פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 463)

החלומות בעקבות מחשבות שהטרידו אותך.

ולא להיפך - הם לא באים להנחות אותך בקבלת החלטות ...
אלא תוצאה של התחבטויות עמוקות שעברו עליך והטביעו חותם.

כחצי שנה אחרי שנפרדנו בהסכמה הדדית חלמתי עליו כמה פעמים.
עם עוד קצת מחשבה הבנתי שמשהו בי עוד לא 'סגר' את העניין הזה איתו. אומנם נפרדנו, אבל משהו בי לא נפרד לגמרי.
הלכתי למישהי מקצועית (שיטה שהיא משהו בין אימון לטיפול) והיא עזרה לי לסגור את העניין הזה ו'להיפרד' ממנו סופית (במחשבה שלי ובתודעה שלי).
אני ממליצה לך מאד גם כן למצוא את המקום ולסגור את הסיפור עם עצמך.
בהצלחה!

צאי עם חברות, לכי לסרט, תבקרי את סבתא תעשי דברים שאת אוהבת , העיקר אל תמצאי את עצמך לבד בחדר שוקעת בדיכאון.
הזמן יעשה את שלו, וגם האמונה שמה ששלך- יגיע אלייך בסופו של דבר.

אם הוא לא יודע או רוצה לפתור מריבות וננעל בשלו אז עדיף לך שהקשר לא יתקדם כי אחרי החתונה זה יותר קשה שאדם לא יודע לפתור מריבות. בקיצור, זה נראה לטובתך ממש.

איך לצאת מההרגשה: לדעתי מצד אחד לתת לרגשות מקום ולא לברוח מהם, לתת לזה זמנים מסויימים ביום שאת חושבת על זה, לתת לרגשות לצאת למרות שהם קשים. מצד שני כמו שבת 30 אמרה לעשות דברים כייפיים ולא לתת לזה להשתלט לך על כל סדר היום, להשתדל לחזור מהר לתפקד בצורה קרובה לרגיל שלך.

ובתוך זה, תראי - מריבה אחת והוא ברח!!!
תארי לך הייתם נשואים, הוא היה בורח באי ההסכמה הראשונה?

 אז טוב שזה קרה עכשיו

 

הדרך להוציא אותו מהלב ולעבור את השבר 

היא קודם כל לתת לרגשות הקשים מקום

לאכזבה, לפרידה, לאובדן

 

אח"כ לדמיין כל מה שהיה טוב בקשר.

לדמיין את שניכם מחוברים באופן כלשהוא (חוט, שרשרת, מנעול?)

להרגיש את כ מה שהיה טוב בחיבור הזה

ואז לדמיין מספריים שחותכות את מה שחיבר ביניכם

הן יכולות להיות עשויות מהדברים שלא עבדו בקשר

ותוך כדי את אומרת לו תודה רבה ומילות פרידה

מדה ע למה שהיה טוב

ולאט לאט משחררת

את התמונה הזו תדמייני כל יום

עד שהחוטים בכלל לא יהיו קשורים כ"כ חזק בדמיון שלך מלכתחילה

זו באמת תחושה של סוף העולם. כי בשלושה חודשים האלו הוא היה כל העולם.

אני מצטרפת למה שכתבו לפניי שבאמת ריב קטן או גדול הוא חלק מהזוגיות

זו יכולת חשובה ומשמעותית לגדול ולהיקשר אחרי הריב

ולכן בתוך כל הדמעות דעי שטוב שהריב קרה עכשיו ולא אחרי החתונה.

 

רציתי להוסיף כמה דברים.

אני חושבת שלאחר שתעיזי לחוות ולכאוב את כל הרגשות שעולים בך

וכך להתנקות לקראת רגשות טובים שבעז"ה יבואו בקרוב..

(אבל באמת רק אחרי שתתני מקום לכל הכאב..)

 

חשוב לשים לב אם יש פחדים/ כיווצים/ כאבים שנשארים ולראות איך את מתמודדת איתם

איזו מחשבה או תפיסה תעזור לך לפתוח את הלב לקראת הקשר הבא

למרות מה שקרה?

 

ואם לא עולה לך תפיסה כזו אז להיעזר ולשתף מי שנראה לך יכול לעזור 

העיקר לשים לב למה שעולה מתוכך ולעשות הכל כדי לרפא את הלב

ולאפשר לך ליצור קשר טוב ובריא.

 

ועוד דבר, כדאי לחשוב:

מה קיבלת מהקשר הזה? מה למדת עלייך?

כי לא פעם הכאב שלא מרפה נובע ממקום אמיתי בנשמה שרוצה ללמוד ולגדול

וכך לאחר שתלמדי את הלימוד מהתקופה/ הקשר יהיה יותר קל לשחרר את הרגשות 

ולהתקדם..

 

איתך בתפילה שה' ייתן לך המון כח לצמוח מהקושי! וישלח לך המון שמחה בקרוב ממש!

