פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 621)

שזה אולי נכון לי,

אבל אין רצון.

אז לא יעזרו כל ההתאמות שבעולם.

אוף.

למה אין רצון?

זאת אם כבר חכמת הודו (מתועדת) וכנראה חכמת מצרים גם (הוברים).

רבי שבתי דנולו כותב על זה שהוא בדק את המקורות שלהם ומצא שהם לא סותרים את שלנו.

אמנם אלה מקורות שלהם מלפני אלף שנה וכנראה שהכל השתבש מאז ועד היום, אבל...

השאר מופיעים במקורות, זה עוד פקטור אבל לא קובע הכל.

גם מי שמתחשב בזה ע"פ המקורות שלנו ברור לו שקודם כל בודקים מה שחז"ל אמרו לבדוק.

אין לחכמה הזאת הרבה חיבור לגשמיות. נכון, חוקרים הצליחו לפתח אלגוריתם שמזהה פושעים ע"י תמונות. אבל זה דבר שכמעט כל אחד ברחוב יכול לזהות.

בפועל חכמת הפרצוף הרבה יותר מורכבת מזה ודורשת השגה רוחנית כדי לדעת משהו משמעותי על האדם שממול.

ראיתי בזה ספרים, גם יהודיים, שהלכו ע"פ החקירה (כלומר השוואות פרצופים, מה שהחוקרים מתבססים עליו כשהם משתמשים באלגוריתמים של זיהוי קרבה) והם מלאים בדברים לא הגיוניים לדעתי העניה.

מצד שני ראיתי ספרים שמדברים על הצד הפנימי שבזה ושם כבר ברור שאין לזה שייכות עם אנשים שאין להם רוח הקודש ברמה כזאת או אחרת.

שבדק פעם עם השמות של אברהם ושרה מסתדרים על פי המספרים של הקבלה

והם לא...

ומהם יצא עם ישראל.

שזה לכמעט כל השיטות

אבל גם לשיטת הרב אליהו זה לא פשוט כמו שאתה אומר. קשה לקחת סיפור ולהשליך עליו.

הרב אליהו ידע מי כתב את השיטות האלה, ולא המעיט בערכם.

פשוט ניסה להסביר לאנשים שלא כך מכריעים שידוך.

שלא נכאב, ואיש אחיו יאהב.

הלוואי

ויתבטלו הספקות ויהיו לבהירות 

ותינתן תשובה לתיקון זמן עבר 

לפני עתיד 

אחר

שהיום הזה יגיע...

שנראה את עקבות החול לצד אלו שלנו

שיהיה שירשור הלוואי קבוע, נגיד אחת לשבוע. כאן או בצמ"ע.

וזה יהיה לכבוד ולרצון הקב"ה.

ושזה רק יגביר את חתירתינו לתכלית.
 

ונראה אצל כל אחד נקודה טובה הלוואי!!!

שתהיה לי בהירות

ואתחבר אל המהות.

ואפסיק לברוח,

ושתתן לי כח.

הגדרות נועדה לחברה, לקבוצה, כדי שיהיה יותר קל ליצור חברויות ומוסדות וכו'

בתור אדם פרטי ופנימי ההגדרה חשובה כי אדם רוצה להרגיש שייך ולהרגיש הזדהות עם אנשים שחושבים כמוהו או לפחות דומה למה שהוא חושב.

בתור אדם פרטי שרוצה להשתייך לקבוצה- גם כאן חשובה ההגדרה כי בכל אופן הוא לא הולך לחיות לבד את שארית חיוו.

אבל להגדיר את עצמך לדעתי מתחיל בלזרוק את ההגדרות ולהתייחס אל עצמך בצורה הבסיסית ביותר ואיתה לעלות שלב-

אני יצור אנוש

יהודי

שומר מצוות?

איך שומר מצוות? כמה שומר מצוות?

וכך הלאה...

