פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 558)

כל מילה רק תגרע..

ממש עצוב

בדיוק כתבתי שאין כללים והנה מישהו שלא רק מנסה להמציא כללים, אלא בוחר בערימה של קלישאות חסרות שחר.

הרב שיבר לא מדבר על כללים,

אלא על הגדרות של שני מושגים

(שאפשר ואולי צריך לדון בהן).

לגופו, לא יודע אם אין כללים,

אלא שלכללים יש יוצאי דופן,

ותמיד יש להתבונן בדברים,

ולא לפעול מהרגל או מנוהל זה או אחר.

המון טוב, בע"ה

בס"ד

חברים, משפחה (לא תמיד כיף שהם יודעים, שתדע), אנשים מהישיבה שרלוונטים ועוד.

בהצלחה רבה!

והלוואי שתגמור עם זה עוד לפני שתספיק לקלוט מה קרה  

אגב, גם עם בנות בגילך אתה יכול לדבר כמו בן אדם..
לא צריך רושם, פשוט תהיה אתה ולא משנה מי עומדת מולך...
בדרך כלל הכי טבעי זה גם הכי מרשים..
אם תשחק משחקים ותנסה להרשים, לדעתי פחות יעבוד...

 

הן יכולות לבחון אותך בדיוק בשביל אחותן/ שכנה שלהן/ פרטנרית אחרת לנישואים...

אבל זה כדי להלחיץ

הרבה יותר כיף לדבר עם מי שלא "מאיימת" עליך מאשר על מי שכן. ה-חברה שלי בתקופת הדייטים הייתה מבוגרת ממני בכשבע שנים מה ששלל מראש כל אפשרות ואיפשר לה לראות אותי כמו שאני ולפקס אותי על כמה דברים שהיו ממש חשובים לי.

זה בדיוק העניין. שני הצדדים לא "מאויימים" וממילא הכל טבעי יותר.

למרות שאפשר לדון לכף זכות בנות שהם אחרי פרידה או כל סיבה אחרת שגורמת להם להכנס לכרטיס סתם בשביל להעביר את הזמן. או שאין להם כח להגיב על 10 פניות ביום 😬?

א. זה כמו שוק..

אתה יושב בבית ומרגיש מיוחד (ואתה באמת כזה) אבל מהצד השני רואים אותך בין אלפי תמונות והצעות בו זמנית.

מה שגורם למוח לעשות השוואות וגם לתת הרגשה שאתה סתם עוד אחד..

ב. מה ש"משלים" את החיסרון הראשון זה שהאדם השני מאחרי מסך, והמוח מפרש דברים לפי מה שהוא רואה..

כך שאפשר בקלות להתעלם ממך ולא להרגיש שמישהו כאן נפגע בכלל..

כי בזה אני לא יודע אם אגלה מה הבעיה ואם אצליח לתקן אותה.

המדאיג הוא שלא להיחתך או שלא לחתוך כשצריך.
ושזה יימשך יותר מדי בלי לחתוך ובלי להיחתך.

הלוואי וזה היה כזה פשוט...

שהיה בעצמו חידוש של אתר שהיה קיים כמה שנים קודם.

אבל כמו שאמרתי קצת שונה. 

כי כאן האדם הוא השדכן (הוא מביא את ההצעות) והאתר רק מקשר. 

בשונה מאתרי הכרויות שאנשים נכנסים כדי לקבל הצעות. 

או שהוא רשום גם כן ואז יש להם את המספר. 

ראית בחור במפגש כלשהו, 

הוא סיפר שהוא לומד בישיבה X 

או גר במקום X

או לומד לתואר ב X 

חבר של X 

וכו'

את לא צריכה הרבה מעבר, את פשוט פונה לעוד מישהו שלומד שם והוא כבר נותן לך את הפרטים עליו. 

זה הרבה פחות מסובך ממה שחושבים. 

זו עוד דרך כדי להכיר...ימים יגידו אם יהיה לזה הצלחה! 

מה שכן...

