס. ולא מצליחה לשחרר, לא מצליחה להרפות.
כי כשהלא מגיע ממישהו שמכירים זה מציק וכואב הרבה יותר. ומאמינה בכל ליבי שגם זו לטובה. אבל יש בו ככ הרבה דברים שרציתי, ועכשיו שכביכול נפתחה לי האופציה ונסגרה בטריקת דלת זה לא משתחרר.
אז מה עושים? איך משחררים?
תודה שקראתם עד פה
דעתן מתחיל
כאילו את מאמינה שיש משהו מסוים שרק בגללו הבחור לא רצה.
אז כמישהו שסירב להצעוות יותר מפעם ופעמיים... יש המון סיבות. יכולות להיות סיבות שלא חשבת עליהן. יכול להיות שהוא לא רוצה מישהי שהוא מכיר את המשפחה לפני. שמעתי על בחור שההורים שלו הכירו את הבחורה ואמרו לו להיפרד ממנה כי "הם דומים מדי באופי". בקיצור, אל תחשבי שזה בהכרח בגלל משהו מסוים.
כמישהו ששמע עשרות פעמים "לא" (אולי מאות? הגברים בדרך סופגים את ה"לא"; התיאור כאן בהחלט מראה כמה זה מתסכל. אבל אנחנו חזקים), זה נורא מאכזב. ונורא מאכזב כשאני יודע שיש מה לתת, ויש בשביל מה לבחור בי. אבל העולם לא עובד ככה.
אז משחררים. מבינים שזהו זה, ומתקדמים הלאה.
ובעוד לא יותר מדי זמן, כשתסתכלי על תמונות מהחתונה של עצמך, ופתאום תיזכרי באותו בחור שכל כך התאכזבת שהוא לא רצה - תצחקי כי זה יהיה כל כך מגוחך שחשבת שדוקא הוא. כי כל כך טוב לך, ואת כל כך שמחה במה שיש לך, ואם אותם חלומות היו מתגשמים מי יודע איפה היית היום.
וכנראה התובנה הזאת תגיע הרבה לפני. היא בהחלט עלולה להגיע עוד חודשיים. מנסיון.
המון הצלחה!!
את לא באמת יודעת מה הוא מחפש, מה חשוב לו, מה האופי של החברים הטובים שלו, ומה יש בלבו...
אולי הוא מרגיש שהוא מחפש מישהי עם תכונות אופי מסוימות וברור לו שאת רחוקה מזה, והוא לא מעוניין להיכנס לזה?

למשל אני סירבתי להצעות של כל מי שגר איפה שאני גרה (חוץ מפעם אחת שלא)-זה אומר משהו לא טוב עליהם? ממש לא
אם מסיבה כלשהי הוא חושב/החליט שאתם לא מתאימים עדיף לשניכם לא להכנס לזה. לא חושבת ככה?
באיזה מקום הייתם רוצים לפגוש את הזיווג שלכם כך שתרגישו שאתם דומים בתחומי העניין שלכם?

