דייט ראשון, יושבים בבית קפה.
הבחור: ״בלה בלה בלה... וגיגלתי את השם שלך - יש לי חבר ב8200, הוא עזר לי לחפש...״
*הלוואי וזו הייתה סיטואציה מומצאת. לצערי, טרו סטורי 🤦🏻♀️
יש הרבה שמבררים אצל כל מיני אנשים לפני שניפגשים.
מה ההבדל?
הוא אפילו סיפר לך, כי הוא לא רוצה להסתיר ממך.
לא ברור מה הוא ציפה למצוא עלייך..
כנראה באמת רצה למצוא אם יש לך פייסבוק.
כנראה סיפר לך כדי להתלהב שיש לו חבר ב 8200..
יש הרבה שמגגלים את השם של מי שמציעים להם,
סתם כדי לראות אם יש לה פייסבוק או שיצוץ פתאום כתבה/סרטון עליה.
יש גם הרבה שנעזרים בחברים בבירורים כי הם פחות טובים בזה
(למרות שלא ברור לי איך החבר יכל לעזור פה).
והחיפוש שעשה עם חבר שלו סתם מיותר, לא כ"כ נורא לדעתי.


מגיב ככה (אם הייתי בת...):
"טוב, טוב, תוריד ת'אף. אני יודעת שהיית בצבא ושאתה גב- גבר. אתה לא צריך לספר לי על הפגישה הראשונה שאתה גאון ויש לך קשרים ופרוטקציות ב8200. בהמשך נגלה את הכישורים שלך..."
אחר כך הייתי מעיפה אותו לכל הרוחות, ושהחברים שלו מ8200 יצילו אותו
מאחר וזה פורום דתי, אז מן הסתם כולם פה שומרי שבת. וכמובן שכולם פה גם שומרי כשרות.
מה הקשר?
כפי ששני אלו הם דברים בסיסיים ומובנים מאליהם, כך גם היחס לחוזר/ת בתשובה.
כפי שלא תשאל "חברה, כמה אנשים פה הולכים לחוף ים מעורב בשבת לאכול חזיר" - כי כנראה שלא יהיו, כך גם - כמובן - לא יהיו אנשים שיפלו חוזרים בתשובה.
שמח שיכולתי לסגור לך את הפינה הזאת.
שגם לשמור שבת זה לא פשוט. או כשרות. אבל אנחנו יהודים ואין לנו ברירה.
כ-ז-ה פשוט.
דבר בשם עצמך.
אשריך שאתה יכול להכיל את זה!
לא כולם היו מכילים את מה שאתה מכיל בנישואיך,
שאני כ"כ שמח עליהם ומקווה שתשמחו בהם תמיד
[בשיא ההערכה, בלי טיפת ציניות].
לא מובן לך שיש אנשים שיידחו אותם דברים שקיבלת?
לא מובן לך שיש אנשים שירצו שווער ושוויגער שומרים מצוות?
לא מובן לך שיש אנשים שיפריעו להם חוויות העבר של חו"ב?
מצוות אהבת החוזר בתשובה, כמו אהבת הגר או אהבת ישראל,
לא מחייבת אותי לרצות להתחתן איתו, אלא להעריך אותו ולאהוב אותו.
הראיה: עד שייראנה.
אין לי בעיה אם אשה לא נראית טוב בעיני,
ואני מצווה לאהוב אותה (כי גם היא בכלל עמך בתו"מ).
אבל אם נתחתן ואמצא בה דבר מגונה, חלילה, זה חמור מאוד.
לכן התורה התירה לי להסתכל על אשה (געוואלד!!),
כדי לא להתחתן עם מי שאני לא יכול להכיל אותה.
תודה שטרחת לכתוב. לא מובן מאליו.
זה לא אני שנחרץ - זאת ההלכה וגם הגישה היהודית. אני יכול להתחיל להפגיז מקורות - אבל כולנו יודעים לגגל. הנה מקור שאני אוהב : http://shlomo-aviner.net/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9A_%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%94_(%D7%A9%D7%95%22%D7%AA)
להסתכל - מראה - זה שונה ואכן התורה אמרה לא להתחתן בלי לראות.
