פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 80)

מאשר הראשון.
זה לא נהיה קל מפעם לפעם, להפך, עם הזמן זה נהיה הרבה יותר מתסכל לצאת בתחושה חיובית מפגישה ראשונה שאתה חושב "אולי הפעם?"
ושוב לחטוף אגרוף לפנים.
לא אשקר שהיו פעמים שהייתי ממש צריך להתאמץ לדבר...

מעבר לזה קרה לי שחתך אותי אחרי שאמרו לי דקה אחרי הדייט הראשון " אני לא אומר את זה הרבה אבל נהנתי איתך בטירוף " , כמה ימים אחרכ.. היי בסוף אני חושב שלא מתאים .

בוא תגיד שאתה לא גבר ונסגור עניין חמוד 

אל תפיל את זה עלי 

זה נקרא חוסר גבריות . 

פתאום נבהל וברח 

אין לי בעיה שלא רוצה , יש לי בעיה שמשדר שהוא רוצה אומר את זה בפירוש ואז חוזר בו וזה כואב הבלבול מוח.

הוא גם ממש לא שידר התלבטות הוא אמר לי דברים מאוד ברורים ומלא מחמאות . 

באמת כאילו פעם הבאה שגבר יגיד לי גם דברים כאלה ואני ארגיש שהיה דייט טוב אין לי שמץ כבר מה יהיה .

מזל שאנחנו דתיים לפחות אני יודעת שה' שומר עלי והיחס הזה רק מחדד לי שהוא לא שלי 

(אין לי בעיה שלא רוצים , יש לי בעיה עם להיות יו יו תכונה כל-כך לא גברית)

זו לא רק תגובה לא גברית. זו פשוט תגובה לא יפה מכל אדם...

מבינה שלפעמים קורה. אבל... בנאדם שמחמיא ככה, ומוריד...

לכן אם אתה רוצה לחתוך, תגיד בנימוס היה נחמד נהיה בקשר. ואל תגיד "וואו היה ממש מיוחד, נדבר"

המילים האלה גורמות לצד השני לפתח ציפיות..

..

יותר קשה לחתוך. בעיניי מוזר להיפגע ממש אם חותכים אחרי פגישה/שתיים כי גם ככה בקושי מכירים.

בגלל שיותר קשה לחתוך כשיודעים שהצד השני רוצה גם קשה לתת צ'אנס לעוד פגישה אם מתלבטים כדי לא לגרום לצד השני לפתח ציפיות.

ובא לך לנסות שוב, כי כן כבר התחלת לפתח ציפיות..

זה מבאס

זה לא כזה פשוט..

הגיעה בחורה בול מה שחיפשתי, אמרה שמחפשת בול מישהו כמוני

הייתה פגישה ראשונה ארוכה מהרגיל ויצאתי עם הרגשה ממש טובה וכיפית

את מבינה שההלם יהיה הלם, גם אם אני אחליט לא לפתח ציפיות. העולם לא עובד ככה...

הרבה פעמים בפגישה אני רואה שזה פחות מתאים לי ועדיין אני אהיה נחמדה ואזרום וכו' והצד השני לא רואה את השינוי אצלי כי זה יותר בתוכי והוא יכול לחוות את זה בצורה מסויימת ואני אחרת וזה לא סותר נגיד שהיה לי כיף בפגישה.

יצא לי להיות בשני הצדדים.. לצערי.

ועדיין.

בהצלחה!

תלוי איך זה נעשה.

מה הדרך, הצורה, התיבול שבו הוגשו הדברים.

שהחבר ישאל את הבחורה על סגנון החינוך שהיא הייתה רוצה להעניק לילדים (ממ"ד תורני? ת"ת ציוני?), איפה היא תרצה לגור אחרי החתונה וכו'. כלומר, נושאים שמהם משתמע שכוונותיו רציוניות.

אפשר לקיים גם 100 פגישות, תוך כדי דיבורים בלתי מחייבים על דא ועל הא.

גם אם זה שני אנשים שלא רוצים לצאת יותר מידי זמן, זאת לא הדרך בעיני.

צריך לדעת איך להתקדם בעדינות וברגישות לצד השני. בלי ללחוץ. גם לא ברמזים.

@פתחתי ניקק לשאלתך-

(מבינה שזה לחבר שלך, אבל אכתוב בגוף שני לשם הנוחות, סבבה?)

בעיני הדרך לקדם קשר שיש לו בסיס טוב אבל מרגיש תקוע "ועוד לא שם", זה ליצור מרחב אינטימי. כלומר להתחיל לתת לשני ממש להיכנס לעולם שלי, להכיר אותי קצת בפנים. לאט לאט.

נשמע לי ממה שכתבת שהקשר תקוע בשלב הראשוני, של "דיבורים בעלמא". שזה חשוב בשלב הראשוני, אבל בהחלט חשוב להבין איך עוברים משלב כזה לשלב הבא.

ליצור חוויות מיוחדות כמו שציינת (ולצאת מהקונספט של "דייט ספסל") זה נפלא ומאפשר משהו אחר, אז שאפו על זה.

במידה ואתה מרגיש שזה לא מקדם את הקשר, לפעמים זה סימן שאחד הצדדים או שני הצדדים לא לגמרי הביאו את עצמם, עדיין לא מרגישים לגמרי בנוח להיות חשופ/ים. 

כשאתה חשוף מול הצד השני זה יוצר מרחב אנטימי יותר, מה שיוצר קשר עמוק יותר. קשר של חברים טובים. שזה מה שאנחנו מחפשים בזוגיות, לא ככה?

אני מניחה שכשטוב ונעים, וגם יש קשר עמוק, שאתה מרגיש בו בנוח להביא את עצמך כמו שאתה ולשתף וכו', אז מתעוררת גם האהבה והרצון להתקדם לשלב הבא

אז נסו לחשוב מה יכול לעזור לכם ליצור את המרחב הזה, להביא את עצמכם.

