פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 494)

דחיה היא כואבת כי המשמעות שלה היא "אני לא טוב מספיק", "אני לא ראוי לאהבה", "לא עשיתי דברים נכון".

 

ואם זה לא המצב, והוא באמת טוב, וראוי לאהבה, ולא עשה שום דבר לא נכון - השאלה למה זה לא מתאים.

 

ואם יש לך תשובה, והוא יכול להבין את התשובה הזאת, ואת יכולה להבהיר לו שזאת באמת הסיבה - ומצד שני שאת לא הולכת לשנות את דעתך - אז הוא לא יחווה דחיה כואבת. אולי הפרידה תכאב, תלוי ברמת הרגש שלו כלפייך, אבל זה בלתי נמנע; ואת הכאב של הדחייה תחסכי ממנו

 

וכדי שהפרידה תהיה טובה ומעצימה, כמו שאת כותבת (וזה מדהים!) - אז תגידי לו (בגבולות שאפשר בהתחשב בדיבור ראוי בין בחורה לבחור) כמה הוא טוב, וכמה היית שמחה אם זה כן היה מתאים, וכמה חבל לך שלא, וכמה הוא ראוי. תשתדלי לתת גם מילים קונקרטיות - סליחה על הפסימיות, אבל במהלך השנים זכרתי לעצמי מילות פרידה מאד חמות וברורות וקונקרטיות שנאמרו לי, כל פעם שאנשים בסביבה שלי אמרו לי שאני עושה דברים לא נכון ושבחורה לא מסוגלת לאהוב אותי כמו שאני. אז זאת צידה לדרך. ואולי המילים האלה יחזקו אצלו את הבטחון כך שלהמשך הדרך הוא יהיה עוד יותר מוכן ויודע שהוא טוב.

שהיה ממש נחמד, ובאמת התרשמת ממנו - 

 

ושסובייקטיבית זה לא מתאים לך. אין משהו "לא בסדר".

 

פשוט.

 

גם האנשים הכי טובים, יכולים שלא להתאים.

אני מסכים איתך בכך שיש פמיניסטיות משמנסות להיות גברים, אבל הגישה שמנסה להסביר מאיזה רקע זה נובע, לא משחקת בכלל בעולם של הטיעונים. אתה פוסל את הגישה על בסיס איבחון שלך כלפי כל מי שחושב אחרת ממך על סמך דעותיו בלבד.

בדיוק כמו שעשית בשירשור הקודם, רק ששם זה היה הרבה יותר בוטה.

אפשר בהחלט לדון על האם הפמניזים גורם לנשים להיות גברים, או האם הנחות מוצא מסויימות נכונות או לא. אבל כל זה ברמה של דיון וטענות, ולא שלילה של דעה.

למדתי על זה קורס בחינוך. מה שאתה מתאר בתור פמיניזם מודרני זה פמיניזם ליברלי (לרצות שהנשים יהיו שוות לגמרי לגברים ובעצם לבטל כל ההבדל בין נשים לגברים) שהיה הגל הראשון של הפמיניזם. הגל השני של הפמיניזם נקרא פמיניזם רדיקלי והוא בא מהמילה רדיקס בלטינית שפירושה שורש. הרבה אנשים חושבים בטעות שרדיקלי זה קיצוני אבל זה לא מדויק. רדיקלי זה שורשי. הסוג הזה של הפמיניזם משמיע קול ש'תתנו לאישה להיות מה שהיא בוחרת, ומה שטוב לה. אל תכתיבו לה מראש'. אני ממליצה מאוד ללמוד את הנושא הזה. זה מאיר עיניים וזה גם מוריד את רמת העצבים או ההתנגדות שהמפגש עם הפמיניזם יוצר.

אז משהו עוד יותר נאטם. לשאול אותה על היום שלה, אפשר ללמוד משהו יחד בטלפון ואז לדבר על זה, לדבר על תכניות לעתיד..

שאני מודע לכך שביכולתי להזרים את האווירה וליצור נושאי שיחה אבל אני מרגיש שזה לא הדדי ואני נדרש להפעיל יותר מידי "אנרגיות הזרמה" לפעמים..

שהיא 'פחות' מתאמצת ממך ליצור נושאי שיחה או שלך יש יכולת יותר גבוהה בנושא הזה?

אבל זה לא משנה, זה לא תמיד זורם לי לפתוח נושא שיחה או להזרים אותה, ואני רוצה שגם היא תעשה משהו..

תרגיש אחרת. אולי היא ממש מקווה ומעריכה אותך על שאתה מזרים את השיחה? יכול להיות שזה עושה לה ממש טוב על הלב שהיא לא צריכה לדאוג לזה 🙂

ואל דאגה, החיים בעז"ה יזמנו לכם לא מעט נושאי שיחה.

וכן, יש אנשים שפחות בעניין לדבר כל הזמן. הם נהנים להיות בחברת מכרים ומרגישים מאוד ברי מזל שאתה לצידם אבל לא מרגישים צורך למלא את הזמן בשיחה. לפעמים זה אפילו יכול להכביד עליהם. זוג צריך לדעת איך להתנהל במצב כזה.

תדברו על הרגשות שלכם, תלמדו יחד, תנסו למלא את החורים בשיחה בתוכן שאתם מביאים מבחוץ בלי צורך להתאמץ ליצר אותו.

בהצלחה גדולה ומזל טוב!!!

מפריע לה אם אני אציג את זה כבעיה..
יש בה איזו ציפייה שלא אעשה מזה עניין ופשוט אזרום - מה שנכון. אבל באופן טבעי זה יוצר אצלי מתח, כי אני כן רוצה להרגיש שלפעמים אני יכול "להוריד את הרגל מהגז" ולא למצוא דרכים להזרים את השיחה.

נניח רוב הפעמים יש לך אנרגיה להזרים את השיחה ואז הכל מצוין. עכשיו ב10% הנותרים השיחה יכולה להיות טיפה יותר קצרה. זה גם דבר שיפריע לך? ז.א זה ענין נקודתי?

אז לא קורה כלום, פשוט שתיקה ואז היא אומרת: "טוב... (שתיקה של דקה לפעמים).. אז נדבר.. לילה טוב!"
זה משגע אותי, לא יודע למה.. אני מצפה ליותר זרימה..

יש רגעים, מיוחד כשעייפים, שאני מתקשר למשך ומדברים על אה ועל דא ואז נגמר על מה לדבר והיא לא מתדלקת בעצמה אז אני מחכה ומצפה שהיא תמשיך ויוצא מצב לא נעים שיש שתיקה וציפייה מצידי.. קיצר, אולי עדיף שפשוט אזרום איתה?

איך זה כשאתם נפגשים? גם שם אין זרימה?

