) ורבי יעקב אבוחצירא! זכותם תגן עלינו! הדליקו נר, קראו תהילים, תתפללו, התבודדו, עשו סעודת מצווה, תשירו ורקדו בשמחה! סגולות גדולות ביום הזה, שעמו צדקה ודברו עם ה' על מה שאתם רוצים.
עד כמה מפריע לכן שאין למדוייט פאות?
אם זה עד מתי שאומר מתי הגאולה תבוא , בע"ה בקרוב
אם זה אומר עד מתי תמשיך לבלבל לנו את השכל ומתי תתחתן כבר אז אותה תשובה 
יצאתי עם מישהו בעבר 4 פעמים, ב"ה היה ממש טוב וזורם,
הרגשתי שזה ממש זה, הבחור היה ממש מה שחיפשתי בהרבה תחומים, בסוף הוא חתך.
מאז אני לא מצליחה כ"כ להתנתק מהרצון לזכות בו ורק בו, מתפללת על זה כל הזמן, אך בפועל מנסה להכניס לעצמי לתודעה שאני צריכה להמשיך ולהתקדם, לכן יש רגעים מסוימים שבטוחה שצריכה להמשיך ולחפש עוד ורגעים מסוימים שפתאום חושדת שיוצא עם מישהי אחרת או שחושבת על תכונות נדירות שהיו בו ומרגישה ממש שעדין מחוברת אליו.(כאילו עדיין לא התנתקתי מהמחשבה שהוא שלי והוא היחיד שמתאים לי) ניסו מאז להציע לי כמה פעמים בחורים ולא רציתי לשמוע, עכשיו הציעו לי בחור והתלבטתי אם לומר שאני פנויה לצאת, בסוף אמרתי שכן ושוב נכנס בי הלחץ הזה שאולי זה סתם יפגע בו אם אני לא לגמרי מוכנה נפשית להכלה, מה אתם אומרים, להגיד לשדכנית שבסוף לו? וכן יש לכם עצה איך להתמודד עם המצב בכללי? (זה לא שאני מרגישה או הרגשתי רגש עצום של אהבה וקשה לי להתנתק מזה רגשית, זה היה יותר רצון חיבור וההערכה שהתגברו מפגישה לפגישה...)
@Pandi99, @!!מירב!! , @עונה חדשה תוד רבה על התגובות, עודדתן ממש!
שלא טוב להתפלל להתחתן עם מישהי/ו מסויים
לב טהור:)בס"ד
ממה שכתבת נשמע שהיה לך ממש טוב בקשר, ופגשת מישהו שיש לו הרבה דברים שאת מחפשת
תראי, 4 פגישות זה לא ככ הרבה ובד"כ לא נוצר ממנו קשר רגשי מאוד עמוק..
ולכן לכאורה לא אמור להיות ככ קשה להמשיך הלאה ולצאת עם אחרים...
מה שכן- נשמע שהקשר הזה הותיר עליך רושם מאוד גדול, כי פגשת ונפגשת עם דברים טובים שחיפשת ושכנראה גם הוציאו ממך טוב
ולכן- שלא כמו קודמי, אני לא חושבת שאת צריכה למהר לצאת עם אחרים כדי לשכוח אותו.. מה גם שכתבת שעשית זאת וזה לא ככ עזר לשכוח אותו..
אני חושבת שכדי להשקיע כמה דק' ולחשוב איזה דברים טובים היו בקשר הזה, למה ה-4 פגישות האלו היו ככ משמעותיות עבורך? מה היה בבחור הזה שגרם לך להימשך ולהרגיש אליו חיבור, איזה דברים טובים הרגשת בעצמך בעקבות הקשר הזה...? וכו'..
אם תעשי זאת כנראה שתגיעי לתובנות שיעזרו לך למקד את עצמך ולהבין מה היה שם שהיה טוב ואיך תוכלי לפגוש את זה בבחור הבא בעז"ה
מצרפת פה מסיפור קצר ששלחו לי מעומק הקשר לפני כמה זמן..
נראלי בדיוק מתאים למה שכתבת..
בהצלחה!
הוא פשוט חתך לי..
את אריאל הכרתי דרך חברה משותפת וכבר בפגישה הראשונה- משהו בעיניים שלו- האיר לי שזה זה.
נפגשתי לפניו עם כמה בחורים ועם אף אחד מהם לא קרה לי שום דבר. איתו- זה היה אחר..
היה בו את כל מה שרציתי- הוא היה עדין, ויחד עם זאת גבר לכל דבר, הוא היה צדיק וזורם, עם חיוך תמידי, וחיבור עמוק עם אנשים. הייתה לנו הבנה האחד של השני, ושיתוף, והמון צחוקים שרק אנחנו הבנו.. הרגשתי שיש לי שותף אמיתי, שאפשר להתקדם איתו ולעבוד ביחד, והייתי מאושרת!
בדמיון שלי כבר היה לי ברור היכן נתחתן, ואיך נאהב אחד את השני לכל החיים, מה אבשל לארוחת הערב הזוגית שלנו, ואיזה אבא מדהים שהוא יהיה..
אצלו הדברים התקדמו בקצב קצת שונה- הוא התלבט,לקח לו זמן, ולמרות זאת- כעבור שלושה וחצי חודשים, על ספסל בגן סאקר, כשהוא אמר לי שאני באמת מקסימה, ומי שיתחתן איתי יהיה מאושר- אבל הוא פשוט לא מסוגל, ולא בגללי כמובן… הרגשתי שאין בי כוח לקום מהספסל ולהמשיך הלאה.
עברו מאז שנתיים, והסערה בתוכי עוד לא לגמרי שככה. אני כבר לא בוכה בלילות, אני כבר לא רוצה לברוח למקום הכי רחוק.. אני גם לא מנסה יותר להחזיר אותו אלי- ניסיתי את זה בכל דרך אפשרית. הוא סירב בעדינות ובתקיפות.
אני כבר לא חוזרת בוכה מדייטים מתוך געגועים לפגישות שלנו, כמו שהיה בחודשים שאחרי הפרידה. אבל יצאתי מאז עם עשרים בחורים, ובמבחן מול דמותו של אריאל נחל כל אחד מהם כישלון חרוץ.
כלפי חוץ- המשכתי בחיים, ואני אפילו שמחה. אבל עמוק עמוק בפנים- הכאב עדיין פועם, ויש תקווה שלא מרפה, שאולי החלום עוד לא נגוז, כי הוא עדיין לא התחתן.
את זה בדקתי- יותר מפעם אחת.
ארבעים יום לפני שנוצרת, הכריזו בשמיים על אותו הפלוני, ששייך לך. ואם חיפשת אותו, והיה לך לא קל, וסוף סוף- את די בטוחה שמצאת-
אז איך אפשר לוותר??
הכאב על האובדן, הצער על החלום שהתנפץ לרסיסים הם גדולים וכבדים ורק את יודעת עד כמה… אצל כל אחת הם באים לידי ביטוי ברמות שונות, באופנים שונים, ודרך ההתמודדות גם היא שונה.
ובכל זאת- אנסה להאיר מניסיוני כמה נקודות שיכולות לתת כוון לעבודה, ובעזרת ה' לצמיחה מחודשת...
חשוב להבין- הכאב הגדול הוא על אובדן משהו מיוחד שלא יחזור יותר. האושר היה כל כך קרוב, אפשר היה כבר לגעת בו, למשש אותו. והנה, נדמה שהוא נעלם…
את מרגישה שהאוצר הכי גדול של חייך נמצא בתוך בית אבל הבית נעול ואיבדת את המפתח.. את ממשיכה לדפוק על הדלת גם כשברור לך שהיא לא תפתח.. ואפשר להבין אותך!
