פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 468)

לפחות עד שהן יבנו מספיק אמון כדי להתחיל לדבר. וזה קצת מורכב איך בונים אמון, בטח לא לעכשיו

 

בכל מקרה, תחשוב על שאלות שאפשר לענות עליהן תשובה ארוכה ומפורטת, וכשיש מקום שאתה יכול לשאול עליו עוד, תשאל

 

תנסה להגיע לנקודה בסיפור שבאמת נוגעת בלב שלה, ואז היא תדבר יותר

אני לא רוצה לפגוע בה,
היא יחסית מאוד עדינה בנפשה.
לכן להטיח בפניה את המציאות זה קצת קשה לי

את עורכת ממש טוב..

גם אנשים שמגדירים את עצמם כישירים לפעמים נפגעים מאמירות כאלה..
וכל שכן, בחורה שקשה לה לשתף
אגב את צודקת לגרום מישהו משהו זה לא בסדר, מינוח לא נכון שלי..

לשאול אותה היית מגדירה את עצמך כבחורה ביישנית? לחייך להיות נעים ..
ואז מהשאלות בסגנון תבין אם היא באמת ככה רק איתך או ככה מסיבה אחרת .
זה יגרום לך ליותר סבלנות והבנה וגם להבין אותה יותר.

''האם את חושבת שאת ביישנית'' בהרבה מהמקרים היא פשוט תיסגר עוד יותר, במקום לעזור לה להיות בטוחה בעצמה ולהיפתח

לדעתי ברגע שהיא תרגיש שאני לא שופט אותה ובא עם עין טובה ופתיחות, וגם משתף על עצמי בכנות זה יעזור לה יותר להיפתח. פשוט להיות אני, ולאפשר לה את המקום שלה

מדברים קודם על העבר ... על הלימודים ? איך בלימודים טוב לך ??
ואיי באמת כיף לשמוע ... את משתתפת בשיעורים תמיד?? ואי טוב מגניב
אני גם משתתף אומרים עלי שאני מדבר הרבה..
מה איתך את חושבת שאת ביישנית?

ככה עושים את זה

אם זה לא בא בהקשר של זה שהיא לא משתתפת יותר מדי בשיחה- ובצורה כזאת, נעימה- אז אין בעיה. ואפילו מעולה! צריך לשאול שאלות כאלו

אני כן אנסה לשאול את זה, בצורה שלא תיהיה פוגענית כלפיה..
אני אנסה לתאר את עצמי בסיטואציה שהייתי בה שקט, ולנסות לראות מה היא תגיד
תודה(:

אלו לא שאלות שאתה מנסה לחלוב מידע. הן שאלות של התעניינות. אם לא תביע התעניינות סביר להניח שהבחורה לא תפתח.
אם היא תרגיש בנוח איתך, משוחררת ושאתה פרטנר נעים, מתחשב ומתעניין זה יקרה מאליו.

למצוא פתרונות אחרים אם לשניכם קשה לדבר.

להתכתב מדי פעם ולא רק בשיחה.

לעשות דברים חוויתיים ולדבר עליהם קצת.

הרעיון הוא להקטין את כמות הדברים המאתגרים ולהוסיף דברים נחמדים.

אפשר גם לדבר על זה אבל לא בטוח שזה יצליח אם הקשר עדיין לא מבוסס מספיק.

בהצלחה!

שבאיזשהוא מקום יש לך את אותו קושי כמו שלה, רק שפה זה פוגש אותך יותר בעוצמה כי היא גם שקטה כמוך.. אמרת שאתה בדרכ אוהב להקשיב.

אז זו הזדמנות בשבילך לעבוד על העניין של לדבר יותר ופחות להקשיב כמו שאתה רגיל.. היא פשוט שיקוף שלך! 

לדבר עם ה על הכול ולבקש ממנו שיעזור לנו בכול מה שצריך כך אומר רבי נחמן שאר כול היום להיות בשמחה לרקוד ולשמוח אפשר לשיר שירי חנוכה וכו

באמת שלא

ותפילות.
ואולי כדור אם הטיפול לא עוזר(cbt)
אני עברתי טיפול פסיכולוגי בחרדות.

פשוט נורא

התחלת לטפל בזה?

אולי תנסה לחשוב- מה מפחיד אותך במחשבה על המוות?
ולא זוכרת מי אומר את זה- שככל שאנחנו עוסקים יותר בלאומיות שלנו, כעם ישראל, אז הפחד והעיסוק במוות פוחת... לא זוכרת איך זה מתקשר במדיוק עכשיו, גם כי השעה מאוחרת ואין לי כוח כל כך לחשוב על זה...
אבל רק שתדע, אם זה מרגיע אותך, שזה נורמלי וטבעי לחשוב על זה ולחשוש מזה, ורבים גדולים ניסו לתת פיתרון לבעיה הזו...

בלמהלך האידאות...

לא להזניח דברים שבנפש.

המחשבות האלו לא מגיעות בלי סיבה, כדאי להעמיק בזה.

יש פתרונות היום
וזו לא בושה לבקש עזרה כשצריך
שיהיה בהצלחה.

לנסות מטפל אחר או שיטת טיפול שונה.

לא להתייאש!!!

אנשים מגיעים להישגים מדהימים כשזו הדרך הנכונה.
כל הכבוד לך שאתה לא מוותר על עצמך וחותר לפתרון, תמשיך.
סבלנות והתמדה, יהיה בסדר!

