פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 625)

מה זה דורש ממני? כמה אני רוצה אותה? והאם אני מוכן להשקיע את המאמץ בשבילה?

היא משהו שחלק מהאישיות עצמה, חלק מהאופי, שזה כבר קשה לשנות. או שהיא איזשהו סגנון שהוא רכש לעצמו, וזה ניתן לשינוי- ואז לדבר איתו על האם וכמה הוא מוכן לשנות

אפשר לבקש, אבל לא מתוך צפייה, ולכן תמיד טוב לדבר על פער, ולראות איך הצד השני חווה אותו.
אי אפשר תמיד לדעת אם זה חלק מהאופי או התנהגות שהוא סיגל לעצמו אם לא מדברים על זה...

וגם אם זה משהו שהוא סיגל לעצמו, לא בטוח שהוא מוכן או רוצה לשנות את זה, ויכול להיות גם שאם מדובר על חלק מהאופי שלו, אבל לא אכפת לו לשנות את זה

או מקרה שקרה לי באחד השידוכים שזה גרם להתרחק כי זה לא אני בדבר הזה

מנסים לחשוב קצת לעומק למה זה מפריע לי והאם זה משהו שאני רוצה להתמודד איתו...

יש דברים שאני לא יכולה להתמודד איתם....יש דברים שההתמודדות איתם תוציא ממני דברים רעים...

וההפך
משהו שאני יכולה להתמודד איתו, שאני מאמינה שיוסיף לזוגיות שלנו או שיוסיף לי אישית כבן אדם...

בכל אופן לא עם כל דבר שמפריע צריך להתחתן ולקבל.
קשיים לעיתים רק מתעצמים ולא נוטים להעלם אחרי החתונה...
ככה שצריך לבחור בזה. לא לצאת מנקודת הנחה שזה יעלם...

אם אני מוכנה לקבל אותו כמו שהוא עכשיו ללא שינויים

אם זה משהו שמזיק לי או לזוגיות, כנראה שאחתוך.

אם זה משהו אחר, בד"כ מתעלם... למרות שיש מעט חסרונות בולטים שמפריעים לי להמשיך קשר

קודם כל מדחיקים. שמים כמות הדחקה נכבדה
לאחר מכן מורחים למעלה הכחשה. ובסוף שמים מעל לזה דמיון של מה הוא באמת. דמיון שמסתדר לנו עם מה שאנחנו רוצים שיהיה.
ואוכלים

הסבר בבקשה...

בהקשר של הפרעות שטף והצורה שאננו מסתכלים על אנשים עם בעיות בדיבור.
אני חושבת שלא הייתי פוסלת, כמובן כמובן אם הכל מתאים, וזה לא מפריע לי במיוחד

אני לומדת תואר באוניברסיטה ויש איתי מישהו שהוא מגמגם, הוא חמוד וחכם (בלי קשר שזה לא יתאים בינינו) והכל והוא מאוד תקשורתי ולא נמנע מהביע את דעתו וכו'

אבל תמיד כשאני מדבר איתו או בכלל אני שמה לב שיש לנו איזה מין רצון לעזור לו להשלים את המשפט או להבין את מה שהוא אומר וזה ממש קשה, זה דורש להיות סבלנים פי מאה, להיות בהקשבה, לתת לו את המקום שלו יותר מהרגיל כי בשונה מאדם רגיל שיתפרץ ויגיד את דעתו לו אין אפשרות לעשות את זה, זה מצריך תשומת לב ועם כל כמה שזוגיות בכללה דורשת מאיתנו חשיבה על האחר מקרה כזה מבקש עוד יותר להתעלות על עצמך.

נכון לכול אדם יש חסרונות ובעיות אחרות.. אבל לא חושבת שיש בי את הכוחות להתמודד עם סוג כזה של התמודדות.

 

ומכבד.
שנשען על הקשבה אמיתית, ולא על מי מתפרץ מהר וחזק יותר

והעניין של ההתפרצות היא דוגמא מהחיים האוניברסלים.
אבל גם באופן כללי בחיים זה ככה, זה לא העניין של מי יגיד את זה יותר מהר או יותר חזק אלא מי יגיד.
פעם שמעתי ראיון עם מתי שריקי (הזמר שמגמגם) שמספר שלפעמים הוא רוצה להגיד לילד שלו לא לעשות משהו ועד שהוא אומר את זה זה כבר לא רלוונטי. זה יכול ללמד אותנו הרבה על בחירה של מה אומרים ומתי.. ומצד שני זה גורם לנו להתאים את עצמך לקצב שלו.