מי שיכולה לעזור לך- היא ההבנה- שהאוצר לא נמצא בתוך הבית. הוא לא שייך לשום בחור ולא נמצא אצל שום שדכנית. הוא מחכה לך. קרוב יותר ממה שאת יכולה לדמיין. והדרך להגיע אליו- פתוחה בפנייך..
נסי לשבת ולחשוב עם עצמך (אולי אפילו לכתוב) מה אהבת בקשר הזה? אילו חלקים חדשים בתוכך באו לידי ביטוי? במה הקשר שינה את ההתנהלות שלך?
לאחר התבוננות מעמיקה יכול מאוד להיות שתגלי- שאהבת את הבחור הזה, רצית להתחתן איתו כי אהבת חלקים מסוימים בך, שבאו לידי ביטוי בקשר איתו.
יכול להיות שבדרך כלל את מאופקת, וסגורה, ובקשר הזה הצלחת להשתחרר ולצחוק בחופשיות. או שהרשית לעצמך להיות נשית ומובלת כי הוא היה כזה גבר.. למרות שבדרך כלל את המובילה והמנהלת. הקשר איתו – גרם לך לחוויה אחרת לחלוטין.
על זה את לא רוצה לוותר.
ומי אמר שאת צריכה??
המקומות האלו שהגעת אליהם, הכוחות שגילית ובנית בעצמך, באמת יקרים, ומיוחדים והם שלך!!
את הרצון להתמסר, את היכולת לשתף, את האפשרות להיפתח, את הנחת פשוט לשתוק או כל דבר אחר שחווית איתו- בעזרת ה' תחווי שוב. אולי בדרך קצת שונה- אולי עם אדם אחר- אבל עדיין עם אותה הרגשה נפלאה! (ואולי אפילו טובה יותר ממנה...)
צורת ההסתכלות הזו, נותנת המון חירות פנימית… היא מאפשרת לך להתפתח, לצמוח, לגדול, בלי להיות תלויה בהחלטה שלו. היא נותנת לך כוח- להיפגש עם בחורים אחרים ובמקום לבחון אותם, ולהשוות, להפנות את המבט אל עצמך ולנסות לגלות בתוכך את אותם צדדים אהובים...
ועוד דבר- טבעי ביותר, שאחרי פרידה כזו כואבת מעבר לאכזבה, ואולי הבדידות- תרגישי גם קצת (ואולי הרבה) אשמה.
מה עשיתי לא בסדר? איפה הייתה הטעות? אולי אני לא מספיק טובה, ראויה? יכול להיות שכל זה קרה- בגללי? הרי ברור- שאם הייתי- טובה יותר, חכמה יותר, מיוחדת יותר, או אולי יפה יותר- היינו כבר מזמן עומדים תחת החופה.
קשה להתמודד עם השאלות הללו ואולי הדרך הטובה ביותר היא בעזרת האמונה.
במי שבחר בי, ואוהב אותי. במי שסלל עבורי את הדרך הזו, עם כל המהמורות שבה, מתוך אמונה בי שאני מסוגלת, וראויה.
חשוב להשקיע תקופה מסוימת בלמלא את המצברים. להיות עם אנשים שאת אוהבת, לשים לב לחלקים בתוכך שאת אוהבת, לעשות דברים שאת טובה בהם, ולהתחבר לכל הטוב שיש בך. ואת יודעת שהוא קיים!
חשוב לשאול את השאלות הקשות אבל חשוב עוד יותר לשאול אותן ממקום חזק. ממקום כזה אפשר באמת להתקדם ולשפר, אם נשאל את השאלות הללו ממקום חלש, כל תשובה עלולה להחליש אותנו יותר.
ורק כשאת במקום חזק יותר, אפשר לנסות לחשוב: למה הקשר הזה נגמר? האם יש משהו בהתנהלות שלך בקשר שהיית רוצה לשנות? איך זה יכול היה אולי להיות אחרת?? יכול להיות שיש חלקים לא פתורים אצלך,
שלא נתנו לזה לקרות?
אולי תגלי שהקשר נגמר בגלל סיבה אמיתית- פער גדול מדי ביניכם (מנטאלי, דתי, או כל דבר אחר..) או סיבה שתלויה רק בבחור ולגמרי לא קשורה אלייך. יכול להיות שתגלי שהתעקשת על אחד שבכלל לא מתאים לך, ואת לא מצטערת שזה נגמר.
ויכול להיות גם שתגלי- שיש לך עוד על מה לעבוד.
לפעמים קשר טוב, יכול להיגמר כי יש חלקים אצלנו, שמעכבים אותנו מליצור זוגיות טובה. ופרידה כזו היא הזדמנות- לברר אותם.
אתן לך דוגמא- מהמשך הסיפור שהבאתי למעלה. (סיפור לגמרי אמיתי, בשינוי פרטים מזהים...)
לאחר כמה שנים של מפגשים עם בחורים שלא קרה בהם כלום- הגיעה אלי הבחורה המקסימה הזו לאימון רגשי. היא עשתה עבודה אמיתית עם עצמה, והבינה- שמה שקלקל לה את הקשר הייתה התחושה שלה שהיא לא שווה ולא ראויה לבחור טוב כזה.
לאבא של אותה בחורה יש מחלת נפש וההתמודדות איתה לא פשוטה. היא הרגישה שבגלל המחלה היא לעולם לא תהיה מושלמת ואם לא תהיה כזו- מדוע שבחור כזה טוב ירצה אותה?
כל ההתנהלות שלה בקשר שידרה- חוסר ביטחון, פחד, חולשה. והבחור, שקלט את המסר (ולא צריך מילים לשם כך....) הרגיש שהוא נפגש עם בחורה שלא בטוחה שהיא שווה משהו. וכמובן שהיה לו קשה להתחתן עם אחת כזו..
לקח לה זמן לחזק את עצמה מבפנים להבין שהאיכות שלה לא תלויה בשום דבר. שאין צורך להיות מושלמת- כדי להיות ראויה לאהבה. שטבעי ובסדר שיש לה התמודדות בתוך המשפחה- וההתמודדות הזו לא מורידה מערכה. להיפך- הכבוד והמסירות לאבא הופכים אותה למיוחדת עשרת מונים.
היא המשיכה להיפגש עם בחורים עם אותן תחושות חזקות וטובות לאט לאט נוצר לה קשר טוב עם בחור מקסים- ו...לפני שנה וחצי - הם החליטו להתחתן
זו הכותרת, עזרו לפסידונית והמשיכו את המשפט.
(סתם כי בזמן האחרון יש לי תחביב לקרוא את הניק כהמשך לכותרת, לפעמים זה יוצא ממש מוצלח 
)
יש חברות תורניות שבהן בנות הולכות עם שיער פזור,
יש חברות שזה ממש נחשב לפריצת גדר.
תלוי מאיפה הבחור מגיע.
לדעתי רוב החברה פה מגיעים מחברה שבה זה לא נורא.
אליהולהבדיוק כמו ללבוש שחור לבן.
אח"כ, כמו למשל תכשיטים לגברים, זה פשוט עניין של לא להיות יוצא דופן או פורץ גדר... לא נראה לי שזה מגדיר תורניות כמו שזה מגדיר קונפורמיסטיות (בגלל שאין לזה עיקר בהלכה)
ההלכה אומרת "לא יהלכו בנות ישראל פרועי ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש" ולכן יש שהקפידו שבנות לא יצאו בפומבי עם שיער לא אסוף. זו הסיבה שבחברות מסוימות זה נחשב להידור בצניעות.
