פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 626)

מכירה את זה שאתה משלים לך את הסיפור בדימיון
ואז כשזה לא קורה זה ממש baga

אתה צודק אבל
תמשיך

מכיר את זה...הדמיון ממש סוחף לפעמים...

תנסה להמשיך הלאה...הזמן עושה את שלו...

גם לי זה קרה, הדימיון רץ קדימה...
אותי תמיד מנחם שאני עושה את המאמץ המקסימלי מצידי אבל בסופו של דבר הקב''ה הוא זה שבסופו של דבר יזמן לך את הנפש התאומה שלך. זה לא שצריך לשבת רגל על רגל ולחכות, כן לעשות מאמץ ולזכור שבסופו של דבר זה תלוי בו יתברך.
מאחל לך שתמשיך לעשות מאמצים וה' יזמן לך אותה במהרה.

השאלה רלוונטית רק כשאת שמה עין על מישהו והוא נראה לך.
ואז, הדרך היא לגלות את זה באופן עקיף.
אבל לרוב, משתמשים באינטואיציה... אם הם דתיים יראי שמיים, הם לרוב יקצרו בדיבור, ואם הם דתיים לא באמת יראים, הם ידברו איתך בלי בושה.
רווקים דתיים בדרך כלל מתביישים לדבר עם אישה.

לפחות כך לפי הניסיון האישי שלי. לא זכור לי שהתבדתי...
רווקים מתביישים, נשואים קורקטיים או לא מתביישים על גבול הסוטים (לצערי).
יש חריגים, שהם מאוד מאוד חברותיים, אבל אז מזהים אותם לפי הכרס... וגם כשהם יהיו נחמדים וחברותיים, את לא תרגישי שזה כי את אישה, אלא כי הוא פשוט איש כזה.

מזהים אנשים חברותיים לפי הכרס? מה זה אומר?!? זה נכתב ברצינות?

ומאריכים בדיבור עם נשואות,

ומקצרים בדיבור עם רווקות,

סביר להניח שהם רווקים?

או-

שהם לא יראי שמיים?

בס"ד

לא מעיד שום דבר על יראת השמיים שלהם או על הסטטוס שלהם.

גם אם זה עם גברים קל וחומר אם עוברים על הלכה מפורשת שלא להרבות שיחה עם בני המין השני...

יראת שמים זה לא מה שבא לי להגיד שיש לי.

מה זה יראת שמים אם לא קיום המצוות בפועל? ברור שזה כולל גם את חובות הלבבות, שהן מצוות בפני עצמן.

 

הרי ברור שככל שאדם יותר ירא מה' הוא עושה יותר מצוות ובדקדוק יותר וגם אוסף לו מידות חסידות.

איזה עוד מדד יכול להיות ליראת שמים? הרגש שיש לאדם על כמה שהוא חושב שהוא צדיק למרות שהוא לא מחוייב לקיום ההלכה?

 

באמת, תחדשי לי איזה הגדרה אחרת יש לאנשים על יראת שמים... אשמח לשמוע משהו חדש.

תודה על הזלזול

שאלתי שאלה ודחית אותי בקש בגלל שיש לך איזו דעה קדומה עלי שנובעת מזלזול סתמי ופוגעני...

בס"ד

 

מההודעה שלי ממש לא היה אפשר להבין את המשפט שכתבת.

 

בכל מקרה הדיון הזה נסגר כאן,

מצטערת שהרגשת זלזול, זה לא קשור לזלזול בכלל.

ליל"ט.

 

[ה"איתך" לא כוון אישית, באופן כללי הדיון הזה הוא לא דיון שאני רוצה להיכנס אליו. אם המילה הזאת היא מה שהפריע לך אז אני מבקשת סליחה]

אני משער שלבנים יכולות להיות תובנות יותר טובות מלבנות בנושא הזה.

 

אבל מכיוון שהפנית לבנות, אז לא נכתוב אא"כ את מעוניינת..

אז זה בד"כ שונה בין 'דוסים' שהם בד"כ פחות שחוקים בקשרים שלהם עם בנות,

לבין 'לייטים' שהם לרוב יותר שחוקים.

 

אם כי כמובן יש דוסים שנשחקים ולייטים שהם ביישנים ופחות נשחקים.

 

אצל לייטים בד"כ הבחור ידבר יותר עם בנות מאשר עם בנים (יש להם נטייה כזאת), ואז גם יותר פשוט לשאול מה הסטטוס שלו.

 

אצל דוסים בד"כ יראו פער בין התקשורת שלו עם גברים לעומת התקשורת שלו עם נשים.

אפשר יהיה לזהות שהבטחון העצמי שלו משתנה (לרוב יורד) כשהוא מדבר עם אישה..

 

גם יש איזה משהו במבט כשהוא מסתכל על נשים, 'דוס' שהוא נשוי לרוב יסתכל על בת כאילו היא בן מבחינתו.