חזק

אבל את יכולה לשאול את השאלה הזאת על רוב הבנות היום...

כמה נשים היו מתחתנים עם עקיבא לפני שהיה רבי עקיבא זיע"א?

אנאלפאבית, עם הארץ, חסר ממון והכי גרוע שונא תלמידי חכמים...

אף אחד לא חשב שאת מנסה להעליב אף אחד.

 

למרים לא היו קשיים עם תפקודו של משה, חס מלהזכיר. זה לא כתוב בשום מקום לא בתורה ולא בתושב"ע.

היו לה טענות כנביאה על דרכו של משה כנביא.

סתם חשבתי על זה שהראש מדרשה שלנו, שהוא רב שבנות מאוד אוהבות את השיעורים שלו, ויודעת להעביר בצורה מדהימה, יש לו בעיה קלה שלפעמים פתאום באיזו מילה הוא מגמגם. ובעיניי זה כל כך שולי. כל כך התרגלנו לזה ששכחנו מזה! ברמה שאפילו לא מדברות על זה בין השיעורים.
ואני חושבת לעצמי שאם אשתו הרבנית היתה מוותרת עליו בשל כך היא היתה מפסידה חיים שלמים של תורה , חיים שלמים עם האישיות שלו.
לא יודעת מה הרמה של הבחור שאת מתארת.. וגם מבינה את הרתיעה.. רק לומר שבאמת מתרגלים לעניין.
אם הבעיה היא בו שכרגע הוא לא מתקשר טוב בגלל הדמיון, אז זו בעיה שלו שהוא צריך לטפל בה עוד לפני שהוא יוצא עם בנות.
בהצלחה

הדבר הכי גרוע שתוכלי לעשות, זה להיבהל מזה...

שיר נפלא בעיניי..

אימצתי.

מעודד.

רבים שלי שהיו חילונים גמורים, כדי לסגור את השידוך בין סבתא שלי לסבא שלי, אז הוא הושיט את היד שלו בטבעיות אל המזוזה, ופתאום הוא גילה שאין מזוזה.

קרה לי הרבה בבית של החניך פר''ח שלי, המשפחה לא דתיים וגם אין מזוזה ואני כל פעם כשנכנסתי ויצאתי באתי לשים יד על המזוזה, והאמא גם קלטה חח 😌

יכול לספר לך כ מה וכמה סיפורים על מקרים שאנשים השפיעו בלי לרצות ולהתכוון מעצם הכוונה לשם שמים שלהם

עם ההורים שלי באחד החדרים שבהם לא הייתה מזוזה והם קלטו שאני מנשקת את הקיר מהרגל.. 

משותפים.

הבית (לא בית המקדש , אלא הבנין הפרטי).

תחומי עניין זה פשוט כל דבר שמסקרן אותך, בקטגוריה. אין לזה סוף! ובטוח יש לך, רק צריך לחפש.

וכמובן שהתורה זה השיא של השיאים בתחומי העניין.

זה למשל אסטרונומיה, כל מה שקשור למדע, חברה (להצחיק אנשים, לשמח, פסיכולוגיה, ייעוץ), רפואה, מוזיקה, כלכלה,חינוך, גילאים מסוימים (אוהב ילדים, תינוקות, לדבר עם קשישים...) היסטוריה, חקר דתות ואינסוף קטגוריות נוספות (לא עולה לי כרגע).

לא צריך להילחץ על זה גם אם לא יודעים לומר מה תחומי העניין, ולא יודעים לסווג לקטגוריות, בסוף מגלים דברים משותפים (וגם זה ממש לא חובה..)

בהצלחה!

למשל פרנסה, בישול, כך שזה יותר בכיוון של צורך/ כשרון

צורך ותחביב. אז לבשל לומדים -או נותנים לאישה ופרנסה- יש ה-מ-ו-ן דרכים, כך שזה גם לא לדיון לדעתי.

העניין הוא שאתה כותב שאין לך תחומי עניין.