נראה לי שזה מטעם אחר (לא ערווה אלא יציאת דופן), ולכן מעיקר הדין אין בזה איסור.
יש מקום להקל ולאפשר לגרושות ואלמנות לצאת ללא כיסוי ראש | כיפה
יש פה בהרחבה למי שרוצה לעיין, אין לי פנאי.
הפסקנה שנוגעת לעניין:
"נושאי הכלים של הטור והשולחן ערוך עמדו על סתירה זו, ורבים מהם הציעו לחלק בין "פנויות" ובין "בתולות". כך, למשל, כתב הבית שמואל על דברי השולחן ערוך, שאסר על פנויה ללכת בגילוי ראש (אבן העזר, שם, ס"ק ב): "היינו אלמנה או גרושה אבל בתולה מותר".
גם הב"ח (על הטור, שם, ס"ק ב) והחלקת מחוקק (שם, ס"ק ב) הלכו בכיוון זה, אך ניסחו את האיסור בצורה כללית יותר וכתבו, שהוא נאמר ביחס ל"פנויה בעולה". מתוך דברי האחרונים הללו ניתן ללמוד, שאלמנה ושגרושה, ואולי כל בעולה,1חייבת בכיסוי ראש כאישה נשואה.2אמנם דברי הרמב"ם והשולחן ערוך סובלים גם פירוש אחר, שאינו מחלק בין פנויה לבתולה, אלא בין האיסור לכתחילה ללכת בגילוי ראש בשוק ובין הגדרת השיער כערווה גמורה, שאסור לקרות כנגדה. בכיוון זה הלך המגן אברהם (סימן עה, ס"ק ג):"
בכל אופן אני חוזר בי מהאמירה שאין לזה שורש, גם אם זה מטעם אחר (לא זוכר אם זאת שיטת רבותי או שאני מערבב פשוט).
ישר כח ותודה על הדיוק
שריקה שבת רגועה וכיפית, כמעט בלי אורחים. (צריך גם את זה לפעמים...)
אחים שלי היו בבית! והם חמודים ומצחיקים.
האחינים הכי שווים רק קפצו לביקורון, ואין כמוהם!!
יום שישי כל המדינה פחדה מהסערה שלא היתה, אז הכבישים היו פתוחים והנסיעה היתה חלקה מהרגיל!! (שיפחדו כל שבוע
)
אם שבוע שעבר אמרתי לכם שההכשרה החדשה בסדר (לא זוכרת מה אמרתי) אז היא הרבה יותר מזה. היא מעולה!! וכיף לי בה, מאד. והיא נותנת לי כיוון לגבי הנישה שארצה להיכנס אליה בסוף הלימודים.
וגם בהכשרות האחרות היה טוב, וגיליתי שהתקדמתי מתחילת התקופה. ושאני מתמקצעת ב"ה, וכבר יותר יודעת מה קורה ומה עושים. וקבלתי ביטחון במקצוע שלי.(עד כדי שאחת שם כמעט שכחה שאני סטודנטית
)
הצלחתי בכמה דברים שלא חשבתי שאצליח בכלל.
דברים מתקדמים בכמה תחומים.
אלוקים ברא את השוקולד! הצלת חיים ממש...
הוא שלח לי את השוקולד דרך מישהי שחשבה עלי וזה כיף
השיעור הכי משעמם בתבל היה סביר השבוע.
דייט עם חברה מהממת ושווה. (נשואה. כן, היא עדיין מהממת ושווה וחברה מאד)
התכתבות כנה עם חברה שווה אחרת (גם נשואה)
הזמנתי כרטיס לכנס של הרבנית ימימה!
איזה טוב ה'!!!
גם כשלא רואים. הוא טובטובטוב.
כיף לקרוא אותךציףלב טהור:)בס"דשבת שהייתה ממש ממש טובה ב"ה!הזמנתי חברה ממש ממש טובה והיה לנו כייף ביחד והרבה שחנשיםהגעתי לכמה תובנות משמעותיות בנושא לנ"וואפרופו תובנות- ביום חמישי הבנתי איך משהו שדאגתי בגללו כמה זמן ושלא הבנתי למה הקב"ה סיבך לי ככ היה ממש לטובה.. הבנתי איך דווקא הסיבוך היה ממש לטובה כדי שהרצון שלי יתממש!! משהו מדהים ממש!! תודה ה'!!!
וגם ראיתי איך הביטחון שלי בקב"ה תוך כדי שהכל יסתדר ויהיה טוב והביטחון ברצון ממש חשובים וגורמים למציאות להיווצר! משהו מהמם!יש בשורות ממש ממש משמחות ב"ה ואני ממש ממש שמחה! והלוואי והייתי יכולה לכתוב עכשיו אבל עדיין לא.. אז בקרוב בעז"ה...
אחי וגיסתי היו איתנו כל השבת וזה תמיד כייף!מוצש עשינו מוצש שחיתות והכנתי וופל בלגי לכולם פה כל אחד לפי מה שביקש היה כייף וטעים😋😋
בס"ד
תגיע לדף הניקים הסודי,
אחרי זה אני אתן לך להזמין...
בס"ד
אתה צריך להיות שם גם פיזית....
אז מתי אתה שם? תיצור תיעוד ואז...
סתם סתם, אהובה שלי! זה פשוט תאווה לעיניים! 
בקטע טוב! בטוחה שגם ללשון;)
שתמיד יהיה כיף ככה ללוות את המלכה..
ולילה טוב על הדרך!
לב טהור:)בס"ד
לילה טוב גם לך!!
וחמודה! אני הזמנתי ככ הרבה!! את מוזמנת ויאללה בואי כבר שבת!
מבטיחה בעז"ה (בלנ"ד) לפנק אותך גם כראוי ולהכין לך הרבה דברים טעימים ממש כשתגיעי!
אגב- מזכירה לך לעשות לי השכמה מחר..
וגם לכל מי שיכול להתקשר אלי מחר ב- 7:30 ולוודא שקמתי...
בס"ד
תמיד כייף להשקיע בשביל אחרים!
(אחרי שבת שהייתה מלאה בכאלה סוגים של השקעה)
מוטיבציה[לא חייב שהיא תנהל איזה פורום... תסתדר גם בלי זה]
ויש אומרים בניין כלל, יש שם הרבה ספסלים פזורים. אותי אישית המקום הזה מרתיע.
אמרתי לחברים שלי שאני הולך לשכור בית בשבילם
כבר אי אפשר לשמוע אחרי כל דייט מהם 'קפאתי מקורררר' ולהבין שהבחורה קפאה בוודאות עוד יותר..
הדוכס מירוסלבזה לא נפוץ ולא שמעתי על זה מעודי ואני המון זמן בשידוכים
לא כל הציבורים אותו הדבר
*צועד*לא המוצר
קוד אבל פתוחאחרונהאהלן!
בדרך כלל בציבור שלנו (מי כבר נכנס לערוץ 7) מקובל שהגבר הוא מי שנותן את הטון ה'דתי' בבית. מה אתם חושבים על המציאות הזאת?
קשה לי לחשוב באופן עקרוני כי המציאות הזאת פסולה לגמרי. אני מבחין בין בנים לבנות סה"כ וכנראה שיש פה צד מהותי. אך מצב שבוגרות אולפנות לא יודעות דברים א' - ב' של יהדות ומשאירות את הפן הדתי אצל הבעל זאת נראה לי תופעה קשה. אני מבין שבנות לא מצוות בפורמלי ללמוד תורה. קשה לראות בנות שלא אכפת להם כלל מתפילה (מהחלקים שאינן חייבות) או מלימוד תורה ולא אכפת להם שיש להם בור בהשכלה בתחום הזה. ברוך השם יש כיום הרבה מאוד מדרשות תורניות לבנות כיום אך חבל שזה לא נהיה טאבו כמו אצל בנים.
