פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 469)

רגע זה לא התפקיד של @המטיילת בארץ?

אבל כנראה שהשבוע לא היה לה זמן..

הייתי באזור עם קליטה בעייתית כל השבוע ולא הצלחתי לפתוח שרשור למרות שרציתי.
כל הכבוד לברגוע שפתח

אם @המטיילת בארץ רוצה, אני מוותרת בשמחה על קכב - קל

א-י
כא-ל
לא-מ
מא-נ
נא-ס
עא-פ
צא-ק
קא-קיב
קיג-קיח

 

עא-פ

 

@חופשיה לנפשי
יהיה לך משהו לעשות בשבת

בכל מקרה יהיו אי הסכמות, גם על חינוך הילדים, מצד אחד זה שיודעים מראש זו לא סיבה להיפרד, מצד שני אם זה מהותי זה יכול להיות סיבה הגיונית לחוסר התאמה.

אם תפרטי נוכל לעזור לך יותר לחדד מה עומד מול מה.
השאלה מה הפער בדיוק?
לכל זוג יש פערים בכל נושא. כן - גם זוגות מאושרים חושבים שונה.
לעולם לא תמצאי בן ובת עם תפיסה זהה לחלוטין.
השאלה היא תמיד, האם זה חיסרון שאת יכולה להכיל, האם הוא טוב לב ובעל מידות, כך שגם כשיהיו פערים תצליחו לדבר עליהם ולמצוא שביל זהב.
האם כשדעתו שונה הוא שתלטן, או מקשיב ואתם מחפשים פתרונות.
אף אחד לא יודע איזה אתגרים החיים יזמנו לו.
העניין הוא לצעוד בשביל עם מישהו שילך איתי בטוב ובתקשורת טובה.
תפרטי קצת יותר מה הפער

היה רק דייט אחד |נבוך|
ויצא שדיברנו על זה...
לאחד ממש חשוב בית ספר צעורב (כמובן מדובר על גילאי יסודי)
ולאחד ממש צשוב נפרד
(קצת סטייל בני עקיבא אריאל)

או שזה קצה הקרחון לפער דתי ענק?
כמובן איןתשובה נכונה
יש מה הפער שלך יהיה בסדר לחיות איתו
אני מכירה זוגות מאושרים שאחד דתי ואחד לא.

מה הכי קריטי לך בבחור?
תכתבי פה
מה מתוך זה יש בו כבר?
על איזה תכונה יושב הפער הזה?
ועד שיהיו ילדים בכיתה א', הרבה דברים יכולים להשתנות ולהתאזן.
כשמתחתנים לא יודעים לאן כ"א מבני הזוג יתפתח
יש כאלה ששינו אג'נדה דתית אחרי החתונה
לכןתמיד חשובלהתחתן על סמך קשר ותקשורת.
פחות על הבטחות עתידיות שלכי תדעי...

אם זה היה מוזכר אגב, שאחד מעדיף כך "אבל נראה, תלוי במציאות וכו'" והשני קצת אחרת, נו. אבל אם לאחד עקרוני מעורב ולשני עקרוני נפרד - כנראה שנקודות המוצא מאוד שונות.

הם לא קריטיים בשביל לפסול.

באופו כללי, לא מומלץ לדבר בפגישות הראשונות על דברים אידאולוגיים שנויים במחלוקת כי אז נוצר בלבול ובלאגן עוד לפני שהחלק הטוב נבנה. אם אתם מאידאולוגיה בסיסית דומה אפשר להתחיל ולראות לאן מתקדמים ואז להתחיל דיונים מדי פעם ולראות התאמה.

בהצלחה

הגעגוע שאתה מתאר נשמע שמגיע ממקום אמיתי,
יש אופציה מבחינתך (ומבחינתה כמובן...) לנסות לחזור לקשר?
נשמע שהיה לכם טוב,
ושהסיבה שנפרדתם זה שהרגשתם שתקוע משהו..
אם רוצים אפשר לעבוד עלזה.

בהצלחה רבה~

ואני ממשיך לשקול את זה, אבל ממש מפחד לפגוע בה, הרגשתי ממש איך שלקראת סוף הקשר היה לה ממש קשה...
אני רוצה להאמין שהיא המשיכה הלאה ופשוט לשחרר..

אני בהחלט מאמין שאם היינו עובדים על זה היינו מצליחים, אבל כשרציתי לדבר איתה על זה היא ביקשה להפרד...

לעניות דעתי תנסה לבדוק דרך צד שלישי אם היא פנויה/בעניין לחדש את הקשר..

ואם לא רלוונטי תמשיך הלאה לחפש.

בהצלחה~

יהיה לך קשה לשחרר ולהתקדם.
ואולי זה יעזור גם לה כי אתה הזיווג שלה..

היו מקרים מעולם. אולי גם מצידה יש עדיין ספקות אבל היא לא תקום ותעשה צעד.

אני מדמיין את הסיטואציה שעברת כשפתאום פגשת אותה ברחוב. ווואי, זה באמת ממש כואב.
תעשה צעד לדעתי. תפנה אליה בדרך שנראית בעיניך ותסגור את העניין לכאן או לכאן.
בהצלחה

וגם תשתדל לא לחשוב על הקודמת ולהכניס אותה לראש יותר ככה, אלא פשוט להסיח דעת ולחשוב על דברים אחרים.