אני מכירה כל כך הרבה אנשים שהיו יכולים להתאים 

אבל הם לא מעזים לעשות את הצעד

הבחורה: "אם הוא היה רוצה הוא היה פונה בעצמו, כנראה הוא לא רוצה" 

הבחור: "אני רוצה אבל אני מתבייש / אני כרגע לא יוצא/ קיבלתי הצעה אחרת/ אני מפחד שהיא לא תרצה" 

והאתר הזה בא לענות על המצב הזה. 

מכניסים חמש שמות עם מס' טלפונים. 

האדם שמעוניינים בו מקבל הודעה אנונימית שמעוניינים להכיר אותו 

אם הוא עונה בחיוב הוא מקבל פרטים ומחליט אם להיענות להצעה. 

הוא לא חייב להעלות את אותו רצון בעצמו. 

זה נראה שמקבלים הודעה אנונימית רק כדי להיכנס לאתר ולהכניס שמות, לא בשביל לקבל פרטים.

אחר כך המערכת עושה הצלבה ובודקת אם יש התאמה (כלומר אם יש שניים שכתבו אחד את השניה).

מלחיץ משהו.

לא ידעתי שאין לזה מודעות... חשבתי רק אצל החרדים...

יכול להיות שאתה צודק ויש קשר לספרדים בזה אבל בכ"א, אצלנו בישוב גם כולם חוגגים, גם הספרדים..

אשריך, לילה ושבוע טוב!

שלא אצל כולם יש מודעות בכלל ליום ירושלים...

יש אנשים שבכלל לא שמעו על היום הזה...

אנחנו ספרדים.. סתם לדוג'

וסבתא שלי איחלה לכולם יום ירושלים שמח, ואח"כ הוסיפה "חג שמח לכולם"!!!

וכי בבתי הכנסת בבני ברק הבוקר אמרו הלל? ולפחות בחלק מאלו שתפילתם בנוסח אשכנז ופולין, האמן לי, ("ספרד"), אמרו היום תחנון בכוונה רבה!
היום הזה איננו דתי אלא חילוני-מדיני. ו"חגיגתו" איננה באמת ברוב עם אלא במיעוט עם.

האם יש לנו חגים לזכר כיבוש הארץ ע"י יהושע בן נון? מה עם שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, מדוע אין איזה יום ללא תחנון לרגל המאורע?

לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל לפי איך שהדברים נראים, מדינת ישראל על 70 שנות הניצחונות וההפסדים שלה היא עוד אפיזודה בהיסטוריה רווית הדם של עם ישראל.

לא יודע אם שמתי לב לזה..

פניתי לבנות, והן גם פנו אלי.

תמיד פרגנתי למי שהעזה,

והמשיכה את דרכה של אביגיל שרמזה לדוד

זה סבבה שאנחנו יוזמות, אבל משם קחו את זה לידיים שלכם. 

זה באמת גורם להרבה להיות במקום לא מחייב כזה, כי מרגישים שרודפים אחריהם. ואז אומרים לנו- אז תשחררו ותנו להם לעשות את העבודה. אז אולי שמלכתחילה יעשו את העבודה??

פריקה קטנה של מוצש

ה"גייז" ופירוט איך הבנים הפכו לבנות והפוך?..

לגבי השאלה: לא שמתי לב להיפוך.

אולי יותר בכיוון שיוויוני יותר בדייטים עצמם, יש פחות את ה"ג'נטלמן" מהסרטים וכו'.

מה אני נראית לכם?..

פשוט אחרי שכתבתי מטבע לשון נהוגה בדיבור אצלי, שמתי לב שהיא לא 100 אחוז מתאימה בפורום זה..

וכן יש בזה משהו עם הקלישאה של הגנטלמן מהסרטים שכבר לא הולכת היום..

כמעט הכל היה בשידוך דרך ההורים..

יש עוד מה להחריב על כל הנושא

אבל מאוחר..