ככל שתביני מה חשוב לך בחיים, מי את באמת בצורה העמוקה ביותר, תוכלי *לבחור* לאיזו קבוצה להשתייך או איזו קבוצה הכי מדברת אלייך. לא מחייב שתתחייבי אליה בכל אופן וצורה בחיים שלך. אבל אפשר שהיא רק תבוא לידי ביטוי בדברים מסוימים.

האמת שעוד לא מספיק ברור לי מה זה כולל.

אני מאמינה שלא אתנגד/ לא אתקע לו גלגלים.

אבל גם לא אעודד אותו לזה. (אלא אם כן זה יגרר למקומות שבעיני הם לא בריאים/ מסוכנים. ואז אני בהחלט אתנגד)

ולגבי השאלה אם  אני יכולה לכבד את הדרך שלו? זו השאלה המשמעותית פה בעיני.

ואני לא בטוחה שהתשובה היא כן.

בינתיים זה רק משעשע בשבילי, אבל חוששת שעם הזמן זה יהפוך לזלזול ח"ו.

זה אכן עלול להשתמע כך.

מה ששיעשע אותי זה עצם הסיטואציה.

שאני יושבת עם מישהו שהוא אנטי - תזה למה שבפנטזיה שלי,

והוא מדבר איתי במושגים קבליים ורוחניים,

ואני אשכרה מצליחה לזרום, ולצחוק וכו'.

א. האם במקרה את אשכנזיה והוא ספרדי? אם כן זה יכול להסביר את הפער הזה, לפחות באופן חלקי. באופן כללי- אצל הרבה מאוד ספרדים נושא הצדיקים וסיפורי המופתים מתקבל באופן מאוד טבעי וזורם ומהווה חלק מהחיים.  אצל אשכנזים שאינם חסידים זה מאוד לא ככה. הגישה יותר שכלתנית, וצדיקים וסיפוריהם יכולים להיות מאוד רחוקים מההווי היומיומי. 

ב. גם אם לא...

זה שהוא לא מעורר אצלך התנגדות זה מענין. ניסית לחשוב למה?

אני חושבת שככל שהדבר נוגע בנושא של אמונת צדיקים , קברי צדיקים וכד'- זה פער שעם הזמן יכול להצטמצם. את יכולה להיפתח לנושא הזה,לשמוע, אולי להתחבר, לא להישאר במקום השכלתני. הרי בסופו של דבר יש סיפורי מופתים, אי אפשר לפטור הכח באחיזת עיניים ונוכלות. הבבא סאלי, הבן איש חי, הרב אליהו, היו צדיקים אמיתיים עם כל מה שכרוך בכך...

(אני כותבת לך כי אני מבינה את המקום שלך. גם אני הייתי ככה, אולי קצת פחות. התחתנתי עם ספרדי חובב קברות צדיקים. לא שאני מתחברת להכל כמוהו היום, אבל עם השנים למדתי להעריך, לקבל, ואפילו להתחבר.

אם היו אומרים לי לפני 15 שנים שיהיו לי תמונות של הבבא סאלי והבן איש חי בבית הייתי מתגלגלת מצחוק. אבל יש. כי אני רציתי, לא הוא...

כך שזה נושא שאפשר בהחלט לחיות איתו, אם את מוכנה להיפתח לזה ולא להישאר מחוץ לענין לגמרי.

ג. נושא של החמרות זה בכלל נושא אחר. 

אני הייתי מנסה להבין קודם כל- למה הוא בקטע של החמרות, מי רבותיו בענין. יכול להיות שזה בכלל לא ענין אידאולוגי אלא ענין אישי- נפשי שיש לו צורך בו מאיזושהיא סיבה.

ב- הייתי מנסה להבין עד כמה ואיך הדבר הזה בא לידי ביטוי בתכל'ס-במה הוא מחמיר, האם ההחמרות משמחות אותו הוא שהוא נהיה לחוץ עליהן. וגם- מה הציפיות ממך. האם הוא מצפה שתיישרי קו בענין ההחמרות או שהוא בסדר עם זה שהוא יחמיר על עצמו בענינים שקשורים אליו ואת תנהגי כפי שורת הדין בענינים שקשורים אלייך. (האם למשל הוא יסמוך עלייך שאת מנהלת את המטבח באופן תקין מבחינה הלכתית או שהוא יהיה לחוץ על החמרות)

ד. התבטלות לצדיקים. שאלה- לאיזה צדיקים הוא מתבטל ומה זה אומר תכל'ס?