חחח. סתם לא ניראה לי, 

אבל ממש מזדהה ומבינה מהצד השני.

אתה נשמע בחור מקסים..
אתה צריך להבין שגם לה זה קשה..
ותזכיר לעצמך כשבחורה מקבלת החלטה לא להיפגש יותר היא מבינה את גודל האירוע, וזה כואב לה(בעצם לכולנו לחתוך בקשר)
אל תכאיב לה, תשחרר תבין שלה זה לא טוב בשביל שהיא תתקדם ושהיא ואתה ב"ה תקימו בית נאמן בישראל(:

אני חושבת שטוב לבדוק מול הבחורה בעזרת צד שלישי כי הבדיקה תאפשר לך יותר לשחרר.

ואולי באמת תנסו וזה כן יתפתח.. 

טוב שזה ייסגר בשכל יותר ברור ואז גם יהיה אפשר להתחיל תהליך בלב..

בעז"ה שתמצא בקרוב!

 

חס וחלילה להתמקד ברע!
ואהבת לרעך כמוך לא מתבטל בגלל שהקשר לא התקדם כמו שרצית!

כדי לשכוח צריך דבר ראשון להאמין שזה רצון ה', שלא סתם עברת בקשר הזה ושכחת הכל, כדי לשוח צריך לעבד את הקשר, ללמוד את עצמנו ואת הנוכחות שלנו בקשר ומתוך זה לצמוח ולגדול הלאה.

אפשר בהחלט להתבונן ולראות איפה היו הנקודות בינינו שלא התחברו ולא התאימו, אבל לא בעין שיפוטית, אלא מזווית ראיה של התבוננות פנימית בעצמנו. צריך להבין שהבנאדם שנפגשת איתו יכול להיות מדהים ועדיין זה לא יהיה זה...


כל החיים אנחנו עושים עבודה עם עצמנו בנושא הזה של לשון הרע, עין הרע וכו' ואז פתאום כשנפרדים צריך להתמקד ברע ולתת לו במה?!

חלילה לא רוצה לפגוע אבל חשוב היה לי להגיד את זה...

זה נכון שלא טוב להתמקד ברע. אבל זה לא נכון שחיסרון זה דבר רע ולכן זה גם לא אמור לעזור להשכיח.(אם לא היו חסרונות לא היינו בני אנוש. זה המעלה שלנו)

אנחנו חושבים על אדם מסוים שאנחנו מתגעגעים אליו למרות שיש לו צדדים רעים,
ואז בסופו של דבר אנחנו נגיד לעצמנו.. שאנחנו אוהבים אנשים עם התנהגויות פחות טובות וזה מה שמעכב אותנו.. ושאנחנו "נמשכים" להתנהגויות כאלה.
זה נפוץ מאוד אגב..

תוכל להסביר?

הוא חידד את זה שזה לא באמת משכיח- ממשיכים להתגעגע ולזכור 

ובעקבות כך שמתמקדים בצדדים הרעים שבו

אנחנו מייצרים לעצמינו תפיסה בראש שהמשיכה היא בעקבותם(הצדדים הרעים)

ושיש לנו משיכה טבעית לכאלה עם כאלה צדדים(התנהגויות) שליליים.

 

 

וגם על חסרונות שהם "לא רעים" חל איסור לשון הרע (לא כי הנושא כאן הוא לשון הרע, סתם כדוגמה רלוונטית)

גם לא טוב וגם לא עוזר לשכוח.

ציינתי שחסרונות זה לא דבר שלילי בלי קשר לאם טוב או לא טוב להתמקד בהם

לא התייחסתי לנקודה הזאת

 

אבל חסרון הוא חסרון, אחרי הכל.... 

למשל - אם אני לא יודע לשיר, זה לא "רע", אבל לדעת לשיר זה דבר טוב, ואני כן מעודד את עצמי לדעת לשיר (לא מתאמן בנוכחות אנשים... ;)    )

אבל זה שלשיר זה דבר טוב שאתה לא יודע,

זה לא מוריד בכלל בכלל מהערך הטוב שלך.

כמובן זה היה רק כדי להבהיר, כי לפעמים כדי להעריך אנשים עם חסרונות אנחנו מטשטשים את זה שחסרון הוא חסרון

כדי לא להעריך אנשים עם יתרונות אנחנו מתרכזים בחסרונות ומטשטשים את היתרונות
אני בכ''מ בגישה של לראות את הטוב. כי האדם הוא טוב. אמנם כל אחד הוא טוב חלקי, אבל טוב.. לפעמים קשה לנו להיות אובייקטיבים בענין הזה

אז אין בעיה

ערעור עבירה חמור יותר מעבירה דווקא בגלל שזה משהו שאדם עושה עם עצמו בפנים..
מבין?
עם זה היה משהו חיצוני ניחא, זה לא דורש יותר מידי עבודה לתקן פגמים חיצוניים, אבל כשזה נובע מבפנים זה חמור יותר, דווקא מפני שזה פנימי כל כך...
אדם שמדבר לשון הרע "רק כלפי חוץ" כל מה שהוא צריך לעשות זה להפסיק לדבר לשון הרע והבעיה נפתרה, אבל אדם שבפנימיות שלו מערער כל הזמן בלשון הרע קשה לו הרבה יותר לעשות את הסוויץ' בראש ולהפסיק...