הוא כותב שזה מותר, ושאלו שלא רוצות - טועות.
גם אלו שרוצים רק שיער כחול ועיניים בלונדיניות טועים.
זה לא פוסל את בעלי העיניים הירוקות והחומות, כידוע,
כמו שבעלי התשובה אינם אנשים פסולים.
כמו שאני יכול להבין את הטועים האלה,
אני יכול להבין גם את הטועים האלה...
זה המצב, אז בא לא נכחיש את החוש ונטמון את הראש בחול...
והערה בהלכה על עד שיראנה:
באמת יש חילוק. קיבלתי (לאור הסוגיא ביבמות).
לרוב, הורים שאינם דתיים או עבר של בן הזוג לא ישפיע על הנישואין,
וברוב המקרים (כלומר, כשיש להם טאקט) גם לא על חינוך הילדים אח"כ.
מראה בלתי מוכל של אחד מבני הזוג - בהחלט עשוי להשפיע לרעה.
Talp01
כי בשמחה תצאו.כמובן בכמה עבר מאז שחזר..הדברים שעבר בהיותו חילוני משפיעים אז לדעתי ממש תלוי.

רק שהיו כמה דברים שהיה חשוב לי לבדוק.
זה ממש תלוי בכל מקרה לגופו.
הגיוני מאוד שיהיו בנות שלא ירצו לצאת בגלל זה.
אז מה?
בעיה שלהן.
בגלל פרט קטן ושולי הן הפסידו בחור חמוד.
כך לפחות אני מתייחס לבנות שלא רצו לצאת איתי,
בגלל פרטים קטנים ושוליים שיש לי בCV.
בקיצור, יקירי, בנחת.
קח כמה נשימות, תרגע ותבטח בה'.
השי"ת ייחד שמו על הזיווג,
ויש לי תחושה שהוא לא שכח אותך...
מקווה שתמצא, מהרה מהרה, בנחת ובשמחה!
שיש הרבה שלא רוצים ויש כמה (לא בודדים אבל גם לא הרוב) שלא רוצים.
מה בכוונתך לעשות? לא תיפגש עם מישהי מהציבור הדת"ל?
אני לא בא חלילה להתקיף, אני תוהה רק מדוע זה משנה כמה אנשים יהיו כאן בעד וכמה לא?
(מצטער על הניצלו"ש, אבל אולי זה ישרת את המטרה)
יש מבחינתך הבדל בין בעל תשובה לאחד שהתחזק מאוד,
נאמר היה יותר לייט ועבר תהליך בישיבה וכדו'?
כי את זה אפשר לברר די בקלות בבירורים לפני קשר,
[למשל ממעבר קל על קורות החיים (מגורים ומוסד לימוד)
ושאלה תמימה 'תמיד הוא היה כ"כ צדיק?']

כאן פעמים רבות.
לא נראה שיש ענין להעלותו תיאורטית, רק כדי לקבל" זוית ראיה על המתרחש". הרי עלול לפגוע באנשים.
למעשה, כבר נאמר בעבר שיכולים להיות הבדלים לפעמים בין בנים לבנות, ובין אנשים שונים. ושלא תמיד זה תלוי בעוצם המעלה האישית של האדם. העיקר שכל אחד יפעל בכנות, לפי מה שמתאים לו באמת, ולא בגלל שאחרים אומרים לכאן או לכאן.

מחויבת לכל מה שההלכה אומרת, וגם כמובן מביעה נכונות עמוקה לקיים כל מה שההלכה מחייבת - הרי שהיחס שלי אליה היא כמו דתיה לכל דבר,
וכל מה שצריך לראות זה התאמה נפשית - קשר של אהבה, וכן התאמה השקפתית (שהיא לא תצדד לי פתאום בהשקפות חרדיות, שלא כפי שחינכוני ריבותיי הקדושים ושאני מזדהה עימם בכל עומקי נפשי), אם כן אז סבבה ישר לחתונה.
