פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 719)

מעניין אותי מה אנשים חושבים על גבריות כהגדרה שמשתמשים בה.

גבריות זה היפך הנשיות

לפי דעתי גבריות זה כוח להקשיב.. להיות יותר מאוזן להיות עדין לסביבה חזק..

כל אחד מגדיר אחרת

לפי דברייך אין הבדל מהותי בין גברים לנשים וכל ההבדל הוא פיזיולוגי.

כלומר, אם אני לא אהיה קלמן זלמן זה אומר שאין בי גבריות טובה?

 

כשאתה מנסה לעשות רושם זה בדיוק הרושם שאתה עושה

 

 

אז... 

מעבר לכך, לדעתי, יש דברים הכרחיים שעל בסיסם ניתן לנהל מער' יחסים זוגית תקינה, ללא קשר לגבריות דווקא, אלא יותר עניין אנושי, כמו: אחריות ואמינות. [לא מכניסה את הדעה הסוביאקטיבית שלי, שכוללת תשובה נרחבת יותר.]

נראה לי שאוכל לתת תשובה יותר מפורטת ועניינית אם תסביר מאיפה השאלה מגיעה, כי לדעתי השאלה מאוד כוללנית.

מסכים איתך שבבסיס קשר זוגי תקין ישנן תכונות שהן לא בהכרח קשורות לגבריות/נשיות.

השאלה שלי היא על גבריות שאינה בהכרח בהקשר ספיציפי של זוגיות, אלא באופן יותר כללי של מה זה אומר להיות גבר. כגבר מול עצמו, כאח, כאבא וגם כבן זוג.

יכול להיות שהייתי צריך לפתוח את השאלה בצמ"ע אבל כבר פתחתי כאן

 

 

בכל אופן, אם אתה רוצה תשובה מפורטת, לא יודעת אם אני עונה עניינית, אציין את דעתי ביחס למה שהבנתי מדבריך.

איך שאני תופסת גבריות באופן כללי(למרות שהתשובה גם כן סוביאקטיבית) כלומר, האסוסיאציה הראשונה שעולה לי, היא ג'נטלמניות שלא מתוך מקום של מנסה לכבד כי ככה אומרים (מנותק מהאשיות שלו), אלא שהבחור כזה כאדם באופי שלו. מכבד, יציב/אחראי ורגיש לזולת באופי.
אך לדעתי, התשובה עצמה מצמצמת את האופציות למשמעות הגבריות הסוביאקטיבית של כל אדם. באמת שבכל סיטואציה אפשר להסיק לגבי אדם, איזה גבר הוא יצא! (ההגדרה לגבר זו בכלל עוד שאלה).

באופן ספציפי/ מול עצמו- זה תלוי במה גורם לך להרגיש גבר
כל אחד בהתאם לאשיות שלו/החסרונות שלו. לדוג' אם בחור מרגיש באופן כללי חסר ביטחון, הגבריות שלו ביחס לעצמו תתבטא ככל הנראה כתוצאה מתחושת הסיפוק שלו ביחס לדבר שאיתו הצליח להתמודד.

ביחס לחיי זוגיות- זה איש מכיל ותומך, שמקל על אשתו.
יש הרבה רבדים והיבטים. קצת קשה לענות כך.

ביחס להורות- זה האחריות, הדאגה והאכפתיות כלפי הילדים, בנוגע לכל תחום שמחובת כל הורה נורמלי לדאוג (זה יכול להתפצל בין הגבר לאישה בהתאם לכישוריהם/יכולותיהם).


בטוחה שפיספסתי נקודות חשובות.
ובכל זאת, אנחנו מדברים על היבטים שונים באישיות(משתנה בין פרט לפרט) למול מציאות (שגם כן משתנה).

אם אפשר להתבונן לרגע פנימה ולנסות לתת למחשבות ולרגשות שמתקשרים לכם עם היותכם גברים.. הגדרות כל שהן. אני מחפש הגדרות סוביקטיביות..

יש כל מיני תכונות טובות שהייתי רוצה שיהיו לי כאדם, לאו דווקא כגבר (גם באשתי הייתי רוצה למצוא תכונות כאלה). מן הסתם יהיו בינינו הבדלים, אבל לאו דווקא כאלה שקשורים לגבריות או נשיות.
אז התשובה שלי היא שאין דבר כזה בעיני גבריות מתוקנת. יש תכונות בעלות נטיה גברית ואחרות בעלות נטיה נשית, אבל אלה כמו אלה אינם מדד למתוקנות כלשהי, אלא עניין של מציאות.

אגיד לך למה אני חושב שיש כזה דבר "גבריות מתוקנת" , אם תסתכל סביבך בעולם תראה שגבר "גברי" נדרש להיות: חזק, יציב, לא בוכה, מצליחן ,שאפתן נהנה מחוויות קצה, מחוספס וכו'
וכן אפשר לדבר על נגזרות מהתכונות האלו, לדוגמא: חייל קרבי, בעל אמצעים כלכליים, אוהב אקסטרים וכו'

נתונים מחקריים מראים ש3/4 אחוז מהמתאבדים הם גברים, אחוז המכורים גבוה ביחס לנשים ,
תוחלת החיים של גברים נמוכה ב4 שנים מנשים.

אני מעלה אפשרות שדרישות הגבריות המסורתית גובה מחיר לא פשוט מהחיים שלנו.

הוא קיצוני בטירוף אבל יפה.

בכל אופן, אני מסכים איתך וזו בדיוק הסיבה שאני לא חושב שיש דבר כזה "גבריות מתוקנת". מלבד ההבדלים הלא בריאים בין גברים לנשים (שכאלה קיימים גם בצד הנשי), יש גם הבדלים טבעיים אבל הם עניין של ממוצע - יש תכונות שבממוצע קיימות יותר אצל גברים ואחרות שקיימות בממוצע יותר אצל נשים. זה לא הופך את אלה שרחוקים מהממוצע לפחות טובים או פחות מתוקנים או משהו, זה בכלל לא על אותה סקאלה.
דוגמה להבהרה: בממוצע, גברים גבוהים יותר מנשים וזה בין ההבדלים הבודדים שקשה מאוד לייחס להבניות חברתיות (בעצם, רוב ההבדלים הגופניים הם כאלה). זה לא אומר שלגברים נמוכים יש גבריות פחות מתוקנת, זה לא קשור בכלל.

עריכה: לגבי המתאבדים - אם מתחשבים בניסיונות ההתאבדות ולא רק בהצלחות, אני חושב שהאחוזים מתקרבים מאוד.
ולשם הבריאות הנפשית (מניסיון...), אני חושב שלא כדאי להתעסק ולדוש בזה יותר מדי אלא לשבת עם עצמך פעם ולהבין מי אתה ומה אתה רוצה מעצמך, ולהיות עצמך.

לא מידי תוקפני אבל כן קצת כך שיבלוט הצד הגברי.

רך מבפנים.

מבין.

נותן ומעניק חום ואהבה שלא על מנת לקבל.

עוזר , תומך .., דואג,

 

שמחה

אהבת ה

 

להגיד לא גם שקשה.

ןעוד..

 

עד כדי כך מפריע שיש לכלוך קטן

לא העירה לי.
גם יש סיכוי שעוד אנשים יראו את זה.

ראיתי בחורה עכשיו באוטובוס שמשהו נשפך על הגב שלה, ונראה לי שהיא לא שמה לב. היא רק מתביישת מעוד אנשים עכשיו

אבל הבנתי מה אמרת

אני לא אסב את תשומת ליבה אם זה לא משהו שניתן לתיקון באותו רגע, סתם יגרום לה להרגיש לא נעים

לכי תדעי אולי זה קרה לו בדרך והוא לא שם לב..
עליי פעם נשפך אייסקפה בדרך ללימודים ולא שמתי לב..

אני אגיד לך "החולצה שלך גם אכלה", "מה אכלת/ שתית שהתלכלת ממנו?"
לא צריך לקחת בכבדות. קורה..

כמובן שמעירים בקלילות כזו כאילו לא קרה דבר נורא...

ככה שכל זמן הדייט הוא לא יחשוב על זה בכלל וזה לא יפריע לו וגם לא תהיה לו פאדיחה שהיה בדייט עם לכלוך שהרי אם הוא לא יקבל הערה הוא יוכל לחשוב באמת שקרה דבר נורא...

בהתחלה זה סתם מביך, וירגיש לי כאילו הוא בוחן אותי 

משהו טבעי אני חושב, כמו שמירה של נקודות פנימיות יותר שאנחנו לא מעוניינים לחשוף בתחילת מפגש עם בחור/ה...
לכן נראה לי שאם אנחנו מחדדים לעצמנו שהמטרה בסוף זה לשקף משהו אמיתי בפגישה, בלי קשר לרצון שלנו גם לא להיפגע, אז נוכל לבוא יותר רגועים בלי מסכים שחוצצים את האיכות של הפגישה

והאמת שזה קורה דווקא בגלל שיש מיטען משמעותי להביא לקשר, לפחות בתחום הרגשי, ואז יש את המגננות על הדבר הזה...