 

 

למדתי על עצמי בעיקר שיודעת להתמודד עם קשיים ושאני חזקה

לנסות אולי לחלק בין הצער המאוד מובן שלך והמקום שזה תופס אותך,
לבין השמחה שלה (והשמחה שלך בשמחתה).
אף דבר לא אמור לבוא על חשבון השניה.

שה' ישמח אותך במהרה!

קודם כל זאת קנאה שהיא טובה! את רוצה גם וזה הכי בריא שיש!
כדאי להבין,ממש לצייר בראש שיש לה מסלול חיים שלה, דרך משלה עם כל מה שהיא צריכה לעבור
והדרך שלה לא נוגעת בכלל בדרך שלך
ולכן מה ששלה שלה ומה ששלך מחכה לך ממש על המסלול שלך

**אין אדם נוגע במוכן לחברו כמלוא נימה**

ואו נשמה~
אני כל כך מבינה את זה.

אומנם קרה לי עם חברה לא הכי הכי טובה וקרובה כמו שאת מתארת,
אך גם כן היה לי מאוד קשה.

אם להודות~ פשוט קנאתי בה... שהיא מצאה ובקלות ושטוב לה ושמח לה.. ואני עוד תקועה בבעיות שלי.

{אחר כך גילתי שהיה להם דרך~דרך עד שהם התארסו והתחתנו...
אבל אז גם אם הייתי יודעת את זה (ותכלס כן ידעתי) זה לא היה מקל עלי, היה לי מאוד קשה בתקופה ההיא..}

בדרך לחתונה שלה החלטתי שאני מתנתקת מכל הכאב שלי והבלבולים והצער שיש לי בעניין זה,
ומכל הקנאה שלי..
ופשוט שמחה בשמחתה!
וזה עבד ברוך ה'~
שמחתי בשבילה מאוד! ונהנתי מאוד בחתונתה!
אחת החתונה השמחות שהייתי בהן ישתבח שמו..

אני חושבת שהכי הכי חשוב זה לדעת להרפות~
בדרך כלל ההרגשות הללו עולות כי את בעצמך כבר מתוסכלת מהעולם הזה של השידוכים ורוצה להיות במקומה..
את לא חושבת באמת על כך שטוב לה,
ולא באמת מתחברת לשמחה שלה...
אלא כואבת את שלך, בשקט בשקט, בלי שאיש ידע.
וזה מתסכל נורא.. כי את כן רוצה לשמוח איתה! את רוצה לשמוח איתה בכל ליבך! וזה קשה...

תנסי להרפות..
לשכוח (כביכול) מהבעיות והצער הפרטי שלך בעניין זה ופשוט לשמוח בשבילה.

מקווה שקלעתי למה שאת מרגישה... לא פירטטת הרבה.

מוזמנת בשמחה גדולה גם לפרטי~

בעזר ה' יתברך נעשה ונצליח..
בהצלחה נשמה!

הקושי שלי לשמוח איתה בלב שלם לא נובע מקנאה ברוך השם

הקושי העיקרי שלי הוא להפרד ממנה. הרי ברור שאחרי החתונה הקשר לא יישאר אותו דבר. 

ו'לאבד' חברה טובה וגם לשמוח בלב שלם-  קשה מידי בשבילי... מה גם שסביר להניח שהגעגוע לא יהיה הדדי

 

 

נשמה~

הגבתי מקודם, ואגיב גם עכשיו.

ברור שהקשר בניכן ישתנה.. נכנס לה מישהו לחיים והכל יראה אחרת,
את תהיי אצלה בסדר עדיפויות שונה..
וזה טבעי ונורמלי.

זה לא אומר שלא תדברו יותר ושבחתונה שלה נפרדות דרככן וזהו..
זה פשוט יהיה קשר שונה.

ואין מה לפחד מזה.. ככה בנויים החיים,
אנשים נכנסים ויוצאים מהחיים שלנו~

ואת יכולה להמשיך לשמור איתה על קשר וחברות טובה..
היא מתחתנת! לא מתה!
בהתחלה הזוג יצטרך את הזמן שלו, וזה מובן וטבעי,
ואחר כך אני גם מניחה שהיא תשמח שתשמרי איתה על קשר...

עוד מעט בעזר ה' גם אלייך יכנס מישהו לחיים ולא תרגישי בכלל איך את "נעלמת" לחברות שלך.


ושאלה לי אלייך..
מאז שהם התחילו לצאת, והתארסו וכו..
את לא מרגישה שהיא כבר לא איתך?
שהיא יותר איתו?
או שאת פוחדת שאחרי החתונה זה ישתנה ביותר חדות?

להתרגל לדפוסי חשיבה שונים ביחס לחברה...

'אבדתי' חבר ממש ממש טוב בגלל קושי כזה.

 

אולי תנסי להתמקד בדברים שכן תהיי איתה בקשר

וגם לצמוח מכאן לחיזור קשריים עם עוד חברות שיכולות להוות את הצורך שחברה שלך מילאה עד כה..

בהצלחה רבה!

