פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 80)

נראה לי שזה דווקא התפקיד של הבחור.

לא הייתי בונה על זה שאת חושבת שהוא רצה להמשיך..

אני למשל לא הייתי מראה למישי שאני לא רוצה להמשיך..

וזה הזמן לברר כבר בפגישה עצמה אם הבחור רוצה להמשיך ולא להכנס לסיטואציות כאלה..

ברגע שאתה נותן ok להמשך , אתה מפתח ציפיות אצל הבחורה, 

למרות שאתה תכלס מהסס.. זה דבר שצריך לחשוב עליו בכובד ראש. שבוע זה לא הרבה

תגיד שאתה לא מעוניין בצורה מכובדת.

כזה קשה להבין?

לפעמיים יש בחור שלא רוצה מישהי והוא יודע את זה כבר בתחילת הפגישה, 

ואחרי הפגישה הוא אוכל סרט איך לא לפגוע בה. ולוקח לו זמן למצוא "תירוץ" מספק. 

אני לא אומר שזה המקרה כאן, אי אפשר באמת לדעת. 

רק מעלה סיטואציה אחת שיכולה להיות אפשרית. לדעתי הוא פשוט לא החליט מסיבה אחרת..

בכל מקרה, הוא צריך לומר לה שהוא צריך עוד קצת זמן לחשוב. זה כן

זה הרבה יותר פוגע.

וזה קצת אגואיסטי לא להגיד כדי שהיא לא תיפגע מהבחור עצמו ואז אולי תכעס עליו וכו', כי בסוף היא בכל מקרה נפגעת מזה שזה תוקע אותה מהלמשיך לחפש.

כל עוד השמיים לא התמוטטו מעליו, ולא התרסק לו הפלאפון ולוקח לו שבוע להשיג בחזרה את המספר שלה- לדעתי ממש לא לגיטימי למרוח ככה מישהי. לא מכבד בכלל.

לא חלילה שמופנה אישית כלפיך, רק אם מישהו שקורא חשב לעצמו שזה בסדר- אז לא.

בציבור שבו אני נמצאת, נהוג לעשות תקשורת ישירה בין המדויטים, ולא לעבור דרך השדכן.

אם מישהו יצא איתך לדייט, ומאז עבר שבוע והוא לא יצר איתך קשר - זה ממש לא בסדר בעיני. את האמת, גם בהרבה פחות זמן מזה זה ממש לא בסדר בעיני.

אבל את יכולה בהחלט להגיד משהו לשדכן על זה שהוא נעלם. זה לא משהו שאמור להיות כאשר מנסים לבנות זוגיות.

אם את נמצאת בציבור שבו כן נהוג לתקשר דרך שדכן, על אחת כמה וכמה שנראה לי נכון ליצור איתו קשר.

ואם אתה מתכוון לתגובה לפתיחת שיח ריגשי אז תגובה כנה ומשתפת היא המתבקשת

רבקה- אני מגישה עצוב ובודדה

יוסי- וואו, כואב לשמוע, רוצה לשתף אותי עוד?

רבקה- אחותי ירקה עלי ודודה שלי לא מדברת איתו

יוסי -נשמע ממש לא נעים

יוסי נשמע אח 

רבקה קצת מטורללת

לעשות את הבן מובן ואת הבת לא הגיונית חח

אבל בכללי בכל תסריט טוב יש דמות אחת מטורללת לפחות

שאני אתן לך שיחה של שעה?

תקח את העקרון ותרוץ על זה כמה זמן שבא לך

מקשיבים, תומכים... 

נראה לי שלא כל כך ברור לך מה אתה רוצה לשאול ולכן קשה לך להסביר לנו מה אתה רוצה לשמוע...

אתה מתכוון לשיח רגשי שעיקרו *שיתוף מצידך*?

או לשיח שיגיע לרבדים עמוקים יותר של שיתוף *מצידה*?

הראשון זה פשוט לדבר באותנטיות, ולשתף בחווייה ורגש. בנות בד"כ יודעות להגיב לזה באופן שיגרום לך להמשיך לדבר על זה....

השני זה הבעת התעניינות *כנה* ושאילת שאלות שמביעות עניין ומוכוונות רגש וחווייה. ( ולא פרקטיקה לצורך העניין)

את שאלת ההמשך שלך לא הבנתי בכלל.

כאילו היא מחכה שאני פשוט אוביל משהו במשך, נניח, שעה(?) של הפגישה. אז חוץ מלשאול מה נשמע וזה ולקבל ממנה תשובה, לא הבנתי איך מצפים ממני להתקדם.

(באמת לא ברור מה רוצים ממני, זה מה אני מנסה לברר) 

אם נניח היא לא מפרטת הרבה ולא מספקת על עצמה מידע כלשהו שאוכל להתלות בו כדי לשדר התעניינות - זה עדיין הוגן לבקש ממני הובלה? (זה בעצם היה הטריגר לשאלה השנייה) 

ובכל הזמן הזה היא לא מספקת מידע שתוכל להתעניין בה דרכו? אז איך אתם שורדים 4 שבועות יחד?

אני רואה כאן 2 תסריטים אפשריים:

1. חוסר עניין מצידך, שמתפרש אצלה כחוסר הובלה.

2. סגירות שלה וצורך ביותר "חפירה".

יכולים להיות תסריטים נוספים כמובן.

ככל ומדובר על התסריט הראשון, זה חשבון נפש שלך עם עצמך. האם אכן אני לא מוצא בה עניין ולכן גם לא מצליח להעמיק?

ככל *ולא* מדובר על התסריט הראשון, וככל ואתה *מעוניין* להעמיק את הקשר, אני חושבת שהכי נכון לדבר על זה.

הי רבקה מה שלומך..........

חשוב לי להעלות נקודה מסויימת...כיף לי שאנחנו יוצאים, אני מרגיש איתך בנח בלה בלה בלה

ויחד עם זה אני מקבל ממך תחושה/מסר שאני לא מספיק מוביל. זה בסדר שנדבר על זה?  חשוב לי להבין כי אני רוצה לתת צאנס אמיתי לקשר.

למה את מתכוונת בהובלה? מה יגרום לך להרגיש שאני מוביל? מה יעשה לך טוב שם.

אתה כמובן יכול גם להביא את הצד *שלך* בצורה עדינה ולהגיד: אני מרגיש שאני לא מצליח להגיע אלייך... תלמדי אותי איך נכון לגשת בלה בלה בלה.

בהצלחה

(אבל באמת. זה סתם תגובה לכותרת שלך)

חידד לי את המציאות שהיתה (לא מדובר על מקרה נוכחי בכל מקרה). אם אפשר לשאול כהמשך לדברייך, מה שקרה פעמים קודמות זה מסר בסגנון של "אני לא יודעת להסביר זה כנראה משהו אצלי" או "לא יודעת להסביר לך יותר, אם לא הבנת אין מה לעשות"

בכל זאת, מניח שזה משהו אצלי אם קיבלתי 2 פידבקים הפוכים...

של בנות בסיטואציות כאלה.

אבל מקבל אם זה לא מתאים לפה.

תודה. 

אז היתה פה אי הבנה.

חשבתי שאתה מנסה לפענח דפוס שאתה רואה שחוזר אצלך.

אולי כדאי לשנות את נוסח השאלה: בנות מה זה עבורכן בחור מוביל?

והנה מודלינג: במקום להגיד "מקבל אם לא מתאים לפה" אתה יכול לשאול: למה את מתכוונת שלא מתאים לפה? ואז אני עונה שלא מתאים לנתח דפוס שלם ע"ג הפורום,

ואז אתה מדייק: אבל התכוונתי רק לשאולמה זה נקרא גבר מוביל.

ואז השיח מתפתח.

הרעיון הוא, לפתוח שיח ולא לסגור אותו.

שאלות פותחות:

למה את מתכוונת?

רוצה להסביר יותר? /לספר לי על זה  עוד?

מה שם ריגש/איתגר/שימח/הפחיד אותך?

שיח סוגר לעומת זאת הוא שיח שמסתפק ב: מבין, מקבל, וואלה מעניין.

(אף בחור שמגיב לי בוואלה מעניין, לא מצליח לשכנע אותי שוואלה מעניין לו.)

צודקת ככה זה נשמע, כנראה נסחפתי קצת עם הבלבול שהיה לי, אז טוב שחזרת לענות על מה שהיתה בעצם במילים אחרות השאלה המקורית (בנות מה זה עבורכן בחור מוביל? - במילים יותר מוצלחות שלך).

לגבי ההמשך אני מסכים איתך, ומשתדל לפעול כך ולפתוח את השיח. לגבי זה לפחות נרגעתי עכשיו... 

מעדיף שיתעסקו במהות במקום בטרמינולוגיה.

וזה בלי להתייחס כמובן לפן הממוסחר הפסול לחלוטין בעיני.

ממש לא אוהבת את כל המכבסת מילים הזאת והפוליטקלי קורקט

זה שאנחנו רווקים זאת עובדה, נכון? מה הבעיה לקרוא לילד בשמו?

למה צריך את העטיפה הזאת? בשביל מי ומה זה טוב?

יש יותר מידי צמר גפן בתקופה הזאת שאני לא מבינה את העניין בזה.

יותר מידי ניסיון לייפות את הדברים.

אנחנו רווקים, נקודה. 

תחשוב על זה אלפיים שנה אחרי זה ואתה עדין רלוונטי 

אני יכול לפרסם פה תהלים שלי יומי אבל זה צעד יותר מדי נועז.

אני בעד, ובטוח שכולם כאן בעד הרעיון. אבל תהיה מקורי, אני רוצה להרגיש שזה טקסט שנכתב ברוח הקודש.

ככה אני רואה את זה. כן הייתי מגיב בנימוס שפחות מתאים ולא משאיר אותו באוויר.

זה שהוא התנהג בצורה כזו לא אומר שאת צריכה להתנהג ככה. 

אחד הדברים שצריך לזכור במסע הזה הוא לא לתת לו לפגום בנפש שלך. ההתנהגות של השני לא רלוונטית כאן בכלל. את הבן אדם לחברו מהצד שלך את עושה. 

בע"ה ה' ישלח לך בקרוב את המיועד לך.

אין בעיה בהצלחה גם לך.

מעניין שלזה הוא הגיב מהר!

פשוט בושה של התנהגות

ותמיד משאיר מרווח של לימוד זכות על השני. לכי תדעי מה עובר עליו כרגע. עבודה, לימודים, הצעות אחרות וכו'.

נראה לי אחרי יום שבחור לא יוצר קשר יש כבר הצדקה לפנות לבחור הבא.

ונגיד הוא קיבל את המספר בבוקר ולא התקשר עד הערב אפשר כבר לפנות למי ששידך לשאול אותו מה נסגר עם הבנאדם (או בצורה יותר מאופקת חח)

בשביל הקוריוז עניתי לו אבל בתוכי ידעתי שמפה לא תגיע ישועתי

וכן עדכנתי את השדכנית שגם היא לא תפקדה במקרה שלו.

שאלת אותו מה היה ?

לפעמים שווה לברר

באופן כללי שווה לא להיפגע מאדם שאת עדיין לא מכירה בטח לא בהתחלה

אם ההצעה נשמעה לך הייתי נותנת צ'אנס

אבל אם אחרי דייט ראשון הוא גם ככה אז ברור שלפסול

זה ממש לא הוגן להגיב בפערים כאלה, במיוחד בלי לנמק.

גם אם יש משהו שיכול מאוד להעסיק אותו, זה נכון להגיד לשדכן - כן אני מוכן לצאת איתה, רק שהשבוע אני במילואים אז לא יהיה זמין. או שיש לי מבחן גדול ואני מתכוון להתנתק לשבוע. או מיליון סיבות אחרות - והשדכן צריך לעדכן אותך ואת צריכה להחליט מה לעשות במצב הזה.

אם תשאלי אותי את זה, הוא יכול לתת הסבר הגיוני ומתקבל, ומצוין.

אבל הוא יכול גם לא לתת הסבר הגיוני ומתקבל - אבל אני מקווה שלפחות שהוא יבין שזה הפריע לך. ושזה ממש לא בסדר.

בלי תקשורת אין סיכוי לקשר, לדעתי.

אני לא חושבת שזה התפקיד והאחריות שלך לחנך אותו, אבל אם יש סיכוי שזה גם יניח את דעתך, גם את מרוויחה מזה.

ממקום שבו אני צריכה להלחם על מקומי ועל המגיע לי. זה מקום שלא מתאים לי להיות בו נפשית.

ההצעה אומנם ברעיון מעולה אבל בחורה דתיה תפנה לבחור שעל ההתחלה של ההתחלות לא מראה רצינות ותתחיל לדרוש בו רצינות, ובכן זה לא שייך.

בלי קשר לבחור הספציפי - צאי מנקודת הנחה שהוא לא מכיר אותך וכנראה שנפגש כבר עם כמה עשרות לפניך.

למה שיחזר? זה דורש המון כוחות ורצון ולא תמיד יש אותם עוד לפני שנפגשים ורואים שיש על מה לדבר.

אחרי שנפגשים זה אחרת כמובן. 

ועוד אמירה על "המגיע לי" - אני באמת חושב שעיקר העבודה בלנ"ו זה מה אני יכול לתת ולא מה "מגיע לי". זו לא קלישאה. זה מצב מחשבתי. 

כמובן שגם הצד השני צריך לבוא במחשבה כזו. 

בפעם האחרונה שבדקתי אני איש. צריך לדעת שבפעם הX מתעייפים לפעמים. ולא תמיד יש את הכוחות לתת להצעה שעדיין לא מכירים.

אצל כל אחד מתבטא אחרת - יש זה שתמיד מביא אוכל לפגישה והפעם לא יביא כי קצת נמאס לו להביא ו95% מהמקרים לא תאכל, יש את זה שתמיד מגיע והפעם אומר שתתקרב גם היא קצת ועוד.

צריך לדעת לתאם ציפיות ולא לפסול מיד. אני בטוח שיש בך מספיק דברים ש"התעייפו" ואת שומרת אותם אצלך בפנים לקשר מוצלח, דברים שפעם היית מביאה איתך כל פעם.

לא יכולתי להשאיר את המילים האלו אצלי -

מסכימה עם זה שיש מציאות שאדם לא ירצה לחזר או לעשות כל דבר שהוא בעקבות ניסון עבר.

השאלה אם זה הטבע שלו או תוצר של ניסיון ואכזבה, שהובילו להתנהלות שעלולה להיתפס כלא רצינית בצד השני.

מי שרוצה משהו ועושה השתדלות אמיתית, הוא יעשה כל מה שיכול כדי שזה יקרה ויצליח, לא?

פעם מישהי אמרה לי צריך לצאת ולצאת ולצאת בלי הפסקה עד שמשהו יתפוס. יש אנשים שאולי הדרך הזו טובה ועבדה להם, יש אנשים שעבורם זה לא נכון. למה? כי המטרה היא לא להגיע למצב של תשישות ועייפות כזו, שכשמגיעה הצעה ההתנהלות היא כזו... לא נעימה ולא מכבדת.

וזו אחריות אישית של האדם מול עצמו ואחרי זה מול מי שמולו, שאם הוא אמר כן להצעה הוא צריך להיות במקום שיאפשר לקשר להתפתח באמת ויכבד את כל הצדדים.  

ההיגיון אומר שאם אין רצון, כוחות, פניות רגשית, נפשית או טכנית צריך לחשוב אם נכון להיכנס בכלל לקשר במצב הזה. ואם נכנסים לקשר, זו האחריות האישית להשתמש בכלי העיקרי במערכת הנבנית הזו, לדבר ולתקשר. גם אם זה לא הטבע, אם אדם הגיע למצב של תשישות מזה, הוא כנראה בשלב שהוא למד שתקשורת זה הכרח בבניית מערכת זוגית. אז לשתף, לשקף, גם אם אדם עסוק ועמוס, שלפחות ידבר. יש מישהו בצד השני שמחכה. ואני אפילו לא מדברת על לחזר או להביא דברים לפגישה, זה הרבה לפני. זה לראות שיש פה מישהי. שמחכה. זה נימוס בסיסי ליצור קשר, לתאם... וכשזה לא נעשה החוויה היא שיש דברים אחרים בראש סדר העדיפויות. ויכולה להבין מי שלא תרצה להישאר שם...

לגבי ההארה על ''מגיע לי'' - אמת שקשר צריך הדדיות, וצריך שתהיה מחשבה על מה הפרט יכול להביא למערכת. ועדיין, חשוב להבין שדברים נראים אחרת מתוך מערכות שונות. לפעמים דברים נלקחים לקיצוניות כדי לאזן, ואז קשה להבין את הקיצון החדש, אבל כשמבינים את השורש אפשר ללמוד משהו עמוק.

נשים בטבע שלהן תמיד ישימו אחרים לפניהן. אם זה האיש, הילדים, המשפחה, אם יש צורך שלהן וצורך של מישהו אחר הטבע שלהן יהיה לתת מענה קודם לאחר. וראיתי לא פעם ולא פעמיים, שצריך ללמד נשים לדאוג לעצמן כדי לא לשכוח שאם להן עצמן לא יהיה כח הן לא יוכלו לעזור לאחרים ולהעניק לקרובים ולאהובים שלהן.

האמירה ''מגיע לי'' שמגיעה ממקום נשי, שונה ממגיע לי שבא ממקום אחר שאולי נתפס כמבקש לקחת (בכח) מאחרים. זה ''מגיע לי'' שמבקש איזון, לראות את עצמה גם, זה ''מגיע לי'' של אני ראויה שיראו אותי ויתייחסו בכבוד וכדו'. כי בטבע שלה תמיד היא תחשוב על להעניק הלאה, ואיך אפשר להקל על זה ולעשות למען האחר.

לגבי החיזור - שימי לב שהדגשתי לפני שמכירים. אני לא מתאר מציאות של מישהו "שרוף", אני מתאר מציאות של מישהו ששומר כוחות.

לדוגמא, בחור שנפגש באותו שבוע עם שלוש בחורות שונות. הוא אכן בד"כ ישמור כוחות (והתלהבות) עד שבכלל יראה אם יש על מה לדבר.

אם באמת יש התחלה כלשהי - יפעל בכל הכח.

לגבי המגיע לי - צריך לדעת את הצד השני. לאיש יש רצון מובנה לתת ולתת ולתת. כשה" מגיע לי" יכול להתעקם זה  עלול להפוך לסחיטה וניצול. וכבר נתקלתי. 

הגבתי באופן כללי. לאו דווקא למה שהיא תיארה. 

גם אני דיברתי על לפני שמכירים.

זה בסיסי לתקשר חוסר פניות/עומס או מה שלא יהיה. גם במציאות ובמצב של רצון לשמור כוחות, זה הבסיס לזכור שצריך לתקשר, גם אם לא תיתן ולא תשפיע כלום למי שלידך.

זה עניין של לראות שיש פה מישהו נוסף.

מחשבה שעברה לי אולי יש פה עניין לדייק בהגדרת חיזור ומה נכלל בו מבחינת כל צד. אני מרגישה שיש שם פער מסויים.

לגבי הסוף - השלמתי את החסר, כי ידוע שטבע האיש להשפיע, רק לא תמיד זוכרים שאישה לצד היותה מקבלת בטבעה לא נעדרת יכולת הענקה בדרכים אחרות, אפילו על חשבון עצמה. כדי לא להאריך מדי, לא כתבתי את כל תיאור המערכת. אלמד להבא.

אחרי ששלחתי עבר לי בראש שאני צריכה לסייג בצורה ברורה מצבי קיצון שבהם זה הופך לניצול, אם כי זה לא הטבע הראשוני. הבחירה במילה טבע לא היתה מקרית.

והקדמתי לכל ההסבר שלי שם שהמערכת דורשת הדדיות, וחשיבה על האחר במערכת..

אנחנו פשוט מדברים על דברים שונים. ציינתי באופן כללי על חיזור בתחילת קשר. בפירוש ציינתי שההתנהלות של הנ"ל לא מקובלת מבחינתי.

לגבי נתינה (כרגע מחשבות, לא משהו מבוסס) - עד כמה שאני רואה הנתינה של האיש (אם מתקבלת ברצון ואכמ"ל) מוציאה אותו לפועל ומגדילה את השפע שלו. היא לא מרוקנת אותו.

האישה נותנת ממש חתיכות מעצמה. אם היא לא תקבל - היא תיגמר..

זה בגדול. מוזמנים לחלוק. 

אם כן - מיותר לציין זאת.

ברור לכולם שבחתונות של דתיים יש ריקודים בהפרדה.  

ויש גם אנשים שאם לא תגיד להם מפורשות מה מותר מה אסור הם יעשו מה שמתחשק להם..

לא כולם יודעים שאסור לרקוד מעורב, כמו שלא כולם יודעים שצריך לשמור נגיעה, שאישה נשואה שמה כיסוי ראש וכו

שלא יתבאסו ולא יצעקו "הדרה!"

חוץ מזה, זה נראה לי ממש יפה לרשום את זה

לודא שזה בסדר מצדי. אני לא יעורר דיון פה. רק אסתכל בעצמי)

אהבתי את השיר.

כי אני חושבת שיש ניסוחים שונים. התפילה לרווקה מתבססת על התפילה הזו: תפילה לזיווג לאישה | תפילה לשידוך - תפילות וסגולות

שראיתי מקומום אחרים ברשת שמייחסים לשל"ה הקדוש (רק כמובן, הם משנים את זה כדי שזה לא יהיה תפילה עליי, אלא על אותה אחת אחרת).

מעתיקה לכאן את מה שהם כתבו, וכתובת מייל שדרכו תוכל לשאול אותם ישירות:

The Prayer Pact: a customized, 40 day, one on one, daven for me and I’ll daven for you initiative crafted especially for singles with specific tefillos revised and approved by Rabbi Moshe Tuvia Lieff. 
adoptashadchan@gmail.com 
 

בשל"ה או בסידור בשל"ה, אבל זה נמצא בקיצור השל"ה ולא בטוח שהוא חיבר.

על כל פנים, על פניו לא נראה לי בעייתי ונראה לי טוב ומועיל.

פתיחה: שדכנית ליאורה אילין.

המפגש בין שדכנית לרווקה מאפשר לקבל נקודות מבט שונות ולהבין באמת שזה לא משנה מה אני חושבת וזה לא משנה מה את חושבת וזה לא קשור למה שהוא חושב או מה שהיא חושבת. לכל אחד יש רעיונות וערכים שונים, ושהרבה פעמים אנחנו נשבים בהם ולא מסוגלים להבין את הרעיונות והערכים של אנשים אחרים, אבל יחד עם זאת אנחנו צריכים את נקודות המבט שלהם כדי להיות נבונים. כמו שכתוב בפרקי אבות, איזהו חכם הלומד מכל אדם.

אחד הדברים שאנחנו מתמקדים בהם הוא איך אני יכול להיות אדם שמבין אחרים, הלומד מכל אדם, אני לומדת מהדברים שהצליחו ומהדברים שלא הצליחו. יש הרבה גיוון בעולם, יש 12 שבטים.

אני רוצה שנתחיל כאן טרנד של הבנה יותר עמוקה של שדכנים על הרווקים שהם עובדים איתם. השיחה הזאת מיועדת לשדכנים ומאמנים לחתונה. אם אתם רווקים, תדעו לכם, דעו שאתם הכי טובים. אתם אלו שנמצאים בדייטים, אתם פוגשים אנשים, מקבלים כרטיסיות, אתם מתקשרים איתם ומתעסקים בזה שעות על גבי שעות. אז אתם חלק מגדול מזה גם, כי הרבה פעמים גם אם זה לא הולך לנו, אפשר לחשוב על חבר שאולי היא כן מתאימה לו. אז אני חושבת שזו הזדמנות מצוינת להציג את ציפורה (ותראו אותה, היא תסמיק עכשיו ממש). ציפורה היא כתבת בעיתונים יהודיים בארה"ב, והראשונה בהיסטוריה שכותבת בהם כרווקה ללא שם בדוי, בטענה שזה מקדם חוסר בטחון ומעודד את התפיסה שאנחנו לא יודעים לבטא מה מפריע לנו. היא יוזמת אירועי היכרויות לרווקים, מעבירה הרצאות על איך למקסם את החיים ללא תלות ברווקות, והיא בחורה נלהבת ואכפתית שפשוט רוצה לעשות שינוי בתחום.

דבר הרווקה: ציפורה גורדקו

שלום לכולם, תודה רבה שבאתם היום בערב קר מושלג וסוער.