לדעתי אתה פשוט צריך למצוא אותם, או לפחות להאמין שיש לך כאלה, כי לכל אחד יש. זה נושא מאוד מאוד רחב.

אתה לומד תורה ולזה אתה הכי מתחבר- אשריך!

אבל אתה לא יוצר מגע עם הסביבה? איך אתה עם אנשים? טיפוס שקט או מביע עמדה? החלטי או שוקל בחומרה יתירה כל דבר?

אם הנושא באמת מציק לך- המחשבה שאין לך תחומי עניין, פשוט תיעזר בחברים תמיד כיף לשמוע מבחוץ דברים טובים על עצמך, וכמובן בקטע צנוע ועניו (לא נשמע שיש בעיה של גאווה)

אז תחומי עניין זה יותר תחביבים? אני מגדיר תחום עניין בתור דבר שאני עוסק בו בלי סיבה אלא מתוך אהבה לתחום, רוב התחומים האלה הם לא כל כך משמעותיים בשבילי ואין לי בעיה לעזוב אותם אם ארצה...

התנהגות חברתית זה לא נראה לי קשור. 

אם כל מה שיש לך להגיד על העולם הפנימי שלך היא זה שאתה לומד תורה

אז זה נשמע שהעולם הפנימי שלך לא מספיק מפותח

איפה התכונות שלך? הדברים שאתה מתחבר אליהם (גם בתוך עולם התורה אבל גם בעבודת ה' באופן כללי)

מה משמח אותך? מה מרגש אותך? מה מצחיק אותך? מה מעציב אותך?

אדם הוא לא רק גוש בשר שלומד תורה .. מחילה על המילים הבוטות.

אני הכי בעד שיילמדו תורה כמובן, אבל אסור להזניח את הנפש ואת ההתבוננות פנימה.. אח"כ דווקא כשבאים להקים בית רואים שיש בעיות שרוצים להתחבר למין השני.. 

 

 

אולי השאלה היא האם תחומים שעוסקים בהם מתוך חובה/ צורך הם עדיין תחומי עניין...

יש לך אישיות נכון? לא רק תחומי עניין.. 

גם אנשים שיש להם תחומי עניין כמו לדוג' :מוזיקה, שפות, רפואה, כימיה, טבע, וכו'

יש להם את התכונות נפש שלהם, את התבוננות שלהם פנימה.

יש תקופות שהם יקדישו זמן לפתח את התחומי עניין האלה ויש פעמים שלא.

יש אנשים שיפתחו רק תחום עניין אחד נגיד מוזיקה, אבל זה לא יסתור את זה שהם קצת יאהבו לבשל.. 

בקיצור לא חושבת שזה משהו של שחור ולבן.. 

הנקודה היא שזה לא שאתה בא למישהי ואומר לה תקשיבי מעניין אותי תורה. מה אותך מעניין? 

ופה נגמרת השיחה. 

זה הרבה הרבה מעבר לזה. 

לכן זה לא כל כך משנה שתחום העניין שלך זה רק תורה ושאר הדברים לא מעניינים אותך, כל עוד תוכל לפתח שיחה גם על הדברים הפשוטים של החיים. להתעניין בחיים שלה, להרגיש שאכפת לך ממנה וממה שהיא עושה. זה בתכלס מה שהבחורה מחפשת. היא לא צריכה שותף בהכרח לתחום עניין שלה. נכון שזה מאוד נחמד שמישהו מבין את התשוקה שלך לתחום שלך, וזה יוצר שיחות לעניין הזה ויכול מאוד לחבר. אבל זה גם אפשרי בלי זה.

ומוזיקה למשל, שמיעת מוזיקה זה יותר כיוון של תחביב...

אפשר לפתח שיחה על זה, לפני שיש לך זוגיות ומשפחה.. 

 

כי זה נראה כאילו זה אמור להיות דרך דברים אחרים, לימוד משותף, שיחות על איך היה היום, דעות... ואז חיזוק הקשר נעשה דרך תחום העניין.

קשר הוא לא כזה!