וגם יש כאן חכמים ממני

אצל חילונים זה לא ככה ואצל דתיים היו תמיד רק שידוכים. היום זה מבלבל... אני לא חולה על שידוכים בכלל

רש''י כא: "הנה חדשה נבראת בארץ, שהנקבה תחזור אחר הזכר לבקשו שישאנה".

בפועל אני לא בקי בענינים לדעת אם קורה, איך קורה.

זו לא בושה ליזום! רוב הבנים מחשיבים את זה לנקודת זכות בשביל בחורה.

אברכות זה דבר מובן שאין בו עבודה\פרנסה, ואז האישה מוכנה לקחת על עצמה לפרנס את הבית בשנים הראשונות לנישואין.

כשאתה נמצא באוניברסיטה ממילא נהוג להשיג סכום כסף כלשהו כדי להתקיים, להתחיל להיות עצמאי.

כשאתה באוניברסיטה ולא מנסה לדאוג לעצמך לכסף\חיסכון\פרנסה, יש בזה משהו מבלבל (ואולי נותן רושם של בחור עצלן).

מי יפרנס את הבית?

עכשיו, אם היה מדובר במשהו כמו אופי\תחביבים\איזה מקצוע לבחור וכו' בגלל השידוכים, הייתי אומרת לך ללכת אחרי הלב שלך.

פה אני חושבת שעיקר הדיון הוא פרנסה, לכן לא משנה מה אתה לומד, כמה וכו', תתחיל לעבוד.

אבל כמובן שכל זה תלוי בעיניינים כמו- מתי יצאת מהישיבה, איזו שנה אתה בלימודים, מתי אתה מסיים ללמוד... ואז העובדה שעדיין לא התחלת לעבוד תהיה יותר מובנת ומתקבלת.

וואו, הסתרבלתי עם עצמי

כן יש לי איזה חלום או עדיפות להתחתן עם בחור שלומד בישיבה, כדי לבנות את הבית מתוך תורה במקום הישיבה.

עם זאת, אני גם אעריך מאוד מישהו שקובע עיתים בצורה משמעותית ולומד לתואר (וזה בעצם גם חשוב לי מאוד- היחס לתורה. זה אפילו יפה יותר לראות מישהו שלא בישיבה ושומר על עולם תורני חזק).

מאמינה בכלל שבעולם הזה של השידוכים, נכון לעשות מה שמתאים לך.

אם טוב לך לקבוע עיתים, ואם טוב לך לעבוד- בכל מקרה תבוא הבחורה שתשמח בזה ויהיה לה טוב בזה. 

תעשה מה שמשח אותך וטוב לך, והקב"ה ישלח לך את השפע המתאים לך.

שאלת אם יש בנות כאלו, יש בהחלט. יש כאלו ויש כאלו

שיהיה הרבה הצלחה וגאולה קרובה בעז"ה.

שבאמת ראיתי בחורות תורניות שמחפשות אברך... ופחות בחורים שמחפשים רק ללמוד.. 

וגם אלה שכן מחפשים ללמוד הרבה פעמים הם סגורים מאוד, והבנות הרבה יותר פתוחות.. 

אני לא יודעת מאיפה זה בא בדיוק החשיבה הזאת שרק ללמוד.. 

(לי אישית זה הגיע מתוך שיעורים ששמעתי וספרים שקראתי...)

אבל אני רק יודעת שגם לי זה מפריע שקשה לי לקבל מציאות אחרת.

כי אם הייתי מקבלת מציאות אחרת הייתי יכולה להפתח לעוד הצעות ...

תמיד אמרתי שקשה לחבר בין הבנות שמחפשות אברכים לבין הבנים

כי הרבה פעמים הבנות לא במסגרת תורנית 

בנות שרוצות בעל אברך, מבינה.. סבבה.. 

אבל בנות שמחפשות עובד ולומד כאילו למה הן ציפו

שגם תיהיה בתואר, גם תקבע עיתים, וגם תמצא עבודה מרוויחה???

בתואר בקושי יש זמן לנשות ולצאת לדייטים אז מבקשים שגם תלך לעבוד?

