לא מספיק שיש הצעות הזויות משדכנים,
עכשיו אני גם אצטרך להפגש סתם 4 פגישות?
גם פרקטית- לא נשמע לי כ"כ יעיל להכריח מישהו להמשיך להיפגש.
אחרי פגישה שתיים אפשר ללמוד הרבה על בן אדם,
בהחלט לגיטימי לחתוך.
אבל הוא כתב פה פגישה רביעית..
או הוא או האחים של הכלהא"י השלמה
אבל המסלול עצמו נחמד מאוד, הייתי שם ממש לפני שבועיים.
אבל המסלול עצמו נחמד מאוד, הייתי שם ממש לפני שבועיים.
כשאת מקבלת הצעה לבחור, את מצפה לזה?
אני קצת במקום של מתוסכל.
כל התחושות הגיוניות ומתקבלות...
נראה לי את צריכה לנשום עמוק. לא יותר מזה.
הרוגע יביא איתו את הרצון הפנימי להקים בית,
שיש בו קושי מכיוון אחר, אבל לא אדישות.
אצלי קיימת תחושת בדידות מאוד גדולה,
והדחקה שלה, שעשויה להתפרש כאדישות,
אבל זה שקר, פלסטר זול בעלמא...
שמשוענניםהאם זה תמיד היה כך או שהיו לך תקופות של נואשות וחיפוש?
באופן כללי יכולים להיות כל כך הרבה סיבות ומנגנונים שעומדים בבסיס ההתנהגויות שלנו.
אני הרבה פעמים מרגישה כמוך בדיוק. ואני יודעת שאצלי לזה שתי סיבות שהן בעצם אחת:
1. פאסיביות. האופי שלי יותר פאסיבי ויותר מחכה שדברים יקרו לו. ולכן זה משפט מאד שגור אצלי לומר שאני כזאת קטנה ואלוקים כל כך גדול ואין לי שום שליטה על השידוכים שלי, אז אני פשוט נותנת לו לחתן אותי, כי הוא המזווג זיווגים. עכשיו תיאורטית זה יענו נראה שאני מאמינה ובוטחת ברמות שהמלאכים היו מתפארים בי. אבל זה לא כל כך נכון לצערי.
2. חרדה. חרדת דחיה, חרדת חריגות- הפחד להשאר לבד, שונה מכולם. החרדה משתקת מלפעול כי המציאות גדולה עליה.
ובעצם אני חושבת שחרדה יכולה לגרום לפאסיביות שנראית כמו אדישות.
ואני חושבת שחשוב מאד לעשות עבודה פנימית כדי לצאת מהפאסיביות הזאת. למה?
מחשבה יוצרת מציאות. אם אני לא אחשוב חיובי ונכון, אם לא אעשה עבודה פנימית וקוגניטיבית לצורך נישואין, ורק אחכה לדברים שיקרו לי, יהיה מאד קשה להניע תהליכים משמעותיים באופן נכון.
זה בכל אופן מנסיוני האישי. אולי יעזור גם לך. אולי לא.
המון בהצלחה!
חיפושית~
רחפת..חיפושית~רחפת..
הייזל תודה יקרות!
אבל לא מצאתי את זה עכשיו.
הרב קוק זצ"ל כותב (עין איה, ברכות ב, ט, רמה):
avid;">הסבלנות, ושפלות הנפש הרעה והפחותה, הם שני קצוות מתאחזים זה בזה אע"פ שהם סותרים זה את זה. הסבלנות היא מדה טובה ילידת הבטחון בד', אמנם לא יאתה להיות תוצאות הסבלנות שפלות ידים וחפץ שוה להשאר בכל רע, ולא להשתדל להנצל ממנו, כי זו רעה חולה. ההתנגדות הטבעית שנתן ד' לאדם, להתאפק בכל עז לצאת ממצב רע, מכל חלי רוחני וגשמי ומכל מחסור שיהיה, הוא אחד מהאמצעיים שעל ידם יבא האדם לצאת מצרתו, ומי זה יהי' החס על הסכל אשר לא יחוש לעצמו. ע"כ קבלה דייסורי הוא רק שקל הקודש המכוון בב' אלה: [א] שתיקותא (=שתיקה) - בתור סבלנות והצדקת משפט ד', והאמונה והידיעה שהרע העובר הוא יהי' לטובה, [ב] ועם זה מבעי רחמי (=בקשת רחמים) - להראות בפועל את חשקו לצאת ממצבו הרע, וכי הוא רוצה לראות חיים טובים. שבהמלא אלה השנים בכל תנאיהם, ייטב לבו, ולא תפול רוחו מסבל יסוריו, ורוחו תחפש במנוחה לצאת מתוך ההפכה, והתכלית המוסרית של הייסורין יפעל עליו במדה הרצויה, עד אשר יהי' ראוי בזה להיות מרוחם מן השמים, בהזדמנות הסבות הראויות לסילוק הייסורין.
