אם אני מבין שיש בעיה והרגש
לא נותן לי להחליט בהגיון
מה עושים?
אם אני מבין שיש בעיה והרגש
לא נותן לי להחליט בהגיון
מה עושים?
אבל עם אדם שסומכים עליו עד הסוף, כזה שאפשר לומר לו הכל [או הרבה]
מחכים מעט שהרגש יקהה [לחכות יום, יומיים מהדייט]
עורכים רשימה, ומכניסים את הרגש לאחד מהסעיפים
חושבים על העתיד, האם זו דרך טובה להגיע אליו.
ספורט, פעילות גופנית [עדיף למשך זמן בלי גישה לתקשורת מסוג כלשהו. בראש נקי]
חברים טובים, אין כמותם בשביל לומר אמת.
פעילות כמו ציור/צביעה בלי מסיחים כאלה ואחרים יכולה להעניק רוגע שדרכו יהיה קל יותר להגיע להחלטה.
בהצלחה!
סיכומ של מה?
אחח
היום שבו ניישם את התשובות,
זה אולי יהיה היום שבו נפסיק לשאול שאלות
אחח [אנחה קשישית של מישהו שראה לא מעט אביבים בחייו]
אני כותבת בתקווה שאצליח ליישם,
תוהה אם יש טעם ביסורי מצפון לכשעצמם,
כנראה שכן.
הם מעידים על קיומו של מצפון,
ומעודדים שימוש נכון שלא ייסר אותו שוב.
[זה לכשעצמם
]
אולי
לא הבנתי את הקטע עם הרשימה
וגם להתייעץ איתו.
בהצלחה! 
נשמע שההסתכלות הייתה חיובית וככה לפחות היא גם בטח חוותה את הדייט כסבבה.
קינסא
ותן טלתלוי,
על התפר כן.
לגמרי בתוך מגזר מסוים, לא.
זה באסה.
כי התפר דל באנשים,
ולמצוא שם אנשים לא דלים קשה.
למה?
בקטע של ערכים משותפים, חושבת שיש
בכל מקום.
אין מקום שבו אנשים טובים יותר או פחות [ואם כן, זה איפהשאנילא,
]
אז באיזה קטע?
אולי תרבותי,
מגזרי,
סולם ערכים שונה [לא טוב יותר, כי אם מתאים יותר ומורגל יותר]
אולי ענין של אופי ושל הרגלים.
אולי המשך החיים,
מאיפה ולאן.
אולי כי התרגלנו לראות מה טוב אצלינו ומה פחות אצל אחרים.
אולי כי שינוי מפחיד, מאוד.
ואם לא חייב מספיק לעשות אותו, אז לא.
מחפשת^קצרה וארוכה.
מה אתם מעדיפים?

2 היזמים של הפרוייקט עובדים בישל"צ(:
חדשכאן
איכה
אז היא תיקנה "שהיום עוד שנה תיהי כבר נשואה
) אמן .זה לא כ"כ תלוש.מכיר זוגות כאלו שבמסגרת של חודש הספיקו להתארס.לא רבים.אך מכיר.
ומ"מ אמירה כזו היא בדומה למה שאומרים כמה ימים לפני תשעה באב "..ולוואי שהשנה לא נצטרך לצום..'. ברור שזה לא יקרה,זה משפט שהוא לתפארת היידישקיט. ודאי שיש דליגות במציאות(ראו ערך הגאולה דהשתא ועוד לאין ספור דוגמאות) אך מהיום למחר זה פשוט לא יקרה שיבנה ביהמ"ק. הקב"ה לא ישבור את כל חוקי המציאות שהוא טבע,את הבחירה החופשית וכדו'.זה שהקב"ה יכול לעשות הכל זה לא אומר שהוא יעשה,יש חוקים מסויימים שהוא קבע כי *הוא* רוצה שהעולם יתנהל ע"פיהם.
אם טוב לך איתה.
ואם אתה רואה אותה אמא לילדים שלך.
כל שאר הגרפים למניהם מיותרים וכדאי מאוד להתעלם מהם.
בהצלחה!
לאחרונה היה לי קשר של כמה שבועות שנגמר בלי כלום. ואז נכנסה לי לראש התובנה שקשר שמתחיל זאת משימה ארוכה עד שמגיעים למשהו. ומהתגובות שיש כאן אני רואה שאפשר לקוות גם לאופציה של קשר שיפתיע לטובה, ופתאום אמצא את עצמי על מסלול טוב יותר ממה שתכננתי.