לרווק יהיה מבט יותר בוחן/מחפש, יהיה לו בד"כ יותר קושי להתיק את המבט שלו מבנות.

זה גם יכול להתבטא שהוא יחליט להסתכל הרבה ברצפה (דרך של חלקם להתמודד עם הקושי).

מנסה לאסוף ממצאים וראיות....

תכל'ס,

נראה לי שאין מנוס מלפדח את עצמי ולשאול מישהו בסביבה.

את יכולה פשוט לשאול משהו על אישתו או על הילדים שלו כביכול (באופן לא מחשיד בכלל... שקשור לגמרי לחיים... כמו שנשים יודעות לעשות) ולפי התגובה לדעת אם בכלל יש אחת כזאת בנמצא.

"לא אמרת שקוראים לבן שלו אברהם?"
מה? מה יש לך, הוא בכלל לא נשוי...

סבירות גבוהה שהוא נשוי

אני כותב את הדברים ממקום של עצה, בשום קטע אני לא תוקף חלילה. אם את נעלבת או משהו אז סליחה מראש.. אין לי זמן להשקיע בניסוח


יכולות להיות כמה מעכבים:
1. את לא מגיעה ממקום של צמא ואת צריכה להגיע לפגישות ממקום של צמא.
מכירה את התחושה שאת נמצאת עם חברות, הכל טוב וכיף לך ממש אבל את עדיין לא מסופקת?
זה אחד התסמינים (הקצת יותר מודגשים) להבין שהגעתי לקומה אחרת בחיים. טוב לי עם כל מה שאני עושה (לימודים, עבודה, חברים) אבל אני צמא למשהו שלא מסופק מהחיים שלי.
אדם שלא צמא לא יחפש לשתות מים.

2. את כן במקום של זוגיות ופשוט הוא לא אחד. שזה הגיוני אבל כדאי לבדוק.

3. את כן מגיעה מהמקום הזה, כלומר את כן רוצה קשר זוגי אבל פשוט לא נוצר בניכם משהו מיוחד שיגרום לך להבין שהוא האחד שחיפשת.
בנקודה הזו אני רוצה להבהיר משהו, כולנו חלמנו על דגם מסוים שאיתו אנחנו רוצים להתחתן. צריך לשבור את הסטיגמות שתוקעות אותנו, לברר על מה באמת צריכה להיות בנויה זוגיות, ולחפש את זה.
אני יצאתי עם מישהי שהכל היה טוב לה אבל בגלל שאמרתי לה שאני מאמין בקדושת החומר אז היא פחדה שנהיה יותר מדי חומריים כי גם היא כזו (wtl?!)
אז שלחתי אותה לרבנית שלה וכמובן שהשאר היסטוריה 😁

א. בכל מקרה, בדייטים הכי טוב ששני הצדדים יגיעו ממקום של רצון אמיתי לזוגיות ולא לסתם חברות.
ב. להשקיע בקשר, להתקשר, לתת, (די עם החרטות האלה של גבר צריך לעשות וכו'. אם אין נתינה אין אהבה. אם לא תתנו אתן לא תאהבו אותו. אתן תאהבו את הכסף, את הנוחיות .. בקיצור. תשקיעו גם).
ג. לכל הפחות שני דייטים בשבוע.. אחרת אתם לא תראו כמעט פירות.. אני לא זוכר שיחה עם חבר שלי מאתמול אז משהו מלפני שבוע? בזבוז זמן.

לכן אני מרגישה שמשהו לא בסדר..

כלומר אם לא הייתי מרגישה את החסר הזה אז מה אכפת לי שאני מרגישה איתו כמו חברה? 

בכל מקרה, כמובן שהשקעתי ונתתי (השתדלתי לפחות) ואני אכן מרגישה קרבה כלשהי אליו, אבל עדיין, 

אני לא בטוחה שאני יכולה לדמיין אותנו חיים באותו הבית..

הוא אכן לא תואם את ה"דגם" המסוים שלי, אבל אני לא חושת שזה הפריע לי בקשר כי המידות ההשקפה השיחות וכו' פשוט פיצו על זה, אז זה לא זה...

נראה לי שיש שתי נקודות עיקריות, הראשונה היא שאני מרגישה שזה לא זה, השניה היא שמאוד הייתי רוצה שזה יהיה זה ולכן אני ככ מבולבלת..מפני שההרגשה שזה זה יכולה להגיע בשלב אחר של הקשר...? 

אני חושב שכדאי שתתייעצי עם מישהי תורנית ובוגרת שמכירה ותךך (יכולה להיות רבנית, אמא, וכו') עדיף מישהי שמתעסקת בזוגיות וכדומה והיא תתן לך את התשובה הכי טובה.

חוץ מיזה אני יכול להגיד לך מניסיון שיש קשרים שאתה מרגיש שזה זה רק אחרי חודש, חודשים וכו'. יש משהו בחוויות המשותפות וההיכרות המעמיקה שעושה את זה.