גם המלאכותיות של הדייט נותנת לפעמים תחושה שאין לצד השני עולם פנימי ורגשות...ואז יש לנו יותר לגיטימציה לקחת את הבחור/ה כמובן מאליו,
אבל ברגע שהנקודה הזאת מופנמת חזק שגם הצד השני מחפש משהו אמיתי ועמוק, זה יכול לעזור ממש👍

את לא היחידה בעסק..
כנראה שיש לך כל כך הרבה רגש וחום ואהבה לתת,
שאת שומרת על זה בשביל האחד שלך ולא ממהרת לתת..
וזאת דווקא מעלה בעיני, להתחיל עם הדייטים בצורה שכלית, להבין שיש התאמה שכלית, השקפתית, ורק אחר כך - להתחיל עם הרגש.. ככל שהקשר מתקדם - ממילא את תפתחי יותר.. ותחלקי יותר רגשות..
רגש זה לא באמת כפתור כזה שלוחים עליו והופ הוא נדלק..
אני אגב נתקלת במקרים הפוכים, של בנות שחושבות שמרגישות בשלבים ממש התחלתיים - וזה לא אמיתי לדעתי.. וגם יכול לגרום להרבה בלבול..


בעז''ה ה' ישמח אותך בקרוב
ויביא לך את האחד שלך, שיוציא ממך את כל הרגש הטוב ששמרת לו בפנים⁦♥️⁩

(אולי כדאי חוץ מזה ללכת לאימון רגשי בשביל עצמך..
תספרי לי איך היה⁦️⁩ כי אני גם רוצה ללכת ולא יודעת למי..)

ולאחרת משהו אחר..

ולהוא ולהיא ועל זה הדרך....

זה כנראה דמיונות שהיאוש מנסה להפיל אותנו.

כי אם ה' היה רוצה למרות הכל היית מתחתנת כבר אתמול.

ולא חסרים סיפורים כאלה...

 

מישהו חכם אמר פעם למה אומרים על מי שמתחתן בגיל מבוגר שזה נס??

נס הרבה יותר גדול זה מי שמתחתן מוקדם.

 

מספיק הצעות זה לא מה שיפתור לך את הרווקות,

אלא הצעה אחת שתהיה שלך.

עודף הצעות יכול דווקא לגרום לתשישות, חוסר חשק, ואי התמקדות במה שיכול להתאים
ואז אולי ניתן לפספס.

 

ועוד משהו-

חלק גדול מהדרך זה גם ההרגשה של הנזקק והנצרך והחסר,

שאנחנו ממש לא אוהבים להרגיש אותה ודי בורחים מזה.

אבל היכולת להודות בקשיים ובחוסרים שלך זו גדלות,

שתועיל לך המון בהמשך הדרך...

 

 

תנסי לעודד את עצמך,

לכולם זה קשה ולא פשוט...

תנסי  לעשות השתדלות בגבול האפשר מבחינתך,

התקדמות אישית ועבודת מידות.

והרבה עבודה על שמחה למרות הכל.

 

והכי הכי חשוב להמשיך להתפלל ולקוות לישועת ה'.

 

לכל דרך יש סוף!

(מה שכתבת שלהתחתן בגיל מבוגר זה לא נס).

כמו שאומרים כשאנשים מתחתנים יותר מדי מאוחר- כמה חבל שהסבא כבר לא בחיים וכו' חס ושלום.
אז נראה לי שמעתי מהרב יהושע שפירא שבמקום להגיד כמה חבל- צריך פשוט להתחתן מוקדם; הרי זה דבר שהיה יכול להימנע.

אבל אי אפשר לדעת ואי אפשר לשפוט אף אחד בענין הזה

כי להתחתן זה תמיד נס.

 

ובקשר לזה שצריך להתחתן מוקדם, וזה יכל להימנע:

זה נראה לעניות דעתי הענייה מ א ד, קצת פשטני מידי.

 

לכל אחד יש דרך, וגם להתחתן זו דרך.

ולא העיקר רק שהסבא יהיה בחתונה,

אלא גם שהחתונה תחזיק..

 

ה' סולל לכל אחד את דרכו-

שיתחתן מאוחר, קושי בזוגיות, בגידול ילדים רפואי וכ' וכ' שלא נדע.

וניתן לתת המון סיבות למה כל אחד מהדברים הנ"ל יכל להימנע.

ולכן גם כתבתי בסוף שאי אפשר לשפוט וכו'. כלומר- כל אחד עושה תהליך משמעותי מאוד עד לחתונה, ואם לאנשים מסויימים התהליך לוקח יותר זמן זה כמובן שווה את זה

דבר ראשון תכניסי לעצמך לראש,
ואם צריך פשוט תעמדי מול המראה ותדקלמי את זה 3 פעמים ביום:

''אני בחורה מוצלחת,
אני ראויה לכל הטוב שבעולם,
אני יפה,
והגובה שלי הוא בדיוק מה שמתאים לי!⁦🏋️
אני בת אהובה של ה' יתברך,💟
ואני בקרוב בעז''ה אתחתן עם הבחור המיוחד והמתאים לי שחיכה לי כל כך,🤵
אבל ה' רצה שנחכה אחד לשני קצת יותר - כדי שנעריך עוד יותר אחד את השניה..''

רגעי משבר בתקופת השידוכים הם ממש כמו גלים - לפעמים א לנו ממש נינוחים ובטוחים, עוד רגע זה יגיע - או שאנחנו כל כך עסוקים בחיים העכשוויים שלנו שאנחנו קצת מדחיקים.
ולפעמים אנחנו פתאום מרגישים מדוכאים, שלעולם זה לא יקרה, ואנחנו בודדים וגלמודים ומסכנים ויושבים בחושך לבד...😥

ברגעי המשבר האלו -
שהם בסך הכל טבעיים..
פתאום הכל נראה לנו קשור אחד לשני:
אני לא מוצאת חתן כי אני בחורה לא מוצלחת,
ואני נמוכה,
ואם לא מצאתי חתן עד עכשיו - כנראה שאני אפס מאופס,
ואף אחד לא ירצה אותי.
אבל זה פשוט כל כך לא נכון!!!!

יש סיבה אחת בדיוק למה עדיין לא התחתנת,
והסיבה היא:
כי ה' בחר לך תאריך קצת יותר מאוחר ממה שדמיינת להתחתן בו -
כדי שעד אז תגיעי לחתונה מוכנה נפשית ורגשית בצורה הכי טובה.
ובינתיים - התפקיד שלך הוא לא להתמסכן - שזה דווקא יגרום לך ללכת כמה צעדים אחורה בדרך ליעד..
אלא להפך - להעצים את עצמך, לפתח את האישיות שלך בלי להיות תלויה בגורמים ובהצלחות. האושר שלך לא קשור בכלל להישגים בחיים שלך - אלא בך בלבד!!

ואני אגלה לך סוד קטן -
אחד מכללי המשחק בעולם שלנו הוא שיווק.
כן כן,
שיווק.⁦👩‍🏫⁩
קודם כל, כדי שההרגשה האישית שלך תשתפר - וכבר תרגישי הרבה יותר טוב -
את צריכה להתחיל לשווק את עצמך ל... עצמך!!
אז תעמדי מול המראה, ותגידי לעצמך כמה את מוצלחת וכמה את ראויה להכין טוב.
אני ממליצה גם ללכת למאמנת אישית
שתעזור לך להאמין בעצמך,
לדעת שמגיע לך הכי טוב!!
זה קודם כל יעזור להרגשה האישית שלך..

ואחרי ששיווקת את עצמך לעצמך -
יש את הבאים בתור:
הסביבה.
כלל זהב ממני -
ההרגשה שלך על עצמך - משפיעה על החשיבה של הסובבים אותך עלייך.
או בעברית -
כשאת תרגישי בחורה מוצלחת וראויה ושמחה - הסביבה שלך גם תחשוב שאת בחורה מוצלחת וחייכנית ובטוחה בעצמה.👸
ואם את תרגישי מדוכאת ולא מוצלחת - זה מה שהסיבה שלך תחשוב.

המפתח לכל זה - נמצא בך!!!🙋

אז קחי את בעצמך בידיים..
תתחילי לחייך. זה ישפר את ההרגשה שלך.
תלכי לאימון אישי, ולייעוץ מקצועי. כי את שווה את זה!!!!
ותתחילי להגיד לעצמך כל יום
כמה שאת בחורה מוצלחת, יפה, חכמה, מוכשרת, הראויה לכל הטוב שבעולם!!!
תכתבי כל יום בפנקס 3 דברים טובים ששימחו אותך היום, ושלוש דברים חיוביים שיש בך.