אם הוא מתבטל לצדיקים בני דורינו החיים עימנו פה היום אז זה עלול להיות בעייתי. וראינו מספיק מקרים שבהם התבטלות הביאה לאסונות. למרבה הצער והכאב. 

אם הוא מתבטל לצדיקים כמו ר' נחמן והבעשט זה כבר יותר פשוט מהרבה בחינות. אבל מה זה אומר? האם הוא מפעיל שכל ישר ופשוט בהחלטות יומיומיות בסיסיות? האם הוא לוקח על עצמו דברים שלא רלוונטיים לגביו רק כי קרא בספר? האם הוא מבין מה זה באמת אומר להתבטל לצדיק? (לא בטוחה שאני מבינה עד הסוף...)

ה. האם יש חיבור פשוט וטוב ביניכם? האם יש שיחה זורמת? תחומי ענין משותפים אחרים? האם את מרגישה שהוא כופה עליך את הדרך שלו או מקבל אותך כפי שאת? 

כל הדברים האלה מאוד חשובים. 

אף צדיק אמיתי לא דורש שיתבטלו אליו... פעם שמעתי, ממקור ראשון, על צדיק שנזף בתלמיד שלו "אתה צריך להפסיק לסמוך על צדיקים, גם עלי! ולהתחיל לסמוך על ה'..."

באמת, יש כאן שאלה הרבה יותר משמעותית מבחינתי והיא: עד כמה הוא יכול לקבל דעה אחרת?

עד כמה הוא מכבד גם אם הוא לא מסכים?

ועד כמה יש לו נכונות להקשבה אמיתית של האמירות שלי ומה שעומד מאחוריהן.

יש גם לקחת בחשבון שלַבּחור יש, ככל הנראה, דרישות כלפי אשתו לעתיד: כיסוי ראש בסגנון של אותה החסידות, מוסדות לימוד מאוד מסוימים עבור הילדים, הקפדה על תכנים "על טהרת הקודש" (שירי ילן-שטקליס אאוט, מנוחה פוקס אין) וכיוצא באלה.

בד"כ כשנרתעים מאדם כזה, זה כי הוא באמת קצת חי בסרט. אולי כאן ראית מישהו אמיתי, ולכן זה לא מפריע לך.

לגבי צדיקים ורוח הקודש וכל זה, ברור שיש כאלה בכל דור ודור. וברור שבדורנו הרוב, המוחלט, שרלטנים. וגם מי שיש לו רוח הקודש הוא לא תחליף להקב"ה ואין כאן המקום להאריך בדיבור על זה.

לגבי העניין של מידות חסידות, אם הוא רוצה את זה רק לעצמו ולא דורש את זה מאשתו וגם לא חושב לכפות את זה על הילדים (לחנך לכיוון הזה זה נחמד, בתנאי שלא מכריחים כי זה לא עיקר הדין) - זה מדהים. מה יותר טוב מאדם כזה יקר וקרוב לה'?

אני חושב שאת צריכה לברר פשוט איפה הוא עומד במקום הזה. אם הוא "מתלהב" או "באורות" שזה משהו שידעך, או שהוא אחד כזה שרוצה שכל מה שסביבו יהיה ככה (וזה לא נכון לגבי הבת זוג כמעט אף פעם), או שהוא לא הכי מחובר לקרקע - כנראה שלא תסתדרו.

אם הוא מיושב, מחובר לתורה, הצדיקים שהוא מתבטל אליהם הם באמת רבנים ובאמת תלמידים חכמים, מבין שחסידות זאת בחירה והקב"ה לא רוצה, לעת עתה, עולם מלא חסידים - לא נראה לי שתהיה לכם בעיה כל-כך.

