אבל אני אנסה -
נתחיל בזה שערך עצמי ואהבה עצמית זה אותו דבר. זה כמו חלוק- שיש לו צד חיצוני וצד פנימי. זה רק צדדים של אותו חלוק.
לא יכול להיות אדם עם ערך עצמי נמוך ואהבה עצמית גבוהה -כי זה אותו דבר.
אדם לא יכול להיות עם ערך עצמי נמוך ולאהוב את עצמו - מהסיבה היחידה - הוא לא ראוי לאהבה של עצמו. נקודה. אפשר אולי לומר שערך עצמי זה היחס החשיבתי לעצמינו, ואהבה עצמית זה התוצאה הרגשית\ פרקטית בפועל. או שערך עצמי זה התודעה, ואהבה עצמית זה הרגש - ובגלל שתודעה\מחשבה ורגש הם תמיד סיבה ותוצאה- כלומר אותו דבר - אז הם אותו דבר. (@הבל הבלים אם אתה חולק על זה זו זכותך. זה לא באמת משנה, אבל זה תלוי מה אתה מגדיר ערך עצמי\אהבה עצמי. בכל מקרה אם אתה מגדיר כמוני - אז אנחנו לא מסכימים.)
את ההמשך אני אגיב לך בפרטי.
רבי נחמן מחלק בין אנחה שמשברת את הגוף לבין אנחה על עבודת השם שדווקא כי היא משברת את הגוף מועילה כמו תעניות וכו'
זה פשט דברי חז"ל רק שהרב זצ"ל מסביר את הסיבה
יש עוד סיפור כזה בגמרא, שרב אחד הלך עם רב אחר תלמידו, והתלמיד נאנח והרב אמר עליו שהוא מבקש להביא עליו ייסורים.
הרעיון הוא שכשאדם נאנח הוא סוג של מבעט ביסורים, מה שמגביר אותם.
גם מצד שני כשהוא נאנח הוא כאילו מודה שרע לו, וזה משפיע עליו "פסיכולוגית" כך שהוא מעצים את כל התחושות ולאט לאט הוא מדרדר לעצבות כללית וחושב שהכל לא הולך לו.
ובגלל שהוא לא חוזר בתשובה אז היסורים מתעצמים עליו. ככה זה מופיע בפרשיות של הקללות בתורה, שהן מתעצמות כל עוד לא חוזרים בתשובה.
וזה מהלך די פשוט. הקב"ה רומז לך בצורה עדינה, אתה לא מבין? תקבל רמז יותר עבה... עד שהרמז הופך לסטירה ואז לבעיטה ואז לעונש מיתה וכו' ח"ו.
איך יודעים על מה חותכים? נפגשים כבר חודשיים ופתאום אני בכלל לא בטוחה..
כל פעם שאני מתייעצת על מה שמפריע לי אומרים לי שאני צריכה לראות אם אפשר לעבוד על זה..
מרגישה שכל הזמן משכנעים אותי שזה רגיל ולא כדי לחתוך..
לעצמי אני באמת לא יודעת להגיד מה אני רוצה...
חייבת עצה!!!
נפגשת כבר מעל חודש וחצי ופתאום אני לא בטוחה שאני רוצה.. היום בבוקר קמתי ואמרתי לעצמי אני היום נפגשת איתו ואומרת לו בעדינות שזה לא מתאים!!
ואז דיברתי עם רבנית שמכירה אותי תקופה מאוד ארוכה וגם שמעה ממני על הקשר הזה.. וגם, היא אמרה לי שזה כבר לא נראה לה שלב שכדאי להוריד אלא צריך לבדוק האם ניתן לעבוד על זה..
וחוצמיזה, תחשבי,
האם את רואה את עצמך בלעדיו?
מה תרגישי אם תשמעי בעוד חודש חודשיים שהבחור התארס עם החברה הכי טובה שלך?
לא תרגישי פספוס?
היה לי מקרה כזה פעם, ועניתי על השאלות האלו בביטחון ש-כן, לא אכפת לי אם הוא יתארס כי ככה אדע בוודאות שהוא לא שלי.. וחתכתי. אחרי חודש וחצי שמעתי שהבחור התארס, אין לך מושג כמה כאב לי אפילו שאני לא הכרתי את הבחורה..