חיבוק גדול ממני⁦❤️⁩
מאחלת לך שתמצאי את השמחה הפנימית שלך,
ותאהבי את עצמך כמה שיותר

ובעז''ה.. גם החתן שלך יגיע.⁦👰בזמן שהכי הכי מתאים לך.. את עוד תרגישי את זה..




(ועוד משהו קטן לחיזוק - למרות שזה רק סימפטום להרגשה הכוללת.. בכל זאת:
הגובה ממש לא קשור לחתונה.. אני אישית מכירה זוג - האישה היא 1.50 והבעל ממש גבוה - קרוב לשני מטר...
והם זוכים מהמם ומקסים!!!
שמנפץ כל כך הרבה מחשבות כאלה..
ועוד זוג - האישה 1.45 והכל 1.80..)

תגובה יפה

מה ש"דופק" לך את ההצעות זה לא הגובה שלך, אלא ההסתכלות שיש לך עליו (ואולי על עוד תחומים).

יכול להיות שאם תראי את הגובה שלך כחלק טבעי ממך ולא כמשהו חריג על פני כל השאר - אז השדר הזה יעבור לסביבה, והשלמות הפנימית שתשדרי תביא ליותר הצעות.

 

 

(אני כותבת מניסיון של אחת בגובה מטר וחמישים, שנישאה בגיל עשרים ב"ה לבעל שגובהו מטר שבעים וחמש...)

מאחלת לך הצלחה!

שיש לי חברה אחת שתמיד אמרה שבחורים פוסלים אותה בגלל שהיא שמנה
אמרנו לה שלפחות היא יודעת שהסיבה שפוסלים אותה היא חיצונית ולא משהו שלא טוב באישיות שלה
לפני כמה חודשים היא התארסה לא ילדונת אבל באושר גדול לפני כמה וכמה בנות שהרבה יותר רצו אותן..
היא תמיד היתה עם ביטחון עצמי וזה מה שלדעתי עזר לה גם למצוא!!
לכל אדם יש משהו שיכול לגרום לו לא למצוא וב"ה את רואה שמתחתנים אז גם לך זה יקרה!

מה שהאדם משדר כלפי חוץ- זה מה שאחרים רואים (במקרה הזה- בטחון עצמי)

הכי חמודות.
מי שמעלי בעבודה, היא בערך בגובה שלך, והיא הרבה יותר חזקה נפשית ממני.

כאלה שהם יותר גבוהים מהם- זה גורם להם להרגיש חסרי כל 😋

(אני רק מעדיף גבוהה, כדי שיצאו לנו ילדים גבוהים, אבל גם נמוכות זה טוב)

סבא שלי ממש גבוה סבא רבא בכלל ענק אמא גם גבוהה אחיות גבוהות ואני לא (:
ואני אוהבת את זה משום מה גובה מרגיש לי גברי

חובה להשתדל שיהו לי צאצאים גבוהים, כי אני ממשפחת השל"ה, וככה הוא כותב בתפילה, אבל זה לא כזה עקרוני לי.

"וְתֵן לָהֶם קוֹמָה וְיֹפִי וְחֵן וָחֶסֶד"

שפשוט לקרוא ולבכות תמיד שאני גם מתפללת על זה יש בי כעס כאילו משו בי לא נח ולא רק בגללי בקושי על עצמי אלא אני מתפללת על כל הבנות שצריכות להרגיש פחות שוות או ששכחו אותם !! שדווקא הם לפעמים היו כלכך בסדר !! ולא היו בקשר עם בנים כלכך מכעיס המצב הזה
אולי תתנחמי בזה שיש אנשים שכן אכפת להם ממך ואני מתפללת על כל מי שאין וכל מי שמרגישה את החוסר ואני בטוחה שלא רק אני אלא עוד אלפי בנות
ואת מדהימה וגיבורהה ויהיה בסדר!! באמת אוי ואבוי אין תפילות שלא נשמעות



אגב בנוגע לגובה או ליופי או לכל דבר אחר סורי אבל פשוט חרטה זה נטו הסתכלות... את צריכה לזכור את זה ! בואי.. יש בנות גם מטר ארבעים שהתחתנו וגם כאלה שלא דוגמניות זה לא קשור ליופי(: !!

רבה לכולם על התגובות





עזרתם לי הרבה
רק נשאר להפנים

מדהימים אין כמוכם תודה על התמיכה

ביחד איתך!
הדבר היחידי שיש לי כרגע לתת לך זה אמונה.
היום בדיוק חשבתי אותו דבר ובמיוחד שחברים שלי אמרו לי שכדאי לי לעבור לקרוואן הרווקים במקום להישאר בפנימיות עם שאר הישיבה ופתאום קלטתי שוואוו שנה הבאה שיעור ז. זה מטורף. ופשוט התחלתי לצחוק מהמחשבות והתכנונים שהיו לי. אחח איך ה' יתברך מסובב הכל.
אמונה

אני במצב דומה .. במדרשה מגיל 18 וחצי עד היום (עם שנה הפסקה באמצע)

זוכרת שנכנסתי הייתי בשבת כלה של מישהי שהייתה 7 שנים במדרשה- והיא אמרה "אני לא רוצה שירחמו עלי שאני פה 7 שנים זה ממש לא מתאים... וחשבתי  וואו ... מסכנה... אך אפשר?!?

או ששאלתי מישהי כמה זמן את כאן ? (במדרשה) אמרה לי 3 שנים, אמרתי לה וואו מסכנה ...

כמובן שהתחרטתי על זה, ביקשתי סליחה. היא כבר התחתנה והייתה בממצוע פחות זמן ממני במדרשה

 

 

חשבתי  שאתחתן בגיל 19, אבל כמו שכתבת, ה' מחליט לנו הכל

ועברתי עוד הרבה דברים שחישלו אותי בדרך...אבל תמיד זה נראה ,

עוד כמה אפשר???

כבר לאיזה נקודה ה' רוצה שאני אגיע?... אין לדעת..

כן לפעמים חושבת לצאת משם אבל זו המסגרת שלי הרוחנית וממש חבל לעזוב אתזה 

 

 

 

ה' מראה לנו שהוא מחליט...שנזכה לאמונה אמיתית...

 

ושה' יתן כח לכולנו

שבע שנים במדרשה? איזה יופי. איזה מדרשה זו?
לא חושב באמת שצריך לרחם על מי שבמדרשה הרבה זמן.
ובאמת הכי חשוב לזכור עם כל הקושי ה' יודע בדיוק מה הכי טוב בשבילנו.
כל אחד עובר דברים קשים יותר וקשים פחות העיקר זה האמונה. וזה הכי קשה גם. כי אמונה זה אמונה נטו בלי שום דבר לאחוז בו.

לדעתי אין צורך לעזוב את המדרשה אם לא בא לך. אם את רוצה לעשות משהו נוסף תוך כדי גם אפשר. אבל אין צורך לעזוב.

היה לי חלום כזה ללכת למדרשה ולהיות שם לגמרי כמה שנים
אבל מפה לשם אני לומדת..
והולכת בקביעות לשיעורי תורה, ולומדת בעצמי ועם חברות.. ואגב, אני חושבת שזה בנה אותי מאד - להיות דווקא מחוץ לחממה ולהישאר קשורה ומחוברת מעצמי..

אשרייך ממש!!
אני חושבת שכדאי לך לנצל כל רגע..
תהני מהזמן הזה!!

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

וואו זה ממש מהר, לא? ב"ה ⁦⁩

שיהיה לכם שמח!

שתזכו לשנים רבות יחד מתוך שמחה, בריאות, אהבה והצלחה

מה התחדש לך מאז שאמרת לה שאתה רוצה לצאת איתה עד שהבנת שלא?

בהשקפה?

בבקשה, אל תתחיל ככה

חוץ מזה, זה נשמע קצת שאתה מסנן הצעות ע"פ סגנון לבוש- לא מומלץ בכלל (אם היא צנועה כמובן...)

אבל אתה דברת איתה...

אולי תשאל אותה שוב- עד כמה מפריע, ואולי היא לא יודעת עוד דברים שאתה כן פתוח לגביהם שיפריעו לה (בד"כ זה ככה.. במיוחד אם היא מקפידה על גרביים.. לך תדע על מה היא עוד מקפידה..)

 

יצא לי חצי ברצינות, חצי בציניות.. תיקח איך שבאלך .. 

התמיהה היא על שניכם, איך הגעתם למצב של פגישה אם זה כל כך לא מתאים?!