אני חושב שאת צריכה גם לברר עם עצמך למה באמת הפריעו לך האנשים מהסוג הזה בעבר.

אם תראי שבאמת זה רק כי הם היו מדומיינים שמחוברים לכל מיני רמאים שהתחפשו לרבנים, אז הרווחת. ואם הבחור הנוכחי לא כזה, הרווחת כפליים.

אם בכלל אנשים שמכוונים להיות חסידים של ה' (שודאי שזאת מדרגה גבוהה) מפריעים לך, אז יש מצב שהקשר הזה לא מתאים לך..

אבל אני רואה את המציאות מהצד שלו

ואולי אוכל לומר משהו

שההתקרבות למקובלים והמיסטיקה שבעניין כנראה פחות ממה שאת חושבת.

ולמה שאת קוראת "חומרות" זה באמת קצת יותר משמעותי. זו צורת חיים, והיא נוגעת לכל דבר. 

בהצלחה לכם, ומקווה שרצון ה' יתברך יתגלה בעניין לטוב או למוטב

מהדרך שאת רואה את העולם שלו נשמע חוסר הבנה לכל עולם המושגים הזה, ובעיקר חוסר התחברות.

אלא אם כן זה לא מפריע לו- מה שלא נראה לי הגיוני לטווח הרחוק.. 

יש מקצועות ותחומי עניין שממש משתלטים על החיים.

נניח שאדם לומד רוב היום בעיון, סביר מאוד להניח שהשפה שלו תקשה על הדייט. וגם דרך החשיבה האובר-אנליטית.

יש לזה פתרונות...

לגבי השאר, לא יודע. המקצוע שלי, שהוא מאוד מחשבתי, לא נראה לי שהשפיע לי על הדייטים אף פעם.

בעיני אתה פשוט צריך לבקש ממנה מספר של חברה ולהגיד לה שזה כדי שיהיה לך באופן כללי למקרה שיהיה לך רעיונות במקום להטריד אותה כל פעם.

עצם זה שהיא יודעת שביררו עליה ושללו זה יכול להחליש אותה הבת גם ככה מרגישה לא טוב עם עצמה בעניין כלשהו

(למשל , בטח הוא שלל בגלל שאני X/Y..) או שהיא שחוקה כבר מדייטים... בקיצור- לא הייתי לוקחת סיכון ואשריך על הרגישות!!!

שמציעים לבחורה רק אחרי שהבחור הסכים להפגש! לכן כדאי לבקש ממנה מספר של חברה לבירורים באופן כללי.

והאם היתה התלבטות מצידו בהתחלה או שלא הפריע לו?

זה ממש מיוחד!

הגיל לא משחק תפקיד

הפרש גילאים אינו קריטי.

ו"סגנון שונה" - תבדקי עד כמה.

אם לא משהו ממש עקרוני, אז למה לא לבדוק?

מדברייך מובן שאתם בערך מרקע דומה.

בשלב מסויים זה כבר סתם נשמע שיווקי, קיצ'י ומעיק כל ההתלהבויות של "היא הכייייי בעולםםםםם!!!!"...

אפשר לפרגן, לשדר הערכה רבה.. אבל בצורה עניינית.

הוא לא צריך לשמוע כמה הלב שלה הכי גדולללללל בעולם כולו.. ושהיא וואוווווווווו..

רוצים לברר בעיקר התאמה. לא רק על הלב שלה.. ב"ה רוב הבנות (והבנים) עם לב טוב ואנשים טובים בסה"כ. מי יותר ומי פחות..

ככה לפחות זה על פי נסיוני..

השלב הוא אחרי ששומעים הרבה הרבה חברות של בנות שמשווקות אותן..

ואפשר להתלהב מאוד גם בלי צרחות התלהבות.

למשל: אז... אממ.. - לקראת נישואין וזוגיות

אם כי רחפת סייגה את העניין (ואני לא בטוח שאני ממש מסכים איתה אבל תכל'ס לא ביררתי אצל בנים): 

קודם כל - לקראת נישואין וזוגיות

השלב מגיע אחרי ששומעים הרבה הרבה חברות של בנות שמשווקות אותן..