כמובן שפגישה יותר זורם אבל גם שם יש אלמנטים כאלה

לצאת מתוך נקודת הנחה שאתם טובים. אוהבים ורוצים. מתוך כך לנסות בכל זאת להעלות את הענין לא מתוך ביקורת אלא שיתוף. לשמוע אותה ולנסות להשמיע את עצמך. ולזכור שאולי לא יהיה פתרון חד משמעי ואתם תגיעו למסקנה שלפעמים צריך לסיים את השיחה (אולי ליצור מזה בדיחה, הנההה עכשיו השתיקה המביכה.. ;) )

כמובן בעדינות ובצורה מכובדת. יש מצב שהיא בכלל לא מודעת לזה ודווקא ישמח אותה לשנות את ההתנהגות שלה לטובת המצב רוח שלך.

ואגב, כלל ברזל באופן כללי לתקשורת נכונה.. אף אחד מהצדדים לא יכול לנבא דברים שהצד השני חושב אם לא נאמרו במפורש.

לכן צריך לעשות גם שיחות על מה מפריע לך בי ולשתף מה לך בה. כי לפעמים התנהגות שנראת לנו מאוד לגיטימית מתפרשת אצל הצד השני כהרמת גבה ואם הצד השני לא יגיד את דעתו על כך הוא ימשיך להתמלא על השני...

בקיצור לדבר לדבר לדבר וכמובן שהכל בצורה מכובדת.


בהצלחה והרבה מזל טוב!!!

אתם בסדר. אתה אוהב אותה ואתה רוצה להמשיך להיות איתה. בדיוק בגלל זה חשוב לך שהיא תשמע את הצורך שלך.

חשוב באמת במצבים כאלה לא לעשות מזה עניין גדול מדי, ויחד עם זאת לתאם ציפיות.

יכול להיות באמת שמתאים לה פחות לדבר. ואולי גם בפלאפון זה פחות זורם לה. ממילא אין מה ללחוץ לשיחות ארוכות יותר. אבל לדעת שזה בגלל שככה טוב לכם ולא בגלל שכנראה יש לכם פחות זרימה ואולי יש כאן בעיה.

מתאמים ציפיות? איך החלק הזה לא יוצא ביקורתי וחד צדדי בשיח?

קודם כל כי זה באמת לא ביקורתי ולא בעיה שלה.
זו הרגשה שלך. ואתה רוצה ושמח לשתף אותה בזה.

כדאי להתחיל בזה שאתה (אוהב אותה) ואומר את זה ומשתף אותה בהרגשה שלך, דווקא בגלל שטוב לכם ואתה רוצה שיהיה יותר טוב. לא כביקורת, לא כבעיה שיש לכם, אלא כהרגשה שלך.

תוכלו לדבר על זה, לשמוע מה יש לה להגיד בעניין. להציע פתרונות, לשמוע מה היא חושבת. אולי גם לה יש רעיונות.

ויש מצב אחרי הדיבורים של דא ועל הא, פשוט הגיע הזמן לסיים את השיחה 🙂 התגעגעת, רצית לשמוע אותה, איך עבר עליה היום, לספר לה איך עבר לך ו.. זהו לילה טוב.
יכול להיות שזה מספיק בשבילה, בשבילכם. אם אתה מרגיש צורך לדבר עוד (תנסה להבין מאיפה זה בא), תוכל יחד איתה למצוא פתרונות לעניין, פתרונות משותפים.

א. לא באותו רגע, אלא בזמן נוח לשניכם. 'רציתי לדבר איתך על איזה משהו, נוח לך עכשיו לדבר על זה?'
ב. לפתוח עם מחמאות.
ג. להגיד מה החוויה שלך בלי להאשים אותה, בלי עובדות על מה שקורה, אלא יותר מה אתה מרגיש. 'אני כל הזמן מעלה נושאי שיחה' אפשר להתווכח על זה, אם זה נכון או לא. אבל 'אני מרגיש שיש עלי אחריות למצוא משהו לדבר עליו, ואני מרגיש לבד בזה' היא פחות יכולה להגיד שאתה מרגיש אחרת.
ד. לשמוע איך החוויה שלה בעניין...

א. לדעתי עדיף לא "נוח לך עכשיו", כי זה מרתיע. זה יוצר לחץ, כאילו חשוב לך לדבר על זה עכשיו

עדיף "יש נושא שלדעתי נצטרך לדבר עליו, תגידי לי מתי נוח לך" - ואז הייא מבינה שזה נושא שצריך לסגור אבל הוא לא חוסם שום דבר, הוא לא מכשול שצריך לעבור

 

ג. נכון, להתמקד בך ולא בה.

 

וגם - המטרה של הדיון היא לא להציף בעיה אלא לפתור אותה. ולכן להציג את זה כ"מה אפשר לעשות כדי לשנות את החוויה השלילית" או "חשבתי שכדי לשנות את החוויה השלילית נעשה מעכשיו ___ או __. נראה לך? אולי יש משהו אחר שאת חושבת שיעזור?"

 

יכול להיות? אשמח אם תעיר לי בחזרה

א. אתה צודק, אם כי שאלה כזאת בזמן רגוע סביר להניח שלא שתרה לחץ...

זוכרת שבתור מאורסים שאסור להגיד הרבה דברים שרוצים ומתרגשים אז הרבה פעמים בטלפון כשלא היינו פנים אל פנים הרגשתי שאין לי על מה לדבר איתו אחרי הכל עדכנו זה את זה מה היה היום לשיחת עומק לא אכנס טלפונית לא יכולה לספר לו כמה אני אוהבת אותו ומתגעגעת אליו אז היו שתיקות ואז הוא היה שואל אז מה עוד ככה? והייתי עונה זהו כלום רק לציין שלא בטלפון זה כמעט לא קרה... ואז הבנו שאנחנו לא אנשים של שחנשים בטלפון והיום נשואים באושר ולא נתקעים. מזל טוב

א. או להתקשר פחות
ב. או להתקשר ולהגיד לה שאתה רק מתגעגע ורצית לראות מה איתה
וזו יכולה להיות שיחה ממש קצרה..
לא חייבים אחכ להמשיך לדבר.

עצם המשפט הזה יכול לפתוח לשיחה

עד כמה זה מפריע לך שאתה מוציא אנרגיות?
בכללי יש בינכם תקשורת?
כי זה כלי חשוב למרות שזה גם קשור לאופי יש זוגות יותר שקטים ולא פחות שמחים זה תלוי בבן אדם לי ספציפית מאוד קשה לדמיין את השקט הזה אבל שוב זה תלוי באדם


בגדול הייתי מתייעצת יעוץ מקצועי או רבנית או רב שמבינים בהצלחה

לא הייתי בסטטוס של מאורסת,
אבל אני יודעת שבדייטים יש סיטואציות שפותחות יותר - חוויות משותפות, עשייה משותפת וכד'.