זה לא שאתה בטלן שנשאר בבית ולא עושה כלום. אתה לומד תואר. התואר זה בשביל העבודה.. 

וכן לפעמים האישה צריכה לעבוד תקופה עד שבעלה יסיים את התואר, מה רע.. 

אולי זה תלוי בגיל שלהן, שהן רוצות מישהו שכבר עובד. למרות שחבל לא לתת צ'אנס.. 

מעולם לא הייתי..

אגב, הבנתי שהשנה פתחו מסלול ישיבות קטנות לדוסים...

אולי:

א. לעבוד על הביטחון העצמי, לא בדברים שבשמיים, רחוקים ובלתי ישימים. לזכור שאתה טוב, לומר לעצמך לפני דייט, שאתה בסדר, ויש לך הרבה מעלות, וכייף לבחורה שתכיר אותך

ב. לא הבנתי מה הייתה הכוונה ב'עפתי עליהן יותר מידי' אבל לפעמים כשאנחנו חסרי ביטחון אנחנו נוטים לעשות כמה דברים:

-לוותר על עצמינו [לי לא חשוב, אני אסתדר עם הכל, הכל יתאים לי, ואת מעולה] לבנאדם שמולך ניתנת הרגשה שאתה מסתדר עם הכל, לו יש מרחב תמרון. כביכול הוא עושה טובה כשהוא ממשיך בקשר.

-לנסות להגיע למקום בטוח, מהפחד שזה יעלם, אנחנו תופסים חזק  [איך להעיר, אם בכלל, - לקראת נישואין וזוגיות]

-ההגדרה שלך כאחד שלא 'שווה אותה' לפעמים משכנעת אותה שאכן כך- והיא הולכת.

-לא נראה לי שזה נכון אצלך, אבל יש כאלה שחוששים מאוד מירידת ערך [כשאתה לא בטוח בעצמך, אתה רוצה לוודא שאתה בסדר] מתוך רצון להגן על עצמם, זה הופך לכ'אן מספרים הצלחות, כאן מנמיכים הצלחות/דברים טובים של אחרים'. הקשר הופך בחלקים מסוימים שלו לתחרותי, וזה לא נעים בכלל. לפעמים התחרות לא מתבטאת מעל פני השטח, אלא רוחשת מתחת אליו- אתה משווה הצלחות שלך, נהנה מדברים שהיא טובה פחות, ומנסה להשיג עליונות כדי לא להיות טוב פחות.

אז מה צריך?

-לא ביטחון בשמיים, אבל מודעות לעצמי ולדברים הטובים

-בלי לבטל את עצמך [אני לא יודע כלום, הבחור הכי חלש בשיעור, נכשלתי בכמה מבחנים הסמסטר וכאלה- דוגמאות קיצוניות, אבל על הסקאלה הזו. גם אם זה אמיתי לא חושבת שיש צורך]

-מה אני מחפש- להיות מכוון מטרה, אף אחת לא 'עושה טובה' ואומרת כן. לבדוק כל הזמן את נכונות הקשר בשבילך, ולא להיעלם בתוכו

-לפעמים יש הרגשה חסרת ביטחון, [כמו אימאלה, אחרי משפט כזה. אין סיכוי שהיא תחשוב שאני ראוי בכלל] לזכור, לומר בשקט לעצמך שאתה בסדר, ואתה טוב. למרות [ואולי בגלל]. כתבתי את זה למעלה, וזה נראה לי חשוב.

-לזכור את כל האנשים שיודעים/ שחושבים שאתה טוב. האלו שיחשבו ככה. גם אם תדלג ברחובות העיר [אולי זה לא ביטחון עצמי טהור, אבל יכול לשמש כפיגומים לביטחון העצמי האמיתי]

-יציבות- מי שאתה לא תלוי בחתונה/ קשר טוב, או בדבדרים מזדמנים אחרים

-מעשים- גם לא אתה עדיין מרגיש תלות בקשר, להשתדל לא להחצין [בד בבד לעבוד על זה] לחשוב מאיפה מגיע הצורך לשלוח הודעה נוספת [מעבר למינון המקובל]

כתבתי על ערך עצמי יותר ופחות ביטחון עצמי.