קשה לריב עם שניים יחד...
ועכשיו ברצינות- מה זה משנה?
לכולנו יכולות להיות בעיות, ואם יש בעיות בסביבה של הצד השני הייתי בודק איתו אם זה משפיע ואיך וחושב אם זה מתאים לי.
לי יש אח שנפטר- האם פוסלים על זה? אני מקווה שלא. נראלי שכל הבנות שנפרדו ממני לא עשו זאת בגלל זה.
אולי להפך- זה שהוא עבר את זה בתור ילד נותן לו מבט יותר עמוק על הקשר והוא יותר השקיע/ ינסה להשקיע בנישואין.
בהצלחה!
יש כאלה שהתעצמו מזה נורא,
ויש כאלה שקרה להם להיפך.
יש מקרים שזה גורם למשפחה להיות סופר חשובה,
ויש מקרים שהמושג משפחה מאבד מערכו.
יצאתי עם בנות מקסימות שיש להן הורים גרושים.
צריך לבדוק לגופו, מי הבנאדם שמולך.
בהצלחה!
שיהיה בהצלחה חבר. אל תתייאש
כאילו כל מי שמתחתן עם הראשונה או השנייה שנפגש איתה הוא סתם תמים,
ושאין להם חיים מאושרים.
לא צריך להנמיך אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמי,
צריך פשוט לא להשוות את עצמי עם אחרים.
יש אנשים שנגזר עליהם משמיים לעבור יותר קשיים בדרך.
והאמת- לכל דבר חסרונות ויתרונות.שמשוענניםוכמובן שבהינתן מצב קיים חשוב לראות את היתרונות, כמו שהקטע הזה מיטיב לעשות. רק זו תמימות להאמין בכך מבלי לראות את כל התמונה...
משתדל לקבל באהבה את הטוב ואת הרע מאתו ית'.
אם הקב"ה היה רוצה אותי נשוי - הייתי מבסוט,
אבל מסתבר שהקב"ה רוצה אותי מיוסר בדייטים - מקבל.
מבין שזה מה שהוא בחר לי,
בחכמתו ובחסדו שאין להם קץ ותכלית.
זכותו.
סה"כ הוא מלך העולם,
לא אני.
למה לחיות בסרט, במעין תשובה של רמיה?
אפשר לעבוד פנימה, ולגלות את ה' בתוך הקושי.
איך אמר פעם ת"ח לחבר שלי, בהקשר אחר
('היא ממש צדיקה, ואוהבת תורה, אבל לא בת ת"ח...?'):
'זה הבדיעבד שלך, אבל זה הלכתחילה של הקב"ה'.
זה נראה לי היחס הנכון למצב הזמני המייסר של הרווקות.
אם אני זוכר נכון...
גם אם זה הוא אמר לו, למיטב זכרוני...
כי אני קורא פה.
שאלה בעיקר לבנים-
אני ב"ה עומד להתחתן עם בחורה מדהימה ואנחנו מתלבטים איפה לגור..
אני ילד גדול כבר ממזמן ולצערי לא זכיתי ללמוד בישיבה בצעירותי ותמיד רציתי לעשות את זה אבל החיים לקחו אותי לכיוונים אחרים. עכשיו אני מאוד רוצה והתנאים גם מאפשרים (בת הזוג תומכת והמצב הכלכלי של שנינו מאפשר)-
איפה כדאי לדעתכם ללכת ללמוד?
האם יש מענה לבחור כמוני , (מעל גיל 30) בציונות הדתית חוץ ממכון מאיר (אני חושב גם על מכון מאיר )?
כרגע לא משנה לי ולא סגור על היקף הזמן שאדרש להשקיע..
אפשר לשלוח מסרים.
אשמח לשמוע המלצות ושיקולים בעד ונגד.
חוץ מישיבה תיכונית לא למדתי באופן מסודר בשום מקום למעט שמיעת שיעורים וכו.
חידושתתעניין במקום שאתם הולכים לגור
האם יש שם ישיבה גבוהה? או ישיבה כלשהי?