ממש החזרת אותי כמה שנים אחורה..
כשהחברה הכי טובה שלי התארסה, אני זוכרת שבאחת השיחות טלפון שלנו כמה ימים אחרי שהם סגרו, פשוט התחלתי לבכות, משום מקום. בכיתי ובכיתי ולא הצלחתי לעצור, היה לי כל כך קשה ההבנה שהחברות שלנו משתנה לנצח.
ממרחק של כמה שנים אני יכולה לספר שאמנם החברות השתנתה, אבל ב'ה הכל לטובה !
הבית שלה ושל בעלה הפך לי למקלט, הם היו הראשונים שידעו כל מה שעובר עלי, שמעו על כל פגישה שהייתה לי,
הקשר כל כך התחזק, ובעלה תמך כל הזמן.
3 שנים אחריה התחתנתי גם ב'ה. החיים ממשיכים, ילדים, עיסוקים, אבל חברות אמת נשארת גם כשאין אפשרות להיות בקשר צמוד כל כך.

 

א. מי אמר שאסור גם להיות עצובים ולהתאבל על סגנון החברות שהיה עד כה?

 

ב. אחרי השלב הזה- 

1. אם הקשר באמת קרוב ומשמעותי אז 'הניתוק' הוא זמני והחברות תחזור להיות טובה כמו שהייתה אך בקונסטלציה קצת שונה ( אין מה לעשות נכנס אדם אחר לתמונה שהופך להיות מקום 1)

2. לחזק קשרים עם אנשים אחרים שימלאו את הצורך שאותה חברה טובה מילאה 

3. לעשות דברים שמשמחים אותך ונותנים לך משמעות 

4. לצאת לדייטים ולחפש גם את החצי השני שלך 

5. לדבר בכנות עם החברה על החששות שלך 

 

 

ולשאר הרגשות הקשים שמלווים אירוסין של חברה טובה

וככה מפנים מקום לשמחה.

ארגש הוא גל, תני לו לעבור

קפצי לתוכו

שחררי את הדמעות

ורק כשתצליחי להיות במנעד העצב עד העצם

גם תצליחי לעלות ולהיות במנעד השמחה עד העצם

זה כל כך מובן המערבולת הרגשית הזו.

ובמיוחד הפחד לאבד חברה..*

 

אני גם חושבת שכדאי להרגיש בלי לפחד כי מי שמרגיש מנקה את הכאב ומאפשר מקום לשמחה.

 

כדאי גם לנסות להיזכר בפרידות ותקופות שעברת/ עוברת בחיים מה עזר לך אז לעבור אותם טוב?

(מחשבות מסויימות, אנשים מסויימים, עיסוקים מסויימים וכו'..)

 

ואם לא עולה לך רעיון מהעבר אז לחשוב מה יאפשר לך למלא את החוסר הזה שנוצר עכשיו? 

( העמקת קשר עם חברות נוספות וכו' כל רעיון שעולה..)

 

זו הזדמנות ללמוד עלייך ולגלות בך יכולות וכוחות שילוו אותך בכל אתגרי החיים. 

וגלות אלו כוחות/ כלים היית רוצה לרכוש.

 

מתפללת איתך שרק תרוויחי מהאתגר ובקרוב תמצאי את האחד שלך!

 

*לא פעם אחרי תקופת התנתקות החברות חוזרת.. מתפללת איתך שהחברות תחזור..

 

 

 

 

 

נפגשים כמה פעמים ואם מרגישים שלא מתאים ממשיכים הלאה. כנ"ל גם בפער דתי/סגנון/אופי וכו'

אני לא יודע איך להגיד לה שהיא לא יפה בעיניי.

נראה לי שאם זה משהו חיצוני (מראה וכד') שמאוד מפריע לך זה לא משתנה אבל אם זה קצת לא מוצא חן בעינייך או סגנון שאת לא רגילה אז כשתכירי אותו יותר יכול להיות שהפנימיות תקרין על החיצוניות וזה ישתנה לטובה. אבל צריך כל פגישה או שתים לחשוב אם זה משתנה ולא להגזים עם הרבה מאוד פגישות שיש דברים שמאוד מפריעים לך.

בכל אופן מתחושה אישית נראה לי שתיים שלוש פגישות זה המקסימום לבחון...

בהרבה פעמים יכול לקחת קצת זמן מ'נראה בסדר' ל'יפה'...

הרב פעמים זה לא בא ישר על ההתחלה וזה הגיוני לגמרי.

בנות בעיקרון הרבה יותר נמשכות לטון דיבור, ולדינמיקה תקשורתית מאשר למראה חיצוני

יעידו בנו שהצליחו לעשות על זה עבודה ולהתחתן באושר עם בחור שלא נראה להן חיצונית בהתחלה.

גם המשיכה הגופנית של בת לא מגיעה ממראה (בניגוד לגבר)

כך שהשאלה היא עם כמה רמות פחות ממה שזורם לך, היית מוכנה להיפגש?

מה יאפשר לך להיות בטוב איתו למרות שהוא לא נראה כמו שהיית רוצה?