אולי זה להביא משהו לדייט מהעולם של אחד הצדדים? אולי זה להיות במיקום מסוים שאחד הצדדים מרגיש בו בנוח והוא מרגיש שזה חלק מהעולם שלו? אולי זה זה לפתוח שיח על משהו מסוים?

יכולה לתת רעיון למשהו פרקטי שעבד לי מצוין

פעם הייתי בקשר שהרגשתי שאני רוצה לבדוק אותו מהזווית הזאת, לבדוק את הקשר לאחר שאני מרגישה שהיינו קצת חשופים ובאמת הבאנו את הפנים שלנו. אז עשיתי את המשחק הבא:

לקחתי קובץ של שאלות קיימות מאחד המשחקים בקישור הזה:

משחקים לדייטים – Google Drive

(אני אישית השתמשתי במשחק שנקרא: קלפי היכרות למתקדמים, יש שם שאלות יותר רציניות)

ובמקום להדפיס אותו ככה שכל אחד מרים קלף רנדומלי, בחרתי לפתוח אתו בפלאפון וכל אחד היה צריך לבחור שאלה שהוא רוצה לשאול את השני. יש בזה משהו אינטימי יותר. כאן יש שאלה עמוקה שאני הייתי רוצה לדעת על השני. לא יודעת להסביר עד הסוף במילים מה זה עושה, אבל זה ממש יוצר משהו אינטימי.

(אגב, עשיתי את זה אח"כ גם עם בעלי בדייטים וזה היה נפלא. בהחלט פתח משהו אחר)

בהצלחה רבה!!

קח לפינוק סרטון של מיכל וולשטיין שממש עלה לי כשכתבתי את הדברים:

(משום מה האתר לא הסכים להעלות לי את זה בתגובה הקודמת)

ספרים\חוברות\מדריכים שנכתבו, הרצאות שניתנו.

חלקם זמינים חינם, חלקם דורשים תשלום כלשהו.

אבל נוסף לכל הדברים האלה,

אני חושבת שטוב שיהיה לכל אחד דמות בוגרת, עם ניסיון חיים, שחווה זוגיות -

שאיתו הוא יוכל להתייעץ בנושאים האלה.

זה יכול להיות בן משפחה, רב, מורה, חבר, שכן - כל אחד ומה שמתאים לו.

ואולי אפילו כדאי שניים כאלה.

מישהו שסומכים על שיקול דעתו.

טוב לשקף את המצב שלנו למישהו אחר, ולקבל מהם משוב.

זו אחת ההחלטות הכי חשובות בחיים שנקבל.

צריך לעשות אותה מתוך כובד ראש.

צריך לדאוג שיש לנו כלים וידע כדי להבין מה אנחנו בוחרים, ומה בא עם זה כעיסקת חבילה כחלקים לא ידועים.

.

מה משמח אותך?

מה גורם לך סיפוק ומלאות?

מה מעציב אותך?

מה את עושה כשעצוב לך? איך את יוצאת מזה?

מה את עושה בשביל התקדמות רוחנית?

קשה לך ביומיום? קל לך? זה מתישהו יפסיק להיות קשה?

את מתמודדת עם אתגרים שמפתחים אותך?

איזו ילדה היית? ביישנית\שובבה\שונה מכפי שאת היום?

האם העבודה שלך גרמה לך לשינוי באישיות?

היו לך התלבטיות בחיים? איך הכרעת בהן?

איזה משנה את התכונה X שבך?

מה זה יום מושלם מבחינתך?

וכל הזמן לשקף לה מה את חושב על דבריה,

ולשתף כל הזמן מה התפיסה שלך לגביה בעקבות המידע שהיא מספרת.

בהצלחה

א. תלוי בני כמה אתם 

ב. תלוי מה הצד השני עושה בחייו ( למשל לא דומה בייניש למי שכבר עובד) 

ג. בעיניי בפגישה הראשונה את יכולה להציע אבל בסוף לתת לגבר לשלם 
בהמשך הדרך ראוי חצי חצי 

אם זה מטופש בעינייך לשלם על מים אז את אכן לא חייבת להציע לו לשלם על עצמך.

אם זה מטופש בעינייך להתעקש לשלם על סכום קטן.

תציעי פעם פעמיים לשלם בכל זאת את, ואם הוא מתעקש תשחררי..

בכתובה: "אפלח ואוקיר ואיזון ואפרנס ואכלכל ואסובר ואכסה יתיכי, כהלכות גוברין יהודאין דפלחין ומוקירין וזנין ומפרנסין ומכלכלין ומסוברין ומכסין ית נשיהון בקושטא."

תברחי מגבר כזה.

נניח שיש 8 מיליארד אנשים בעולם ורק רבבה קומבינציות של תרבויות שונות.

ואחרי כל זה, בפורום שלנו, מישהי אחת נבוכה חושבת שדבר מסוים בסדר ומוודאת לגיטימציה, אחד חושב שהיא פועלת כנגד הטבע של כל האנושות, ואחד אחר חושב שיש לפחות עשרים אפשרויות לגיטימיות. זה נראה לי קורה רק בפורומים של יהודים כנאמר שני יהודים שלוש דעות.

ובכנות, אני חושב שאחד הדברים החכמים שאישה יכולה לעשות זה לשלם בפגישה ראשונה גם על הגבר.

ככה, וזה קשור לטבעיות של הגבר כנותן.

בחטא אדם הראשון התהפכו היוצרות, והאשה 'פרנסה' את הגבר, ועד היום אנחנו סובלים.

אם בחורה דואגת שהוא שילם על מים, שזה כמה שקלים, זה מוזר, ולא צריך להיות ככה.

אשה צריכה להיות בנוחות לקבל.