תפוס אותה עכשיו לשיחה בטלפון ותשאל אותה עד כמה הנקודות שהבאת למעלה קריטיות עבורה. אולי היא לא כזאת "דוסה" כמו שהיא נראית...

בהצלחה!

היתה פעם אחת שקבעתי עם מישהי, ואז יומיים לפני הפגישה היא התקשרה לומר שבדיעבד נראה לה שזה לא שייך (היתה לנו שיחת טלפון ארוכה בפעם הראשונה שדיברנו, וגם זה היה אחרי התכתבויות פה בפורום). וואלה - מאד הערכתי אותה על זה, וגם אמרתי לה את זה. במקום ששנינו נבזבז את הזמן ואת האנרגיות על משהו שלפחות אחד מאיתנו הרגיש מראש שלא רלוונטי - שנינו יכולנו לנצל את הזמן הזה לדברים חשובים יותר. מיד לאחר מכן, אגב, התחלתי לצאת עם מי שכיום היא אשתי האהובה.

בקיצור - אם אתה חש הסתייגות מצידה, וגם אתה לא כותב מאד מפרגן, נראה לי שחבל על הזמן ועל האנרגיות. הכי ישר והוגן זה לבטל.

אם השתנית ואתה רוצה דברים אחרים ממה שפעם, מאד יכול להיות שהיא תכיל את זה.

וזה גם תלוי אם אתה רוצה בחורה כמוהה, נשמע שאם הסכמת להפגש אז כן.

קודם כל, תחשוב עם עצמך עד כמה הדברים שכתבת באמת מייצגים אותך ואת מה שאתה מאמין. אם אלו דברים שאתה יכול להגדיר אולי כ"חולשה", או משהו שאתה עובד עליהם זה משהו אחד, ואם אתה מאמין בהם ורוצה בהם אז זה משהו אחר. בשני המקרים הייתי אומרת שחשוב ליידע אותה ולדבר על הדברים ביניכם.. בכל אופן, אם היא מוכנה להיפגש איתך למרות זאת(כפי שזה נשמע), אז כנראה שזה לא קו אדום אצלה והיא לא ממהרת לפסול על זה..

באותו אופן, תחשוב האם *אתה* מעוניין להיפגש עם בחורה שאלה דעותיה. זה אומר עליה הרבה. כמו שאפשר להסיק משאלות שהצד השני שואל, מה הדברים שחשובים לו באמת. למשל בדוגמא שהבאת, אתה יכול לבחור האם אתה אוהב את זה שהיא לא אוהבת שאתה שומע שירת נשים או לא. מה זה אומר שזה מפריע לה? מאיפה זה יכול להגיע? אתה מתחבר לזה? כמובן שזאת לא חייבת להיות סיבה (אלא אם כן היא משמעותית בשבילך) לחתוך לפני פגישה ראשונה. אבל זאת יכולה להיות נקודה שאתה מעריך בה, או\וגם נקודה שחשוב לך לברר אצלה מבחינת התאמה.
הכי חשוב לדעתי זה לא להחליט בשבילה. תתן לה את הזכות לבחור בשבילה מה נכון לה. אל תתן לסטיגמות ("דוסית עם גרביים") להחליט אם אתם מתאימים או לא.. לכן, אם אתה מבחינתך רוצה להיפגש איתה - תיפגשו. אם היא לא הייתה רוצה להיפגש אני מניחה שלא הייתם מגיעים לשלב הזה..

בהצלחה רבה!!
 

מזמן.

(לא אומר שאתה צריך לסיים, רק מביע את הסתייגותי מהנימוק שכתבת אולי לא לסיים)

וואו נשמע לא נעים...

ברור שעל פניו זה מעצבן אבל צריך לשחרר לפעמים ,לכי תדעי גם במה החבר חולה, אלא אם כן זה הרגשה שחוזרת על עצמה..

אל תשברי את הראש כדי לצאת איתו, תני לו את הערבים שאת פנויה, ושהוא יעשה את המאמץ הזה אם זה חשוב לו...ואם הוא לא עושה את המאמץ, כנראה שזה לא זה..

היא להיזהר ולחשוב שוב על ההצעה אם לבחור יש דפוס התנהלות כזה.

ולא כל כך לטרוח להיפגש..

 

כמובן שתמיד צריך להשאיר מקום ולדון לכף זכות.

וזה לא מצחיק אחרי שקבענו להיפגש לבקש מספר לבירורים?

אם את באה לקראת הבחור ומודיעה לו מתי את יכולה, נותנת לו כמה אפשרויות, מסכימה להתגמש ולהתאמץ כשהוא לא יכול,

והוא לא עושה את זה.

 

את יכולה:

 

1. לדון אותו לכף זכות ולבדוק מתי כן יתאים לו- מה שתמיד עשיתי..

 

2. לתהות (לעצמך) מה רמת החשיבות של הפגישה איתך בעיניו, ועם איזה אנרגיות הוא מתכוון לבוא.

 

בדרך כלל בחור שמוכן לבוא לקראת, מתחשב בזמינות שלך יהיה נחמד, רציני ומכבד.

ולהיפך.

 

לא חושבת שעכשיו יש לך מה לעשות.

פשוט תסבירי לו מתי את יכולה (כמה אפשרויות)

ואם הוא לא יכול- לא חייב..

יפרגנו לו.. לא? 🙂

...

 

זה משהו עדין כזה שקשור יותר לגישה הפנימית שלו לגבי דייטים.

 

אפשר לברר את זה איתו כמו שרחפת כתבה..

פעם הבאה אם הוא מציע להיפגש על חשבון הלימודים שלך תגידי שאת לא יכולה בערב הזה וזהו. תחפשו ערב אחר ששניכם לא תפסידו בו דברים חשובים אחרים.

הייתי אומרת לו שחבל שהוא מודיע ברגע האחרון כי עשית הרבה מאמצים בשביל שזה יסתדר (ונכון שהוא בעצמו לא ידע עד אותו הרגע. אבל לפחות כדי שיבין שזה לא בסדר).

בינתיים תנסי לדון לכף זכות, אי אפשר לדעת כמה דחוף היה צריך אותו למשמרת והוא כנראה לא חשב שזה יפריע לך כל כך. עד שלא תיפגשי לא באמת תדעי. לפעמים אנשים יכולים להצטייר בצורה מאוד שונה ממה שהם. אם תראי בהמשך שזה דפוס שחוזר על עצמו זה כבר משהו אחר.. בהצלחה!!

לא נראה לי שהייתי מצליחה לראות את זה בעין יפה.. 

 

כל הכבוד לך על המאמץ לדון לכף זכות.

 

אולי תשקפי לו את המצב: לא נעים לי להגיד, אבל זה לא מראה על רצינות מצידך וזה עוד מלפני שנפגשנו.. 

מה זה הבחור מודיע שתפגשו בערב הלימודים שלך?

איפה את בעסק?

 

יש סיכוי שהוא לא היה מרוכז כשהציע את יום הלימודים שלך..

ואם הוא הציע זה היה התפקיד שלך לעמוד על שלך ולהזכיר לו שוב שאת לומדת כדי שיחשוב על יום אחר או תחשבו יחד..

 

יש לדון לכף זכות ויש להגרר לסיטואציה מתוך תחושת קורבנות.

אלה שני דברים שונים .

אבל זה חישוב פשוט: כרגע הוא לא מכיר אותך. את החבר החולה הוא מכיר, וגם עשויים לתת לו על זה בונוס מהעבודה (אולי בפעם הבאה שיארגנו משמרות יתחשבו יותר בבקשות שלו). אחת ועוד אחת שווה - הרבה יותר הגיוני להחליף את החבר החולה ולבקש ממך לדחות (מי יודע, אולי אפילו יצליח למצוא מחליף השבוע לערב שפנוי לך) מאשר לצאת.לפגישה בכל מחיר. זה לא שהוא הודיע לך אחרי שכבר התקלחת, התאפרת, התלבשת ועלית על מונית.

הוא עושה את זה לחפש את בת הזוג שלו. וברור שזה אמור להיות קודם בסדר עדיפויות שלו.

אבל הוא גם צריך לפרנס את עצמו בינתיים עד שימצא את בחירת לבו, ועדיף גם לעשות את זה במקום עבודה שבו יש לך יחסים טובים עם הקולגות. כן, זה דורש לפעמים להחליף אדם חולה. בהרבה מובנים, בשלב הנוכחי - אז *זה* צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלו.

יש טובות ויש מחויבות. כשמישהו מחליף את חבר שלו, הוא עושה לו טובה. הוא לא חייב להסכים, במיוחד בהתראה קצרה. אבל כשקבעת פגישה אתה מחויב לזמן שנקבע. לשים את הטובות לפני המחויבות זה לא תקין.