הקשרים של שיוך / מגזר עדתי.
יופי הוא עניין יחסי.

בחברה המערבית, אידאל היופי שונה מאשר בחברות התרבותיות שקשורות למזרח.
בעלי עור בהיר רואים לנגד עיניהם אידאל יופי שונה מאלו של בעלי עור כהה.
במערב, לדוגמא - מודל היופי הנשי הוא נשים בלונדינית ועיניים כחולות.
נשים בארץ מעדות המזרח צובעות לבלונד בגלל מודל היופי הזה. את רואה נשים שחומות עם גבות שחורות ושיער בלונד - אותי זה מצחיק....

זה פחותמה ששאלה הפותחת

כשאתה במיטבך, רענן..

וגם שדכניות שיש לי המלצה עליהן ממישהו קרוב

הולכת לקניות רק כשאשכרה אני צריכה משהו

אבל יש גם מלא בנות שאוהבות קניות..

שתיקה כהודאה כזה

יש בזה קסם של חדש, של משהו שעוד לא נוסה ועתיד לקרות. זה מרגש

אני שונאת 'ללכת' לקניות. אם אני כבר שם אני מאד נהנית

אני אוהבת בעיקר קניות של בגדים , ומוצרים לבית .

 

הנה הרסתי לך את הסטטיסטיקה. 

 

 

יש מצב שזה אומר שהיא מתחברת לתוכן החיים שבתוך גבולות ההלכה, ומתחברת לתורה גם מתוך עצמיותה. ושלא בהכרח (כלומר: כנראה שלא) שהיא מתבטלת לרבנים כליל, אלא גם חושבת בעצמה ע''פ השכל והכוחות שה' נתן לה יחד עם הענוה וההקשבה לרבנים ולתורה.
זה יכול להיות אפילו דבר מעולה. לא כל אחד זוכה להיות מחובר לעצמו

לאו דווקא ששמירה על ההלכה נתונה להתלבטויות, אלא שהגדרה שלה לשמירת ההלכה אינה כנראה מה שאתה מגדיר.

דוגמא מובהקת, להבהיר את כוונתי:
אורח חיים בו מתייעצים עם רב, הולכים לפי רב מסויים - לבין אורח חיים בו התייעצות עם רב אינה קיימת או כמעט ואינה קיימת. אם יש שאלה - פותחים ספרים, מחפשים באינטרנט, מבררים בפורום...

אילו הגדרות יש לשמירת הלכה?
הדוגמה שנתת לא ברורה לי. גם אם הדרך לבירור ההלכה נעשית בצורה כזאת או אחרת, עדיין הקיום שלה לא מוטל בספק.

יש לך ספק? - שאל.

אתה צריך לשאול את מי שאמר לך למה *הוא* התכוון.

תמיד מוסיפים ש"כמובן שהיא מקפידה על ההלכה וחשוב לה והכל..."
אני מנסה להבין מתוך נסיונם של אחרים מה בדרך כלל המילים האלו אומרות.

זה דווקא ענין אמיתי וחיבור לתורה על כל צדדיה.
היא לא תשמע שיעור או תלמד הלכה וזהו.
היא תחשוב על זה, תחפש מה עוד אומרים על זה, תראה איפה זה מתחבר לה לחיים.

לא יודעת אם זה מה שאתה מחפש, אבל זה לאו דווקא משהו שלילי.

זה ביטוי לפתיחות מחשבתית - כמה ובאיזה אופן? צריך לשאול את מי שאמר את זה.

היחס שלה להלכה (אני נתתי גם דוגמאות שמענין אותה לשמוע על תרבויות שונות לדוגמה )

 

אם לא בטוח שהבנת את מה שאמרו לך תשאל שוב או אל אבל אל תניח הנחות מזה כי אפשר לפרש לכיוונים שונים

אני אישית ממש לא בסגנון של שיח כזה שנוגד את ההלכה...

הלכה זה בחילוף אותיות הכלה חח

זה אכן יכול להיות החשש שאתה חושב רק ממש לא מוכרח.

בדר"כ אני רואה לפי השאר הנתונים אולי אם יש מילים דוסיות אחרות..

 

זה יכול לתאר מישהי שלא חיה לפי מה שאומרים לה וזהו.
היא תבדוק בעצמה, תשאל, תברר, תחקור את הסיבות - ותגיע למסקנה מה נכון.
זה לא סותר התייעצות עם רבנים והקשבה להם.
היא פשוט מפעילה את השכל הישר להבין שלא כל מה שכתוב כא-ב באמת מכוון לא-ב כמו הפשט.

תחשוב על זה כמו על הפעלת שעון שבת או פלטה.
פעם זה היה מזעזע לחשוב בכלל על דבר כזה.
האם זה נוגד את ההלכה? לא. זה פשוט משהו שלקח זזמן וברור עד שהבינו שהוא לא אסור.