מדברים על דברים כאלה בדר"כ כדי ליצור שיח, ותוך כדי השיח מגלים אישיות, לפי טון דיבור, בחירת מילים, שפת גוף, 

הכול לאט עם הזמן יתחבר ויהפוך לרגש- או אדישות (אין חיבור רגשי), או זיקה של אהבה (ניצוץ קטן של תחילת התחברות רגשית נשמתית )

 

אתה מתייחס כאן בעיקר לשלבים הראשונים, הבחירה בשכל, חשיבה.

תחומי עניין הם בעיקר לפתח שיח, לפעמים זה מתפתח לכיוונים אחרים.

ואל תייחס לזה חשיבות רבה מדי, סתם גורם ללחץ וחשש מיותר מצדך, אפילו אם הוא מועט וכמעט לא מורגש.

אז אתה אוהב מאוד את התורה (שזה מטורף! הלוואי על כולנו ככה להצהיר) , ולא מוצא תחומי עניין נוספים שלך,

אז בעז"ה האישה בשבילך תאהב את זה ככה, וזה יתאים לה בול, כי ככה הקב"ה בחר.

צריך לשאוף למעלה במידות ובמעשים, ולהאמין באמונה שלימה שהקב"ה ידאג לכל השאר

פשוט השתדלות כתבה מה שאני חושבת !! 

ואתה באמת צודק להתעסק בזה זה דרך דברים אחרים כי זוגיות ומשפחה זה לא הפעולה עצמה. זה כותרת שמכילה הרבה פעולות קטנות אחרות.. אבל בתחילת קשר בונים בעיקר את התקשורת הזורמת, את הנעימות שלכם אחד עם השני, ביטחון בקשר.. דברים שנשמעים אולי מופשטים אבל הם מאוד חשובים. 

 

בהצלחה!

ברגע שהאישיות שלך תהיה בנויה, מורכבת, מכילה עולם שלם בתוכה.

אז זה כבר פחות משנה אם אתה אוהב טיולים בארץ והיא אוהבת את הבית

אם אתה מתחבר למוזיקה והיא דווקא לתחום העיסוק עם ילדים או אנשים.

בקיצור השפה המשותפת בעיניי מתפתחת על בסיס תכונות האישיות 

לחשוב שזה מתבסס נטו טכני על תחביבים זה נראה לי קצת שטחי להגיד.. 

 

 

איזה דברים מסקרנים אותך בעולם החול? במה היית רוצה לעסוק בעולם העבודה?

השאלות האלו יוכלו לעזור לך לחשוב על כיוונים לתחומי העניין שלך וכדאי לפתח אותם גם בלי קשר לדייטים כי זה חלק משלמות של אדם

כי זה חשוב

כדי לאפשר שיח הדוק וחזק.

אבל לא צריך לעבור על רשימות כדי לבדוק את זה - נסו לגשש במהלך השיחות על מה אתם יכולים לדבר ביחד ולהנות.

הופ, מצאתי.

כרגע אין פתרון.

נראה לי אתקפל לישון, הצום התיש אותי.

לפעמים ואז בבוקר מוצאים כח חדש

אם לא נוח הודעות, או פחות זורם, לדעתי לדבר בטלפון.. לדעתי ממש הכרחי לשמור על רציפות בקשר ולא לשמור על שתיקה בין מפגש למפגש-גם לפני הפגישה הראשונה

אני מרגישה שעוד לא יצאנו ונפגשנו אז חכה רגע עדיין לא הכרנו

את שמחה בהתעניינות שלו
אבל יהיה לך יותר נוח כשזה יהיה במסגרת הקשר

שאת מעדיפה לחכות לפגישה ואחר כך נראה.
ואם זה לא הולך תשאירי אותו על אש קטנה

את צודקת שקודם כל פגישה ראשונה ואחר כך נראה מה הולך.
אבל לפי דעתי תהיי סלחנית כלפי הנושא.
אולי זה ממש נראה לו שזה מתאים ולכן הוא יוצר קשר.

הוא פשוט מרגיש שזה יהיה מוזר לא להיות שבוע בכלל בקשר ואז פתאום להיפגש
את יכולה לענות לו באופן כללי כזה ולא ממש לשתף בכל דבר

עדיף לדבר בטלפון בהודעות זה טכני ולא משקף מציאות

נסה לא לחשוב על חתונה, אלא איך אתה נהנה מהרגע העכשווי איתה.

כמו סתם עם חבר..

זה דווקא לא כזה מפוזר..