אני כל כך אסירת תודה לכל מי שנמצא כאן ולכל עשרות המשתתפים בזום. זה מאוד חשוב, וכל מי שנמצא כאן הערב, אתם חלק מהמשימה של יצירת שינוי. השיחה הזאת היתה אמורה להיות אתמול, והיום זה היארצייט של אבי, והשיחה הזו היא לזכר נשמתו, אברהם יוסף בן שרגא פייבל שהיה אדם שמעולם לא פחד לומר את האמת במיוחד כשאחרים לא העיזו, הוא היה אדם שרדף אחרי אמת ואני חושבת שאם הוא היה כאן הלילה הוא היה בשורה הראשונה שם, התומך הכי גדול שלי, וההרצאה הזו לזכר נשמתו וגם לזכר חיים יעקב בן שמואל, שהיה נשמה מאוד שהפיץ אור לרבים, ואני מאחלת למשפחה המון נחמה וכוחות.

אז אני רוצה מתכבדת להזמין את כל המאזינים לתובנה שהערב אולי יעשה מהפכה מוחלטת באופן שבו אתה רואה את עולם השידוכים. אני רוצה להזכיר שאני עומדת כאן בתמיכת הרבנים של 'אור החיים', ושדברי אינם רק דעתי אלא קול עבור רבים שמקווים שהיה להם את האומץ לדבר. ובכללי לאנשים נוח יותר לשתף את הכאב שלהם לאחר שהם מתגברים עליו. יזם מצליח יעביר את הרצאת הטד המפורסמת שלו אחרי שהוא טיפס בסולם ההצלחה. מאותגר פוריות ישתף בחוויה לאחר שחבק תינוק, מכורים מחלימים עשויים לתת הרצאה מעוררת השראה אחרי שנה שבה הוא נקי. זה לא המקרה כאן. זה לא אחד מהדוגמאות הללו. בגלל שבמקרה הזה, לא אחכה ליום שבו אגיע אל הנחלה והמנוחה, עם בעל לצידי כדי שיאשר את מה שאני מאמינה בו, כדי לחלוק את מה שאני חושבת שהכי חשוב. אני לא יכולה לחכות שעוד חברה תתקשר אליי בוכה, כי היא נפגעה מההתנהלות בעולם הדייטים, ולא מהמדוייט עצמו. שכבודם העצמי נפגע כי מישהו אמר להם משהו, מישהו שהתכוון לטוב. להרגיש את הכאב מכל כך הרבה רווקים שמאמינים שהם מוגדרים הרווקות ולא לפי האישיות. 

זה נגמר כאן הערב.

אני שוב רוצה להגיד שאני אסירת תודה ומתפעלת מכל האנשים שהגיעו היום, שאני בחברת אנשים בעלי כוונות טובות, ואני מודה לכם על כל העבודה המדהימה שעשיתם, שאתם מנסים לעשות ושאתם ממשיכים לעשות. אם אתם כבר רגישים לנושאים שאני הולכת לדבר עליהם, אני מקווה שדבריי יהיו רק סקירה רגילה, חדשות ישנות, משהו שהוא מוזיקת רקע לחיים שאתם חיים. עם כל הכבוד, אם אתם מתחילים להרגיש מתוסכלים או מתגוננים, אז הנאום הזה כנראה בשבילך. אז מתוך ענווה אני רוצה להציע לכולם נקודת מבט אחרת לחלוטין על איך לחולל מהפכה בתחום השידוכים.

האם אי פעם שאלת את עצמך, למה אני שדכן? האם אתה משועמם וחושב שזה דרך מצויינת לנצל את הזמן? האם אתה נהנה מהלשון הרע והרכילות שיש בתהליך? האם אתה מעריך אנשים ואת הצד החברתי שבעניין, ומחפש באמת לעשות טוב, כשאתה מרגיש טוב עם זה? או שאתה רוצה לשנות חיים, מתוך ידיעה שאתה מסוגל להשפיע? אני יודעת שיש כאן הרבה אנשים כאלה כאן איתנו. המניע שלך ישפיע באופן ישיר על הצורה שבה אתם פועלים כשדכנים. כן, אתם פעילים באופן רשמי. ולכן אני חושבת שכל אדם שיושב כאן צריך להגיד לעצמו – כן, אני איתך, אני רוצה לעשות שינוי, אני רוצה לשנות חיים, לכן אני פה הערב. האם הרכילות מסקרנת? ייתכן. האם אני משועמם? אפשרי. אבל מתחת לזה – אנחנו פה כי אנחנו רוצים לעשות טוב, וזה בטבע שלנו, אנחנו רוצים לעשות טוב. אז מה אם הייתי אומרת לך שאתה יכול לשנות חיים ללא קשר אם השידוך שלך מתחתן. ללא קשר אם זה הצלחה או כישלון, אתה יכול לשנות חיים.

זה מוביל אותי לנקודה הראשונה: הגדרה מחדש של מהו שידוך מוצלח. 

האם זה אומר שהם הסכימו לצאת? האם זה אומר שהם נמצאים בקשר רציני? האם זה אומר שהתארסו? האם זה אומר שהם התחתנו?

לא. 

הגדרה מחדש של מה זה שידוך מוצלח: שידוך מוצלח הוא שידוך שבו שני הצדדים יוצאים עם תחושה של כבוד עצמי וחוויה חיובית. זהו שידוך מוצלח. תנסו לספור כמה שידוכים מוצלחים כאלו יש לכם, כי אנשים ממהרים לקחת קרדיט, אבל לא אחריות. אם שידוך מוביל לנישואין, וכולם שרים לך שירי הלל, וואו, זה מרגיש נהדר ששרים לך שירי הלל, אבל אם מישהו נפגע בתהליך הזה – אז פתאום זה כבר לא קשור אליך. אתה רק העברת את ההצעה, אמרת לה שאתה לא באמת מכיר את האדם הזה, אבל אם הם התארסו – כן, זה היה רעיון שלי, העליתי את זה בפני חברי, מלא קרדיט, אבל כל כך מעט אחריות. אי אפשר לקחת קרדיט בלי לוותר על האחריות. כי המילים שלכם כל כך חזקות. ואתם כמו מנתח שיכול לרפא או להרוס. יש להם מישהו פגיע על שולחו הניתוחים שאומר שזה מה שאני צריך, אני מגיע, אני ממתין לך שתעזור לי, ואו שאתה עושה משהו שגורם להם להרגיש טוב יותר, או שאתה לא פועל כמו שצריך ואתה פוגע במישהו בתהליך, שלא רק שזקוק לעזרתך, אלא שמלכתחילה הוא לא היה במקום טוב. אני משתפת את זה כדי להדגיש כמה זה חשוב להתאמן ברגישות יתר כשאתם מתעסקים ב'מנותחים', כי אנחנו מתמודדים עם רגשות, ואין משהו יותר שביר ורגיש ממה שמרכיב אדם – האגו והלב שלהם.

יש לי אינסוף סיפורים שמדגימים חוסר רגישות שאנשים יכולים לחוות. וליאורה תרחיב אחר כך בנושא. אבל אני לא יכולה להדגיש את זה מספיק, שכשמישהו פוגש אותך, ומגיש לך את הלב והנפש שלו, את עולם הערכים שלו, מה שהכי חשוב לו, חולק איתו את השאיפות שלך, מה עשית בחייך, מה אתה עושה עכשיו – והתגובה שמקבלים זה אהה. אוקיי. אז את רוצה מישהו עם כובע או שאת רוצה מישהו בלי כובע? ואני יודעת שאנחנו לא חסרי רגישות, ושהפרטים האלה חשובים, אבל מישהו עכשיו שיתף אותך, מישהו הראה לך את כולו, הזמינו אותך לתוך העולם הפנימי שלהם – אז בואו ניקח צעד אחד אחורה, מאיש המקצוע נטול הרגשות כי הוא חווה כל כך הרבה סוגים שונים של ניתוחים, והוא אפילו חווה אובדן שזה כבר לא מזיז לו. בואו ניקח צעד אחורה, וכשמישהו אומר שלום, אני מגיע עם הסל הריק שלי, זה לא נעים. ואני אומרת לכם הכל, משתפת אתכם ביקר לי – אז לפני שאתם שואלים על הפרטים הנוספים, בוא ניקח צעד אחד אחורה ונגיד וואו. תענוג לפגוש אותך. בוא נחמיא להם עם מילים מאשרות, מילים של תקווה, מילים שמרמזות – אני שליח צנוע, אני לא יודע אם יהיה לי את ההזדמנות כדי לשדך אותך בהצלחה, אבל מי שתתחתני איתו, וואו, הוא יהיה בר מזל. תחשבו איך זה היה מרגיש אם הייתם מתראיינים לעבודה, שאתם מרגישים יותר מכל דבר בעולם שזאת העבודה שאתם צריכים כדי להתקדם, אבל לא היה לך מספיק כסף כדי לתת לך את התמיכה שיש לכולם מסביבך, אבל את מחליטה לנסות והולך לראיון, ואת עובדת כל כך קשה, ומתלבשת כדי להרשים, והמראיין מסתכל על המועמדות שלך, והתכוננת, התאמנת כמה פעמים בראש על הראיון, והוא אומר לך, טוב, אתה יודע, אני לא בטוח שזה מה שמתאים לך. אני לא בטוח שיש לי את האדם הנכון עבורך. מה שאת מחפשת זה ייחודי, אני לא באמת עובד עם אנשים כמוך. אוי. לעומת מישהו שאומר – וואו, אתה נראה כמו אדם כזה מדהים, אני כל כך שמח שנפגשנו. אני לא יודע אם אני יכול לעזור, אבל זה באמת היה תענוג להכיר. את יוצאת משם עם תקווה. ואגלה לכם סוד, שלרווקים זה לא באמת סוד, אבל לאחרים אולי כן – זה כל כך קשה להחזיק תקווה כשאת ממשיכה לנסות בכל הכוח כדי להשיג משהו שנראה שמתחמק לך מבין האצבעות. אז אם אתה במקום שאתה נפגש עם אנשים פגיעים, ואתה רוצה לעשות שינוי – זה לא מתחיל כשהם מתחתנים, ואתם יכולים להעניק להם תקווה – זה שידוך מוצלח. זה משהו שאתם רוצים לספור.

וזה מוביל אותי לנושא הבא – משבר הרווקות. אתם יודעים מה זה משבר? חוסר יציבות וסכנה. משבר מעיד על זה שמשהו הוא ללא שליטה. תנו לי לשאול שאלה, למה אנשים לא מדברים על משבר סרטן? משבר פוריות? לא רואים את זה בעיתונים. לא רואים את זה בוואטסאפ. למה? אני מאמינה שזה בגלל שאנשים חושבים, שאין לנו מה לעשות לגבי זה – זה מדע, זה לגמרי לא בשליטתנו. אבל בנוגע לדייטים, אנחנו חושבים שיש לנו שליטה. אנחנו חושבים שיש בעייה, ושאנחנו האנשים שנפתור את זה. וכן, אנחנו יכולים להשתדל, וצריכים להשתדל ולהיענות לצורך שאנחנו רואים, ולכן אנחנו פה, אנחנו צריכים אחד את השני. אבל, אנחנו לא יכולים לשכוח שהקב"ה מנהל את העולם. ואותו א-ל שמאפשר למספר מסוים של אנשים להיות רווקים, הוא גם זה שמאפשר ללב שלנו לפעום כל רגע. להגיד שזה משבר, ושזה לא בשליטה, הקב"ה, ואני לא באמת יודעת מה הוא חושב, אבל רק לשחק קצת עם הרעיון – אני שולט על הכל, על האתגרים של כולם, על מישהו שאולי מתמודד עם חוסר יציבות כלכלית, מישהו שאולי מתמודד עם מצוקה נפשית, עם חוסר בטחון – אני שולט על כל אחד – בין אם הוא רווק, בקשר, נשוי, מאורס, גרוש, ביטל אירוסין, אלמנה וכן הלאה. אני שולט על הכל. אז אין משבר. אף פעם לא איבדתי שליטה. אז אני לא מאמינה שיש משבר רווקות. אני מאמינה שיש משבר בבין אדם לחברו. איך אנחנו מתייחסים לרווקים, זאת הנקודה. ואני משתפת את זה בכל כך הרבה ענווה, כי דייט מאכזב הוא מאוד מאתגר. אבל שדכן מציק שלא מכבד – זה כואב. מאוד מאוד כאב. אדם, למרבה הצער, אפשר להתרגל לאכזבה. זה חלק מהחוסן שלנו. לכאב לא מתרגלים. ותחשבו כמה החיים של רווקים ישתפרו אם היו אומרים לנו בסוף שיחה עם שדכן – לה' יש תוכנית, זה יגיע בזמן הנכון, שבו תפגוש את האדם הכי מדהים, שמתאים בול לך. אני לא חושבת שזה לוקח יותר מעשר שניות, לא היית צריך לדבר איתי למשך 45 דקות בטלפון, לא צריך לתת לי אבחון כדי לראות איך אתה יכול להציל את חיי, אתה אפילו לא צריך להגיד לי שאתה אומר תהילים לזיווגי – אתה רק צריך לתת לי תקווה, ולהזכיר לי משהו שקשה לי לזכור כי אני פגיעה – לקב"ה יש תוכנית. אז אין משבר, כי הוא דואג לך. אין צורך לדאוג. חלק מהדברים שלעיתים קרובות מצחיקים אותי (בצורה צינית כמובן), זה כשאני פוגשת מישהו, והוא אומר לי משהו בסגנון של:

- אהה, וואו, אוקיי, אז את באמת צריכה מישהו מיוחד. 

- המממ. אוקיי. אני מתכוונת, יהודי, אורתודוקסי, שמח, בריא – לא ידעתי שזה משהו כל כך ייחודי. אבל תודה, זה גורם לי להרגיש קצת חששות, קצת חסרת ביטחון. 

- אהה. אני שומע מה את אומרת, את צריכה בחור ממש טוב, קשה למצוא בחורים כאלה. 

- וואו. תודה. אני מרגישה הרבה תקווה. הרבה חיוביות. הרבה אופטימיות. 

אני לא יודעת מה לעשות עם זה. רק תעניקו תקווה, עידוד. אני פונה אליך לא כדי לקבל את דעתך, אני פונה אליך כי שמעתי שאתה משאב, אבל לא ביקשתי לשמוע את דעתך. תהיו זהירים בשיתוף שלה. דעתך היא סובייקטיבית ומוגבל לחוויה שלך. ואין לך מושג כמה היה קשה לי להרים את הטלפון, להתקשר אליך, להתפשט רגשית, ואז לחבר את החתיכות מחדש, מתוך תקווה שאולי תהיה מסוגל לעזור לי. זה מה שמוביל אותי לנקודה הבאה הידועה לשמצה:

"אם ירצה השם, בקרוב אצלך". החשיפה שלנו, המחשבות שלנו, הסביבה שלנו, אנשים – זה מה שיוצר את המציאות שלנו. אנחנו מושפעים מהמציאות שלנו, אז תדמיינו איך רווק מרגיש אם בכל מקום שהוא הולך מזכירים להם את החלק היחיד במציאות שלהם שהם מעדיפים לא לחשוב עליו כל הזמן, במיוחד בהזדמנות שבו הם צריכים גישה אחרת כדי להתמודד עם אירועים משמחים. אז אני מגיע לברית, חלאקה, פדיון הבן – ואנשים עדיין יאחלו לי, "אם ירצה השם, בקרוב אצלך". ואני קצת מבולבלת, על מה אתה מדבר. זה כמובן יכול לקרות בחתונה, בקידוש, כשאני בחנות ולוקחת מוצר מהמדף לתוך העגלה בסופר – אני כל כך שמחה לראות אותך, אי"ה בקרוב אצלך. אני יודעת שאני רווקה. אני יודעת. אני לא צריכה שתזכירו לי. ואני יכולה להבטיח לכם שהשם לא מחכה שאני אגיד אמן לאיחול של בקרוב אצלך כדי שסוף סוף אפגוש את האדם הנכון. ואני יודעת שזה בא מתוך כוונה טובה, ואני יודעת שזה מגיע ממקום טוב, אבל אני לא חושבת שלמישהו יש את האומץ להגיד, ואני אעשה את זה – זה גורם לי להרגיש ממש רע לגבי עצמי, האי"ה בקרוב אצלך. ברור שזה שונה אם זה מישהו שמאוד קרוב אליי, או באירוע מיוחד שבו הם חושבים שנכון לקחת אותך הצידה ולהגיד, אני יודע שזה עלול להיות לא פשוט עבורך, אבל חשוב לי שתדעי שאני חושב עלייך, וזה יקרה. אבל זה נהיה מקובל חברתית פשוט לזרוק, אי"ה בקרוב אצלך – וזה לא מרגיש טוב. זה גורם לרווק להרגיש – לא משנה מה קורה עכשיו, לא משנה אם בדיוק סיימתי את התואר השני שלי בעבודה סוציאלית, לא משנה אם בדיוק העברתי הרצאה גדולה וחשובה – אי"ה בקרוב אצלך אומר שמה שאתה רואה זה שאני רווקה. ואני רואה להיות הרבה יותר מזה, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות בקשר לזה, ואני לא רוצה שתזכיר לי את מה שאין לי. אז בבקשה, אני מעודדת את כולם לקחת צעד אחורה מאיחולי אי"ה בקרוב אצלך. בגלל שאני מרגישה שזה גורם לך הרגשה טובה, הרגשה כאילו שאתה עושה משהו, ולכן אני אומרת שזה מגיע ממקום טוב – אבל האנשים שמקבלים את האיחול הזה, אתה חושב שאתה מפיץ נצנצים, אבל זה מגיע לפרצוף שלי כאבק, ואני רק רוצה להתעטש כדי להרחיק את זה. ואני חשבתי שהגעתי לשמחה ואני יכולה פשוט להנות ממנה, אבל לא, אני רק רוצה להזכיר לך – את רווקה! את רווקה! ואתם יודעים, אי"ה בקרוב אצלך, זה לא נוגע אליי. לליאורה היתה את הזכות לשדך את שני אחיי הקטנים. אחת מגיסותיי כאן בקהל – הקב"ה בירך את משפחתינו – הם התחתנו השנה. ובחתונה שלו, שוב, מתוך כוונות טובות ניגשו אליי אנשים, החזיקו לי את היד, נתנו לי מבט כאילו אני מחוברת למכשיר הנשמה, ואמרו, אוי, את כל כך מיוחדת, עם הנהון ראש כזה, את כל כך מיוחדת, אי"ה בקרוב אצלך. ואני חשבתי לעצמי, זה אמור לגרום לי להרגיש טוב? אני לא באמת מבינה, כי אחת העבודות שלי זה לגרום לאנשים לא לחוש בנוח ולהבחין עד כמה התגובות שלהם לא מתאימות – והם אמרו, אי"ה, את כל כך מיוחדת, את יכולה להיות כל כך שמחה בשביל אחיך. הוא אחי! כל מה שאי פעם רציתי בשבילו, זה שיהיה מאושר, אז למה אני מיוחדת? או האנשים שנכנסו, צילמו אותי בלי שרציתי, ואמרו לי שהם צריכים את התמונה בשביל פרוייקט באומנות – בשביל השידוך שלי – את נראית מדהים, אני צריכה את זה בשביל השידוך שלך. תשחררו אותי, תנו לי לחגוג את החתונה של אחי. זה לא אני. תנו לי לחגוג. תנו לי לחגוג, אל תזכירו לי את מה שאין לי. אני יודעת. אני יודעת. אני כאן. תאמינו לי שאני יודעת. ושוב, אני יודעת שאנשים עושים את זה כי זה גורם להרגשה טובה, ואני פה כדי להגיד לכם שבדרך כלל זה לא גורם לי להרגשה טובה. מעולם לא שמעתי מישהו אומר, זה היה כל כך נחמד, גברת גולדברג אמרה לי עכשיו אי"ה בקרוב אצלך, והרגשתי עכשיו כל כך הרבה יותר טוב לגבי עצמי. זה עדיין לא קרה לי אף פעם, ואני לא יודעת אם אי פעם זה יגרום לי להרגשה טובה. ולכן אני רק רוצה לתת לאנשים את הרגישות לגבי הביטוי הקטן הזה, שהוא אחד הדברים שמקובלים להגיד, שגורם לאנשים אחרים להרגיש כאילו שהם לא רוצים להיות חברותיים. 

עוד אחד מהביטויים הללו, וזה קורה במיוחד בסופר – אז איך הולך לך בדייטים? כל כך טוב לראות אותך, אז איך הולך לך בדייטים? איך נראה לך שהולך לי? את רואה שיש לי טבעת נישואין? מה את רוצה שאענה לך? וכדי להגיב בצורה נימוסית, אני עונה, תודה לאל, הכל מצויין. אני ממש נהנית לנהל את אותה שיחה שוב ושוב עם אנשים שונים, ולחשוב שאולי זה הלילה שבו חיי ישתנו ולגלות שהם לא. זה הולך נהדר. אבל זה נהיה מקובל, וזה גורם לי לחשוב שאם מישהו אומר לי, אז איך הולך לך בדייטים, אני רוצה לענות לו – אז איך הזוגיות שלך? איך הולך לך בחיי הנישואים? אני יודעת שזה נשמע מגוחך, אבל איך שהולך לי בדייטים זה משהו אינטימי, פרטי ואישי ואם לא שיתפתי אותך במידע, אני כנראה לא רוצה שתדעי – כמו שאת לא תשתפי אותי בחיים הזוגיים שלך. אבל אנשים פשוט לא מבינים, והם מתכוונים לטוב. ושוב, אם זה לא הסביבה הנכונה והאדם המתאים, זה פשוט משהו ששהייתי ממליצה להגיד בחופשיות – כי שוב, זה שם דגש על הסטטוס שלי ולא על האישיות. תדברו איתי על כל דבר אחר. תדברו איתי על כל נושא אחר. כי זה לא בהכרח עצם היותי רווקה, אבל אני חושבת שככל שאדם מתבגר האתגר גדל, של איך הקהילה מגיבה לאנשים שהם רווקים. וזו מחשבה מפחידה, כי זה אומר שיש לנו הרבה אחריות, ויש לנו הרבה תיקונים לעשות אם אנחנו רוצים לתקן את משבר הרווקות – ולא במובן של לחתן אנשים, כי זה לא בשליטתנו, זה בידי הקב"ה, זה תמיד היה בשליטתו. אז בוא נעזור לאנשים להרגיש מאושרים ובריאים יותר, ולקבל את זה שזה התפקיד שלנו. אנו צריכים לוודא שאנשים מרגישים בנוח להיות חלק מהקהילה, בצורה שבה אנחנו יוצרים חיי חברה בקהילה. כשבחורה אורתודוקסית מתבגרת בעולם היהודים, היא גודלת בשנות כלב. חגגתי עכשיו 29 בגוואטמלה, ושם זה לא ייאמן – התייחסו אליי כמאוד צעירה, חיה את החיים הטובים, מטיילת בעולם בשנות העשרים לחייך, את בשיאך, אנחנו כל כך שמחים בשבילך. אם אני הולכת למקומות אחרים ואני אומרת שאני בת 29, אנשים ממצמצים קצת, לוקח להם זמן לעבד את המידע, הם נלחצים, לא יודעים מה לומר. אל תשאלו לגילי אם אתם לא בטוחים איך להגיב לתשובה. לעיתים קרובות זה יכול להיראות לרווק שכשגדלים, זה בשנות כלב. למה הכוונה? שנת כלב אחת, אני לא בטוחה מה בדיוק היחס, זה בערך 3 שנות אדם. וכשהגעתי לגיל 29, לא הרגשתי שגדלתי בשנה, אלא בארבע שנים. זמן זה הדבר הכי יקר שיש לנו. כל פרק שאדם חווה, אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך. אז למה לעשות משהו כדי לגרום למישהו לפקפק ביכולת שלהם לחיות חיים איכותיים ומלאים על ידי ניצול שלב הרווקות שלהם. אוי לא, אתה מזדקן, תיזהר. אל תדאג, אי"ה בקרוב אצלך. את בת 29? אי"ה בקרוב אצלך. בת 29? גיל מדהים. אני זוכרת שאני הייתי בת 29. חשבתי שאפענח את העולם, אבל אני עדיין לומדת.