רק כדי להגיד לך שאתה נשמע ממש חמוד ורגיש (הסתכלתי פה בעוד תגובות שלך )

(לא נכנסת לעניין של אם אפשר או אי אפשר לחזור ולנסות את הקשר, רק רוצה להגיד דבר על השכחה.)


אפשר רק להגיד שיש דברים שהשכחה לא תמיד תופסת בהם? לפחות לא כשנמצאים עדיין במרחב המסויים הזה בדרך אל הבית.
אנשים שמשמעותיים לנו ובמיוחד כאלו שהשפיעו על חיינו (גם אם כל הסרט של 'זה בדיוק מה שחיפשתי' היה רק מהצד שלנו), לא 'נמחקים' ו'נשכחים' כל כך מהר. לא משנה כמה זמן עבר, הם מסתובבים במרחב הזה. הם השאירו משהו משלהם.

מה גם שכשמנסים לשכוח, באופן אוטומטי חושבים על הדבר עצמו...ופרדוקס - איך אפשר לשכוח מה שכל הזמן חושבים על איך לשכוח ממנו?
אז אולי הדרך היא אחרת. לסמן .
פשוט לסמן מה היה משמעותי בתוך הקשר, בלי תלות במי שהיה שם, לסמן 'אני זוכר/ת כי היה שם משהו משמעותי עבורי. היה שם משהו שנגע בי והיה אמיתי'.
כשמסמנים את הדברים המשמעותיים מתוך המכלול, הרבה יותר קל להתמקד בדרך שרוצים לצעוד בה. שולי הדרך ישארו שם, מקשטים ביופיים המרהיב את הנוף, אך אני לא אצעד בתוכם עוד. כי הם לא הדרך שלי. הדרך שלי מסומנת.

כשבוחרים מה לזכור, מה שצריך להישכח...
נו, טוב...בכלל לא חושבים עליו.

מה באמת אתה רוצה?
נשמע שלחזור אליה....
אם זה הצעד - תחשוב איך להציע לה. מה הצורך שלה שקשר איתך לא מילא. ואז- איך תוכל לחזור אליה ולתת לה את מה שהיה חסר. ברור שחזרה צריכה לבוא עם שינוי כלשהוא אצלך.

אםאתה רוצה להיפרד , תעשה תהליך עם עצמך.
תציף כל מה שעבד ביניכם. מה היה טוב. תתמלא בתחושה הזו. תודה על כל מה שקיבלת. ותסכים בפנים להגיד שלום לטוב הזה איתה.
אח"כ תתמקד במה שגרם לסיים.
ותכתוב לעצמך כתיבה חופשית אחרי הדמיון.
יתבהרו לך הרבה דברים
בהצלחה

איזה משמחחח

שתזכו להקים בית של קדושה והשראת שכינה
מלא באור אהבה שלום ושמחה

מזל טוב ושיהיה בניין עדי עד!!

אשתך תזכה לשמוע את השירי דביקות הנהדרים שלך!
חח אולי זה הזמן להלחין שיר? ⁦⁩ (בשבילך.. לא חייב לשתף איתנו אבל נשמח )

שתזכו להשראת שכינה! וילדים מתוקים

הריגוש או השגרה?
אני רוצה להתחתן כדי שמס הכנסה יפסיקו להוריד לי כל כך הרבה

ובטח כשיש ילדים, יש נקודות זכות.
ואז המיסים יותר הגיוניים

אתם לא מרגישים פשוט חוסר?
שמשהו לא שלם?
שמשהו שבור?

חשוב להיות מודע שכל ריגוש כזה או אחר הוא זמני ממש.

אחרי זמן ממש לא רב כל ההתלהבות שאתה מדבר עליה נעלמת כלא הייתה.

 

שאלתי פעם חייל שמשתחרר (חתמתי לו על ט.ט) נו איך ההרגשה? הוא אמר לי שכל ההתלהבות היא יום יומיים וזהו

 

מי שמחפש ריגושים, נראה לי שיחפש במקום אחר חח

אחריה מגיעים ילדים, שחווים דברים דומים לאלה שהתרגשת מהם כשהיית ילד. ואתה מקבל הזדמנות "לחוות" אותם שוב

כדי שנתחיל להתרגש מהדברים שאנחנו לא מתרגשים מהם כשהם קורים לנו, בזה שהם יקרו לילדים שלנו?

חח

אתה מתרגש שקורה לילד שלך מה שריגש אותך בתור ילד

ואז אתה הופך למבוגר ומבין שעבודה זה איכסה ולמה לעזאזל אי אפשר להשאר בן 5 לנצח

(הייתי בחי''ר 07, מסלול הסדר מרכז)

כי אתה מגלה שאתה הולך להיות טירון מסכן. ויקח זמן עד שתעבור הכשרה באמת ואחריה באמת תיהיה חייל

הטעות היא שאנשים מתרגשים כי הם בונים על מציאות מדומה והיא מתנפצת להם בפרצוף. הם בונים על זה שיהיה להם קל ולא באמת מהמשמעות שהם מוצאים גם בדברים שהם ''לא באמת''. הכל הוא ''באמת''.. פשוט צריך להבין את המשמעות של זה..
אני מדבר גם על ניכוש עשבים, או תורנות מטבח, או קאדרים. או מאזין..