ואפשר להתלהב מאוד גם בלי צרחות התלהבות.

למשל: אז... אממ.. - לקראת נישואין וזוגיות

אם כי רחפת סייגה את העניין (ואני לא בטוח שאני ממש מסכים איתה אבל תכל'ס לא ביררתי אצל בנים): 

קודם כל - לקראת נישואין וזוגיות

לא להמציא

לא לספר דברים אישיים. זה היא תחשוף בשלב שיתאים לה

אבל אם זה היה קורה היום.........

לא הולכים יד ביד

בעדיפות נמוכה, אאלט

אבל אתה לא חושב שאפשר לעשות משהו בשביל לשנות את המצב הזה?

לחזק יותר את הרצון להתחתן, לדאוג שיהיו יותר הצעות מתאימות, ללכת לאימון  וכו'..

סתם זרקתי הצעות

אני לא מכיר אותך בשביל לדעת מה הפתרון

אבל כנראה שיש פתרון..

אני מאמין שאתה צריך לשאול את עצמך את השאלות שיעזרו לך להבין למה זה תמיד נגמר מהר..

הרי בטוח יש בנות שדומות לך בדרך החיים

ואם אתה טוב לב וכל כך בא לך לפנק אחרים, זה אמור למשוך בנות.. 

אתה לא יכול להסיק מזה שום דבר על הסיכויים שלך להתחתן.

מה, למי שנפגש חודש וחצי עם כל בחורה יש יותר סיכויים ממך? שטויות.

גם לי לא היו כמעט הצעות וגם אצלי הרוב המוחלט הסתכם בפגישה אחת. 

אז מה.

הפרמטר העיקרי הוא הרצון שלך להתחתן, הרצון להיות בקשר חי ועמוק עם אישה, המוכנות שלך לעבור מסע עד 120 עם אישה.

אם אתה רק צריך אישה כדי לגדל ילדים- אז באמת אין הרבה סיכוי.

כבר אפשר לשלם למטפלת ולעוזרת ולסגור את הפינה הזאת. 

או שאנחנו רוצים מעט, או שצריך להתאמץ הרבה

מן הסתם, לו היית מובטל, עם חסכונות שהולכים ואוזלים, היית שולח קורות חיים בתפוצת נאט"ו, כל יום נפגש עם מעסיקים פוטנציאליים, פונה לחברים וכו' וכו'.

"לא טוב היות האדם לבדו" היא אחת הסיבות המרכזיות שבגינה בן אדם צריך להתחתן. אנשים נורמטיביים בשלב כזה או אחר של חייהם חוטפים מחלות, שוברים ידיים ורגליים, נכנסים לדיכאון וכיוצא באלה. למי תפנה לקבלת עזרה, להורים (שאולי גרים רחוק או שבעצמם זקוקים לעזרה מפאת הגיל המופלג)?

זוכר את המקרה של אייל פלד, הרווק הנצחי, שקיבל שבץ ושכב חצי יום במצב של חוסר אונים, משום שלא היה איש לצדו להזעיק עזרה? בשורה התחתונה, נישואין הם תעודת ביטוח למקרים כגון זה. זה נשמע פחות רומנטי, אבל יותר מציאותי. מ-X דייטים לא יצא שום דבר - תיזום x*10. אתה מזהה קושי עובדתי במציאת חן בעיני בנות הזוג - טפל בו בעזרת מומחים.

שיהיה בהצלחה.

ואני מתכוון לחיוב

מבינה אותך ממש

קורה לפעמים שככה חושבים.

הבעיה היא כשאתה מתחיל להאמין לזה

יש דרכים לשחרר חסימות.

זה לא חייב להיות כ"כ מסובך.

שתדע שהיא לא מתחתנת עם שותף לחיים כשותפה אלא כשפחה 

שהם חושבים שקשר עמוק ואהבה וכו זה משהו שצריך למצוא, או שצריך נס שיקרה אושזה אחד ל..

ולא משהו שאנחנו יכולים ליצור ולבנות