אפשר מקור?
לגבי פלטה אני חושבת שזה לא נכון, כי כבר מזמנים מאוד מוקדמים ידוע ש"מי שאינו אוכל חמין, צריך בדיקה אחריו אם הוא מין"
(גם לגבי שעון שבת זה לא נשמע לי הגיוני, העקרונות על פיהם דנים בזה הם לא דברים חדשים. אבל אין לי ידע ממשי היסטורית מה היה כשנכנס השימוש בשעון שבת)

הכוונה לשי כמובן היא שפעם דברים היו נראים אחרת מהיום, ובצדק. אבל זה לא אומר שהדברים היום הם אסורים. הם פשוט מבוררים מהאמת הבסיסית שלהם.

המשפט שכתבת הוא לא כל כך מפעם, וגם אז - אכלו חמין שהוטמן, כלומר חומם לפני שבת ואז נעטף בבד / כוסה בחול כדי לשמור על החום. כך התפתח החמין (ולכן זה שמו: הוא היה קצת חם גם בשבת בבוקר, כשכל האוכל קר).

לגבי שעון שבת, אמנם היום הרוב המוחלט משתמשים בו בלי שאלה, אבל למעשה יש מחלוקת האם מותר להשתמש בו או לא. הרב פיינשטיין נטה לאסור שימוש בו בכלל בגלל זילותא דשבת.

א-י
כא-ל
לא-מ
מא-נ
עא-פ
פא-צ
קא-קיב
קיט-קכא

בע"ה. שבת שלום ומבורך

איך שאדם יראה את עצמו- ככה הוא יקלוט אחרים.

חז"ל אומרים למשל- "איזהו המכובד המכבד את הבריות" ושמעתי פירוש יפה שזה שהוא מכבד את הבריות מעיד על עצמו שהוא מכובד. לכן "ואהבת לרעך- כמוך". הבסיס לכל זה האמון בעצמי.

לפי מה שאני הקטן מבין- האדם הוא קודם כל סובייקטיבי ורק מתוך זה מגיעה האובייקטיביות של איך שהוא קולט את המציאות מהצד. לכן מאוד חשוב שהאדם יראה את עצמו באור חיובי. רק אדם שלם עם עצמו יכול לראות את השלמות הזאת באחרים, זה מה שנקרא 'עין טובה' ולהיפך קנאה- שבאה ממקום של אי שלימות עם עצמי- ומתוך כך הצורך להסתכל החוצה ולהשיג את השלימות בצורה דמיונית ולא אמיתית

אם היא הזיווג שלך זה יסתדר על הצד היותר טוב. בהצלחה

 

תמלא את השבוע בדברים טובים 

והרבה לימוד תורה

 

 

אולי יעזור- ללמוד תורה?  להתחזק באמונה? שיחות של הרב יגאל כהן?
ולדעתי גם - חיזוק הביטחון העצמי " אני שווה, מי שתהיה איתי תזכה (לא מתוך גאווה) , ה' מייעד לי מישהי שהכי מתאימה לי בדיוק "

תעכל את מה שזה אומר.. זה לא פשוט בכלל. תדמיין מה זה דורש מבחינתך להכיל.

להגיד אהבת ישראל זה קל, בפועל לגדל ילד שלא שלך זה יותר מורכב ממה שזה נשמע.

בהצללחה!

מה לדעתך צריך כדי להיות מסוגל לזה? ואיך יודעים אם יש? 

ואם בכלל כדאי להכנס לקשר ולנסות...

 

 

עדיף עם אחד עם ילד 

 

זה מאוד אחרת מאשר בלי ילד אבל אני חושבת שמעבר לבירור שלך עם עצמך לגבי הרעיון זה קשר גם רגיל בינך לבינה (פשוט שתזכור את זה) 

 

אתה מכיר את הילד ? אם כן אתה יכול לדמין להיות אבא שלו ?

 

(למה פה בקושי מגיבים?)

היה אחד מבוגר במקום שאני לומד בו שאמר לי שלפי מה שהוא מכיר אותי אני יכול לעמוד בזה.

הוא דיבר מהצד שהאשה מחפשת הפעם מישהו סבלן ומכיל וכו'  השאלה אם יש עוד דברים

מה עוד צריך לדעת בשביל זה? 

 

את הילד אני לא מכיר..

אני לא הייתי שוללת מיד אבל כן הייתי מתייעצת עם מישהו חכם ומבוגר ממני שמכיר אותי ושאני סומכת על דעתו
תמצא מישהו כזה, שיהיה לך נוח לשתף אותו בכל הרגשות והמחשבות הכי עמוקים שלך ואיתו תתייעץ

כל הכבוד לך שבכלל חושב לנסות ולא מיד שולל
בהצלחה רבה!

שמתי לב שכל אחד - רק במילים אחרות - כותב שזו משימה יותר קשה מהרגיל...

 

תוכלו להרחיב לי את הסיבה המרכזית? 

מה היתה הסיבה לגירושין.

נראה לי שזה הדבר המרתיע ביותר.

כי לשאול אותה לא בטוח שיתן משהו, לרוב הגמל לא רואה את הדבשת שלו.