זה באמת יפה שהחתונה-בית לא מגבילה באמת אלא להיפך, פותחת.
ובנוסף לזה נמאס כבר מלהיות במקומות זמניים ולהכיר אנשים שאתה יודע שתיפרד מהם בשלב זה או אחר כשאין לך את המקום השורשי-הבית שממנו אתה לא נפרד.

אתה לא חייב כלום לאף אחד

וכדאי בצורה כמה שיותר מכובדת.

היא שולחת הודעה פעם בשעה וגם זה תשובה קצרה.  אם אני לא שולח כלום אין שיחה.

אני גם לא בדרך כלל יוזמת שיחה..

מתאר לעצמי

אולי תשאל אותה קרה משהו?

יכול להיות שבדיוק היא מבואסת ממשהו?

ואם היא תגיד כלום תשאל אם בטוח

כמו שחתולים מוזרים הם חתולים

 

כל עוד אין לך צורך לצער אותה, תתייחס אליה בצורה מכובדת וכמו שהאנושיות דורשת: לא להתעלם, לא להעלם, ולהתייחס בכבוד אנושי.

 

יכול להיות שאם היית מכיר אותה בכלל לא היית חושב שהיא מוזרה. אתה לא חייב להכיר אותה, אבל בינתיים חשוב לכבד, בין אם אתה חושב שהיא מכבדת אותך ובין אם לא. עבודת המידות תמיד טובה

הוא חייב לה' דין וחשבון וגם לבין אדם לחברו.
הוא כמובן ברור שהוא יכול לחתוך את זה וזה זכותו המלאה
אך, הוא כן מחויב לעשות את זה בצורה נעימה .
למה? כי הוא חי בעולם והוא צריך להיות אדם נעים וטוב.

אז נחלק את התשובה שלך לשתיים
א. נכון אתה צודק אם הוא לא רוצה הוא לא חייב
אבל
ב. אתה לא חייב לאפחד כלום.. אה במקרה הזה זה קצת ילדותי .

חוסר בטחון עצמי, פלונטר דתי (במידה והדת משחקת תפקיד משמעותי), שאיפות שלא מתאימות למציאות הם דברים כשעצמם באופן ישיר מקשים על בחירת בן/בת זוג. על המחפש עצמו.

 

אנשים שעוברים תהליכים מורכבים - תלוי איזו מורכבות ואיך הם מתומדדים איתה - במידה מסויימת זה ממש לא הכרחי.

 

לעומת זאת -

 

אנשים עם רצון לשלמות, מורכבים, מחפשים הרפתקאות, רגישים - צריכים אנשים שמתאימים להם. זה לא עניין של קשה או לא קשה. הם פשוט צריכים לחפש מה שמתאים להם כמו... כל בנאדם. יכול להיות שיש פחות אנשים 'מורכבים' מאשר 'לא מורכבים' בעולמנו אז מבחינת הסטסטיקה יהיה להם קשה אולי.

 

יופי זה דבר סובייקטיבי - אין פחות או יותר אלא מתאים ולא מתאים. כל אחד צריך למצואמה שיפה מבחינתו. (בלי לדבר על ההשפעה של הכלל על הפרט בנושא)

שמחה זה דבר שעוזר באופן ישיר למציאת בן/בת זוג, מי לא ירצה להיות לצד אדם שמח?

 

בסופו של דבר הרבה מהדברים הם תוצאה ישירה או הגיוניים מאוד, זה פחות מסתדר לי עם המילה 'סטיגמות'..

 

והגעתי למסקנה שעיקר הבעיה הוא בפלונטר, זה סוג של תקיעות מסוימת

נגיד פלונטר ריגשי, דתי, נפשי, וכו'

 

נגיד אדם הוא מאוד מורכב ורגיש, אם הוא חי בשלמות עם זה ומקבל את עצמו, אז הוא לא בפלונטר.

הבעיה מתחיל כשמתחילים להסתבך עם עצמנו... 

(לא תמיד אבל זה תלוי בנו)

 

והוא שאין חוקיות, בכלל

אם הייתי יודעת שמישהו מולי הוא לא רק האיקס שאני רואה מבחינת בלה בלה, אולי היתה לי את המוכנות להמשיך ולבדוק האם הפלונטר מתאים לי..

הייתי פוגש מישהי עם רצון לשלמות,שאיפה מוגזמת בטרוף שמחפשת הרפתקאות נקודה, בזמן שהיא עוברת תהליך מורכב, כשהיא בעלת רגישות גדולה והיא מיוחדת (/מורכבת), אז הייתי רוצה לבנות איתה את הבטחון עצמי ולהתברר איתה בנושא "הדתי" ביחד.
בזמן שפשיטות היום זה מצרך נדיר מאוד ושמחה תמיד תיהיה מלוווה באיזה עצב נסתר ואפל(סתם הייתי חייב להוסיף אפל)
קלילות היא תמיד יחסית
ובטחון עצמי ויופי זה סתם אשליה

למצוא חוקיות. חיים עם מה שיש

המחשבות האלו על הסטיגמות יכולות להיות מקדמות ויכולות להיות מחלישות.

השאלה מאיזה כיוון הן מגיעות.