בהצלחה!

שבאמת זה לא מתאים.

ויכול להיות שזה משהו אחר. ציפיות לתחושה מסוימת שמגיעה משום-מה דווקא כשזה לא יכול להתאים.

צריך הרבה הקשבה ותפילה. שיתבהר ויתברר לך בשמחה, החלטות נכונות ורק טוב, בע"ה!

מבינה ממש את ההרגשה שלך..

התייעצתי עם אנשים שגדולים ממני והמליצו לי לנסות ליצור חוויות משותפות ביחד, דברים מצחיקים וזורמים כלאה

אולי זה יעורר יותר את הרגש?

אם את בכל זאת רוצה לנסות עוד קצת ולראות אם יתפתח משהו כלפיו, אז תתני לזה לא יותר מעוד חודש ואם עדיין אין כלום אז תחתכי.

אם זה שלב כזה, זה מספיק קרוב לדעתי בשביל שתוכלו לדבר על זה.

אמור להיות בקלמר 3 עפרונות מחודדים, בנוסף למחוק, מחדד ודבק כמובן.
הילד יבחר את בעפרון הכי מחודד כי איתו הכי נוח לכתוב. זה בעפרון הכי שווה.
אבל האמת היא שהעפרון הכי מחודד הוא קצת משלה...
כי הוא בעיקר נראה יפה, אבל השפיץ שלו נשבר בקלות, וממילא- רק המילים הראשונות שכותבים איתו נראות ממש יפה. אחרי שתי שורות הוא נראה כמו שאר העפרונות.
והאמת היא שהעפרונות האחרים הם אחלה. דווקא בגלל שהם לא משדרים שהם איזה משהו מיוחד ושפיצי, אז אפשר לתת בהם יותר אמון, וגם להרגיש ישר מי הם ומה האופי שלהם.
הרי בסוף את כל העפרונות צריך לחדד מדי פעם, השאלה היא רק איזה עפרון עושה רושם ראשוני מרשים יותר.


מקוה שהבנת את הממשל...
חידוד מוצלח!

אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי אחת ולתמיד למה אנשים מחפשים את 'העיפרון הכי מחודד בקלמר' ומה זה בעצם אומר בשבילו

ואנשים בדרך כלל רוצים את ההכי טוב

לכל ילד יש כמה עפרונות בקלמר ברמות חידוד שונות..
יש ילד שתמיד יבחר להשתמש בעיפרון המחודד ביותר, וכשלא יהיה לו כזה ידאג לחדד היטב את הכהים, ומחברתו תהיה מופת של אסתטיקה וסדר, והכתיבה תהיה נוחה וקלה.
יש ילד שישתמש בעפרונות שלא בתבונה, יחליף ביניהם ללא הבחנה ולא ידאג לטפח ולחדד אותם, ומחברתו תהיה יער של מילים כמעט-מובנות בגדלים משתנים, הכתיבה תעשה למסובכת יותר ויותר עם הזמן והקריאה בה למשימה קשה ומרגיזה. כשהוא יישאל למה עשה זאת, הוא יענה שהוא לא חושב ששייך לבחור עפרונות לפי רמת החידוד שלהם, וכולם אחלה.

מקווה שהנמשל הובן..

יותר נכון- מה שהם מאמינים שהוא הטוב ביותר.
לפעמים הטוב ביותר הוא אכן כזה.
לפעמים לא.
לפעמים מה שבאמת מתאים הוא לא זה שנראה הכי טוב אלא זה שנראה קצת פחות מחודד אבל יש לו הרבה תכונות אחרות טובות.

אבל כן מחפשת את זה שמקפיד להתחדד

אם את שומעת שאומרים על מישו ש-"הוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר" אז זה אומר שהוא סתום...ותתרחקי.

זה בדיוק הקטע
אני לא כ''כ אוהב את הזלזול הזה באנשים...
וכל אחד חושב שהוא מושלם ומגיע לו את הטוב ביותר

הבעיה היא כשחושבים את המושגים האלה לאובייקטיביים.

זה בא לתאר מישהו "הכי" מוצלח שכולם שואפים להתחבר אליו.

ואתה צודק שאתה לא מתחבר למושג הזה. זה גועל נפש...
ורק בעולם השקר משתמשים בו.

אדם לא צריך לשאוף להיות "הכי" משהו... אדם לא צריך להשוות את עצמו לאחרים כדי להרגיש טוב עם עצמו.
וברגע שאומרים את המילה "הכי" זה כבר מראה על גישה לא בריאה בעיניי.
אל תחפש מישהי שהיא הכי משהו חברתית.
חפש מישהי שהיא משלימה אותך. שנעים לך איתך. שהיא מחדשת לך. וזה יכול לבוא בהרבה מאוד צורות.