מה אתם חושבים על התופעה? (אני מאמין שיש גם המון באמצע, תארתי בעיקר את הצד הקיצוני)
(ד"א - הבית ספר היהודי לבנות הראשון שנפתח הוא לא אחר מ'בית יעקב', כן, הסמינר הידוע...)
אני בת 17 ורוצה להתחיל לצאת בהמשך השנה, אבל אני מרגישה לא מספיק מוכנה.
איך אני יכולה לעשות עם עצמי עבודה כדי להצליח להתמקד, להצליח להרגיש מספיק מוכנה?
ובשלב יותר מתקדם, איך לבחור עם מי לצאת מבין ההצעות?
את בת 17, ולא רק זה- את גם מרגישה לא מוכנה.
אין למה להתחיל עם הכאב ראש הזה בגיל שלך.
וכן, בגיל שלך זה כאב ראש.
תהני מהאולפנא בנתיים
כי אני רוצה. ואני גם מרגישה מוכנה.
אני רק רוצה לעשות עם עצמי עוד עבודה ולהרגיש ממש מוכנה..
ותחשבי מה מפריע לך בעצמך, מה מונע ממך להיות בטוחה, את יודעת הכי טוב.
[סוג של הערת פתיחה: אני לא יודעת איפה גדלת ולאיזה ציבור את משתייכת ולנתונים האלו יש השפעה מכרעת על התשובה לשאלה שלך אבל אני אכתוב ואענה מנק' מבטי].
את בת 17
, בעיני, זה הגיוני מאוד שאת מרגישה לא מספיק מוכנה לנישואים כרגע. כנראה שאת גם משירה שיני חלב עכשיו ושהשיער שלך לא מלבין עדין- לכל גיל יש את התופעות המתאימות לו. ככה זה בטבע ובגוף האדם וככה זה גם בנפש. וזה טוב שזה ככה וזה בריא ונכון.
למה בגילך את חושבת על חתונה? מה תתן לך חתונה וזוגיות בשלב זה של החיים? איזה צורך זה ימלא בך?
מה זה בכלל נישואים וזוגיות ובמה זה כרוך? למה אנשים מתחתנים? למה את רוצה להתחתן? למה את רוצה עכשיו להתחתן?
ושלא תביני אותי לא נכון,
הרצון לחתונה, לזוגיות, ליחד, למשפחה, לאהוב ולהיות נאהבת, למקום משלך ומישהו שתמיד שלך ובשבילך, למישהו שתמיד איתך וכו' מובן לי מאוד, (גם אני הייתי מאוד רוצה), ואני יודעת שלפעמים הרצון העצום הזה חזק יותר מכל תשובה הגיונית.. אבל לדעתי לפני שאת נכנסת לכל העולם הזה (שיכול להיות מאוד מאוד מורכב לפעמים, לצערי) את צריכה לחשוב על המשמעות של להיכנס לעולם הזה בגיל כל כך צעיר.
כי בגיל 17, בנוסף לשלל ההתמודדויות שיש בעולם הדייטים ובחיי זוגיות ומשפחה שיש לכל אחד נוספות משמעויות נוספות-
ברמה הכלכלית: את מבינה מה זה אומר לפרנס בית ומשפחה בלי שום מקצוע ביד? מה זה אומר לשלם שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה, ביגוד, הנעלה, אוכל, נסיעות, בריאות ובהמשך גם מעון וחיתולים? את מבינה שככל הנראה, אם אין לך הורים עשירים במיוחד, אז או שתצטרכי לצאת לעולם העבודה בלית ברירה ולעבוד בעבודה שלא דורשת מקצוע והשכר בהתאם או שתמצאי את עצמך מתזזת בין לימודים לבית? את מבינה מה השכר במשק לעבודה בלי מקצוע? ושאין לזה שום עתיד תעסוקתי ברוב המקרים? ושאין אפשרות באמת לפרנס מספחה בנחת וברוגע נפשי ככה? ואם תחליטי ללמוד- איך תתפרנסי בתקופת הלימודים? ואיך תממני את הלימודים, והפסיכומטרי? ואיך תעמדי בלחץ של בית, זוגיות, משפחה, מבחנים, עבודות, קורסים, הכשרות, תשלומים, נסיעות, מלגות, ואולי גם ילד או שניים ולילות בלי שינה? איך תעשי את זה?
ברמה האישית: גיל 17 זה גיל בוגר מאוד, את לא ילדה קטנה, ואת מבינה עניין. אני לא גדולה ממך בהרבה (6 שנים) אבל אני יכולה להגיד לך שמניסיוני האישי וממה שראיתי מסביבי אנשים מאוד מאוד משתנים מגיל 17 והלאה. (את יכולה להגיש שאין לזה סוף ואנשים משתנים גם עד גיל 90, וזה נכון אבל השנים מגיל 17 ועד 20-21 הן מאוד מאוד משמעותיות. לרוב הרבה הרבה יותר מ3 השנים שבין גיל 54 ל57, או כל גיל אחר). את בת 17 ואת יודעת מה את רוצה מעצמך ומחייך. אבל זה יכול להשתנות, זה כמעט בטוח ישתנה. את עוד בתהליך של למידה של עצמך ושל העולם, לא הייתי ממהרת לקבל על עצמי החלטות הרות גורל כנישואים בגיל כזה, במיוחד שאת בעצמך אמרת שאת לא מרגישה עדין ממש בשלה... אל תזרזי את הדברים בשום צורה, ופשוט תתני לזמן לעשות את שלו, לפעמים זה הדבר הכי טוב והכי נכון שאפשר לעשות. ובעוד שנתיים או שלוש או ארבע- יגיע הרגע בו תרגישי בשלה ואז תצאי לדרך הקשה והמופלאה הזאת של מציאת בן זוג.
יש גם שיקולים נוספים ברמה החברתית (איך תרגישי שכל החברות הרווקות יסעו לטיול לכמה ימים לצפון ואת תישארי בבית עם בעל במילואים, ילדון עקשן וצרחן בן שנתיים , תינוקת שבדיוק מצמיחה שיניים ומצב כלכלי דחוק?), ברמה המשפחתית (מה זה אומר להיכנס למשפחה חדשה של הבעל?.), ברמה הפיזית , ברמה הטכנית של ניהול הבית ועוד ועוד... אני לא אמשיך לפרט אבל צריך לקחת בחשבון שכל הפרטים הקטנים והלא קטנים האלו הם נגזרות של הרצון שלנו להתחתן. ואז לשים את היתרונות והחסרונות על כפות המוזניים והחליט מה נכון ומדויק לך עכשיו.
בהצלחה
נערת טבעולענייננו-
שיעורים, הרצאות וספרים בנושא.
ממליצה תמיד על הסדרה של מיכל וולשטיין, ביוטיוב או באתר מכון מאיר.
ספרים- הבית היהודי ו"אהבה" של הרב גינזבורג.
מעבר לזה- לשאול את עצמי האם אני יודעת מהם חיי נישואים? מה הם דורשים?
האם אני מספיק בעלת חוסן נפשי? יודעת להתנהל נכון מול קושי/עימות/ריב, בלי "לשבור את הכלים" ולברוח?