אבל נקודת ההנחה היא, שזה אמור להיות בסדר עדיפות גבוה.

בלי להתייחס לעניין של זה, שברגע שקובעים עם מישהו זה מחייב את שני הצדדים. גם אם אין קשר ביניהם, גם אם זה מישהו שלא נפגוש שוב.

הוא היה מתנדב בכל זאת להחליף את החבר?


יש בנאדם שמחכה לזה, שלו בעצמו יש לו''ז עמוס והוא וויתר על דברים שחשובים לו בשביל להיפגש איתו. אם הוא לא עובד בהצלת חיים לא רואה שום סיבה להתנהגות כזו, מינימום כבוד לזולת.

אבל גם הייתי מצפה ממנו להרגיש לא בנוח, להסביר את עצמו ולהתנצל

עריכה:
אולי בעצם לא ממש בגלל הסיבה שאתה ציינת אבל כן מסכימה שיכול להיות מצב שהבחור יעשה את השיקולים שלו (שלי אין מושג מה הם) ויחליט שכרגע הוא צריך להחליף את החבר ולדחות את הפגישה
וזה יהיה מקובל עליי, אבל שוב- במידה ויבוא הסבר כלשהוא או התנצלות על הדחייה

בלי קשר להאם הוא מכיר אותה, הוא צריך לקחת בחשבון שיש צד שני (להלן המדוייטת) שמתגמשת בשבילו, מתכוננת ומארגנת את סדר היום שלה סביב הדייט (מוותרת על לימודים לדוגמה)
לבטל, מעבר לרושם הלא מוצלח שנוצר אצל הבחורה, זה מעשה די אנוכי ולא הוגן.

אם תהיה לו תשובה שתספק אותך, מה טוב.
אם לא, תסיקי מסקנה.. במקרה כזה לדעתי זה אופי וזה לא ישתנה

הרבה זמן לא ראינוך

אבל מאמינה שה' יודע מה הכי טוב לי..
וכשיגיע הזמן זה פשוט יגיע..

בינתיים קבלי חיבוק

קשור ליובש וזה

אלא אם ברור לשניכם שזה זה.

מתנות- תלוי מה הסגנון שלה..
ספר מחשבה+ מנורה נתפסת לנסיעות
יומן מושקע
אזניות איכותיות
תכשיט
מחזיק מפתחות מודפס
מגן לפלאפון
שוקולד טוב או אוכל שהיא אוהבת
שובר בחנות שהיא נוהגת לקנות בה

הכי חשוב זה לקשר את המתנה לחיים שלה- לשים דגש על נקודה מסוימת שאתה מאד מעריך אצלה ושמת לב אליה..
בהצלחות

מכתב ארוך ויפה. אישי. נוגע.
תמיד מרגש...

בעלי קנה לי מראה גדולה לחדר.
זה היה מצויין
הוא רשם עליה משפט משיר שאהבתי,
והמסר היה סביב הנקודה -לו רק הייתי יכול לתת לך מתנה אחת הייתי נותן לך את היכולת לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך ואז היית נוכחת לדעת כמה את מיוחדת במינך

משו כזה.

אני קיבלתי ביומהולדת טבעת יהלום והצעת נישואין, הכי שווה...

אך לא משהו שנשאר...

מזל טוב

אותם מנסיון ] ומצד שני משהו מושקע שרשרת וכו

נקודה למחשבה. אולי אפילו מזמין בירור הלכתי מול רב.

משתדלים מאוד לא לתת מתנות ואף לא לשלם על שתייה וכדו' בזמן הפגישה. הרי אחד הדברים הדברים שאשה נקנית בהם היא טבעת. זה סוג של מתנה. נכון, בחתונה יש עדים וכו וכו ובסתם מתנה אין בהכרח את כל התנאים לקדש אשה. אבל יש שנזהרו מאוד בדברים האלה. 

אגב מאותה סיבה, כשאיש מציע נישואין לאשה כדאי לא לעשות את זה עם טבעת. ובגלל זה בהרבה מגזרים האמא של החתן קונה לכלה תכשיטים ולא החתן עצמו.

 

לכן עצתי הייתה לשאול רב.

בלי אמירה של הרי את... אין קידושין
בלי כוונה אין קידושין
בלי שתי עדים (העדים מחילים את הקניין בקידושין) אין קידושין

קידושין זה לא סתם קניין זה כאשר הבעל מתכוון לקנות את אשתו לעניין איסורי והיא מסכימה

קידושי כסף זה לא מתנה זה קניין, מתנה בכלל לא מועילה לקידושין, צריך שיהיה קניין

לא *כדאי* להזהר?

אבל הוא קיים רק בזוג שכבר הגיע לשלב של לדבר על נישואים, ושם אני מאמין שזוג נורמלי ישים לב

רק העדים חסרים, אבל עדים לא חייבים לדעת מה הם רואים כדי שהם יהיו עדי קידושין.

 

להלכה אין בנתינת מתנה ממש חשש, אבל לא מהסיבות שכתבת

המשנה ברורה אומר לא לתת משלוח מנות לגרושה,כדי שלא יהיה ספק קידושין,ולא מזכיר שם שזה חשש מאוד רחוק…

אם לא היית אומר שזה המשנ"ב הייתי בטוח שזה חומרה חדשה של מישהו שחיפש איזו חומרה אפשר עוד להמציא... מוזר שהולכים עם חששות כאלה רחוק כל כך.
(למה דווקא גרושה ולא כל רווקה?)

אני זוכר שמתי שלמדתי,לא האמנתי,כי ידוע שצריך ששניהם יכוונו לקידושין,אז אם כבר שניהם רוצים,מה הבעיה?
שיקדשו במשלוח מנות…

שולחן ערוך אורח חיים תרצה ד – ויקיטקסט

אורח חיים,תרצה,סעיף ד'
שמתי קישור,ואני גם אצטט:ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש. ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש, אבל לא בהפך, שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין. אבל במתנות לאביונים אין לחוש:

המשנה ברורה מבאר שם שיגידו שהוא קידש את האישה לפני,וזה סבלונות אחר הנישואין…

זה בגלל ספק ממש או חשש שמא יגידו?

לדעת המשנה ברורה הרמא מתכוון לחשש שמא יגידו

אתה יכול לנסות להסתכל בשרשור הנעוץ
למעלה יש שם רשימה של שדכנים

שיהיה בשורות טובות!

אין הרבה אנשים בימינו שמקיימים את המשנה בן 18 לחופה, יפה לראות שנשארו עוד קצת כאלה

 

הכי טוב להתחתן צעיר בהצלחה לך

האם שיתפת את הר"מים במכינה?

כדאי לך, התהליך שאתה עובר שם הוא לא דומה לשום דבר אחר שתעבור בחייך. אתה לא נמצא באקדמיה, אתה לא עובר קורס מזורז לבניין האישיות, הקשר האישי אל תלמידי החכמים הקרובים אליך הוא קריטי.

בהצלחה אח.

בהצלחה!

חושבים מה אתה אוהב
שואלים אותה מה היא אוהבת
משלבים ביניהם

עדיף לשאול את החברות הטובות שלה.

תדע הכי טוב לכוון אותך למה שהיא אוהבת.. אם אתה לא יודע..

וגם יכולה לעזור בתכנונים;)..

(אמא/ אחות גם יכולות להיות כתובת לשיתוף פעולה)

ועכשיו להכוונה..

יש בנות שרוצות שיציעו להם עם כריעה וטבעת..
ויש בנות שלא.
אני אישית למשל לא הייתי רוצה. וכמו שאמרו כאן לפניי - הכי טוב יהיה לנסות לחשוב מה היא אוהבת, ולהעזר גם בחברה שלה או אחות..
לגבי סגנון הטבעת - תלוי בתקציב..

ותלוי גם בבחורה - אם היא אחת שלא אוהבת הפתעות - אתם פשוט יכולים ללכת לבחור טבעת ביחד אחרי שתדברו על זה שאתם מתארסים, ואחרי זה ללכת ביחד לבילוי ששניכם אוהבים. זאת יכולה להיות סעודה משותפת במסעדה,
או פיקניק..
או כל דבר שאתה יודע שהיא אוהבת..
וזה יכול להיות מול משפחה וחברים - או לבד רק שניכם..
תלוי מאד בכם ובה..


מבחינה דתית - אין משמעות להצעה הזאת.. אבל כן צריך.להיזהר עם הטבעת - אני יודעת שכשחברה שלי התארסה, הבחור הציע לה נישואין, ואמר לה ''אני רוצה להעניק לך משהו'' ונתן לה את הטבעת בתוך קופסא פתוחה..
אני מאד מבינה בזה - אולי כדאי בנושא הזה להתייעץ עם בני הפורום..