להתחבר אליהם..
לפעמים יש כאאלה שיש בהם מסלול כולל כלומר לאברכים..נראה לי..
ובכללי להתעניין בגרעין תורני באזור שאתם הולכים לגור... כמה שיותר קדושה ויראת שמים..שיעורי תורה וקהילה..
קודם כל אשרייך! זו לא החלטה פשוטה. באמת להפנות את הכוח לבניית הבית מתוך תורה אחרי שנים זה משהו מרשים.
יש מענה בהרבה מקומות, השאלה מה אתה מחפש. איזה סגנון ואיזה כיוון.
בסופו של דבר מי שמעוניין בתורה, כמעט כל מסגרת תסכים לקבל אותו ולעזור לו למצוא מערכת מתאימה בתוכה.
אתה צריך לברר עם עצמך לאיזה כיוון אתה רוצה ללכת, יש כמה שאלות משמעותיות-
גוש או קו? התפיסות והגישות הן שונות, מי שבחשיבה ובאופי שלו מתאים לצד אחד יקשה עליו ללמוד במקום שמאוד מחנך לצד השני.
כמה קשר עם הרבנים? יש מקומות שבהם הרבנים הם בשמיים וצריך להתאמץ מאוד בשביל להגיע לקשר אישי, יש מקומות שבהם הרבנים יותר נמצאים איתך.
כמה דגש על בניית אמונה לעומת לימוד גמרא ישיבתי? שוב יש מקומות שבהם לימודי אמונה הם יותר תופסים נפח וחשיבות לעומת אחרים.
זה נראה לי הבסיס שצריך לחשוב עליו ולפי זה לחפש.
עזרת לי.
אני מתחבר לגישה של ישיבות הקו, לא תורת החיים.
זה בגדול מה שאני יודע בבירור.
אני בטוח שאצטרך גישה לרבנים.
אני רוצה את הבסיס, אין לי אותו. כרגע רוצה הכל- לא יודע למקד.
חלום שיש לי הרבה זמן.
שמח לשמוע שאתה חושב שכל מסגרת תסכים לקלוט אחד כמוני כי אני קצת עוף מוזר..
אני יודע שיש הרבה ישיבות שמתאימות לחוזרים בתשובה במגזר החרדי ותהיתי אילו ישיבות יש בציונות הדתית לאחד כמוני.
מבחינת מיקום רצוי שיהיה באיזור ירושלים.

ע מאחרונה
הדוכס מירוסלב@ליוא מפראג ביקשת תיוג
שמעתי על זוגות שהחליטו שיהיה להם קשה לחיות חיי נישואין באותו בית בלי לריב,
בעקבות זה הם החליטו לגור בשני בתים נפרדים ולהפגש במשך היום - כמו חבר וחברה.
והילדים פעם אצלו פעם אצלה או כל סידור אחר..
ככה לפחות הם נשואים - זה מה שהם אומרים.
מה הייתם אומרים על זה לזוג שטוען שקשה לו? זה רעיון טוב או גרוע?
הדוכס מירוסלבמנסה לסדר לעצמי את המחשבות. לא יודעת למה, אבל הרגשתי שיש פה מקום לזה. ולמרות שזה אנונימי פה, זה עדיין דורש קצת אומץ.
אז כמה רגעים של "יומני היקר".. 
אחרי כמה בחורים שיצאתי איתם (בחורים ממש טובים!) וחתכתי.
מנסה להבין מה הנקודה. מה שורש הבעיה.. חסימות? או פשוט חוסר התאמה? פחד?
אני אומרת לעצמי ש"זה לא זה". אבל ממה זה נובע?
מרגישה שאני יודעת מה האמת. אבל מתקשה להגיע לשם.. זאת עבודה. עבודה קשה. אבל מרגישה שמשהו צריך להשתנות קצת לקראת הבחור הבא. לא ממקום של התפשרות. ממקום של בירור אמיתי. של אמת אמיתית.
אולי אני מפחדת ממחוייבות? מהפחד ש"אין דרך חזרה".. שהוא לא יסכים איתי על כל דבר..
