פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 672)

כשתתגבר על זה תבין כמה מה שפחדת ממנו והיה נראה לך כמו פיל הוא בעצם נמלה  ו.. יפה על הכנות

במיוחד החודש..

תחשוב שוב ואולי תתן תשובה אחרת.

וממה אתה מפחד אם כן?

מה מונע מלענות תשובה חיובית?

צריך כנראה לקפוץ כדי לראות צדדים נוספים שישקיטו את הפחד...

מה יהיה, פטימה, אני לא יודע,

אדם לא נולד לבתי השימוש,

ומגיע היום – הוא מוכרח להגיע –

שבו על הפחד יגבר הייאוש.

"הפטריוט" חנוך לווין

פשוט תחליט לצאת איתה בכיף ותאמר לעצמך שזה לא למטרת חתונה, אלא סתם כדי להכיר בנ"א. והרי מה תפסיד מזה? 

אם לא- אז לא.

ואם תמצאו חן האחד בעיני השני- אז יגיע רגש חיובי וחזק שיגרש את כל הרגשות השליליים.

בכל אופן יש לי עוד המון מה לומר בנושא ואיך לחפור כדי לגלות מה זה ועל מה זה, אבל אני מאמינה שבתוך תוכך אתה יודע למה אתה מרגיש ככה.

ועוד משהו, רק אם תעשה משהו בעניין אתה תתקדם ואם לא תעשה כלום ולא תנסה להתגבר על הפחד, תישאר בתקיעות וחבל.

פשוט, לשבור את הקרח.

(אני יודעת שזה לא פשוט, רק ללכת בצעדים קטנים, העיקר ללכת).

תאזור אומץ

היא לא מתה על הרעיון שאני אפגוש מישהי אחרת, אבל היא לא מרגישה בנוח להגיד לי מה לעשות אחרי שלוש פגישות.

חשבנו שאתה יוצא כמה שבועות עם מישהי שלא נראית ממש פיקס

החלטה לא קלה - לקראת נישואין וזוגיות

הספקים מרשימים יש לך

בלהטריל

"לא תביא תועבה אל ביתך, והיית חרם כמוהו"

ואני רוצה להגיד לך שישנם הרבה שמתירים את התועבה הזו

ומעניין לראות שרוב מי שמתיר את זה, מאוד ממהר לאסור דברים אחרים, דברים מותרים לגמרי.

אני לא פוסק ולא מתיימר להיות כזה, אבל בחיים לא הייתי מתיר כזה דבר.

מותר לשאת איילונית.
מבחינה רגשית, תשתדל במידת האפשר לא ללחוץ על אישה לקחת במשך עשרים שנה רצוף מדי שנה ארבעה חודשים זריקת דחף גדולה כל יום לתוך הבטן.

היתה לה בעיית פוריות קלה והיא סיפרה את זה לבחור שיצאה איתו רק אחרי חודש. הבחור לקח הפסקה של שבועיים ובסוף החליט שכן להמשיך.
כרגע הם נשואים והתחילו מיד אחרי החתונה טיפולים וברוך ה' כמעט שנתיים אח"כ נולד להם ילד.

אני גם במקום נורא קשה אחרי כמה שידוכים וקשרים כואבים.

והדבר שהכי עוזר זה באמת אמונה אמיתית שאת רק בדרך. ושבסוף, ימצא האחד. 

תנסי ממש להכניס לעצמך תחושה- שאת מתחתנת, ושום דבר אחר.

וכן, זה ייקח קצת יותר זמן משחשבת, וזה בסדר זה ייקרה.

מפחיד...

וזה גם תהליך טבעי,

שבו המוקד של החיים מתכנס פנימה,

וכך החברות והקשרים החברתיים תופסים פחות מקום בהשוואה לפעם..

וגם הקשרים עם החברות הרווקות שנשארו,

לפעמים הם באיכות אחרת, לטוב ולרע.

לי עזר מאד להבין שזה מצב נורמאלי,

ומצד שני סביבי יש עוד מלא אנשים שהולכים עם תחושה כזו בדיוק,

וישמחו אם אחזק איתם את הקשר.

אז נכון לפעמים הקשר פחות טבעי ואני צריכה להתאמץ יותר,

אבל זה נותן תחושה טובה,

כי אני לא עושה טוב רק לעצמי.

ובאמת,אולי לחתונה יבואו פחות חברות רחוקות ששכחו איך אני נראית,

אבל מצד שני היא תהיה יותר שמחה כי: 'עד שזאתי התחתנה ...'

ואני לא חושבת שמישהו שיוצא עם בחורה  מעל גיל 20 מצפה למעגל חברות כמו בגיל 17..

והכל לגיטימי, את בהתמודדות ובניסיון,

ובע"ה ממש בקרוב תמצאי את שלך בנחת ובשמחה!

שוקלת לנסות את הסגולה שהצעת...

צריכים תמיד חברה,

מה שרציתי לאמר זה לא שאת צריכה להתאמץ להיות בשמחה למרות שכבר אין חברות,

אלא שאם תבדקי סביבך תראי כל מיני אנשים שישמחו להיות לך לחברה,

וגם לך יהיה טוב איתם, הם רק לא החברה שאת רגילה לקרוא לה חברה,

ופתאום יכולים להתפתח קשרים נפלאים ועמוקים שכבר פחות תרגישי את הצורך בחברות של פעם..

ואשר גם לצאת להתנדב ללמוד וכ' וכך להרחיב ולהגדיל ולהעשיר את מעגל החברות..

עם הזמן אני מרגיש שיותר ויותר אנשים נעלמים מהחיים...

קשה לשמור על קשרים כמו שהיו פעם.

אבל אין מה לעשות, זה חלק מהחיים. 

בגילאים צעירים יותר אנחנו מוקפים באנשים כל הזמן - צבא, שירות, אולפנא או ישיבה - ואח"כ המסיביות יורדת.

מפחיד לחשוב שבחתונה לא יהיו הרבה אנשים, אבל צריך לזכור תמיד שאנחנו לא עושים תחרויות עם אנשים אחרים!!! החיים הם לא תחרות!!!

"ואגב, מי שרוצה להתחתן ממש בקרוב, מוזמנת להיות חברה שלי, סגולה נהדרת לחתונה! יש שורה של הצלחות;)"

בעזרת ה' תזכי לחתונה שלך בקרוב

התנדבות, קבוצות טיולים, עבודה מעניינת...

יש הרבה אפשרויות,

רק לא כולם באים עם אותה מטרה..

ב"הצלחה

בס"ד

היא תהיה מוכנה להעביר תמונה אם זה יעלה? 

[שואלת בשביל משהו שחשבתי עליו]

תמשיך הלאה

אחי היקר, שולח חיבוק מרחוק...

אבל צריך לשחרר

בקרוב ממש תבשר לנו.. בע"ה!