מכיר כמה אנשים שהולכים לדבר עם איש מקצוע, ואני מעריך אותם הרבה יותר מכאלה שלא הולכים כי זה פוגע בהם בסופו של יום.

הוא יוכל לכוון אותך אם יש צורך לגשת לפסיכיאטר או מספיק למצוא פסיכולוג טוב

פסיכיאטר זה אחרי שממצאים את הטיפול בדרכים של דיבור,
לפעמים לדבר עם מישהו שמבין אפילו לא פסיכולוג עוזר מאוד, ובמידה ולא מצליח מתקדמים

+ יכולת כלכלית לשלם

אני לא סגור על זה אבל לדעתי אפשר ללכת לפסיכולוג דרך קופת חולים.

ויש לזה משמעות שלא תמיד רוצים שיהיה

מכיר מישהו באופן אישי שהולך דרך הקופה..דווקא הוא מרוצה...

גדולה המצוקה שלך,

וגם כיון שלתת שמות של מטפלים ו/או שיטות בפורום באינטרנט זה לא רציני ומזיק,

וכיון שאנחנו לא יודעים מי האנשים סביבך וכמה הם מביני ענין,

לכן אנשים חכמים כאן המליצו לך שתגש לרופא משפחה.

מתוך הנחה שרופא משפחה הוא אדם אחראי ונבון שמין הסתם פגש כמה אנשים במצבך, הוא יראה אותך פנים אל פנים ויקבל רושם מדויק יותר לגבי מצבך. לפי התרשמותו הוא יוכל להמליץ לך על תרופות שבסמכותו לתת ו/או להפנות אותך אל איש מקצוע מתאים יותר, פסיכולוג או פסיכיאטר לפי הבנתו.

חבל לסבול, אפשר להרגיש טוב!

בהצלחה!

 

עריכה: הוספתי את התגובה הזו כהסבר אחרי שכבר הגבתי לך שתלך לרופא כדי להסביר את המניעים מאחורי ההמלצה, שלא תקבל את הרושם שסתם שולחים אותך לרופא, או מנסים לפתור אותך בצורה כזו או שחושבים שאתה לא נורמלי, או איזה מחשבות שליליות שתשובה מתומצתת אולי יכולה לגרום לך לחשוב.

עם הכשרה או נסיון, רצוי מאד שניהם.

 

תגובות בפורום יכולות להיות נחמדות, ואשמח אם יעזרו לך, אבל לא הייתי בונה על זה

 

ואם הלכת ולא הועיל תחפש אחר. שיטות טיפול שונות וגישות שונות מתאימות לאנשים שונים. אם הוא עזר לאחרים לא בהכרח שיעזור לך - ולא משנה כמה תעודות יש לו כמה תודה אנשים אמרו לו.

כמובן תן אמון, אל תחשוד מההתחלה. הם באמת מנסים לעזור ובדרך כלל מסייעים - יש יותר ויש פחות.

 

בהצלחה

למה שאתה מתאר והוא טיפל בזה תרופתית בשילוב שיחות טיפוליות.

אבל לפני זה חשוב ללכת ולאבחן אצל איש מקצוע שמומחה לדבר.

 

המון בריאות. שלווה ורוגע!

אחרים.
1. טיפול תרופתי יכול לעזור במקרים מסויימים.
2. ללכת לפסיכולוג
3. לנסות לשבת ולחשוב מה גורם לך להתעסק כל הזמן במוות ולנסות לחתור להסתכלות שורשית יותר בריאה על העניין.
4. אתה יכול להגזים ולהגחיך את המחשבות, כמו כן אני אמות ואהיה גופה מסריחה שתולעים אוכלים אותה והנפש שלי ילך לגיהנום ואני ישאף באש לעולמי עולמים, זה עוזר להסיר את הפחד שזה הכלי של המחשבות הטורדניות.
5. כשזה עולה ומציף אותך תוך כדי שגרת היום צריך פשוט להחליט שאתה לא הולך לחשוב על זה באופן רצוני, אלא לתת למחשבות לצוף בלי שאתה מתניע אותם. אתה יכול לקבוע לעצמך פעולה מסויימת שאתה עושה שמסמל לך שכדאי לא לחשוב באופן אובייקטיבי על המחשבות. נגיד אני נוגע במצח שלוש פעמים.

עם כל העצות אני יודע שזה מאוד מאוד קשה.
בהצלחה רבה

בהצלחה אחי אתה תצא מזה ותגלה חיים חדשים וכיפיים

תפנה לרופא משפחה ותספר לו על הסימפטומים
הוא כבר יפנה אותך לטיפול מתאים

או לחלופין תחפש טיפול ב CBT אצל איש מקצוע רלוונטי
(אם תכוון באזור נוכל להמליץ לך על אנשי מקצוע. )

מקווה שיוקל לך. לא קל לחיות בתחושות כאלה
ושיש אנשים טובים שיכולים לעזור ברגעים קשים

< מישהו נפטר לך לאחרונה? חולה? זה גם עלול להשפיע>

תפנה לטיפול אצל פסיכולוג שמתמחה בטיפול קוגנטיבי, סי.סי.טי  באו.סי.די.

 

ומישהו כזה, שעובד במקביל גם עם פסיכיאטר, כלומר, שיש אפשרות לשלב גם טיפול תרופתי.