ובגלל שאתה חסר, ובטוח שאתה חסר, אחרת לא היית מחפש אישה, קח בחשבון שאין אף מושלמת בעולם.
ואם נראה לך שיש כזאת, זה או שאתה עיוור, או שהיא שחקנית מעולה.
בין כך ובין בך, בטוח שתהיה לך עבודה לעשות.
ועדיף לדעת את האמת הזאת לפני, כי לא כולם אוהבים לחטוף כאפה לפרצוף.

הדברים האמורים מתייחסים לזכר ונקבה כאחד.

בקיצור, מי שמחפש את העיפרון הכי חד בקלמר צריך לשאול את עצמו למה? מה זה יתן לו? ומה זה מעניין מה העולם חושב עליו?
הרי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב.
אין עפרונות חדים. ואם יש, הם מחודדים לשתי דקות בלבד.

מעניין לבדוק כמה מתוך המחזיקים באידיאולוגיה הזאת הם אנשים שגם מצליחים, 'מחודדים'.

"זו", "האידיאולוגיה הזאת"...

אם אתה מדבר על מה שכתבתי,
אז כנראה שאתה שקוע בדיוק באותה בעיה שניסיתי לתאר.

אתה מודד את עצמך על פי ההצלחות שלך.
אני לא...
הקיום שלי מוצדק מעצם קיומו.
אם אני קיים, משמע, הקיום שלי מוצדק.

ומה זו הצלחה?
מי הוא זה שמודד אותה?
האם מצליח זה אדם שיש לו הרבה כסף בחשבון, אדם מפורסם, אדם שגוזר ומקיים? מה זה מצליח? ומי מחליט?

אני לא מוכנה להיות שבוייה בהגדרות של העדר.
ולכן, אני אבחר את ההצלחות שלי. ואם במקרה גם החברה תחשוב שאני נחשבת מצליחה, זה עניין שלה. לא מדגדג לי.
מעדיפה לחיות באמת, מעדיפה לחיות למען מי שברא אותי, ולמען הנשמה היחידה שלי שהגיעה לפה עם ייעוד מיוחד משלה. ולא בשביל להכחיש את עצמי לדעת ולקבל תמורת זה מחיאות כפיים שמשאירות אותי ריקה וחלולה.

בקיצור, "אנשים שגם מצליחים"... הכל תלוי בעיני המתבונן.
ולפעמים עדר זו סתם חבורת כבשים שהולכת אחרי רועה שמהתל בהם.

לא בגבורת הסוס יחפץ, ולא בשוקי האיש ירצה. רוצה ה' את יריאיו.
שנזכה לירא ממנו, וממה שהוא חושב עלינו, ולא מהעדרים...


ולשאלתך, אם הנחתום יכול להעיד...
אני נחשבת או בפעם האחרונה שבדקתי את זה, נחשבתי "מצליחה" גם בעיני מה שהחברה מגדירה.
אבל זה מעניין אותי כמו שמשחקי כדורגל מעניינים אותי. ולכן זה ממש לא רלוונטי.

אחרי 120 לא ישאלו אותי אם הייתי מפורסמת והיה לי הרבה כסף בחשבון, גם לא ישאלו אותי מה היה הממוצע שלי בבגרות ובפסיכומטירי, כמה בחורים חיזרו אחרי, ובכמה תחרויות ניצחתי, וכמה אנשים מחאו לי כפיים וכו'...
ישאלו אותי למה לא הייתי אני, ולא למה לא הייתי זושא.

אז יאללה, הגיע הזמן שכולנו נהיה אנחנו. וזה יקרה כשנפסיק לעבוד אלילים בצורת עדרים, ונתחיל לעבוד את ה' באמת.

הטעות היא בכך שאת מבטלת את מושג ההצלחה במקום את המדדים (כסף, פאר, כבוד).
כמובן שזה הרבה יותר נוח..
ברור שהעיקר הוא פיתוח הנשמה, רק שללא שנים רבות של ניקוי ועקירת כל העשבים השוטים מערוגת הנפש אפשר לקבל שמץ מגע איתה, ולפני כן כל האמירות האלה הן עמודי תמך רעועים לעצלנות ותשישות הנפש החומרנית.

לכתוב לכולנו מה היא הצלחה.
כי בעולם שלנו היא באה לידי ביטוי ע"פ המדדים "השיטחיים".
בעולם חיצוני, שמחפשים בו את העיפרון הכי חד בקלמר, לא בודקים את "מושג ההצלחה" הערטילאי, אלא בוחנים אותו על פי תוצאות נראות לעין.

ומה שכתבת למטה לצערי (וגם בהתחלה), הוא תוכן מעופש במילים מבריקות.
אין כל קשר בין מה שכתבתי לתגובה שלך.

"עמודי תמך רעועים לעצלנות ותשישות הנפש החומרית" הם אותם אישורים חברתיים להצלחות שיכולות להימדד חיצונית.

ואם התכוונת לדבר על הצלחות לא חומרניות, אז תגיד לי אתה, לפי מה אתה יודע מי הוא העיפרון הכי חד בקלמר? או, אילו מדדים לא שיטחיים יש לך להצלחה?