בהצלחה!!
והרבה מזל טוב🌸

בס"ד

שבוודאי לא מתקיימים כאן. החשש הוא לא באמת כזה גדול. אבל לפני שיקפצו עלי- אם זה מטריד אפשר ללכת לברר. בהחלט יש רבנים שאומרים שעדיף שלא. לי אישית נראה שזה זהירות יתר אבל כל אחד ורבניו. בכל מקרה יש מספיק רבנים שאין להם בעיה עם זה)

כדי שאם היא בסוף תתחתן עם מישהו אחר היא לא תהייה ספק אשת איש ויצטרכו לתת לגט.

מסכת קידושין מלאה בחששות רחוקים כאלה.

בס"ד

זה לא סותר שברוב המקרים התנאים לא מתקיימים.
בכל מקרה יש מספיק רבנים שענו לשאלה הזאת

בס"ד

אני רציתי הצעה ובסוף לא הייתה מסיבות אישיות אבל הוא לגמרי ידע והתחיל לתכנן.
עושים הצעה שוב, לפי מה שמתאים לכם. אפשר הצעה על חוף הים, אפשר במעיין, אפשר סתם במקום נוסטלגי לכם, זה ממש פתוח. יש שהציעו עם שיר וגיטרה, יש שהציעו עם חברים, יש מלא רעיונות ואפשר לחפש ברשת.
לגבי הטבעת- אם אתה קונה אז עם אופציה להחליף חובה. אישית ממליצה לקנות יחד אבל זה כן קצת הורס את אפקט ההפתעה
אנחנו קנינו בתכשיטי פירוב ברמת גן ומרוצים מאד. טבעת אירוסין בדרך כלל זו טבעת יהלום. אם מישהו לא יכול לאפשר לעצמו אז יש טבעות פשוטות יותר עם זרקונים שניתן לקנות בחנויות כמו מגנוליה למשל.
מה עושים אחרי ההצעה זה עניין של כל זוג. אם תרצו לאכול אז מסעדה ואם תרצו סתם לדבר אז תדברו ואם תרצו לנסוע להורים זו גם אופציה. בקיצור, הכל פתוח, אל תתבחבש יותר מדי במה כולם עושים כי כל אחד עושה את זה אחרת. לי הוא הציע עם זר פרחים ואז נסענו לסתם פארק ביישוב בשומרון.

העיקר שיהיה במזל טוב

אבל תדעי שהרבה יותר קשה לשמור על הרוחניות בחוץ. מה שאני רוצה לומר זה שאם הצלחת למצוא אחד כזה- ייתכן מאוד והוא עדיף עשרת מונים על בחור ישיבה שלא מתמודד עם העולם שבחוץ. אני מדגיש יתכן (אני עצמי ביני"ש אז- בינישי"ם אל תילחצו... 😁).
פשוט לנו אין את ההתמודדויות הללו שבחוץ, את מבינה? את לא יודעת מי חזק באמת ומי לא אצל מישהו שלא 'יצא החוצה'.

אבל, כשאת מחפשת בחור מחוץ לעולם הישיבות- תדעי שהחיפוש יכול להיות הרבה יותר ארוך וקשה. בישיבה יש לך הרבה מאוד בחורים תורניים, כך שאחד בטוח יתאים לך. הדבר היחיד שאת צריכה לחפש זה התאמה במידות ובאופי. לא בשאיפות (כמובן בהכללה).
בחוץ- תצטרכי גם התאמה בשאיפות.

בהצלחה! ⁦⁩

בלי מסגרת ישיבה , זה דורש ממך יותר עבודה אישית , להרים את עצמך
השגרה בחוץ שוחקת ,
כמובן זה בתור בחור שבכלל אין לו מסגרת תורנית במשך היום
פעם שמעתי דוגמא , שבחור ישיבה זה כמו בקבוק קוקה קולה ,
בקבוק שנשבר במפעל אפשר ישר נכנס למכונה וחוזר חדש
בקבוק שנשנבר מחוץ למפעל לוקח זמן לתקן

זה לא בדיוק נכון , אבל יש בזה משהו אמיתי , ברגעי נפילה , אתה צריך להתמודד , ולהרים את עצמך

תמיד חשוב שיהיה לבחור שיש לו מסגרת תורנית כלשהי , במשך היום / השבוע

זה מצריך עבודה אישית , אין את האווירה של הישיבה ,
הבחור צריך לייצר אותה בעצמו

ויש בחורים כאלו
וודאי שיש
חייבים להיות
כי אחרת, פירוש הדברים הוא
שהישיבה היא שיא החיים, ומשם רק יורדים
וקצת עצוב לי לחשוב על עולם
שהמקסימום בו נעשה עד גיל 24-25 לערך
ומשם דעיכה, קיפאון, השממה

אשריך שהתורה בראש מעייניך, ושאת מחפשת אחד כזה
אני אצמד למילים שאמרת, ואומר שאני לאו דווקא מסכים איתם
מי אמר שהדבר הכי חשוב זו 'התורה'?
אולי זה 'הקב"ה'?
אולי זה 'עמ"י, גאולה'?
ואולי מעבר לכל הסופרלטיבים הנוצצים, שקטונתי, אבל אני ממש לא חיי אותם
לומר שהקב"ה הוא הדבר שהכי חשוב לי זה שקר, שקר גס. מעיז לבו כלפיי מעלה
אולי אומר את מה שאני באמת חושב, וחי-
*אני* הכי חשוב לי. החיים שלי. חיי שלי
אני, סביבתי, משפחתי, עיסוקיי
הדברים שאני עושה, היוםיום שאני חיי
ושיהיה משמעותי, ושנזכה לקדש את שמו, מתוך תקווה ונסיון ארוך טווח להבין מה זה באמת אומר, ומה אני בעצם אומר, ולהיכן אני משתדל לכוון את חיי

יש פער מסויים ומהותי בין הישיבה לעולם שבחוץ. A K A 'החיים'
בישיבה אפשר בקלות גדולה יחסית להגיע ל'אורות'. יש סביבה חברתית נוראא תומכת ומאד מכוונת למחוזות מסויימים- וזה נפלא, וזה מיוחד, ואין לזה תחליף
ולוז תורני באופן מלא. גן עדן.
ומי שממשיך בישיבה שנים ארוכות- זה גן עדן עלי אדמות. ליטרלי. כפשוטו. זכות שלא רבים זוכים לה
ובעולם שבחוץ. הו, כמו העולם. מגוון, מאתגר, לא מרחם, לא עושה 'הידור' כשאתה עובר ולא נותן לך עליית 'שלישי', ולא שומר לך צלחת לארוחת ערב.
אבל אפשר לבחור בחיים הרוחניים, אפשר לבחור בטוב
'ולבחור בטוב' זה בשתי מילים- לבחור להתמודד.
וזה אפשרי. וזה מדהים, ומאתגר, ומתסכל, וקשה, ומשמח. וזה מלא חיים. כי זה החיים.
זה לא בחינת גן עדן כמו ישיבה. זה משהו הרבה יותר מגן עדן.
זה 'עולמך תראה בחייך'.
אני אישית תכננתי, רציתי, שאפתי, קיוויתי
להמשיך בישיבה שנים ארוכות.
להתחתן בע"ה במהלך הישיבה. להיות אברך. לגור בבניין אברכים. לבנות חיים סביב ומתוך הישיבה. לנסות להתברג בתפקידי משנה חינוכיים בישיבה ומשם לעלות.
עד היכן? מי יודע. השמיים הם הגבול.
אבל התגלגל אחרת, והתברר לי שהישיבה היתה פרק בחיי, תקופה. במובן מעשי- אפיזודה חולפת
אבל השאלה מה נשאר אצלי, איזה חותם נשאר בקרבי
אני יצאתי מהישיבה- אבל בפנים, בתוכו, הישיבה לא חייבת לצאת. מה שקניתי במהלך הישיבה נשאר
מהלך החשיבה. סדר העדיפויות. סדר החשיבה
ויש אנשים כ"כ טובים 'בחוץ'
שלא יודעים עליהם, ואין להם וואסאח
אבל חיים עולם פנימי
עם משכן של אש בלב, בפנים
לעיתים לוחשת כגחלים מהבהבות
לעיתים יוקדת, ביכולתה לשרוף את השמש
זה קשה, ויש עליות ומורדות- אבל מזה נבנים. משתדלים לפחות. אלו החיים.
הישיבה היתה טיל בליסטי שמחובר לחללית, מנסיק אותה אל על.
אבל מהאטמוספרה הטיל ניתק- והחללית ממשיכה במסעה לבד, בכוחות עצמה, באחריותה. לבד, אבל לא באמת לבד

ואפשר למלא את החיים בכ"כ הרבה טוב. בכ"כ הרבה אור. באנשים טובים, בתורה, במצוות, בעבודת המידות, בהתבוננות, בקידוש ה', בלהיות בן אדם.