 

קודם כל, כדאי לאבחן אם זה אכן או.סי.די. - מה שנקרא בעברית "טורדנות כפייתית". זה לא משהו נורא, ואפשר לטפל בזה מצוין ותוך זמן לא רב. לגרום לו "לרדת מההגה" של החיים...

 

לפי מה שאני שמעתי פעם מאנשי מקצוע מומחים, כשהתעניינתי לטובת מישהו - גם כדורים וגם טיפול קוגנטיבי, כל אחד מהם עוזר לכשמונים אחוז מהצריכים לכך.

מקובל, שהכי עוזר שילוב של שניהם.

 

לגבי אל מי כדאי לפנות, זו גם שאלה של מקורות תקציב.. 

 

מכל מקום, אם תרצה, פנה אלי באישי - ואתן לך אופציות שאני מכיר ממה שביררתי בזמנו, וגם ראיתי תוצאות על מטופלים.

נגיד אני שומע או קורה על משהו שקשור למוות אפילו תוך כדי לימוד ישר עולה לי אסוציאציה של מישו קרוב. אותו דבר מחלה ואז אני מקבל התקף חרדה.
זה אומר שאני לא מסוגל לשמוע לא על מוות ולא על מחלות. זה מתסבך אותי ברמות קשות.😔

מחשבות טורדניות זה תופעה נפוצה, והרבה מתמודדים איתה. חלק יותר וחלק פחות.
א. אל תזניח, לך תטפל בזה, לפי מה שידוע לי טיפול cbt זה הכי יעיל.
ב. תלחם בפחד, אם תלמד להשהות את הפחד, הוי אומר שכשמגיעה לך מחשבה כזאת ואתה פוחד שזה יגרום רע למישהו, אתה לא עושה כלום ולא חוזר על כלום, אתה פשוט נותן לפחד להפחיד, אתה לא פועל, אתה רק משהה את הפחד, וזה מאוד קשה אני יודע אחי, אבל זה הפיתרון, תחדיר לעצמך שרק ה' יתברך הוא הקובע מה יקרה בעולמו, ושום מחשבה שלך לא תגרום רע לאף אחד מהמשפחה שלך. ה' איתך! הרבה הצלחה ובריאות איתנה אמן!
ושוב אחי אל תזניח, לך לאיש מקצוע ובע"ה יתברך תצליח ⁦️⁩

יש קבוצת ווצאפ של שדכנים לפרק ב שמעתי

בלי לשפוט ובלי לבקר אותם ספציפית ח''ו.. נראלי שכדאי לקחת את זה למקום של הפקת לקחים עבורנו.
לחשוב כיצד ניתן אולי לצמצם את התופעה לפחות. להקטין את אחוזי הגירושין של הסטטיסטיקה

לפי מה שזה נראה אי אפשר להצליח בזה בלי ליווי של ייעוץ.

ועוד אמת? זה ממש מוציא את החשק.

רק מניח פה אמירה כללית:
יש תכונות שלי אישית אין ספק בכלל שהן רק עלולות להגדיל את הסיכויים (לא של אדם פרטי אלא בכללי). וכן להיפך.
לא מדבר פה על 100% אחוז או 80% אחוז. ולצערנו אף אחד לא יכול להיות בטוח שח''ו זה לא יפסח עליו.
אבל כנראה שאפשר למזער את זה באופן כללי

צריך ממש להתפלל על זה
ולהיות במודעות. להשקיע

ולא חסרים זוגות שעל פניו הם הפכים גמורים ויש ביניהם זוגיות מצויינת. אז כנראה יש דברים שמחזיקים את הדבר המיוחד הזה שנקרא זוגיות, וזה לא בהכרח הדברים הכי חיצוניים..

הרבה יש ללמוד מהדברים האלו.


ו@חיות צבעונית יש לי מה להגיד לך על הפתיח והשאר, אולי אגיד לך באישי.

ממש מבינה את הכאב והמקום שהידיעות האלו מכניסות אליו, עאכו''כ כשמדובר בקרובים אלינו.

תראה כמה יש מסביבך שלא מתגרשים..

זה נכון, אבל כשפתאום זה נהיה נפוץ כל כך? זה מחליש

 

אבל אסור שזה יחליש את האמונה שלך במוסד הנישואין 

 

אצלי הסיפורים האלה - שגם אני פוגש - מגבירים את הנחישות לעשות הכל כדי שלא להגיע למצב הזה

ולכן גם את האמון בעצמי, שכיוון שאני מודע יותר ונחוש יותר, אצליח

 

הכלים שנראים לי טובים לזה הם למשל

ענווה - לקראת נישואין וזוגיות

 

הכלים שנתת זה בדיוק מה שהתכוונתי

עצם המודעות תעזור לך לעבור את הבחינות
כמה עצות:

ללמוד בספרייה
ללמוד עם חברים
לבקש מהבחור שידרבן אותך ללמוד
לקבוע איקס שעות שלומדים ובשאר הזמן מתכוננים

שיהיה במזל טוב

עליו.. אני פשוט לא רגועה.. מן רצון של להיות איתו כל הזמן.. וברגע שאנחנו נפרדים עד לפגישה הבאה אני כל הזמן חושבת עליו.. ושוב, ב"ה שזה ככה ומתקדם אבל עדיין הלימודים....