אירועים כאלה גם מעמיקים את הקשר באופן שבו יש יותר נושאי שיחה וגם יוצרים תחושת ביטחון בשקט.
מהניסיון שלי השקט יכול להיות הרבה יותר עוצמתי ומקרב.
אל תנסה לכבות שרפות.. תהנה מהן

עוד דבר שבאלי לומר - כתבת שאתה יודע שאתה יכול להזרים שיחות אבל רוצה שזה יהיה הדדי..
קשר הדדי זה קשר בריא, אבל זה לא אומר בהכרח שבכל עניין יש הדדיות.
אני מביאה את החוזקות שלי לקשר והאישלי יביא את החוזקות שלו. אני מקווה שהוא לא יצפה שבנקודות החלשות שלי אעשה מאמץ להשתוות אליו.. ההפך.

בהצלחה.

כי היא מראה שלמרות השתיקות הצלחתם ליצור קשר עמוק שהגיע לאירוסין ב"ה.

ושבמציאות, גם כשמתארסים יש שתיקות

(גילוי נאות, גם אחרי החתונה זה יכול לקרות)

ושמאורסים הם לא רק, 100% מהזמן עם כוכבים בעיניים , באורות גבוהים ולא יכולים הפסיק לדבר ועוד.

חלק מהזמן - אני מקווה שכן 

זה שאתה כותב שאתה מתגעגע, זה כבר מראה הרבה, וזה מקסים!!!

 

לשאלתך, אי היכולת להמשיך בשיחה, היא כנראה תוצאה של מחשבה שהופיעה ברגע הזה שם.

מחשבה שחוסמת את היכולת שלך באותו הרגע להוביל שיחה.

זה יכול להיות ספק כלשהוא לגבי מה היא תחשוב, 

פחד מאיך היא תגיב.

מחשבה על עצמך שגם ככה זה לא מעניין.

חשש מהמחשבה שהתפקיד לך הוא להוביל בקשר... ועוד!

יש אפשרויות רבות.

התוצאה היא שהמחשבה הזו חוסמת, ואתה תקוע במקום להיות משוחרר. 

 

המבוכה יכולה להיות פתח לשיחת עמק ביניכם

שתף אותה שאין לך נושא, מה הפרשנות שלך כשזה קורה,

מה היית רוצה

איך היא ממרגישה כשזה קורה וכו'...

מה הפחד שלך אם תפתח בנושא סתמי.

 

אפשרות נוספת לחציית המחסום, היא לסמוך על הנפש שלך

הנפש שלנו יודעת הרבה מאד ורובינו אלופים בלבלום אותה דרך הגנות שכליות שונות. 

עולה לך נושא או סיפור? תחיל לדבר עליו

ותגלה כמה היא באמת יודעת מה הדבר הנכון לומר כרגע.

 

הרבה אושר ותקופה נפלאה לכם!

 

 

 

היי הייתי פעם במצב ההפוך ;)
יצאתי עם מישהו והיו לנו שיחות נהדרות, בפגישות ובפלאפון אבל הרבה פעמים השיחה הייתה נתקעת. הבחור הרגיש (ונתן לי את ההרגשה) שאני לא מתאמצת על זה מספיק. מצד אחד הייתה בזה אמת, הוא באמת היה זה שדיבר רוב הזמן וכנראה לפי חלוקת נושאי שיחות הוא הביא את הרוב אבל זה היה מסיבה מאוד פשוטה, הוא לא ידע להקשיב.
הוא לא היה מספיק מתעניין במה שאני אומרת (לפעמים אפילו לא שאל איך עבר היום), כשהייתי מספרת משהו הסיפור היה מתחיל ונגמר בדרך כלל עם אפס שאלות והתעניינות שלו באמצע.
אני לעומת זאת כשסיפר לי סיפור שאלתי עליו והשתדלתי להתעניין ולהמשיך את השיחה באותו הנושא, לכן ברור שהסיפורים,הנושאים וזמן הדיבור שלו היו חלק משמעותי יותר בשיחה.
אני ממש לא מכירה אותך ולא יודעת אם זה המצב אצליכם אבל כן רציתי להדגיש את הנקודה ששיחה זורמת היא גם עניין של נושאי שיחה אבל גם הרבה עניין של הקשבה אמיתית לצד השני.
רוב ברכות

את אמרת לו שהרגשת שהוא לא מקשיב לך?

אני נניח הייתי שמח לשמוע את זה...

בסך הכל אם הקשר היה מעולה פרט לנקודה הזאת (וכמובן שזה לא קיים כל הזמן לפעמים בולט יותר ולפעמים פחות) אז לא תמיד מרגיש נכון להעלות את זה. ברור שלא מצב תקין בקשר... אני מאמינה לך שהיית רוצה לשמוע את זה אבל בראש שלי זה תמיד היה נשמע מתבכיין.
בדיוק תוהה לעצמי מתי נכון להעיר ומתי נכון לקבל באהבה חסרונות של הצד השני אבל זה עניין לשירשור אחר.

דווקא בגלל שטוב הייתי חושב שכדאי להעלות. תחשבי על זה: אם גם ככה לא טוב, למה להוסיף עוד משהו.

דווקא בגלל שטוב לשני הצדדים ויש רצון להתקדם, נכון להעיר. זה לא נעים לְשניה אבל שווה את זה.
לא כולם יודעים לנהל שיחה כזו, אז יש מצב שצריך לעזור לו עם זה. אפילו מדי פעם להגיד לו שטוב לך איתו והיית רוצה גם שישאל יותר ויתעניין. זה קצת כמו שריר, צריך להתרגל לזה.

ותודה שהזכרת את מערת המכפלה,רוצה ללכת.

לנטרל את המוקשים הכרוכים בכך

חוזר למערת המכפלה גם מחר...

גם הכותל לא?

הבנתי שהתפילות עוברות דרך הכותל כאילו גם

לכן המקום בו התפילות הכי כדאיות זה שם

בהקדמה לסידור שלו, השל"ה הקדוש מסביר כי הכותל המערבי הוא שער השמיים, דהיינו השער שעולות בו כל תפילות יהודי העולם, ולא רק אלו של יושבי ירושלים. ואין הכוונה רק לתפילות בדור אחד, כי אם לתפילותיהם של עם ישראל בכל הגלויות שעברו.

ה'כלי יקר' בפרשת דברים: "כי המקום ההוא לעולם הוא בהווית קדושתו, שהרי הוא מכוון כנגד בית המקדש שלמעלה. ואם שלמטה חרב, מכל מקום הוא נשמר ומכוון כנגד בית המקדש שלמעלה, השופע על המקום ההוא הקדוש. ולעולם, בכל דור ודור – קדושתו זו לא סרה

וכן היה התייחסות לתפילות

ירושלמים מאדירים את הכותל
חברון את מערת המכפלה

בישיבה יסבירו לך כמה חשוב לגדל אברכים ותלמידי חכמים לאורך שנים שיפיצו תורה

בצבא יאירו לך כמה משמעותי זה מפקדים וקצינים רציניים, אידיאליסטיים, יראי שמים ובעלי תודעת שליחות

הטובים לרפואה
הטובים לטייס
הטובים לתקשורת
הטובות לאברכים (בית יעקב)

כל מקום יודע את מעלותיו, ומנסה למשוך אליו

הבית שלי 😁

אני מבינה את החשיבות של שני המקומות הקדושים ...
אני חושבת שהשאלה שלי היתה במקום כי אכן יש מקורות שהתפילות של עמ'"י עוברות בכותל..
וגם שהיא עוברת במערת המכפלה..
אולי לעתיד לבוא הכל יהיה מחובר לגמרי ... קראתי את זה אפישהו לא עולה לי איפה בידיוק.