והכי טוב, נראה לי שזה מה שעזר לי היום- תפילה.. הדלקתי נר לרחל אמנו, (מי שאת מתחברת יותר אולי)
וממש התפללתי שה' יתיר בי את כל הספקות.. שאני אהיה שלמה הן בשכל והן ברגש ללא ספקות או מניעות..
בע"ה בקלות ובזריזות מתוך שמחה ובלב שלם!!
שלום רב !!, רציתי לשאול האם מישהו מכיר שדכנים רציניים? { ולא כאלה שאומרים א ולאחר מכן ב , או שפשוט עושים צחוק כי הזמן שלי יקר ערך } כסף זו לא הבעיה רק שיהיו רציניים ותודה , הסגנון דתי לאומי תורני / חרד"ל ובעז"ה השאיפה להיות רב ודיין , ואני מחפש משהי שרוצה בחור שישב וילמד ובהמשך { כמו כולם בסופו של דבר } יעשה חצי חצי ותודה רבה !!
ואם הוא כזה מדהים ותותח על וצדיק הוא בוודאי יעריך אותך גם.
אנשים צדיקים הם אנשים טובים וחמודים (ע' רס"ג בדניאל) ונחמדים
זה מה שהגבר צריך, תכלס...
ותחשבי על זה שבטח גם הוא קצת לחוץ וחושב מה להגיד..
בנאדם אחרי הכל, וגם הוא רואה בעצמו דברים שצריך לתקן... אז אנחנו בשיוויון 
את מייצגת את החלק החסר שבו - את האישה. תלכי עם זה
את רוצה להגיד לי שאת יודעת להגיד עוד דברים חוץ מ..בוקר טוב שיהיה לכם יום נפלא?
אני בשוק (:
(אני צוחק )
ויצא כבר תקופה לדייטים.
וכמובן יודע מה הוא רוצה מעצמו.
בהמשך למה שפותחת הפוסט אמרה.
ברור שדייטים זה לא מדע מדוייק.
אבל כשיוצאים לדייט ואין חיבור וממשיכים לצאת רק בשביל להרגיש בסדר עם עצמך זו טעות.
אם אין חיבור זה לא זה.
ומספיק דייט אחד להבין את זה, מעבר לכך לא ארחיב.
לא יודעת אולי זה יבוא עם עוד כמה פגישות ואם לא אני אחשוב מה לעשות כדי לא לפגוע בו שוב כמו שאמרתי נפגשנו כבר לפני חודשיים ולא ממש נתתי לו ולי להכיר אותו כמו שצריך
אההה לפעמים בא לצעוק השם תעזור לי תכוון אותי מה לעשות 
פתחה את שאלתה בכך שהפגישה הייתה קצת מוזרה ובהמשך אמרה שהיה בסדר.
לדעתך,
מתחתנים עם מישהו ש'בסדר' לך במחיצתו?
אני מניח שלא נלחץ בדייט, ומביא את עצמו בצורה הטבעית.
בהקשר של השקפה ועוד תחומים בהחלט כבר אפשר להבין איפה עומדים כבר בדייט ראשון.
קוד אבל פתוחאז כותב בהסתמך על התגובה שלך: כל גדולי הדור אמרו שאם אין דברים בסיסיים כמו שמירת שבת וכשרות, לא מתחתנים.
פרטיות בקשר זה דבר חשוב!
בפרט ברגעים של פתיחת הלב.
לאנשים רגישים יכול להיות קשה כשמשהו כ"כ רגשי מוחצן לעיני/אוזניי ציבור.
גם יכול להיות שמלבד הפתיחות שלך והמופנמות שלה יש גם פער בקצב ההתקדמות שלכם בקשר.
יכול להיות שאתה "קופץ" יותר קדימה ממה שמתאים לה. אולי היא עוד בשלב אחרוה. במקרה כזה אולי היא אף תרגיש שההתקדמות הזו מדיפה אותה קצת. ואם זה המקרה, אז כמו שנאמר פה, צריך סבלנות.
זו רק השערה. צריך לבדוק מולה.