תודה על העצות האחרות

תגידי לעצמך עכשיו אני לא חושבת עליו כמה שעות ומתרכזת בלימודים וכשאחזור לחשוב עליו עוד כמה שעות זה יהיה מרגש יותר כי התגעגעתי..

אי אפשר להגיד שזהו ועכשיו ל-x זמן אני לא חושבת עליו.. להפך.. זה שוב מזכיר לי אותו...

בכל אופן תודה.. אנסה

זו תודעה כזו שנכנסים אליה ע"י ההתבוננות ועם הזמן מצליחים יותר ויותר. כמו שריר שמאמנים אותו.

להיעזר בחברות .. להזכיר לעצמך את כל ההצלחות שלך
כמו שהצלחת אז אין סיבה שלא תצליחי עכשיו
וכל פעם שתלחצי תחשבי על זה .
חוץ מזה תלמדי עם חברה טובה.. תאספי את החומר.. ותפללי לה'
היה לי סמסטר שמישהי שאני מכירה נפטרה הראש שלי לא היה במבחנים בכלל אלא זההשהיא גוססת וזה שהיא נפטרה וזה שיש שבעה ושלושים וכו'...
ועשיתי את כל מה שכתבתי לך אני חושבת שבאמת עזרו לי משמיים ובסוף הציונים שלי היו גבוהים כמו שלא היו אפעם.

תאמיני שאת מסוגלת תזכרי לעצמך שאת טובה ותפללי לה'

בעז"ה שבראש שלך לא יהיה מפוקס רק מדברים שמחים(:

מה שעוזר לי זה שמבקשת שהוא ישאיר את הפלאפון בחדר בזמן שהוא לומד (שזה בדרכ מקביל לזמן שאני בשיעור/ לומדת עם חברה), ואני מכבה את האינטרנט.
זה קשה מאוד מאוד, אבל גורם פחות לדבר בזמן שאנחנו לומדים.
לגבי המחשבות, אם זה משהו ספציפי שרוצה לומר כותבת לעצמי תזכורת ואז זה מרגיע את הלחץ של לומר עכשיו, כי אני יודעת שלא אשכח.
ואם זה סתם לחשוב עליו, מחייכת לעצמי, מדמיינת בראש שלי שהוא מבקש ממני ללמוד, ומכריחה את עצמי להתרכז בחומר. (לא לשכוח אותו, אלא להתרכז. שמחה שזוכרת ושהוא עולה לי במחשבות)

שימי לב שלא יפול בתקופת מבחנים (אלא אם כן זה סבבה לך)

ושה' יהיה אתכם

כל אדם צריך סף שונה של מידות שונות כדי להתנהל נכון, וכל בן זוג יכול להכיל סף שונה של מידות שונות

 

(יצא לי דו משמעות מגניבה שאף אחד לא היה שם לב אליה - "סף" הוא גם מפתן דלת ולכן ההקשר כאן הוא מה שצריך לעבור כדי להתקדם; "סף" הוא גם כלי שמכיל דברים - כמו "שומרי הסף", כן כן, שומרי הסף שמרו על הגביע של המלך ולכן יכלו להרעיל אותו -, ולכן הוא יכול למדוד כמויות - כמה ענווה או יכולת ויתור יש לי)

למיטב ידיעתי הפירוש של סף זה רק מפתן הדלת ולא כלי, ושומרי הסף אלו שומרי הראש שהיו עומדים בדלת לשמור על המלך.

לעצם נכונות הפירוש:

ירמיה נב יט "ואת הספים ואת המחתות"

זכריה יב ב "סף רעל"

 

לנכונותו בהקשר הזה: רש"י למסכת עבודה זרה לח:

וספות - כלים להשתמש, כמו "שומרי הסף"

 

 

פעם חשבתי שעד שלא אשיג מבחינת מידות x y z אז לא כדאי לי להתחיל לצאת..
זכיתי, והרבנית שלי דייקה אותי שזו טעות.
כי יש עניינים שהם עבודת חיים
אני לא יודעת מאיזה מקום באה השאלה אבל היה לי חשוב להוסיף את הזווית הזו.

כמובן בנוסף לעוד...

יציאה מהדעת

[=אמונה = מנוחה = הרפיה = נוכחות]

 

("בא חבקוק והעמידן על אחת שנאמר (חבקוק ב, ד) וצדיק באמונתו יחיה...)

מודעות עצמי (שאיפות, תכונות, הכלה עצמית וכולי)

מודעות לסביבה (נורמות בסיסיות, אמון באנשים)

אגו מאוזן (מה היחס ביני לבין מי שאני יוצא איתה, עד כמה לשמור מרחק, עד כמה כדאי להתקרב בכל שלב, מבחינה מסויימת זה לא פשוט בכלל)

בכמויות.
רצון אמיתי וכן להיטיב עם בן/ת הזוג
רגישות ויכולת הכלה
מודעות ונכונות לעבוד על עצמי ועל הזוגיות

זה לפחות חלק מרכזי לדעתי, לאדם יכול להיות הכל חוץ מרצון ואז כלום לא עוזר.

רגע זה לא התפקיד של @המטיילת בארץ?

אבל כנראה שהשבוע לא היה לה זמן..