האם יש בי אורך רוח ויכולת התמדה- להחזיק במקום/קשר ולא להיבהל מכל מכשול קטן שעלול לבוא?
וגם-
אילו מודלים זוגיים את מכירה/נחשפת אליהם? טובים? בעייתיים? גם וגם? מה אני לוקחת מהמודלים שראיתי ומה הייתי רוצה לשנות?
למה אני רוצה להתחתן?
מה אני חושבת שהנישואים יתנו לי, שאין בחיי היום?
האם אני מצפה שהנישואים "יפתרו"\ לי משהו שלא פתור בי היום?
מה אני מביאה איתי לדייט/קשר/בית שאקים?
מה אני מחפשת שהבחור יביא איתו?
ולכתוב לעצמך בכללי מה את מחפשת..
2-3 תכונות/דברים טכניים שהם קריטיים לך, ועוד בערך הסגנון, או דברים אחרים שהם פלוס עבורך.
בפן המעשי- ליידע מורות, מדריכות, חברות, שכנות וכו, שאת מעוניינת להיפגש, ואם יש בך אומץ אז גם שדכנים/אתרים.
לבחור בין הצעות- קודם כל שיכלי- מי שיותר תואם ומכיל את 2-3 הדברים שקריטיים לך, לפי מידת ההיכרות של המציע עם הבחור( חברה טובה שאני סומכת עליה ומכירה את הבחור אישית, ההצעה שלה תועדף על פני הצעה של השכנה של הדודה של סבתא ברוריה,שראתה מישהו חמוד בבית הכנסת, כן?)
ובשלב האחרון אינטואיציה/ תחושת בטן- כדי "לשבור שיוויון" בין הצעות ששיכלית שניהם מתאימות, אבל באחת מהם יש איזה פלוס נוסף שקורץ לך, גם אם אינו ככ קריטי..
יכולה להאריך עוד הרבה
מקווה שהועלתי!
מוזמנת לאישי אם תירצי.
אביגיל.אולי כדאי קצת לחכות ולראות אם תחושת המוכנות מגיעה
וכשהיא מגיעה, אפשר פשוט לקפוץ למים ולהתנסות.
לפעמים אין דרך ללמוד אלא רק דרך תנועה.
בגלל שהרבה סטו מהעניין אני אענה להם כדי לחזור לנושא הראשי,
הבחינה הכלכלית - בדר"כ אנשים מתקשים בכל מקרה להסתדר כלכלית, זה שמישהו לומד מקצוע לא אומר שמצבו יותר טוב אלא להפך, הוא כנראה בחובות, וב50% מהמקרים יעבוד בטווח הקרוב בעבודה שלא קשורה למקצוע שהוא לומד. חוץ מזה שאתם לא יודעים מה המצב הכלכלי שלה. וגם זוג שמרוויח קצת אמור להינשא, צריך להחליט אם יותר חשוב לגור במרכז ולהתחתן בגיל 28 או לגור באיזה ישוב (אפילו זמנית) בדרך הנכונה בגיל 18...
מבחינת אישיות- יש בעיה להשתנות ולהשתפר? ככל שמתחתנים בגיל צעיר יותר ככה פתוחים יותר לשינוי ומוכנים לשפר יותר את עצמנו בשביל הזוגיות... למה לא להגיד שהיא מוכנה עכשיו? זה שהרבה אנשים מוותרים על מה שחשוב באמת בשביל "הגשמה עצמית" ולכאורה ביטחון כלכלי זה שגוי לחלוטין והם משלמים על זה בגיל 22-28... אני לא מכיר אותך ולא יודע אם את מוכנה, אני מנסה להבין אותו דבר גם לגבי עצמי ונראה לי שהרוב אומרים סתם למשוך את הזמן בישיבה/צבא/לימודים כנראה מחוסר אמונה ורצון להתקדם לעבר ברית הנישואין...
וכל זה לא שייך לכאן כי היא סך הכל שאלה איך להיות יותר מוכנה.
אני מודע לזה שרוב העונים פה עושים את זה ממקום טוב, אבל עדיף לך להתייעץ עם אנשים יותר תורניים שמכירים אותך יותר ושהתנסו במה שאת שואפת מאשר באנשים אלמוניים באינטרנט שייתכן ורובם רווקים בגיל מאוחר...
נ"ב תודה לכל מי שענה על השאלה המקורית (נערת טבע בעיקר)
נערת טבעמשיח בן דוד"איך מתנהל הבית שלך"
"איך נראה בעלך"
"מה את מצפה ממנו"
"איך את רואה את החיים ד(ש)לך איתו"
אלו בדיוק השאלות שלמיטב הבנתי 'סלט' התכוונה להימנע מהן..
ולכן איתה אני ממש מזדהה ומסכים, ואיתך לא!
ציטוט מ'סלט':
"
את צריכה לגבש לך את הדברים שחשובים לך באמת.
ואני לא מתכוונת לרשימה המטופשת של תכונות שבנות נוטות לגבש לעצמן. ממש לא. אין דבר שיותר מגביל מהרשימות האלו. תחליטי רק על דברים ממש חשובים ועיקריים.
למשל- טוב לב. לא גאוותן. חרוץ.
אל תתקבעי על כלום. יש בנות שמוכנות להתחתן רק עם בחור שעשה תואר או רק עם בחור שעובד. זו טעות. חבל. צריך להרחיב אופקים קצת. לצאת מהקופסה.
לכן, אם אין לך קופסה, אל תצרי לעצמך אחת.
בפגישות עצמן את כבר תדעי.
השאלה שצריכה להישאל היא- האם אני מוכנה לבלות את שארית חיי איתו? לסמוך עליו?
בשיחות איתו תבדקי האם אתם מתאימים. האם יכולה להתפתח ביניכם חברות טובה.
(בונוס אם הוא מעניין אותך או גורם לך לצחוק ולהנות)
(עוד בונוס אם הוא באמת ובתמים מתעניין בך)
משהו חשוב נוסף הוא המשיכה הפיזית. את לא צריכה לחפש דוגמן, אבל כן מישהו שנראה טוב בעינייך. במיוחד פה, לא לפסול על דברים לא חשובים כל כך כמו גובה או דברים שהם זניחים, אלא אם כן זה ממש קריטי לך.
"
רק שההתנסחות הטעתה אותנו..
קוד אבל פתוחאם זה ברמה של דחייה לצערי, מספיקה פגישה אחת להבין שצריכה לסיים.
ומניסיוני גם אם אין חיבור ב-2 פגישות ראשונות (בד"כ אין), ובפגישה שלישית זה משתפר כשמכירים כבר את האישיות הטובה שלו. אז ממשיכה והכל מסתדר.
אם גם לאחר 3 פגישות זה מציק, ומצטרף לעוד סיבות לא ברורות.. מרשה לעצמי לסיים.
ודחיה הייתה לי פעם אחת, אבל הבחורה הייתה מאוד מאוד משונה, אז הכל הסתדר ב"ה
למדים זאת?
עוד עניין מעניין, לבנים קטנים היו עגילים בג'רבה. מדברי מרן הרב מאזוז שליט"א.
מה הפואנטה? הבעיה היא רק השוני, לא הנזם עצמו. אם היא בחברה שזה לא בולט בה וזה לא אקט מרדני, אין בזה שום בעיה (בעיניי זה מכוער, אבל זה כבר עניין של טעם).
נכון זה כואב לפעמים. אבל כל אדם באשר הוא צריך לדעת שזה העבר שלו והוא צריך להתמודד עם זה.