נראה לי שזה קשור...
👍חיהל'ה איזה כייף שיש חברות שמגוננותחיהל'הנפש חיה.
חיהל'המשיח בן דודמניסיון, בכל המקרים שבהם לא ראיתי את התמונות של הבחורות (קרי, היכרות דרך גורם שלישי כגון שדכן), כבר בתחילת הפגישה הבנתי ש"זה לא בשבילי".
)חיהל'החיהל'הבאתי לכתוב *היזעל, אבל זה היה עלול להשמע לא כ"כ טוב כשפתאום נזכרים בהקשר.. חחח
יאללה מעצבנים 
וכו'... 
חידושאו - איזו, איזי, איזע, וכן הלאה
אם מפריעים למישהו לישון עד 2 בלילה אז הגיוני שהוא יקום ב9, השאלה אם הוא לומד גמרא עד 2 כי הוא יודע שלא יצליח לישון גם ככה או שהוא משחק קלפים. אך לדעתי צריך לפתור את הבעיה כי באותה מידה יהיה לו קשה לקום לעבודה אם הוא לא ישתנה...
פרפר לילהפרפר לילה
חידושחידושכמובן, תלוי איזה סגנון אתם רוצים
לא רציתי אותו..
אני יודעת שהוא לא התאים לי אף פעם
למרות שהוא רצה לנסות פעם והורדתי..
למה כבד לי מאוד?
אין שמחה כהתרת הספקות..
איפה השמחה?...
הילוששמזכיר לי.. שכשאני נפגשתי עם בחור קשר ארוך יחסית, והיה משהו שנורא הפריע לי, החלטתי שאני לא ממשיכה כל עוד הוא לא מוותר על זה. התייעצתי עם מישהי והיא שאלה אותי 'אם עכשיו זה יורד, ומציעים אותו לחברה הכי טובה שלך, הם מתחתנים..מה תרגישי?'
הייתי גיבורה ועניתי שאני ממש אשמח, כי אדע ללא ספק שהוא לא שלי.
שטויות במיץ. ניתקנו את הקשר. אחרי חודש וחצי הבחור מאורס. אמנם לא עם חברה שלי, אבל זה עדיין מספיק כואב, גם כשעברה כבר שנה..
אז אני יכולה להבין אותך, מצטערת בשבילך.. בע"ה השמחה תגיע בקרוב.. תתפללי לה'..
הרבה שמחה והצלחה יקרה
אולי אפילו הוא היה מפלט רגשי למקרה הצורך או שהיו כפירות רגשיות בכך שזה לא הוא ועכשיו יש החמצה?
לפעמים צד אחד מתחבר מהר יותר רגשית
רק אם אתה יודע שזה חסימה שיש לך ואתה מאד רוצה...
אצלנו היה מקרה הפוך..לי לקח זמן לפתח רגש. אבל בשכל ידעתי שאני מאד רוצה אותו...זה עזר לי.
התפללתי המון על זה, וב"ה הרגש נפתח. אחרי האירוסין.
בעז"ה שאצלך יקרה לפני.
בהצלחה
כלומר, נהנים, נותנים לזמן שלכם ביחד להיות חוויתי וכיפי?
או שהדייטים "מכווני מטרה" בצורה כזו שלא מאפשרת ללב להיכנס?
הרגש הוא לא מכונה שלוחצים על כפתור...
תנסה להינות קצת.
השאלה היא- למה אתה קורא כלום מבחינת רגש?
שם עם עצמך ותהיה כנה ותחשוב מה באמת גורם לרגש שלך להתנגד לזה.
עולים דברים מעניינים בדרך הזאת.
קיבלתי מאחד מרבותי לשבת ולקרוא פרק תהילים מעומק הלב ואז לשבת ולחשוב טוב טוב לפני שעושים החלטות חשובות.
אולי זה יכול לעזור גם בבירור כזה...