אנלא בטוח שהוויפי הרוחני שלי יחזיק את המסע לשמים עם קונקשן בחברון/ירושלים

כל הכבוד

אתה יכול לנסות אם מרגיש לך שמצידך זה יכול להתאים. צד שלישי זה אחלה רעיון.

לפעמים תכונות הפוכות זה יכול להיות טוב כל עוד זה מרגיש מתאים.

בהצלחה!!

מכיר כמה גברים מאוד שקטים ומופנמים, שנשואים באושר ל'קומונרית' (במהות, לא יודע אם הן היו בפעל). בדיוק כמו שיש מקרים של בחור פעלתן וזורם וכו', שאשתו מופנמת ושקטה. יש כאלו שדווקא עם הפעלתנות והזרימה, מתאים להם בן זוג שקט.
כמובן יש גם כאלו ששני בני הזוג זורמים או שניהם מופנמים - בכלל לא בטוח שמציאת החן תלויה בזה.

בכלל - כידוע זו מחלוקת שדכנים עתיקה, האם צריך זהות, או שדווקא ניגודים משלימים...

לדעתי, אם פנית אליה לפני שנה באופן ישיר כדאי לפנות אליה גם עכשיו.
אם אני הייתי בסיטואציה שאחרי שנה פונה אליי צד ג' הייתי מניחה שלא רלוונטי לבחור ואז..
בכל אופן זה פחות אידיאלי מבחינתי, בוודאי כשאני יודעת שהבחור עם אומץ לדבר איתי.

חשבת על זה? היא מתאימה לך לפחות ברמה של לבחון את זה? מהמם. תשאיר לה את אפשרות הבחירה..
לפחות ככה תדע שעשית את שלך. אולי גם תופתע

במקרה הכי גרוע עשית ניסיון (אחלה דרך לעבוד על כמה דברים שלדעתי כדאי לרכוש בחיים)
ובמקרה הכי הכי...

בהצלחה!!

יצאתי עם 2.. ומאז אין ככ הצעות.. ואם יש לא רלונטיות בכלל. יש קבוצת שידוכים שמדי פעם מצליחה ( לא לי באופן אישי) יש את השדכנית מאזור גוש עציון שטוענים שהיא טובה( אני לא קיבלתי הצעה אבל הגיל שלי צעיר) חיה וינר. שליש גן עדן פחות ממליץ. יש עוד שדכנית שצריך לשלם בערך 100 שקל דמי רצינות אבל היא עובדת טוב אם תרצה אתן את המספר בפרטי. זהו בכללי

מה שורש הרצון, ומשם תחשוב איך אתה נותן מענה לצורך ללא התערבות של בחורה. אם אתה רואה את עצמך מתחתן בגיל 18 ויום, תתחיל מעכשיו להתרפס על אישיות לאידיאולוגיה, כדי שכאשר תתחיל לצאת למטרות חתונה לא תיתפס לא מוכן.
הצורך בחברה (או בחבר אם אתה בחורה) בגיל הזה הוא טבעי ומובן. אם אתה מרגיש מוכן, לך על זה. אבל שזה לא יהיה מה שקובע סדרי עדיפויות. הרבה דברים יכולים להשתנות.
לגבי הצורך במישהו לדבר איתו- אם אתה לא מוצא מענה בחבר זכר, אתה יכול לחפש מישהי שתקשיב ותהיה בשבילך, אבל לא למטרות חתונה אלא למטרות ידידות חיובית.
דבר איתי בפרטי, יכול להיות שמכירה מישהי.

תודה על התגובה

איך אפשר לדעת שאני מוכן לחתונה או לא?

 

אתה רואה את עצמך עכשיו מנהל בית, זוגיות, עומד במחויבות של כל מה שקשור בכך? עבודה, לימודים, דירה, ניקיונות, ילדים שיבואו בזמן הנכון, זו קפיצת ראש לחיים עצמם.
תדמיין את עצמך חי כאיש נשוי, על כל הטוב והרע שבכך. רק אתה תוכל לענות אם אתה מוכן.

אני חושב שאני מוכן

אבל זה גם קצת די מפחיד במיוחד שאני רק בן 17 וחצי

אם אתה רציני בעניין תן פרטים ואני אברר לך עם מישהי

בזכות עבודה במסע סוכות נזכה לפטור מביטוח לאומי החודש

שהכלות והחתנים שלי יארחו אותי יפה כמוני

עם ריח טוב נזכה שיהיה נעים בסוכה ולא נסריח מזיעה

נוריד כמה קילוים שלא אכלנו כי לא היה כוח ללכת לסוכה... 👻

נשים הפסדתם⁦⁩ ⁦⁩

משלימים קריאה של תנ"ך בסוכות

פארק ארבע עונות - מקום פגז.

אין שם הרבה אנשים

 

יש שלל מקומות 

ממליצה על כמה כאלה שסביר להניח יכילו אנשים בשעות הערב

 

* טיילת כפר גנים 

* פארק ליד הקניון - הוסיפו שם אגם נחמד 

* פארק רימון בגבעת שמואל 

* שלל קניונים : הגדול, סירקין, הגבעה, אונו וכו'..

 

בשעות היום אפשר ללכת למבצר אנטיפטרוס, לבריכת הנופרים וכל האזור 

 

אבל בכללי -
הפארק ליד הקניון הגדול בפ"ת
פארק הירקון
פארק רעננה (נחשב בסביבה?)

מקומות עם פחות אנשים מפארקים וכו יש לכם?

אין לנו בעיה גם מקומות מבודדים.. תודה!

עוברים ושבים.. למען הבטחון של כל אחד מכם ולהימנע מייחוד

לקחנו את זה בחשבון,כל זוג ומצבו הוא..

ולא היה הרבה אנשים בכלל. היה די שקט.

חול המועד+ חופשת סימסטר, אין הרבה אנשים פה עכשיו
ממש יפה בפנים, יש מקום ללכת, כמעט אקרא לזה טיילת
ויש פול דשא שיהיה רק שלכם

ועוד שבוע וחצי השנה נפתחת, אז זה הזמן לשבוע דייטים מרוכז לנצל אתזה

רק לשים לב אילו שערים פתוחים בחול המועד, ומתי

לא כל מה שכתוב באתר הידברות זה תורה מסיני, בין לקולא ובין לחומרא.