אני לא דואגת שישלמו עלי ולא אכפת לי גם שישלמו עלי אבל לא מעדיפה

אם זה משהו קטן זה בסדר

אבל יוצאת מנקודת הנחה שאני לא הבחורה הראשונה וזה מתישהו מתחיל להיות הוצאה לא נעימה

וגם לפעמיים כבר בכמה דקות הראשונות אני יודעת שזה לא זה ואז מהמקום הזה שבטוח לי שזה לא מתאים וגם צריך להוציא כסף לחינם לא אוהבת את זה

לבחורה בדייט.

זה כמו שאת באה לבית של מישהו והוא מציע לך שתייה, ואז את מציעה לשלם לו.

זה לא משנה, אם אתם נפרדים אחר כך, זה מחווה שמצופה מהגבר.

לא כל אחת שנפגשים איתה כדי לבדוק אם יש התאמה צריך גם לשלם עליה. 

זה אקט של חיזור, לא של דאגה. 

ללוות זה לדאוג לה שתספיק את האוטובוס או שלא תלך לבד וכו'  זה לא עולה לי כסף וזה אכפתיות

אבל לשלם זה כבר משהו אחר, לא אמורים לצפות ממני להיות ספונסר סתם כי היא בחורה

עבר עריכה על ידי מבקש אמונה בתאריך י"ב בתשרי תשפ"ד 00:40

אין שום סיבה לשלם על כל בחורה שנפגשים איתה

לדעתי כל הקטע הזה הוא סתם יצור כלאיים שהגיע מתרבות שבה גברים מזמינים את הבחורה לפגישה - ואז באמת גם משלמים וברור שזה גם מצופה מהם

ולקחו את זה לשידוכים ששם אף אחד לא הציע ורק בא לתהות על קנקנו של הצד השני

ואחרונה

תחילה אמרי: אני מרגישה יותר בנוח לשלם על עצמי והביעי הכרת תודה.

אם הוא מביע הבנה הכל טוב.

אם הוא מציע שוב בעדינות אז הביעי נכונות לשלם ואמרי שאת מעריכה את הצעתו אך מעדיפה שלא.

אם הוא מתעקש ממש, אז תני לו לשלם.

אפשרות טובה אחרת: בפגישות ראשונות כוונתי למקומות פתוחים בלי להזמין אוכל.

עוד אפשרות טובה: אל תסתכלי על זה שמשלמים עלייך בתור משהו שובניסטי אלא בתור מישהו שרוצה לגמול איתך חסד, חסד אפשר לעשות גם עם עשירים וגם עם עניים. האמת שזה העלה לי נקודה למחשבה בהקשר דומה, יש לפעמים אנשים ברחוב שמחלקים טופי או נרות שבת וכאלה, הרבה פעמים עצם הקבלה מהם תעשה להם טוב למרות שזה לא הכי נוח…

זה לא מרגיש חסד כמו עמידה בדרישות חברתיות..  לענ"ד

ובכ''מ, אם את יודעת מראש שתזמיני משהו קטן, נראה לי שלא כדאי להתעקש מדיי.

הייתי מציעה לשלם, עד שהבנתי שזה פשוט לא עושה להם את זה.

אז אני נותנת להם לשלם בשמחה רבה, שיהנו, ואני אלמד להיות יותר בעמדת קבלה.

אפשר לתת לו לשלם (רק אם זה זורם כמובן) כי זה מגוחך לחלק חשבון קטן, ואחרי זה כשיוצאים להגיד כזה 'אני מעבירה לך בביט על מה ששתיתי, ככה יותר נוח לי' ואפשר להוסיף איזה משהו על המקום ממנו זה נובע.. דווקא נושא מעניין לדיון

עדיף כבר את האפשרות הראשונה, או להגיד כבר לפני שהיא מעדיפה לשלם על עצמה

אם כבר החלטתי לשלם על מישהי ופתאום היא תחזיר לי בביט זה יהיה ממש מעליב 🙄

1. פערי השכר בין גברים לנשים.

2. כסף הוא בעצם זמן עבודה, וההתארגנות שלה לדייט זה גם דבר שלוקח זמן.

אז למעשה שניכם הקדשתם זמן, ויוצא שהתחלקתם בתשלום גם אם טכנית אתה משלם הכל.

3. ממתי בעל המקצוע משלם למי שמזמין אותו?

הזמנת גנן שיגזום לך את הראש, תשלם.

4. אם אתה משלם היא מראש תרגיש לא נעים ללכת למקומות שהיא אוהבת אבל הם יקרים.

ככה חסכת לך את כל החלבי חם (ובפרט בצאת כיפור).

5. אם חלק מהגברים ישלמו וחלק לא, יצא מצב אבסורדי שבסופו של דבר שילמת על גבר.. (ראובן תמיד משלם. שמעון תמיד מתחלק. לאה יצאה עם ראובן ולא הלך ובסוף התחתנה עם שמעון, אז המאתיים שקל שראובן שילם עליה הם לבסוף רווח של שמעון). ואם אתה בצד המתחלק (שמעון) זה הכי גרוע.. יוצא שגבר שילם עליך.

6. ידועה השאלה איך יתכן שאישה מתקדשת בשווה פרוטה. יש הסברים. אבל בפשט זה בגלל שהשווה פרוטה באה אחרי הרבה דייטים שהגבר שילם. אז אם אתה לא משלם עכשיו אתה בכל מקרה תצטרך לשלם אחרי זה. כדאי שתהיה חכם ותשלם עכשיו ולפחות תצא ג'נטלמן ("בדרא גברא" בארמית).

בקיצור לדעתי התשובה לשאלה זה בעיקר לזרום ולא לעשות מזה יותר מדי סיפור.. תתנהלי רגיל מבחינת ההזמנה, ואת יכולה ואולי לפעמים צריכה להציע להשתתף, אבל זה בכל מקרה תלוי בעיקר בו.