הייתי באזור עם קליטה בעייתית כל השבוע ולא הצלחתי לפתוח שרשור למרות שרציתי.
כל הכבוד לברגוע שפתח

אם @המטיילת בארץ רוצה, אני מוותרת בשמחה על קכב - קל

א-י
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
עא-פ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח

 

עא-פ

 

@חופשיה לנפשי
יהיה לך משהו לעשות בשבת

בכל מקרה יהיו אי הסכמות, גם על חינוך הילדים, מצד אחד זה שיודעים מראש זו לא סיבה להיפרד, מצד שני אם זה מהותי זה יכול להיות סיבה הגיונית לחוסר התאמה.

אם תפרטי נוכל לעזור לך יותר לחדד מה עומד מול מה.
השאלה מה הפער בדיוק?
לכל זוג יש פערים בכל נושא. כן - גם זוגות מאושרים חושבים שונה.
לעולם לא תמצאי בן ובת עם תפיסה זהה לחלוטין.
השאלה היא תמיד, האם זה חיסרון שאת יכולה להכיל, האם הוא טוב לב ובעל מידות, כך שגם כשיהיו פערים תצליחו לדבר עליהם ולמצוא שביל זהב.
האם כשדעתו שונה הוא שתלטן, או מקשיב ואתם מחפשים פתרונות.
אף אחד לא יודע איזה אתגרים החיים יזמנו לו.
העניין הוא לצעוד בשביל עם מישהו שילך איתי בטוב ובתקשורת טובה.
תפרטי קצת יותר מה הפער

היה רק דייט אחד |נבוך|
ויצא שדיברנו על זה...
לאחד ממש חשוב בית ספר צעורב (כמובן מדובר על גילאי יסודי)
ולאחד ממש צשוב נפרד
(קצת סטייל בני עקיבא אריאל)

או שזה קצה הקרחון לפער דתי ענק?
כמובן איןתשובה נכונה
יש מה הפער שלך יהיה בסדר לחיות איתו
אני מכירה זוגות מאושרים שאחד דתי ואחד לא.

מה הכי קריטי לך בבחור?
תכתבי פה
מה מתוך זה יש בו כבר?
על איזה תכונה יושב הפער הזה?
ועד שיהיו ילדים בכיתה א', הרבה דברים יכולים להשתנות ולהתאזן.
כשמתחתנים לא יודעים לאן כ"א מבני הזוג יתפתח
יש כאלה ששינו אג'נדה דתית אחרי החתונה
לכןתמיד חשובלהתחתן על סמך קשר ותקשורת.
פחות על הבטחות עתידיות שלכי תדעי...

אם זה היה מוזכר אגב, שאחד מעדיף כך "אבל נראה, תלוי במציאות וכו'" והשני קצת אחרת, נו. אבל אם לאחד עקרוני מעורב ולשני עקרוני נפרד - כנראה שנקודות המוצא מאוד שונות.

הם לא קריטיים בשביל לפסול.

באופו כללי, לא מומלץ לדבר בפגישות הראשונות על דברים אידאולוגיים שנויים במחלוקת כי אז נוצר בלבול ובלאגן עוד לפני שהחלק הטוב נבנה. אם אתם מאידאולוגיה בסיסית דומה אפשר להתחיל ולראות לאן מתקדמים ואז להתחיל דיונים מדי פעם ולראות התאמה.

בהצלחה

הגעגוע שאתה מתאר נשמע שמגיע ממקום אמיתי,
יש אופציה מבחינתך (ומבחינתה כמובן...) לנסות לחזור לקשר?
נשמע שהיה לכם טוב,
ושהסיבה שנפרדתם זה שהרגשתם שתקוע משהו..
אם רוצים אפשר לעבוד עלזה.

בהצלחה רבה~

ואני ממשיך לשקול את זה, אבל ממש מפחד לפגוע בה, הרגשתי ממש איך שלקראת סוף הקשר היה לה ממש קשה...
אני רוצה להאמין שהיא המשיכה הלאה ופשוט לשחרר..

אני בהחלט מאמין שאם היינו עובדים על זה היינו מצליחים, אבל כשרציתי לדבר איתה על זה היא ביקשה להפרד...

לעניות דעתי תנסה לבדוק דרך צד שלישי אם היא פנויה/בעניין לחדש את הקשר..

ואם לא רלוונטי תמשיך הלאה לחפש.

בהצלחה~

יהיה לך קשה לשחרר ולהתקדם.
ואולי זה יעזור גם לה כי אתה הזיווג שלה..

היו מקרים מעולם. אולי גם מצידה יש עדיין ספקות אבל היא לא תקום ותעשה צעד.

אני מדמיין את הסיטואציה שעברת כשפתאום פגשת אותה ברחוב. ווואי, זה באמת ממש כואב.
תעשה צעד לדעתי. תפנה אליה בדרך שנראית בעיניך ותסגור את העניין לכאן או לכאן.
בהצלחה

וגם תשתדל לא לחשוב על הקודמת ולהכניס אותה לראש יותר ככה, אלא פשוט להסיח דעת ולחשוב על דברים אחרים.

חחח. סתם לא ניראה לי, 

אבל ממש מזדהה ומבינה מהצד השני.

אתה נשמע בחור מקסים..
אתה צריך להבין שגם לה זה קשה..
ותזכיר לעצמך כשבחורה מקבלת החלטה לא להיפגש יותר היא מבינה את גודל האירוע, וזה כואב לה(בעצם לכולנו לחתוך בקשר)
אל תכאיב לה, תשחרר תבין שלה זה לא טוב בשביל שהיא תתקדם ושהיא ואתה ב"ה תקימו בית נאמן בישראל(:

אני חושבת שטוב לבדוק מול הבחורה בעזרת צד שלישי כי הבדיקה תאפשר לך יותר לשחרר.