אז תודה
הפורום השני המכונה ******
אממ..
(צונזר)


וכנראה שהייתי נרתעת ועם ילדים אין בכלל מה לדבר..
כי יש בי פחד להיכנס בין שני אנשים שבאו בברית נישואין עם כל המשתמע מזה למרות שכבר התגרשו
והמוזר שהיה קל לי יותר לצאת עם חוזר בתשובה בעל עבר של קשרים עם נשים כי אני תופסת את הקשרים האלו כיותר שטחיים..
למרות שזה טהור וזה לא..
אבל אם הייתי מכירה בעצמי אדם איכותי בלי תיווכים למיניהם - יש מצב שהייתי מתגברת על ה"מה יגידו" והרתיעה הטבעית שלי.
מצד אחד- יש כאלה שזה מביך אותן.
מהצד השני- יש כאלה שישמחו, וזו יכולה להיות דרך להקים בית.
אישית, לא הייתי שמחה שיתחילו איתי בטרמפיאדה כלשהי,
אבל מכירה בחורות שכן.
מה אפשר?
לראות אם היא בעניין [כן, אם היא שקועה עמוק עמוק בספר, לא מפסיקה להתכתב בפלאפון, מדברת עם חברה, משתדלת לא להתסכל לכיוון שלך כנראה שהיא לא בענין [פרשנות אישית שלי]]
לשאול שאלה כלשהי או כמה [ולהיזהר לא לחפור, פליז. מופנה לכל גברי העולם. לא נעים לנו לצרוח שאנחנו לא מעונינות, אז תשאירו פתח מילוט]
חלוקה הדעה ביני לביני אם עדיףלומר ישירות או להתחיל שיחה, מניחה שהמנוסים כאן יודעים טוב יותר.
בהצלחה, בכל דרך.
אני מתלבטת ביני לביני,
אם אלו שני בינים,
או שזה בין אחד שמשתנה מעת לעת.
ובאיזה עת יש איזה בין.
תעלומית.
/הולכת להניח בכרטיס האישי/
תודה

מפגש/טיול קיץ
הפואנטהאם הייתם קובעים כבר להיפגש,
והבחורה מסיבה כל שהיא רוצה לחתוך, לפני הפגישה.
(ממש לא בכוונה אבל קרה.)
סיבה שלא יכולה להגיד וגם לא רוצה לשקר.
מה פחות יפגע? או מה תעדיפו?
שהבחורה תיפגש איתכם בלי רצון ואז תחתוך, או שתחתוך אחרי שכבר קבעתם להיפגש, לפני שנפגשתם?
אבל מצד שני זה תמיד פוגע. יהיה צריך הסבר משכנע מאד. אם היא מתביישת להגיד, ראוי שתמצא מישהו שנאמן על שני הצדדים ותסביר לו למה. אני יודע שזה נשמע מוזר, אבל מנסיון מר של כמה פעמים שזה קרה לי - זה לבחור בין גרוע מאד לגרוע מאד. ראוי שהבחורה תמצא דרך לשכנע את הבחור שהאמירה הראשונית של "כן" התייחסה אליו ברצינות, ומצד שני שהאמירה של לא היא כורח המציאות
להתנצל באופן כנה ואמיתי.
בהצלחה!
הצעה שדווקא היתה נראית טובה.. חיכיתי כמעט שבוע עד שקיבלתי תשובה חיובית. אוקי אני מתקשר אליה, מדברים 2 דקות וקובעים זמן לפגישה לעוד כמה ימים.
ערב לפני המועד המתוכנן, היא מסמסת לי ש"לפי השיחה נראה שזה לא מתאים"...



אם הבחורה הבינה שלא מתאים מוטב גם לו שתגיד מוקדם ככל האפשר למרות שלא נעים.
אם איכשהו יצא שההחלטה התגבשה רק בזמן הזה אין מה לעשות. ברור שאם מחליטים קודם צריך להודיע כמה שיותר סמוך לקבלת ההחלטה הסופית.
אני יוצאת מנק' הנחה שאף אחד לא עושה "דווקא" לאף אחד אחר..
ניראה שהדעה הרווחת היא שכדי לחתוך לפני...
בס"ד
גם לי קרה שהציעו מישהו, אמרתי כן, דיברנו בטלפון וקבענו להיפגש.