בהצלחה בעז"ה.
נשמע שקצת הלחצת את הבחורונת.
והיא עוד מופנמת לפי התיאור שלך, אז בכלללל
דע לך כלל אצל בנות : גם אם הן יהיו סגורות עליך , בטוחות שזהו זה חתונה. אחרי כמה ימים הכל יכול להשתנות. עצוב אבל זה המצב. וקל וחומר אם בתקופה הלא יציבה הזאת, היה איזה אירוע שגרם לה לסגת.
אפילו אם היא הביעה אמירות של אהבה, ורצון לחתונה, הייתי נזהרת עם להראות התלהבות.
צריך לגשש את השטח ולהרגיש מי עומד מולך ומה מצבו.
ויכול להיות שהיא באמת ממש ממש אוהבת אותך, אני לא אומרת. פשוט יש הרבה כאלה שצריכות את זה לאט, בלי לבטא את זה הרבה וכו'..
(לא יודעת עד כמה הפסקות עוזרות באמת. חשוב בעיקר שהן לא יהיו ארוכות!!!)
)
אילת השחר
לב אוהבכואב לשמוע,
שה' ישמח אותך בעז"ה!! וירפא את הכאב (אם יש כאב)
ואחרי קשר שמזכיר קצת דברים שסיפרת על הקשר שלך---
הבחור שיצאתי איתו היה בחור מאוד חם ומביע את עצמו רגשית, ומאוד חמים..
ואני - יותר אחת שלוקח לה זמן להביע את עצמה רגשית וגם מבחינת חום.
והיו פעמים שהוא היה אומר לי דברים מאוד חמים, מחמאות, אמירות של אהבה וכו'
ואותי זה ממש הלחיץ, והביך. ואמרתי לו את זה.. היו פעמים שרציתי לקחת כמה צעדים אחורה כדי לקלוט רגע מה קרה פה.
ובוודאי שהייתי צריכה זמן כדי לעכל את זה ולהבין מה קרה פה. זה ממש הציף אותי רגשית ונתן לי 'כאפה' במובן הטוב..
ויכול להיות שזה מה שהבחורה שאתה יוצא איתה חווה. ובטח ובטח אם אתם כבר מדברים על חתונה..
יכול להיות שהיא פתאום חטפה רגליים קרות.. ושואלת את עצמה: מה, זה באמת קורה? זה הוא??
לוקח המון זמן לעכל רגשות בקשר זוגי..
לכן- לפי דעתי הפסקה זה דבר חיובי. לשניכם התבהרו הדברים יותר. אל תילחץ מזה, זה עושה סדר בראש וברגשות.
מקסימום תתגעגעו קצת 
)טיולים
סדנאות
אטרקציות
וכו'
שהיא לא תחשוב שהוא מפת'אח.ארץ השוקולדתנזים זו הזרוע הצבאית של הפתח.
הפתח ("התנועה לשחרור פלסטין") היא חלק מאש"ף - ארגון השחרור הפלסטיני.
ישראל מכירה באש"ף כנציג לגיטימי של העם הפלסטיני.
לא חוזרת בי
מבחינתי להישאר לבד זו לא אופציה בכלל, ולכן עדיף להתחתן כמעט עם כל אחד
(שוב להוציא את מי שהחיים ביחד יהיו יותר סבל מאשר חיים לבד)
לגמרי.
זה עניין שקשור לגנטיקה וחינוך.
יש בזה עניין גנטי, שלא מכריח כלום, כי יש מצד שני גם חינוך.
וגם התנהגויות, לא בהכרח עוברות כולן בגנטיקה.
מחלוקת מדעית ידועה.
אמרתי את שלי
באלי לצאת עם מישהו שלא מפריע לו שאני משרתת בצבא.
שלא יבחן אותי על הרמה הדתית שלי, שלא ירים גבה אם פספסתי תפילה. שיקבל, שיכיל, שיהיה חמוד ומגניב ושהיה חכם ככה שיהיה אפשר לדבר איתו על דברים שאני לומדת בלי שהעיניים שלו יהפכו לזגוגיות.
שיהיה פתוח, ליברלי, אבל לא בלאי עד כדי כך שהוא לא שומר נגיעה או מקלל בלי מעצורים.