אז אם אתם שומעים את כל זה, ואתם חושבים, הממ, זה משהו מאוד חדש, אני לא כל כך בטוח מה לעשות עם המידע הזה, אם זה מטריד אותך, ואתה לא בטוח איך להיות רגיש במידה הנכונה – אף אחד לא ביקש ממך לעשות את זה. זו עבודה מאוד מאוד עדינה. באותה צורה שמנתח צריך הרבה שנות ניסיון כדי להיות טוב והוא מתעסק בגוף – אתם מתעסקים בלב. הגוף יכול להיות תקין, אבל אם הלב שבור – אסור. ואם הלב תקין אבל הגוף שבור, קראנו סיפורים רבים שזה עובד. אז אתם צריכים לוודא שאתם מוכנים לאחריות- לא רק לקחת קרדיט, אלא גם להיות רגישים, לוודא שאנשים יוצאים בתחושה של כבוד עצמי, כי שידוך מוצלח הוא אחד שהייתה בו חוויה חיובית, של כבוד עצמי, שכל הצדדים הרגישו שקיבלו יחס הוגן. ואני רוצה לתת לזה פרספקטיבה: תדמיינו אדם בריא וחזק, שחי את חייו הרגילים, כמו כולם. ופתאום הכלייה שלהם כושלת, וכל שאר האנשים מסביבם מתפקדים מצוין, אין להם בעיה רפואית, ואם כן הם הולכים לרופא ומקבלים טיפול. אבל משהו לא בסדר אצלך. וזה לא קשור לעבודה שלך, למשפחתך, לחבריך – כל דבר שתעשה הרבה יותר קשה, כי אתה לא חש בנוח, כואב לך, וכולם מצפים שתחיה כרגיל, תעבוד 110%. ואז מישהו אומר לך – הכלייה שלך מפריעה לך? אני מכיר רופא מעולה שכדאי שתראה. הוא במרחק של שעה וחצי-שעתיים נסיעה, אארגן לך תור. אתה מתקשר לרופא כדי לקבוע תור, ואתה מתחיל לפתח את התקווה שאולי סוף סוף תבריא. ואתה מפנה את הלו"ז, ודואג לאכול טוב לילה לפני, אתה מטפל בכל מה שצריך מראש, מתעורר מוקדם, מתלבש כמו שצריך, לוקח את התיק הרפואי ונוסע לרופא. אתה מגיע לרופא, מרגיש טוב לגבי זה, נשאר עם תקווה, מגיע לרופא, מתיישב, והוא שואל, איך אני יכול לעזור לך? ואתה אומר, אני כאן כדי שתעזור לי עם הכלייה שלי. והוא אומר, הכלייה שלך? אני מתמחה בקוסמטיקה, אני מנתח פלסטי, למה אתה כאן? כי מישהו אמר לי שאתה רופא. נכון, אני רופא, אבל פלסטיקאי. ואתה כל כך מיואש, וכל כך מאוכזב, כי כל המאמץ הזה היה לשווא והיה יכול להימנע. באיזה תדירות אדם חושב – אה, יש לי רעיון, תנו לי רגע להעביר את הכרטיס, אולי זה זה, אתה אף לא יודע. אני מבינה את זה שאף פעם אי אפשר לדעת, ומה שקופץ לי במחשבה לפעמים זה שזה ממש לא נוח לעצור את מה שאני עושה, לעשות את בירורים הנדרשים כדי לבדוק האם זה באמת התאמה טובה לאדם הזה. אני לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח, אז רק אעביר את הכרטיס. וכך זה קרה לי, קיבלתי כרטיס, אני קוראת את זה, וכתוב במפורש משהו שאמרתי שזה קו אדום בשבילי. ואגיד לאדם הזה, האם הבחנת? לדוגמה, האם הבחנת שהוא קירח? אני במפורש הבהרתי לך שאני לא רוצה לצאת עם מישהו קירח. והאדם מגיב, בסדר, אין בעייה. אבל באמת יש כאן בעייה. כי אני התרגשתי, ועכשיו התאכזבתי. ואני מרגישה שלא כיבדו אותי – וזה היה יכול להימנע אם היית מקדיש כמה דקות כדי לקרוא מה ששלחת, והיית רואה שזה לא באמת רעיון טוב עבורי. האם יהיו מספר פעמים שדבר כזה יקרה וזה בלתי נמנע? כן. אבל מה שאני רוצה להדגיש, אי אפשר להפסיק לנסות, כי אתה מתעסק ברגשות של מישהו, וזה הופך להיות אחריות שלך. אותו כנ"ל לגבי ללחוץ על אנשים. יש אנשים שבאים בגישה שזה כמו תחום המכירות. האם נתקלתם פעם במוכרן שניסה למכור לכם משהו, וקניתם אותו למרות שלא באמת רציתם, ואתם לא מרגישים כל כך טוב עם עצמכם. אותו הדבר נכון גם לאנשים. אתם לא צריכים למכור לי משהו. אם אתם מוכרים לי משהו, זה מעיד שאתה לא סומך על יכולת ההחלטה שלי. אתה חושב שאני צריכה את זה יותר ממה שאני חושבת שאני צריכה את זה. אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן? זו בעייה נפוצה, שבה אנשים מרגישים שלוחצים עליהם ואז הם מרגישים שלא מכבדים אותם, לרמה שנדמה שהשדכן צריך לממן טיפול מקצועי.

אפשר היה למנוע את כל זה. אז כדי לסכם: שידוך מוצלח הוא זה שכל המעורבים יוצאים בתחושה של כבוד עצמי. זהו שידוך מוצלח ואת זה צריך לספור. זה לא אומר שהם התחתנו, כי למען האמת, לתוצאה אין שום קשר אליך. אתה רק השליח. אני עובדת בארגון להשמת עובדים, ואני תמיד אומרת למועמדים שאני לא יכולה להבטיח שהעבודה תתאים להם, אין לזה שום קשר אליי, זה חלק מהתוכנית של הקב"ה. אני יכולה להבטיח שאעניק תשומת לב בלתי מותנית, להיות מאוד חרוצה, ולעבוד קשה כדי לתת לך את התמיכה שאתה צריך כי זה בשליטתי. זה בשליטתכם. אם אתם יכולים לעשות את זה, אתם עשיתם שידוך מוצלח. אם לפני שאני מנתקת את השיחה אני אומרת – תודה שנתת לי תקווה, תוסיף את זה לרשימה.

אין משבר רווקות. משבר מציין משהו שלא נמצא בשליטה. לקב"ה יש שליטה על הכל. יש משבר בין אדם לחברו. איזה יחס אנשים מקבלים. אם זו לא הנקודה החזקה שלך, אתה לא רגיש, זה לא התחום שלך – בסדר, יש עוד תחביבים רבים שאתם יכולים לעסוק בהם. אבל אתם רוצים לעזור! אתם יכולים להתפלל. אני לא צריכה לדעת שאתם מתפללים בשבילי – כי זה גורם לכם להרגיש טוב, אתם יכולים לחשוב עליי ולא להגיד לי. תגידו לי בחתונה שלי שהתפללתם עליי. זה מעלה לי דמעות לעיניים. אתם יכולים להזמין אותי לארוחת ערב, זה גורם לי להרגיש רצויה. אתם יכולים להזמין אותי לשבת, שהרבה פעמים זו החלטה מאוד קשה שצריך לקבל כל שבוע לאדם שהוא רווק. אתם יכולים לקחת עליכם מצווה שאני אפילו לא אדע עליהם, אם אתם רוצים להרגיש שאתם עושים משהו.

באמצעות המילים שלכם, שנו את החיים של מישהו לפני דייט, טעו בהם תקווה שאולי הם לא מצליחים להגיע אליה בעצמם, שאלו אנשים על הימים שלהם, לא על הדייטים שלהם. אל תתנו להם להרגיש שכל מה שאתם רואים זה את הרווקות שלהם ולא את האישיות שלהם. אל תניחו שאתם יכולים לקחת קרדיט בלי לקחת אחריות. תבינו שאתם רוצים לעשות שינוי, ושאתם רוצים לשנות את העולם, ואתם רוצים לשנות את הדרך שבה דברים נעשים – צמצם את עצמך לשאלה איך אני יכול לשנות חיים של אדם אחר עם המילים שלי, ולא צריך לדאוג האם אצליח עם השידוך, האם הם יתחתנו בסוף – אתה מצליח אם אתה משנה חיים של מישהו אחר, והוא מנתק את השיחה עם הרגשה יותר טובה. יש לך את התקווה, אנשים באים אליך לא בשביל הצלחה, אלא בשביל תקווה, וזה משהו שאתה יכול להבטיח, לא משנה מה תהיה התוצאה, זו רק הבחירה שלך להחליט אם תנהג כך. תודה רבה על ההאזנה. אם אכנס לרשימה השחורה זה אומר שההרצאה שלי היתה מוצלחת. אם יש לכם הצעות, אל תפחדו, אני לא נושכת, רק קצת.

עכשיו אני רוצה להציג את ליאורה אילין, מישהי מאוד מאוד מיוחדת. היא שדכנית, כלה, מדריכה ומחנכת. היא בתחום של שידוכים קרוב ל-25 שנה. היא גרה בווטרברי קונטיקט, נסיעה די רצינית, והיא הגיעה לכאן כי היא מאמינה בכל לב ונפש שזה מאוד חשוב. המועמדים שלה נמצאים בכל רחבי המדינה. ליאורה זכתה לשדך את שני אחי הקטנים, ויום אחרי שהיא שדכה את אחי היא התקשרה אליי ואמרה, ציפורה, יש לי משהו מטורף לספר לך, מעולם לא קיבלתי כל כך ריקושטים אחרי שעשיתי שידוך. אמרתי לה שאין לי מושג על מה היא מדברת, והיא אמרה שניגשו אליה אנשים רבים ואמרו לה, מה, את לא יודעת שיש לו אחות גדולה, למה לא שידכת אותה? ובגלל שליאורה היא מי שהיא, היא ענתה להם – אתם חושבים שיש משהו שהייתי רוצה יותר מאשר להכיר את ציפורה לבעלה? אבל זה לא תלוי בי. ה' יודע שאני רוצה, וכשהאדם הנכון יגיע, אנסה. היא צנועה, היא כנה, היא בונה ולכן יש לה כל כך הרבה הצלחה. היא המנטורית שלי, החברה שלי, המאמנת זוגיות שלי, וזה לא נדיר למצוא אותה זמינה בחצות עושה בקרת נזקים עם מישהו שנפגע, מסדרת חדר למישהו שבא להתארח לשבת, או חוגגת שידוך מוצלח שהיא עשתה – אבל שהיא לא תספר לי עליו, אבל אראה את זה בסטטוס שלה אחרי שדיברנו. היא נמצאת שם בזמנים הקשים ובזמנים הטובים, עם יכולת ההרגעה, התוקף וביטחון. היא מעצימה אותי ורבים אחרים לחיות את הגירסה הכי טובה של החיים שלהם. אתם ברי מזל שתזכו לשמוע את ליאורה הערב.

דבר השדכנית: ליאורה אילין

אני חושבת שאתם כולכם יכולים להסכים איתי שאנחנו יכולים להמשיך להקשיב לציפורה שעות על גבי שעות על גבי שעות. כל כך הרבה חוכמה, זכיתי שיש לי חברה כמו ציפורה. אני פונה לשדכנים. ראשית אני רוצה לחזק את כל מי שעוסק בתחום השידוכים. אתם עסוקים, יש לכם משפחות, ילדים, נכדים, עבודות – אחד או אולי שתיים, נמצאים בנסיעות – ואתם מוצאים זמן במירוץ החיים כדי לעצור, לא בשביל אדם אחד או שניים, אלא בשביל עשרות אנשים, טלפונים, לחזור לאנשים אחרי דייטים, זה בלתי נגמר, וכל העבודה שאתם עושים למען הכלל הקב"ה ישלם שכרכם, וייתן לכם הרבה זכויות על כל מה שאתם עושים לבניו. למה אנחנו משדכים? מה המשימה שלנו? לכל אחד יש סיבה אחרת למה הם עושים שידוכים. אני די פתוחה לגבי הסיבה שבגלל אני מתעסקת בשידוכים. למעשה, מעולם לא עזבתי את כולם השידוכים מאז שהייתי חלק ממנו כרווקה. הרגשתי שאני צריכה קצת עזרה בתהליך, ובאותם ימים לא היו ארגונים, בקושי היו שדכנים. אם מישהו חשב על רעיון בשבילך, את כבר מתרגשת ורוצה לגרום לזה לקרות. לא היה דבר כזה כרטיס, הרבה מזה היה מפה לאוזן, כולם ניסו לעבוד יחד כצוות. ובאותו זמן, גדלתי במשפחה עם הורים נפלאים ששלחו אותי ללמוד באולפנה, אבל לא היה לי את הרקע הנכון לכרטיס, ולכן כשהגעתי לשלב של השידוכים, הייתי זקוקה ליותר עזרה. הגעתי לנקודה שבה החלטתי לשבות. היה לי כל כך קשה בעולם השידוכים, ואמרתי לה' – אתה יודע מה, אתה שמת אותי פה, ואתה גם תחלץ אותי מכאן. אז תשעה חודשים אחר כך, כשלא היה לי אפילו דייט אחד, החלטתי שזה לא עובד, אז התחלתי להתקשר לאנשים, ומצאתי אדם נפלא שבאמת, היא כל כך התרגשה, ואולי זה בגלל שהתחלתי לבכות, היא שאלה אותי מה שלומי, איך הולך בשידוכים, ואני התחלתי לבכות, כי באמת הולך לי ממש לא טוב, והיא אמרה לי – זהו! וקראה לבן שלה שייכנס לחדר, לבת שלה שתבוא גם, ושאלה אותם אם יש להם רעיון בשבילי, ואכן לבת ה-18 היה רעיון עבורי, וזה לא היה כזה עמוק – שנינו מחייכים הרבה, ולכן בת ה-18 חשבה שזה יילך, כי אנחנו מזכירים אחד את השני. וזה הסיפור כולו. 

אז כך זה התחיל, ובמהלך השנים הראשונות עשיתי פה ושם קצת שידוכים, ואחרי עשור הצטרפתי לארגון נהדר, והתחלתי להיות מנטורית, ואז התחלתי להיות מעורבת יותר, ואז קראתי משהו בספר של הרב ארוש, שאומר בוא נדבר על המפתח לתיבת האוצר. הרבה פעמים אנחנו מגבילים את עצמינו, אנחנו לא מרשים לעצמינו להשתמש במפתח, לסובב אותו במנעול ולפתוח את תיבת המזל. אז אמרתי לבעלי, ממש נכנסתי למה שכתוב בספר, ואמרתי לו שאני הולכת לעשות הרבה שידוכים השנה. כשנותנים מקום לקב"ה להיכנס, כל כך הרבה יותר ממה שיהיה לך אי פעם, יש מזל שבא כשאתה מבין שזה לא אני, לי יש רק מפתח שאני יכולה לסובב, וכל מה שיצא מהתיבה, כל אבני החן, היהלומים, האוצרות הנוצצים הולכים לצאת בגלל שאני מנצלת את מה שהקב"ה נתן לי, וזה ה' שעושה את זה. באותה שנה 7 זוגות התארסו, ואני באמת מאמינה שזה רק בגלל ההכרה העמוקה שאיפשרה את ברכת ה' בכל צעד שאנחנו עושים. הסיבה שאנחנו עושים שידוכים כשדכנים, כי אנחנו רוצים לחקות את ה'. ה', אני רוצה להיות בדיוק כמוך. מאז ששת ימי בראשית, אנחנו יודעים שה' מזווג זיווגים, בזה הוא מתעסק. זה קצת שונה מדרך הטבע שבו העולם מתנהל, מהצורה שבה הקב"ה ברא את העולם. בפסח |קטוע, כנראה מדברת על זה שזיווגו של אדם קשה כקריעת ים סוף| למה זה קשה? כי זה לא דרך הטבע, זה פלא. הקב"ה בא, מפריד בין המים, וואו, תראו מה קרה. [צועקת] הקב"ה מתערב באופן ישיר כאן ועכשיו. אז מה קורה בשידוכים? רק שתדעו, אני אומרת את זה הרבה יותר בקול כשאני ממש מתרגשת. זה לא דרך הטבע. כל סיפור הוא סיפור של נס. אין מקום לגאווה. אין מקום ל'תראו מה עשיתי'. כי נחשו מה, אם זה לא היה אתה – ה' יכל להיות מאוד שמח עם שליח אחר. אתה רק שליח שעושה את רצון ה'. אנחנו עושים את מה שאנחנו טובים בו, נכון? היתה פעם מורה שלימדה בבית ספר, והיא יצאה משם ומישהו אמר לה, את מורה כל כך טובה, והיא אמרה לו – אני עוסקת במה שאני טובה בו. לא מוצאים מישהו שגרוע בחשבון מנהל חשבונות. עוסקים במשהו שאתה טוב בו. יש אנשים שהם מאוד טובים בשידוכים, וזה נהדר, ואלו שטובים בזה, ויש להם את האינטליגנציה הרגשית, והם יודעים להתחבר, להיות רגישים וזהירים – כן, אלו האנשים שצריכים לעסוק בתחום. ויש לנו גם שדכנים שצצים, אני חושב שאני מסוגל, שיש לי את הרגישות, אני יודעת איך להתייחס לאנשים, אני טוב עם אחרים. מצויין, ברוכים הבאים, ובוא נעזור לך להתחיל – כי אנחנו זקוקים לעוד אנשים כמוך, אנחנו באמת צריכים, כי יש כל כך הרבה ניסים. אני תמיד אומרת, אני אוהבת השגחה פרטית. אני חיה בשביל השגחה פרטית. אני כזה, שלום, שמי ליאורה אילין ואני חיה, אוהבת ונושמת השגחה פרטית, זו חוויה שממלאת אותי בענווה. הסיבה שבגללה אנחנו עושים את זה, היא כדי שנוכל להיות כמו הקב"ה, כדי שנהיה מחוברים לנשמה שלנו. כשאנחנו עושים מצוות, מצווה מלשון ציווה, לקשור [?], אנחנו מקשרים את הנשמה שלנו למי שאנחנו, את החלק אלו-ה ממעל כדי שנוכל לזהות איך להיות נאמנים לעצמינו ולהביא את הקב"ה לתוך כל דבר שאנחנו עושים.

מה הופך שדכן למצויין? התשובה היא לא, כפי שהבחנתם בפלייאר היצירתי של האירוע הזה – שאתם רואים בה את היצירתיות של ציפורה – זה לא שידוך שמצליח, זה לא לשנות את משבר הרווקות, וזה לא קבלת כן משני הצדדים שהופך אותך לשדכן מצוין. את האמת, לעיתים קרובות אני פוגשת אנשים שאומרים לי, את שדכנית? ואני אומרת, אני בן אדם, שבמקרה עושה גם שידוכים. ואז הם שואלים, כמה שידוכים עשית? והתגובה הראשונית שלי, היא: מה זה, סוג של תחרות? איפה אני שם אותך בתפיסה של לאן אני מנסה להגיע? בעלי מתעצבן כשאנשים שואלים כמה שידוכים עשינו. האמת היא שאחרי מספר מסוים, הפסקתי לספור, כי זה לא באמת משנה. אני בקשר עם אנשים. האם המספר משנה למישהו? אם אמרתי לך 20 זוגות יותר ממה שעשיתי בפועל, האם אני טובה יותר? או שאני גרועה יותר עכשיו כי לא הגעתי למספר הזה? בעלי אומר, אל תשאלו כמה שידוכים עשיתי. אמרנו את זה בשולחן שבת בבית שהתארחנו בו, והוא אמר שזה כמות הטלפונים שאני עונה לאנשים שלא מצליחים להירדם בלילה. וכשמישהי חוזרת בלילה בוכה, יש לך כמה דקות? הייתה לי חוויה ממש טובה כשבחור התקשר אליי ואמר, הלב שלי נעול על בחורה, יצאנו חודש וחצי, ועכשיו הכל נגמר. זה שם אבני חן על הכתר שלך. הכתר שלך הרבה יותר נוצץ כשהוא נקי. לא משנה כמה במספרים. אנשים אמרו לי, שידכנו רק שני זוגות, ואני אומרת להם - *רק*?! *רק*?! שינת את חייהם שלהם של ארבעה אנשים, מלא סבים וסבתות, כל העתיד שלהם – למה אתם מתכוונים ב*רק*?! אם זה לא טוב מספיק, מה אם אתה לא יכול לעשות שידוכים בכלל? מה עם תפילה? מה עם לקבל קבלות בשבילם? כל אחד יכול לעשות את החלק שלו. מה הופך שדכן למצוין? פרקי אבות נותן לנו תשובה ברורה – איזהו מכובד, המכבד את הבריות. מכובד הוא מי שמכבד אחרים. שדכן שמתחשב באחר. בתקשורת, זה לא באמת משנה מה אני אומרת, אלא עד כמה זה התקבל. אני צריכה לקחת בחשבון שרווק שאולי פוגש אותי – מה הוא רוצה ומה הצרכים שלו. אני אקח את המילה כבוד (respect) ואתן לכל אות הגדרה.

R – לזכור (remember). זכור עם מי אתה מתקשר. אתה מתקשר עם מישהו שפנה אליך. 

E – לחתור למגע (engage). להתאמץ ללמוד על האדם מעבר למה שכתוב בכרטיס. למד על התרבות שלו, על הניסונות שלו, על מה שמעניין אותו, תפטפטו, תדברו. 

הרבה פעמים אנשים מגיעים אליי – אני אדם של פנים אל פנים – אני מכבדת את אלו שצריכים לרשום את המידע שהם אוספים, אני לא עובדת ככה – אז אנשים באים אליי, ומגישים לי את הכרטיס שלהם מודפס – וזה הדבר הראשון שהם עושים, ואני אומרת להם לא. אני רק רוצה לדבר איתך – כי אני באמת רוצה. כי אני יכולה להסתכל על הכרטיס אחר כך. לא אשאל אותך רשימה של שאלות שאני יכולה לנסח בשאלון כדי שתענה מראש ואז לעבור על זה לפני הפגישה. הנקודה של החיבור, של הפגישה איתך – היא כדי שאוכל ללמוד עליך וליצור קשר איתך. ה' לא יצר שתי נשמות זהות. ר' וולבא אומר שמאדם הראשון ועד העולם לא יהיו שתי נשמות זהות – עם אותה פסיכולוגיה, אותו רקע, אותם הרגלים, אותו תרבות, אותם רצונות, אותם שאיפות – אף פעם. אף פעם לא היה ואף פעם לא יהיה. אני פוגשת אדם חדש, תן לי ללמוד מי אתה.

S – לשתף (share). תשתף מי אתה. הקשר בינכם הוא לא טיפולי. אנשים מרגישים הרבה יותר בנוח כשהם מרגישים חיבור, כשיש דיאלוג, כשאתה מפטפט איתם. תבחינו שיש הרבה אנשים שמאוד לא נוח להם להיפגש עם שדכנים. אתם גם תבחינו שיש הרבה אנשים שלא נוח להם להיפגש עם סוג מסוים של שדכנים. אנא הפכו את עצמיכם לכלי שמעביר וייב של חמימות, הזמנה, כי בסופו של יום אתה חוזר הביתה למשפחה שלך, והם עדיין מחכים בקוצר לאחד מהטלפונים האלה מאחד מכם. לך אין את הפגיעות בקשר, והתפקיד שלך היא לדאוג שיהיה להם נוח. אם אתה לא מסוגל לגרום לכך שרווק ירגיש בנוח איתך, אתה צריך לשקול מחדש את הגישה שלך, ואתה צריך לדבר עם מישהו שיכול לעזור לך לאמץ גישה טובה יותר שבאמצעותה תוכל להבין יותר טוב את הרווק שאיתו אתה נפגש. אני מאוד פתוחה, ולפעמים אנשים יבואו אלי, ויגידו לי, זה אחד די נפוץ, אמ.. אז.. ההורים שלי גרושים. ואני אומרת להם, איזה קטע, גם שלי. מה באמת? כן. אוקיי, אני כל כך שמח שיכולתי לשתף אותך בזה. אם יש נקודה שבה אתה יכול להתחבר, אל תסתיר את זה. לרוע המזל, בעולם של כרטיסיות, שזה העולם שאנחנו חיים בו היום, אני אחזור רגע לימים עברו, היו אז כמה דברים שהיו מאוד כיפים וטובים, וזה אחד מהם – אתם יודעים, בימים עברו לא היו לנו כל כך הרבה קופסאות של הגדרות. אתם מבינים מה אני אומרת על קופסאות? אתה מתאים לקופסא הזאת, ישיבתי, ישיבתי מודרני, ועוד כל מיני הגדרות, לא יודעת. רק עכשיו גיליתי שאי אפשר לשאול אם אתה רואה סרטים, אלא אם אתה רואה סדרות. כשאני הייתי צעירה היינו שואלים האם את מעוניינת במישהו שבכולל, ואף אחד כבר לא משתמש בביטוי הזה יותר – האת את רוצה מישהו [קהל משלים] שלומד. אז יש הרבה שינויים מאז ימים עברו. אבל אחד הדברים היפים שהיו פעם, זה שלא היו לנו קופסאות. ואם אתה אדם של קופסא, זה בסדר גמור, רק שתדע שיש הרבה מתומנים ומשושים, ואתם יודעים הרבה סוגי צורות אחרים של אנשים שלא מתאימים ישירות לקופסאות שלכם.