1. לטובת מי נוטה הפער בין בייניש למישהי שלומדת ועובדת?

2. אם הגבר נוסע לקרבתה, כיצד מגלמים את השווי הזה?

3. אני מסכים שזה נכון אם הגבר הזמין אותה בעצמו, אבל בשידוך מאורגן אין סיבה לטעון טענה זו.

4. אפשר ללכת למקומות זולים ולשמור על האפקט שהיא מרגישה לא נעים מזה שהולכים למקום זול.

5. לפי מה שאתה אומר, אם שמעון היה משלם על רחל אשתו של ראובן, עדיין יוצא שמצד ראובן גבר שילם עליו. לכן דווקא אם כל אחד משלם על עצמו יוצא שגבר לא שילם עליך לפי הלוגיקה שלך.

6. על זה נאמר דיה לצרה בשעתה, ושמא תיתן עיניה באחר והווי ליה אישה הטובעת בזוטו של ים.

כשהגיע הזמן של התשלום הייתי מוציאה ארנק, להראות כוונה לשלם על עצמי, בלי לדבר ובלי לסכם ביננו מי משלם מה...

ברוב המוחלט של הפעמים המדוייטים התנגדו, חלק הזדעזעו עד עמקי נשמתם חח בקטע טוב

והייתה אפילו פעם אחת שהוא שתק ושילם על עצמו, ואני שילמתי על עצמי. הנחתי בתוכי שהוא מאוד זהיר, אולי הוא כבר יצא ללא מעט דייטים וואלה זה באמת יקר כל פעם ועוד עם מישהי אחרת וזה לא רציף.

אם את מרגישה שלא בנוח את יכולה לפתוח מראש וזה דווקא יכול לתרום המון- "וואי האמת באלי להזמין משהו גדול אבל זה יוצא קצת יקר... זה בסדר שאני אזמין? אני כמובן משלמת וזה עליי". ולנסות להקליל את זה קצת ולשאול אם הוא גם רוצה וזורם

אגב לדייטים באוויר הפתוח הייתי תמיד מגיעה מצויידת במים וכוסות ונשנוש כלשהו לשנינו, שיהיה משהו.

ובכלל, לדייטים ראשונים תבואי פתוחה. בלי ציפיות ממנו להתנהגות כלשהי. רוצה אוכל? תדאגי לאוכל בעצמך לפחות שלא תהיי רעבה באותו רגע וזה סתם יתסכל ויהרוס;)

ועוד משהו, קחי בעירבון מוגבל- גברים שונים מאיתנו. יש בהם משהו הרבה יותר פשוט. אם הם אומרים שסבבה להם לשלם עלייך, זה אומר שבמובן הכי עמוק זה באמת סבבה להם לשלם עלייך חח

והרבה מהם יהנו מזה, זה יהיה להם חשוב לשלם עלייך.

אז אם מישהו רוצה לשלם עלייך- תרפי. זה עושה לו טוב. וזה שאת משחררת יעשה לך גם המון טוב

לק"י

ובמחילה מהפותח, גם אין לנו מושג מי אתה, והאם זה אמין.

אז מציעה לא לתת פרטים אישיים לפני שמבררים היטב.

למה לפרסם כזה דבר אם לא הכוונה למצוא 

זה נושא רגיש גם ככה 

וברור שעושים זאת בצורה דיסקרטית 

זה מה שנכתב 

לק"י

שמחפשים להתחיל עם כל מיני, לכן אי אפשר לדעת מי עומד מאחורי כל ניק, וצריך להזהר.

עוד יותר כאשר מדובר בניק חדש ולא מוכר בכלל.

אבל גם עם ניקים מוכרים צריך להיזהר. גם אם מכירים אותם במציאות, למרות שאז לפחות יודעים מי הם.

לכן אני אומרת לך להיזהר מכל מיני פניות, ומזהירהי גם מפניך.

זה לא כי דווקא את חשודה בעיני, זו אזהרה כללית לגבי כולם.

ובהצלחה!

הייתי מוסיפה שאלה

7. מה היית רוצה לאחל לעצמך בתחום של לנ"ו שיקרה בשנה הקרובה? (והכוונה למשהו ספציפי שהוא לא מציאת בן הזוג, מתוך הבנה שהמטרה הסופית היא לא חתונה).

אני הייתי רוצה לאחל לעצמי לראות את עצמי בעיניים של אחרים -

הן דרך עיניים מבקרות, כדי ללמוד איפה אני צריכה להשתפר,

והן דרך עיניים אוהבות, לחזק את עצמי ברגעי הקשים, להעריך את עצמי כמו שאוהביי מעריכים אותי.

וחושבת שבהקשר הזה לא מתמודדים עם בת/ן הזוג, אלא עם מה שעולה במרחב המשותף. שהוא הרבה גם שלי..

לא ביקורת רק כיוונים למחשבה

יאללה שנה חדשה כוחות חדשים 🙏🏾

א. בחורה אינטלקטואלית גם בתחום התורני ב. יכולת הכלה.

יכלתי להאריך במידות טובות, מראה, זריזות, צפייה מעשית לגאולה ועוד אבל צמצמתי לשתי תכונות עיקריות.

2. א. להמשיך לחשוב על המדוייט אחרי זה, להציע לו הצעות או גם להתחבר בתחומים אחרים שיכולים להועיל אחד לשני בצורה טכנית. ב. לא לאחר לדייטים, גם בנות, זה מוריד.

3. שרשור התהלים שפותחת @המטיילת בארץ כל שבוע. אני ממש אוהב לקרוא תהלים ומוצא בזה המון עומק ומאמין ביכולת של זה לפעול במציאות, גם אם לא תמיד רואים בעיניים.

4. לא רוצה לפרט, אבל היה לי כוחות לעזוב קשר שהיה מאוד קשה לעזוב.