שיידע לא לחנוק אותי, לקבל את זה שיש לי מכרים בנים ואפילו חברים די טובים, שיקבל את העבר שלי ויהיה מוכן לתת לי צ'אנס.
איכשהו, כל הדרישות האלו כנראה מתחברות לבנאדם שאינו קיים, כי עד עכשיו לא יצא לי להכיר אפילו לא אחד שהתקרב לזה.
וזה לא שלא אהבתי, אהבתי בטירוף. תמיד את האנשים הלא נכונים, תמיד עשיתי את הדברים הלא נכונים.
וגם זה, אני מניחה, הפורום הלא נכון לפרסם את זה, בהתחשב סטטיסטית ברמת הדוסיות הממוצעת של בחור שגולש פה,
אבל רציתי לפרוק, והאתר הזה היה פתוח לי אז הלכתי על זה.
אם יש פה מישהו שבטעות או במקרה או אפילו קצת בכוונה עונה על הקטגוריות המפורטות, וול...
אנערף. שלח לי מסר
את רוצה מישהו כזה שירצה מישהי שלא כזאת?
למה שהוא ישמור נגיעה אם את משרתת במקום שאסור לשרת?
את רוצה משהו, תדרשי אותו קודם כל מעצמך.
היום פתחו פה שרשור על "מזווגים לאדם על פי מעשיו".
מקווה שזה לא נשמע חריף ממה שזה צריך להיות.
אבל בתור רווק שבשידוכים, מפריע לי מאוד שבנות שלא עומדות בדרישות המינימליות מאוד שיש לי חושבות שזה לא בסדר שאני לא רוצה לצאת איתן.
לא באה בטענות כלפי אף אדם ובוודאי שלא כלפיך, רק קצת מתוסכלת שקשה למצוא אדם שזה מתאים לו ושאני אצליח לאהוב.
מי שבחורה כמוני לא מתאימה לו, הכל בסדר גמור, לגיטימי לגמרי
לא קל לשמור על דברים כאלה ואחרים.
ואדם כזה לא יצא עם מישהי שמתפשרת.
ובטח לא שהולכת נגד הרבנים...
פעם הייתי עוגיאתה עושה מצוות, אבל לא מדקדק בהלכה. אם היית מדקדק, היית מקפיד על דברים כמו שלא יהיו ידידים וכו'.
המושג מדקדק בהלכה לא ברור?
אז בפועל אתה לא סותר את דבריו של @הסטורי...
מי שלא מקפיד לדקדק על ההלכה, כנראה... לא מדקדק.
והיום זה שמירת נגיעה, מחר זה יחוד, אח"כ קלות ראש וכו'.
היא מחפשת מישהו שיהיה חזק דתית, כשהיא לא.
ברור שמי שעובר על ההלכה, לא מדקדק על ההלכה.
ולא יצאתי משום נקודת הנחה. עצם העובדה שאתה חושב שזה מותר לבחורה הייתה הגיונית לי.
ועובדה שצדקתי, ויש לך ידידות.
ברור שאין פה מלדון, אתה חושב שקיום ההלכה הוא סלקטיבי...
בכל אופן, אחד הדברים הראשונים שעפים מבחור או בחורה רווקים זה שמירת הנגיעה.
למצוא מישהו ששומר ולא ידקדק בשאר המצוות? לא קיים.
בניגוד לידידים ושאר דברים שזה סתם להעברת הזמן, בשמירת הנגיעה יש קצת יצר הרע.
ויש לי קצת יותר נסיון ממך בענייני שידוכים, אז אני מרשה לעצמי להצהיר את ההצהרה הזאת בלי להתבייש.
זה דינא דגמרא מפורש עד כאב.
אתה לא רוצה להסכים עם ההלכה, זכותך. אל תקרא לזה דקדוק בהלכה.
כתבתי שאתה לא שומר? איפה בדיוק?
המשפט האחרון שלך חמוד ותמים!