ואולי באמת תנסו וזה כן יתפתח.. 

טוב שזה ייסגר בשכל יותר ברור ואז גם יהיה אפשר להתחיל תהליך בלב..

בעז"ה שתמצא בקרוב!

 

חס וחלילה להתמקד ברע!
ואהבת לרעך כמוך לא מתבטל בגלל שהקשר לא התקדם כמו שרצית!

כדי לשכוח צריך דבר ראשון להאמין שזה רצון ה', שלא סתם עברת בקשר הזה ושכחת הכל, כדי לשוח צריך לעבד את הקשר, ללמוד את עצמנו ואת הנוכחות שלנו בקשר ומתוך זה לצמוח ולגדול הלאה.

אפשר בהחלט להתבונן ולראות איפה היו הנקודות בינינו שלא התחברו ולא התאימו, אבל לא בעין שיפוטית, אלא מזווית ראיה של התבוננות פנימית בעצמנו. צריך להבין שהבנאדם שנפגשת איתו יכול להיות מדהים ועדיין זה לא יהיה זה...


כל החיים אנחנו עושים עבודה עם עצמנו בנושא הזה של לשון הרע, עין הרע וכו' ואז פתאום כשנפרדים צריך להתמקד ברע ולתת לו במה?!

חלילה לא רוצה לפגוע אבל חשוב היה לי להגיד את זה...

זה נכון שלא טוב להתמקד ברע. אבל זה לא נכון שחיסרון זה דבר רע ולכן זה גם לא אמור לעזור להשכיח.(אם לא היו חסרונות לא היינו בני אנוש. זה המעלה שלנו)

אנחנו חושבים על אדם מסוים שאנחנו מתגעגעים אליו למרות שיש לו צדדים רעים,
ואז בסופו של דבר אנחנו נגיד לעצמנו.. שאנחנו אוהבים אנשים עם התנהגויות פחות טובות וזה מה שמעכב אותנו.. ושאנחנו "נמשכים" להתנהגויות כאלה.
זה נפוץ מאוד אגב..

תוכל להסביר?

הוא חידד את זה שזה לא באמת משכיח- ממשיכים להתגעגע ולזכור 

ובעקבות כך שמתמקדים בצדדים הרעים שבו

אנחנו מייצרים לעצמינו תפיסה בראש שהמשיכה היא בעקבותם(הצדדים הרעים)

ושיש לנו משיכה טבעית לכאלה עם כאלה צדדים(התנהגויות) שליליים.

 

 

וגם על חסרונות שהם "לא רעים" חל איסור לשון הרע (לא כי הנושא כאן הוא לשון הרע, סתם כדוגמה רלוונטית)

גם לא טוב וגם לא עוזר לשכוח.

ציינתי שחסרונות זה לא דבר שלילי בלי קשר לאם טוב או לא טוב להתמקד בהם

לא התייחסתי לנקודה הזאת

 

אבל חסרון הוא חסרון, אחרי הכל.... 

למשל - אם אני לא יודע לשיר, זה לא "רע", אבל לדעת לשיר זה דבר טוב, ואני כן מעודד את עצמי לדעת לשיר (לא מתאמן בנוכחות אנשים... ;)    )

אבל זה שלשיר זה דבר טוב שאתה לא יודע,

זה לא מוריד בכלל בכלל מהערך הטוב שלך.

כמובן זה היה רק כדי להבהיר, כי לפעמים כדי להעריך אנשים עם חסרונות אנחנו מטשטשים את זה שחסרון הוא חסרון

כדי לא להעריך אנשים עם יתרונות אנחנו מתרכזים בחסרונות ומטשטשים את היתרונות
אני בכ''מ בגישה של לראות את הטוב. כי האדם הוא טוב. אמנם כל אחד הוא טוב חלקי, אבל טוב.. לפעמים קשה לנו להיות אובייקטיבים בענין הזה

אז אין בעיה

ערעור עבירה חמור יותר מעבירה דווקא בגלל שזה משהו שאדם עושה עם עצמו בפנים..
מבין?
עם זה היה משהו חיצוני ניחא, זה לא דורש יותר מידי עבודה לתקן פגמים חיצוניים, אבל כשזה נובע מבפנים זה חמור יותר, דווקא מפני שזה פנימי כל כך...
אדם שמדבר לשון הרע "רק כלפי חוץ" כל מה שהוא צריך לעשות זה להפסיק לדבר לשון הרע והבעיה נפתרה, אבל אדם שבפנימיות שלו מערער כל הזמן בלשון הרע קשה לו הרבה יותר לעשות את הסוויץ' בראש ולהפסיק...

רק כדי להגיד לך שאתה נשמע ממש חמוד ורגיש (הסתכלתי פה בעוד תגובות שלך )

(לא נכנסת לעניין של אם אפשר או אי אפשר לחזור ולנסות את הקשר, רק רוצה להגיד דבר על השכחה.)