אחרי כמה ימים הוא התקשר ואמר שנראה לו שזה פחות מתאים וכו'...
הרבה אמרו לי שזה לא יפה, אבל אני ממש הערכתי את הבן אדם שאמר לי לא מראש וחסך לי לפנות זמן ואנרגיה למשהו שמראש לא יצא מזה כלום..
כמובן שמראש כדי לא להגיע למצב כזה.. אבל גם זה יכול לקרות....
תנסי להסביר עד כמה שאת יכולה ולתת הרגשה טובה לצד השני.
המקרה שהובא פה למעלה נראה יותר מבאס
בס"ד
והוא ברר עם חברה שלי לפני... אז לא יודעת מה השתנה לו פתאום- וכן חשבתי על זה... אבל בסדר.. 
ולכן איך שחברה שלך הגדירה אותך היה שונה מאיך שהוא "תפס" אותך..
א. יאייי איזה כייף!! נהדר/ת חסכ/ה לי, איזה קסם, בדיוק בדיוק לזה ציפיתי
ב. יופי, מקסים. עכשיו יש לי זמן לדברים החשובים בחיים; 'מי יוצא/ת איתי לגלידה?'
ג. לא נעים לא נורא, עובר אחרי יומיים
ד. מצברוח מצוברח, חשבתי שיכול להיות טוב יותר, ולא.
ה. אני הבודד/ה בעולם, איש/ה לא יתחתן איתי. אין לי סיכוי. בכלל
זה כנראה תלוי תקופה:
אינה דומה הצעה שירדה לאחר בירורים ראשוניים [סליחה! למה??
] או אחרי דייט ראשון לפרידה מקשר ארוך
מה המשפטים שאתם אומרים לעצמכם ומחזקים אתכם, אם יש כאלו בכלל?
מאיפה אתם שואבים כוחות ואמונה? [אם אתם מנסים בכלל, או מחפשים את שמיכת הפוך הראשונה בסביבה]
פורקים לחברים טובים/ שותקים?
[לקח לי זמן שהבנתי שזה לא ה'לא' שעושה לי רע כל כך, זה [גם] הפחד של העתיד, אובדנה של תקווה ומה יהיה ואם בכלל]
בהצלחה שיהיה,
לכולנו.
והמן המון שרשורי מזלטוב 



מחפשת^א![]()
באמת- אומר לעצמי שיש כל כך הרבה סגנונות של אנשים, וזה ממש הגיוני שלא כל שני אנשים טובים יכולים להתאים,
וזה לא בהכרח אומר עליי משהו רע
זה לא שתוך רגע אני מבסוט מהחיים. זה פשוט קצת עוזר לא לקחת ללב לטווח ארוך, לא להרגיש ש'משהו אצלי לא בסדר'
פורק לחברים חופשי חופשי.. לפעמים אני מספר לאמא שלי על קשרים אחרי שהם נגמרו
תלוי מה ציפיתי מהקשר, מה היתה הסיבה, עד כמה יש לי אמון במי שקיבלה את ההחלטה, עד כמה יש לי תחושה שההחלטה היתה נכונה, איך החיים חוץ מזה באותו זמן... היו מקרים שבגלל ההערכה שלי אליה היה ברור לי שאני סומך על ההחלטה שלה, או לחלופין האמנתי שהיא תבין שהיא עשתה טעות
תשובה שאני לא מקבל זה "הכל לטובה". לא מנחם בכלל כשקורה משהו שאני לא אוהב, במיוחד, כמו שציינו כאן, כשאני באמת לא יודע איך. הרי גם מבחינה אמונית, זה לא שאנשים לא סובלים. אז להגיד שזה לטובה זה לא משכנע.
הרבה פעמים אני אומר לעצמי "היא לא היתה טובה מספיק כדי לרצות אותי", ואני חושב שבחלק מהמקרים זה גם נכון...
לפעמים אני מתבכיין לחברים, או שולח לאחת השדכניות שאני בקשר איתן הודעה של "מה כל כך גרוע בי הפעם!!!!" או מתעצבן בשקט או עצוב בשקט או מנסה לפרוק מתח (מוזיקה ועוד). אין באמת מה לעשות.