P – סבלנות (Patience). זה יכול לקחת קצת זמן כדי להרגיש בנוח עם שדכן, וגם לכם ללמוד מי הם כשאתם נפגשים איתם. אנא היו סבלנים. חלק מהמפגשים הם קלים, אבל חלק הם קשים. לפעמים אתה פוגש מישהו, וזה כאילו שצריך לעקור לו את השיניים כדי שיענה על השאלות. תודה לאל אני מסוגלת לדבר ולדבר, אז אם אני שואלת איך קוראיך לך, והיא לא עונה, אני ממשיכה לגבר – אין בעייה, תגידי לי שוב, ולהמשיך למלא את החלל בדיבורים. אבל לפעמים זה מאוד לא נעים כשיש מפגש קשוח עם מישהו. ואם ירצה השם – ולא אתה, זו לא העבודה שלך, לא התפקיד שלך כשדכן – ללמד את האדם הזה איך... אתה לא המורה שלו. כולם להירגע. תעשו את עבודתיכם כשדכנים, נסו ליצור איתם קשר, היו סבלניים איתם ונסו להביא אותם לידי שיחה טובה כמיטב יכולתכם. חלק מהמפגשים יהיו מעולים, אתם יכולים ליצור חברויות, וחלק מהמפגשים יהיו רגילים, וחלק יהיו לא נעימים, וזה חלק מזה.

E – תצפה לתשובה שונה (Expect a different answer). יכול להיות שיש לך רעיון מעולה, וזה פתאום מתעורר בך – אני ממש רוצה שתצא עם האדם הזה. אתה חייב לצאת איתה! אני אספר לך הכל עליה, אתן לך את כל המידע עליה – ואחרי שאתה שולח, הוא מסתכל עליך ואומר לך לא. אין מקום לאגו. כך נראה אגו: למה אתה מתכוון בלא? הלו, זה רעיון כזה טוב! אתה לא מבין, זה כל מה שאמרת לי שאתה מחפש בארבע השנים האחרונות. הרווק שמסתכל על זה חושב, אממ, אני בהחלט לא אמרתי את זה בארבע השנים האחרונות. והעובדה שאתה השדכן חושב שזה מה שאני מחפש, זה גם בעיה. והעובדה שאתה לא סומך עליי שאחליט בעצמי מי מוצא חן בעיניי ומי לא, אם אני רוצה או לא רוצה להמשיך בקשר – זה לא הוגן. אל תצפה לכלום. אתם יודעים אני בחינוך כבר 20 שנה, ואחד הדברים שאנחנו עושים כמחנכים זה שאנחנו באמת מנסים לבנות את התלמידים שלנו שידעו איך לקחת את המידע שאנחנו נותנים להם ולהשתמש בו לצרכים שלהם. מורים טובים יבנו אנשים שחושבים בצורה עצמאית. כשאנשים אומרים לי שאני שדכנית, מאמנת, מרצה במכללה, ומה עוד את עושה? אני צוחקת ואומרת שיש עוד רשימה ארוכה, אבל באמת אני אומרת להם שאני לא. אני אומרת להם שאני מחנכת. זה מה שאני. המטרה שלי היא לבנות אנשים שיוכלו להתאקלם בצורה עצמאית, עם אחריות אישית, שירגישו בטוחים באמת בבחירות שלהם. אם אתה רוצה להיות שדכן מעולה, בנו את המועמדים שלכם והעצימו אותם כדי שהם יוכלו להרגיש טוב כשהם אומרים כן ולהרגיש טוב כשהם אומרים לא. אם יש לכם מערכת יחסים כזו איתכם, הם יפנו אליכם אם אתה מהווה עבורו אדם בטוח עבורם, כשהם אומרים – אני צריך לנקות את הראש, קשה לי לראות אם אני מקבל את ההחלטה הנכונה או לא. אז E זה לצפות לתשובה שונה. זה לגביהם, זה לא לגבי הרעיון שלך.

C – תתייעץ (Consult).  תתקשרו עם עמיתים, שדכנים אחרים שאתם מוקירים ומעריכים את נקודת המבט שלהם כשאתה מבולבל עם שידוך. יש לנו את זה כל הזמן, וחלק מהעמיתים שלי נמצאים כאן בחדר ואנחנו מתקשרים אחת לשנייה – היי, אולי את יודעת איך נכון להתנהל במקרה כזה? תוך כדי שנזהרים בהלכות שמירת הלשון. מה היית עושה במקרה כזה, איך היית מתמודדת עם זה, אני עצבנית מאוד... אנחנו צריכות תמיכה. אנחנו צריכות להעצים אחת את השנייה. אני צריכה ללמוד מהרעיונות שלכן. וואו, אף פעם לא חשבתי על זה מנקודת מבט כזאת, זה גאוני, אשתמש בזה בפעם הבאה. יש רעיונות מאוד יצירתיים שיכולים לעלות אם אתה מבין שאתה מוגבל בתוך עצמך. אם יש לי את כל התשובות, זה אומר שיש לי גאווה. אם אני זקוקה לאנשים אחרים, אז אני חלק משלם, אני חלק מיחידה, אני חלק מחבורה.

T – זמן (Time). אנא הקדישו זמן כדי להחזיר טלפונים ולהגיב להודעות. גם אם תחזור למישהו לא באופן מיידי, תעשו כמיטב יכולתכם לענות כמה שיותר מהר, עשו מאמצים כדי להגיד – אני לא בסביבה, נסה להשיג אותי בשבוע הבא. אני בהפסקה משידוכים, מישהו פעם חשב על זה? אני חשבתי את זה הרבה פעמים. אני בהפסקה. מה זה אומר? זה אומר שאחזור כשאהיה במיטיבי. אבל כרגע יש סיבות אחרות שבגללן אני לא זמינה. וזה מוודא שכשאחזור, אהיה זמינה ובמיטיבי. אבל בבקשה הקדישו מאמץ להחזיר צלצול. באופן אישי, אני לא חושבת שזה דרך ארץ שמישהו לא מגיב להודעה ששלחתי. יש מישהו שלא הגיב להודעה ששלחתי, אז שלחתי לו הודעה נוספת והוא לא הגיב, שלחתי לו הודעה שלישית. הם היו הודעות נחמדות. ואז כתבתי לו הודעה – אם אתה לא רוצה לעבוד איתי, זה בסדר גמור – רק תעדכן אותי. אה, גברת אילין, אני כל כך מצטער, הייתי מאוד עסוק. וזה בסדר, רק תעדכן אותי במסגרת זמן סבירה כדי שאדע אם אתה איתי או לא. כי לי יש כבוד לאנשים, אנא כבדו אותי, גם אני אדם. רגישות פועלת לשני הכיוונים – אנחנו צריכים להוות דוגמה לגבי אכפתיות של תקשורת.

בניית הרווק – בחורה ניגשה אליי פעם, היא היתה אצלי בבית, והיה לה לא פשוט, והיא אמרה לי, את יודעת מה, לקחתי על עצמי כל דבר שיכולתי – שעתיים של שמירת הלשון, שחרית מנחה וערבית, והיא ממשיכה לתאר רשימה ארוכה של דברים נוספים שהיא עושה, שיר השירים וזה וזה.. מה אני עושה לא נכון? למה ה' לא שולח לי את הזיווג שלי? אמרתי לה – מי אמר שמשהו צריך להיות לא בסדר, רק בגלל שלא הגיע זמנך? מי אמר לך – את במה את צריכה להשתפר? מי אמר שאת צריכה לשפר משהו בעצמך? מי אמר שאת צריכה לקחת על עצמך דברים? מי אמר שאת לא מספיק טובה? תנו לי להסביר משהו. בעסקים, אם מישהו עושה משהו לא נכון – אומרים לו. אם אני מנהלת עסק, וגרף ההכנסות וההוצאות לא נראה טוב, או שהמנכ"ל ממש נבזי וצריך להגיד לו שזה ממש לא יפה לדבר עם אנשים בצורה כזו, או שאתה כל הזמן מאחר – זה דבר אחד. חברתי ורדה ברקוביץ מפסייק, מעיין נובע של מידע שאני מתייעצת איתה כל הזמן – היא אומרת שזה לא עסק, זה חיים של אנשים. זה לא עבודה שבה משלמים לי, או שאתה משלם להם כדי ל'תקן' אותם. מה שכן, צריך לקחת אחריות על איך שאתה מתייחס אליהם.

התפקיד שלך כשדכן הוא כלדהלן: תפקידך להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים. אחזור על זה שוב, אני חושבת שאני אומרת את זה על בסיס שבועי: תפקידך כשדכן להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים. זהו התפקיד שלך. זה הכל. להיות חלק חיובי. איך נהיים חיוביים? לא לתת מוסר, אהוב אותם, חבק אותם, אל תשפוט אותם, נסה להבין אותם, תהיה שם בשבילם, תזמין אותם, רק תהיה חלק חיובי מהמסע. כי יש לי סוד קטן בשבילכם: המסע שלהם מגיע לסופו, והם עוברים לשלב הבא – ואיך הם יזכרו אותך? ומה הם חשבו? ומה הייתה החוויה שלהם אותך? האם היית השדכן האלוף שלהם? אני רוצה להיות השדכנית האלופה. אני מתפללת לה' כל יום ויום שלא אפגע ברגשותיו של אף אדם בטעות, שלא אגיד את הדבר הלא נכון. אנחנו כולנו בני אדם, כולנו עשינו טעויות, כולל אני – אבל אני רוצה ללמוד מהטעויות האלה, ואני רוצה לעשות את הדבר הנכון.

רגישות - אני כל כך שמחה שציפורה הראתה כאן לכולם איך זה נראה ואיך זה מרגיש שיוצרים פגיעות שלא לצורך. יש פגיעות טבעית, ואני לא יודעת למה יש אנשים שרואים אנשים אחרים כ'רווקים'. אני לא רואה אנשים אחרים כ'רווקים', אני רואה אותם כבני אדם, שזה מה שהם. רק שתדעו, הרבה מהם מנכ"לי חברות, מתנדבים לישון בבית חולים, הדודה הכי אהובה. ה' אוהב אותם. צריך להגיד יותר מזה? או הדוד האהוב, כן. הם מדהימים ויש להם תאריך לחתונה. וה' בחר את זה, והם הולכים במסלול ויהיו להם ילדים. אנחנו תחומים במסגרת זמן מסוימת, אנחנו ננעלים בתוך המסגרת הזאת. ה' הוא מעל הזמן, ה' רואה הכל, אחרית וראשית. אז איך אנחנו רוצים להיות כשאנחנו בתהליך הזה?

בבקשה אל תיתנו עצות בלי שהתבקשתם. אף פעם.

תמחאו כפיים לציפורה עכשיו. [מחיאות כפיים].

הוכח תוכיח את עמיתך. יש לזה הלכות. לא רק שאני צריכה להרגיש שאני אוהבת אותך כדי לתת לך מוסר, אתה צריך להרגיש שאני אוהבת אותך כדי שאוכל לתת לך מוסר. ומוסר לא יכול להינתן בצורה שהיא לא תתקבל. ואני רוצה להגיד לכם שיש לי אין ספור אנשים שהתקשרו אליי, נשים וגברים, ואמרו לי, את יכולה להיות מאוד כנה איתי, אני צריכה להבין כמה דברים – כשהם פונים אליך זה בסדר, או שאתה מאוד קרוב אליהם, נניח שהוא בן בית או היא בת בית אצלך, והם מרגישים שהם צריכים רק עוד קצת עזרה, רק אז. ואם הם בורחים ממך – אז אתה יודע שזה ממש לא היה במקום.

שבתות פו"פ – יש כל כך הרבה הזדמנויות לפגוש את הזיווג שלך. זה יכול להיות אפילקציות, יש כל כך הרבה דברים, יש את האתר gamzuli.com שזו עמותה מדהימה, שיש להם פלטפורמה חדישה שמוציאים את השדכן כדי שרווקים יוכלו לנווט בעצמם בצורה מכובדת. יש גם את adoptashadchan.com שזה נהדר, יש המון. יש את התוכנית של הרבנית ? ששם כדי לעזור לכולם. יש כל כך הרבה הזדמנויות לעזור ולתת לרווקים את מה שהם צריכים. אבל אני רוצה לציין, אם אתה שדכן בשבת פו"פ, אני רוצה לתאר לכם איך זה נראה. יש איזה 300 אנשים, ותפגוש מישהו, שכנראה לא ישמע ממך שוב אי פעם. אז כשאתה נפגש איתו, מה אתה חושב שאתה עושה? שלום, איך קוראים לך? מה את אוהבת, מה הרקע שלך, אהה, כן, ומה את עושה, אז נכשלת והעיפו אותך מהתואר? אהה. התפקיד שלך הוא לא לגרום להם להרגיש יותר חשופים ממה שהם בשבת כזאת עם רווקים אחרים, כשהם רק מנסים למצוא אחד, מחט בערמת שחת. והם פוגשים אותך, ואז עוד אחד, ואז עוד אחד, ואז עוד, ואז עוד אחד... ואז בדרך אגב עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד... תירגעו בבקשה. תהיו נחמדים אליהם. תהיו חברים שלהם. תהנו מזה. תלמדו להכיר אותם קצת. תוכלו להתקשר אח"כ אם יש לכם רעיון טוב. תהיו עדינים, תהיו נחמדים, תהיו רגישים. תוודא שהשאלות שאתה שואל גורם להם להרגיש בנוח. בבקשה אל תגרמו לאנשים להרגיש לא בנוח מהשאלות שאתה שואל. אל תחפור. אם יש בך איזשהו מקום שמחבב רכילות – כן, אני מכירה את כל הבדיחות – אני שונאת רכילות. אין מקום לזה, אם אתה חפץ בברכה. אתם מכירים את האימרה הזו, לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך. 

כשרווק פונה אליך, ואומר, שלום, יש לך מישהו עבורי? אז כמה דברים: כשאני פוגשת את המועמדים שלי, אני אומרת להם שאני רוצה שיצרו איתי קשר, שיישארו איתי בקשר. אל תכתבי האם יש לך מישהו בשבילי, כי יהיה לי ממש מביך לכתוב לך בחזרה לא. ואני מרגישה לא נעים, כי יש לי 20 הודעות כאלה ביום – היי, אני רק בודקת מה קורה. אז אני אומרת למועמדים – תישארו איתי בקשר – שיהיה לך שבוע טוב, בדיוק חשבתי עלייך, אימוג'י של לב, רק שיהיה תקשורת. צריך לאמן וללמד את עצמינו איך להתנהג, ואתה צריך להיות מודע איך לתקשר למועמדים שלך איך אתה כשדכן היית רוצה שיתקשרו אליך. יש אנשים שהתקשרו אליי באיזה חצות. בסדר, לפעמים ציפורה ואני נפטפט בחצות, אבל היו אנשים שאני בקושי מכירה, נשים או גברים ששולחים הודעה ואני לא מגיבה להם. למה? כי אני לא עושה שידוכים בשעות כאלה. אלו הגבולות שלי. כל אחד צריך לקבוע את גבולות הגיזרה שלו. יכול להיות שלכם מתאים לענות להודעות בחצות. יכול להיות שזה עדיף עבורכם, כי הבית שקט יותר. אבל כל אחד צריך לקבוע לעצמו גבולות, מה הוא מעדיף ומה פחות, כדי שיהיה מערכת יחסים מכבדת עם המועמדים.

אם אין לכם רעיון לשידוך, אתם יכולים להגיד דברים כמו, ממש שמחתי לפגוש אותך, נהניתי ללמוד עליך, אני מקווה שיעלה לי רעיון בשבילך. בוא נישאר בקשר. בוא אליי לארוחת שבת. ואם לא מתאים לכם לארח לשבת, אל תזמינו לשבת. אבל אם אתם יכולים, למה לא? זה ממש כיף. אנחנו עושים שבתות אירוח בבית שלנו כל הזמן, שבת לנשים, שבת לגברים, לפעמים אנשים מתקשרים אליי ואומרים שהם יהיו בסביבה ומבקשים להתארח – כן, אנשים לפעמים מגיעים לחור הזה שנקרא ווטברי קונטיקט, זה מקום אמיתי, שנמצא באיזור שלוש מדינות, ניו יורק, ניו ג'רזי וקונטיקט – ואנשים נוטים לשכוח את קוניטיקט בשלשה הזאת.

תקוות שווא לא עוזרת, אבל אכפתיות כן.

ענווה. רק עכשיו שמעתי, היה לנו שבת לגברים בבית שלנו לפני בערך חודש, והרב ג'יג'י מווטברי קונטיקט, ואמשיך להזכיר את המקום הזה כדי שבאמת תכירו אותו, והרב ג'יג'י נתן דוגמה כדי להבין מהי גאווה ומהי ענווה. דמיינו שיש אור שמאיר, ואתה עומד שם, ויש עיוות של מה שרואים שמטיל משהו שאנחנו קוראים לו צל. ככל שמתרחקים ממקור האור, הצל נראה גדול יותר, אבל אנחנו יודעים שלצל אין ממשות. ככל שמתקרבים למקור האור – לקב"ה – הצל נעלם, אין צל. כי זה לא שאני במרכז, זה על להיות חלק מהאור, זה להיות קרוב לקב"ה. אם נאפשר לעצמינו להתנהג כאילו שאנחנו תחת האור של ה', לא יהיה שום צל, תזכרו, ככל שתתרחקו ממקור האור כך הצל יגדל, ככל שרחוקים מהאמת. אבל אם לוקחים את האמת איתנו-- זה לא אני שבמרכז, זה ה'.

התקשרה אליי פעם בחורה ואמרה שהיא צריכה לדבר עם מאמנת, ושאלתי אותה מה קורה. 

-אז יצאתי עם בחור, ואני לא יודעת מה לעשות. יצאתי איתו חמש פעמים. 

-וואו, את מחבבת אותו? 

-לא. 

-אז את לא מחבבת אותו? 

-נכון. 

-חיבבת אותו אחרי הדייט הראשון? 

-לא. 

-השני? 

-לא. 

-השלישי? 

-לא. 

-הרביעי? 

-לא. 

-החמישי? 

-זהו, התקשרתי אלייך. 

-נשמע כאילו שאת לא מחבבת אותו. 

-נכון, אני לא. 

-אז מה הבעייה? 

-אני מפחדת להגיד לא. 

-אה, למה את מפחדת להגיד לא? 

-כי אני מפחדת שהשדכן לא יציע לי יותר הצעות.

-בואי נעבור על כמה דברים: 

ובדקתי מולה שאין כאן משהו אחר שמסתתר, אין מחסומים, היא לא פוחדת לקדם קשרים, רק שכאן לא היה שום חיבור, לא התפתחה מערכת יחסים. כמה פעמים אנחנו רק רוצים לנסות, והיא שאלה אותי, מה אני צריכה לעשות?

-למה שלא תתקשרי לשדכן ותגידי לו, היי, אני לא רוצה לצאת איתו שוב.

-כי עשיתי את זה כבר ארבע פעמים.

-ו...?

-טוב, לא היה שום דבר שלא בסדר, לא הייתה שום סיבה לצאת שוב, (ודרך אגב, יש מקום לדיון גדול בנושא, אבל לא כרגע – אם אין שום דבר שלא בסדר אבל את לא מחבבת אותו, האם צריך לנסות שוב בכל מקרה? ואולי גם להתחתן עם מישהו שלא מחבבים?)

-תתקשרי לשדכן ותגידי לו – אני לא מחבבת אותו.

-אני לא יכולה לעשות את זה!

-למה לא? כי את מפחדת?

זוהי מערכת יחסים לא תקינה. אף אחד אף פעם לא צריך להיות במערכת יחסים לא תקינה. שדכנים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם רווקים שמתעללים בהם, ורווקים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם שדכנים שמתעללים בהם. לאף אחד אסור להתעלל באף אחד. סוף סיפור. כולנו צריכים להיות אנשים נחמדים, עם מידות טובות. כולם צריכים להיות נחמדים לכולם. זה מאוד פשוט. אם מישהו פעם היה במערכת יחסים כשדכן שבו הוא הרגיש שהרווק לא נחמד או נבזי – לי היתה פעם מועמדת שפעם ממש כעסה עליי, הייתי צריכה לדחות את הפגישה איתה כי היה לי אירוע חירום דחוף עם שידוך אחר, ההורים בדיוק נחתו בישראל והם חיכו 12 שעות כדי לדבר איתי, הם היו ממש שבורים, זה היה אסון, אז אמרתי לבחורה הזאת שאני נאלצת לדחות את הפגישה, והאם זה בסדר. והיא אומרת לי, אז את דוחה את הפגישה.

-הכל בסדר?

-כן. זה בסדר. אראה אם אני זמינה אח"כ.

חזרתי אליה שעה אח"כ, 

-תודה שהיית כל כך גמישה, 

-את יודעת, זו לא הפעם הראשונה שזה קורה לי. זה קרה לי כבר מספר פעמים. 

-אני ממש מתנצלת, אני רואה שאת כעוסה. 

-נכון, אני ממש כועסת.

והיא הייתה ממש נבזית אלי. ובשנים הראשונות שלי הייתי נפגעת, והייתי אומרת לה משהו בסגנון, אני ממש לא יודעת מה להגיד לך, אני ממש מתנצלת, אני לא חושבת שזה יסתדר, והייתי מנתקת. אבל זה בשנים הראשונות. הפעם, הבחנתי די מהר שיש כאן משהו לא בסדר. והיא אכן נפתחה אליי אחר כך, והתחילה לבכות וסיפרה לי על הפעם ההיא שנסעה מהעיר שלה, מהמדינה שלה, לעיר אחרת במדינה אחרת, והשדכן התקשר אליה באמצע הנסיעה ואמר שהוא מצטער ושהוא חייב לבטל, שעתיים לתוך הנסיעה שלה. אז כשאמרתי לה שאני צריכה לדחות את הפגישה שלנו, זה היה טריגר שהזכיר לה את המקרה ההוא. היא התנצלה, נרגעה, ואצלי המטרה הייתה שהיא תרגיש בטוחה. אתם יודעים למה? כי זה לא אם אצליח לשדך אותה, זה להיות אדם טוב במסע השידוכים שלה.

אם אתם רוצים את כל הדאגה, ואת כל מה שקורה באינטרנט, וואי, עשית שידוך, זה כל כך מרגש – אני ממש לא שם, אני אומרת לעצמי, צריך לעבור הלאה לאדם הבא, אין לנו זמן, צריך להמשיך. כן, זו הרגשה נהדרת כי זה ברכה מה'. ה' נותן לך נשיקה ואומר לך, אני אוהב אותך, ואני אגרום לך להרגיש כאילו את חלק מהתהליך האלוקי. ואת זה אני אוהבת, זה מה שנותן לי תחושה של היי, זה לא תשומת הלב שמקבלים, ממש לא.

בדרך כלל באחת מהתוכניות שיש לי אני עושה סדנא בנושא הקוד האתי של שדכנים. שזה ממש נכנס לפרטים רבים על איך להתייחס לרווקים בכבוד, איך לכבד את הרקע והרגישויות של הרווק, איך לדאוג לגבולות בטוחים בשבילך, קווים מנחים לתקשורת, להיות זהירים לגבי הלכות שמירת הלשון – אני לא יכולה להדגיש את הנקודה הזאת מספיק, בבקשה תיזהרו, בבקשה אל תהרסו שם של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו. אולי זה בכלל משהו אצלך או שעבר עליהם יום קשה, אולי הם בדיוק חוו פרידה קשה, בבקשה אל תגידו למישהו – אה, זאת בחורה נבזית. או זאת יש לה עקרונות. תהיו זהירים באיך אתם מדברים על אנשים אחרים. אני לא אומרת שמישהו מבין היושבים כאן מדבר בצורה כזו, אבל אי אפשר להדגיש מספיק כמה זה חשוב להגן על אנשים ולהיות שם בשבילם.

לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לייעוץ. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לחיזוק. אנחנו כולנו בני אדם, וזה נהיה מאוד קשה לפעמים. מישהו פה חשב פעם להרים ידיים? [מרימה יד]. אני רוצה להדפיס סוודר עם הכיתוב, אני סובלת מלהיות בן אדם. אני חושבת שזה ימכור. 

כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. בבקשה אל תגידו, מה? איך חשבת על הרעיון הזה? זה ממש מוזר, לא יודע. אני לא חושבת שאת צריכה לצאת עם הבחור הזה, אני לא חושבת שאתה צריך לצאת עם הבחורה הזאת, אני ממש לא רואה את זה קורה. זה נהדר, שלום מר גאווה. *אני* לא רואה את זה. לי לא אכפת אם אתה לא רואה את זה, אני רואה את זה. זה לא באמת משנה איך אתה רואה את זה, ה'        לא גורם לך לראות את זה, ה' יכול לגרום למישהו אחר לראות את זה. אני צוחקת על אנשים, כששידוך מצליח אנשים אומרים, איך חשבת בכלל לחבר בין שני אלה? איך? ואני אומרת להם, זה מובן מאליו, ה' שם את הרעיון בראש שלי, נכון? ולפעמים אני אומרת את זה על שידוכים שאני רואה, וואו, איך הם חשבו על זה, זה מרגש, זה כיף, זה די קל כשהם דומים חיצונית, אתה כזה, כן, אני יכול לעשות את זה, הם ממש נראים אותו דבר.