5. אני לא בן-אדם שמתייאש:

"אל ה' אני תמיד מייחל, מצפה אל ישועת האל.

יודע שהוא תמיד מחזיק ימיני, מדריך אותי בלילי ויומי.

עונה לתפילותיי תדיר, מספק צרכיי באופן מהיר.

מגלה את עיניי בתורתו, משמח את לבי באהבתו.

באשמורות אהגה בחיבתו, בבוקר אגיד חסדו.

אם הזיווג חסום, יודע האל בחתום.

רק אליו תקותי, תמיד תהילתו בפי."

6. אני תמיד מחכים מכמעט כולם פה. יש כמה שלא אוהבים את התגובות אבל אני כותב בשביל שאלה שמחבבים.

7.  שאני יצליח להיות ביותר אירועים חברתיים ולהאיר החוצה.

שאלה לגבי סעיף 5, זה אתה כתבת? (מתלבטת בגלל המרכאות).

שאלה לי אליך, כשאתה כותב "עונה לתפילותיי תדיר" - למה כוונתך?

הרי אין ספק שהקב"ה מאזין לתפילתינו - ולפעמים המענה לבקשתינו זה כן, ולפעמים המענה הוא לא. מדבריך משתמע שיש מצב שלישי, שבהן יש תפילות שלא נענות כלל, לא לכאן ולא לכאן.

(אבל אולי אני נסחפת, ומדובר כאן רק בחריזה).

1. (בתוך השרשור של סעיף 3)
2. יצאתי השנה עם מישהו, וקבענו 'דייט בהליכה' - ואחרי שהלכנו כברת דרך, התיישבנו על ספסל, והוא הוציא מהתיק בקבוק מים קרים - הוא חשב מראש על העניין והקפיא בקבוקים, כך שהיו מים קרים. מאוד הערכתי את זה - הוא חשב על זה מראש (זה מקום בלי חנויות).

ומהצד השני - אם אתה לא פנוי לקשר, אל תסכים להתחיל אחד כזה. אם אתה לא מוכן לזוגיות, אל תגרור אותי סתם לדייטים. לדעתי, חייבים לצאת מנקודת הנחה שיש כאן משהו פוטנציאלי שיוביל לחתונה, ואם לא יוצאים מנקודת ההנחה הזו - זה בזבוז.

3. תובנות שלמדתי בדרך.. - לקראת נישואין וזוגיות

חידד אצלי הרבה נקודות חשובות.
4. השנה אזרתי עוד כוחות, וניסיתי כל מיני דברים שלא העזתי בעבר.
5. כתבתי על זה בכמה שרשורים.
6. אני רוצה להודות לקהילת הפורום על המקום כאן, על הבמה שיש, על השיתופים והדיונים שנוצרים. אני מרגישה שהפורום מצליח להאיר נקודות מבט רבות על הסיטואציות שעולות, מספק תמיכה, מאפשר לי לברר נקודות מול עצמי. אני רוצה גם להודות למנהלי הפורום על מה שהם עושים בשבילנו.

7. עניתי כאן: תודה על השיתוף - לקראת נישואין וזוגיות

הלוואי

מי שלא מכיר את המקור שיעשה חשבון נפש או...

שיעשה מנוי לערוץ מאיר...

באמת לכל סיר יש מכסה .. אתה לא מבין איזה זוגות יש אותו דבר! או משלימים אחד את השני כלכך טוב ואיי.

אין לי מילה אחרת חוץ מזה שזה משמיים

בעזרת השם

בעולם שלנו - בין הרוחני לגשמי.

אני גם לא חושבת שהוא צריך להשתנות. הקב"ה ברא אותנו בצורה כזאת שאנחנו לא במתח של ימים נוראים כל השנה.

השאלה היא איך מגשרים על הפער הזה.

איך לוקחים את התפילות, הדמעות, ההרגשה הטהורה, הביטחון - 

ומתרגמים אותם לתוך העולם הגשמי.

איך אתה יכול לייצר הצעות רלוונטיות יותר? (אני חושבת שזה הדגש, הכמות לא חשובה. מספיק אחת רלוונטית).

איך אתה יכול להיות יותר אקטיבי בתהליך?

איך אתה יכול להכין את עצמך יותר טוב לזוגיות?

איך תזכיר לעצמך במהלך השנה את התחושות האלה?

יום כיפור אחרי כ"כ הרבה צום ותפילות וכאב ראש ווידוי

ההרגשה ה' עכשיו בא ומציל את המצב

אולי זה באמת יקרה,

אבל אני מה זה מבין את הפער

גם אני חוייתי

וגם תלוי במה מדובר
ואז לחשוב איפה הכי נכון לחפש

תלוי במה?

אמרו לי שהיא שומרת שבת ורוצה להתחזק בעוד דברים

אז נשמע לי הצעה שווה במכלול כל הנתונים. בכל אופן אמרתי כבר כן ויש לנו כבר פגישה. נראה מה היא מספרת ואז נקבל תמונה טובה יותר..

@אחו 

אבל אל תצפה ממנה להשתנות

דברים כאלה דורשים ים זמן וים מוטיבציה מצדה

אם אתה לא מרוצה (ברמה סבירה) as is אז זאת בעיה

אתה יכול גם לדבר איתה על זה

אני לא חושב שאני אצא מהשידוכים עם כל תאוותי בידי. צריך להתפשר פשוט אין כבר ברירה..