בהלכות ייחוד קיימים חילוקי דינים, פרטים, וחילוקי דעות רבים, והם מצריכים לימוד רציני.

 

ולגופו של עניין, אם יש מצב כזה, את יכולה לומר לו..

 

לגמרי .
שכל אחד ילך אחרי רבותיו
אבל בהחלט טוב שהעלת לדיון

בעצם העיקרון הוא שמקום שלא עוברים שם אנשים- בגלל שזה מקום מבודד/ בגלל השעה וכדו'-

יש איסור ייחוד.

מקום חשוך זה בעיה, כי גם אם עוברים אנשים בסביבה- הם לא יכולים לראות אתכם

תודה על העלאת המודעות. זה חשוב

מקום שעקרונית יש סיכוי סביר שיעבור אדם, גם אם כעת מבודד, לא נחשב ייחוד

רק הוספתי שזה תלוי גם בשעה

גם בבוקר ?

כבר הרבה זמן רציתי לעשות את זה, אבל לא הגעתי לזה.

ואם כבר, אז שאלה -

אם אנחנו הולכים למקום שהוא פתוח לגמרי כמו איזה פארק אבל עכשיו שומם לחלוטין, בלי נפש חיה. אבל לא באמצע העיר או מקום מאוד נגיש, צריך רכב או הליכה של לפחות עשר דקות בחושך כדי להגיע אליו.

האם זה ייחוד?
יש סיכוי שכל אחד יגיע לכאן בדיוק כמו שאנחנו.

בפועל, כשאני חושבת על זה, ירד גשם וזה היה קרוב לעשר בלילה. מה הסיכוי שעוד מישהו יגיע?
(היו שם שלושה ערבים, לא בטוחה שזה עוזר לייחוד כי זה מקום ע-נ-ק. ולא ראינו אם הם הלכו..)

תכלס, אני סומכת על הבחור שיודע את ההלכות, כי אני לא. אבל זה לא מוצדק.

תודה.

הבנתי מדבריו שזה לא היה יחוד.

מה שבטוח, אני לא אחזור לשם שוב בלילה.

אם לרשום שאני לא בטוחה שהצלחתי להסיק נכון את המסקנה, ואז קראתי שוב.. לא באמת עזר.

נראה לי שענה על ההגדרה של - מקום פתוח שסביר שיכול לבוא כל זמן נתון מישהו.

אבל אולי בגלל שהיה מאוחר לא נחשב?

בכל מקרה, לא אלך לשם שוב בע''ה בלנ''ד.

מתיאורים כאלה סביר להניח שלא יגיע מישהו. גם אם באופן תיאורטי יכול לבוא מישהו.

 

כל מטרת האיסור למנוע שח"ו יקרה משהו. במידה את מרגישה שיכול להווצר כזה מצב, זה בדיוק זה.

למרות שגם כתבתי שהיו כמה ערבים.

זה כבר דקויות שקשה לדבר אותם בפלטפורמה הזאת. נראה לי שזה עדיין לא משהו.

כל עוד מקום פתוח שסביר שיכול לבוא כל זמן נתון מישהו זה כבר לא ייחוד.

בפשטות ששאלתי ת"ח הוא ענה לי שכל עוד אתה מרגיש שלא נוח לך לחטוא (מבחינת הבידוד) זה לא.

אל תסמכי על אף צדיק!! כמו שהוא צדיק, גם את צדיקה ולכן תקפידי בלי קשר לאחרים. אם יש חשש תעלי את זה.

כל הרעיון של האיסור הזה שלא סומכים.

 

ממליץ מאוד ללמוד את ההלכות מתוך מקורות ספרי הלכה (גם פניני הלכה, ילקוט יוסף וכו') או/ו לשאול ת"ח ולא לסמוך על נושאים כאלהמדברים שמביאים סתם בפורום. ואם את כבר מעלים דברים כאלה בפורום תעלו מתוך אתרי אינטרנט (גם זה מקור, כמו אתר ישיבה כיפה וכו')

 

מקור אחד לדוגמא - https://www.yeshiva.org.il/midrash/8564

לא הבנתי כל כך למה אם ידוע שיעבורו אנשים שאת מכירה ?
אני הבנתי שיחוד זה מקום שאין בו אנשים...
יש ספר שכתוב על זה בשפה ברורה וקלה?

גם אנשים שאת לא מכירה.

הבנת נכון.

חח ספר טוב להלכות ייחוד - היחיד שעולה לי זה הלכות צבא לרב יוסף צבי רימון. 

חושב שעדיף לדבר עם ת"ח באופן ישיר.

אנשים שאנחנו לא מכירים אין לנו בושה מהם אבל מקום שאת מכיר כל אדם שעובר זה לא נחשב יחוד

מקווה שהבנתי את דברייך -

מבחינת עקרון האיסור את צודקת, נועד כדי למנוע לחטוא מפאת בושה.

אמנם בחינת הגדר ההלכתי, לפי מה שידוע לי - לא חל איסור ייחוד במידה ויש אנשים שעוברים, גם אם אתה לא מכיר אותם.

כמו כן יש מקרה שאדם מרגיש שהוא יתבייש לחטוא (נפגש עם מישהי שהוא מתבייש ממנה) אבל בכל זאת הוא יהיה מחוייב לעמוד בגדר ההלכתי ולא להיות איתה במקום מבודד ע"פ הגדרים.

כל מה שכתבת חל גם שם?

במידה ומדובר רק בך ובנהג וישנה אפשרות לעצור במקום שאין אפשרות (סבירה) שיגיעו אליו אנשים אז זה אסור.

לדוגמא אפילו בכביש מהיר אם עוצרים בצד אנשים יכולים לעצור כדי לראות מה קרה וזה נחשב מספיק סביר כדאי לבטל דין ייחוד.

 

זה נחשב (לפחות לענ"ד) שיש עוד מישהו. הנהג לא יכול לעצור בצד כי יראו את זה בצגים של משרד התחבורה.

לא שהוא עצר, ולא מה שעלול לקרות.

אני ממחשבה לאחור גיליתי שהרבה מההלכות האלו לא ידעתי מספיק ולא יישמתי אותן בפגישות עם בחורים,

ולגבי

 

''-מותר להתייחד במעלית שהזמן נסיעה שלה זה עד 3 דקות''

מכירה סיפור מקרוב של חברה שנכנסה למעלית והייתה לבדה עם גבר וב3 דק' האלה- הוא ניסה לגעת בה ופגע בה מינית!!!

אז בנות, גם אם לפי ההלכת מותר להיות במעלית עם גבר- תמנעו מזה ככל האפשר. כי אי אפשר לדעת מה יכול לקרות עם גבר זר, כשאת לבד איתו. 