בעולם של קודש אמיתי לא שואפים להיות "הכי".
זה לא מעניין...
אדרבה, אבי הנביאים היה עניו מכל אדם.

לכל ההודעה, אלא רק לפרדוקס בסופה.
אבי הנביאים היה עניו מכל האדם, כלומר *הכי עניו*, העיפרון הכי עניו בקלמר.

ההבדל הוא ש'עניו' זה ביטוי פנימי של האדם, משא''כ 'חד' שזה ביטוי חיצוני.
אם היו מחפשים פנימיות- הכל היה טוב. אבל לצערנו מחפשים חיצוניות
וזה הבדל שמים וארץ

את החילוק בין ב"ה לב"ש, פורך את טענתך ביחס למושג 'חד'.
מעבר לכך, לא באתי להצדיק מדדים חיצוניים, אלא לשלול את הדעות שהוצגו כאן, ששוללות את השימוש במדדים.

אבל זה לא קל וחומר. דווקא כי הגמרא אומרת "כדאמרי אינשי", כשהיא מדברת בלשון בני אדם, נראה שהיא לא דיברה כלשון בני אדם בד"כ.

אלא מביאה פתגם או סלנג. אכן התורה לא מדברת בסלנג כנעני.

אבל לעניות דעתי רוב העפרונות המחודדים האלה רק חושבים שהם כאלה...
אז כל אחד יכול להגדיר את עצמו איך שבא לו. ודאי שזה לא הופך את זה לנכון ואמיתי

בעיקר מדובר על חוכמה או חדות

ובכללי רוצים עפרונות מחודדים, ומהקלמר אומר ביחס לעפרונות (הנמשל - אנשים) אחרים

אז העיפרון לא הכי חד בקלמר אומר שהוא לא האדם הכי חד (או בצורה פחות נימוסית, ממש לא חד או חכם)

בס"ד

יכולים להיות הרבה עפרונות מחודדים בהתחשב בזה שהקלמר הוא כל הגברים הרלוונטיים.
זה בעיקר בא לומר שאדם הוא לא בדיוק חכם.

וזה יותר חד מחכם, אבל יכול להיות משומש על הרבה דברים.

זה כמו להגיד על מישהו שהוא לא הכי חכם.

בצורה פחות ניסמוסית זה אומר שהוא לא ככ חכם

 

 

זה פיתוח של הנ"ל

יש איזה רב שהם סומכים עליו?

אני יודע לומר מה אני הייתי עושה, אבל לא יודע אם זה מה שנכון לך ולהורים שלך.

אני הייתי אומר "עם הבחורה הזו אני מתחתן, אתם יכולים לעזור לנו בתור זוג, ואנחנו יכולים להסתדר בלעדיכם. זה יהיה לנו כמובן מאוד קשה, אבל אני לא הולך לוותר עליה"

כי הוא ספרדי כהה עור?

 

במקרים דומים שאני מכיר, לקח להורים זמן לעכל ולהשלים..

לרוב, רק אחרי שהתחילו להיוולד נכדים והם ראו שהבת ו/או הבן שלהם מאושרים.

 

אבל זה סיפורים די ישנים, מלפני למעלה מ-20 שנים.

לא חשבתי שגם היום קיימת גזענות כזו בתוך העם היהודי.

 

אז אם גזענות זו הסיבה היחידה, אז תמשיכי והזמן יעשה את שלו..

 

אבל כן כדאי לך לבדוק אם יש פערי מנטליות שאולי ישפיעו על הזוגיות שלכם בהמשך.

 

בהצלחה!

אבל ההורים שלך עוברים על "לא תשנא את אחיך בלבבך" ולא כלפי בן אדם אחד אלא על ציבור שלם של יהודים. ולך אסור להקשיב להם (אלא אם כן את חותכת אבל מתוך הבנה שהוא בסדר גמור אבל מבחינתך לא תוכלו להמשיך כל עוד ההורים ממשיכים להתנגד). אני מניח שאת מכירה את הורייך ותמצאי דרך לומר להם את זה ואולי עם רב שיתווך. (אגב אני לא אומר את זה מסברה שלי, לפני יותר משנה מישהו העלה לפורום הזה קובץ עם תצלום מספר או עלון ובו רב גדול אומר זאת במפורש.)

נסיון קשה מאוד. קשה לך, וקשה לו. בהצלחה!

בדכ הצעות פחות מדוייקות כי השדכן לא באמת מכיר.

מקרה שהשדכנית מכרה "חתול בשק" לבן דוד שלי והוא גילה על זה חודש לפני החתונה וביטל אותה... זה גרם לו הרבה עוגמת נפש. מאז למשפחה שלי יש טראומה והם אומרים לנו להתרחק משדכנים כמו מאש.

זו אחריות הזוג לבדוק אם זה מתאים ואם יש בעיות...