אפשר רק להגיד שיש דברים שהשכחה לא תמיד תופסת בהם? לפחות לא כשנמצאים עדיין במרחב המסויים הזה בדרך אל הבית.
אנשים שמשמעותיים לנו ובמיוחד כאלו שהשפיעו על חיינו (גם אם כל הסרט של 'זה בדיוק מה שחיפשתי' היה רק מהצד שלנו), לא 'נמחקים' ו'נשכחים' כל כך מהר. לא משנה כמה זמן עבר, הם מסתובבים במרחב הזה. הם השאירו משהו משלהם.

מה גם שכשמנסים לשכוח, באופן אוטומטי חושבים על הדבר עצמו...ופרדוקס - איך אפשר לשכוח מה שכל הזמן חושבים על איך לשכוח ממנו?
אז אולי הדרך היא אחרת. לסמן .
פשוט לסמן מה היה משמעותי בתוך הקשר, בלי תלות במי שהיה שם, לסמן 'אני זוכר/ת כי היה שם משהו משמעותי עבורי. היה שם משהו שנגע בי והיה אמיתי'.
כשמסמנים את הדברים המשמעותיים מתוך המכלול, הרבה יותר קל להתמקד בדרך שרוצים לצעוד בה. שולי הדרך ישארו שם, מקשטים ביופיים המרהיב את הנוף, אך אני לא אצעד בתוכם עוד. כי הם לא הדרך שלי. הדרך שלי מסומנת.

כשבוחרים מה לזכור, מה שצריך להישכח...
נו, טוב...בכלל לא חושבים עליו.

מה באמת אתה רוצה?
נשמע שלחזור אליה....
אם זה הצעד - תחשוב איך להציע לה. מה הצורך שלה שקשר איתך לא מילא. ואז- איך תוכל לחזור אליה ולתת לה את מה שהיה חסר. ברור שחזרה צריכה לבוא עם שינוי כלשהוא אצלך.

אםאתה רוצה להיפרד , תעשה תהליך עם עצמך.
תציף כל מה שעבד ביניכם. מה היה טוב. תתמלא בתחושה הזו. תודה על כל מה שקיבלת. ותסכים בפנים להגיד שלום לטוב הזה איתה.
אח"כ תתמקד במה שגרם לסיים.
ותכתוב לעצמך כתיבה חופשית אחרי הדמיון.
יתבהרו לך הרבה דברים
בהצלחה

איזה משמחחח

שתזכו להקים בית של קדושה והשראת שכינה
מלא באור אהבה שלום ושמחה

מזל טוב ושיהיה בניין עדי עד!!

אשתך תזכה לשמוע את השירי דביקות הנהדרים שלך!
חח אולי זה הזמן להלחין שיר? ⁦⁩ (בשבילך.. לא חייב לשתף איתנו אבל נשמח )

שתזכו להשראת שכינה! וילדים מתוקים

הריגוש או השגרה?
אני רוצה להתחתן כדי שמס הכנסה יפסיקו להוריד לי כל כך הרבה

ובטח כשיש ילדים, יש נקודות זכות.
ואז המיסים יותר הגיוניים

אתם לא מרגישים פשוט חוסר?
שמשהו לא שלם?
שמשהו שבור?

חשוב להיות מודע שכל ריגוש כזה או אחר הוא זמני ממש.

אחרי זמן ממש לא רב כל ההתלהבות שאתה מדבר עליה נעלמת כלא הייתה.

 

שאלתי פעם חייל שמשתחרר (חתמתי לו על ט.ט) נו איך ההרגשה? הוא אמר לי שכל ההתלהבות היא יום יומיים וזהו

 

מי שמחפש ריגושים, נראה לי שיחפש במקום אחר חח

אחריה מגיעים ילדים, שחווים דברים דומים לאלה שהתרגשת מהם כשהיית ילד. ואתה מקבל הזדמנות "לחוות" אותם שוב

כדי שנתחיל להתרגש מהדברים שאנחנו לא מתרגשים מהם כשהם קורים לנו, בזה שהם יקרו לילדים שלנו?

חח

אתה מתרגש שקורה לילד שלך מה שריגש אותך בתור ילד

ואז אתה הופך למבוגר ומבין שעבודה זה איכסה ולמה לעזאזל אי אפשר להשאר בן 5 לנצח

(הייתי בחי''ר 07, מסלול הסדר מרכז)

כי אתה מגלה שאתה הולך להיות טירון מסכן. ויקח זמן עד שתעבור הכשרה באמת ואחריה באמת תיהיה חייל

הטעות היא שאנשים מתרגשים כי הם בונים על מציאות מדומה והיא מתנפצת להם בפרצוף. הם בונים על זה שיהיה להם קל ולא באמת מהמשמעות שהם מוצאים גם בדברים שהם ''לא באמת''. הכל הוא ''באמת''.. פשוט צריך להבין את המשמעות של זה..
אני מדבר גם על ניכוש עשבים, או תורנות מטבח, או קאדרים. או מאזין..

זה באמת יפה שהחתונה-בית לא מגבילה באמת אלא להיפך, פותחת.
ובנוסף לזה נמאס כבר מלהיות במקומות זמניים ולהכיר אנשים שאתה יודע שתיפרד מהם בשלב זה או אחר כשאין לך את המקום השורשי-הבית שממנו אתה לא נפרד.

אתה לא חייב כלום לאף אחד

וכדאי בצורה כמה שיותר מכובדת.

היא שולחת הודעה פעם בשעה וגם זה תשובה קצרה.  אם אני לא שולח כלום אין שיחה.