שיש הבדל בין חתן וכלה טריים שיש להם את כל הזמן שבעולם לעצמם ואז בשלב הבא מגיע תינוק, משותף
לבין חתן וכלה טריים שמיד מגדלים ילד.
ילד זה דבר שדורש, תשומת לב, וזמן, ומחשבה, ו צריך להתחשב בו, ואם רוצים לצאת אז צריך למצוא לו סידור. בקיצור, אתם לא לבד. מעבר לבניה של הקשר ביניכם יש עוד ילד בסיפור.
האם זה בלתי אפשרי?
ממש לא.
יש הרבה שעושים זאת, מצליחים ומאושרים, מכירה לפחות שתי משפחות כאלה, אחת מהן של רווקה שהתחתנה בגיל די מבוגר עם גרוש עם כמה ילדים.
אבל צריך שתהיה נכונות לזה, הבנה של מה זה אומר, ואכפתיות גדולה כלפי הילד.

להתחתן ולהצליח לנהל חיי זוגיות תקינים ובריאים ונעימים זאת משימה מאתגרת, אבל להתחיל לבנות זוגיות עם ילד זה מורכב עוד יותר

למה?
בעיקר כי זה לא ילד שלך, זה כבר עושה את זה שונה
אני חושבת שבמצב כזה צריך להתמודד בשתי חזיתות במקביל, גם בלבנות זוגיות עם האישה החדשה שאתה לא ממש מכיר וגם בלהצליח להיות אבא וחבר טוב של ילד (לא יודעת בן כמה הוא, ככל שהוא יותר גדול זה יותר קשה) שלא בטוח שמעוניין באבא בכלל, שאולי ירגיש שלקחת לו את אמא

זה אתגר; שאפשר להצליח בו
אבל רק אם יש נכונות אמיתית להצליח למרות הקשיים, ואם האישה היא באמת פרטנרית מוצלחת לזה ותשתף פעולה לגמרי

ורואה שזה לא ברור לך, אז ברור שצריך לברר למה היו הגירושים, ואיפה האבא בסיפור הזה
אפשרי לברר, אבל זה יותר קשה
בשלב מסויים תשאל אותה, אבל אני הייתי עוד קודם מבררת עליה (אולי אפילו לבקש ממנה מספר אחד לברר אצלו ומשם להתקדם, לבקש מההוא מספר של מישהו אחר) ומנסה להגיע למה היה שם
זה חשוב לברר עוד יותר מאשר אצל רווקה

תחשוב על כל הדברים המורכבים ששם וכמו בתוך הצגה תנסה לשחק את התפקיד שלך בתור בעל כזה...

שאפשר לעמוד בהצלחה במשימה שכזאת אם מפחדים ממנה

 הגישה שלי בחיים היא שאם מפחדים מאתגר כלשהו לומדים עליו איך לנצח אותו.  

תתייעץ עם כמה אנשים שמכירים אותך.
תחשוב טוב על זה.
אם אתה נפגש איתה ויש התאמה בסיסית, תעשה היכרות גם עם הילד. וככל שאתה מתקדם בקשר איתה ככה תיפגש גם יותר איתו ותכיר אותו. כי אתה מתחתן גם איתו..

בכל אופן, לפני הכל תברר עליה. אופי, סיבת גירושין וכו'. כי מבחינתה זה הדבר האולטימטיבי (רווק. ובחור טוב כמוך..) אז היא צריכה להיות ראויה לזה.

דתיה/מסורתית?
לא אכפת לך?

אם הילדים שלך יהיו דתיים יפריע לך שהם דוסים?
או אם הילדים שלך יהיו מסורתיים יפריע לך שהם לא מחוברים מספיק?

זה גם חלק חשוב

ועוד 2 נקודות,
בחר שאין לו זמן להיפגש, איך תתקדמו? למה אין לו מספיק זמן? זה לא מספיק חשוב לו? אולי הוא לא מספיק מוכן רוצה קשר כרגע?

והבחור שנפרדת ממנו,
למעשה אין שום פרטים (בחירה שלך, כן..)
אבל תחשבי עם עצמך ותעני על זה:
על מה נפל הקשר? מי החליט לסיים?(/משותף) את רוצה לחזור אליו? את רואה את עצמך ניגשת שוב וחוזרת אליו?

הרבה בהצלחה
בשורות טובות

הוא מוכן לבית דתי . לחינוך דתי .
אני פעמיים אומרת לו שניפגש בכל יום הוא בתירוץ אחר.
הקשר נפל בכך שהבחור נלחץ החליט שהוא לא רוצה להתחתן כרגע. וזה קרה בפתאומיות .
תאמת הייתי חוזרת הוא היה אדם טוב דתי קרוב שלי יש הרבה דברים משותפים.

להתנתק ריגשית מהבחור ולבחור אילו דברים לקחת איתך מהמפגש איתו ואלו דברים לא.

 

ב"ה שהוא יעץ לך דבר כזה, את מרגישה בטח עכשיו עד כמה זה מקל עליך.

לכי תדעי אולי זה חלק מהתפקיד שהוא בא אליך כדאי שתהיי במקום נורמלי שמגיע לך ומכבד את מי שאת.