אבל אני יודע שהאמת היא שבאמת לא מסכימים על כל דבר. אבל זה עדיין מפחיד אותי ומרתיע אותי באיזשהו מקום..
אני מפחדת שברגע שאני יודעת שהצד השני מאוד רוצה זה ישר מוריד לי מהרצון להמשיך.
אולי זאת גאווה? התנשאות?
מצד אחד יש לי "רשימת מכולת". אני מודעת לזה שזה לא טוב כשהיא כבר מתחילה להיות ארוכה מדי וחסרת פרופורציות. אבל אני לא רוצה להרגיש שאני מתפשרת. מצד שני אני גם לא ישר פוסלת עליהם. מכירה את הבן אדם. לומדת להכיר אותו קצת..
אבל אולי בסוף "גבר החלומות" שציירתי לעצמי יושב לי בתת מודע שלי ולא משחרר? ובעצם גם שלא במודע אני מתקשה לקבל בחורים שקצת סוטים מהדמיון הזה?
אולי זה בכלל לא זה? אולי זה בכלל המחשבה "שיש אולי טוב יותר מזה"?
לא מצליחה להבין את הנקודה.
זה קשה. ומתסכל מאוד.
אולי פשוט חסר לי את אלמנט ההתאהבות? נכון שזה לא העיקר, ולפעמים יכול לבלבל מהאמת, אבל אולי דווקא אצלי זה נחוץ?
וואו. כל התהליך הזה כל כך מבלבל.
צריכה להתפלל על זה.. והרבה יותר.
זה לא בא ברגל כמו שחשבתי שזה ילך..
לא מתוסכלת מכמה זמן אני מחפשת ועם כמה בחורים יצאתי(כי זה באמת לא הרבה.. וגם לא הנקודה). אלא מהחיפוש עצמו. שהוא כל כך לא ברור ודורש כל כך הרבה כנות ואמת והשתקפות אמיתית של האני העצמי שלי עם כל השאיפות והרצונות הפנימיים שלי.
אז כנראה שזה היה שלב א' של התהליך.
ההשתפכות שאחריה צריכה לבוא העבודה האמיתית.
וקשה לי קצת להודות בה.. אני צריכה לחשוב על זה..
אבל בכל זאת משהו בי משתוקק שיציעו לי כבר איזה מישהו שאני פשוט ממש ארצה ויהיה ממש יתאים..
רק פעם אחת הייתה לי הצעה שממש התלהבתי עליה. כל השאר היו הצעות טובות, בכיוון, אמרו עליהם דברים שמאוד התחברתי אליהם, אבל לא באתי מספיק מולהבת..
תודה רבה!
התחברתי מאוד למה שכתבת..
בהחלט נקודות למחשבה להיכנס איתן לשבת 
דורש הרבה אומץ להתמודד עם הפחדים שלנו והחסימות שלנו
אבל זו הדרך הנכונה
בהצלחה
בראש השנה שאלו למה לא אומרים "שערי נישואין"
כנראה שמעבירים לנו מסר שבעניין הזה אנחנו המפתח להצלחה שלנו ![]()
תהלים בלנ"ו


תהלים בלנ"ומא - נ
נא - ס
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
סא - ע
עא - פ
פא - צ
קא - קיב
סא - ע
פא - צ
תהלים בלנ"ו
לב טהור:)





הכי בעולם



הכי בעולם
)
ברגוע
לב טהור:)

מזל טוב לרגל היותך דודה טריה ! (ועוד עם נסיון בגננות, אז בכלל שווה)
יאלה מחכים למזל טוב השני ![]()
ותן טל
איזה אושר ![]()
כמה שהיא זכתה האחיינית הזו היא עדיין לא יודעת ![]()
שיהיה תמיד בשמחות ![]()
![]()
![]()

😍חיהל'ה
בהשתדלותי
לב טהור:)בס"ד
ובהזדמנות זו מזל טוב לך יקרה!!