השתדלות ! כוכבים בחוץאיכשהו הצלחת לעודד אותי
בהצלחה לך! ולכולנו;)אני אישית היה לי קשר עם מסורתית -מכנסיים וכו' שהתחילה להתחזק.. (שלא הלך מסיבה אחרת)
אבל היא אמרה שהיא בכיוון של להתחזק ביחד. סבבה לכל אחד קשה משהו אבל יש מטרה מסויימת
אם זה לכתחילה? ברור שלא.
קודם כל ידידים וחברים זה בכלל לא בא בחשבון.
ובכלל, מה הגבול? את רוצה שיהיה בדיוק כמוך במחשבות מה מקיימים ומה לא? אין דבר כזה 
בחור ובחורה יוצאים ביחד. הבחורה היא ילדה טובה כמובן, עובדת לפי הספר (היא חברה בפורום הזה) וכמובן שרק אחרי שהקשר מתקדם היא מספרת לבחור מה מפריע לה
הבחורה:"בלי המשקפיים אתה יפיפה"
הבחור:"גם את נראית לי יותר טוב בלי המשקפיים שלי"
נ.ב: אין מה לדאוג שהיא תיראה את זה כאן ותרגיש לא בנוח, זה בדיחה וזה לא באמת קרא ;-ׂ)
הומור פה לאנשים...
טבעתיהלוםארץ השוקולדWomen aren't funny.
לא מכאןאמנם המושא של הבדיחה היא אשה, אבל לא התכוונתי להתבדח על חשבון כל בנות העולם...
לא מכאןאת סתם לא צוחקת כי את בת ובנות לא מצחיקות 
תלויה בשאלה,
מה זו יראת שמיים בעינייך.
כשאת רוצה שזה יהיה בו, למה את מתכוונת?
שברגעים של דילמה מה הוא יבחר? ללכת בלי פשרות, או קצת לעגל פינות?
איך הוא מתייחס למושג עיגול פינות?
עד כמה חשוב לו ללמוד הלכה ולקיים את ההלכה?
אני חושבת שיראת שמיים צריכה קודם כל להתבטא בקיום הלכות בשילוב עם עבודה על המידות.
אפשר להתעמק עוד במושג הזה כמובן, אבל הבסיס הוא קיום ההלכה.
(יש אנשים שאלופים בקיום הלכה ושוכחים או שנעלם מעיניהם את המצוות של בין אדם לחברו..)
לב אוהבאם תנסי להשיג מידע על הבן-זוג כמו שמשיגים מידע בראיון עבודה - זה כנראה לא יצליח לך!
וסיכוי גבוה שתקבלי מידע שגוי..
למשל, יש שאלה נפוצה בראיונות עבודה ששואלים את המרואיין: "מה החולשות שלך?"
כל בן-אדם מבין שחשיפת חולשותיו תקטין את הסיכוי להתקבל,
אז התשובה הנפוצה לשאלה הפכה להיות: "אני פרפקציוניסט מדי.."
כלומר, השאלה הפכה להיות לא רלוונטית.
אותו הדבר גם כאן, אם הוא יזהה שאת מנסה לבחון אצלו את היראת שמיים שלו,
בהנחה שהוא מעוניין בך, הוא אוטומטית ינסה להסתיר את החולשות שלו ולגלות את החוזקות שלו.
החוכמה זה להיות סבלן ולקבל את השני כפי שהוא..
ולאחר שאתם מגיעים לכנות אמיתית, לבחון האם הפערים ביניכם ניתנים לגישור או לא.
זה כתוב מפורש על שמואל כשטעה לגבי אליאב.
אבל כמה שהאדם מחוייב להלכה ובאמת מקיים אותה זאת נקודת מוצא טובה... בלי זה, ובלי תירוץ טוב, קשה להאמין שיש ירא"ש.
מתלבטת! אז תשאלי אותו למה הוא מתכוון, והוא ידייק. אם זה לא יזרום ולא יהיה לכם נעים, יש את האפשרות שזה כנראה לא זה, וזאת תמיד אופציה רלוונטית;)ואפרט פה קצת:
גם אני חששתי מזה מאוד. פחדתי שלא אהיה עצמי, שלא באמת יהיה על מה לדבר, שלא יזרום, שלא נבין אחד את השני, שיהיה קשה לבטא רגשות וכו'.