ואם לדוגמא בעבר שלך לא הקפדתה על דברים רציניים בדת ולא יכולתה להתאפק עד שתגיע לאישתך האמיתית אז זה חבל.
וזה לא יעזור מה שתעשה ותצטער והכל...-ותחשוב שאחרי שנה - שנתיים הכל נמחק ותצא לשידוכים כאילו הייתה נקי כל השנים האלו. אז לא טעות בידך!
זה לא ככה ומבחינתי זה יהיה חייב לשתף את הצד השני על כך . ואפילו חובה!
כי אם היא שמרה על עצמה והקפידה על הכל.
אז למה מה קרה שהוא יבוא כזה מלוכלך?
נשמע לי לא הוגן בשיט.
גם אתם חושבים ככה???
זה חוסר אמונה בתשובה, חוסר אמונה באדם ובשינוי שיכול לעשות.
אדם יכול לבחור בטוב וזו כוחה של התשובה.
נכון- אם יש לו צלקת הוא לא יוכל למחוק אותה. אבל אם אין צלקות אז גם באמת יכול להיות ששום דבר לא נשאר ממה שהיה ולהפך.
ואגב "למחוק את העבר" זה בדיוק כוחה של תשובה- "אמש היה זה שנוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה; והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד." רמב"ם הלכות תשובה ז ז
ומי שמשתמשת בשפה שהשתמשת בה, לא יכולה להגדיר את עצמה נקיה...
אז את באה כביכול מתוך מקום נקי, אבל מוכיחה על עצמך שאין שום נקיות בדברים שלך.
אם היא שמרה על עצמה והקפידה בהכל- אשריה ואשרי חלקה, זה לא בינה לבינו, זה בינה לבין בורא עולם.
אם הוא שמר על עצמו והקפיד בהכל - אשריו ואשרי חלקו, זה לא בינו לבינה, זה בינו לבין בורא עולם.
כשיתחתנו- יהיו חייבים זו לזה וזה לזו.
ויכולת להיות שדווקא בזכות ששמרו על עצמם זוכים לבעל\ת תשובה אמיתיים.
)כשאדם עושה תשובה, המעשה שעשה נמחק מההיסטוריה. חז"ל דרשו את זה מהפסוק "מחיתי כעב פשעיך".
כמו שכשהענן סר, אז הוא לא משאיר סימנים בשמיים שהוא היה שם קודם לכן, ככה אדם שעשה תשובה (אמיתית, בלי משחקים), לא משאיר סימנים של העבר מאחוריו אלא הוא קרוב לה' כמו שהרמב"ם כותב
ואי אפשר לומר שלא מצינו בחז"ל דברים גם בכיוונים כאלה.
חבל שנֶאֶמר הפוך, שבגלל זה צריך לכתוב את זה.
כל אחד יעשה כפי שמתאים לו, כשמדובר בתשובה באמת.
ולגיטימי לגמרי לחוש ולדרוש כמו שרוצה פותחת השרשור. ומוטב למי שחש כך, שלא "ייאלץ" את עצמו לחוש אחרת, וגם שיאמר גלוי לצד השני, שמבחינתו מהותי לדעת.
וגם אם עושים תשובה (לפחות לחשוש שלא יהיה מקח טעות). ואלה דברים שמתגלים בכל מקרה. אין איך להתחמק מהם. סתם יצור מריבות אח"כ.
בכל אופן, זה לא כזה ביג דיל. אנשים עושים טעויות... הדור שלנו סלחן הרבה יותר
לא נכון להגיד "טעות בידך" ש"נמחק". תלוי מאיזו בחינה. אם אדם חוזר בתשובה שלימה, אז מצד המשמעות של חטא, אכן נמחק. ובתשובה מאהבה, זדונות נהפכים לזכויות.
אבל לדעתי, בהחלט לגיטימי שיפריע לאחד הצדדים משהו כמו שהזכרת. זה לא תלוי בהאם כלפי שמיא החטא נמחק, בדווקא. לפעמים מפריע מצד עצמו, לפעמים השלכות "פסיכולוגיות" וכד'. וזה שהדבר מפריע, יכול גם לנבוע ממידות מעולות אצל מי שמפריע לו. לא צריך לנסות להציג כאילו זו "בעיה" רוחנית שזה מפריע....
לפעמים יש שוני בענין בין בנים לבנות, מבחינת ההשלכות, וגם מבחינת כמה מקפידים על כך.
יש כאלה שיפריע להם, יש כאלה שלא.
כל אחד כעניינו, לא צריך לרמות את עצמו. אדם יכול למצוא לעצמו מי שמתאים לו.
אבל אני לא מבין, מה הענין להעלות כאן שרשור כזה.
אם אין שאלה קונקרטית למישהו, אז למה לסכן שפוגעים אולי במישהו/י שעשו תשובה באמת.
[כעת ראיתי שהשרשור נפתח ע"י בת, אז הבנתי שהיא בעצם יוצאת נגד חשש שלה. לגיטימי. בתחילה חשבתי שזה בן שכותב "תיאורטית" על מישהו כזה..]
זה לא "עוד נושא, מבחינת נישואין. ועל כן גם לא שייך לומר לה "לא בהכרח שאת נקיה". היא כן.
לגבי שפוגע "שמזכירים חטאי עבר". בוודאי שאין להזכיר סתם. אבל כמו בהלכות לה"ר, יש מה שלצורך תועלת. יש עוד נושאים שמבררים כשרוצים לבדוק אופציה של נישואין, ולא בהכרח זה "נעים" או לגיטימי לדבר סתם. אבל אין ברירה - מוטב אז מאשר להסתבך אח"כ. כמובן, הכל בטאקט ונימוס וכבוד.
וכי "לחתוך" בגלל מראה חיצוני - שזה הרבה פחות משמעותי - לא עלול "לפגוע"? אז מתחתנים כי לא נעים לומר? מוטב כעת מאשר אח"כ. "ואהבת לרעך כמוך" - שלאדם לא תהיה סלידה ממשהו אצל מי שהולך לחיות איתה כמשפחה.
היא לא הולכת "לפגוע", אלא לברר אם מתאים לה.
ואינו צריך לחשוף או להיות פגיע. היא יכולה להבהיר בשלבים ראשוניים, שלגביה זה נושא קריטי, והאדם יוכל אם ירצה "לחתוך" כאילו על משהו אחר, בלי שהיא תדע את הסיבה האמיתית. אבל צודקת שלא ירמה אותה.
ציטטת: "לא בהכרח שאת נקיה"
ואני כתבתי: "בהכרח שגם את לא נקייה"
ואכן, היא לא נקיה..
אני מבטיח לך שיש לה מידות לעבוד עליהם שמשפיעות על הנישואין הרבה יותר מנפילה של בחור שחזר בתשובה..
זה שיש יצר ספציפי שהיא לא מתמודדת איתו, לא הופך אותה לנקיה ואותו למלוכלך.
אם מדובר על מישהו שלא חזר בתשובה - ניחא,
אבל אם הוא חזר בתשובה - מגעיל אותי ההתייחסות שלה.
ובנוסף, בגלל שהוא חזר בתשובה, גם החשיפה הזאת לא תהיה לתועלת..
ובשונה ממראה חיצוני,
א. במראה חיצוני לא מבקשים מהבן-אדם לחשוף את עצמו, פשוט מה שרואים זה מה יש..
ואם למישהו מפריע שיש נקודות-חן או כתמי לידה,
אתה גם חושב שהוא צריך לשאול את הבן-זוג אם יש לו פגמים חיצוניים נסתרים???