תנסי לקחת נקודות אור מהקשר הזה.

על הכוחות שגילית, על הזהירות שלמדת, ובטח למדת המון קשרים מהקשר הזה על מה את מחפשת ובכללי וכשאת עכשיו הרבה יותר מנוסה.

 

ממליץ מאוד לדבר עם הבחור ישירות ולנסות להבין איפה ה'ראש' שלו. ואם הוא לא יכול להשקיע בשבילך, הוא 'לא זה', עזבי אותו ותחסכי לעצמך כאב ראש מיותר.

 

 

אין באמת קשר בין ההתמודדות שלך בלהתנתק מהבחור הדתי לבין הבחור המסורתי שאת לא בטוחה מה הוא רוצה ממך.

אם כבר התחלת קשר חדש סימן שאתה יכולה וזה טוב.

מברך אותך שיהיה לך קשר חדש ותשכחי את הקודם. לפעמים קשר חדש וטוב מרפא פצעים שמקודם.

מקווה שעזרתי אפילו בקצת.

בהצלחה רבה!! 

נכון בכל פעם יש לו תירוץ פעם לא יכול. פעם מזג אוויר .
כן ב"ה הקל מאוד עלי אמנם נסיעה קצת ארוכה .
אבל ללא ספק "משנה מקום משנה מזל "

חוצניק שעלה בגיל 8, שונה מחוצניק שעלה בגיל 18. חוזר בתשובה שהתקרב לתורה ומצוות לפני X שנים, שונה מחוזר בתשובה טרי, וכן הלאה.

מוזמנת בפרטי

וגם לא נכון

אחד למשל -

אוהו, והרי לכם כמה רעיונות - לקראת נישואין וזוגיות

מתייגת לך מומחה למציאת שירשורים מההיסטוריה @חדשכאן

זה נעוץ פה למעלה 😏

מקומות לדייט זול וסגור בירושלים מחר? - לקראת נישואין וזוגיות

שיש אחלה פיצריות ברמה עם סלטים ומרקים ומקומות ישיבה שגיליתי. אחד ביפו לכ זוכר את שמה ועוד מקומות..

הכי קלאסי זה רמדה
אבל לפעמים קצת עמוס שם
יש את קראון פלאזה מול בית כנסת הגדול
זכור לי כמקום נחמד

ויש בשרי ישראל, אחרי טרם וכל החנויות, בפניה ימינה בפנים..

מלונות מומלצים לפגישה בירושלים? - לקראת נישואין וזוגיות

חורף, הגשם מטפטף על העורף...וקר! - לקראת נישואין וזוגיות

לכם לנסות את הניגון שבלב של אליעזר רוזנפלד
יש להם הרבה סגנונות והם מתאימים את עצמם למה שמבקשים
והם מתאימים לסגנון שכתבת
בהצלחה!

יקר אבל נשמע שיש להם את השילוב הכי טוב בשבילכם

כל אחד מגדיר אחרת. ולכן חשוב לא לתת רק את ההגדרה אלא להסביר מה זה בשבילך כדי לדעת בבירור שמשדרים על אותו גל

אם חשוב לה משהו מסוים, שהיא מגדירה אותו x. גם אם היא טועה, זה מה שהיא מחפשת, וזה מה שהיא רוצה. אתה יכול להיות שלתפיסתך הוא כן עונה להגדרה, אבל לפי ההגדרות שלה לא.

ההחלטה בידיים שלה, ואתה לא צריך לחנך אותה, זה לא מתפקידך. מקסימום לתת לחבר טיפ לא לפגוש אותה כי היא נשמעת כך וכך.

ולא התווכחתי איתה כמובן, רק אמרתי את זה בתור הערת שוליים.
יותר התכוונתי לשאול מה המושג מחובר לעם ישראל אומר לדעתכם ? (:

 

כל אחד מפרש מושגים בהתאם לעולם שלו, לידע שלו ולאירועים והחוויות שהוא צבר בדרך 

ולכן כדאי למקד את השאלה- לשאול על הנושא מכמה היבטים , לבקש דוגמאות 

 

ובפועל - אני מסכימה איתך, שמחובר לעמ"י זה לא רק אחד שהוא דמות מנהיגה וכרזימטית סטייל מדריך בבנ"ע.

אבל אתה עוד תתקל בזה בדרך- וכדי שהבירורים יהיו יעילים בשבילך תדע למקד את הרצון שלך 

ולא להכנס לדיונים מיותרים 

 

 

אתה בטח לא חולק על ההעדפה שלה- הרי זה הענין שלה- כנראה שזה מה שמתאים לה. לכל אחד יש אופי אחר והעדפות אחרות. זה שהיא רוצה בחור כזה שמעורב בכל דבר שקורה בעמ''י באופן מעשי אני מרשה לעצמי להניח שזה גם מה שהכי מתאים לה. אדם קרוב אצל עצמו, ויודע מה הכי טוב ונכון עבורו.