אבל אני בספק אם קיים אדם עם כל אותן תכונות, סתם כי העולם הזה לא מושלם ואין בו אנשים מושלמים.

זה לא שאמרתי

 

אם אין לו את כל התכונות אני בכלל לא רוצה לשמוע

 

זה כמו רשימה שאפשר שיהיה גם רק חלק ממנה

לא כולם עם נכונות להתפשר (בעעע שונא את המילה הזו)

אני ממליץ להתחתן מתוך מניעים אחרים, ולא מתוך מניעים של לחץ (עצמי/חברתי או כל לחץ אחר).

 

 

_____________

ח - חתונה

ג - גירושין

חש - חתונה שניה

תכתוב דברים בעברית

אכן כן

 

חשבתי רבות על מה המניעים שלי, אל דאגה

בהצלחה רבה לך, ובקרוב

הוא לכתוב לעצמי מה אני חושבת שהתכונות אופי שלי, ואחר כך דיברתי עם חברה טובה ושאלתי אותה מה היא רואה בי.. וכשראיתי שזה מאומת עם המציאות ושזה מה שרואים בי הבנתי שאני לא עפה על עצמי וזה בסדר להראות את הצדדים הטובים שלי.

אפשר גם לקחת רשימה של תכונות ולראות מה כן מתאר אותך ומה לא

ככה עשיתי בעצמי

לראות מהן תכונות אופי שאת/ה רואה בחברים שלך. לכתוב אותם. והם התכונות אופי שלך.

כי בד"כ אדם רואה את החיוב והשלילה באחר, לפי מה שיש בו

אני יכול להעיד שאצלי זה בכלל לא עובד

זה ממש לא נכון. מחילה.

ואיך לצאת ולהכיר אנשים ברחוב זה פחות "תרבות רעה"?

בהנחה שאת חושבת כתורנית (ככה משתמע מהתגובה שלך).

גם בדייטים יש חסרונות אפילו לעומת דרכי היכרות שאסורים...

זה לא אומר שזה אוי ואבוי או משהו כזה.

 

עלק חלק מהפרטים שכתבת אני מתפלא, באתרים דתיים אנשים מתנהלים ככה? אני מקווה מאוד שלא.

לא יודע לגבי כמויות הגברים אבל חברים שלי שם והם אחלה בחורים...

אז מה?? זה לא אומר שזה נכון. אנחנו אנשים מאמינים.

אם הקב"ה מסדר לנו להפגש עם אנשים כאלה, כנראה שאנחנו צריכים לעבוד על עצמנו.

 

בתור אדם מהתחום אני לא מבין מה יכול להיות כזה דפוק במערכת תפעולית. זאת מערכת שליחת הודעות בסיסית ביותר.

יש מי שפחות יתאימו לו שדכנים עם כל הנכלוליות שמסביב (שנצרכת לפעמים, אני לא נגד כעיקרון), ויש מי שהנגיעה הישירה פחות מתאימה לו...

לא רואה בעיה כללית באף אחד מהדרכים שתוארו כאן בתור דרך בעצמה. אם יש אתר כזה או אחר שיש בו ערימות של אנשים משוגעים זה עניין אחר.

והם מפתיעים לא פחות.

אני לא אומר שאין בעיה באתרים כאלה, ומצד שני אנחנו עוברים לעולם מתקדם וצריך לדעת להתמודד.

היא היתה בת 19 וקצת כשהתחלנו להכיר, ואני לא חושב שהיא ניזוקה מהעובדה שהיא התחתנה איתי בזכות אתר

לפותחת - יש סיכונים. ויש דרכי התמודדות.
שבי עם אמא שלך בנחת, שמעי מה יש לה לומר, חשבי על דרכי התמודדות ושתפי אותה באופן שבו את מתמודדת עם הבעיות. מקווה שזה יקל עליה

אמא שלי רק מתחננת שאני יעשה את הדברים האלה.. 

והיא צריכה לשמוע סיפורים על אנשים הכי נורמאלים שיש שנמצאים שם והכל בסדר..

תקראי לה סיפורים של אנשים שהכירו דרך האתרים האלו.. 

זו הזדמנות בשבילך למצוא את האיזון הנכון בין התלות לעצמאות שלך מול ההורים.