אני רוצה לסכם עם הצהרה, אבל לפני שאחתום בהצהרה אני רוצה להודות לכולם כאן, אני יכולה להרגיש את זה בווייב של החדר, בחיוכים הרכים, באושר, באנרגייה. אני באמת מרגישה שציפורה ואני שוחחנו כל כך הרבה פעמים במהלך השנים, וזה תמיד היה חלום שלה – להביא אמיתיות לאור, באמת בזכות אבא שלה, שהקפיד על אמת. למדתי הרבה על אבא שלה דרך אחיה ודרכה, והוא היה נאמן לאמת שצריכה להיאמר. ואם אתם חושבים על זה, כל מה שנאמר הערב, זה דברים מעשיים. לפעמים אנחנו מחפשים את המשקפיים שלנו, ומגלים שהם על הראש, או איפה הטלפון שלי – וזה בכיס, כמובן שלי במקרר, אתם יודעים, לכולם יש את חוזקות וחולשות בעולם הזה. זה היה נהדר, הוצאתי אותו והוא אמר לי, "לא יכול לתפקד כרגע, צריך להגיע לטמפרטורת החדר", לא ידעתי שהוא מסוגל לזה. אני רוצה להודות לכולם כאן על האירוע המדהים הזה, ואני מקווה שנוכל להישאר בקשר, ואנחנו פתוחים לשאלות.

אני הולכת להקריא לכם מכתב. הייתי בחופשה וראיתי אישה עם ילדים, ואתם מכירים את זה שאתם מסתכלים על מישהו, ואתם מקהילות שונות, ומחליפים מבטים ומסיטים מבטים, והם ממשיכים להסתכל כאילו את בכלל לא שם, ואת אומרת לעצמך, אני יודעת שאני מכירה את האישה הזאת, אבל אני לא יודעת מאיפה, אז אבהה בה עכשיו שוב ואקווה שהיא לא מסכלת, והיא מסתכלת עלייך בחזרה, וסוף סוף יש לה את האומץ לפנות אלייך, כי את המוחצנת והיא המופנמת, והיא אומרת, את נראית ממש מוכרת. אז אני אומרת, שלום, ליאורה אילין, איך קוראים לך? והיא אומרת לי את השם שלה, והיא אומרת – אני זוכרת אותך! היא זכרה אותי משבת שארגנו, והיא שיתפה איתי כמה דברים שמחממים את הלב. אז ראיתי אותה עם הילדים, ואמרתי לה, וואו, אלו הילדים שלך? והיא אמרה לי כן. היא אמרה לי ששדכנים תמיד אמרו לה שהיא לא תקבל את מה שהיא רוצה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו – קיבלתי את כל מה שאי פעם חלמתי. אז התקשרתי אליה, וביקשתי ממנה לכתוב לי מכתב שאקריא. היא אמרה שכן, אז אקריא לכם אותו.

לכבוד השדכנים,

אני מסתכלת אחורה על החוויה שלי כרווקה מבוגרת. יש לי כל כך הרבה הערכה [נקטע לרגע]. מילים של נחמה, שאמצא את האדם הנכון בדרך אחת או אחרת. לאחר שמצאתי את האדם הנכון, וכאשר אני נשואה באושר עם שלושה ילדים מהממים, הפרספקטיבה שלי התרחבה. אני יודעת שלשדכנים יש ניסיון עם אנשים רבים שהיו חצופים וחסרי תודה, ואני אומרת את זה לא כדי להצדיק את ההתנהגות הזאת, אבל בבקשה תבינו את המקום הכאוב ממנו זה מגיע. אתם נתפסים אצלינו כסירת ההצלה היחידה שייחלץ אותנו מאי הבדידות. אז אנחנו מרגישים כל כך פגיעים וחסרי אונים ותלויים בכם. המילים החמות והמעודדות, האמפתיה וההבנה שאתם מראים עושים הבדל אמיתי בחיי הרווק. תדעו שמה שאתם עושים, והזמן שאתה מקדיש הם חשובים. תבורכו כולכם שתהיו שדכנים מוצלחים. 

בכנות,

רווקה מבוגרת לשעבר, ועכשיו נשואה באושר ומבורכת בשלושה ילדים מהממים.

[שאלה מהקהל]

אני אוהבת את מה שאמרת. במקרה, יש לי חברה טובה שהיא מאמנת לחתונה, ויש מקרים מסוימים שמגיעים אליי, ואני מאוד מודעת שאם הם מאוד קיצוניים והם לא בשבילי, נניח אם יש פער של 20 שנה בגילאים – זה פשוט לא בשבילי, אני מעבירה אליה, וגם מקרים קלים יותר. אני גם ממש אוהבת את מה שאמרת – שאת יודעת מהם החוזקות שלך. אנחנו יודעים במה אנחנו חזקים ובמה לא, וזה ממש טוב, כי כדאי שנעשה רק את מה שאנחנו טובים פה, וניצור קשרים עם אנשים אחרים. ליצור קשר עם שדכנים אחרים זה מאוד חשוב, ואכיר לך כמה אנשים כאן שהם גם שדכנים, כדי ליצור את הקשרים האלה, כי אנחנו צריכים מאמני חתונות. וזה ממש חשוב מה שאנחנו מסוגלים לעשות ומה שאנחנו לא מסוגלים לעשות. שדכנים הם לא מטפלים. אלא אם יש לך תואר בסיוע נפשי, כמו שיש לציפורה, אז בבקשה אל תתנו טיפול לרווקים. בבקשה אל תחליטו מה הם חייבים לעשות, בבקשה תהיו מאוד זהירים, אין לנו את ההכשרה המתאימה, אנחנו יכולים רק לעשות את מה שאנחנו טובים בו.

ציפורה – אז גם אני רוצה להגיד לכם תודה. תודה ליאורה, היה מדהים. אני רוצה להגיב לשאלה שנשאלה – כל אחד שנכנס למאגר AdoptAShadchan יחוייב להקשיב להקלטה הזו, ולחתום על הצהרה שאכן צפה בזה, כדי להיכנס למאגר. כל מי שהיה כאן הערב נהיה חלק מהמשימה, אז אני באמת אסירת תודה ונרגשת עבור המאזינים והמשתתפים, כי אנחנו צריכים לשנות את העולם, וכל אדם יכול להפעיל אדוות של שינוי, אז אני שמחה שאתם איתנו. תודה שבאתם. תודה שבאתם בענווה ובצניעות, ושיהיה ערב טוב.

דבר הרווקה
מניע: לא אחכה ליום שבו אגיע אל הנחלה והמנוחה, עם בעל לצידי כדי שיאשר את מה שאני מאמינה בו, כדי לחלוק את מה שאני חושבת שהכי חשוב. אני לא יכולה לחכות שעוד חברה תתקשר אליי בוכה, כי היא נפגעה מההתנהלות בעולם הדייטים, ולא מהמדוייט עצמו. שכבודם העצמי נפגע כי מישהו אמר להם משהו, מישהו שהתכוון לטוב. להרגיש את הכאב מכל כך הרבה רווקים שמאמינים שהם מוגדרים הרווקות ולא לפי האישיות. 
זה נגמר כאן הערב.

1. אנחנו פה כי אנחנו רוצים לעשות טוב, וזה בטבע שלנו, אנחנו רוצים לעשות טוב. אז מה אם הייתי אומרת לך שאתה יכול לשנות חיים ללא קשר אם השידוך שלך מתחתן. ללא קשר אם זה הצלחה או כישלון, אתה יכול לשנות חיים.
2. שידוך מוצלח הוא שידוך שבו שני הצדדים יוצאים עם תחושה של כבוד עצמי וחוויה חיובית.
3.שכשמישהו פוגש אותך, ומגיש לך את הלב והנפש שלו, את עולם הערכים שלו, מה שהכי חשוב לו, חולק איתו את השאיפות שלך, מה עשית בחייך, מה אתה עושה עכשיו – והתגובה שמקבלים זה אהה. אוקיי. אז את רוצה מישהו עם כובע או שאת רוצה מישהו בלי כובע? ואני יודעת שאנחנו לא חסרי רגישות, ושהפרטים האלה חשובים, אבל מישהו עכשיו שיתף אותך, מישהו הראה לך את כולו, הזמינו אותך לתוך העולם הפנימי שלהם – אז בואו ניקח צעד אחד אחורה, מאיש המקצוע נטול הרגשות, ניקח צעד אחד אחורה ונגיד וואו. תענוג לפגוש אותך. בוא נחמיא להם עם מילים מאשרות, מילים של תקווה, מילים שמרמזות – אני שליח צנוע, אני לא יודע אם יהיה לי את ההזדמנות כדי לשדך אותך בהצלחה, אבל מי שתתחתני איתו, וואו, הוא יהיה בר מזל.
4. תחשבו איך זה היה מרגיש אם הייתם מתראיינים לעבודה, שאתם מרגישים יותר מכל דבר בעולם שזאת העבודה שאתם צריכים כדי להתקדם, אבל לא היה לך מספיק כסף כדי לתת לך את התמיכה שיש לכולם מסביבך, אבל את מחליטה לנסות והולך לראיון, ואת עובדת כל כך קשה, ומתלבשת כדי להרשים, והמראיין מסתכל על המועמדות שלך, והתכוננת, התאמנת כמה פעמים בראש על הראיון, והוא אומר לך, טוב, אתה יודע, אני לא בטוח שזה מה שמתאים לך. אני לא בטוח שיש לי את האדם הנכון עבורך. מה שאת מחפשת זה ייחודי, אני לא באמת עובד עם אנשים כמוך. אוי. לעומת מישהו שאומר – וואו, אתה נראה כמו אדם כזה מדהים, אני כל כך שמח שנפגשנו. אני לא יודע אם אני יכול לעזור, אבל זה באמת היה תענוג להכיר. את יוצאת משם עם תקווה. ואגלה לכם סוד, שלרווקים זה לא באמת סוד, אבל לאחרים אולי כן – זה כל כך קשה להחזיק תקווה כשאת ממשיכה לנסות בכל הכוח כדי להשיג משהו שנראה שמתחמק לך מבין האצבעות.
5. אם אתה במקום שאתה נפגש עם אנשים פגיעים, ואתה רוצה לעשות שינוי – זה לא מתחיל כשהם מתחתנים, ואתם יכולים להעניק להם תקווה – זה שידוך מוצלח.
6. אין משבר רווקות. משבר זה חוסר יציבות וסכנה. כמו שאין משבר סרטן, כי זה משהו מדעי, אין לנו שליטה על זה. אז גם ברווקות, המילה משבר לא שייכת – כי הקב"ה שולט על הכל. אני מאמינה שיש משבר בבין אדם לחברו. איך אנחנו מתייחסים לרווקים כי דייט מאכזב הוא מאוד מאתגר. אבל שדכן מציק שלא מכבד – זה כואב. מאוד מאוד כאב. אדם, למרבה הצער, אפשר להתרגל לאכזבה. זה חלק מהחוסן שלנו. לכאב לא מתרגלים. ותחשבו כמה החיים של רווקים ישתפרו אם היו אומרים לנו בסוף שיחה עם שדכן – לה' יש תוכנית, זה יגיע בזמן הנכון, שבו תפגוש את האדם הכי מדהים, שמתאים בול לך. אני לא חושבת שזה לוקח יותר מעשר שניות, לא היית צריך לדבר איתי למשך 45 דקות בטלפון, לא צריך לתת לי אבחון כדי לראות איך אתה יכול להציל את חיי, אתה אפילו לא צריך להגיד לי שאתה אומר תהילים לזיווגי – אתה רק צריך לתת לי תקווה, ולהזכיר לי משהו שקשה לי לזכור כי אני פגיעה – לקב"ה יש תוכנית. אז אין משבר, כי הוא דואג לך. אין צורך לדאוג.
7. אני פונה אליך לא כדי לקבל את דעתך, אני פונה אליך כי שמעתי שאתה משאב, אבל לא ביקשתי לשמוע את דעתך. תהיו זהירים בשיתוף שלה. דעתך היא סובייקטיבית ומוגבל לחוויה שלך. ואין לך מושג כמה היה קשה לי להרים את הטלפון, להתקשר אליך, להתפשט רגשית, ואז לחבר את החתיכות מחדש, מתוך תקווה שאולי תהיה מסוגל לעזור לי.
8. "אם ירצה ה', בקרוב אצלך". תדמיינו איך רווק מרגיש אם בכל מקום שהוא הולך מזכירים להם את החלק היחיד במציאות שלהם שהם מעדיפים לא לחשוב עליו כל הזמן. אני יודעת שאני רווקה. אני יודעת. אני לא צריכה שתזכירו לי. ואני יכולה להבטיח לכם שהשם לא מחכה שאני אגיד אמן לאיחול של בקרוב אצלך כדי שסוף סוף אפגוש את האדם הנכון. ואני יודעת שזה בא מתוך כוונה טובה, ואני יודעת שזה מגיע ממקום טוב, אבל אני לא חושבת שלמישהו יש את האומץ להגיד, ואני אעשה את זה – זה גורם לי להרגיש ממש רע לגבי עצמי, האי"ה בקרוב אצלך. ברור שזה שונה אם זה מישהו שמאוד קרוב אליי, או באירוע מיוחד שבו הם חושבים שנכון לקחת אותך הצידה ולהגיד, אני יודע שזה עלול להיות לא פשוט עבורך, אבל חשוב לי שתדעי שאני חושב עלייך, וזה יקרה. אבל זה נהיה מקובל חברתית פשוט לזרוק, אי"ה בקרוב אצלך – וזה לא מרגיש טוב. זה גורם לרווק להרגיש – לא משנה מה קורה עכשיו, לא משנה אם בדיוק סיימתי את התואר השני שלי בעבודה סוציאלית, לא משנה אם בדיוק העברתי הרצאה גדולה וחשובה – אי"ה בקרוב אצלך אומר שמה שאתה רואה זה שאני רווקה. ואני רואה להיות הרבה יותר מזה, ואין שום דבר שאני יכולה לעשות בקשר לזה, ואני לא רוצה שתזכיר לי את מה שאין לי. האיחול הזה גורם לך להרגיש טוב, אבל הנה הגעתי לאירוע משמח, חשבתי שאני יכולה פשוט להינות ממנה - אבל לא, אני רק רוצה להזכיר לך – את רווקה! את רווקה!
9. עוד אחד מהביטויים הללו, וזה קורה במיוחד בסופר – אז איך הולך לך בדייטים? אני יודעת שזה נשמע מגוחך, אבל איך שהולך לי בדייטים זה משהו אינטימי, פרטי ואישי ואם לא שיתפתי אותך במידע, אני כנראה לא רוצה שתדעי – כמו שאת לא תשתפי אותי בחיים הזוגיים שלך.
10. אם אתה לא בטוחה שאתה יכול להיות רגיש מספיק לרווקים – אף אחד לא הכריח אותך להיות שדכן. * משל חשוב בנפרד.
11. אל תעבירו כרטיסים סתם, זה מראה על זה שאתה לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח. כאשר מופיע פרט שהוא קו אדום מבחינתי בכרטיס, אני מרגישה שלא כיבדו אותי – וזה היה יכול להימנע אם היית מקדיש כמה דקות כדי לקרוא מה ששלחת, והיית רואה שזה לא באמת רעיון טוב עבורי. האם יהיו מספר פעמים שדבר כזה יקרה וזה בלתי נמנע? כן. אבל מה שאני רוצה להדגיש, אי אפשר להפסיק לנסות, כי אתה מתעסק ברגשות של מישהו, וזה הופך להיות אחריות שלך.
12. אתם שדכנים, לא סוכני מכירות. אל תלחצו עליי להסכים להצעה. זה מעיד שאתה לא סומך על יכולת ההחלטה שלי. אתה חושב שאני צריכה את זה יותר ממה שאני חושבת שאני צריכה את זה. אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן?
13. שדכן לא יכול להבטיח מה תהיה התוצאה של שידוך, אבל הוא יכול להבטיח שיעניק תשומת לב בלתי מותנית, להיות חרוץ מאוד ולעבוד קשה כדי לתת לך את התמיכה שאתה צריך.
14. אתם יכולים להתפלל עליי. אני לא צריכה לדעת שאתם מתפללים בשבילי – כי זה גורם לכם להרגיש טוב, אתם יכולים לחשוב עליי ולא להגיד לי. תגידו לי בחתונה שלי שהתפללתם עליי. זה מעלה לי דמעות לעיניים. אתם יכולים להזמין אותי לארוחת ערב, זה גורם לי להרגיש רצויה. אתם יכולים להזמין אותי לשבת, שהרבה פעמים זו החלטה מאוד קשה שצריך לקבל כל שבוע לאדם שהוא רווק. אתם יכולים לקחת עליכם מצווה שאני אפילו לא אדע עליהם, אם אתם רוצים להרגיש שאתם עושים משהו.
15. באמצעות המילים שלכם, שנו את החיים של מישהו לפני דייט, טעו בהם תקווה שאולי הם לא מצליחים להגיע אליה בעצמם, שאלו אנשים על הימים שלהם, לא על הדייטים שלהם. אל תתנו להם להרגיש שכל מה שאתם רואים זה את הרווקות שלהם ולא את האישיות שלהם. אל תניחו שאתם יכולים לקחת קרדיט בלי לקחת אחריות. תבינו שאתם רוצים לעשות שינוי, ושאתם רוצים לשנות את העולם, ואתם רוצים לשנות את הדרך שבה דברים נעשים – צמצם את עצמך לשאלה איך אני יכול לשנות חיים של אדם אחר עם המילים שלי, ולא צריך לדאוג האם אצליח עם השידוך, האם הם יתחתנו בסוף – אתה מצליח אם אתה משנה חיים של מישהו אחר, והוא מנתק את השיחה עם הרגשה יותר טובה. יש לך את התקווה, אנשים באים אליך לא בשביל הצלחה, אלא בשביל תקווה, וזה משהו שאתה יכול להבטיח, לא משנה מה תהיה התוצאה, זו רק הבחירה שלך להחליט אם תנהג כך.
 

* משל חשוב: תדמיינו אדם בריא וחזק, שחי את חייו הרגילים, כמו כולם. ופתאום הכלייה שלהם כושלת, וכל שאר האנשים מסביבם מתפקדים מצוין, אין להם בעיה רפואית, ואם כן הם הולכים לרופא ומקבלים טיפול. אבל משהו לא בסדר אצלך. וזה לא קשור לעבודה שלך, למשפחתך, לחבריך – כל דבר שתעשה הרבה יותר קשה, כי אתה לא חש בנוח, כואב לך, וכולם מצפים שתחיה כרגיל, תעבוד 110%. ואז מישהו אומר לך – הכלייה שלך מפריעה לך? אני מכיר רופא מעולה שכדאי שתראה. הוא במרחק של שעה וחצי-שעתיים נסיעה, אארגן לך תור. אתה מתקשר לרופא כדי לקבוע תור, ואתה מתחיל לפתח את התקווה שאולי סוף סוף תבריא. ואתה מפנה את הלו"ז, ודואג לאכול טוב לילה לפני, אתה מטפל בכל מה שצריך מראש, מתעורר מוקדם, מתלבש כמו שצריך, לוקח את התיק הרפואי ונוסע לרופא. אתה מגיע לרופא, מרגיש טוב לגבי זה, נשאר עם תקווה, מגיע לרופא, מתיישב, והוא שואל, איך אני יכול לעזור לך? ואתה אומר, אני כאן כדי שתעזור לי עם הכלייה שלי. והוא אומר, הכלייה שלך? אני מתמחה בקוסמטיקה, אני מנתח פלסטי, למה אתה כאן? כי מישהו אמר לי שאתה רופא. נכון, אני רופא, אבל פלסטיקאי. ואתה כל כך מיואש, וכל כך מאוכזב, כי כל המאמץ הזה היה לשווא והיה יכול להימנע.

ככה זה כשמישהו רק מעביר לי כרטיס, כי אף פעם אי אפשר לדעת, אולי זה באמת זה, אז הוא מעביר לך את הכרטיס בלי לקרוא. הוא לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח, אז רק יעביר את הכרטיס, ואני קוראת את זה, וכתוב במפורש משהו שאמרתי שזה קו אדום בשבילי. אני שואלת אותו אם הוא שם לב לזה, והוא אומר שלא. אבל הוא גם לא שם לב לזה שהוא גרם לזה שהתרגשתי ושהתאכזבתי סתם. ואני מרגישה שלא כיבדו אותי – וזה היה יכול להימנע אם היית מקדיש כמה דקות כדי לקרוא מה ששלחת, והיית רואה שזה לא באמת רעיון טוב עבורי. האם יהיו מספר פעמים שדבר כזה יקרה וזה בלתי נמנע? כן. אבל מה שאני רוצה להדגיש, אי אפשר להפסיק לנסות, כי אתה מתעסק ברגשות של מישהו, וזה הופך להיות אחריות שלך.