רציתי לכתוב לך כבר מזמן בווצאפ אבל עומסי החיים השכיחו זאת ממני...:/
שאלה שאלתית.אחרונהקודם כל מתכון למלא בעיות, ולדעתי אי אפשר לנהל ככה בית באורח חיים דתי.
גם הזוגות שכבר יש כאלה, בעייני הצד שדתי הוא לא בדיוק דתי.
אפשר לכבד את הדת והכל, אבל האורח חיים הדתי הוא דיי נוגד את האורח חיים החילוני..
בקיצור חבל שכך..
תודה רבה לכל התגובות, הפחתם בי הרבה תקוה. בדרך לקראת הבית המיוחל יש לא מעט עליות ומורדות והחיזוק,בין ברגש ובין מבחינת המידע החשוב, מוסיף המון ומאד מאד מועיל.
איך אני מוציא מהראש את הבחורה שיצאתי איתה והיה לי את הקשר הכי אמיתי ומשמעותי איתה??
לפני שנה וקצת היכרנו דרך אדם משותף, ויצאנו בערך חודש. ואז בחנוכה היא חתכה בטענה כלשהיא.. היה קצת קשה אבל בכל זאת. זה משהו כמו שלושה שבועות.
לפני חצי שנה בערך. שבועיים לפני ר"ה. אותו אדם משותף התקשר אלי ושאל אם אני פנוי. אחרי שאמרתי לו שכן הוא סיפר לי שהבחורה דיברה איתו והיא היתה רוצה שננסה שוב. לא רציתי שוב להתאכזב מחדש ממנה. אמרתי לו שרק אם היא רצינית לגבי זה והיא לא מחליטה לחזור בגלל לחץ מההורים או ממישהו אחר. וזה גם מה שאח"כ שאלתי אותה בטלפון שדיברנו. היא אמרה שזה לגמרי בא ממנה ההחלטה לחזור.
יצאנו בערך 3 חודשים שתכלס, הם מרגישים כמו חודש אחד מבחינת בניית הקשר. הבחורה כמעט כל ה-3 חודשים לא ידעה מה היא רוצה מעצמה. טוב לה בקשר והכל מצויין. אבל מאוד מבולבלת. ובחנוכה האחרון שוב היא חתכה. החנוכה השני הכי מבאס. שנינו בוכים ביחד פארק בדייט האחרון כי באמת לא היתה לה סיבה וסתם כל המצב הזה היה מאוד עצוב לשנינו.
ב"ה מאז אני כמעט ולא חושב עליה. אבל העניין שמאז כבר עברו 3 חודשים ובזמן האחרון היא שוב חוזרת לי לראש עם כל מיני מחשבות מהקשר. וזה גורם לעצבות כשאני נזכר בכל הזמנים הטובים שלנו והפחות טובים.
אני מבין לגמרי שאם הקב"ה היא לי אותה רק בשביל שאני אלמד משהו חדש על עצמי או שאני צריך לעבור תהליך כלשהוא לפני שאפגוש את המיועדת שלי. אבל עדיין.. לא פשוט המצב.
ד"א אני חדש פה בפורום אז תודה מראש לכולם.
חיפושית~גם אני חוויתי (וחווה) משהו דומה...
אין לי הרבה עצות (הייתי שמח שיהיה לי גם לעצמי)... אבל מה שכן אני בהתחלה בעיקר חשבתי על כמה צער היא גרמה לי (כביכול) וממילא זה קצת גורם לפחות רצון בקשר, אבל עכשיו אני בעיקר משתדל לחשוב דוקא על כל הטוב שקיבלתי בקשר הזה וכמה הוא קידם אותי (גם הקשר וגם הפרידה), וממילא זה גורם ליותר הבנה של הענין שהיה בקשר מצד ההשגחה האלוקית [כפי שגם אתה כתבת] ואפילו שכנראה כל אחד יקים את ביתו בנפרד...