וזה כ"כ מתוק להצליח, להתמודד, להתגבר, להשתפר, להיות בתהליך תמידי. עם שאלות קשות, ועם לנקוט עמדה- לא באיזה דיון תיאולוגי שוצף חוצה מגזרים- לנקוט עמדה בחיי, במחוות ובהנהגות הפשוטות ביותר, העמוקות והחשובות ביותר.
/>לגיטמי שתמשיכי לרצות בחור ישיבה. זה מקסים! זו התחלה מתוקה מתוקה! מאחל לך שבאמת תמצאי אחד שבאמת כזה!


אבל חשוב לדעת שאפשר גם אחרת

להיפך. זה בדיוק מה שרציתי לשמוע.
על החיים הפנימיים גם כשלא נמצאים בישיבה. על השילוב העדין בין קודש לחול ובעיקר חיבור ביניהם. לא כתבתי שאני רוצה דווקא בחור ישיבה אלא שאלתי האם בנמצא אפשרות למלא ולחיות את החיים בצורה שאנו יכולים לה בלי להיות תלויים וקשורים ישירות לישיבה.
מודה לך!

כתיבה שחודרת ללב.

(סליחה על הישירות )

את דומי
@לך דומיה תהילה

(אבל נחשוב אולי נפנה לך קצת מקום)

וכמו שאני תמיד כותבת לך-אתה כותב מדהים ברמה אחרת!!! מקוה שאתה עושה עם זה משהו שמועיל לעולם,כי זה יותר מברור שזאת מתנה שניתנה לך משמיים

אבל אני מכיר את השאלה ויש לה שתי תשובות הפוכות

א. תשובה ראשונה - הישיבה היא שיוצרת את בן התורה . הוא לא יכול להיווצר בלעדיה.

ב. תשובה שניה, בן ישיבה הוא מפונק. הסביבה התורנית היא טבעית לו , הוא לא מסוגל לייצר אותה בעצמו ולכן ברגע שהוא מתחתן ויוצא מהישיבה , הוא נופל ומתחיל לפתח רגשי נחיתות. לעומת זאת הסטודנט הבודד , יכול להיות עצמאי. הוא יצר בעצמו אווירה תורנית באוניברסיטה , ויוכל ליימר אותה אחר בבית עם אישתו וילדיו. הוא לא יצטרך ישיבה שתתחזק אותו.

 

והאמת נמצאת באדם.

יש בני ישיבה שלא יהיו מסוגלים להשאר עובדי השם מחוץ לישיבה. כי אין להם באמת אופי. הם נגררים.

 

ויש סטודנטים תורניים שלא צריכים ישיבה.

 

אין כאן כללים.

מי שלקח את הישיבה בתור מקלט ורק נמצא שם ולא ממש בתוכה בחוץ יתרסק.

הישיבה היא חממה.
זה לא העולם האמיתי

עושה את צעדי הראשונים במצב כזה, וכן, זה נראה אפשרי.
זה מצריך עבודה ותחזוק אבל יכול להיות, ויש כאלה שלהוריד את האש לעולם המעשה עושה להם טוב...

את לא רצית. אבל דווקא עכשיו כשהוא כבר לא נמצא במקום הזה, עולה בך רגש.. אחרי שסיימתם את הקשר - לא הרגשת ככה כלפיו אפילו קצת?
אולי זה בכלל לא קשור אליו, ויותר קשור אלייך. למקום שהוא נמצא בו בהשוואה למקום שאת נמצאת בו. זה מעצים את ה"לבד" שלך (שהוא זמני לגמרי כי גם את תתחתני עם הבחור שלך).

ומחילה, אבל היה קשה לי לקרוא את זה. כל מה שחשבתי זה כמה מסכן הבחור ואיזה יופי שמצא מישהי שרוצה אותו בדיוק כמו שהוא רוצה אותה. והשאלה שכביכול שאלת, אם הוא באמת אוהב ורוצה אותה. את *אשתו* לעתיד. זאת שבחר והחליט להינשא לה. תיהי בטוחה שהוא אוהב אותה ותנסי להמשיך הלאה. במחשבה שאם הרגש אצלך היה כל כך חסום איתו, והוא כבר התארס - אז הוא לא שלך. ולך מחכה מישהו שיהיה לך טוב איתו. ותיהי בטוחה ברגשות שלך כלפיו.

נראה שיש כאן משהו יותר עמוק שלא קשור בהכרח אליו. תנסי להתמקד בעצמך כרגע ולהבין את הסיטואציה ולצה הרגשות שלך השתנו כל כך..

שיהיה לך רק טוב ושתזכי למצוא את האיש שלך בנחת.

ברור שהיו רגשות.. קצת מורכב לי לפרט ולהסביר פה בכתב, אבל בגדול-הם עלו וירדו והגעתי למצב שלא הצלחתי להבין כבר מה אני מרגישה.. היו דברים שקצת הפריעו לי וגרמו לי לעצור אותם. לא הכל היה ורוד, אין מושלם.. ועכשיו פשוט הכל מרגיש לי קטן ושולי..

למרות שבמצבי הנוכחי היה קשה לי קצת לקרוא את זה, אבל יכול להיות שאתה צודק והכאב לא לגמריי קשור אליו.. אני עכשיו בסערה ולא ממש מצליחה לעשות סדר..
תודה רבה! ורק טוב בעז"ה..

קודם כל מצטערת אם היה קשה לך לקרוא את זה. לפעמים בנוסף לאמפתיה צריך להגיד את האמת (לפחות כמו שאני רואה אותה) גם אם היא כואבת..

את אומרת שלא הכול היה ורוד והיו דברים שהפריעו. אני בטוחה שהיו דברים מהותיים שלא התאימו אם באותה נקודת זמן החלטת לוותר על הקשר.

תמיד בדיעבד הכול נראה טוב יותר. משמיטים את הדברים הלא נעימים, ושמים דגש על הדברים הטובים שהיו ומעצימים אותם. ונראה לי שזה חלק ממה שקרה לך. את זוכרת רק את הטוב בקשר אבל לא את כל ההתלבטויות הקשות שליוו אותך במהלכו.

אם באמת היית רוצה אותו, לא היית מסוגלת להעלות בכלל את המחשבה שתיפרדו. היית שמחה שהוא כל כך רוצה אותך. והרצון להיות איתו היה גובר על ההתלבטויות. אבל ה' רצה וכמו שאמרת הלב שלך לא נפתח כלפיו. וזה רק אומר שהוא לא הבחור שלך. ומחכה לך מישהו שתעריכי ותאהבי גם בזמן שהוא איתך.

וסתם מחשבה שעלתה לי, אני כמעט בטוחה שאם חלילה הוא היה עוזב את ארוסתו ומנסה איתך שוב - הרגשות המעורבים היו חוזרים וכבר לא היית מרגישה כמו עכשיו. לפעמים יש נטיה לרצות את מה שכבר לא ניתן להשגה. או שקשה להשלים עם העובדה שבן אדם שכ"כ רצה אותי, כבר המשיך הלאה. ואיך זה הגיוני שמה שהוא הרגיש כלפי נעלם? סוג של פגיעה באגו (שאולי בגלל הפגיעה הזאת תהית אם הוא אוהב את ארוסתו באמת).

ב"ה הלב מתרפא, ויכול לקבל מישהו חדש לחיים ולאהוב אותו בצורה הכי טהורה שיש. לא משנה כמה כאב עבר. ואני רוצה להאמין שזה מה שקרה לאותו בחור.
ואני מאחלת לך שזה מה שיקרה לך. ושהאיש שלך ימלא את החלל שקיים. ושהעצבות שאת נמצאת בה עכשיו תעבור כמה שיותר מהר. הרבה הצלחה

אני כל כך מבינה אותך!
פתאום יש את הפספוס הזה ואת המחשבה שאולי היית יכולה להיות שם במקומה ולהתחתן איתו
כמו שכתבת,את ממש ניסית!אפילו תקופה ארןכה וזה עדיין היה חסום
נשמע שממש רצית לרצות ועבדת על זה מכל כיוון אפשרי-והתשובה היתה לא!
לי זה כל כך ברור יחד עם כל הצער והכאב הזה שזה ממש משמיים!
ה' פשוט ישלח לך מישהו שאיתו זה יהיה יותר ברור
ועוד נקודה למחשבה,את לא יכלת אז להתחתן איתו ולא היית רוצה שהוא יהיה שבור מזה ויעצור את החיים שלו,דיכאון ויחכה לך בלחץ עד קץ הדורות
זה רק היה עושה לך רע ומצפון
ב"ה שהוא ידע לקום מזה ואפילו להתחתן

צודקת לגמרי, התפללתי עליו הרבה, והיה לי חשוב שיצליח לשחרר..
עדיין, הוא חלק ממני באיזשהו מקום ועדיין במקום שקשה לי לשחרר.
מאמינה שבעז"ה זה יגיע.
תודה רבה ורק טוב❤

על ההארות והחיזוק

עברתי משהו דומה, לי לקח ועדיין, זמן לצאת מזה.. 