הבעיה שלפעמים את נכנסת לפניו והוא בא משום מקום ולרדת בקומה שאת לא מכירה זה לא הכי נעים כי מן הסתם גם שם יהיה בחור שאת לא מכירה..
ממש מסתכל . שיהיה לבחורה המון אור ותתגבר על החלאה הזה.

שאיתו אסור להיות אפילו דקה

 

בגלל זה עדיף לא להיות במעלית עם אנשים שלא מכירים

אפשר מקור?

אבל יש במסכת ברכות, עם החורבה שחוששים מפני 3 דברים, מפני חשד מפני מפולת ומפני מזיקים.. ויש שם חילוק בין אנשים כשרים לאנשים לא כשרים (פרוצים) לגבי החשד. יכול להיות שסתם העלתי משהו לא קשור.. הקטע שעם אנשים שלא מכירים קשה לדעת מי פרוץ ומי לא.. טוב להימנע, וכשאי אפשר, להתפלל לה' שישמור עלינו

עם שניהם אסור להיות במקום של 3-5 דק במקום שלא יכול לעבור אף אדם. ההבדל הוא שלפי האשכנזים (ע"פ הרמ"א) לאדם כשר מותר להתייחד עם שלוש נשים ולאדם פרוץ אסור אפי' עם הרבה נשים. ולספרדים (עפ שו"ע) גם אדם רגיל אסור להתייחד עם שלושה נשים. (עם שתי נשים לדעת כולם אסור)

ואי באמת לא נעים...
אבל אולי היא ראתה שהיה לך כבר מישהו אחר וזה עזר לה להחליט..
או שאולי היא רצתה אותו אבל פחדה להגיד לך ..
אני מאמינה שהיא לא עושה את זה ממקום רע.
ותחשבי קשר של חמש שנים זה לא היה צריך לקרות זה לא מה שמותר..
אז עכשיו כואב נכון אבל היא לא עשתה משהו שאסור .
זה לא היה צריך לכאוב לך כככה אם היית עושה משהו שמותר.
אני מבינה את הכאב שלך באמת אבל מצד שני אי אפשר לצפות מהבחור לא לצאת ואם חברה שלך מתאימה לו אז אולי היא הזיווג שלו .
וברור שזה כואב לך זה הגיוני אבל את המשכת הלאה... ונכון שהיה ראוי לדבר איתך לפני..

תשמעי באמת כואב לי על המצב שלך וגם לי זה קורה שאני חושבת מה יהיה אם האקס שלי יצא עם חברה .. וישר אני חושבת ואי אני ישנא את החברה
אבל אני לא יודעת אם זה משהו לגיטימי הרי אמרת לו לא.. וזהו עכשיו זה החיים שלו
וברור זה הכי קשה וכואב אבל צריך לנסות להבין אותה איכשהו
לא שאני מבינה אותה בכלל אני לא מבינה אותה
אבל עדיין..

פשוט סתם מעצבן .
אני בדיוק נפרדתי גם לפני שבועיים מהבן זוג שלי שהיה אחריו. ואז פתאום זה .
זה קרה הכל בבום.
אני לא יודעת אם אני אשנא אותה. סתם פשוט לא נעים

בנאדם סיפר בדיחה צינית כדי להעלות לה את המצב רוח טיפה מה אתם נטפלים? 

בסדר קצת חוסר טאקט לא הרג אף אחד עדיין.

תודה אמא - לקראת נישואין וזוגיות

מזה הטרנד החדש הזה? 😌

בהצלחה לך.

 

אני מוצא כל פעם סיבה חדשה להיות אופטימי. גם אחרי שהרגשתי שהמצב כל כך גרוע כשכבר הייתי אופטימי, אז להיות אופטימי לא עזר לי... ובסוף אני מצליח להתעודד ולקום.

 

אבל יכול להיות שהמצב שלך באמת כזה שאני לא הייתי מצליח להתמודד איתו. ואפילו לא להבין אותו. אז אני רק מקווה בשבילך לכמה אושר שאת יכולה לקוות לו, ואולי אפילו יותר

את יכולה לנסות. הגיוני שיהיו גם תגובות פחות מתאימות שאפשר להתעלם מהם. פחות חסרות טאקט מהתגובה הראשונה.

יש שלבים שבהם ההתפתחות ועליית המדרגה הם ע״י ייסורים של אהבה, אמנם יותר אמונה יעזור להתמודד אבל עדיין יהיה התמודדות...

המון בהצלחה!

אבל עשית עלינו בדיוק את הדבר ממנו את נמנעת, לא? הכללת את כולנו בצעירות ובמחשבה אחת, לא תפסת אותנו כמורכבים.
אז אולי, אולי שווה לך קודם לראות אחרים נכון, לראות את הטוב והעזרה שהם יכולים להושיט לך. אז גם יהיה קל יותר להיפתח ולהעזר.
אה, והסוף הכי טוב; בסוף יוכלו לעזור לך.

הבעיה שחשוף לי כאן מדי, מכירה אנשים ומכירים אותי.

אני יודעת פחות או יותר מה הרכב האוכלוסיה ומה התשובות..לא חדשה..

אני מרגישה שהעולם שלי (גם הפנימי וגם החיצוני) קצת אחר ביחס לאנשים שכאן.

חג שמח. תודה.

מעריך שלא ראית אותי פותח שרשורים על בעיות אישיות שלי, כנראה שאני יכול להזדהות עם התחושה. ועדיין, אם את מחפשת פתרון ולא רק לפרוק, אולי זו הדרך. כתבת שתי בעיות;

א. חשוף פה מדי.
צודקת. אבל את בטוחה שזו בעיה בלתי פתירה? למשל, אין לך מישהי שלא מכירה אותך לפנות אליה? אם תפתחי שרשור של "מישהי לפרטי" אני בטוח שיתנדבו לא מעט.
אני לא מכיר אותך, אבל אני משער שאת יודעת איך למצוא את האדם הנכון בשבילך לייעוץ. ואם אין, אני יכול לנסות.

ב. עולם שונה.
אני משער שגם זה נכון. ואני גם לא חושב שהערוץ חייב להיות הפתרון. אבל, כנראה שהדרך לבדוק זאת היא לנסות. אפשר לנסות בחיים האמיתיים ואפשר לנסות גם כאן, אולי תופתעי.
מהי האופציה הנוספת, להמשיך לשמור בבטן? נשמע פחות מומלץ

מאחל שתצליחי למצוא את מה שאת מחפשת, ולהיות אמיצה ליישם אותו.

אם אתה לא רוצה להזדהות בניק
כתוב שם מלא

בכל מקרה - אני וימל שומרים על מלוא הפרטיות 😁

ואם הכוונה שמילאת כבר ואתה רוצה לתקן פנה אלי באישי

של החודש

אני מבין ששניכם יחד סיכמתם להיפרד. ההתנהגות שלו מאד הגיונית בעיני - אם זה לא הולך לשום מקום, אחרי שנה של נסיון ואחרי שהחלטתם שלא (לא כרגע?), אז הוא מרפה. אין לו סיבה לנהל איתך שיחות נפש אם אין לקשר הזה עתיד. איך הצד החמוד שלו יעזור לך?