 

אם הן באות מתסכול וחוסר אונים הן יכולות לשתק אותך.. 

 

אם את רוצה לנסות לגלות מה את יכולה לעשות/ לשחרר כדי להתקדם לחתונה 

נגיד אם את מרגישה שאת מחפשת מושלמות ואולי לכן תקועה

אז זו אחלה הזדמנות לעצירה והתקדמות יעילה יותר..

 

מה את אומרת?

 

 

 

 

 

ב"ה לא פחד..

 

"אנשים פשוטים מתחתנים מהר
אנשים מכוערים מתחתנים מהר "

אני באה להוכיח לך נקד כמו שיש סטיגמות על מי שלא יש באותה מילה על מי שכן

מאוד אוהבת את הכוללניות הזאת

שמי שבא בגישה דוסית מנסה להיות יותר מדויק ומכוון ופחות זורם וטבעי, ולכן מתעסק בשאלות מה מדריך אותו אם הרגש או השכל ואם נכון לבקש תמונה מראש וכו'. נכון שיש בזה חסרונות, אבל גם לא פחות יתרונות - והשאיפה היא למצוא את האיזון.

 

 

אבל לא כולן כאלה, אתה יכול לחפש את אלו שלא. וזה לאו דווקא אצל בנות. 

בהמהלך כל התהליך של החיפושים אנחנו מוצאים גם אנשים שלא עומדים בקרטריונים שלנו בכל שמצופה בעניין הפגישה איתם, וזה יכול לתסכל.. כי כמו שאתה מציין - זה לא תלוי בך ואתה לא יכול למנוע את זה.

 

אחרי ש'פרקת' והוצאת את זעמך עליהן..

כדאי לדעת מראש שגם זה יכול לקרות וכל עוד עשית אתה את ההשתדלות שלך, עשית את שלך.

 

זה מזכיר לי ששמעתי פעם בפגישה עם ארגון 'פעמונים' שחלק מהחישוב של הכסף שבזבזים כל חודש כדאי לחשב גם את הכסף של ההוצאות ה'פתאומיות' שלפתע התברר לנו שצריך להוציא. הרי אותם לא לא נוכל לחשב מראש.. אז כדאי להעריך מראש כמה הוצאות פתאומיות יוצא לנו לבזבז ומראש לדעת ולהתנהל ע"פ הנתון הזה.

 

כמו שזה נכון בתחום הכלכלי נראה שזה נכון בכל תחום.. גם בכל העניין של הדייטים.

מראש יכול להיות שיהיו דייטים 'מיותרים' ונצטרך להתרגל לעניין אל העניין ולהתנהל גם על פיו. זה יכול לחסוך לנו תסכול שלא חסר לנו.

 

בהצלחה רבה!

א. אנחנו הנשים דוסות ושאינן אוהבות לבלבל את המוח..זה חלק מהאבולוציה הנשית..
ב. שכל או רגש זו שאלה אחת החשובות..
ג.תמונות וחיצוניות בכללי זו מכה של דור שלם. בנים בנות דוסים חילונים כולם.

האדם הוא חצוי, רוצה להיות צדיק ולהקשיב לרבותיו אבל גם מושפע מדברים חומריים.

הסתירה הזו משפיעה על הרבה דברים בחיים שלנו. לפעמים יש גם צביעות מסויימת שזה יוצר- אני מנסה להיראות צדיק יותר ממה שאני באמת וזה לא בסדר.

מה שכן, אני מצטרף לאומרים שיש פה הכללה וממש לא כל הבנות הדוסיות כאלה (גם אם בחוויה שלך זה נורא ומזעזע וכולי).

מי לא מתחבר לשם של מי?

אתה בסופו של דבר בוחר את אשתך לפי העדפותיך
וחי איתה את חייך

1. לא משנה איזה דבר ואפילו הכי שטותי שיש, שבן אדם לא הצליח לעבוד על עצמו וזה עדיין מפריע לו - אין מה לעשות כרגע זה המצב וזה מפריע.
2. דברים שמצד האמת לא אמורים להפריע ואדם מצליח לעבוד על עצמו וזה כבר לא מפריע לו.
3. דברים שמצד האמת אמורים להפריע.

ועוד משהו, יש דברים שאתה חושב שיפריעו, אבל כשאתה נפגש עם האישיות של הבן אדם פתאום זה מתגמד או נעלם.

לעניות דעתי זה ממש לא סיבה לפסול.

אפשר לפספס תזיווג בגלל השטויות שפוסלים בגללם בדור שלנו.

בהצלחה רבה~

שם זה שם, ואם תאהב את הבנאדם תלמד לאהוב גם את השם שלו.

אם זה עדיין מפריע אחרי שיצאתי כבר והכל מתאים חוץ מזה אז כדאי לחשוב עם עצמך אם זה שווה להפסיד מישהי כל כך טובה בגלל כזה דבר שטותי.

אפשר למצוא לזה פתרונות

בין לא לאהוב את השם שלו בגלל טעם אישי, לבין לא לאהוב את המהות של השם. לשם מתרגלים, לכן אם סתם לא אוהבים זו לא סיבה לפסול, אבל יש שמות שמבחינת המהות שלהם הם שליליים ולא הייתי יכולה לחשוב בכלל להתחתן עם מישהו בשם עומרי או נימרוד, או בנות שקוראים להן הגר וכד'.. אצל דתיים ב"ה יש פחות שמות כאלה.. לכן זה לא רלוונטי נראה לי

כי יש פתרונות כמו שאמרו וצריך לחפש כמה שפחות סיבות לפסילה מראש.

