עבר עריכה על ידי טוב גדול בתאריך כ"ט באב תשע"ח 02:52
תכננתי לעצמי הפסקה והיה ממש כייף,
היא התמלאה בהרבה עיסוקים ואנשים מעניינים,
והראש הנקי-
לדעת שאני כרגע לא צריכה לברר או לצאת וכ' וכ'...
וזהו,
הגיע הזמן לסיים ולחזור
ופשוט לא בא לי....
חוסר חשק מוחלט.
הרבה שמחה ומרץ לכל שאר הדברים האחרים בחיים,
ולזה כלום.
אני אלופת העולם בהסרת הצעות מדרכי.
ואחרי חפירות ובחינות והבנה שאין מושלם,
וצריך לנסות ולצאת ולבדוק,
וזה רק להכיר... אז מה הבעיה שלך??
את הרי כל כך זורמת תמיד..
וגם אוהבת לדבר,
אז הנה יש פרטנר שיהיה חייב להקשיב 
אז מתחת לכל מה שהסתתר,
אני מבינה שהחרדה הכי גדולה שלי
היא להתאכזב.
פחד משתק שהלב שלי שוב יתכווץ,
ששוב זה לא זה...
אבל זה הדבר הכי הגיוני-
ברור שיתכן שזה לא יתאים,
ובסוף צריך בע"ה רק אחד,
אכזבות זה חלק מהחיים,
והרבה עוברים את זה,
וכל אחד מקדם...
אבל אין לי כח להתמודד עם זה,
כשיהיה לי כח אז...
אבל אני מכירה טוב טוב את עצמי,
ואני יכולה בכייף לטבוע בעשייה מפרה אחרת,
ולשכוח, והשנים עוברות.
אני מאד מאד מאד רוצה להתחתן
ומאד מאד לא רוצה להתאכזב.
עצות להתמודד?