כוונתי היא שאם המצב הנוכחי חד משמעית לא מוצא חן בעיניך אלא שיש לך תקוות לעתיד, תברח

סבירות ומידתיות

בגלל שהיא יפה

תחתוך כבר עכשיו כי זה עוול לבחורה 

סתם

אבל בתור בירור פרלימינרי זה קריטריון סבבה להמשך תהליך 

והן התחתנו (:

בדיוק כמו שהגדרת קריטריון סבבה ותו לא

ורק אחד מתוך רבים 

שאתה כותב ככה על נשים , אישה היא לא חפץ

זה אומר שיש שם משהו ששווה לבדוק

תיאורטית, אם היא מוכנה לעדכן את הסגנון הדתי בכיוון שלך (ולרוב, נשים מושפעות מבעליהן), למה לא?

יששששששששששששששששששש

חחחחח 

תקשיבו אתם לא מבינים , לא יודע איך רק לי קורה דברים כאלה תהרגו אותי.

אני יושב מחכה לה , פתאום משום מקום אחרי שאני מסתכל לכיוון אחר היא באה עושה לי "אתה *****?" אני כזה . לא.

לא הספקתי אפילו להגיד מילה (כבר זהיתי אותה) והיא ישר "סליחה" וממשיכה ללכת. חחחח. למי שלא קלט היא אמרה שם אחר..

בקיצור היא עמדה איזה כמה דקות במרחק של כמה מטרים ממני.. ואז אני קולט שהיא באה שוב לכיוון שלי.. ואני מחייך אליה

והיא כזה "נראה לי שהתבלבלתי בשם.. אתה ..?" אני כזה "כן אפילו לא הספקתי להגיב מקודם" חחחחחחחחחחח

בקיצור, ישבנו בערך שעתיים וחצי ובהתחלה איזה שעה היה רק מצחיק אחרי זה השיחה נהיתה רצינית יותר (אני אוהב שזה קורה.),

התרשמתי מהאישיות שלה חבל על הזמן. נראה שהיא יודעת מה היא רוצה מעצמה.. לא נראת לי מישהי מעופפת.. 

ו..היא אפילו יותר יפה במציאות . חחחחח

קיצר אני בעננים.. לא שאלתי על פגישה נוספת כי זה די ברור לי שהיא תזרום לעוד פגישה.

שממש משמח לקרוא את זה.

תזכור אבל עם כל ההתלהבות, לא להלחיץ אותה! שים לב לקצב שלה ותתאים את עצמך אליה ברגישות, שלא תברח לך;)

מלא בהצלחה!

שאולי אתה מסונוור(;

אין לי מושג מה נכון אבל תחשוב שכל, לא רגש ומה שנראה כלפי חוץ

"אזכרה נגינתי בלילה - בימי הגלות הזה הדומה ללילה אני זוכר את נגינותי שהייתי מנגן בימי קדם בבית המקדש".

נראה להגיד שאלו ששמעו את שירת הלויים ביום על הקרבנות, עריבות השיר היית מהדהדת באזנם בלילה, וכך גם בגלות בצורה רוחנית שירת הלויים מהדהדת באזנינו.

קא - קיב

קיט - קכא

קלא - קנ

מעניין אם מישהו ביצע מחקר לנסות להבין מה הסיבה והתוצאה וכיצד כל חלק משפיע כי סביר להניח שיש הדדיות.

בכל מקרה זו טענה טובה

נישואים מביאים עבודה קשה זה לא אומר שזה רע

של האדם מתמלא- לא בהכרח מביא לו אושר. הגיוני מאוד..

ולשיטתו, למה אדם מאושר בכלל רוצה להתחתן אם לא בגלל שזה דבר שיוסיף לו אושר?

רק כי זה חלק מהמערכת הביוכימית שלו שמתוכנתת להתרבות ובימינו זה נעשה בעיקר תחת מסגרת של נישואין?

אבל אז זה מאוד מוזר כי יוצא שיש באג רציני במערכת הביוכימית שלו בעצמו שגורמת לו להעלות שאלות שימנעו מאנשים להתרבות.

כשהוא מפרט על מערכת ביוכימית עליזה או לא, זה חלק מהסבר ארוך איך היא עובדת.

הוא אומרת שרגעים של סיפוק או של תקלות מעלות או מורידות את הרמה של ההורמנים שמספקים או מדכאים אותנו באופן זמני בלבד. גם שינוי בחיים שלנו, בסוף מתרגלים אליו ואז רמת האושר חוזרת היכן שהיא בדרך כלל, תלוי בבן אדם.

אצל רווק אלו לא "רגעים של תקלות", זה מצב מתמשך של כאב חזק שמורגש ביומיום. ממילא כשהכאב חולף (גם אם הנישואין סבירים ותו לא) אובייקטיבית החיים שלו יותר מאושרים.

כמו אדם שהייתה לו מחלה מסויימת שחלפה- החיים שלו יותר טובים ומאושרים גם אחרי שהתרגל להיות בריא והפרפרים של "איזה כיף אני בריא" כבר עפו להם.

כנראה שההבדל בין הגישות הוא ביחס לרווקות ולחיים בלי אהבה, דבר שתלוי הרבה מאוד בחינוך ובתרבות שאדם חי בתוכה ולא רק במערכת הביוכימית שירש מהוריו (שגם כנראה הייתה אחרת ממה שהם ירשו מהוריהם בעקבות שינויים אפיגנטיים שהתרבות הכניסה בהם).

בתור סבל שהולך וגובר מיום ליום באופן אקספוננציאלי

מה זה "חיי נישואין כן מביאים אושר"? יש אינספור פרמטרים שיכולים לתרום לזוגיות או לאמלל אותה (אפשר להתחתן עם אלים/ה, טיפש/ה). זה כמו שמישהו יטען שמעבר לארה"ב בהכרח יביא לשיפור במצב הכלכלי: זה בהחלט נכון אם המהגר היה רופא בארץ מוצאו, מדבר אנגלית רהוטה, הוציא רישיון בארה"ב, התחיל להשתכר יפה, שכר דירה בשכונה מבוססת ועוד ועוד. מאידך, אם הוא היה ונשאר שוטף כלים חד-לשוני, מצבו יהיה בכי רע בכל מדינה שהיא.