אם יש למישהו שם מאד חריג וזה מראה משהו עליו או על המשפחה שלו- לחשוב על זה ולהחליט כל מקרה לגופו

אני בהתחלה לא הסכמתי לשמוע
בגלל כלמיני סיבות, אחת מהן היה השם+ש"מ



בסוף התחתנתי.
כי האישיות עניינה אותי יותר ממה שכתוב בת"ז

אם האופי, הרגש, הדיבור, ההתנהגות, השיח, הכימיה, והרמה הדתית מתאימים
למה לפסול על שם??
לא מדבר אם מדובר על שם לא יהודי בכלל..(אלא אם כן מדובר על עולה חדש/חוזר בתשובה).

שבעלה לא אוהב את השם, אבל מאוד התחבר אליה..
אז הוא מצא דרכים להתחבר בכל מקרה, כינויים שמות חיבה..

אני גם המצאתי "שם" שאני קוראת לבעלי (וזה טוב לשנינו).


אני חושבת שלא הייתי מוכנה לצאת עם זרובבל או שאלתיאל או יהויכין
רק כי הם כתובים בתנך ....
וממילא לא כדאי להכריח להתחתן אם השם מזעזע בעיניי מי שאמורים להתחתן כי זה יקשה על הקשר.

לא הייתי נשוי לעולם, היו לי מספיק קשרים משמעותיים..
ומאמין שברגע שיש חיבור זה יגשר על פער כזה

היא מאד מחוברת לשם שלה - זה לא יפריע לה, שהיא יודעת שהוא לא סובל אותו? הוא לא יוכל להסתיר

כמו שזה לגיטימי לפסול למשל אם היא אוהבת אוכל תאילנדי ⁦🌶️⁩. בשום פנים ואופן היא לא יכולה לחייב אותך לאכול גם!! רק אם גם אתה רוצה (אה.. וצריך לבדוק אם כשר).
אתה יודע, לא כל אחד מתחבר לכל דבר, וטוב שכך

שצריך לצאת קודם ורק אז להחליט!
אם תפסול/תפסלי מראש אתה מתקבע.. ושולל לעצמך מישהי/ו טוב/ה
אם היא טובת מידות למה שתפסל?
יצאתי עם הרבה ויצאתי עם כאלה עם שמות הזויים..
ב"ה שנראה את הטוב שבאנשים - מתחבר לי לשיר "אדרבה".

תלוי אבל כמה אותיות כי לפעמים מסובך להגיד שם ארוך כמו ולפעמים אפילו יותר מ(!) 'אנציקלופדיה'.. זה מתיש! כאילו אין כח יותר מדי. וגם כדאי שזה יסתדר עם הגימטריה כי זה לא עושה טוב לאווירה אם לא. לא חייב שיהיה בדיוק אבל בסביבה. אם זה בסביבה אז זה יוצא סבבה (הנה גם כאן הגימטריה היא בערך וזה סבבה..)

אם לא מסתדר ואתה ממש רוצה תוסיף לגמטריה את השם משפחה שלך/שלה.
או אם יש לך שם שני תוסיף
קיצר תעשה הכל רק אל תפסול על שם לפני שאתה מכיר

 

בוודאי שאתה צודק! 

לא יפה לא להתייחס ברצינות לדברים של מישהו| 😜

 

תמיד אפשר למצוא פתרון בסגנון שמות חיבה, כינויי, להוסיף שם שני ולהשתמש בו 

 

 

יש פתרונות, אפשר לקרא בכינוי..
זה לא סוף העולם.
ומאנינה שעם הזמן כשמתחברים לאישיות אז מתחברים יותר לשם..

נשאלת השאלה המרכזית - איך מתחילים???

האם הייתם פוסלים מלכתחילה?
הכוונה- ש...מציעים לכם, וזה שם שלא אוהבים, ולכן מתכתחילה לא מנסים אפילו???

זה משנה הכל. אני יודע. אבל בכל זאת

ושוב תודה לכל מהגיבים והמגיבות!
מעריך!

מה אכפת לי? אם הוא נסיך הוא יהיה נסיך גם עם השם הזה

זה באמת נשמע מוזר
אבל הילדים בדכ לוקחים את השם של האבא...
ותחשוב,אבל בחורה בת 27-8
ששם המשפחה הוא כבר חלק מהזהות שלה
זה די קשה לה לשנות פתאום שם משפחה.
ככה זה מרגיש לי באופן אישי
לוידעת מה קורה אצל אחרות..

או כאלה שהייתה להן פעילות משמעותית לפני החתונה.

יש חשש שתיסקל

יש כאלה שבאמת קשה להן לשנות.

קראתי פעם משהו שמישהי כתבה בנושא, לא זוכרת כרגע בדיוק (זה היה לפני שנתיים), אבל היא כתבה שם על הקושי שלה בשינוי שם המשפחה הקודם ולמה היא השאירה אותו. 

אגב, לילדים של חברות שלי שנשארו עם המשפחה הקודם יש את שם המשפחה של האבא.