נוסף על כך, קרה שנפגשתי אח"כ עם מישהי שגם הרגשתי איתה טוב, [ואפילו שזה היה רק התחלה של קשר, אבל היה נראה שיוכל להתפתח משהו ולמרות שבסוף זה לא קרה] ואמרתי לעצמי שאין שום סיבה שאני ארצה דוקא את מי שנפגשתי איתה בעבר, שהרי יש עוד אחת שטוב לי איתה, וגם אם זו לא זו, אולי זו תהיה הבאה...
ועוד משהו, אם ימטרידות אותך מחשבות של אולי אתה צריך להציע לחזור, לענ"ד ממש כדאי לנסות אפילו בשביל לשמוע את הלא ולהבין שזה סופי...
בכל מקרה, ממש ממש מבין את הצער שלך...
מאז כן יצאתי ואפילו היתה אחת שחשבתי שזה אולי הולך למקום כלשהוא אבל גם זה נחתך אחרי שבועיים וחצי בערך.
להגדי שלא ניסתי לדבר איתה?? אז כן נסיתי. כתבתי לה מכתב די ארוך שבוע אחרי הפרידה עם כל המחשבות שלי ושאולי כן יש על מה לדבר. אבל היא לא רצתה.. ואין לי באמת מושג על מה זה נחתך..
רק רוצה לשכוח אותה
עדיין יש לי רגש אליה אבל השכל אומר לא!
אני לא רוצה לפתח כל מיני ציפיות ולא לחשוב עליה בכלל . לא רוצה להתאכזב שוב.
אם היא היתה מבולבלת במשך 3 חודשים אז אין סיבה שעכשיו אחרי הקשר משהו יסתדר לה בראש.
וכבר כתבתי, ששבוע אחרי שהיא חתכה אני כתבתי לה מכתב כדי לראות ממנה אם יש למה לנסות שאולי נחזור. כי לא היתה סיבה שאפשר להגיד שבגללה זה נגמר. אין לי ספק, רק עוד קצת מחשבות.
(איזו כותרת דרמטית...)
שמע, באסה, מבין אותך, קרה לי יותר מדי פעמים.
קודם כל, תהיה רגוע, עוברים את זה.
תנסה באמת להוציא הכל,
קח כלי נגינה ותנגן שירי חתונה
(או 'מה אעשה' של ארז לב ארי וכדו'.
מאוד מתאים, אבל אקורדים קצת קשים...),
תפרוק, תצעק להשי"ת, תתנקה מכל מה שיש בתוכך.
אהבה זה כוח, לא חולשה,
ופשוט השקעת אותו באישיות לא נכונה. קורה.
לא תמיד צריך את זה, ולרוב הזמן עושה את שלו.
אבל אם אתה צריך - תפרוק.
מקווה שתתנחם מהר, ותמצא אותה מהר
כ"כ מזדהה אתך,
גם לי היה קשר משמעותי ודי ארוך, ולצערי הרב מאוד ניתקנו.
עכשיו לפני שנה, אלה היו הימים שנפגשנו, וכל דבר מזכיר לי את הפגישות ובכלל את הקשר ואיך הרגשתי..
לצערי במהלך השנה הזו אני לא הצלחתי לשכוח, כמעט כל יום אני בוכה על זה,
מאוד קשה לי.. יותר קשה לי המחשבה שאין עוד מישהו כזה, נפגשתי עם בחורים אחריו, והכל היה כ"כ לא שם..
במקרה שלי, חודש וחצי אחרי שנתקנו את הקשר הבחור התארס.
לא יודעת איך הוא הצליח להמשיך הלאה כ"כ מהר, כשאני אחרי שנה עוד בוכה עליו..
אין לי כ"כ פתרונות בשבילך, מצטערת..
ניסיתי להדחיק, לומר לעצמי שכל פעם שהוא עולה לי במחשבות אני אחשוב מיד על משהו אחר, אבל זה פשוט לא עובד.
רע לי וקשה לי עם זה.. מקווה שיעבור לי, לך ולכל אחד עם מקרה דומה..
מזכיר את הסיפור שלי, רק שאצלי עוד איכשהו אני מתנחמת בזה שהוא עדיין לא התארס...
תשמעי, אחות. כואב