דבר השדכנית
מטרה: הבנה יותר עמוקה של שדכנים על הרווקים שהם עובדים איתם.
1. כשנותנים מקום לקב"ה להיכנס, זה מאפשר לו להשפיע ברכה עלינו. שידוכים הם לא דרך הטבע. כל סיפור הוא סיפור של נס. אין מקום לגאווה. אין מקום ל'תראו מה עשיתי'. כי נחשו מה, אם זה לא היה אתה – ה' יכל להיות מאוד שמח עם שליח אחר. אתה רק שליח שעושה את רצון ה'.
2. אדם צריך לעסוק במקצוע שהוא טוב בו. יש אנשים שהם מאוד טובים בשידוכים, וזה נהדר, ואלו שטובים בזה, ויש להם את האינטליגנציה הרגשית, והם יודעים להתחבר, להיות רגישים וזהירים – כן, אלו האנשים שצריכים לעסוק בתחום.
3. מה הופך שדכן למצויין? האם זה כמות השידוכים המוצלחים? אם אמרתי לך ששידכתי 20 זוגות יותר ממה שעשיתי בפועל, האם אני טובה יותר? האם המספר הזה משנה למישהו? במקום זה נראה לי נכון לספור את כמות הטלפונים שאני עונה לאנשים שלא מצליחים להירדם בלילה. כל זוג שהתחתן הוא אינסוף - שתי משפחות והצאצאים שעוד יהיו.
פרקי אבות נותן לנו תשובה ברורה – איזהו מכובד, המכבד את הבריות. מכובד הוא מי שמכבד אחרים. שדכן שמתחשב באחר. בתקשורת, זה לא באמת משנה מה אני אומרת, אלא עד כמה זה התקבל. אני צריכה לקחת בחשבון שרווק שאולי פוגש אותי – מה הוא רוצה ומה הצרכים שלו. בנקודות הבאות נפרק את המילה כבוד באנגלית:
4. R – לזכור (remember). זכור עם מי אתה מתקשר. אתה מתקשר עם מישהו שפנה אליך.
5. E – לחתור למגע (engage). להתאמץ ללמוד על האדם מעבר למה שכתוב בכרטיס. למד על התרבות שלו, על הניסונות שלו, על מה שמעניין אותו, תפטפטו, תדברו.
6. S – לשתף (share). תשתף מי אתה. הקשר בינכם הוא לא טיפולי. אנשים מרגישים הרבה יותר בנוח כשהם מרגישים חיבור, כשיש דיאלוג, כשאתה מפטפט איתם. תבחינו שיש הרבה אנשים שמאוד לא נוח להם להיפגש עם שדכנים. אתם גם תבחינו שיש הרבה אנשים שלא נוח להם להיפגש עם סוג מסוים של שדכנים. אנא הפכו את עצמיכם לכלי שמעביר וייב של חמימות, הזמנה, כי בסופו של יום אתה חוזר הביתה למשפחה שלך, והם עדיין מחכים בקוצר לאחד מהטלפונים האלה מאחד מכם. לך אין את הפגיעות בקשר, והתפקיד שלך היא לדאוג שיהיה להם נוח. אם אתה לא מסוגל לגרום לכך שרווק ירגיש בנוח איתך, אתה צריך לשקול מחדש את הגישה שלך, ואתה צריך לדבר עם מישהו שיכול לעזור לך לאמץ גישה טובה יותר שבאמצעותה תוכל להבין יותר טוב את הרווק שאיתו אתה נפגש.
7. P – סבלנות (Patience). זה יכול לקחת קצת זמן כדי להרגיש בנוח עם שדכן, וגם לכם ללמוד מי הם כשאתם נפגשים איתם. אנא היו סבלנים. חלק מהמפגשים הם קלים, אבל חלק הם קשים. זה מאוד לא נעים כשיש מפגש קשוח עם מישהו. ואם ירצה השם – ולא אתה, זו לא העבודה שלך, לא התפקיד שלך כשדכן אתה לא המורה שלו. כולם להירגע. תעשו את עבודתיכם כשדכנים, נסו ליצור איתם קשר, היו סבלניים איתם ונסו להביא אותם לידי שיחה טובה כמיטב יכולתכם. חלק מהמפגשים יהיו מעולים, אתם יכולים ליצור חברויות, וחלק מהמפגשים יהיו רגילים, וחלק יהיו לא נעימים, וזה חלק מזה.
8. E – תצפה לתשובה שונה (Expect a different answer). יכול להיות שיש לך רעיון מעולה, אבל הרווק אומר לא. אין מקום לאגו. העובדה שאתה לא סומך על רווק שיחליט בעצמו מי מוצא חן בעיניו ומי לא, אם הוא רוצה או לא רוצה להמשיך בקשר – זה לא הוגן. המטרה שלי היא לבנות אנשים שיוכלו להתאקלם בצורה עצמאית, עם אחריות אישית, שירגישו בטוחים באמת בבחירות שלהם. אם אתה רוצה להיות שדכן מעולה, בנו את המועמדים שלכם והעצימו אותם כדי שהם יוכלו להרגיש טוב כשהם אומרים כן ולהרגיש טוב כשהם אומרים לא.
9. C – תתייעץ (Consult).  תתקשרו עם עמיתים, שדכנים אחרים שאתם מוקירים ומעריכים את נקודת המבט שלהם כשאתה מבולבל עם שידוך, תוך כדי שנזהרים בהלכות שמירת הלשון. יש רעיונות מאוד יצירתיים שיכולים לעלות אם אתה מבין שאתה מוגבל בתוך עצמך. אם יש לי את כל התשובות, זה אומר שיש לי גאווה. אם אני זקוקה לאנשים אחרים, אז אני חלק משלם, אני חלק מיחידה, אני חלק מחבורה.
10. T – זמן (Time). אנא הקדישו זמן כדי להחזיר טלפונים ולהגיב להודעות. גם אם תחזור למישהו לא באופן מיידי, תעשו כמיטב יכולתכם לענות כמה שיותר מהר, עשו מאמצים כדי להגיד – אני לא בסביבה, נסה להשיג אותי בשבוע הבא. אנחנו צריכים להוות דוגמה לגבי אכפתיות של תקשורת.
11. מי אמר שרווקים עושים משהו לא נכון? מי אמר שמשהו צריך להיות לא בסדר, רק בגלל שלא הגיע זמנך להתחתן? מי אמר לך – את במה את צריכה להשתפר? מי אמר שאת צריכה לשפר משהו בעצמך? מי אמר שאת צריכה לקחת על עצמך דברים? מי אמר שאת לא מספיק טובה?
12. תפקידך להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים.
13. אל תיצרו פגיעות (vulnerability) שלא לצורך. תהיו רגישים. תראו רווקים כאנשים.
14. אל תיתנו עצות בלי שהתבקשתם. אף פעם.
15. מצוות תוכחה, יש לזה הלכות. לא רק שאני צריכה להרגיש שאני אוהבת אותך כדי לתת לך מוסר, אתה צריך להרגיש שאני אוהבת אותך כדי שאוכל לתת לך מוסר. ומוסר לא יכול להינתן בצורה שהיא לא תתקבל. כשהם פונים אליך זה בסדר, או שאתה מאוד קרוב אליהם.
16. תהיו עדינים, תהיו נחמדים, תהיו רגישים. תוודא שהשאלות שאתה שואל גורם להם להרגיש בנוח. לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך.
17. אתה צריך להיות מודע איך לתקשר למועמדים שלך איך אתה כשדכן היית רוצה שיתקשרו אליך. כל אחד צריך לקבוע לעצמו גבולות, מה הוא מעדיף ומה פחות, כדי שיהיה מערכת יחסים מכבדת עם המועמדים.
18. אם אין לכם רעיון לשידוך, אתם יכולים להגיד דברים כמו, ממש שמחתי לפגוש אותך, נהניתי ללמוד עליך, אני מקווה שיעלה לי רעיון בשבילך. בוא נישאר בקשר. בוא אליי לארוחת שבת. ואם לא מתאים לכם לארח לשבת, אל תזמינו לשבת. אבל אם אתם יכולים, למה לא? זה ממש כיף.
19. תקוות שווא לא עוזרת, אבל אכפתיות כן.
20. שדכנים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם רווקים שמתעללים בהם, ורווקים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם שדכנים שמתעללים בהם. לאף אחד אסור להתעלל באף אחד. סוף סיפור. כולנו צריכים להיות אנשים נחמדים, עם מידות טובות. כולם צריכים להיות נחמדים לכולם.
20. כשזוג ששידכתי מחליט להתחתן, אני מרגישה כאילו ה' נותן לי נשיקה ואומר לי, אני אוהב אותך, ואני אגרום לך להרגיש כאילו את חלק מהתהליך האלוקי. ואת זה אני אוהבת, זה מה שנותן לי תחושה של היי, זה לא תשומת הלב שמקבלים מאנשים אחרים, ממש לא.
21. בבקשה אל תהרסו שם של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו. אולי זה בכלל משהו אצלך או שעבר עליהם יום קשה, אולי הם בדיוק חוו פרידה קשה.
22. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לייעוץ. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לחיזוק. אנחנו כולנו בני אדם, וזה נהיה מאוד קשה לפעמים.
23. כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. זה לא באמת משנה איך אתה רואה את זה, ה'     לא גורם לך לראות את זה, ה' יכול לגרום למישהו אחר לראות את זה.
24. שדכנים הם לא מטפלים. אלא אם יש לך תואר בסיוע נפשי, אז בבקשה אל תתנו טיפול לרווקים. בבקשה אל תחליטו מה הם חייבים לעשות, תהיו מאוד זהירים.
 

דברי השדכנית

א. יש צורך שתהיה הבנה עמוקה יותר של שדכנים על הרווקים שהם עובדים איתם.

ב. שדכנים הם שליחים של הקב"ה, הכל מאיתו יתברך. הקב"ה יכול לשלוח אדם אחר שיעשה את השליחות במקומך, ולכן אין מקום לגאווה.

ג. מקצוע השדכן לא מתאים לכל אחד – חייבים להיות עם אינטליגנציה רגשית.

ד. לספור כמה זוגות התחתנו דרכי זה מיותר, וכל זוג הוא אינסוף.

ה. זכור שמולך עומד אדם.

ו. התאמץ ללמוד על המועמד מעבר לכרטיס, תנסה לפטפט איתו.

ז. תחלוק עם המועמד מהחיים שלך, תיחשף בפניהם מעט כדי להקל על חוסר הנוחות שיש בשיתוף אדם זר.

ח. היה סבלן.

ט. תצפה לקבל תשובה שונה ממה שציפית. סמוך על הרווק שהוא יודע מה הוא רוצה, מה מוצא חן בעיניו. אני רוצה שהרווק ירגיש בטוח להגיד לי כן או לא.

י. תתייעץ עם שדכנים אחרים, במגבלות הלכות שמירת הלשון. לכו לחפש עזרה אם אתם זקוקים לחיזוק. אנחנו כולנו בני אדם, וזה נהיה מאוד קשה לפעמים.

יא. תקדישו זמן כדי להגיב לפניות של מועמדים, היו מודל של איך תקשורת תקינה צריכה להיראות.

יב. לכל זמן ועת, ואם לא הגיע הזמן, זה לא אומר שיש בו משהו לא בסדר.

יג. תפקידך להיות חלק חיובי ממסעו של רווק בעולם השידוכים.

יד. אל תיתנו עצות בלי שהתבקשתם. אף פעם.

טו. כדי להוכיח אדם אחר, לפי ההלכה אתה צריך לאהוב אותו, והוא צריך להרגיש את האהבה הזו.

טז. תהיו עדינים, תהיו נחמדים, תהיו רגישים. תוודא שהשאלות שאתה שואל גורם להם להרגיש בנוח. לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך.

יז. תגדיר לעצמך מהי גבולות הגיזרה שלך, ועדכן את הרווקים כדי שידעו איך אתה רוצה שיתקשרו איתך.

יח. אם אין לכם רעיון לשידוך, תיפרד מהרווק במילות עידוד. תקוות שווא לא עוזרת, אבל אכפתיות כן.

יט. שדכנים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם רווקים שמתעללים בהם, ורווקים לא צריכים להיות במערכות יחסים עם שדכנים שמתעללים בהם. 

כ. בבקשה אל תהרסו שם טוב של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו.

כא. כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. 

כב. שדכנים הם לא מטפלים. אלא אם יש לך תואר בסיוע נפשי, אז בבקשה אל תתנו טיפול לרווקים. בבקשה אל תחליטו מה הם חייבים לעשות, תהיו מאוד זהירים.

דברי הרווקה:

כג. יותר מידי אנשים סביבי נפגעו מההתנהלות בעולם הדייטים (לא מדובר כאן בפגיעות מצד מדוייטים).

כד. שידוך מוצלח הוא שידוך שבו שני הצדדים יוצאים עם תחושה של כבוד עצמי וחוויה חיובית.

כה. כשמועמד נחשף בפניך, תפרגן לו, תחמיא להם עם מילים מאשרות, מילים של תקווה, מילים שמרמזות – אני שליח צנוע, אני לא יודע אם יהיה לי את ההזדמנות כדי לשדך אותך בהצלחה, אבל מי שתתחתן איתה, וואו, היא תהיה בת מזל.

כו. תדאג שהרווק יצא מהפגישה איתך מלא תקווה.

כז. הקב"ה שולט על הכל, יש לו תוכנית סדורה – ואם תזכירו את זה למועמד, משפט אחד קצר, זה יכול מאוד לחזק. זאת הסיבה שאין משבר רווקות, כי יש מי ששולט.

כח. אני פונה אליך לא כדי לקבל את דעתך, אני פונה אליך כי שמעתי שאתה משאב, אבל לא ביקשתי לשמוע את דעתך. תהיו זהירים בשיתוף שלה. דעתך היא סובייקטיבית ומוגבל לחוויה שלך. ואין לך מושג כמה היה קשה לי להרים את הטלפון, להתקשר אליך, להתפשט רגשית, ואז לחבר את החתיכות מחדש, מתוך תקווה שאולי תהיה מסוגל לעזור לי.

כט. אל תאחלו בקרוב אצלך – אני יודעת שאני רווקה. זה גורם לי להרגיש רע, זה ממסגר אותי כרווקה וזהו. ותאמינו לי, אני מודעת היטב לסטטוס שלי.

ל. אל תשאלו אותי איך הולך לי בדייטים. זה משהו אינטימי, פרטי ואישי ואם לא שיתפתי אותך במידע, אני כנראה לא רוצה שתדעי.

לא. אם אתה לא בטוחה שאתה יכול להיות רגיש מספיק לרווקים – אף אחד לא הכריח אותך להיות שדכן. * משל חשוב בנפרד.

לב. אל תעבירו כרטיסים סתם בלי לקרוא ולהקדיש מחשבה, זה מראה על זה שאתה לא באמת רוצה לקחת אחריות, רק קרדיט אם זה יצליח, ואתה לא מכבד את הבקשות והרצונות שלי.

לג. אתם שדכנים, לא סוכני מכירות. אל תלחצו עליי להסכים להצעה. זה מעיד שאתה לא סומך על יכולת ההחלטה שלי. אתה חושב שאני צריכה את זה יותר ממה שאני חושבת שאני צריכה את זה. אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן?

לד. שדכן לא יכול להבטיח מה תהיה התוצאה של שידוך, אבל הוא יכול להבטיח שיעניק תשומת לב בלתי מותנית, להיות חרוץ מאוד ולעבוד קשה כדי לתת לך את התמיכה שאתה צריך.

לה. אתם לא שדכנים ואכפת לכם? אשמח שתתפללו עליי, תקבלו עליכם דברים טובים לזכותי – רק תעדכנו אותי בחתונה. אם תגידו לי עכשיו, אתם עושים טובה לעצמיכם, לא לי. תזמינו אותי לארוחה בשבת. או אפילו סתם לארוחת ערב.

לו. אל תתנו להם להרגיש שכל מה שאתם רואים זה את הרווקות שלהם ולא את האישיות שלהם. טעו בהם תקווה שאולי הם לא מצליחים להגיע אליה בעצמם, שאלו אנשים על הימים שלהם, לא על הדייטים שלהם.

לז. יש לך את התקווה, אנשים באים אליך לא בשביל הצלחה, אלא בשביל תקווה, וזה משהו שאתה יכול להבטיח, לא משנה מה תהיה התוצאה, זו רק הבחירה שלך להחליט אם תנהג כך.

אבל נראה שעבדת על זה המון!!

מעריכה.

תודה רבה. קראתי את הגרסה הקצרה ואולי אעבור על הבינונית.

לבינתיים נקודה חשובה ששונה מארה"ב לארץ - להבנתי שם הרוב המוחלט של השדכנים הם מקצועיים, כאן לא.

בולט במיוחד בזה שהרוב המוחלט של השדכנים נותנים מספר טלפון ונעלמים. שדכנית טובה בעיני משתדלת ללוות את הקשר ולהיות עם האצבע על הדופק.

ושוב - ממש תודה על ההשקעה. 

ישר כח. 

למה בחרת להשקיע דווקא בסרטון הזה?

מה מיוחד בו בעיניך? מה התובנות שרלוונטיות אלינו כאן בארץ? 

אם נגעה בכם אמירה מסוימת, תובנה מסוימת, אשמח אם תשתפו.

ותודה על הפרגון @מבולבלת מאדדדד @לאצעיר @ברוקולי 

הדברים של השדכנית מאד חכמים

התחברתי במיוחד לאמירות:

ו. התאמץ ללמוד על המועמד מעבר לכרטיס, תנסה לפטפט איתו.

ז. תחלוק עם המועמד מהחיים שלך, תיחשף בפניהם מעט כדי להקל על חוסר הנוחות שיש בשיתוף אדם זר.

ט. תצפה לקבל תשובה שונה ממה שציפית. סמוך על הרווק שהוא יודע מה הוא רוצה, מה מוצא חן בעיניו. אני רוצה שהרווק ירגיש בטוח להגיד לי כן או לא.

טז. ...לאף אחד לא אכפת כמה אתה יודע, עד שהם יודעים כמה אכפת לך.

יז. תגדיר לעצמך מהי גבולות הגיזרה שלך, ועדכן את הרווקים כדי שידעו איך אתה רוצה שיתקשרו איתך.

כ. בבקשה אל תהרסו שם טוב של רווק, רק כי לך לא היה כימיה טובה איתו. (נסיון אישי)

כא. כבדו בבקשה שדכנים אחרים, גם אם זה רעיון שלא הייתם חושבים עליו בחיים. 

לג. ... אם אתה לא חושב שיש לי שיקול דעת מתאים, אז למה אתה חושב שאני בשלה להתחתן?

להרבה אמירות של הרווקה לא התחברתי. אני חושב שאלה תחושותיה האישיות אבל לא תמיד נכון. לדוגמה - אם אדם מתפלל עלי במיוחד, יש הרבה סיטואציות שכן מעודד אותי לשמוע (ע"ע סעיף טז)

לא בדקתי סרטונים אחרים, במקרה נתקלתי בזה.

תובנה אחת שעלתה בי:

הייתי במערכות יחסים לא טובים עם שדכניות מסוימות. חלק מהמשפטים שנאמרו כאן, של דברים שאסור לשדכן להגיד - נאמרו לי, לא פעם.

כשאני הקטנה מול השדכן המנוסה, הוא בטח צודק, ולא הבנתי שזה לא עניין של צודק - זה עניין שהוא לא כיבד את בקשותיי ודרישותיי. ואחרים שמאוד לחצו עליי להסכים להצעה, וכך הגעתי לאחד הדייטים הנוראיים בחיי.

ומנגד, למדתי שיש שדכנים אחרים, שמתנהגים בצורה אחרת לחלוטין. לא רק זורקים עליך כרטיס (שייתכן שאפילו לא עונה על דרישות הסף שלי). וכשפעם חזר אליי שדכן מיוזמתו - באמת הייתי מופתעת, כי לאחרים התרגלתי שאני ממש צריכה לרדוף אחריהם.

ואני חושבת שלצורך החוסן הנפשי שלנו, צריך לבחור שדכנים שגורמים לך להרגיש טוב, שמחזקים את הביטחון העצמי שלך, שקשובים לבקשות שלך.

האם הייתי מעיזה לעשות את מה שהיא עשתה? לא. ובטח לא כשאני עוד רווקה. אולי אולי בעילום שם.

אבך פעם אחת אמרתי משהו לשדכנית מהסוג של כיבד את בקשותיי ודרישותיי, קבלתי בפניה על התנהגותה -  היא לא התנצלה, אלא הגיעה ממקום של - אני יודעת איך משדכים, ואת עדיין לא רואה את התמונה הגדולה, ולכן יבוא יום ואת עוד תודי לי שלא הקשבתי למה שבביקשת ממני.

נקודה לפני המגילה שיצאה לי - סה"כ מדובר בדוברת (או שתיים) אנונימיות. מגיב בעיקר בגלל ההשקעה של @לגיטימי? . זו לא תורה מסיני או משהו.

בגדול מסכים עם דברי השדכנית. כמה נקודות שחולק:

1. "סמוך על הרווק שיודע מה הוא רוצה" - נכון. ועדיין... יש שידוכים שיצאו לפועל כשהצדדים לא חשבו שיתאים. אני כותב את זה דווקא מהמקום שיכול להיות מאוד מתוסכל כשמנסים לדחוף לי הצעה לא מתאימה (אם כי למדו לא להתעסק איתי...) אבל כן מנסה לבחון אותה מכל זווית לפני שפוסל (אלא אם עוברת על קו אדום ואז נפסלת מיידית, וגם את הקווים האדומים מאוד דייקתי).

יש סיפור על אחד מגדולי ישראל שהיה משלם גם על הצעות שלא עלו יפה. באחת הפעמים שדכן הציע ולא קיבל תשלום. שאל השדכן בתמיהה למה ונענה  "40 יום לפני יצירת הולד אומרים בת פלוני לפלוני. איך זה מתבצע? עושים ישיבה, עולות הצעות ובסוף מחליטים מי. אני משלם גם על ההצעות שעלו. במקרה שאתה הבאת - אין אפילו הווא אמינא...".

2. "אל תתנו עצות בלי שנתבקשתם" - פשוט לא נכון מבחינתי. חלק מהתפקיד של שדכן הוא לייעץ, לכוון ולדייק. בטח למישהו בתחילת הדרך או למישהו תקוע. כמובן הכל בחכמה, בעדינות ובעיקר בענווה. ושוב, אני יודע כמה עצה שלא נתבקשה יכולה להציק.

דוגמא מתחילת הדרך שלי - בקשר הארוך הראשון שלי (עוד נחזור אליו בהמשך) השדכנית אמרה לי שלבחורה חשוב מאוד בגדים מכובדים. עד אז הגעתי פשוט ומסודר אבל אחרי יום עבודה. הקשבתי לה והשתדלתי להחליף בגדים לפני (לא היתה התכנות בגלל מגבלות שעות ומרחק להגיע בצורה מסודרת יותר לצערי).

3. "שדכנים הם לא מטפלים" - נכון. אבל צריך לדעת שהרבה פעמים שדכנית מנוסה מבינה הרבה יותר מבעלי תארי "אימון למינהם". עצה והכוונה שלה עדיפות בהרבה מהנ"ל. כמובן שלא מדבר על מקרים שדורשים עירוב בעלי מקצוע.

יש עוד הרבה דברים שהם אכן תכונות ומידות שטובות שיהיו בכל אדם וכמובן גם בשדכן אבל לא מהותיים דווקא לשדכנות בעיני.

וכמובן שחשוב מאוד בכלל ולא רק לשדכנים - "בבקשה אל תהרסו שם טוב של רווק". דיני נפשות. לא פחות.

דברי הרווקה:

1. מצטער. פשוט לא מסכים עם הגדרת השידוך המוצלח שלה. אין ספק שזה מעודד, חשוב ונחמד אבל זו פשוט לא ההגדרה של שידוך מוצלח. יש מספיק נשים שברור לי שאני יכול לשבת איתן לשיחה מדהימה, מלאת תוכן, עומק והבנה עמוקה של שני הצדדים אבל אין התכנות שיצא מהשידוך הזה בית. כמובן שלא אפגש איתן וודאי לא אקרא לזה "שידוך מוצלח".

שידוך מוצלח קודם כל הוא זה שמעביר אותנו לנ"ט כדי להגיע לשם יש כמות כזו או אחרת של שידוכים בעלי התכנות, שאף מלמדים אותנו על עצמנו ובונים בנו קומות ויכולות לקראת הבית שלנו. בהקשר הזה גם אלו נקראים "מוצלחים".

2. "משבר רווקות" - לא חייבים להתעכב על הטרמינולוגיה אבל יש. בהחלט. ובהקשר הזה אני מפנה את האצבע כלפי פנים. במקרה שלי זה עלי. אם אני עדיין רווק - כנראה שיש לי עוד מה לעשות בעולם הזה לפני שאתחתן. זה לא מוריד לרגע מההשגחה האלוקית המכוונת ומסדרת את הכל, פשוט אני בוחן את תפקידי.

3. "בקרוב אצלך" - כואב, קשה ומוכר. ועדיין.. זו הדרך של אנשים להראות שבאמת כואב להם עליך והם פשוט חסרי אונים לעזור אבל רוצים להשתתף איכשהו.

קרה לי פעם שחבר שלי אמר לי בהפתעה גמורה שאשתו הפילה בחודש מאוד מתקדם. ההלם עם תחושת הצער עליו גרמו לי לגמגם משפט חיזוק כלשהו. אני יודע שהוא הבין הרבה מעבר למילים המגומגמות שלי. אני ממשיל לזה את "בקרוב אצלך".

4. לגבי תפקיד שדכנים - כבר כתבתי. שדכנית אמיתית בעיני מלווה את הקשר, נמצאת עם יד על הדופק ואפילו מתערבת כאשר יש בעיות ומנסה לעזור.

דוגמא מהקשר הארוך הראשון שלי (זוכרים מקודם?) - אחרי הפגישה הראשונה קצת התלבטתי אם להמשיך. השדכנית התקשרה למחרת ואמרה שהבחורה התלהבה (במבט לאחור אני ממש לא בטוח שזה היה נכון). להערכתי היא עשתה אותו דבר לבחורה. זה גרם לי להתקשר ולהציע פגישה שניה ויותר מכך - ממש גרם לי לשמוח כשראיתי את הבחורה ואותו דבר קרה לה. וזה הוביל לקשר הארוך ראשון שלי.

לגבי מה שכתבת על אנשים שלא מתאימים להיות שדכנים - מניסיוני 3 מידות בשדכניות. הראשונה - עושה לשם שמיים, טורחת ומשתדלת במלוא כוחה לעזור. ירבו כמותה בישראל.

השניה - גם וגם. גם לשם שמיים וגם לשם כבוד, כסף, הוקרת טובה וכדו'. לא ברמה של הראשונה אבל לגיטימי לחלוטין. לא כולנו מסוגלים לעסוק רק לשם שמיים.

והשלישית... - כזו שנהנית שאנשים נואשים פונים אליה. נהנית מהכח, מהשליטה, מהצורך וחוסר היכולת להגיב כי למרות הכל אולי דווקא היא תביא את ההצעה... לא רוצה לפרט מה דעתי עליה. נראה לי ברור.

כתבתי הרבה יותר ממה שחשבתי לכתוב. פשוט השקעת כל כך הרבה אז נראה לי ראוי להשקיע בתגובה.

נראה שיש כאלה שאצלם זה שגר ושכח.

יש כאלה שממש מלווים את הקשר.

לגבי מה שכתבת:

1. אם אני אומרת לשדכן שחשוב לי X, והשדכן מציע לי מישהו שלא עונה על הקריטריון הזה - זה יכול לבוא בצורה שהוא סתם מעביר לי כרטיס, או שיכול לבוא בצורה של - אני יודע שזה משהו שחשוב לך, אבל יש כאן סיבות אחרות שלדעתי - למרות שהוא לא X - כדאי לך לנסות. יש הרבה יותר סיכוי שאסכים לצאת בצורה השנייה, וסיכוי כנראה אפסי בצורה הראשונה.

2. צריך להבין מה הכוונה פה: א. במה זה שדכן, ב. במה זה עצה. שונה בעיניי אם מדובר בשדכן שמכיר אותך לעומת שדכן שלא מכיר אותך. אם זה שדכן שאחרי הפגישה דיבר עם שני הצדדים, שמע מה יש להם לומר - והוא יודע שהצדדים רוצים לשמוע פידבק, זה משהו אחר. אבל אם הוא יגיד לך משהו בסגנון של כדאי לך להוריד חמש קילו - בלי שביקשת את זה ממנו, זה יכול להיות ממש לא לעניין.

שוב 1. הכוונה שלה, כפי שהבנתי את זה, בכלל לא מדבר על הקשר עצמו ומה קרה בין הבחור לבחורה, אלא כל התהליך מסביב. שהתהליך שאותו מנהל השדכן ייעשה ללא פגיעה במועמדים, בלי לשון הרע וכו'. שאני ארגיש שמכבדים אותי, את הרצונות שלי, את השאיפות שלי, את הזמן שלי וכו'. 