ב. כשחותכים על מראה חיצוני - לא אומרים לבן-אדם על מה חותכים (חוץ מכמה טיפשים שעושים זאת).
אני דיברתי בציטוט על הנושא הספציפי הזה.
ולגבי מידות שמשפיעות על הנישואין, כל נושא בפני עצמו. דובר על זה. היא לא טענה שצריך להתחתן למשל עם מישהו כעסן קשה, רק כי הוא "שומר מצוות".
מי שרוצה להשלות את עצמו כאילו עניינים כאלה הם בהכרח "שוליים" בשביל מי שיתחתן עימו, מרמה את עצמו. כל אחד כעניינו, משני הצדדים.
אני לא מקבל את הביטוי (שהיא אמרה) "מלוכלך", כי לא נכון לומר כך על מי שחזר בתשובה.
אבל בוודאי שלגיטימי לחלוטין שתרצה אדם שלא עבר משהו כזה עם מישהי, חלילה. אין לכך בהכרח קשר למעלת התשובה. כבר הסברתי (ובאמת, לפעמים בנות פחות מקפידות על כך מבנים).
בנוגע ל"מראה חיצוני", דבר כזה יכול להיות משמעותי יותר ויותר, בשביל מי שזה חשוב לו. זה כלל לא דומה ל"פגמים חיצוניים נסתרים". אינני חושב שיש טעם להאריך בזה כאן.
לגבי מה שאומרים לאדם או לא - אכן אמרתי שאין הכרח לומר. אבל לגיטימי לגמרי ליידע את הצד השני שזה משמעותי עבור האדם, והוא יוכל להפסיק בלי לספר.
ובניגוד ל"מראה", אני לא חושב שעוול לומר שזה בגלל זה. יכול/ה לומר שמאד מכבד, אבל לו אישית זה נושא "בלתי עביר". זה לא המראה הספציפי של אדם זה, אלא הבעיה הזו, אצל מי שיהיה.
ובוודאי שחלילה לפגוע באנשים. לכן גם צריך להיזהר מהעלאת דברים כאלו כאן שלא לצורך.
גם מי ש"באמת מצטער על זה" (לא תמיד זה בהכרח כך. אבל זו ההנחה לגבי דיון כזה), ובוודאי שמצד עצמו וכלפי שמיא הוא מעולה, אין זה אומר שהדבר לא יכול להפריע למי שרוצה להתחתן איתו/ה. ולא בגלל שחושבים עליו חלילה שהוא "פושע" מבחינת מהותו הנשמתית, אם עשה תשובה.
אז חבל לנסות לשחוק לאנשים את התחושה הנקיה הזו. יש כאלה שבאמת בגלל דברים כמו שכתבת, ירגישו שיכולים. יש שלא (ואני לא בטוח שבגלל ש"אנשים נפגעו", היא צריכה לשנות לעצמה. הם ימצאו מי שכן מעונין. האם גם בגלל, להבדיל, שיש שנפגעו כי מישהו אמר שרוצה בחורה יפה, אז כבר ישנו את הרגשתם? כל אחד כעניינו).
יש הבדל בין להגיד- אני מעוניין באדם שלא עבר שום דבר כזה בחייו, לבין הדיון כאן.
האם מותר לי לרצות אדם נקי מדברים מסויימים? כן. בטח. זה רצון טבעי והגיוני.
האם יש מקום לפטרונות והתנשאות? לא.
הצורה הזו של, ואני מצטט:
"כי אם היא שמרה על עצמה והקפידה על הכל.
אז למה מה קרה שהוא יבוא כזה מלוכלך? "
היא צורה מגעילה להתבטא. אדם עשה טעויות, למד מהן.
מותר לרצות אנשים שלא עשו טעויות בזה. אין בעיה ברצון עצמו.
יש בעיה ביחס ובצורה.
ויש בעיה בלהגדיר אדם שניקה את עצמו כמלוכלך.
ובדיוק בגלל דעתה הרב אבינר אומר שיש דברים שלא מספרים אף פעם, בגלל חולשת בשר ודם לקבל את כחה של התשובה. זה לא אומר שזה לא בסדר לרצות משהו מסויים, רק שיש דרך להתייחס לאחרים.
ובמיוחד, על אחת כמה וכמה, בשפה שהיא השתמשה בה, על זה נאמר "טל קורה מבין עיניך".
עדיף אדם שחטא ושב מאשר אדם שנמצא במקום שהחטא עדיין דבוק בו.
"כזה מלוכלך", יש בעיה. זה לא בסדר להתבטא כך. כבר כתבתי בהודעה אחרת. והיה אפשר וראוי לנסח את כל הודעת הפתיחה בצורה קצת אחרת, אם כבר ראתה הכרח לכתוב אותה.
ואני לא חושב שזה בא מ"פטרונות ומהתנשאות", אלא היא בחורה ממש צעירה, וניסתה להביע את החשש שלה, שיסתירו ממנה משהו שמאד מאד משמעותי לה. כך אני הבנתי. אחרת, אין כל טעם סתם לכתוב הודעות שעלולות להקניט אנשים שמצטערים על דברים רעים שקרו (אם כי גם יכולות לשים תמרור אזהרה מול מי שאולי חושב/ת שאפשר לשחק עם דברים חמורים כאלה, ואח"כ לומר שזו "בעיה של השני/ה" אם לא יקבל שאח"כ אחזור בתשובה..).
ולגבי מה שאומר הרב אבינר שליט"א, צר לי, אינני יכול לקבל את זה. "חולשת בשר ודם לקבל את התשובה", זה לפעמים חלק מאדם בעוה"ז (עי' עין אי"ה על דוד ושלמה, "בחייך אין אני מודיעך, בחיי בנך אני מודיעך"), וזכותו להתחשב גם ברגשותיו בעולם הזה, על אף ידיעת הערך.
ובכלל, לפעמים מרוב דיבור על הערך האמיתי של התשובה, "מדלגים" על הרגש הנכון של הבלעדיות של הנישואין, שאינו סותר כלל את מעלת התשובה.
על כן, כנ"ל, מי שלא מפריע לו, מחמת מעלת התשובה, אין בעיה. מי שמפריע לו - בין בגלל עצם הענין ה"טכני" שהיה, בין בגלל שחושש מהשלכות - גם כן לגיטימי לגמרי.
הכי גרוע לדעתי, אם מישהו מנסה "לשכנע" את עצמו בכח. עלול להזיק לו ולזולתו.
1. מצטערת. אני יודעת הייתי בוטה. אבל זה כ"כ הפריע לי.
זה נבע לי מרגשות מעורבים - הרגשתי ששיקרו לי ושניסו לטאטא הרבה דברים מהעבר.
[ אני לא מדברת על אחד שחזר בתשובה בצורה רגילה ובאמת מצטער על כל מה שהיה וכו'..
אלא על חרדי בישיבה שעשה שטויות בלי טעם. היום קוראים לזה -"מתפתח" וכן בצורה נואשת.]
וכן לי זה לא מתאים. אני לא באתי ממקום כזה.
2. אני כן מאמינה בחזרה בתשובה אמיתית - אבל עם הרגשה באמת לא טובה על העבר ושרואים ומרגישים שבאמת הוא עשה זאת אבל מצטער!!
4. אומנם לא לומר זאת על ההתחלה .. אבל אם הקשר כ"כ מתפתח ורציני. אז אמורים לומר זאת . ומבחינתי מי שלא אומר זה מראה עד כמה הוא לא כנה עם בת הזוג. ובטוח שיש עוד דברים שהוא לא סיפר לה.