 

זה לא שינוי שלו, זאת החלטה של שניכם. אם את רוצה לשנות את ההחלטה, תהיי אמיצה ותגידי לו את זה. אבל להחליט להפרד ואז להתייחס אליו כאילו אתם בקשר - זה מובן רגשית, אבל אין הגיון בהתנהלות הזאת.

 

לכן אין לך סיבה להרגיש רע עם התגובות שלו. הוא בסך הכל פועל לפי ההחלטה המשותפת שלכם, ואת לא כותבת שאת מנסה לשנות את זה.

 

אם השאלה שלך היא באמת איך להשתחרר - הרבה עבודה. הפנמה שזהו. את מוכנה להתקדם הלאה. לא לנסות לחזור אחורה.

וכן, אפשר להשאיר גם דלת פתוחה, למקרה שתחליטי שאתם כן מוכנים להתחתן (קצת לא ברור לי מה היתה ההחלטה - שאת לא בשלה להתחתן, שהוא לא בשל להתחתן, ששניכם לא בשלים להתחתן, או שהקשר לא בשל לחתונה. זה כמובן משנה, כי אם למשל זאת את - אז יש לך על מה לעבוד; אם זה הוא - אין לך הרבה מה לעשות; אם זה הקשר - אפשר לחשוב על איך לעשות אותו בצרה נכונה)

לפני הכל -
מבחינת הגיל עוד מוקדם לנו להתחתן, יש המון דברים ששנינו רוצים לעשות.
ועוד דבר-
אני מבולבלת ממנו מאוד, אולי לא הסברתי את זה כמו שצריך.
הוא יכול פתאום לשלוח לי הודעה שהיא לאו דווקא עניינית, או פתאום לפתח סתם שיחה, לפלרטט להזכר פתאום שהוא אוהב אותי..
ואז פתאום לחזור להיות ענייני.
באופן כללי, כשהיינו כמה חודשים אחרי הפרידה והוא התנהל בצורה יבשה זה כאב לי, אבל הבנתי לגמרי מאיפה זה בא ולמה.
אבל אחרי שהיו לנו המון שיחות מאז (וחלק מהן היו ממש כמו בתקופה שהיינו יחד) אני לא מצליחה להבין איך זה שיום אחד בן אדם מדבר בצורה מסויימת, ויום אח''כ משתנה ב180 מעלות.
לכן אני לא יודעת אם להרפות או לא, כי אני לא באמת מבינה ממנו את המקום שלו.

נאמר, את במצב של "רוצה את הקשר הזה" 50% מהזמן. נגיד לצורך העניין שגם הוא.

 

אז יש, בממוצע, 25% מהזמן ששניכם רוצים את הקשר - ואז אתם בשחזור של המצב הישן

25% שאת מנסה ליצור קשר איתו והוא מגיב בצורה קרה

25% שהוא מנסה ואת לא מגיבה (או שאולי האופי שלו זה לא ליזום במקרה כזה, ואז זה 25% ריקים)

25% שאת פשוט לא שמה לב, כי גם את לא בעניין

כמובן המספרים יכולים להיות שונים, וכנראה הם שונים, אולי קצת יותר שאת מעוניינת ממה שהוא

 

ואם את לא מבינה את המקום שלו, לדעתי תדברי איתו על זה

כמעט את כל השיחות אני מתחילה, זה פשוט שיש פעמים שהוא בוחר לנתב את השיחה למקומות אחרים..
כששאלתי אותו על זה הוא פשוט התנצל ואמר שזה לא יקרה יותר, זה לא באמת עזר לי.
פשוט הנקודה היא שקשה לי להכיל את השינוי שלו, וקשה לי שפתאום היחס שלו אליי קריר (ומזלזל 😔).
מבחינתו, לפי איך שאני מבינה את זה לפחות, הוא במקום אחר. יודע שלא טוב לא עכשיו להיות בקשר זוגי.
אני רק לא מבינה איך מצליחים לעשות את הסוויץ' הזה בצורה כ"כ חדה ומהירה (כי זה היה ככה מהרגע שנפרדנו), ואיך אני יכולה להגיע למצב כזה בעצמי..

לפעמים אותו בן אדם ינהג בצורה שונה בסיטואציות שונות, אבל זה מתחיל מהבדלי אישיות (כמובן יש הבדלי גברים-נשים טיפוסיים, וסביר שזה אחד מהם)

 

אז יכול להיות את לא מסוגלת לעשות את מה שהוא עושה, אבל תנסי לראות מה את כן מסוגלת לעשות

מהשכל, מהחלטה שזה לא הזמן, שיש לכם עוד זמן, עוד דרך לעבןר ולכן אין לו סיבה לנהל שחנשים...
זה לא סותר את העובדה שכנראה תוקפים אותו גלים רגשיים ואז הוא נפתח וחוזר לכמה רגעים עד שהשכל משתלט שוב, אבל זה לדעתי מראה שבאמת אכפת לו ממך אלא שהוא פשוט עוצר את עצמו...

איך המצב הזה אמור להסתדר?
מצד אחד שנינו יודעים שהקשר לא נכון עכשיו, מצד שני משיחות ומאמירות מסויימות שהוא בוחר להגיד פתאום אני נתקעת.
אני לא מצפה לשחנ"שים ואפילו לא לשיחות רגילות, אבל גם קשה לי לצאת זאת שמעיקה ולא מבינה את המצב כשאני כן מבינה, והפעמים האלו שהוא מחזיר אותי אחורה ומתקדם זה מה שתוקע.

אני חושב שאין ברירה אלא לעשות את מה שנקרא בעגה המקצועית "שיחת יחסינו לאן"
ברור שזה לא עומד להיות קל... בהצלחה!

אם החלטתם להיפרד, אין עניין להקשות על שניכם ולהמשיך את הקשר. אם יש מצב שזה יוביל לחתונה- הייתי ממשיכה את הקשר למרות הגיל הצעיר (בני כמה אתם?) . אבל אם החלטתם שלא, אז לא .
הוא מתנהג בסדר גמור, הוא לא רוצה לפתח את הקשר יותר מדי כי החלטתם להפסיק אותו. כך צריך.לעשות, עם כל הקושי...

אבל איך אני משתחררת מזה עכשיו?
כי כל ההתהפכויות האלו בלבלו אותי ממש, ואני מרגישה תקועה..