אני גם לא בדרך כלל יוזמת שיחה..

מתאר לעצמי

אולי תשאל אותה קרה משהו?

יכול להיות שבדיוק היא מבואסת ממשהו?

ואם היא תגיד כלום תשאל אם בטוח

כמו שחתולים מוזרים הם חתולים

 

כל עוד אין לך צורך לצער אותה, תתייחס אליה בצורה מכובדת וכמו שהאנושיות דורשת: לא להתעלם, לא להעלם, ולהתייחס בכבוד אנושי.

 

יכול להיות שאם היית מכיר אותה בכלל לא היית חושב שהיא מוזרה. אתה לא חייב להכיר אותה, אבל בינתיים חשוב לכבד, בין אם אתה חושב שהיא מכבדת אותך ובין אם לא. עבודת המידות תמיד טובה

הוא חייב לה' דין וחשבון וגם לבין אדם לחברו.
הוא כמובן ברור שהוא יכול לחתוך את זה וזה זכותו המלאה
אך, הוא כן מחויב לעשות את זה בצורה נעימה .
למה? כי הוא חי בעולם והוא צריך להיות אדם נעים וטוב.

אז נחלק את התשובה שלך לשתיים
א. נכון אתה צודק אם הוא לא רוצה הוא לא חייב
אבל
ב. אתה לא חייב לאפחד כלום.. אה במקרה הזה זה קצת ילדותי .

חוסר בטחון עצמי, פלונטר דתי (במידה והדת משחקת תפקיד משמעותי), שאיפות שלא מתאימות למציאות הם דברים כשעצמם באופן ישיר מקשים על בחירת בן/בת זוג. על המחפש עצמו.

 

אנשים שעוברים תהליכים מורכבים - תלוי איזו מורכבות ואיך הם מתומדדים איתה - במידה מסויימת זה ממש לא הכרחי.

 

לעומת זאת -

 

אנשים עם רצון לשלמות, מורכבים, מחפשים הרפתקאות, רגישים - צריכים אנשים שמתאימים להם. זה לא עניין של קשה או לא קשה. הם פשוט צריכים לחפש מה שמתאים להם כמו... כל בנאדם. יכול להיות שיש פחות אנשים 'מורכבים' מאשר 'לא מורכבים' בעולמנו אז מבחינת הסטסטיקה יהיה להם קשה אולי.

 

יופי זה דבר סובייקטיבי - אין פחות או יותר אלא מתאים ולא מתאים. כל אחד צריך למצואמה שיפה מבחינתו. (בלי לדבר על ההשפעה של הכלל על הפרט בנושא)

שמחה זה דבר שעוזר באופן ישיר למציאת בן/בת זוג, מי לא ירצה להיות לצד אדם שמח?

 

בסופו של דבר הרבה מהדברים הם תוצאה ישירה או הגיוניים מאוד, זה פחות מסתדר לי עם המילה 'סטיגמות'..

 

והגעתי למסקנה שעיקר הבעיה הוא בפלונטר, זה סוג של תקיעות מסוימת

נגיד פלונטר ריגשי, דתי, נפשי, וכו'

 

נגיד אדם הוא מאוד מורכב ורגיש, אם הוא חי בשלמות עם זה ומקבל את עצמו, אז הוא לא בפלונטר.

הבעיה מתחיל כשמתחילים להסתבך עם עצמנו... 

(לא תמיד אבל זה תלוי בנו)

 

והוא שאין חוקיות, בכלל

אם הייתי יודעת שמישהו מולי הוא לא רק האיקס שאני רואה מבחינת בלה בלה, אולי היתה לי את המוכנות להמשיך ולבדוק האם הפלונטר מתאים לי..

הייתי פוגש מישהי עם רצון לשלמות,שאיפה מוגזמת בטרוף שמחפשת הרפתקאות נקודה, בזמן שהיא עוברת תהליך מורכב, כשהיא בעלת רגישות גדולה והיא מיוחדת (/מורכבת), אז הייתי רוצה לבנות איתה את הבטחון עצמי ולהתברר איתה בנושא "הדתי" ביחד.
בזמן שפשיטות היום זה מצרך נדיר מאוד ושמחה תמיד תיהיה מלוווה באיזה עצב נסתר ואפל(סתם הייתי חייב להוסיף אפל)
קלילות היא תמיד יחסית
ובטחון עצמי ויופי זה סתם אשליה

למצוא חוקיות. חיים עם מה שיש

המחשבות האלו על הסטיגמות יכולות להיות מקדמות ויכולות להיות מחלישות.

השאלה מאיזה כיוון הן מגיעות.

 

אם הן באות מתסכול וחוסר אונים הן יכולות לשתק אותך.. 

 

אם את רוצה לנסות לגלות מה את יכולה לעשות/ לשחרר כדי להתקדם לחתונה 

נגיד אם את מרגישה שאת מחפשת מושלמות ואולי לכן תקועה

אז זו אחלה הזדמנות לעצירה והתקדמות יעילה יותר..

 

מה את אומרת?

 

 

 

 

 

ב"ה לא פחד..

 

"אנשים פשוטים מתחתנים מהר
אנשים מכוערים מתחתנים מהר "

אני באה להוכיח לך נקד כמו שיש סטיגמות על מי שלא יש באותה מילה על מי שכן