 

זה יהיה מאד רלוונטי אח"כ לחיי הנישואין.

 

קורה לא מעט שאחד מבני-הזוג (לרוב, זאת האישה) לא יוצא לעצמאות מההורים,

וההורים פשוט מתערבים לזוג הטרי בחיים, והורסים להם את הזוגיות.

לא מעט משפחות מתפרקות בגלל הדבר הזה.

 

מצד שני, גם עצמאות יתר, זה לא דבר בריא במיוחד.

 

ההמלצה שלי, זה לשבת ולשמוע את דעתה ואת הסיבות שלה.

באותה שיחה, להבהיר לאמך שהחיים שלך הם שלך, אבל את כן מוכנה לשמוע ולהתייעץ.

ולאחר מכן להחליט בעצמך מה נכון בשבילך, וכך לעשות.

אני לא רוצה לפגוע בה, התעקשתי איתה והיא נראלי קצת נעלבה...

צריך להבדיל בין 2 סוגי הפגעויות:

 

הראשון, זה שבן-אדם מעוניין לפגוע בשני, ובעקבות כך השני נפגע - ואת זה אסור בשום פנים ואופן לעשות לאבא ואמא.

וגם לא ראוי לעשות זאת לכל אדם באשר הוא אדם (חוץ ממקרים חריגים).

 

השני, זה שבן-אדם מעוניין שהשני יעשה כרצונו והשני ממאן ובעקבות כך הראשון נפגע.

במקרה זה, צריך לחלק ל-2.

אם מדובר על אנשים שאת חייבת בכבודם, כגון הורים, רב וכד', צריך לשקול האם הרצון שלהם פוגע בך או לא.

ולגבי שאר האדם, אין שום מניעה לסרב להם.

 

המקרה שלך, זה המקרה השני.

ואם את מרגישה שהדבר הנכון בשבילך זה להיות רשומה באתר, אז זכותך לעשות זאת.

 

 

אבל אכתוב דבר נוסף.

באתרים הללו לפעמים מסתובבים אנשים לא מהוגנים.

ההמלצה שלי אלייך, זה לפני שקובעים להיפגש, למצוא איזה מכר משותף (באמצעות "חוק הדתיים השלובים" ולאו דווקא מישהו ששניכם מכירים מאד טוב).

ולנסות לברר לפני שאכן מדובר בבן-אדם הגון.

 

יכול להיות שאם תגידי לאמך שאת מתכוונת להיות זהירה, ולנקוט באמצעי כמו או דומה למה שכתבתי לך.

הגיוני מאד שהיא תתרצה.

 

בהצלחה!

שדכנים

שבמה שקשור לחיים האישיים שלך, את צריכה לכבד, אבל לא חייבת לקבל.

בעיניי זכותך לחשוב אחרת מאמא שלך ולעשות את הבחירות שלך... אבל אם היא לחוצה, לנסות להרגיע אותה, ושיהיה לה ברור שאת לא עושה את זה מחוסר כבוד, אלא מתוך בחירה שקולה של יישות נפרדת ממנה.

סתאאם. אם נפגשים רק במקומות ציבוריים ולא חסרים דרכים לברר על בן אדם, ממה יש לפחד?

החלטתי סופית שאני לא מתקרב יותר לשליש גן עדן. מה עשיתי? - לקראת נישואין וזוגיות

לא עלי לשון רעה אבל בכל אתרי הכרויות יש מקום רב לשיפור. למשל בשבע ברכות:

* פרופילים כפולים בעברית ובאנגלית על אף שבתקנון רשום כי אסור לפתוח שני פרופילים במקביל. 

* חצי מהפרופילים ריקים (עד היום לא מבינה למה מאפשרים לאדם לעלות נתון של כינוי וגבוהה בלבד).

 

בקיצור לא מקום אידאלי להכיר לדייט.

 

באופן אישי כשאתר מעמיד סטנדרט הוא צריך לעמוד בו והעובדה שאינו עומד בסטנדרט אומר דרשני.

 

אגב, פניתי אליהם בנושא טכני לגמרי. לא קבלתי מענה הולם. 

 

אתרים כאלו צריך לסבול כמו שהם ולשחק באותו משחק.