שזה לא עניינך חחחח מה באמת
אם הם השאירו כנראה בא להם ויש סיבה חשובה או לא חשובה כזאת או אחרת
ולכן איזה יופי שאתה מחליט על השם משפחה עם אשתך.

זה לא דבר קל.

למרות שברור שאני לא אפסול על זה לכל התוהים פה הייתם פוסלים על שם משפחה?? אז לא!!! יש דברים יותר חשובים

בד"כ מי שחושב ככה דעתו משתנית אחרי כמה שנים של לבד קשה וכניסה לפרופורציות

היה לי מסובך למרות שנכתב פשוט

שאז אפשר, ואפילו צריך לפתור בכל מיני פתרונות כאלו.
כלומר, זה אכן התחיל בצורה טכנית בעולם. אבל חשוב לשים לב לא להפוך את הגבר והאשה ע''י שמות משפחה נפרדים למציאות נפרדת, וכתוצאה מכך גם את הנישואין כאיזשהו הסכם שאיכשהו מחבר ביניהם. שהרי היא משם משפחה קודם וגם הוא, ולא נוצרה פה הוויה חדשה של נישואין..
איש ואשה אינם מהווים שום מציאות נפרדת, אלא- 'שכינה ביניהם'! הם משלימים זה את זה והשלם גדול מסך חלקיו.
אסור להפריד בין הדבקים

מעניין אם בנות מרגישות ככה

אני לא יודע אם זה המניע היחיד לשני שמות משפחה. אבל אם כן- כדאי לשים לב לזה לדעתי.
וגם לא למדתי את הענין מאיפה הגיעה הקביעה הזאת ששם המשפחה של הבעל הוא השם שנשאר. בכל אופן, שני שמות משפחה נראה לי פתרון לא טוב

ואני לא מייצגת את כלל הבנות
אבל כמשפחה אני לגמרי מסכימה

והאמת שמעבר למה שכתבת שזו הוויה חדשה (ולכן לא אמור להיות משנה לכאורה איזה שם משפחה מבין שניהם בוחרים שילווה אותם), יש עוד עניין לדעתי שדווקא צריך שזה יהיה השם משפחה של הבעל.
לפרטים עיין בשרשור מקביל פה בלנו שרעך וידיד נפשך פתח.

כי עובדה ברורה היא שיש כאלה שמרגישות אחרת, אבל אני מאוד שמחתי והתרגשתי לקבל את השם של בעלי, ומזדהה עם הכתוב.

וכיף לשמוע שגם בדורנו של השיוויון ושנשים עושות הכל וכו' יש עדיין הרגשה כזו, כלומר לא רק השלמה או להיות בסדר עם השינוי אלא גם שמחה והתרגשות כמו שכתבת.

נפלא ממש

נניח משהי בעלת עסק או עם דוקטורט שכבר מוכרת בשם והשם משפחה ואנשים מחפשים מידע עליה ... אם היא תחליף פתאום אז לא ימצאו אותה או את הדברים החדשים ... 

 

מכירה כמה שהשאירו את השם משפחה בסוגריים וגם את של הבעל 

נניח מיכל (לוי) כהן 

נראלי איזון טוב

ובכלל-
לרוב זה ענין טכני של עיסוק
על הדלת והילדים וההצגה היא לפי שם הבעל

אני לא אכתוב את דעתי בנושא שלא תזרקו עלי עגבניות

ואני מאד מבין את הבנות שלא רוצות לשנות. סתם מנהג מודרני. ר' עקיבא איגר היה הבן של הרב משה גינז, ועוד ועוד

גלילה רון פדר עמית.

סמדר שיר- סידי

אצל גלילה רון פדר עמית- רון זה שם הנעורים, פדר זה שם המשפחה של הבעל הראשון שהיא התגרשה ממנו, ועמית זה שם המשפחה של הבעל הנוכחי.

אני מדבר על מישהי שהיום נשואה לאדם מסוים, ומזוהה בתור "משפחת X", כשX זה השם של הגרוש שלה

וואו

היא ובעלה חתמו עם חותמת של הבית (כאילו, מהסוג של "משפחת עו"ד לוי ובניו, מומחים לענייני מקרקעין"), ואז שאלתי את הבחור (משה לוי, לצורך הדוגמה) "זה שלכם?" ואז כשאמרתי לו שזה "עו"ד לוי" אז ברור שזה של אבא שלו, אז הוא אמר "אה, זאת אמא שלי, היא שמרה על השם הקודם"

 

כמובן הפרטים עברו שינוי אגרסיבי, אז גם אם יש משהו לא הגיוני בפרטים זה בגלל זה

גם אם זו רק החלטה טכנית בשביל המשרד

מסכים שזה מהותי וזאת בדיוק הנקודה

 

אבל זה נכון בזוגיות באופן כללי

 