וחוזרת לעניין השדכנים - ואולי צריך לדון על זה בצורה נפרדת - מה הציפיות שלנו כרווקים מהם. האם הדין שונה בשדכן מקצועי לשדכן חבר\בן משפחה?

איזה משקיענית!

למה צריך בכלל תואר? - לקראת נישואין וזוגיות

ועד כמה החוויות של רווקים שונים בתוך הסיפור הזה

ישר כוח על ההשקעה הגדולה!

נושא מעניין והושקעה הרבה עבודה. 

מוזמנים להגיב. 

אחד הדברים שמוזכרים כאן זה איזשהו 'קוד אתי' של שדכנים, שהארגון הזה מחייב את השדכנים לחתום עליו. (לא מכירה את הארגון, לא יודעת מה התוכן שלו. אולי אחפש).

נתקלתי גם בדברים שכתבה אלומה לב בנושא, ואני ממש מסכימה איתה. היא כותבת את זה בעקבות כנס רווקים שהיא השתתפה בו:

"כמות הרכילות על רווקים ורווקות ששמעתי בסביבת המאמנים באצטלה של לעזור להם או לשתף בתוצאות - לא סבירה ולא אתית. אני אומרת את זה לא בנימה ביקורתית אלא מציעה באמת שיהיה ארגון-גג שיאגד את המאמנים וייצור אתיקה מקצועית. יש הרבה אנשים שאימון עזר ועוזר להם, אני לא כופרת בזה למרות שאני בחיים הפרטיים שלי דוגלת בתחום הטיפולי המקצועי והמעמיק יותר. אבל לא יתכן שאפשר לשתף ככה, מול עוד אנשים שיושבים בחדר, בתכונות אופי של רווקים או במה שהם היו צריכים לשמוע כשהם באו אליך לפגישת ייעוץ. אני אומרת את זה כי אני יודעת שיש לי אמירה ושמקשיבים לי, גם אם אחטוף על זה חיצים. מקווה שלא תכעסו. אין כאן ביקורת, יש כאן בקשה עמוקה שתיצרו לכם ארגון-גג ואתיקה. זה ישדרג אתכם הרבה לפני סיפורים של הצלחות. אני לא יכולה להבטיח, אבל אני יכולה להתפלל על זה. לא הגיוני מה ששמעתי היום, לא הייתי אמורה לשמוע, וליבי נחמץ לחשוב שבמרחבים אחרים מדברים גם עלי כרווקה. קחו לתשומת ליבכם, ואשמח לסייע במה שצריך."

ואולי זו קריאה לאותו גוף שארגן את הכנס הנ"ל, שלענ"ד הוא הגוף שמאגד בתוכו את הכמות הכי גדולה של מאמנים.

או אולי אנחנו כרווקים צריכים לפנות לאנשים הנכונים (לדוגמה, אולי דריך 'באים בטוב' של הרב נריה, ייתחן שזה ממש משהו שהם יכולים לעסוק בו) שינסחו 'קוד אתי', ויפרסמו באתר שלהם רשימה של שדכנים ומאמנים שמחוייבים לקוד הזה, ואז אנחנו נוכל להצביע ברגליים.

ובדרך כלל מלא תוכן וריק ממעשים. צריך אנשים עם מידות טובות. אין כל כך איך לסנן את זה מלבד היכרות בפועל.

כן חשוב לעורר על זה מפעם לפעם כי גם אנשים טובים יכולים לשכוח לפעמים, בטח כשעוסקים במטרה טובה.

וכמובן שמתחבר למה שנראה לי כל מי שהיה לו עסק עם שדכנים ובכלל בעולם הזה - שידוכים זה דיני נפשות. אפשר לחסל מישהו באמירת אגב, וכשזה מוכפל באירוע כזה...

סיפרה לי פעם מישהי שנפגשתי איתה שהיא שמעה על חבר שלי ורצתה לברר אבל אמרו לה שהוא לא נפגש עם XYZ. 

שאלתי אותו אח"כ ולא היה לו שמץ של מושג על מה מדובר. איפהשהו בדרך מישהו החליט שהוא לא רוצה וזה נפוץ והוא פספס ככה הצעות.

מסכימה

נניח והחלטתי לפנות לשדכנית. למי אפנה?

יש כאן רשימה בראש הפורום, ויש בה עשרות שדכנים, ואני מתאימה לכמה קטגוריות שלהם.

אז אני יכולה לעשות לפי הסדר, או לפנות באופן אקראי לכמה.

אולי לאלה שהשמות שלהם מצטלצלים לי מוכר.

מאיפה לי לדעת למי יש מידות טובות?

אם מתייחסים לזה כמקצוע (כמו שיותר מקובל בחוגים אחרים), אפשר לחשוב על איזשהו 'דירוג' - כשאני לא מדברת על כמות הזוגות שהתחתנו, אלא על היחס שהמועמדים קיבלו.

ואני אומרת, לנו כרווקים יש כוח.

ואנחנו יכולים להצביע ברגליים.

אבל אני חושבת שאנחנו לא עושים את זה בפועל, כי הרבה פעמים מה שמניע אותנו זה ייאוש. אני צריכה את השדכנית הרבה יותר ממה שהיא צריכה אותי, ולכן אני זאת שרודפת אחריה. ואין לנו למי לפנות כדי לקבל את הידע הזה, ולמי אתלונן על היחס המשפיל שקיבלתי?

גם לי קרה פעמיים משהו דומה למה שסיפרת, שדכנית אחת הציעה לי לצאת עם מישהו, והיא הזהירה אותי מראש שיש לו משהו מסוים. אנחנו נפגשים, ואני מגלה שאין לו את זה בכלל. במקרה השני, השדכנית מאוד הדגישה נקודה מסוימת שחשובה לו. כשנפגשנו, שאלתי אותו למה הנקודה הזאת ממש חשובה לו. הוא אמר שהנקודה הזאת ממש לא חשובה לו.

המסקנה שלי היא ששדכנים לא באמת מכירים את המועמדים. הם עובדים עם כרטיסיות, ולפעמים מתבלבלים להם הפרטים בין האנשים. אם רוצים לברר על האדם, עדיף לגבר עם מישהו שמכיר אותו ולא עם השדכן המקצועי. אם יש משהו שחשוב - אפשר לבקש מאותו אדם שמבררים אצלו לשאול באופן ישיר.

שבלית ברירה נגשים לכל מי שיכולים. כי אולי דווקא ממנו תצמח הישועה.

וזו חלק מהבעיה - זה מקצוע שאתה תלוי בו באחר (שדכנים, בני משפחה, חברים וכדו') ולא תמיד אתה יכול לבחור איך האחר יתנהג. וחזרנו למידות טובות. ותפילה. תמיד תפילה.

יכול לומר לך שבלעתי לא מעט צפרדעים משדכניות, שבמצבים רגילים הייתי שולח אותן לכל הרוחות באדיבות הכל כך מזוהה איתי (בעיקר בתגובות שלי בפורום). 

הכי מתסכל שיכול להיות שאפילו אשלם לאחת מהן סכום מכובד אם דווקא ממנה תצא הישועה. בולעים ושותקים.

לגבי שדכנים - יכול לומר שנגשתי להמון. יש לי דעה *מאוד* לא חיובית על חלקם, גם כאלו שמפורסמים מאוד בהצלחותיהם ומומלצים. מצד שני - שדכניות "קטנות" שהן פשוט כולן זהב שעושות כל מה שמסוגלות.

בצד המציע בין חברים, בני משפחה וכו'. 

בסוף זה טריקי- 
למשל שדכנית שתנער את X הוא יגיד שהיא מדברת לא בכבוד, לא עוזרת, לא נעימה 

ואותה שדכנית עם אותה התנהגות שתנער את Y הוא יודה לה כי הוא התקדם ב א,ב,ג והתחתן

על הסוף - אני מסכימה איתך שיש הרבה צלקות בדרך אבל זה נכון לכל תחום שבו יש אינטראקציה בין אנושית. 

וכמובן על הקוד האתי שראוי להחמיר בו. 

שנזכה. 

לדעת להבדיל בין ביקורת (בונה) לבין התנהגות לא מכובדת.

כדאי לזכור את זה. 

אני פחות מדברת על ביקורת. 

אני מדברת על חוסר תקשורת - לפני כמה חודשים שדכנית פנתה אליי (! מאוד התרשמתי מזה שהיא יזמה את הפנייה), והציעה לי להיפגש איתה בזום. אז שאלתי אותה מתי היא זמינה, ושבועיים לא קיבלתי מענה. אז שלחתי תזכורת. היא ענתה לי שהלוז שלה גמיש, אז שאגיד מתי אני פנויה. הצעתי כמה זמנים רלוונטיים, והיא שוב נעלמה. אז שלחתי הודעה נוספת, וביקשתי שהיא תגיד לי שעה ואני אשנה את הלוז שלי בשבילה. וכלום. חיכיתי עוד שבוע, שלחתי עוד הודעה, וכלום. וכמה אני יכולה לרדוף אחריה? זה ממש מתסכל. וזו לא רק השדכנית הזאת.

או על חוסר אתיקה - שדכנית הבטיחה לי "סודיות מקצועית", ופתאום אני מגלה שהיא מדווחת לקרובת משפחה שלי על כל תוכן השיחה שלנו. או לגלות שהכרטיס שלי איכשהו מסתובב בכל מיני מקומות (וזה בכלל לא דברים שאני כתבתי!).

יותר בכיוון הזה.

מצוות בין אדם לחברו נוגעות לכולם.

כתבת פעם על שדכנית שבודקת מה לא היה טוב בפגישה מול הבחורים. לפני כמה זמן שדכנית ראתה את הכרטיס שלי ופנתה אלי עם הצעה שכבר הכרתי. 

אמרתי לה שלא מתאים לי כי XYZ. היא אמרה שלא נכון והכל בגלל שראיתי תמונה שלא מצאה חן בעיני. עניתי שלא ראיתי תמונה בכלל.

כאן היא פשוט התחילה לשלוח הודעות בלתי פוסקות ברמה של הטרדה עד שנשברתי והתעלמתי. זה טוב ויפה שאת רוצה לעזור למשודכת שלך, זה לא מצדיק להטריד מי שלא קשור אליך בכלל.

(השמטתי כמה פרטים מחשש לאאוטינג, יש קשר למה שכתבת אז).

הרוב המוחלט של העוסקים במלאכה (מקצועיים וחובבים) עושים עבודת קודש. כל אחד ברמתו הוא.

כמו כל דבר באינטרנט - כאן מוצגים בד"כ מקרי הקיצון כי הם אלו שכואבים ודורשים תיקון.

יש שדכניות שפגשו אותי פעם אחת וכל פעם שמדברות איתי בוכות ומתפללות עלי. 

יש כאלו שמשקיעים עשרות שעות (בלי להגזים) ולא מוכנים לקחת שקל עד שיצליחו (בע"ה). כולל כאלו שדחו העברות כסף שנתתי כי כבר לא היה לי נעים.

יש קרובי משפחה שמשתדלים בכל מאודם, גם אם זה מתבטא בסוף ב2 הצעות בשנה.

יש המון אנשים טובים בעולם. צריך לזכור את זה. מנצל את ההזדמנות להזכר בהם ובמאמצים שלהם ולהודות להם.

זה אולי לא הדבר הכי נעים לשמוע,

אבל כן,

כשאנחנו מתחתנים עם אדם - המשפחה שלו זה 'עסקת חבילה'. 

ויש מקום להאריך בנושא. זה נושא מאוד רגיש, שיכולים להיות לו השלכות דרסטיות על הזוגיות.

לעצם השאלה, אף פעם לא שמעתי משהו כזה.

הכי קרוב ששאלו אותי זה אם הבגדים שלבשתי זה הבגדים שאני באמת לובשת, או שביום יום אני הולכת אחרת.

אני יכולה להבין מה היא רצתה להשיג בשאלה, אולי ניסיון לאפיין אותך בתת זרם כלשהו.

כי כן, הבחירות החיצוניות שאנחנו עושים מעידות משהו עלינו. לא בהכרח בסולם דירוג רוחני, זה יכול להעיד דבר אחרים - לדוגמה, האם אתם מתלבש 'כמו כולם' בסביבתך, או אולי הסגנון שלך דווקא ייחודי?

בסופו של דבר 'יראת שמים' זה מושג אמורפי שקשה לכמת אותו. האם מי שלומד שעתיים ביום הוא בהכרח פחות ממי שלומד ארבע שעות? האם מי שמתפלל ב-6:00 עדיף על מי שמתפלל ב-7:00?

לעומת זאת, איזה כיפה הוא לובש - זה תשובה די החלטית. מצד שני, זה לא בהכרח מראה משהו על רוחניות. כמו לדוגמה ללכת עם חליפה בשבת. זה יותר עניין תרבותי בעיני מאשר עניין הלכתי (לא מדברת על רבנים). ואני מניחה שתסכים איתי, אם אציין כאן שמות של ישיבות מסוימות, תוכל להגיד לי עם איזה סגנון כיפה רוב התלמידים שם הולכים. לא כי יש חוק כזה, אלא כי ככה זה.

אבל יותר חשוב לי להגיד: יש הרבה מאוד אנשים שעוסקים בשדכנות.

לא מוצא חן בעיניך צורת העבודה שלה? תעבור הלאה.

ואם אתה מאמין שמה שאתה עושה זה נכון וטוב, אתה לא פחות ולא נעליים.

ואם זה מה שהשיחה איתה גרמה לך להרגיש - עוד יותר סיבה בעיניי לפנות לאדם אחר.

אבל מכאן ועד למשפחה חשוב איך הוא מתלבש, יש מרחק.

הוא מתחתן עם משפחה בקטע של השלכות לא של החלטות. מה שהבחורה רוצה זה העיקר.

אני לא אומר לחיות בבועה. זה שהיא רוצה לא אומר שמצד ההשלכות עדיף אחרת. אבל זו בהחלט החלטה של הזוג ולא של המשפחה.

אני בערך הבן אדם האחרון שאכפת לו מזה. גם כלפי וגם כלפי מי שמולי. אני הולך ביום חול הכי פשוט שאפשר, כמובן נקי ומסודר. בפגישות בכלל לא שם לב מה היא לובשת כל עוד צנוע.

ועדיין יכול להבין את השאלה על בגדי שבת. רואים הבדל גדול בין מי שהולך עם אלגנט לבין מי שהולך עם ג'ינס וחולצה רגילה (לדוגמא). זה מעיד המון על סגנון תורני ועוד.

וכפי שאמרה @לגיטימי? - בהחלט מתחתנים עם המשפחה. כמובן שכל זוג יבחר את דרכו אבל צריך לדעת שזה חלק מהותי בבניית הבית.

אצלנו בבית הכנסת רואים זאת בבירור: מכנסיים שחורים/כהים, חולצה לבנה, כיפה מיוחדת לשבת = החבר'ה היותר מקפידים, סנדלים, מכנסיים קצרים וכיפת שנקל = הקצה השני.

יש אנשים שמתחתנים איתם ויש אנשים שגם מתחתנים עם המשפחות שלהם, אתה צריך להחליט אם זה מתאים לך או לא. אבל דבר אחד בטוח, אל תצפה מבחורה שקשורה לסינר של אמא ואבא להשתנות גם כי זה לא יקרה וגם כי זה לא המקום שלך להחליט לה בעניין זה, ואם אתה רוצה להתחתן עם בחורה כזאת אז קח בחשבון שאתה גם מתחתן עם המשפחה שלה, אל תהיה תמים בעניין.

גם תבין שרוב בני האדם מושפעים מהחברה וממה יגידו ופוחדים על הכבוד שלהם. נכון, זה מעצבן אבל זה המצב והאפשרויות הן או ליישר קו איתם או לחפש מישהי שבראש דומה לשלך או למצוא מישהי שלא אכפת לה מדברים כאלה.

איזה חצאית את הולכת

לפי זה מסווגים

אבל אולי אצל בנות זה שונה 

אולי אין לי מספיק ניסיון עם כל הקטע הזה ב"ה אז לא חוויתי, אבל בכל אופן זאת לא השוואה מדוייקת, כי לשאול על צבע המכנס זה משהו אחר מאורך חצאית שזה כבר לא חיצוני- זה צניעות.

והאמת שגם לדברים חיצוניים יש לפעמים מקום כי זה מראה על סגנון. 

אני באמת לא מבינה מי חשב על לשאול את השאלה הזאת בהודעה הפותחת, אבל זה מזכיר לי שאבא שלי פעם היה הולך עם דגמ"ח בשבת עד שהעירו לו בבית כנסת שזה לא מתאים והוא התחיל ללכת עם מכנס שחור אלגנטי יותר... כנראה יש אנשים שבעיניהם זה אומר משהו🤷‍♀️

בעייני אפשר ללמוד מזה לשתוק לפעמים 

זה לא את אשמה

אני אומרת האנשים ששאלו אותו מה הלבוש שלו + אנשים שנתפסים על לבוש של בנות ולפי זה מסווגים אותם

מסקנה : לפעמים עדיף לשתוק ולמתן את ההתעסקות הזו

אחלה לימוד להבין מה אנשים מרגישים ששופטים אותם חיצוני 

אה חשבתי שאני

לא יודעת זה פשוט מוזר שזה משהו שכל כך מעיד בעיניהם...

מה פתאום מי אני שאגיד לך לשתוק 

כל הזמן מתעסקים בחיצוניות,

אתה חווית את זה עכשיו מהצד הגברי

אולי זה ייתן תובנה לבחורים שפה ובכללי פחות להתעסק בחיצוניות של הבחורה וכמה שזה לא נעים

מא-נ

עא-פ

קא-קיב

קיט-קכא

קלא-קמ

קמא-קנ

אפשר להבין מזה כאילו ח"ו ישנן שתי רשויות, אחת לה' ואחת לעזאזל.

ברור שגם יש לנו בחירה מה לומר ולהגיד בפה מה שאנחנו רוצים כדברי המדרש תנחומא, ועוד המון מקורות, אבל אני מדבר על מה שיוצא כשאנחנו בסה"כ מתכוונים לטובה, גם אם זה יוצא קצת דפוק בעינינו זה מה ש-ה' מכוון.

"מה שיוצא זה מהפה זה מ-ה'" 

לעומת

"כמובן אני לא מתכוון איפה שהדיבור פוגע או משהו מכוון".

משתמע שמה שיוצא זה מה', אלא אם כן הדיבור פוגע...

(ודרך אגב, למה אתה כותה מקף ולא מצמיד את אות השימוש?)

(כדי שלא יקראו מה או לה)

בנאדם זה יצור חסר, לא מושלם ולכן הוא עושה טעויות וכדאי ללמוד לחיות עם הנתון הזה בשלום.

שלי, ה' דווקא מכוון את זה לטובה.

שבו מברכים גם הטוב והמטיב וגם ברוך דיין האמת.

הקב"ה רואה את המציאות בצורה הרמונית, האדם (שעדיין בעולם הזה) רואה את המציאות ורואה בה גם חוסר הרמוניה, יש הרבה טרגדיות במציאות, הרבה חוסר דיוק והרבה חטא ופספוס.

חטאתי? טעיתי? אני אנושי, זה מתבקש שזה יקרה. זה טוב? ממש לא, אבל זה חלק מהמציאות היום יומית של האדם.

אם אדם יוצא מנקודת מוצא שהוא מושלם כל חטא יהיה כואב לו והוא ילקה את צעמו, אם אדם מראש מבין שהוא בן אנוש, ילוד אישה, הוא פחות יכאיב לעצמו שלא לצורך.

ככל שאדם בוטח ב-ה', ככה ה' משגיח עליו.

נקודת המחלוקת כפי מה שאני מבין (בינתיים מהדיון. אולי לא הבהרת ואני לא מבין נכון) שאתה מגדיר את הטעויות והבלבולים האלו בדיבור שתיארתי כחטא. אני בכלל לא מגדיר את זה כחטא. אני יודע שזה מ-ה'.

פעם אחד הרבנים שלי (שהוא צאצא של משפחת רבנים מפורסמת שהשפיעה רבות על העולם היהודי במיוחד בתחום הגדרות בלימוד) אמר שטעות אמתית זה רק חטא ואנשים הרבה פעמים מלקים את עצמם על טעויות ובלבולים וחושבים לעצמם שעשו רע כמו בדרגה של חטא.

שנינו מסכימים שהאדם לא צריך להלקות את עצמו וזה מכנה משותף טוב. רק אתה מגדיר את הטעויות והבלבולים כחטא וחסרונות באדם, והאדם צריך להרגיש שלם עם החסרונות, ואני מגדיר את הטעויות בשיחות בדייט שזה בכלל לא חסרון אלא לטובה מ-ה'.

"ואז אוכלים את עצמינו איך יצאנו טפשים או היינו צריכים לומר אחרת"

עצם ההנחת יסוד של השאלה טומנת בחובה הסתכלות על טעות אנושית כדבר שלא אמור לקרות. להיפך, זה קורה וזה אמור לקרות, למרות שזה לא חיובי. ולא צריך להזדקק ללימוד מפסוק בשביל עניין פשוט כזה מסברה ישרה.

ולגבי השאלה שלך - למה לחיות ככה. כי וואלה אני לא כל כך צדיק ולצערי לא זכיתי להגיע למדרגות גבוהות של הכרה כמו שאנשים בעולם הבא מגיעים. אם אתה מגיע למדרגה זבה אתה רואה שהכל לטובה ואתה רואה איך הכל מושגח, אולי הגעת למדרגה ואתה אכן יכול לחיות ככה, הדרך לציבור הרחב היא לא כזאת. לבטוח בה' זה לא החלטה "אני בוטח בו" ואז ה' יותר משגיח, זאת תודעת חיים מקיפה.. ובכללי, בעבודת ה' העיקר זה הדרך ולא התוצאה. הקב"ה רוצה מכל אדם שיהיה הכי גבוהה שהוא יכול להיות, כמו בסיפור של ר' זושא מאנפולי. 

ככג

בדעתם, ובמציאות זה קורה להמון אנשים.

אתה מציע פתרון של לחיות עם הטעות כחלק מהיותך אדם, על אף שלדבריך זה לא חיובי הטעות.

בהסתכלות שלי של ביטחון ישראל על פי הפסוק, הטעות כן חיובית ולטובה.

אני לא מסכים איתך שזו מדרגה גבוהה כי זה פשוט להאמין בתורה כמו שהיא. אם הפסוק אומר ככה, אז זה ככה.

בלי התפלספויות.

אלא למה מה הם חושבים את מה שהם חושבים.

אם אתה לא עונה לשאלה הזאת, בהכרח אתה מפספס פה משהו בהתמודדות עם העניין

יש פה ה' שמנהל את העסק.

המוח של האדם כל הזמן מנסה לפתור בעיות וחסרונות בו ובעולם. זה מעולה אם זה פרודוקטיבי, אבל הרבה פעמים צריך "השלך על ה' יהבך".

הרבה פעמים המוח שלנו מפחיד את עצמו שיש חסרונות ומדמה לעצמו המון פחדים איך אני יתקן ובאמת אין פה שום חיסרון כלל.

אז אתה אומר תחיה עם החיסרון, לא נורא, זה לא דבר חיובי ויש פה חסרון אבל אפשר להתמודד. אני אומר שהרבה פעמים זה דמיונות שווא ואין בכלל חסרון, יש פה את ה' שהוא מכוון דברים לטובה.

שאנשים יקחו את עצמם פחות ברצינות, זה נראה לי אחלה פתרון.

ואז ממילא לא יהיה להם שום דמיונות (אני מסכים איתך זה דמיונות, אך במקום לענות להם בדמיונות, אפשר פשוט להוריד אותם מהראש).

הפרשנות שלך היא דמיונית, במיוחד שהיא באה בתור הדרכה הלכה למעשה.

השו"ע בסימן הראשון מביא את מדרגת הצדיקים של שויותי ה' לנגדי תמיד ומשמע מדבריו שזאת מדרגת הצדיקים ולא כל אדם. 

נכון, ככל שאדם בוטח בה' ככה ה' משגיח עליו,

אבל בנאדם לא צריך לבנות על כך שהוא נמצא כבר במדרגה הזאת, זאת יוהרה.

אחר כך מגיע לידי כאב לב שלא הולך לו והוא לא מבין למה.

זה לא פשוט לקיים כל פסוק ולהיות ישר במדרגת צדיק גמור. זה לוקח קצת זמן.

רק בשביל שאדם לא ילקה את עצמו לא צריך פסוק, מספיקה סברה ישרה

"למה לי קרא? סברה הוא!"

משמע שאם החידוש שלך הוא שעכשיו אדם לא חייב להלקות את עצמו, פספסת את החידוש של הפסוק.