כנ"ל ההפרכה הנ"ל היא לא יותר מסתמית. איפה סקרים, מחקרים וגרפים? המחבר לוקח את טענת איש הקש ומפריך אותה בטענות נגד שלא משכענות במיוחד. "אנשים שנולדו עם מערכת ביוכימית עליזה" אולי לא יסתפקו באישה החוקית שלהם, אלא יחפשו ריגושים מהצד, מה שלא בדיוק יתרום למעטפת האושר מסביב לחיי הנישואין. 

ואם החלטת לבטל את החתונה עם כל הכאב והצער שבדבר ראית שמשהו שם לא עובד משהו לא מסתדר

אז כנראה שטוב עשית כי מה היה עדיף?      להתחתן ולהתגרש ? אז עצרת את זה בזמן.

זה הופך אותך לאדם רשע כי אתה רוצה שיהיה לך טוב בחיים? לא. וגם אם נרצה קצת לדייק, עשית גם לה טוב, גם אם לא לטווח הקצר..בוודאי לטווח הארוך, כי אישה שחיה עם מישהו שלא טוב לו איתה, היא מרגישה את זה אז הייתה נשואה בצער ואז מה ?

לגבי הבחורה, מבין אותך לגמרי, מצב לא נעים בכלל, הייתי רוצה להגיד לך אולי לנסות לדבר איתה, רק שניכם כמובן, אבל אני לא בטוח שכרגע זו עצה טובה..אולי כן אם אתה מכיר ויודע שהיא תוכל לשמוע גם בלי לקבל, אולי יקל ממנה קצת את הכאב.

והעצה הכי טובה שאני יכול לתת לך זה רק להתפלל לבורא עולם. ולהודות לו על הכל.

גם תשתף את החברים והמשפחה שלך בקושי שלך. נראה שאתה צריך הרבה הרבה תמיכה במצב שנקלעת אליו .............................

כמה סימבולי 11.9

ואכן המחשבות על הרמה הדתית וההתפשרות עברו גם כן..

שזו הסיבה שגלגלת את המהלך הזה (שאחר כך ביטלת) מלכתחילה.  אני מצטרך להמלצה מעליי ללכת למישהו שיעזור לך לדייק את זה.

העניין הוא שאתה מרגיש אשם / פושע כלפיה כשבעצם כל מה שרצית היה לעשות טוב לעצמך. הן שהצעת לה נישואין והן כשביטלת בסוף בכאב רב מאוד. 

ויש שם כנראה עוד מנגנון מאחורנית. מרגיש לי (בלי הוכחה, אבל אולי אתה תדע לענות לי) שמראש הלכת על המהלך הזה לא שלם בגלל הפחד שלך לפספס ושלא יהיה יותר טוב.  שווה לעשות את זה.

לחילופין, אם לא טיפול, שב מול קובץ טקסט או נייר ותכתוב לפחות 5000 סימנים על מה אתה מרגיש, מה היה שם ולמה היה צריך לבטל בסוף. מבטיח לך שתופתע.

אני מדבר על השלב שבו הקשר הזה התחיל להתקדם. תתחיל משם. תנסה לכתוב לעצמך מה היה שם ומה אתה מרגיש שם ולמה.

אפשר לנסות לחדד קצת, כדי להבין?

האם הלכת לטיפול או לאימון?

ובאיזה אופן הטיפולים הובילו אותך לשם?

וקצת לגבי שאר הדברים..-

הגיל הוא בהחלט מאתגר. וקשה לראות את כל החברים נמצאים במקום שבו אתה רוצה להיות. שבו אתה (לכאורה) אמור להיות.

וכן, יכול להיות שצריך להתפשר, אבל

א. לא בטוח שנכון להשתמש במושג פשרה.

ב. לא בטוח שהדבר הראשון שנכון להתפשר עליו הוא הרמה התורנית.

נראה לי שרוב האנשים לא נמצאים במקום התורני והרוחני שבו הם רוצים להיות/ מאמינים שהם יכולים להיות. השאיפה היא שהמתח בין הרצוי למצוי יהיה כזה שידרבן אותנו להתקדמות, ולא כזה שיגרום לנו לייאוש שישבית אותנו.

כשהפער הוא גדול מדיי נוצרת תקיעות, וכתוצאה ממנה תסכול ובאסה על עצמינו..

יכול להיות שכדאי להיעזר במישהו כדי לשנות את המחשבה הזאת.

בא לי למקד ולשאול מה ההכשרה המקצועית של אותו מאמן/ יועץ שהלכת אליו..?

זה לא נאמר מתוך זלזול, אבל אני כן חושבת שלפעמים למטפל יכולה להיות ראייה יותר מערכתית ורחבה מאשר למאמן, וגם יכולת אבחון טובה ומדויקת יותר.
אולי גם מכאן ה"כוויה" שלך..

ולשאר התגובה שלך-

א. הכוונה הייתה שלמושג פשרה יש קונוטציה שלילית, והיא יוצרת תחושה של ויתור שבא על חשבוני, או אפילו ויתור על עצמי. ועם דיסוננס פנימי קשה למצוא(;

ממה שכתבת עכשיו, על לנסות להתעסק בדברים הטובים האחרים, יכול להשתמע גם סאבטקס ש'צריך לנסות להתעסק בדברים הטובים האחרים, תוך התעלמות ממה שמפריע לי'.

גם זאת לא דרך נכונה. אם כבר, זאת דרך לפיצוץ..