3. ולא נראה לי שזה מכבד לומר:"בהכרח שגם את לא נקייה"
וגם: "אני מבטיח לך שיש לה מידות לעבוד עליהם שמשפיעות על הנישואין הרבה יותר מנפילה של בחור שחזר בתשובה.." .
5. ואם כבר [@רינגטון] אמרתה ככה- אז אולי תסביר לאיזה מידות הכוונה שלך.
6. בכל אופן ממש שמחתי לשמוע את התגובות שלכם. מרגישה שקיבלתי הרבה דברים. תודה!
הנחתי, והיה ניכר מהודעתך - מה שכנראה לא כולם הבחינו - שאת כותבת מתוך תחושת עוול שניסו לעשות לך. צודקת.
וזה בסדר גמור אם "לא באת מקום כזה", אשרייך. לא צרך להתנצל...
ואת צודקת לגבי "חזר בתשובה באמת". אני כבר נתקלתי בכאלה (גם בנות), ש"סיימו" איזה ענין, ומבחינתם אוטומאטית זה נקרא "חזרו בתשובה", בלי שמץ הפנמה של חומרת הענין. ואז, למה שהשני/ה יהיה צריך לקחת מישהו/י שנראה לו/ה שנישואין זה "עוד מישהו בסדרה"... להערכתי, חלק גדול מהגירושין היום, באים בגלל אי תפיסה מופנמת של הייחודיות של הנישואין, ושזה אמור להיות ממש "טבעי".
וגם כש"חזר/ה בתשובה באמת", "מותר" לאדם, הגם שמאמין לגמרי בערך התשובה, לומר/להרגיש שזה לא מתאים לו. כל אחד כעניינו.
וניכר מהודעתך הזו, שבהחלט יש לך מידות טובות...
1. לא נעים בכלל. ואכן יכול להפריע ולהכאיב.
2. אין צורך להחזיר אדם לשם. אדם שחזר בתשובה באמת אפשר לראות שהוא חזר בכל שאר הדברים.
4. יש רבנים שאומרים לא להגיד כלל אף פעם. זכותך לרצות שיאמרו לך. זה לא מעיד על חוסר כנות בהכרח.
3. אם את רוצה דוגמא למשהו אצלך- השפה שכתבת בה בוטה מאוד. אני לדוגמא הייתי פוסל על שימוש בביטוי כזה(המילה בלועזית)
6. ניכר ממך שיש לך מידות טובות ורצון טוב ומוכנות לשמוע.
להבא, ממליץ לכתוב- פריקה. ואז ידעו מראש שבזה מדובר והיחס יהיה אחר.
צורם לי מאוד המשפט "אז למה מה קרה שהוא יבוא כזה מלוכלך?"
האם תרצי שבמקרה וח"ו תיפלי לאחר הנישואין ותימנעי מלספר לו, במיוחד אם זו נפילה גדולה ובמיוחד אם את מאמינה שעשית תשובה, וכשבעלך יעלה על זה, הוא יאמר לך - "מה זה מעניין אותי שעשית תשובה? אתה באה לי מלוכלכת".
עוד נקודה שקשה לי איתה זו האמירה - "שמרה על עצמה והקפידה על הכל", לא שמעתי על בן אדם אחד שהגיע לדרגה כזאת. אם תבדקי טוב, יהיה לך קשה לספור את כמות נפילות בענייני צניעות (כן, גם דברים שנראים פעוטים כגון הרהורים) ואולי גם בנושאים נוספים - לשון הרע ושאר עברות שאדם דש בהם. אז היכולת שלך להבדיל בין כמות ואיכות עוונות העבר שלך לבין אלו שלו, קצת דומה ליכולת של אדם על הקרקע להבדיל בין גובהם של שני מגדלי התאומים. (ויתכן אף שהגובה מבניהם שייך לך)
האמת שאני בתור גבר ששמר על עצמו כבר מגיל 14 כנראה אעדיף בברירת מחדל הרבה יותר בחורה שנפלה ועשתה תשובה ואין לה את הנטייה להתנשאות כפי שיש לך מאשר בחורה שכן שמרה על עצמה ובקלות יכולה לומר את הדברים שלך.
נ.ב אם את שואלת למה תימנעי מלספר לבעלך על נפילה. ישר אחרי, כי לא תהיי מסוגלת, קצת אחרי כי חברות שלך יגידו שאין טעם לספר
היי,אני בת 25..(מקווה מאוד שזה לא יישמע "בכייני")
מעניין אותי,מה אתם הייתם חושבים על מישהי שהשאיפה שלה היא להיות אישה,עקרת בית ואמא טובה (להרבה ילדים בע"ה) והבעל,בעל טוב,אבא טוב,שישלב תורה ועבודה ויפרנס?..
אני כרגע עובדת במשרה חלקית,אבל לא למדתי מקצוע כלשהו בעבר ובאופן כללי לא עבדתי הרבה בחיי ולא טיילתי הרבה בחיי ואין לי איזשהו סיפור או חיים מלאי אקשן ואני קצת מתביישת בזה..אני רואה הרבה בנות עם תואר ומקצוע מסודר ופעילות חברתית ומטיילות ומתנדבות וכ'ו..ועולה המחשבה,הן הרבה יותר שוות ממני הן עשו ועושות משהו בחיים שלהן ויש להן על מה לדבר ולספר בפגישות ואני סתם בחורה שגרתית ומשעממת וזה קצת צובט..
וגם הרבה אנשים שופטים היום לפי השאלה "מה את עושה?" שזה לגיטימי,אבל אני תמיד מפחדת מהשאלה הזאת (גם לגבי שדכנים/ות)..
אבל מצד שני טוב לי וזו מי שאני ובא לי שבעלי לעתיד בסופו של דבר כן יבחר בי ויאהב אותי כמו שאני..
כל בת תואר ראשון ביד
איזה עוד פירוש, יש ל'לחם'
?
"וַיַּעֲזֹ֣ב כׇּל־אֲשֶׁר־לוֹ֮ בְּיַד־יוֹסֵף֒ וְלֹא־יָדַ֤ע אִתּוֹ֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־הַלֶּ֖חֶם אֲשֶׁר־ה֣וּא אוֹכֵ֑ל.."
"וַיְמָאֵ֓ן ׀ וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣שֶׁת אֲדֹנָ֔יו הֵ֣ן אֲדֹנִ֔י לֹא־יָדַ֥ע אִתִּ֖י מַה־בַּבָּ֑יִת וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־יֶשׁ־ל֖וֹ נָתַ֥ן בְּיָדִֽי׃
אֵינֶ֨נּוּ גָד֜וֹל בַּבַּ֣יִת הַזֶּה֮ מִמֶּ֒נִּי֒ וְלֹֽא־חָשַׂ֤ךְ מִמֶּ֙נִּי֙ מְא֔וּמָה כִּ֥י אִם־אוֹתָ֖ךְ בַּאֲשֶׁ֣ר אַתְּ־אִשְׁתּ֑וֹ.."
הצלחתם די בקלות אני חייב לומר
זה רק שלי וכולם משתמשים בזה יותר ממני
מה אני?! 
תורך לשאול אותי
!!מירב!!
תודה!!מירב!!אתה יכול תמיד גם להתקין תוכנת סינון שהפרופילים יהיו מסוננים לך
אם הבחורה יפה מדי, זה אומר שהיא רוצה למכור משהו או פיקטיבית.
אני לא מתייחס ובשלב מסויים הן עזבו אותי.
אכן. מה את מזמינה שם ?משהשכנזיהאנטלקטואל
בוז) שלי יותר טובה משלו.משהאחרונה