הייתי מציע לך לשתף מישהו שמכיר אותך ויש לו שיקול דעת בריא בפרטי הפרטים כדי שיעזור לך לכוון את עצמך.
קשה לפעמים כשאתה בתוך עניין להסתכל בעיניים אובייקטיביות
באומץ וברגישות.
בהצלחה.
לפעמים ניסים מופלאים מתחוללים משיתופים כאלה,
ניסים כיפיים
או ניסים טובים לטווח רחוק..
שווה לתת לזה אולי עוד טיפה זמן לחלחל לתוכך, ואז תוכל להרגיש יותר את הוודאות בקשר
נראה לי שכדאי לעשות דברים נחמדים ביחד, התחושות והמסקנות מהאירועים שלך ביחד איתה יעזרו לך למפות איפה אתה נמצא...
אתה תרגיש על עצמך אם זה ממלא אותך, ונותן לך חשק לעוד או שמשהו חסר אולי.. החלפת אווירה וזמן שאתם רצים ביחד מברר אם זה מתקדם ועושה לכם טוב בלב.. החיכוך הזה גם עוזר להרגיש אם הקשר מצמיח משהו פורה ועוצמתי
אני חושב שההתלבטויות האלה, גם מה שאני חווה על עצמי, זה נקודות לגיטימיות- חששות ,ספקות והתלבטויות על מה שמפריע ולא הולך חלק, כי בסוף אנחנו אמורים להגיע לשלב של ביטחון גמור וזה דורש בירור נוקב
מה התכיפות של הדייטים, אתה מתגעגע לפגוש אותה?
תמיד בקשר חזק עולה לי הרצון להמשיך ולחפש אחרות כי בטח יש אחת יותר טובה
קצרה בזמן, ממליצה לך לבדוק את העניין הזה עם עצמך
גם לי לא היה רגש תקופה ארוכה והשכל אמר שזה זה. היום אנחנו מאורסים ב"ה והרגש הגיע. אם יש הערכה לאישיות אז מתפתחת אהבה. יכול להיות שמה שמעכב את הרגש זה אולי מראה חיצוני שאתה לא ממש מתחבר אליו וזה לשיקולך עד כמה זה מפריע.
כדי לוודא שיש רגש תחשוב מה תרגיש אם תוותר עליה או שהיא לא תיהיה מעוניינת, עד כמה תקח את זה בקלות ותחשוב שיש טובות ממנה
והיום אני מאורס... 
כמה נקודות:
א. תחפש איפה אתה מוצא הערכה, גם אם זו הערכה שעדיין חיצונית ולא מביאה לרגש, תקרא להערכה הזו בשם אצלך, הרבה פעמים הרגש הוא כן חייל של השכל, גם אם זה לא מה שיפתור את הבעיה זה יועיל בהמשך...
ב. תעשה לעצמך מיפוי של מה שאתה רוצה באשתך לחיים, בלי קשר לקשר הזה, אחרי יום - תבדוק מה מתוכם קריטי לך, לא יותר מ-5 דברים! , תסתכל אח"כ איפה זה עומד בקשר הזה, זה יכול לעזור לך לעלות על מה חוסם אותך. וגם מועיל לנקודה א...
ג. - זה היה ודאי חלק מהפתרון אצלי - להתחיל שלב של פגישות בלי התחייבות לכלום, רק להיות ביחד ובכיף, בלי לחשוב שאתה הולך להתחתן איתה, לא להיות מוכוון להחלטה של כן להתחתן או לא. צאו לשבועיים שלשה כאלו (מזכיר קצת קשר חברי של חילונים, אבל ההבדל ברור...), ואחר כך תתחילו לחשוב שוב.
ד. לא לפחד כלל שמא יש אחת טובה יותר במקום אחר, ברור שזה תוקע.. קודם כל עד שלא תשתחרר מהמחשבה הזו - לעולם היא תישאר ותפריע לכל קשר באשר הוא, ובנוסף - לך בתמימות למה שה' מועיד לך.
נ.ב. כתוב ברמח"ל שזוג שנישא ולא הכריזה עליו הבת קול 40 יום לפני יצירת הולד - אז הקב"ה מכריז עליו בכניסתו לחופה, אז גם מזה אין מה לפחד... 
זה מובא פה בדרך אגב, לא מצליח למצוא את המקור משום מה
ה-40 יום האלה גורמים לי להתקע מנטלית. כי לך תדע...