למכור חתול בשק ולסמן וי על עוד זוג שהוא חיתן אלא לבדוק לעומק על התאמה, גם מבחינת אישיות וגם מבחינה משפחתית.

כשנכנסים לקשר בודקים התאמה, גם אישיותית וגם משפחתית.

מציעים לי בחור

אני לא יודעת עליו כלוםםם

אין לי דרך לברר כי הוא לא גר באזור שלי

משפחה וחברים/ות לא מכירים

 

אז על מה להסתמך? רק על מה שהשדכנית אומרת?

המסר חשוב מאד. ממש מתחברת למה שכתבת..
במיוחד בציבור הדתי לאומי אין דרכים מקובלות למענה לשידוכים ויש אנשים מקסימים שמשדכים וזאת לא בושה

אני מצדיע להם!

בהצלחה בהמשך!
נקודות טובות בה, בקשר,
אם שייך אז שאלות ושיח לתכנונים לעתיד.

ארוחה כיפית שתכינו יחד?

זה לא הרבה זמן
או שאצלך כן?
שוקולד או משהו אחר שהיא אוהבת נשמע טוב

לק"י

יש כאלה שחודש זה ממש התחלת הקשר, ויש כאלה שכבר מתארסים אחרי חודש.

בס"ד

 

ואחרי שבועיים כבר ידענו שאנחנו רוצים להתחתן.

זה מאד תלוי מי הזוג

אבל זה בהחלט לא נפוץ כל כך. כדאי לחשוב אם זה באמת מתאים לשלב.

לזמן יש מקום נכבד בקשר.
לא דומה היכרות של יומיים להיכרות של חצי שנה וגם אם הקשר הוא מאוד חיובי זה לא אומר שכל דבר הוא לגיטימי.
חוץ מזה שלטעמי מי שמחליו להתחתן אחרי 2 פגישות יורה לעצמו ברגל. אם על קניית מוצר אני בודק כמה פעמים על אחת כמה וכמה בבחירת אישה לחיים. אידיוט מי שלא בודק לעומק

הזמן כשלעצמו הוא לא פקטור בקשר.

השאלה היא מה ההתקדמות בקשר בפרק הזמן הזה..

 

אני גם חושב שזה אווילי להחליט להתחתן תוך פרק זמן קצרצר.

 

אבל אני ממש לא חושב שבשלב הזה של הקשר יש עניין לציין זמנים.

למה לא לציין יום/יומיים/שבוע/שבועיים?

בתגובה הראשונה שלי שללתי כבר את התשובה שלך שזמן הוא לא פקטור.
חוץ מזה, בסוף דבריך סתרת את עצמך כשאמרת שאתה מציין ימים או שבועות..
קיצור תסביר

אז אדגיש לך את מה שלא הבנת..

 

הזמן כשלעצמו הוא לא פקטור בקשר.

אלא חשוב ההתקדמות בקשר, בפרק זמן הנידון.

 

למה לא לציין יום/יומיים/שבוע/שבועיים?

שמתי שם סימן שאלה, כלומר אני תמה על דבריך.

למה דווקא חודש?

אם הזמן הוא פקטור, אז תחגוג כל זמן שהו..

הזמן כשלעצמו בדרך כלל מראה על טווח מסוים. ויש עניין בחיתוכי זמן. בדיוק כמו שחוגגים יום הולדת, נותנים תעודת מחצית/שליש.
זה לא תורה מסיני שיש ערך למצוות סוכה לדוגמה שהיא תמיד מופיעה בט''ו תשרי ולכן זמן מוגדר בדיוק אין אבל יש קווים כלליים בעולם הדייטים . זה זוגיות, ויש ערך לציון יום הנישואים והעניין הדייטים חודש יכול לציין אצל הרבה זוגות זמן של יחסינו לאן (בשונה משבוע שבועיים שזה בדרך כלל נופל על דברים יותר כללים ולא על האם זה זה).

אם אתה מרגיש שהחודש הזה הוא היה מאד משמעותי בשבילך, ובעיניך הוא יהיה יותר משמעותי מהחודש הבא.

אז תחגוג אותו.

 

אני לא רואה טעם לחגוג את הזמנים, מבלי שיודעים שיש כיוון ברור מאד לקשר.

סליחה על המילה- אלב זה ממש רומנטי בעיני.

זה מראה על רגישות! יש בנות שממש יעריכו את זה ויתרגשו, וכמובן אין כמו מציאת סיבה בשביל לחגוג ולחזק את הקשר.

זמן הקשר עד להחלטת אירוסין, בדומה לגיל תחילת תקופת הדייטים, זה ממש תלוי בן אדם.

אם אתה רוצה 'מקור' יש את הספר "אהבה" של הרב גינזבורג, הוא מסביר שם מהמם, שכל אדם מרגיש בעצמו בלבד מתי הוא בשל לכך, ואף אחד לא יכול להשפיע על תחושת הבשלות של אותו אדם.