אני זוכר את אחד הקשרים הטובים שהיו לי, שנקטעו די בפתאומיות, והתחושה שלי היתה שהקשר הוא אמיתי ויציב ופתאום היא החליטה שלא. במצב נורמלי הייתי אמור להיות מתוסכל מאד; אבל בגלל שכבר הייתי שקוע מספיק בקשר, נבנה גם האמון שנדרש בקשר זוגי, שזה כולל גם לקחת בחשבון את ההחלטות שלה. אם היא אומרת שטוב לה יותר לא להיפגש השבוע, הרי הייתי אומר "בטח, מה שטוב לך, רק חבל כי תחסרי לי" - נכון? אז למה כשהיא אומרת "נראה לי שלא טוב לי להתחתן איתך, ואין סיבה להמשיך בקשר" התגובה שלי צריכה להיות אחרת? ברור שהכאב והתסכול גדול יותר, ובמקרה שהיא עושה טעות - המחיר שאני והיא נשלם הוא משמעותי בהרבה, אבל כשלעצמה התגובה ההגיונית צריכה להיות "אני מאמין לך ומקבל את ההכרעה שלך". באופן אירוני, כדי להגיע למצב כזה צריך קשר ממש טוב
1. פעם אחת סיפר הרב שלי שכל 'לא' הוא סוג של גירושין, בקטן, מאוד, אבל אפילו האלמנט המאוד קטן הזה יש בו צד כזה.
והוא אמר לי, שהקב"ה לפעמים בשביל לעשות טוב לאדם הוא מסדר לו כמה 'לא' כאלה בשביל לפרוע לו חוב שהוא יוכל לקיים את הבית שלו לנצח.
2. פרק כה במסילת ישרים. - אני לא חסיד של סגולות, אבל זה ממש היה לי לתרופה.
הפרק מדבר על ההשגחה הפרטית בכל דבר ועניין.
וכשקוראים את זה על בסיס יום יומי,מבינים דברים חדשים.
3. מי שאמרה לא עכשיו, לא מתאימה לי. זהו. חבל למצוא את עצמי סובל איתה את המשך חיי.
גם אם אני יודעת שאין התאמה ואני לא רוצה את הבחור מאוד קשה לי עם הלא, זה מוריד לי את הערך העצמי.
גם קשה לי שפוסלים אותי על חיצוניות ( יש מכרה שמשדכת לי שכל פעם שבחור לא רוצה היא חייבת להגיד לי שלא היתה מציאת חן וגורמת לי לעצב).
מעדיפה שיפסלו אותי כביכול על דברים גרועים יותר ולא על חיצוניות, נשמע מוזר, אני יודעת...
![]()
מחפשת^לא כייף בכלל, ומבינה אותך לגמרי.
זו תקופה שבה חייב לעבוד על הערך העצמי, אין ברירה.
ופסילה על משהו חיצוני זה לא נחמד, ממש לא [כאילו, זה לא חוסר התאמה, זה חיסרון]
ויהיה טוב, בטח.
שתמצאי בעז''ה בקלות ובמהירות
וב"ה אני נראת טוב אוביקטיבית אבל עדיין הערך העצמי שלי נמוך שזה לא משנה לי...
ומילה לכל השדכנים, לא תמיד חייב לפרט למה הצד השני לא רצה , זה יכול מאוד לפגוע, אלה אם כן מדובר במשהו שאפשר לשנות...
ממש לא נכון למסור מראה כסיבה לפסול, אפילו כאשר זו הסיבה (אלא אם כן מדובר בדרישות ממש חריגות, כמו "לבחור הזה נורא חשוב מישהי בגובה 180, ואת פשוט לא, והוא קיוה שזה יסתדר כי את טובה אבל עדיין חשוב לו הגובה אז הוא ויתר עלייך")
אפשר למסור סיבה לפסול או כאשר מדובר במשהו שקל לשנות בטווח הנראה לעין ("היית לבושה בירוק") או בדבר שאת לא מוצאת סיבה שישתנה ("מאד חשוב לו מישהי שהיתה קצינה בצבא/בגובה 180/שמדברת צרפתית"), או כאשר זה נותן תחושה טובה ("הוא מרגיש שאת טובה מדי בשבילו" - אולי זאת דוגמה גרועה, כי זה מעצבן)
ולדעתי מציאת חן הכוונה כימיה ולא מראה. או לפחות זה מה שאני מקווה שהשדכנית ההיא מתכוונת.