נצלשנו...
שואלת באמת, לא מתוך ביקורת...
לא נעים - בחיצוניות, במחשבות, או בפנים בעומק?
יותר שמח - באמת או שיותר קל ככה?
שקט - שקט נפשי פנימי או נוחות אדישה?
הפסקתי להתלבט - כי בטוח בזה או כי אין כוח לחשוב על זה?
אני מאמינה שבאמת לא תמיד צריך להיות בעומק ובמעבר,
ושלפעמים נכון וטוב להיות בקליל וברגוע.
אין לי לזה הוכחה,
אבל אני מרגישה שבבפנים שלנו אנחנו יודעים מה טוב באמת.
ולכן,
אם לא נעים לך ממה יגידו או ממה שאתה רגיל להגיד על מצבים כאלה,
ובאמת אתה שמח ושלם עם עצמך שם,
לא נורא, הכל טוב, תהיה איפה שאתה.
אם לא נעים לך באמת כי לא טוב לך,
תמצא את הדרך שלך אל מה שטוב לך,
לא בהכרח אל מה שהיה טוב בעבר,
אבל לטוב חדש שתהיה בו שמח ושקט ובלי התלבטויות בנעימות, מתוך שלמות עם זה ( :
בהצלחה!
ליוא מפראגאנחנו ממש ממש רוצים לשמוע שהיה לך טוב...
ארץ השוקולדבגודל האמונה שלך, שבוודאי עמדה לך וזכיתם.
שנזכה גם, לאמונה ומתוך כך לאהבת האמת הזאת.
וכל כך משמח!
ום לכולם..
אני מרגיש צורך לשתף, מקווה שתבינו בעזרת השם.
אני לומד בישיבת הסדר מוכרת. כבן 19.
כבר כמה שנים שאני מרגיש שאני נמשך ל...ילדים. כשהייתי קטן יותר לא הבנתי שזה בעייתי.
אני חושב שבערך בשמינית ובשיעור א' במיוחד, התחלתי להבין שזה באמת בעייתי.
אני שומע המון דיבורים על הנושא הזה, בחלק מהם אני גם משתתף- והלב לפעמים רוצה להתפוצץ- לשתף חבר קרוב, שיהיה איתי, ש"יחבק" אותי כשצריך, ויתמוך בי.
ברוך השם, אני מסתכל על זה בצורה מיוחדת, בזכות הכוחות שהשם יתברך נותן לי. פעם ביקשתי מהשם שיקח ממני את זה, היום אני מסתכל על זה בתור מתנה, שהשם יתברך מעניק אותי לאנשים נבחרים, שהשם יתברך גם נתן להם כוחות מיוחדים להתמודד עם זה.
יצרתי קשר עם ארגון "עצת נפש" שתומך בצורה מעולה, ובעזרת השם, אני עומד לפני טיפולים פסיכולוגיים שיעזרו לי להתגבר על זה.
מדובר על סכומי עתק- כ-450 ש"ח למפגש. לתקופה ארוכה...אבל ברוך השם- אני משתדל מאוד, בהצלחה אפי', לשמוח עם זה ואני באמת שמח עם הניסיון הזה.
אבל, עם כל זה, אני שבור מאוד...
בתור בן שגדל בסביבה דתית הייתי ואני עדיין מוקף בבני מיני.
נפלתי בעבירות חמורות מאוד, מהחמורות שיש, וזה לא עוזב אותי לרגע. אני מתבייש לפעמים להתפלל...
מה אתם אומרים? אשמח לתגובות...
האם לשתף את שני חבריי הטובים ביותר???
קודם כל חשוב שתדע שאתה לא לבד, לא רק שיש עוד אנשים כמוך, אלא שכל ירא ה' באמת-איתך. אולי זה לא נשמע ככה לפעמים כי בשביל צרכים חינוכיים כדי למגר את התופעה של ההתגאות בדבר הזה אז יוצאים על התופעה בפומבי, אבל חשוב נורא שתדע-אנחנו איתך. עם זאת אנשים שעוד לא צמחו כל צרכם, ביחוד בגיל שלך(שהוא גם גילי),אנשים עוד לא למדו להסתכל על המציאות נכוחה, להחיל ולחבק בצורה באמת אוהבת. אני אומר זאת מניסיון, להבדיל במצב שלי כחוזר בתשובה, מעטים היו אלו שהיו מסוגלים לא לשפוט אותי בין בני גילי ולהיות חברי אמת ותומכים שעות הצורך. זאת הזדמנות לא רק שלא להתבייש להתפלל אלא לפתח קשר הרבה יותר אישי ופתוח עם הקב"ה, להתפלל בעוז בחיבור ובהשתפכות הנפש. ככה מתנתקים מהעוון לעולמות אחרים לגמרי שכולם דביקות ושמחה בה'.