כך שאני לא חושבת ,במחילה ממך, שראוי לזלזל בכך שאדם מרגיש מוכן אחרי חודש (למרות שהוא בסך הכול מציין שהוא רוצה לציין את החודש בקשר).

מכירה מישהי שהתארסה אחרי שיצאה איתו שבועיים, והם זוג מהמם, נשואים באושר עם ילדים ב"ה.

לא חושבת שאני טיפוס של שבועיים, לא כל אדם בנוי לזה, זה ממש תלוי באישיות, ובעיקר ברגש.

למסעדה.. ארוחה+קינוח מפנק
אפשר גם שוקולדים ופתק קטן..

את צעירה ואין צורך למהר לכיוון הזה עכשיו אם את לא רוצה.

תאמרי לו שלא שייך לך לצאת עכשיו ותבקשי סליחה שהתעכבת ויהיה בסדר.

פשוט שלא יהיה מהר מדי ושאני אדע מה לעשות ושאני לא אעשה משהו שלא מתאים לי כי ככה כולם עושים..

 

ואם כן, אז תעני כן ואם לא אז לא.
אולי תחליטי לפני שאת הולכת לישון הלילה לגביו לפי מה שנראה לך, תכתבי את זה על דף ואם בבוקר זאת נראית לך החלטה טובה תעדכני את מי שהציע לך, ואם שינית את דעתך בבוקר, תפסקי לףי מה שנראה לך בבוקר בכל מקרה ותעדכני את מי שהציע לך.

לא יותר מזה.. אני רוצה מחר לברר עליו יותר. בע"ה. 

 

הספקת היום?

מצד אחד אנחנו בעד לחשוב על כלל האפשרויות ולהיות מוכנים לפני, ומצד שני לא רוצים למרוח יותר מדי, אז חשוב לחפש את האיזון ולעמוד בו.

בהצלחה

שלחתי לו כבר שאלות.. אז כנראה שמחר אני כבר אדע להחליט.

 

 

שימי לב שסך הכל את מבררת בשביל האופציה לדייט, לא בשביל השאלה אם תתחתני איתו מחר, אז תוצאות הבירור צריכות להילקח בפרופורציה

כשזה פעם ראשונה זה די מלחיץ כי אתה מרגיש שברגע שתתחיל אז אי אפשר לעצור, זה לא נכון אבל זאת ההרגשה.. ה' יעזור לי תודה רבה לך ממש! ה' יברך אותך!

מובן לגמרי ולכן כתבתי זאת, ותזכרי כשתצאי שמותר לעצור אם לא שייך.

בשמחה ממש, אמן וגם לך, תודה

לילה טוב, הלכתי לישון

חיים קדושים ומתוקים לכולנו

 

פעם בשבוע זה גם נשמע לי הרבה חחחח השבועות שלי טסים..

וכן זה מפחיד ומצחיק ביחד..

ה' יברך אותך!

הבחור בינתיים מחכה לך ולא יודע מה דפוק בו (או בך)

הוא מפסיד הצעות אחרות.

נהוג לענות תוך יומיים

נראה לי אי אפשר כל כך לענות על זה...

אני אישית מעדיפה מתינות בין שתי האופציות, לא יותר מדי פגישות , אולי פעם בשבוע (או שלדעתי זה לא הרבה? אבל גם לא נמרח, כמו פעם בשלושה שבועות.

גם ממש מקדם את הקשר לדבר טלפונית (להשתדל כל יום... )

עדיף לא לחשוב בכלל בכיוונים השליליים האלה....

ולי אישית תקופת יובש פחות שוחקת, אבל גם יותר מייאשת.

והמון דייטים ראשונים זה דבר שוחק מאוד, קצת פוגע בערך העצמי, אבל לפחות יש תקווה כי מביעים בך עניין...

אני חושב שהמצב כזה כדאי להתנהל ככה, כי באמת לא פייר שהוא ישחק אותה קשוח, או שתכלס זו ההתנהלות שלו, ומצידך הוא ירגיש רצון לקרבה וכו', זה פשוט לא הדדי
לכן זה חכם וככה תוכלי לראות איך זה ממשיך, ואיך הוא מגיב- אם הוא פתאום ישים לב שחסר לו מה שהיה קודם ואז יגרום לו להזיז דברים, או שפחות ואז תוכלי כבר לראות לאן זה ממשיך

חשבתי שזה יובן במילה תפילות...

ממממ... אבל אני אקח את דבריכם כמשל |פרצוף חושב|

תודה רבה!!

תפיצי לחברות, למשפחה, קשרים דרך ההורים (עבודה, חברים, חברים של המשפחה), אחים אם יש,
אם מפדח לומר באופן ישיר שאת מוכנה לצאת יש דרכים עקיפות (כמו לחפור על הנושא של זוגיות )
פשוט תדברי על זה, בעז"ה ייקח זמן (ואולי לא;) אבל יגיעו הצעות

קבוצות ווצאפ לשידוכים
קבוצות ווצאפ של חברות ומשפחה (פשוט תשלחי פרטים שלך ושתשמחי לשמוע הצעות)

לפעמים אני ממש חוששת לפתוח נושא כזה, (שמבחינתי זה ממש משמח שחברה מתחתנת, ולא חושבת על עצמי) בגלל התגובות הצפויות...