מי שנוח לו להתלכלך - יתלכלך ומי שלא יצא מהמגרש הזה או פשוט יבלע את הרוק

וישנא את עצמו שמשתף פעולה עם התנהלות כזו.

פניתי באיימל.

בלי להעליב: זה האתר והאחראיות שלהם. לא נעים להיתקל בהתנהלות כזו.

הבנתי מאחרים שפתחו פרופיל חדש וכך פתרו את התקלה -

בלי לפנות להנהלה כך שיש לי פתרון לבעיה ועדין זה לא נעים לדעת שככה אתר 

מאחורי הקלעים מתנהל...

והתמדתי עד שקיבלתי מענה ללא לחכות הרבה זמן.

וזה טופל בצורה מקצועית.

לא מרבה לכתוב בפורמיום אבל התגובה שלך לא עניינית. 

אכן הבעיה וגם המלצות שלך (להן לא הייתי זקוקה אגב) לא יעילות, שוב, בלי להעליב.

כל שרציתי לציין שאין אתר אידאלי וכולם דפוקים באותה מידה.

כל טוב 

הרבה נחת גם לך
וכתבתי כי באמת פניתי אליהם בשאלה עניינית וקיבלתי מענה די מהיר .

יש את מוזאון המוזיקה בכיכר המוזיקה בירושלים שאני אהבתי

תיהני מהדייט ושיצא מזה הכי טוב לשניכם

הכי טוב זה להירגע, להתנתק מהסלולארי ולצאת לטייל ולהתרענן...
אני מניח שההודעה נכתבה מתוך לחץ. לחץ זה דבר שלא טוב לזרימה הטבעית בפגישות, ובכללי זה לא מומלץ.

בהצלחה רבה!

תודה רבה

עצתי להקדים

תודה על העלאת הנושא.

ומסר חשוב

(ואם אתה מעוניין לשלוח לי פרטים שלך באישי עוף עלזה, אשמח לנסות לחשוב)

צריך להתחזק בזה

כואב בהחלט, רק מזכירה (בלי לשפוט ח"ו) שזה לא באמת תלוי באדם, לא במשודך ולא בשדכן. כמובן ששניהם צריכים לעשות השתדלות.
ולפעמים באמת יש אנשים בלי כישורי שדכנות ע"ע אני הלוואי ותיפול בידי הזכות..

ברוקר שהייתי עוזרת
עוד לפני שהיה יוצא מדעתו

|שולחת איזו תגובה|

מצד אחד מעלה חיוך, מצד שני מעלה כאב..

תודה על השיתוף!

שנון מאד ברמת הכתיבה, באמת נהניתי. וברמת המסר תופס חזק.

אפשר לדעת בבקשה איך מתייגים?

ואז בוחרים משם את הרצוי

מרגיש נואש כזה...

מכירה את זה שאתה משלים לך את הסיפור בדימיון
ואז כשזה לא קורה זה ממש baga

אתה צודק אבל
תמשיך

מכיר את זה...הדמיון ממש סוחף לפעמים...

תנסה להמשיך הלאה...הזמן עושה את שלו...

גם לי זה קרה, הדימיון רץ קדימה...
אותי תמיד מנחם שאני עושה את המאמץ המקסימלי מצידי אבל בסופו של דבר הקב''ה הוא זה שבסופו של דבר יזמן לך את הנפש התאומה שלך. זה לא שצריך לשבת רגל על רגל ולחכות, כן לעשות מאמץ ולזכור שבסופו של דבר זה תלוי בו יתברך.
מאחל לך שתמשיך לעשות מאמצים וה' יזמן לך אותה במהרה.

השאלה רלוונטית רק כשאת שמה עין על מישהו והוא נראה לך.
ואז, הדרך היא לגלות את זה באופן עקיף.
אבל לרוב, משתמשים באינטואיציה... אם הם דתיים יראי שמיים, הם לרוב יקצרו בדיבור, ואם הם דתיים לא באמת יראים, הם ידברו איתך בלי בושה.
רווקים דתיים בדרך כלל מתביישים לדבר עם אישה.

לפחות כך לפי הניסיון האישי שלי. לא זכור לי שהתבדתי...
רווקים מתביישים, נשואים קורקטיים או לא מתביישים על גבול הסוטים (לצערי).
יש חריגים, שהם מאוד מאוד חברותיים, אבל אז מזהים אותם לפי הכרס... וגם כשהם יהיו נחמדים וחברותיים, את לא תרגישי שזה כי את אישה, אלא כי הוא פשוט איש כזה.