כואב הלב, ממש כואב.. 

 

שה' ירפא את נפשך בקרוב ובאמת.. 

שולחת לך חיבוק מחזק.. 

 

 

לא עברתי דבר כזה ב"ה (ושאף אחד ח"ו -לא יעבור) אבל בהחלט גרמת לי לבכות.

שתזכי להרבה שמחה ולזיווג הגון בקרוב,
שה' יברך אותך

בוכה בשבילך אחות

ליבי איתך. לפעמים אפשר למות מרוב השתוקקות נפשית למישהו.. שלעולם לא יהיה שלך.

 

את מכירה את ארוסתו?

אולי אולי תקחי את כל המטען הענק הזה שיש אצלך וכל ההערכה ו..האהבה(?) שקיימת כלפיו

ופשוט תשמי בשבילה שהיא זכתה בזה, תמחלי לה על הרצון שקיים אצלך לזכות בו, תעניקי לה אותו במתנה... לחתונה.

 

נשמע כבד וקשה אבל זה פשוט ככה.

אם אנחנו היהודים מוסרים את הנפש אחד על השני כמו חיילים שמסתערים תחת אש לחלץ חבר פצוע, אולי נוכל גם למסור דברים אחרים. לפחות מנטלית.

 

וכן, כותב מנסיון.

יש משהו קל יותר בלהמשיך הלאה כשיודעים שזה סופי אצל הצד השני..

 

את יכולה לנסות ללמוד את עצמך ולגדול מתוך זה, לנסות להבין מה עצר אותך לפני, מה גרם פתאום לחששות לרדת כששמעת שהתארס, למה התעלמת מהרגשות שלך לפני

 

הכל לטובה, זה לא שפיספסת את שלך . זה שהוא היה מי שהיית צריכה כדי לפתור את המחסומים שלך

כדי שהנכון לך יוכל להגיע ושזה יצליח בע"ה

תהפוך לביטחון והבנה.. הרבה אור!

נסי לחשוב כל הזמן על זה שבעצם אנחנו מאמינים שבעלך (שמאחלת לך שיהיה בעז"ה בעיתו ובזמנו ירא שמיים ובעל מידות טובות...) הוא החצי השני שלך, וההוא שהתארס- הוא כנראה פשוט לא החצי החצי השני שלך, זה לא הוא!!!...

לי זה עזר לחשוב על זה הרבה...

ולכן היה לך מחסום פנימי שלא נתן לך להמשיך איתו

המחסום הגיע מדברים שקצת הפריעו.. אבל חוששת שייחסתי להם הרבה חשיבות, יותר ממה שצריך.. ועצרתי את עצמי בגלל זה..

לא ציפיתי בחיים שככה אגיב אם אשמע שייתארס.. ואני כמה ימים לא מצליחה לחזור לשיגרה נורמלית..
ולא מצליחה להבין כבר למה עד כדיי כך..

מרגישה שאני בנסיון באמונה בה', שעם כל הכאב, הוא מכוון להכי טוב שיש..
הרבה הרבה טוב לכולם!!

התהיות שלך לגבי האהבה שלו לארוסתו והשמחה שלו באירוסיו - פוגעניות ומעליבות.

יכולה להזדהות עם התחושות הקשות והכאב

זה בסדר, ואפשר גם לנסות משחקים...

משחק השקט ⁦⁩

אתם לא עוזרים לי

מחפשת את הקובץ של נושאי שיחה בדייטים שפעם העלו פה! - לקראת נישואין וזוגיות

נושאי שיחה בדייטים בתחילת הקשר.. - לקראת נישואין וזוגיות

נושאי שיחה מעניינים - לקראת נישואין וזוגיות

צריכה רעיונות לנושאי שיחה בדייט - לקראת נישואין וזוגיות

נושאי שיחה בדייטים - לקראת נישואין וזוגיות

יכול להיות שצץ לו משהו, והוא לא יכל/רצה לספר מה העניין...

שווה לבדוק ולברר את העניין של האמינות...

או: בטוחה בטוחה שראית אותו?

ראה בסביבה מישהו שהיה מוציא אותו לגמרי מריכוז? אולי מישהי שנפגש אתה בעבר?

יכולות להיות הרבה סיבות.

פקק"? עד שתגיעי לנקודת מוצא. אותי זה לא היה משקיט אבל לא אפסול מלכתחילה, אם זה כן יכול לעבוד.

זה יעביר אותו ממצב דייט למצב חקירה משטרתית, וזה די מחסל פוטנציאל להמשך.

 

בשלב קצת יותר מאוחר, אפשר לספר שהיה משהו מאוד מוזר לגבי הפגישה שבוטלה, ולשאול אותו מה קרה.

כי היו הרבה מכוניות..

יותר עדיף לשאול איפה היה פקקים...

או פשוט לחכות עוד קצת, לדייט שלישי, ולשאול בכנות, בדייט הראשון, באמת היה פקקים או שהיה משהו אחר? אחרי שהוא יענה, שתגיד שהיא ראתה אותו שם...

אמון זה אחד הדברים הבסיסיים בקשר, לדעתי אי אפשר לוותר על זה, גם במחיר של אי נוחות (כשמגיעים לדייט שלישי התחושה היא הרבה פחות שיפוטית).

יותר לגיטימי לבקש רבע שעה לקנות חולצה אחרת או להתנצל על אי הנקיות.

המון סיבות שיכולות להיות אבל מה שנראה לי שזה לא בגלל שראה את הבחורה ולא התלהב כי עובדה רצה לנסות לקבןע שוב.
יכול מאוד להיות שאם זה באמת היה הוא אז היה לו בעיות בבטן ולא נעים להגיד דבר כזה...

ברור לי שהייתי אומרת לו" אבל אתה כאן מולי.."
חוסך כאבי ראש אחר כך ..
גם אני לא סובלת שאנשים משקרים גם אם יש סיבה עדיף לא לשקר עדיף להגיד את האמת תמיד.
תראי עכשיו זה סתם הסתבך גם מה שהוא עשה וגם שהיא בחרה לשתוק.
עכשיו אי אפשר לדעת מה באמת היה שם🤔

שמעתי פעם סיפור על בחור שבא לדייט בדרך בטעות דרך על צרכים של כלב..
הוא ניסה להיפטר מזה בעזרת טישו אבל הריח פשוט נדבק לו לנעליים..

הוא בכל זאת הגיע לדייט כדי לא להעיר את הבחורה שתחשוב כל מיני מחשבות חוזרות על זה שהוא ביטל פגישה שניה לפני.
והבחורה כמובן נרתעה ממנו בגלל הריח,
והוא עצמו היה חסר ביטחון עצמי במהלך כל הדייט..
כמובן שהיא פסלה אותו על הסף.

אחרי כמה שנים הציעו לה אותו שוב...
ואני לא זוכרת מה היתה הסיבה שגרמה לה לנסות להיפגש איתו.
והם נשואים באושר ועושר עד עצם היום הזה
סוף.

לא היה עדיף?

תדוני לכף זכות.
יכולים לקרות דברים שאת בכלל לא חושבת עליהם..

שמעתי מקרוב על מישהי שקרה לה דבר מאוד לא נעים ולא היה שייך שתפרט..

הוא כנראה חיפש דרך הגיונית להתמודד עם זה..
אם הוא נראה עדין וטוב והכל אח"כ ממשיך בסדר ונורמאלי הייתי מעבירה ומשתדלת לשכוח מזה..
(אם מזהים עוד "שקרים", הסתרות של דברים, התחמקויות, מוזרויות, זה משהו אחר.)

ממש נגד ההצעה של לעמת אותו עם זה כדי "לדעת מה באמת היה שם". וכדי שידע שאני יודעת שזו לא היתה האמת.. זה יכול ממש לבייש אותו.

 

 

אולי היא התבלבלה.....?

ונבהל מזה שנדלק עליה
יש מצב זה מחמאה. מה לקחתם קשה

יכול להיות שהיתה לו סיבה מעולה שתניח את דעתך,
יכול להיות שזו סתם היתה דרך להתחמק מהתמודדות כלשהי (היה נבוך והחליט לשקר ולדחות. שזה לא לגמרי שלילי אבל בהחלט לא מעיד על משהו חיובי בעיני).
בכל אופן את התשובה הכנה ביותר את כנראה תקבלי אם תהיי גם את כנה, ותגידי לו שראית אותו