מזכירה/ מעלה את זה כדרך אגב, לא פותחת על זה שיחה..
ואז ממשיכה הלאה בעיסוקיי...

בהצלחה!

שאם יש להם תלונה על ההתנהלות שלך אז שיבקשו לשבת איתך על כוס קפה, לדבר. לא ככה סתם לזרוק הערות ואמירות.

 "להבה" הכי מומלצת.

 

מזל טוב

 

להבה נשמע מתאים (אבל הם קצת יקרים).
שיר חדש נחמדים, אבל פחות מקפיצים נראלי.
שבע שמיניות אני לא מכיר..

הראל טל גם יכול להתאים, בעיקר בקטע המקפיץ..

בחתונה של אחי היה, טובים בטירוף!!! מנגנים מדהים, מקפיצים, באמת מומלץ!

מומלץ מאוד

הלהקה של ההקפות שניות בהר המור

חכם קורא פעמיים

קראתי את זה ככה:

(זורמים ל)מפגש (פורום) שהוא כיף, ללא (1) מחשבה/עומק (2) [ו]צנוע.

טעיתי, אבל בגלל שלא הבנתי שאלתי לא ישר הסקתי מסקנות.

אי אפשר לתמוך אם נופלים

 

אבל כשאדם נופל חס וחלילה אין איסור לעזור לו שלא יפגע בצורה קשה... מזכיר את העניין של חסיד שוטה.

לא הייתי שנים בהחלקה על הקרח אבל זכור לי לי שבתנועה אחת לא טובה אפשר להפצע בצורה רצינית...

 

הבעיה פה היא עם העובדה שבוחרים מצב שיכול להביא לשאלות הלכתיות, למרות שהבעיה ההלכתית עצמה לא ממש קיימת בפועל.

 

בקיצור ברור שזאת בעיה, אבל מסיבה אחרת

 

רגוע כמו בית קפה? או פעילות כמו טיול?

אחי כשהוא עוד היה בתקופת הדייטים עם אשתו הוא לקח אותה לסגווי, והם ממש נהנו! יש להם תמונות מתוקות למזכרת

ל"מפגשים", אין ערך עצמי. יש להם ערך כדי לבדוק התאמה/לקרב להרגשה בטוחה יותר לנישואין.

 

אם זה תורם לכך - אז כמובן צריך לשים לב שאינו סתם "קלות ראש", שהרי יש על כך הלכות רגילות שבין בחור לבחורה. וגם שאכן צנוע; ואז יכול להצטרף לענין.

 

אם לא תורם - אז בשביל מה.

 

לפעמים לא קל כי נמאס מהמעגל החוזר
שמזכיר את ספר שופטים כדלהלן:

א) טלפון "אתה פנוי? יש לי מישהי מ ה ממת בשבילך!" - ב) בירור על הצעה- ג) אכזבה שהיא לא רוצה / תיאום פגישה משמימה- ד) חזרה לריק האפור של הרווקייה

וחלילה שלא יחזור על עצמו....

לפעמים הלב אומר שזה לא נכון


ולפעמים החום של הלול המוכר, אפילו שהוא מריח כמו לול ומעיק בהרגשה לא נעימה, הבחירה בחום של הביצה הטובענית המוכרת והידועה
( לשמצה?- הבוחר יבחר...) לטובת קפיצה למציאות לא ידועה בשביל חדש לחלוטין.... גם מכריע.
נעים יותר להתהפך לצד השני ולהתעטף בשמיכה המחממת והנעימה
מאשר לקום.....אבל לפעמים מגיע זמן שכדאי להתעורר... איך אומר אריאל זילבר* שליטא?
כדי שלא נישאר בחושך חזק...

https://youtu.be/YNS3ZTYGYzM

https://youtu.be/YNS3ZTYGYzM


לפעמים שילוב של נטיית לב ובירור שכלי למה אני רוצה כך ולא אחרת (זהו זה, ולא אחרת...)
יכול לתת תוצאה רצויה.

מקדישה לך ולכולם
שתהיה בחירה נכונה לכל כיוון



ובהירות!




אמן

אחד החלקים הקשים זה לגלות איזה פחד חוסם אותנו. אחרי שמגלים את זה כבר יש לנו חצי מהפתרון ביד.

לדעת מאיפה אתה יודע מה שאתה יודע זה סוג אחר של ידע

לאחרונה, עם כל מה שקורה בחקירות של מולר בארה"ב.

אני חושב שזה דווקא טוב.. מה שלא רלוונטי צריך שימחק.. שלא נסחוב את זה עלינו..