מזהים אנשים חברותיים לפי הכרס? מה זה אומר?!? זה נכתב ברצינות?

ומאריכים בדיבור עם נשואות,

ומקצרים בדיבור עם רווקות,

סביר להניח שהם רווקים?

או-

שהם לא יראי שמיים?

בס"ד

לא מעיד שום דבר על יראת השמיים שלהם או על הסטטוס שלהם.

גם אם זה עם גברים קל וחומר אם עוברים על הלכה מפורשת שלא להרבות שיחה עם בני המין השני...

יראת שמים זה לא מה שבא לי להגיד שיש לי.

מה זה יראת שמים אם לא קיום המצוות בפועל? ברור שזה כולל גם את חובות הלבבות, שהן מצוות בפני עצמן.

 

הרי ברור שככל שאדם יותר ירא מה' הוא עושה יותר מצוות ובדקדוק יותר וגם אוסף לו מידות חסידות.

איזה עוד מדד יכול להיות ליראת שמים? הרגש שיש לאדם על כמה שהוא חושב שהוא צדיק למרות שהוא לא מחוייב לקיום ההלכה?

 

באמת, תחדשי לי איזה הגדרה אחרת יש לאנשים על יראת שמים... אשמח לשמוע משהו חדש.

תודה על הזלזול

שאלתי שאלה ודחית אותי בקש בגלל שיש לך איזו דעה קדומה עלי שנובעת מזלזול סתמי ופוגעני...

בס"ד

 

מההודעה שלי ממש לא היה אפשר להבין את המשפט שכתבת.

 

בכל מקרה הדיון הזה נסגר כאן,

מצטערת שהרגשת זלזול, זה לא קשור לזלזול בכלל.

ליל"ט.

 

[ה"איתך" לא כוון אישית, באופן כללי הדיון הזה הוא לא דיון שאני רוצה להיכנס אליו. אם המילה הזאת היא מה שהפריע לך אז אני מבקשת סליחה]

אני משער שלבנים יכולות להיות תובנות יותר טובות מלבנות בנושא הזה.

 

אבל מכיוון שהפנית לבנות, אז לא נכתוב אא"כ את מעוניינת..

אז זה בד"כ שונה בין 'דוסים' שהם בד"כ פחות שחוקים בקשרים שלהם עם בנות,

לבין 'לייטים' שהם לרוב יותר שחוקים.

 

אם כי כמובן יש דוסים שנשחקים ולייטים שהם ביישנים ופחות נשחקים.

 

אצל לייטים בד"כ הבחור ידבר יותר עם בנות מאשר עם בנים (יש להם נטייה כזאת), ואז גם יותר פשוט לשאול מה הסטטוס שלו.

 

אצל דוסים בד"כ יראו פער בין התקשורת שלו עם גברים לעומת התקשורת שלו עם נשים.

אפשר יהיה לזהות שהבטחון העצמי שלו משתנה (לרוב יורד) כשהוא מדבר עם אישה..

 

גם יש איזה משהו במבט כשהוא מסתכל על נשים, 'דוס' שהוא נשוי לרוב יסתכל על בת כאילו היא בן מבחינתו.

לרווק יהיה מבט יותר בוחן/מחפש, יהיה לו בד"כ יותר קושי להתיק את המבט שלו מבנות.

זה גם יכול להתבטא שהוא יחליט להסתכל הרבה ברצפה (דרך של חלקם להתמודד עם הקושי).

מנסה לאסוף ממצאים וראיות....

תכל'ס,

נראה לי שאין מנוס מלפדח את עצמי ולשאול מישהו בסביבה.

את יכולה פשוט לשאול משהו על אישתו או על הילדים שלו כביכול (באופן לא מחשיד בכלל... שקשור לגמרי לחיים... כמו שנשים יודעות לעשות) ולפי התגובה לדעת אם בכלל יש אחת כזאת בנמצא.

"לא אמרת שקוראים לבן שלו אברהם?"
מה? מה יש לך, הוא בכלל לא נשוי...

סבירות גבוהה שהוא נשוי