בסוף,
עם כל הנחרצות הידועה שלי,
נפגשנו שוב ושוב.
וזה הבחור הראשון שהתקדם מעבר לפגישה שניה.
פשוט סקרן אותי מי יכול לסבול אותי יותר מפעמיים....
הוא צדיק ממש, ממש,
הכי רציני שפגשתי והכרתי אי פעם.
מאלה שהייתי בטוחה שאין לי סיכוי איתם,
אז המשכתי כי זה פשוט עניין אותי.
והוא עדין נפש, אבל בטוח במה שהוא,
יותר קפדן ממה שחיפשתי.
ויש לו סבלנות להתנהגות ולג'וקים שלי,
ולמצבי הרוח, שה דבר לא פשוט בכלל.
וזה לא מזיז לו.
אבל-
אני לא רואה איך הוא מתחיל לעשות איתי כל מיני דברים שחלמתי עליהם,
הוא לא יהנה מזה, וחבל לי שיסבול.
הוא גם לא מכיר הרבה מעבר ל4 אמות שלו,
כשאני מכירה כמעט כל חור,
גם במציאות וגם מטפורית.
וזה ממש מוזר לי.
וקשה לי מ-א-ד עם המראה החיצוני.
אנחנו יכולים לדבר שעות,
אבל לא רואה ולא רוצה שיתקדם מעבר לזה.
מוזר שהמשכתי?
קצת מסקרנת אותי הצדיקות שלו,
ואני מלאת הערכה אמיתית אליו.
מצד שני,
לא רוצה שזה יתקדם,
ומפחדת שהוא כן רוצה,
לא בא לי לפגוע.
הלוואי והוא יגיד שזה לא מתאים!!