המחלוקת שאני כן שומע כאן היא רק על ההגדרה- האם 'מחובר לעמ''י' חייב להיות בצורה מעשית, או שאדם יכול ללמוד תורה וגם להיות מחובר לעמ''י.
פה בודאי אני מסכים איתך, שלהגדיר 'מחובר לעמ''י' רק את מי שעוסק במעשה ומחובר בדרכים יותר חיצוניות (מאשר חיבור פנימי- נשמתי ע''י התורה)- זו הגדרה חיצונית. ההגדרה שלה לא מדוייקת.
אלא שפה היא סה''כ לא מצאה את המילים הנכונות ביותר למה שהיא מחפשת, היא לא ניסתה לקבוע מה זה מחובר לעמ''י ומה לא. אתה המשכת לדון איתה על הנושא החשוב הזה אך הוא לא קשור לנושא השיחה.

מה שהמשכתי איתה את הדיון היה על זה שמבחינתי זה נשמע מאוד חיצוני לחשוב שרק מי שעושה איזה פעולה הופך אותו למחובר לעם ישראל. זה הגדרה שלא הסכמתי איתה זה הכל.

לא מעיד על הבחירות שלה. היא יכולה להיות בחורה מאוד פנימית ועמוקה וממש לא חיצונית, והיא פשוט לא הגדירה את זה נכון. אז הדיון איתה היה נראה לי קצת מיותר ונשמע לי שמגיע (אולי) ממקום כזה שקצת נפגעת מההתנסחות שלה..
אז זה בסה''כ טעות טכנית של ההגדרה שלה

לא היה לי ממה להיפגע. זה יותר נבע מהעניין שלפעמים יש איזה אידיאליזם סיסמתי וילדותי שתופס דברים בצורה קצת חיצונית אז אמרתי לה מה אני חושב על זה, בדומה למה ש'לב אוהב' כתבה בסוף. (לא יודע ממה זה נבע אצל אותה בחורה).
בכל אופן אשריך על התגובות ⁦️⁩

סליחה אם זה היה נשמע שאני קובע מאיפה זה נבע אצלך (כתבתי אולי )
ומסכים שיש מושגים רבים שצריכים העמקה ודיוק

יש בעיה שמבררים דברים גדולים כאלה אצל חברים

זה דברים שלא בטוח החברים ידעו להגיד

וגם זה קצת לגמד את זה שחושבים שלהתנדב איפשהו זה אומר שהבן אדם חושב על כלל ישראל

אני מבינה את הרצון שלה. היא בטח גם כזאת ומחפשת מישהו שחשוב לו הכלל,

אבל אני חושבת שזה משהו ששומעים מהבן אדם וגם לא בטוח שזה משהו שרואים ישר

צריך היכרות קצת מעבר כדי לשים לב לזה...

 

אני רק מקווה מאוד בשבילה שזה מגיע ממקום כנה ולא אידאליזם מפוצץ וסיסמאתי (כי את זה נגיד אני לא סובלת)

 

 

קשה לדעת כמה חבר מחובר לעם ישראל,זה משהו יותר פנימי שכל אדם יודע על עצמו.
השורות האחרונות שלך זה בדיוק מה שהתכוונתי, שזה הסיבה שהמילה אידיאליסט מצחיקה אותי, כי לפעמים זה נהיה איזה סיסמא מפוצצת שריקה מתוכן אמיתי.

והיא חושבת על אחת או כמה מהן וקוראת לזה בשם של המושג

 

 

אפשר להגיד שגם אם בפועל הוא לא עוסק בזה ביוןם יום אם זה נמצא בשיח שלו, ואם הלימוד תורה שלו הוא כללי מבחינתו..

בכל מקרה  אתה אומר מה הראש שלו וכדאי שלא תחשוב אתה יכול להגיד שהוא לא 'ילד בני עקיבא' שלא תחשוב.. (יכול להיות שהוא כן, במידה והוא לא)

אין מה לרדת להגדרות אתה מבין ממה אפשר להזהיר ומה אפשר לחדד זה מספיק.

מבחינתי בחור שמחובר לעם ישראל זה בחור לא אדיש... שלא רק לומד תורה אלא יש לו מידות מעבר של אהבת ישראל שזה חשוב מאוד .
הבעיה שזה משהו שלא קל להגדיר וכל אחד יכול לפרש את זה שונה..
אם היו שואלים אותי את זה על חברה. הייתי חושבת על כל הפעמים שהיא עזרה .. והתנדבה וככה עונה.

את מה שהתכוונתי אליו.
אני רק התכוונתי להגיד שמהצורה שהיא אמרה את זה זה היה נשמע 'שמחובר לעם ישראל' זה בהכרח מישהו שמעביר פעולות או מתנדב איפשהו..ולא הסכמתי עם זה.
כי זה ממש לא מתחיל ולא נגמר שם.
לגבי מה שאת אומרת אהבת ישראל אני ממש מסכים שזה שאלה חשובה לשאול, ומידה חשובה מאוד שתיהיה באדם.. שנזכה.