מקווה שתגיעו לתובנות ביחד
בהצלחה נשמה יקרה

אני יכולה להגיד לך שאני הייתי בזוגיות שנתיים וקצת...
חשבתי שנתחתן, היה לנו טוב.. עד שלא. ואז הקשר הפך להיות שמתגעגעים שולחים הודעה, וכן ולא וזה פשוט משגע ומתסכל. נפרדים וחוזרים... ושוב נפרדים ושוב חוזרים.
אני מנסה להבין את המילים שלו, למה הוא פתאום ככה מראה לי מלא רגש ויום אחרי אני מרגישה שהוא לא מכיר אותי? מה קורה פה?הוא החבר הכי טוב שלי.. הוא מכיר אותי הכי טוב, אז מה נסגר עם הבחור?
בקיצור לא הבנתי מה הולך.. הייתי מבולבלת . פחדתי לעשות את הצעד הזה של הלגמור עם זה אחת ולתמיד כי תמיד יש תקווה שתהיה עוד הודעה עוד שיחה ונחזור כי עם מי אני אהיה אם לא איתו? הוא המוכר והבטוח...
עד ש...
עד שהחלטתי לשים לסיפור הזה סוף.
הבנתי שחתונה לא תהיה פה... וזה סתם נמשך ונמשך בלי שום קטע.
למרות כל הרגשות, ולמרות הפחד מהלא נודע ולהכיר עכשיו מישהו חדש החלטתי עם עצמי שאני מנתקת איתו קשר לגמרי.
אז מפחיד אותי להתחיל מהתחלה? מפחיד אותי שאני לא בטוחה שאמצא מישהו אחר? אז מפחיד... צריך לדעת לקפוץ למים לפעמים...
קל זה לא.. אני יכולה להגיד לך שמדי פעם קופצות מחשבות.זה חסרון כזה, קשה להתרגל להיות בלעדיו... עד שאת פשוט מתרגלת לחסרון שלו ולזה שהוא לא נמצא... פתחתי לי פתח לאפשרויות חדשות שלפני כן לא היו אופציה כי הוא היה בתמונה.
יהיה קשה. אבל הזמן עושה את שלו, ויותר קל להכיר אנשים אחרים...

תבררי עם עצמך, אם יש סיכוי לקשר שלכם בעתיד? אם כן כמה את מוכנה לחכות בשביל זה? האם זה שווה את זה? האם את נאחזת בקשר הזה רק כי את פוחדת מהלא נודע? או כי את אוהבת? ומה איתו? הוא אוהב? הוא לא?
ותקבלי החלטה מה את עושה. משחררת? משחררת רק לכרגע? תדעי לך שזה תלוי בך בלבד!! את שולטת על המחשבות שלך ואם באמת באמת תרצי, תצליחי. השאלה אם את רוצה..
בהצלחה רבה נשמה!

תודה רבה!

א. יש גם ב250 שח
ב. היעוץ מעצים לפי דעתי ונותן לך אפשרות להסתכל על כל מיני דברים מנקודת מבט שונה. והוא נותן גם כלים להתמודדות.
ג. תלך לפגישה או 2. אם תראה שזה לא עושה לך הרגשה טובה בלב תבין שזה לא בשבילך. יועץ טוב והגון יגיד לך אם אתה לא צריך אותו יותר
ד. עדיף לך מישהו שמכיר את ההווי שלך ואת ההשקפה שלך.

א. כן, יש. זה הנפוץ יותר לדעתי. הכי נמוך שאני מכיר זה 150, יש הרבה בסביבות 220-250

ב. כן, בהחלט, הרבה. זה נותן גם המון פידבק, גם בדברים שלא צריך שינוי אבל צריך לדעת איפה נמצאים

ג. מטפלת רגשית שעבדתי איתה אמרה שזה משהו שכל אדם צריך. אז אם אתה מסתדר בחיים ושמח עם עצמך ולא בא לך, סבבה. אם אתה חושב שזה יכול לעזור לך, לדעתי תעשה לפחות נסיון

ד. כשסיפרתי לרב יהושע שפירא על אותה מטפלת רגשית שאיננה דתית, הוא אמר שזה בסדר גמור, והוא אמר שייעוץ של אישה (בתחום הזה?) הוא אפילו לכתחילה. ברור שמישהו מרקע דומה לך יכול להבין אותך יותר וגם לך יהיה יותר קל לקבל את הדברים שהוא אומר. 

 

עוד משהו - מטפל/יועץ עובד מתוך העולם שלו, ויש לו דעות משלו, וזה תלוי הרבה בכימיה עם המטופל. אז לא בהכרח היועץ הראשון שתלך אליו יעזור לך. הוא אולי ייתן לך כלים מסוימים במפגש או שניים, אבל לא בהכרח יהיה מסוגל לתת לך את מה שאתה צריך. לי היו אפילו כאלה שהיה ברור לי שהם אומרים שטויות מזיקות אז עזבתי אותם. לא אציין בפומבי כי יש אנשים שלהם הם כן עזרו. מצד שני אתה מבין לבד שזה אומר שאם מישהו עזר למישהו אחר לאו דוקא יעזור לך

לא הלכתי לייעוץ סביב הנושא של זוגיות וחתונה וכו..
אבל מנסיוני בייעוץ מסוגים אחרים
לדעתי ייעוץ הוא בדכ - אם הולכים לאדם הנכון וכו - דבר מקדם. העניין הוא באמת המשאבים - זמן וכסף.
אז לגבי ג' נראה לי שהשאלה פשוט צריכה להיות יתרונות מול חסרונות. עד כמה זה יקדם אותי לעומת מה שאני אשקיע בזה?כדאי ללכת לפגישה או שתיים כדי להבין קצת איך זה.
ועוד משהו - אולי יש לך ופשוט לא כתבת מטעמים מובנים, אבל כדי להתמודד עם ג', כדאי לנסח מה המטרות שלך בטיפול (להשתחרר מזה וזה, להגיע למצב שבו אני מרגיש x במצבים y..)
בקשר ל ד':
אני מעדיפה מישהי שלפחות תכיר את העולם שלי, כדי שתדע איך לגשת ולהתייחס לדברים (ברמה הכי שטחית - שלא תצטרך להסביר כל נקודה, עניין וכלל חברתי. וברובד עמוק יותר - שידע לכוון בצורה נכונה שמתאימה לך.. בעצות הקונקרטיות וגם באלה שלא.)
בהצלחה

חשוב לי לציין יצא לי לדבר עם יועצות ... כי הן היו גם מורות שלי. (יועצות שבחוץ עולות המון המון כסף ולי לא עלו)הן לא קוסמות גם להן יש טעויות מותר לברור ולקחת לך מה שהלב שלך מרגיש לנכון.
בגדול אני חושבת שיעוץ טוב מראה לך מה אתה באמת מרגיש ומשקף לך את זה...
ככל שתתחבר לעצמך יותר ותרגיש בנוח ותקבל את עצמך פחות תצטרך שיחות מיועצים.. וגם אם מידי פעם כן
תדע מה נכון לקחת ממה שהם הביאו לך. שזה גם לא פחות חשוב.