שולח חיבוק חם אחי! הקב"ה אוהב אותך מאד!
קודם כל על עצם זה שאתה מודע לעצמך, ומטפל.. ולא מתייאש. ממש כל הכבוד.
לשאלתך, לדעתי זה קריטי לא לספר. בעוד כמה שנים כשכבר תהיה בע"ה מאחורי כל זה אתה תרצה שרק אתה והקב"ה ידעו מזה ולא אף אחד אחר. זה גם נותן לך תחושה שרק ה' יודע עליך את כל מה שעברת וכמה התגברת וכל הדרך.. אני עצמי חוויתי משהו שלילי שהרגשתי צורך לא לשתף אף אחד חוץ מחברה ממש טובה שלי, היום כשבכר עברו כ"כ הרבה שנים מאז, היא באה והזכירה לי את זה. לא מכוונה רעה, אבל הרגשתי כ"כ רע.. לא מומלץ.
ו..עוד נקודה, כתבת ש'אתה מתבייש להתפלל לפעמים'.. לדעתי ה' כ"כ אוהב את התפילות האלה, שדווקא מגיעות מלב נשבר ומבויש.. אתה רק מראה לה' כמה אתה מחובר אליו ורוצה את קרבתו. ה' הוא אבא טוב שממש אוהב אותך.
בהצלחה רבה רבה
הבן אדם כותב שהוא מתמודד עם הניסיון כמו גיבר "בהצלחה אפילו",
ומצטער באמת על העבר.
ואתה בא ותוקף אותו??
לא הבנתי מה נפלת עליו עם מחקרים שאתה מודה שלא שייכים אליו.
(לצורך העניין- אתה לא מבין בניסיונות שלהם אז אל תשפוט! זה כמו לשאול איך פעם חטאו כ"כ בע"ז).
נכון שלכפר לגמרי על חטאים לוקח זמן,
אבל ברגע שיש הרהור תשובה כבר נחשבים צדיקים!!
אין סיבה שיתבייש להתפלל, ה' אוהב אותו מאוד!
תגובות כאלה לא עוזרות בכלל, בדיוק להפך- גורמות לייאוש ולעוד נפילות.
"עיקר הנפילות באות משום שאינו מאמין בקלותה של תשובה."
בגלל המחקרים אתה מאשים אותו?
אולי הוא לא חוטא יותר מאחרים, למרות שהניסיון שלו יותר קשה?
זה נראה שסתם קראת מחקרים וחיפשת מישהו לפרוק עליו.
אתה לא יכול לדעת אם זה אותו נסיון, כי אתה לא מתנסה בו!
נכון שאנחנו צריכים להתייחס בחומרה,
אבל נראה שגם הוא מתייחס בחומרה ובתהליך מתקדם של תשובה, לא סתם הרהור תשובה.
אז בשביל מה לתקוף אותו??
צריך לדעת מתי ואיך לומר דברים.
שהרי מן הסתם תשובה מאהבה שהופכת זדונות לזכויות,
הופכת זדון יותר גדול לזכות גדולה יותר,
אז באמת לא נכון להשוות.
לא באתי לזלזל בתחושות,
אבל נראה לי עדיף שננסה להשליט את המוח על הלב,
ולגרום ללב להיות נפעל ע"פ התורה ורצון הקב"ה.
@ניב ע, אשריך! באמת...!
אני כ"כ מבין את הקושי שלך ואת הכאב שלך,
ומצד שני מבין שאתה נמצא במקום מאוד לא פשוט,
שאין לי באמת יכולת להכיל אותו ולחוות אותו.
יצא לי ללוות קצת בחור שהיה לו את האתגר הזה,
שהיום הוא ב"ה נשוי פלוס לבחורה מקסימה.
אני עוד זוכר שהוא הצליח לשכנע אותי שיש כאלה שאין להם תקווה,
אחרי שניסה מה שניסה, התייאש איך שהתייאש ולא נאריך בפרטים.