אבל השאלה הזאת לדעתי בהחלט יכולה למקד אותנו לדעת מה אנחנו מחפשים, לנסות לחפש במקומות הנכונים.
תשובה יפה.. גם המציאותית וגם הדמיונית 
(אבל איך טרמפ קשור לתחומי עניין? חסד? )
מבקש אמונהחח גמני ככה, בא לי שיהיה סיפור יפה כזה איך הכרתי את אישתי.
או במקום שלמעלה מ10 איש, מתגעגע למקומות כאלו..
באר זה עניין של מים, פרנסה - מישהי עם כסף.
מקום למעלה מ10 איש- עולם נורמלי, רצון לאכלס את העולם.
אהבת?
בדר"כ פארק בירושלים/מרכז הארץ לא מאפיין את התחומי עיסוק שלי חחח וככה זה יותר ראלי שאמצא אותה XD
טוב פריקה. סיימתי קשר שלשום
ועכשיו לא יודעת אם רוצה להיכנס לקשר חדש בגלל המצב.
אולי חשוב לומר, שבלי קשר למצב מאד רוצה להתקדם. ברוך ה' לא שבורה או משהו...רק עוד יותר רוצה
הבעיה היא שגם אם אני כן סבבה, אנשים לא בראש של להציע עכשיו.
שזה הגיוני והכל...הכל די משתגע. ועדיין, לא נראה לכם בריא ומשמח שהדברים האלה ימשיכו? עם ישראל נצחי..זה מה שמיוחד בנו.
קיצור אנשים, תמשיכו להשתדל לשדך אנשים, זה עושה טוב! גם אם קשר יתחיל רק בטלפון או משו...מכירה זוגות שהתחתנו מקשר שהתחיל רק בטלפון כי לא היה אופציה להיפגש.
בשורות טובות ישועות ונחמות בעז"ה!!
לא אידאילי, אבל אם אין ברירה..כן.
לא יודעת אם רק לדבר שעות....אבל בטלפון אפשר לעשות הרבה דברים.
לא יודעת מה הסגנון;)אבל יכולה לספר על חברה. הם דיברו יומיים אחרי ראש השנה בטלפון פעם ראשונה, ראו שממש אין להם מתי להיפגש(בין הזמנים, סוכות, ארועים משפחתיים וכו') לשתיהם היה נראה רלוונטי, והיה כן חשוב להתחיל עכשיו.
הם החליטו שהם לומדים חברותא בטלפון על אורות התשובה(אגב, מתוק מדבש בעיני!) מפה לשם, דברו כמה פעמים ואחרי סוכות נפגשו פעם ראשונה(מקווה שאני מדייקת בפרטים..לא כזה קריטי)
קיצור. התחתנו אתמול ברוך ה'!!
אמנם במתכונת מצומצמת וכו' אבל בית נאמן בישראל בקדושה ובמתיקות.
שהתחיל מטלפון.....
בחירה שלך האם ואיך. ותלוי גם בה. היתה לי חברה ששמעה את זה ונחרדה
בהצלחה!!
אבל לא לכל אחד זה מתאים. יש כאלה שאם הם יתחילו קשר בטלפון זה יקרוס, ואם יחכו עד יעבור זעם זה יכול להצליח
ותבנהו מהרה!!אבל תאורתית, אפשרי בהחלט;)
ולכן צריך לחשוב פעמיים לפני שמנסים
יש הרבה דברים שלא מתאימים לכל אחד אבל כל אחד יכול לנסות
הגיוני שזה ייקח לך המון זמן לקבל את ההחלטה שלך.
אל תיכנעי לרגש לחזור רק בגלל געגוע. את יכולה לחשוב שוב, אבל הייתי מציע שאת המחשבה הזאת לעשות רק עם אנשים שיכולים לשבת ולחשוב איתך כדי שלא תחליטי שטויות פתאום.
התחושה מובנת. זה ידוע שזה כך. אבל עם הזמן זה ייחלש. תתאמצי בכל הכח להתקדם הלאה, זה יקל עלייך.
היי נשמה
פעם בוטלו לי אירוסין , הנקודה המרכזית זה שהייתי לבד בצבא באותה תקופה.. ויחסית לבד לצערי..
קשה לי היה מאוד להכיל את הפרידה והיום להפתעתי אני שמח..
את צריכה לעניות דעתי לחשוב האם המניע של הפרידה היה אמיתי ושיכלי או שזה בא ממניעים חיצוניים כמו פחד להתחתן..
ואם זה שיכלי ואמיתי , את צריכה לעמוד בתוקף אחד החלטתך..
חשוב בתקופה הזו עם כל הבידוד שתנסי כמה שיותר להיות עם המשפחה לדבר עם חברות בטלפון כמה שיותר להוציא לדבר ולא רק על זה..
המון בהצלחה אני כאן ..
תהיי חזקה,
עוד יבוא ימים יפים וטובים יותר.
הודעה
עכשיו עלתה עוד כתבה על זוג שהתחתן בפארק.
כל הכבוד לאנשים!!
לשם של הכלה בכתבה שהעלית - ענווה. אני אומר לעצמי, זה כזה דתי לאומי.
הדתיים לאומיים האלה אוהבים שמות ביזאריים חחח
שהחתונה הזאת היא כל כולה ענוה.
אני ממש התלהבתי מהשם!
כמובן, אם מישהו חושב אחרת, זה לא בקטע של לגלוג..
להפך, זה מראה שיש שאיפות טובות. אבל זה גם משעשע.
(לא כיוונתי כלום.. זה פשוט השם שלה..)

עכשיו ראיתי
אחל'ה אולם!! 
גם אחל'ה חתן.. 
לב טהור:)
הודעהתכל'ס, האולם הכי שווה! 
ממש אוהב את החבר'ה של מרכז!.
צדיקים וחמודים כאלה.. עם יראת שמים טבעית כזאת
זכינו
מרכזניק123
שיהיה להם מזל טוב בע"ה!!
ושנזכה לשדך עוד, ולהשתדך בעצמנו...
היה ממש ממש שמח!מרכזניק123כמובן במרכז ;) הלוואי עלי חתונה כזאת שמחה... בע"ה אצל כולם בקרוב!
והוא ישמיענו
גם אצלך בע"ה 
תפוחית 1
kashtit
גם אצלך בע"ה בקרוב! 
הודעהבקרוב אצל כולנו 
שהאמונה שלי בשחקים
שההודיה שלי לקב"ה על הרווקות היא שלמה
טוב לי במקום הזה, יש לי לאן להתקדם, יש עם מה לעבוד
לא משעמם זה בטוח
עבודת המידות קיימת ומה טוב שהבחור באמת יקבל גרסא משודרגת שלי בעז"ה
אבל כאילו יש ימים (אממ אממ ימים, בואו, לפני יום חח)
שאין לי סבלנות
בא לי לזרוק את הכל.
לא את האמונה
את הסבלנות
לזרוק את האמירות שזה לטובה
להפסיק להגיד לעצמי שהדרך יותר חשובה מהמטרה
יש ימים שנמאס לי מהדרך
אני רוצה את המטרה
אני רוצה את הבית והחתן
ואת האתגרים החדשים שזה יביא איתו
(מה פתאום אתגרים. אנחנו נחיה על מי מנוחות עם קשת בענן, פרפרים וזיקוקים מדי יום....)
אבל אין ספק טעטא (יש הכותבים עם א בתחילה ולאחריו....)
שהדרך הזאת הוציאה ממני דברים...
הגעתי למקומות בנפש שלא האמנתי שאני אגיע
מעניין מה עוד מחכה לי
סבלנות. יהיה טוב.
והתכוונתי לטאטע עם קמץ ב-ט חח

❤ממש לא הייתי פוסלת באופן גורף.
כמו כל אחד שאני מבררת עליו לפני - הייתי מבררת מה הסיבה (אבל בירור רציני) - ואם הפרטים מתאימים- לצאת.
שלפעמים זה אפילו עדיף
כי אינו דומה בחור שעבר לב שבור לבחור שלא עבר
לבחור שיודע מזה לאהוב לבחור שלא יודע
לבחור שהתמודד עם משבר לבחור שלא
מרתיע
כי מרגיש לי שהקשר הגיע למקום מתקדם מדי מכדי להמשיך מהר..אבל באמת שכל אחד והקצב שלו.