מניסיו, זו עבודה אבל היא מניבה פירות מתישהו

בהצלחה!

תודה,

[אני שנייה פותחת שרשור בנסיופ וקוראת לך.

צריך דיון רציני וריאלי [בדגש על רציני וריאלי] על המרעה העתידי🐏🐏

אנסה להסביר:

לא בעד לשחק אותה קשה להשגה [לפעמים זה עצמו יכול לספר על חוסר ביטחון] הכוונה שלי הייתה כשמרגישים שנעלמים בקשר, תופסים צד פאסיבי ומרצים.  

לא לומר שנפגעת, כי לא נעים לך להיות כל כך חלש,

לא לומר שהקשר אינטסיבי מידי/ לא להגיד לא כי 'עד שמישהו/מישהי רוצה אותי' אני לא ראוי לזה. 

גם כאן יש דוגמאות קיצוניות אבל הכוונה לכל המקומות שבהם אתה לא אתה, נעלם ורק דואג שהקשר ימשיך.  חשוב להיות עם יד על הלב, ולראות שמתאים ונכון.

אולי לא הבהרתי את עצמי, ברור שלהתגמש, לוותר זה חשוב ממש, ללכת לקראת זו התחלה טובה של קשר. אבל לא להיעלם, לא לשכוח מה אתה רוצה, מה מתאים לך.

מקווה שהסברתי טוב יותר

היא להוריד את רמת האכפתיות מהם. (מבוסס על חתימה לשעבר של @שמן פשתן)

כלומר: תהיה אתה בלי לחשוב מה יחשבו עליך, ככה תהיה יותר נינוח ובטוח בעצמך. תחשוב "זה אני ואני מציג את מי שאני כמו שאני, מה שיחשבו עלי בגלל זה זו כבר לא דאגה שלי". בפועל אתה גם תיראה יותר טוב כי תתן לעצמך להתבטא ולהיות שם באמת, ולא רק כצופה על עצמך מהצד על תקן מבקר (מלשון ביקורת).

בהצלחה חבקוק יקר.

אבל זה לא כ"כ נכון באמת..

כשתגיע בע"ה האחת שהקב"ה באמת ייעד בשבילך, היא תגיע עם רצון לפגישות,

זה יגרום לכך שהיא תדע להתמקד בטוב שלך,

ובמקביל להכיל את חוסר הביטחון שלך ו/או חסרונות אחרים שלך.

כשאני וארוסתי נפגשנו,

עשינו כבר בפגישות הראשונות את כל הטעויות האפשריות על-מנת שנגרום לכך שהשני ירצה "לחתוך".

איכשהו ובעזרת ה' יתברך, יצא ששנינו ידענו להתמקד במכלול האישיות זה של זו, ולחזק זה את זו בנקודות החולשה שלנו.

יהי רצון שכולם כאן ימצאו בקרוב את ההשלמה האמיתית משורש נשמתם!

ואני יכולה להגיד שהיה שידוך שהייתי מעורבת בו (לא בשבילי)

והיו כאלה שהזהירו אותי לא לנסות לשדך כי המשפחות לא הכי "מתאימות"

בקיצר נשואים, מאושרים וזה  

שהם לא חיבבו..

"הכאב ישמש לצמיחה וחיבור, למדרגה חדשה וגבוהה בין שתי המשפחות"... - צריך כנראה להיות אתה.

ואתה, יש להניח, לא היית מגיע מראש למריבה בין משפחות.

לצערנו, בעולם באופן מציאותי, חוששני שזה לא בהכרח הולך כך. ועלול לגרום כאב לב בהמשך.

אם כבר מכירים ושואלים אם להמשיך - משהו אחר. אבל מראש?..

לכאורה זו מתכונת סבירה לבעיות בעתיד.