שורה תחתונה- היה חיבור ריגשי וזה כיפה על הקצת קושי בלבטא את עצמך. בהתחלה זה קצת מרגיש כאילו אתה בתור משחק, אבל אח"כ ממש מתרגלים לזה וזה מרגיש חלק ממך.
זה אתגר כי בשפה זרה אנחנו פחות יכולים לחוש את מי שמולנו כי אנחנו מתעסקים בצד הטכני של לחבר משפט, דקדוק, אוצר מילים , להגיד את המילה הנכונה בהקשר הנכון, החושים האחרים קצת פחות פועלים. (וזה קצת מסוכן באמת..) אבל חשוב כל הזמן שהתת מודע יעבוד ונשים לב מה הרגשנו וחווינו אחרי השיחה.
זהו. מקווה שהועלתי.
בהצלחה!
לב אוהבהוא דובר אנגלית (לדוגמא) כשפת אם ואת מדברת רק פשוט לא רגילה לדבר אנגלית?
זה לא תמיד פשוט. בדייטים הראשונים הייתי חוזר מותש אבל לאט לאט האוצר מילים עולה
יכול לפעמים להרגיש מתסכל אבל אחרי זמן שהאוצר מילים עולה ואז זה יותר קל (עכשיו 90 אחוז מדברים עברית)
צחקנו מלא, ומה שברח לי בגלל שהוא דובר ואני לא חיפשתי בתרגומון וכנ"ל אם לא הצלחתי להבין מילים שונות שהוא אמר שהיו חשובות.
אחרי פעמיים אולי שלוש כבר זרם לי הרבה יותר ויכולתי לדבר איתו על דברים יותר עמוקים...
אעלה כמה תובנות ותרחישים:
1. אם אינני טועה, במכללת רופין נערך מחקר בנושא שימור השפה בקרב זוגות מעורבים מבחינה לשונית (עולה וצברית, צבר ועולָה). המסקנה היא כי הבעל הוא זה שקובע את האקלים הלשוני. קרי, אצל דובר אנגלית הבית יהיה לכל הפחות דו-לשוני עם נוכחות חזקה של התרבות בשפה זו.
אם אין לך התנגדות לכך שילדייך לעתיד יהיו דו-לשוניים, עם העדפה קלה עד משמעותית לטובת סרטים/שירים/ספרים בשפה זרה, הכול בסדר. אם את בעד "עברי, דבר עברית" מבחינה דתית אידיאולוגית, תני דעתך למצב הנ"ל.
2. כשאני יצאתי עם אשתי לעתיד, דיברתי עברית טובה ורהוטה. עדיין, אחרי כמעט 30 שנה בארץ, השפה הרוסית היא השפה שבה אני "חי", לעומת העברית והאנגלית שבהן אני "עובד". כלומר, לשפת האם יש ערך סנטימנטלי רב, ומהסיבה הזאת אני, בהתאם לסעיף מס' 1, מנחיל רוסית לילדיי.
אם את בנויה למצב שבו תדברי עם הבן אדם הקרוב ביותר, ע"ע "והיו לבשר אחד", בשפה שבה את חשה מלאכותיות מסוימת, הכול טוב ויפה. אם את חייבת, אבל ממש חייבת להתבטא בעברית, ומתעייפת משעה-שעתיים של דיבורים בשפה זרה, המצב עשוי להיות מורכב.
בהצלחה!
אני חושבת שההשפעה הכי מכרעת על השפה המדוברת בבית היא השפה שהילדים מדברים במוסדות הלימוד ועם חברים.
מכירה מקרוב כמה משפחות שההורים דוברים שפה זרה ולא יודעים עברית, והילדים, קטנים, בני 4+ מדברים ביניהם עברית.
עוד דייט, ועוד אחד, ועוד אחד,
אבא תן לנו כוח, להאמין שזה באמת יגיע בסוף,
לא עוד אתרי הכרויות למיניהם, לא עוד ניסיונות הזויים לשידוך,
פשוט שלח לנו את הזיווג, שלח בת קול שתכריז לכולנו, "פלוני לפלונית"',
ובעיקר כוח אבא,
אמן.
שתזכה להגיע לסוף הדרך!
חייל7