אם אתה רוצה, אתה מוזמן לפנות בפרטי, אם תראה לנכון.
אני מאמין בך, ושולח חיבוק גדול!
בע"ה...
[אם לספר או לא. מורכב...
רק תדע שאחרי שאתה מספר - הם לא יחבקו אותך,
לפחות עד שתיכנס לחופה, מהרה בע"ה]
בן אדם שמבקש עזרה לא פוגעים בו בנקודת החולשה שלו, אלא עוזרים לו להתמודד.
בטח צדיק עליון כזה שעומד בניסיונות כל כך קשים (אולי מהקשים ביותר שיש לפי התיאורים) ולא נכשל אלא בוטח בה'. והבוטח בה' חסד יסובבנהו.
זה שהחברה לא מתוקנת בענין הזה זה לא אשמתו, וזה לא מצדיק כזאת חוצפה להטיח בו כל אשמה.
קשה לי להאמין שקראת את כל הדברים שלו; מסתמא לא קראת בעיון. פשוט לא מסוגל להאמין לך שזה מה שיש לך להגיד לו.
אשמח מאוד אם אני צודק!
אם הוא היה פדופיל.
ממה שהוא כתב בכלל לא הבנתי שהוא פגע בילדים או במישהו.
ובכלל, גם אם אומרים דברי אמת,
כשם שמצווה לומר דבר הנשמע,
כך מצווה שלא לומר דבר שאינו נשמע,
וכמו כן לא לומר דבר שיחליש מישהו במאבק הקשה הזה,
נגד כל התרבות החולנית וההזויה שמתפתחת סביבנו.
בדיוק בשולחן שבת דברנו על המושג שנקרא 'קרבן שני'.
בהנחה שמדובר באדם נורמטיבי,
רופא שבגלל טעות שלו נפטר מישהו, חלילה,
או נהג שבגלל טעות שלו נהרג מישהו, חלילה,
ואפילו אם זו לא אשמתו בכלל (ילד קפץ לכביש וכדו')
לא באמת צריך עונש עכשיו.
הוא רוצה למות. רע לו.
הוזכר שם מקרה על רופא, סגן מנהל מחלקה, שהתפטר,
כי הוא לא היה יכול לשאת את תוצאות המעשה שלו.
גם לו יצויר שהוא אשם, לא צריך להרוס חיים של עוד מישהו.
גם אם חלילה נעשה על ידו המעשה הגרוע ביותר,
וגם אם הוא אמור לקבל עונש על המעשה,
נשמע שמספיק רע לו גם בלי החיזוק שנתת לו.
נראה לי שיותר יוסיף לעולם לחזק אותו לתת לו כוח במאבק.
וגם אף אחד לא אמר שהוא פגע בילד.
גם אם כן, לא נשפוט את זה על פי רגשות ביחס לאנשים הקרובים אלינו, אלא באופן אובייקטיבי.
ככה נראלי..
זה בריא, זה אומר שיש לך הבנה עמוקה בעומק הנשמה שלך ויראת הרוממות. אבל אם זה מונע ממך להתפלל, תדע שהיצר הרע מבלבל אותך.חג'דומטדווקא הנפילות הן סיבה טובה להתפלל וללמוד תורה ביתר רבאק 
אתה מתמודד עם העניין הזה באופן מדהים, אשריך.
לכל אחד יש איזושהיא התמודדות שאין לרוב האנשים האחרים, גם בתחום הרוחני.
בהצלחה רבה!!
אם אתה אומר שהן מבינות את זה כשכבר מתפתח משהו, אני מבינה שזה אומר כשכבר יש ביניכם שיח יחסית פתוח, אז אפשר לנסות להרגיע והיות שם בשבילה.. בסופו של דבר, זהה יקרה בלי שום קשר לבחור מסוים. יש לחץ. וזה יקרה, רק צריך את הגישה הנכונה..
בהצלחה
לא עולה לי משהו, נראה לי שזה יקרה ככל שהקשר יתקדם.. אלא אם כן זאת תהיה מישהי אדישה.. זה מלחיץ אין מה לומר, וכל אחת מקבלת את זה אחרת..
חח מה שיוצא זה שאם לא תנסה לא תדע ;)
אולי תפילות יכולות לעזור.. שיהיה בקלות ובלי ספקות וכו'..
בהצלחה רבה
פצלש אנונימי