ואם את אומרת שאובייקטיבית אין לך בעיה עם המראה אז זה רק מחזק, שלא מדובר במראה אלא בכימיה. בכל מקרה, גם אם מישהו אומר, לאנשים יש דעות מאד שונות לגבי מראה, וגם דעות מוזרות מאוד, לטוב ולרע.
מור ולבונהדיו לעבד להיות כרבו
תאמת זה אותו הדבר גם כשאני אומרת את הלא ![]()
תמיד יש את הקווץ' בלב.
בד"כ מדברת על זה עם חברות/משפחה מי שבנמצא, יוצאת לאיזה ערב נחמד כפיצוי.
וממשיכים הלאה..
והמשפט שכתבת בסוגריים! ממש ממש מדויק לי.


לעבדך באמת!
קשה לי להתלהב מיצירה ויוצר שהתבולל.
ממש מוזר לי שמתענגים כך על דבריו של אדם כזה (איני יודעת מה הם..)
רק לא הבנתי למה א"א לדבר על הדברים בלי השיר הנ"ל שלא לגמרי נקי.
ואם הבנתי נכון, הוא לא מדבר בהקשר של הפורום..


אז הם יכולים לדעת מה הבעיות שיש, אבל לא בכמה מהמקרים זה מצליח
להכנס לזוגיות מעורבת - זה להכנס למיטה חולה. וכל זאת לא צריך לפרק את החבילה אם מקפידים על שלושה דברים - שבת, כשרות וטהרת המשפחה.
אני חושב שהמשפט הנ"ל ממש נכון. כמו ששמעתי משהו פעם אומר שבמילא יש נסיונות גדולים בזוגיות - לא צריך להכניס עוד.
לגבי מה שכתבת -
צריך לזהות את הסיבה שזה מרגיש לך מוזר. את השורש של זה.
אני יכול להגיד לך אישית שהדבר הכי חשוב לי שאשתי לעתיד בעז"ה תהיה משותפת איתי בנושא הערכי.
אני שואף שהערכים ינהלו את חיי בראש ובראשונה ולכן אני הכי דואג מראש להתאמה ערכית.
אע"פ שאם במצב שנגיד ואשתי חוזרת בשאלה אני לא אתגרש (אין לכוח כעת להסביר את המורכבות שבדבר, אחרי שאנשים נקשרים ברגש זה אחרת גם במבחינה ערכית וגם חילונים ערכיים קיצר מורכב).
עוד דבר שאני מזהה במה שכתבת - במידה והגעת להחלטה שזה לא זה - גם אם היא שונה מכל האחרות - זה עדיין לא משנה את העובדה שזה לא זה.
יש לנו רצון עז לזוגיות וברגע שאנו מזהים מישהו/י שעומד/ת בפרמטרים שלנו אנו נוטים להלביש עליו את הרצון הזה, ובצדק! רק צריך לדעת מה השורש - זאת לא שהיא מלכת העולם הבלעדית שאתה ממש רוצה בה (אע"פ שהיא ממש אחלה). זה הרצון החזק שלך לזוגיות. ידיעת הדבר הזה יכולה לעזור לשחרר ממשהי מסויימת.
נשמעת שהבעיה שלך עם קודמות שיצאת איתם שכולםן היו 'כבדות' בגלל שהם 'דוסיות'. נראה ש'כבדות' זאת לאו דווקא תכונה שיש לכל הדוסיות. זה משהו באופי. לכן אולי מה שאתה מחפש זה לאצאת עם בנות עם אופי שונה בלי קשר לשאיפות וערכים.
חשוב מאוד לדעת לאיפה לפנות להצעות ולדעת איך לסנן הצעות באופן מועיל.
בהצלחה!
צריך להיות יותר ספסיצפים. וכל אחד יש לו את הגדרות ה'דוסיות' שלו. לדוגמא אחד ירצה שהבת זוג תלך צנוע ותקפיד על ההלכה אחד יותר ישים דגש על זה שהיא לומדת תורה.
תבקש דוגמאות מעשיות. ממה שאני קולט אם מישהי ערכית (מתנדבת, עשתה שמתיים שירות אומרים שהיא בעלת חסד וכו') זה כבר יותר הגיוני שהיא תהיה יותר דוסית. יש כל מיני דברים שאפשר לשים לב.
אם אתה רוצה ממש דוסית לדוגמא אתה יכול לשאול - "זה יפתיע אותך אם היא תתחתן עם אברך?" ע"פ כמות הגמגומים אפשר כבר להבין את התשובה. בהצלחה!