המחלוקת בינינו זה בעיקר: 1. אם ה' מכוון את הטעות. 2. שזה חיובי 3. שזה לטובה. וכל שלושת הנקודות האלה כלולות בחידוש הפסוק.

הסכמתי עם זה שזאת בעיה שאנשים עושים כך, אך אני לא מוכן לקבל את זה שזה מחוייב המציאות.

אנשים צריכים להשתחרר מזה בלי קשר לכך אם הכל לטובה או לא.

זה מעולה מה שאתה כותב ביחס לפסוק, אך ההו"א היא לא טובה. כדי לטפל בה צריך לעבור למישור הפסיכולוגי ולא התורני.

אנשים עוברים. זאת חויה אמתית שאנשים מתחרטים על דברים שאומרים, במיוחד בדייטים.

שנינו מסכימים שזאת לא תופעה טובה.

אנחנו חולקים מה הפתרון.

ובאמת אני צריך להתחזק באמונה בזה, 

כי אני נוטה לאכול סרטים על דברים כאלה עוד הרבה אחרי שזה עבר

שלך, זה נראה מהאשיות שלך שטוב שיש לך את ר' נחמן שמאזן.

(חוץ מהנסיעה לאומן )

אהבתי את ההקשר של הכניסה לאלול..

"כי אני הכבדתי א'ת ל'בו ו'את ל'ב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו".

זאת אומרת ש-ה' באלול יכול להכביד ולשלוט על לבנו מלחזזור בתשובה, אבל גם קל וחומר הוא יכול לפתוח את לבנו להניעו לתשובה.

וסתם שאלה.. אני באמת רוצה לדעת כדי ליישם

איפה אתם נפגשים במרכזית? זה לא מרגיש לך המוני מידי..?

יש לך רעיון למקום במרכזית שנעים לעשות בו פגישה?

יש את החצי קומה מעל הקומה השלישית

ואת הקומות למעלה

אולי יש שם מחבואים שקטים יותר(;

יש את הקומה הרביעית הארוכה עם כל הספסלים אבל אין שם מזגן

ויש את המסדרונות הקטנים ליד המעליות

ויש גם איפה שהרב קו יש ברצפה באזור של דברישיר

ואנחנו אוהבים המוני

מיילא על דשא, אבל רצפה מרוצפת?? חחח. זה קניון.

בטח מסתכלים עליכם מוזר שם

כאילו לא אכפת לי לשבת שם על הרצפה, אני לא ממי שזה יפריע לי

אבל אני בדכ נפגש עם מישהי

מכירה די טוב את המקומות האלו

איך נפגשים בתחנ"מ. אבל מילא.

ממליצה על האוניברסיטה העברית, בניין מדעי המח,אחלה מקום. ( אבל שקט)

אממממ מנהרות הכותל. נשמע לי מקום סגור סטיילמרכזית, רק הרבה יותר רומנטי ;)

תחנות דלק

אם מסעדות רשמי לכם מדי, לכו על חומוס.

אה... נזכרתי, יש ברח' שרי ישראל מאפייה חמודה בשם "פריך" ויש בה קומת גלריה עם מקומות ישיבה. מסעדה זה לא. גם לא לובי של מלון.

מקווה  שהועלתי.

יש  בטורים ויש בכיכר דניה.

לאיודע איך זה בדניה, בטורים יש להם קומה למעלה שאפשר לשבת שם

וגם בטורים, ליד צמוד לקצפת, יש שם מאפיה כזאת שגם יש למעלה מקום שאפשר לשבת שם

פארק השחר במפות גוגל‬‏

שימי לב, 

כתבת עליו שלושה דברים חיוביים (ואחד מהם זה משהו חיצוני):

1. מתקשר איתך.

2. נראה טוב.

3. באמת בחור טוב.

את כותבת על הקשר שמאוד נוח לך.

את כותבת על עצמך שאת לא מתלהבת, אין פרפרים, קצת משתעממת.

כתבת שאהבת מישהו לפני שנים בעוצמה מאוד חזקה. איך נגמר הקשר הזה?

אולי דווקא הבישול על אש קטנה, לאורך זמן, זה מה שיבסס קשר ארוך טווח?

אולי דווקא ההתלהבות הגדולה, העוצמה הגדולה, הובילה גם לנפילה גדולה?

אולי את מצפה למשהו שרואים בסרטים, וזה לא מה שקיים בעולם האמתי?

נפגשתם רק (!) פעמיים. למה את לחוצה לקבל החלטה?

ואני חושבת שיהיה לך טוב לפנות לדמות שאת מכירה וסומכת עליה, שתרגישי בנוח לשתף אותה בתהליך הזה, בכל הפרטים, השיקולים, ההתלבטויות. דמות שיש לה ניסיון זוגי ארוך, וגם מכירה אותך. עצם השיתוף הזה יכול להיות שיעזור לך לראות דברים בצורה בהירה וברורה יותר.

שיהיה המון בהצלחה!

אז ככה בהחלט מצפה למשהו מהסרטים דווקא בגלל שאף פעם לא היה לי קשר טוב. יודעת שזה מעט ילדותי ולא מחובר למציאות, 

האהבה הגדולה הישנה שלי נגמרה בשברון לב גדול.

וזהו מניחה שאני לחוצה בגלל שלא רוצה להשלות אותו ולגרום לו צער אם אני יחליט שלא..

בגלל זה לא יודעת כמה פגישות צריך בשביל לראות שיש סיכוי..

כן  ויש מדריכה לזוגיות שסומכת עליה, פשוט רציתי לשאול אם מישהו כאן עבר משהו כזה.

@לגיטימי? כתבה לך דברים חשובים מאוד, ובעיקר מחזקת את ההפנייה לדמות קרובה שמכירה. יש שאלות ודברים שהעלתה שחשוב לברר והנכון לעשות אותם בארבע עיניים.

בנוסף, אני רוצה להגיב להודעה הזו שלך.  

זה יהיה הכי קל לבוא ולהגיד תשכחי מהסרטים, שהמציאות נראית אחרת לגמרי, והחיים לא מסתכמים או דומים בכלל למה שקורה במה שדחס אי מי בעולם לתוך שעה ו-39 דקות, כשעיקר ההפי אנד והריגושים בין גיבורי הסרט המסתיימים מתחת לחופה כלשהי, מילאו אולי 24 דקות מכל הסרט. אבל זה לא תמיד קל ליישם ולהוציא מהלב ולהבין שדברים שונים במציאות, ושיש בחיים הרבה יותר משלוש- ארבע סצנות מפגש מבוימות כלשהן, של קרבה-ריב-פיוס-הצעת נישואין.

כי כדי שיתפתח רגש יש דרך שעוברים: צריך זמן גם ללכת בדרך וגם ללמוד אחד את השני, החיים כל הזמן בתנועה של ריחוק והתקרבות וכל קשר שונה מחברו. אפילו בין אותם אנשים בתקופות שונות הקשר יכול להיראות אחרת לגמרי. אז קשה ללמוד מקשרים של אנשים אחרים לעניין הזה, או בכלל לקשרים זוגיים. כל קשר בין שניים, הוא באמת חד פעמי וייחודי.

אני יכולה להבין אותך, הלב שלך רוצה להתרגש.

הלב שלך רוצה להינגע. הלב שלך מתגעגע למציאות אחרת. לשלמות שחלמת עליה (והיית בה זמן מה ואז משהו בה התנפץ).

אני רק רוצה לומר לך, תסכימי לשחרר את מה שהיה.

לא רק את השבר, אלא גם את השאריות שהשאיר בך בדמות הציפיות שתיארת שרק מכניסות למערכת שלך גורמים שמרחיקים אותך ממה שאת מבקשת באמת, שזה בית ומקום שהם *שלך*. אמיתיים.

שחררי, תרפי מהמתח והלחץ.

לא מבקשים ממך להיות יותר מאֲת עצמך. קחי את הזמן שאת צריכה לברר, לבחון איך את מרגישה, ומה נבנה ביניכם. כמו שכתבת בעצמך, אף אחד לא מצפה שתתני תשובה היום על ''האם מתחתנים מחר?'', את מבררת וכדרכו של בירור הוא לוקח זמן. כל זמן שאת ממוקדת וקשובה ובכנות עם עצמך ועם הצד השני, תהיי רגועה שאת בסדר, והאשלייה רחוקה ממך. הבחור יודע שאת מבררת, והכל בסדר. וגם אם תגידי לא מתאים אחרי זמן, זה יהיה מתוך חוויה שהשקעת וביררת באמת, ולא כהחלטה שנשלפה מהכובע בגלל גורם חיצוני כלשהו.  

תהיי שם, בנחת, בוטחת בתהליך שאת עוברת, במי ששם אותך במסע הזה, ותהני מהדרך.

תיעזרי במי שנכון להיעזר בהם בבירורים על המשך הדרך, גם כדי להבין מה זה אומר עבורך קשר טוב שמחובר אלייך ולמציאות האישית שלך בעולם, והאם אתם מתאימים זה לזו ולבנייה של בית משותף.

אני מאחלת לך שזה יקרה, ותהיה לך אהבה כל כך גדולה, אמיתית, מחוברת ומחברת, משמחת ושלימה שתמלא את הלב ואת כל כולך. שיהיה חודש טוב מלא בשורות טובות!

תודה על הברכות בחזרה אלייך..

אני פשוט צריכה לעבוד על עצמי ולהתפכח קצת. אני פשוט לא רוצה לטעות בפרק ב' שהוא הרבה יותר מורכב.

אבל אני אקח הזמן ברוגע ואופטימיות ונקווה לטוב🤗

אני חושב שכל עוד טוב לשניכם ויש סיכוי שהקשר יתפתח זה העיקר. ממש לא הייתי מצפה לרגש בשלב הזה. אולי עוד כמה פגישות יתחיל משהו.

לגבי החשש שלך לפגוע בו- מבין את החשש. הייתי מעלה כנגד זה חשש אחר , להפסיד את הבחור שאולי מתאים לך וששניכם תתעכבו בעוד כמה שנים במציאת הזוגיות. אז כל עוד אתם פחות או יותר בסדר ושמחים ביחד זה העיקר. הפרפרים זה רק בונוס.

ההתלהבות הגדולה של גילאים צעירים לפעמים נהיית קצת יותר חשדנית ומפוכחת בגיל מבוגר יותר ואחרי אכזבות וזה בסדר. אז הגיוני שבכל קשר יהיו לך קשיים בחיבור רגשי, צריך סבלנות ולעבוד איתם ובעזרת השם מתחתנים. בהצלחה!

לא חשבתי על זה ככה. 

מניחה שאני צריכה עוד זמן וסבלנות. תודה רבה

אלא על סמך קריטריונים מדידים: "הוא בחור ירא שמיים? נחמד באופן כללי? יש לו מקצוע ביד?" וכו'. פרפרים באים ונעלמים, הבן אדם נשאר.

וזמינות.

וגם זה שלא ברור לך אם הוא רוצה פשוט להתחתן כבר ואת מתאימה או שהוא רוצה אותך ולכן רוצה להתחתן איתך (בשלב כלשהו אמור להיות המעבר בין שני הדברים וזה עניין של זמן אני מניח)

תני את הזמן.

כל הדרכים טובות, אבל תשימי לב שיכול להיות שיש לך פה הזדמנות טובה, עם דרך קצת שונה.

שהוא מביא לך כוחות או גוזל אותם?

כבויה או עם אנרגיה טובה?

רגועה בגדול או באי שקט?

מביא הרבה כוחות, רגועה ממש איתו כמו שלא הייתי עם אף אחד

ויישר כוח על התגובות, עזרתם לי מאוד לקחתי כל אחד ואחת לתשומת ליבי.

זיווג הגון במהרה לכולכם❤

האם הוא בחור טוב אבל לא מתאים לך כבן זוג

או שיש גורם בפנים שחוסם אותך מלרצות וצריך בירור.

הטיפים מעליי מעולים. שבי לבד עם מקלדת או עט ונייר ותכתבי לפחות 3-6 פסקאות על מה את מרגישה עם הבחור הזה ומה קורה אצלך,בפנים. לדעתי רק מהטקסט את תוציאי עוד תובנות.

הדייט הראשון נועד לשבור את הקרח ולבדוק אם יש כימיה. אז פשוט מדברים על כל מה שמעניין את שני הצדדים.

פוסלים על סמך היעדר הכימיה המוחלט בדייט הראשון. בפגישות הבאות ניתן לתהות על קנקנו של המדויט ובמקרה הצורך לפסול על דברים מהותיים 🙂 (אופי קשה, מנטליות שונה מדי).

לא נדרש לתת אמון מיידי, הרגשות מתחזקים/מתחדדים מפגישה לפגישה.

תעברי על התגובות בשרשור פה:

נושאי שיחה ופעילות בדייטים - לקראת נישואין וזוגיות

תראי גם כאן (משהו שכתבתי בעבר):

דייט זה לא ראיון, פשוט לא! - לקראת נישואין וזוגיות

וכאן:

מרחיב.. - לקראת נישואין וזוגיות

וזה:

לא אומר שזה לא חשוב - לקראת נישואין וזוגיות

ואולי גם זה:

הצעה לניצול התקופה - לקראת נישואין וזוגיות

בהצלחה!

נפגשים עם בנאדם כמוך בדיוק, שיש לו גם חששות כמוך

את יודעת מה את אוהבת ומה לא, מה את מעריכה ומה לא ועל פי סט הערכים שלך שאת משתמשת בו בכל שאר הנושאים תשמשי גם פה

נותנים אמון לאט לאט, צעד אחר צעד.. גם לדבר עם בנאדם זה במידה מסויימת לתת אמון, לפחות שהואמ קשיב ברמה בסיסית.

מניחה שיש לך חברות / דמויות נשיות שכבר התחילו לצאת.. 

שבי איתן לשיחת הרגעה והדרכה

בהצלחה! 

שיגמר מהר בעזרת ד!

פוגשים בן אדם נחמד

זה בטח מלחיץ ומרגש - אני חושבת שכדאי להגיד את זה למי שאת יוצאת איתו - שזו פעם ראשונה שלך, ואת יכולה לאולי לתת מילים למה בזה מלחיץ אותך.

צריך אין כללים של מה ואיך, ובגדול, לזכור להתייחס בכבוד.

כן יש דברים שיותר מקובלים בתרבויות מסוימות, ומה שאני כותבת כאן מאפיין לדעתי את רוב הדייטים הראשונים של הציבור כאן:

בדייט ראשון יושבים ומדברים. או אולי הולכים ומדברים. או משלבים בין שניהם.

על מה? על מה שבא לכם.

איפה? במקום ציבורי, שמאפשר שיח. יש שיעדיפו את זה במקום כמו בית קפה, ויש שיעדיפו סתם על ספסל בפארק.

כמה? שעתיים בערך. אבל יכול להיות גם יותר. או פחות.

לדעתי, בדייט ראשון אנחנו לא צריכים לפסול. אנחנו בודקים שאין שום דבר מזעזע שבגללו לא יעלה על הדעת להמשיך לדייט שני. כל עוד אין משהו כזה שאת אומרת שאין מצב בעולם שתקימי איתו בית בגלל זה, אני חושבת שצריך לחכות עם לפסול. למה לחכות? כי לוקח זמן להיפתח, לתת אמון במישהו. אז גם אם היו שתיקות, גם אם זה לא 100% זרם, כדאי לדעתי לנסות שוב. לראות אם בפגישה נוספת מצליחים לצעוד צעד בכיוון של להתקרב.

על מה פוסלים? על ה-כ-ל. האם זה צודק? האם זה הוגן? האם זה נכון? לא בהכרח. אבל אנשים עושים את זה. זה יכול להיות בגלל השם פרטי, שם המשפחה, גובה, גיל, עדה מראה, מקצוע, מקום מגורים, הטון של הקול, חוש הומור לא מתאים, דומיננטיות, חוסר דומיננטיות, דעתנות, חוסר דעתנות, דתיות, חוסר דתיות ואפשר להמשיך עוד ועוד.

על מה את צריכה לפסול? אנחנו לא מכירים אותך. את צריכה לדייק את עצמך. מהם הדברים שחשובים לך שיהיו בבן הזוג - מהו צורך ומהו רצון. נניח, שידע לנגן על כלי כלשהו. האם זה משהו שחיוני לזוגיות? בעיני לא. זה נחמד אם הוא ידע, אבל זה לא סיבה לפסול מישהו לדעתי. כשאת יודעת להגדיר לעצמך מהם הצרכים שלך, תוכלי לבדוק אם הם קיימים בקשר. נגיד, האם צורכת אדם שיקשיב לך ויפרגן לך?

כתבתי על זה לאחרונה משהו בשרשור אחר -

בלי הסיכון הזה אין סיכוי שמשהו יתפתח. אין דרך אחרת ליצור קשר פנימי ועמוק, אין קיצורי דרך.

וזה עניין תהליכי. בדייט הראשון את בודקת אם נוח לך וטוב לך איתו, ולאט לאט הוא רוכש את אמונך.

יצא לך פעם לעבור למסגרת חברתית חדשה?

נניח, באולפנה, בשירות לאומי, בלימודים, בעבודה. 

פתאום את מוקפת באנשים שהם זרים, ואת יודעת שאת הולכת לבלות איתם פרקי זמן משמעותיים בחייך. האם הסיטואציות האלו הפחידו אותך? איך התמודדת איתם?

וכמו שכתבו לפניי, אני חושבת שזה יכול להיות רעיון טוב לערב בתהליך הזה דמות בעלת ניסיון חיים שאת מעריכה. זה יכול להיות בת משפחה (סבתא\אמא\דודה\אחות גדולה) או איזשהי קרבה אחרת שיש לך, נניח דמות חינוכית כלשהי. מישהי שתוכלי לשתף אותה בהתלבטויות שלך ולשמוע קצת מהניסיון חיים שלה (ולכן לא כתבתי חברה. אני חושבת שזו צריכה להיות דמות שנשואה פרק זמן משמעותי, שיש לה פרספקטיבה על חיי הנישואין). כמובן שגם אנחנו כאן, אבל זה לא משתווה למישהי שאת מכירה, ושמכיר אותך, ושאפשר לשוחח בחופשיות (כי למרות שאת אנונימית כאן, קחי בחשבון שאולי מי שאת יוצאת איתו נמצא כאן גם, ויכול לזהות את עצמו במשהו שאולי תכתבי.).

שיהיה הרבה בהצלחה!

ותזכרי שאנחנו כאן לא תמיד הכי מייצגים את מה שקורה בשטח. יש לא מעט אנשים שמצליחים ליצור קשר עמוק ומשמעותי עם המדוייט הראשון, ומתחתנים איתו. או עם השני. או עם השלישי. אני חושבת שלכן מתנקזים אנשים שזה לוקח להם קצת יותר מאשר אחרים.

ואני מקווה שגם לו🙃

מקסים!

בהצלחה

יפה מצידך שחזרת לעדכן

בהצלחה!

אם כבר הייתם אצל הורים סבא סבתא חברים מה טוב

בהצלחה!

קודם כל צריך לראות שהקשר הוא נכון לחתונה

האם את מרגישה בבית איתו ?

מה הכוונה .. האם נעים לי איתו , מרגיש לי בטוח?

הוא מביא לי כוחות (ולא חלילה גוזל )

האם יש כמיהה בנינו?

האם יש התאמה במידות ? (המידות שלו זה מה שחיפשתי? פחות או יותר)

האם יש לנו מטרה משותפת ?

האם יש בנינו תקשורת בריאה ונכונה?

כל עוד יש את כל זה זה באמת המון

הרגשת בית , 

תקשורת , 

כמיה, 

מטרה משותפת, 

אופי תואם/ מתאים

יש פה בסיס חזק שנכון לחתונה

חוץ מזה את צריכה לשאול את עצמך ? האם אני מוכנה לתת להעניק? להיות יציבה ?

בהצלחה

תסמכי על הקב"ה שייתן לך כוחות בעז"ה להחזיק את הבית שלך כשתהיי במקום הזה

דמייני את זה- את רואה אותכם נשואים עוד כמה שנים? מצליחה לדמיין איזו סיטואציה פשוטה וביתית איתו שעושה לך טוב?

יש לך רגש אליו? את מתרגשת להיות איתו? את שמחה בו? רוצה שיהיה אבא של הילדים שלך, סבא לנכדים שלך, רוצה לחוות איתו את החיים ביחד?

אם כן, הגיע הזמן אולי לנסות לקדם קצת את השיח על הנושא הזה, לאט לאט כשמדברים על זה יותר זה פשוט הופך לברור ומובן והספקות נעלמים

מעשה בחוזר בתשובה שרצה לעבור לישיבת חב"ד אחרי שבילה בה כמה שבתות. המשפיע שאל אותו, מהם החסרונות שהוא ראה בישיבה, והבחור לא ידע מה להגיד. לאחר מספר חודשים, אחרי שהוא צבר פז"ם וכן ידע למנות חסרונות ולהסביר איך הוא יוכל להכיל אותם, המשפיע כן התיר לו לעבור לאותה הישיבה.

לענ"ד, הטכניקה הזאת תקפה גם במקרה של חתונה. אם אתם יכולים למנות לא רק את היתרונות, אלא גם את החסרונות של שניכם, ויחד עם זאת, טוב לכם ביחד, אפשר להתקדם לכיוון החתונה.

ב. את רואה אותו כאבא לילדים שלך?

אין נורות אזהרנ התנהגות מוזרה שריטות שאת מתעלמת מהם אם הכל נראה מושלם לכו על זה

או שבכלל את בשלב של זוגיות לחתונה?

בהנחה והגעת לקשר עמוק וטוב כל כך ברוך ה', אני מקווה שמדובר בשאלה הראשונה ולכן עונה עליה

אני חושבת שכשקשה לדמיין את החיים בלעדיו, כשרוצים לחיות יחד, כשמעצבן כבר למצוא מקום לדייטים ויש תחושה של "הלוואי בסוף כל יום נחזור לאותו הבית".

כשהקשר ממלא אותך ונותן לך כוחות, כשאת מחכה לפגוש אותו ולדבר איתו ואת רוצה לחלוק איתו את חייך.

כשיש לכם רמת אמון ופתיחות גבוהה ובניתם תקשורת שתהווה בסיס טוב לחיים שלמים בע"ה.

כשאת מסוגלת לדמיין את עצמך מזדקנת לצידו, עוברת איתו את טלטלות החיים בשמחות ובקשיים, מגדלת איתו ילדים ונכדים ונינים ואת שניכם מקימים משפחה יחד.

כשיש משיכה וקשה לשמור נגיעה. כשדיברתם מספיק כדי לגלות שיש השקפת עולם משותפת, ערכים משותפים וסדר עדיפויות דומה.

כשכיף לכם יחד ואתם נהנים לבלות, כשאתם מסוגלים לשתף בקשיים ולתמוך זה בזו וזו בזה.

כשאת מרגישה גאה ללכת לידו, ורוצה שיכיר את המשפחה והחברות.

כשיש מיצוי של הדייטים ואת פשוט רוצה שהוא יהיה חלק עוד יותר משמעותי בחייך, ומרגישה מספיק שלמה עם ההחלטה להתקדם הלאה.

(ותמיד תמיד יש ספקות וזה לגמרי בסדר וחלק מהעניין 🤍)

יש משהו כללי ונחמד שכתבה אלירז פיין על זוגיות מדהימה בראשי תיבות

את הדברים של אלירז פיין, מעובדים ע"י צוריאל גביזון (התפרסם בעולם קטן השבוע):

מ - מידות טובות:
מאוד חשוב שיהיה ביניכם
כבוד הדדי וענווה להיכנס לנעלי השני,
לסלוח ולבקש סליחה.

ד - דיבור ושיחה:
תקשורת פתוחה וזורמת.
אפשר לדבר בינינו על הכל.
אני מצליח להביא את עצמי בקשר,
להביע דעה ולקבל משוב ענייני.

ה - השקפה וערכים:
יש לנו סולם ערכים משותף ושאיפות תואמות לרוב.
הרמה הדתית שלנו דומה,
אנחנו חולקים פחות או יותר את אותה השקפת עולם,
ורואים עין בעין את המציאות.

י - יש מקום לשנינו:
שנינו מעניקים זה לזה מבלי למחוק את עצמנו.
יש הדדיות בקשר,
כל אחד מביא את עצמו ואת יתרונותיו.
אני לא מרגיש 'נגרר' או 'נבלע' בתוך הזוגיות הזאת.

מ - משיכה חיצונית:
נעים לנו להתבונן זה בזה.
הגוף מתעורר ומבקש קרבה.
אני לא נרתע מהמראה החיצוני של בן הזוג,
ומרגיש בנוח ללכת יחד.

ה - הלב שמח:
כשאנחנו יחד, עם ובלי פרפרפים,
יש לנו תחושה שלווה ובטוחה.
יש כימיה, הדינמיקה בינינו בריאה.
ופשוט נעים לנו ביחד, בצורה הכי פשוטה.
כשאנחנו נפגשים - אנחנו מרגישים שהגענו הביתה.