זוגיות חייבת "לדרוס" בצורה מסוימת את הפרטיות של לפחות אחד מהצדדים, ורצוי שזה יהיה באיזון מסוים. כי יש להם רצונות שונים וצרכים סותרים. ותרבות שונה והרגלים אחרים. וחוץ ממקרים בודדים, אי אפשר להקים בית שישלב את שני בתי המקור בצורה מושלמת. ולכן משהו חייב להידרס בצורה חלקית או מלאה. והמצב הבריא הוא כאשר לא מדובר ב"דריסה" אלא בהכלה ובקבלה, שהצד האחד באמת מצליח להפנים את הבית של האחר ולהפוך את זה לחלק ממנו. שזה מה שקורה כשאישה מקבלת את השם של בעלה, במצב אידאלי - היא מוכנה לראות את זה כחלק מהזהות שלה. אבל ברגע שזאת חלק מהזהות שלה, היא לוקחת את זה איתה גם אם הבית מתפרק. ואם בבית החדש היא לא יכולה לעשות את אותו תהליך, מסיבות טכניות או מהותיות, אז זה המצב. בעיני זה דווקא מאד בריא

לא אומר שהיא חייבת להמשיך לקשר את זה עם מי שגרם לזהות. זה נהיה משהו עצמי ברמה מסויימת.

ונכון, מצד האמת בזיווג שני אמיתי אמורה להיבנות קומה נוספת.

הגרוש לא רלוונטי. מר לוי חי בחו"ל, ועו"ד לוי ובניו - הגברת לוי לשעבר ובעלה שפעם קראו לו בשם אחר - מתהדרים בשם לוי 

 

ו"אמורה" זאת שאיפה נחמדה אבל אם כמובן גם לגיטימי להתחתן בלי לבנות קומה נוספת. די לחברים בפורום הזה שטורחים לבנות קומה ראשונה (אולי קומת כניסה, אולי אפילו מרתף)

הם לא מאוד חשובים בפני עצמם.
אבל הם חלק ממאבק.


אני חושב שכשאנחנו תומכים במאבק כלשהו, אנחנו יותר סימפטיים לכל פעולה מ'הצד שלנו'. גם אם היא לא הכי חשובה בעולם.

אישית המאבק הזה לא קריטי לי, ואני חושבת שפיתרון ה-2 שמות הוא די גרוע. אבל אני מודעת לא-סימטריה שבסדר הישן, ולכן מבינה אנשים שירצו להפר אותו. 

מה את עושה שיש לך הצפה לא ממוקדת של הצעות.
אולי תתמקדי מול עצמך את האנרגיה של הטיפוס שאת מחפשת ושאר הסוגים לא יוצעו לך. זה יצמצם את האפשרויות.

כרגע את פתוחה מידי, זה כאילו שמת סימן שאלה על עצמך - 'מי יתאים לי?' ואת מאפשרת לעולם לענות לך על השאלה.
ברגע שאת תעני לעצמך על השאלה בעזרת שרטוט קוי אופי של המיועד, זה יסגור את האופציות האין סופיות, או לפחות יתמקד קצת יותר את מה שמגיע אליך

מנסיון טוב... טוב שלא התחתנתי עם הבנות שיצאתי איתן... כי הן לא מתאימות לי ואני לא מתאים להן... חחחח בנחת ובביטחון בה הכל יהיה טוב

אבל אין מה לעשות. לבנות כלים לאור הגדול זה דבר סיזיפי, זה מה שצריך לעשות וזה מה שה' רוצה (אני כותב את הדברים לך אבל גם לי האמת.. גם אני שונא את זה. אני גם משתדל להסתכל כאילו אני בא להכיר בנאדם, יהודי, חבר, לפני שאני בא להכיר פוטנציאל לנישואין)

חפשי מי שיתמוך בך..

 

כדאי שתפרדו באופן שירצה את שני הצדדים ויכבד את כל מה שעברתם ביחד.

גם מצידך לכבד כל החלטה באשר הוא יחליט.

גם מצידו שלא יקום פתאום וילך אלא ידבר איתך ויסביר מה שהוא יכול... קיצר שיכבד אותך ואת הרגשות שלך.

 

כואב כואב... בהצלחה רבה. 

יכול להיות שיש לו פחד מחתונה?
דווקא כשמגיעים לשלב רציני הפחדים נוטים להתעורר.
חשוב שהוא ישמע את זה, כי הפחד מתחפש, ומי שפוחד - זה נראה לו שיש בעיה בבת הזוג או בקשר, כשבעצם הבעיה היחידה זה הפחד שלו.
הלוואי שתצליחי לעזור לו למצוא לעצמו מישהו שמבין בתחום שיעזור לו לברר אם זה אכן פחד כזה.
אם רלוונטי אשמח להמליץ (אני לא עובדת עם גברים).

לעולם לא אבין בחורים כאלה, אני חוויתי את זה מהצד השני לפני שנים..
צריך בהתחלה לנסות להבין ממה זה נובע.. ואם זה היה שם כל הזמן, או שזה פחד ממשהו רציני..
אם זה משהו שהגעת למסקנה שלא בר שינוי או התמודדות ביחד.
את צריכה לשכוח ממנו לזרוק כל דבר שלו לא לחשוב עליו לעשות דברים שאת אוהבת ופשוט לחזור לשגרה, ולהתמקד במה שיש לך חברים משפחה וכו..
ב"ה רק ישועות!

מבחינתך זה היה מאוד רציני ואפילו דיברתם על חתונה?
או שהבחור פשוט ברח וחתך בלי להסביר?

דיברנו על זה. והוא אמר שנחכה חצי שנה עד החתונה

הוא לא שווה אותך באמת