השנקל שלי הוא לנסות להתמודד עם הדברים שהם לא 100 מבחינתי (לא בקטע של 'בכל מחיר' גם אם זה כולל סבל בדרך)- לנסות להבין את הטוב שנלווה אליהם (ולרוב יש) ולבחון אם X עדיין נראה גרוע כ"כ כשהוא בא עם Y, ואם היית מוכן לוותר על X במחיר של ויתור גם על Y וכו'.. לבדוק את היכולת שלך להתמודד עם אותם הדברים שהם לא 100 (מבלי לשמור בבטן), ולנסות לראות את האדם שמולך כמכלול (ולא להפוך את מה שלא 100 מבחינתי למהותו של האדם).

ב. השמועה אומרת שמספיק הרהור תשובה כדי שתוכל לקדש אישה על דעת זה שאתה צדיק גמור..(;

אז ההתלבטות אם אתה צדיק קטן או גדול היא משהו שאפשר להניח רגע בצד (למרות שנראה לי שכן שווה לשים על זה את הדעת אם אתה מאפשר לאמירה הזאת להקטין אותך או למנוע ממך לחפש את מה שנראה לך שנכון לך)..

מאיפה אתה מקבל הצעות?

וגם לא נעימה.

אני שמחה לקרוא שאתה נמצא בטיפול, ומקווה ששם אתה מקבל כלים להתמודד עם החוויה המאוד קשה הזו.

כפי שכבר כתבו לך, לרשעות אין קשר למצב הזה, והוא עדיף בעשרות מונים על פני מצבים אלטרנטיביים שיכלו להתפתח.

אני מקווה שאת הביטול עשית בצורה הרגישה ביותר שאתה יכול כדי לנסות לצמצם את הפגיעה, ומעבר לזה אין הרבה מה לעשות - ההחלטות שלנו כאנשים בוגרים הרבה פעמים יכולים לפגוע באחרים, ואנחנו צריכים להתמודד עם ההשלכות. זה חלק מהחיים הבוגרים שלנו.

אבל קח בחשבון שזה אפשרי להשתקם. מסתובבים לא מעט אנשים בעולם שחוו ביטולי אירוסין, ביטולי חתונה, גרושים - שהשתקמו מתוך השבר וחיים חיים מלאים ומספקים. אולי אפילו כדאי למצוא אחד כזה בסביבתך ולדבר איתו. לדעתי, הגיוני שאתה חושב עליה הרבה, היא היתה חלק דומיננטי מחייך. והשיטה הכי טובה שאני מכירה כדי לצמצם את זה, זה להעסיק את הראש במשהו אחר. האם הימים שלך מלאים?

מאחלת לך הרבה כוחות, ושתזכה לגדול מתוך המשבר הזה.

 חשוב לי להדגיש כמה דברים:

א. אתה אולי לא צעיר, בן כמעט 28, אבל אתה גם לא כזה מבוגר.

ב. זה שהחברים שלך נמצאים במקום מסוים בחיים שלהם, לא אומר שגם אתה צריך להיות שם. 

ג. לגבי התפשרות, מעתיקה דברים שכתבתי בעבר:

התפשרות. זו מילה קשה בעיניי בהקשר של בחירת בן זוג. זה כאילו להגיד, הייתי מעדיף מישהי אחרת, אבל מה לעשות, נתקעתי איתך. (מכירים את התבניות האלה של הכרטיסים? יש איזשהו נוסח שבו אחד הסעיפים זה 'עד איזה גיל מתפשר', וזה ממש מטריף אותי).

הגישה שלי היא לנסות לא לבנות לי בראש תמונה של האדם האידיאלי שאותו אני מחפשת. ככה אני לא צריכה להגיד שאני מתאכזבת כי אין לו עיניים כחולות. כשאני מחליטה לצאת עם מישהו שחסר לו משהו שהייתי רוצה שיהיה לו, אני מבינה שזה פרט מתוך התמונה הגדולה, ושדברים אחרים בתמונה הגדולה, שאני מעניקה להם הרבה יותר משקל וחשיבות, הם שמכריעים את ההחלטה אם לצאת. לא כי אני מתפשרת, אני כי אני מתעדפת את הדברים שנראים לי חשובים באמת. אני חושבת שהדיוק במילים פה חשוב.

אם מישהו יוצא איתי כי הוא עושה טובה - אז שיוותר מראש.

אני מאמינה שצריך לצאת רק אם יש כאן פוטנציאל אמיתי לחתונה.

ד. לגבי הרמה הדתית שלך, אם אתה לא מרוצה מהמקום שאתה נמצא בו - האם אתה עושה משהו כדי לשנות את זה? האם אתה עובד על עצמך?

ה. לעניין הרגשת התקיעות, האם אתה עוסק בזה בטיפולים?

תן לעצמך זמן לעכל את זה ואל תדאג עכשיו עם מי תצא, גם ככה נפשית אתה לא פנוי לזה אלא אם כן יש פה בעיה.

המון בהצלחה 

עדיף לבטל חתונה מאשר עוד X שנים להתגרש, עם כל ההשלכות המשפטיות

עברתי בדיוק את מה שתיארת מהצד של הבחורה, ביטלו לי אירוסין ממש באותו התיאור שאתה כותב. כי הוא הבין שזה יהיה יותר טוב לשנינו

מה שיש לי להגיד לך זה שבעיקר, גם אם אתה אשם בכך שרצית ואז ביטלת, אחרי זמן מה ברוך ה' הדברים חולפים, הנפש מתרפאת, גם אצלך וגם אצלה. אם ביקשת סליחה ככל האפשר (אני מניחה שאתם לא מדברים, אז אפשר אולי להעביר לה מכתב)

אין הרבה מה לעשות חוץ מלהניח לזה, לתת לזמן לעשות את שלו. להתפלל עליה למצוא זיווג אמת.

זה שאתה תסחב את האשמה לא יעזור לה ולא יחסוך את הצער ממנה. תתמקד בלעזור לעצמך, בחשיבה איך אתה לא מגיע שוב לאותו מקום חלילה.

ואם אתה לא בקטע של טיפול כרגע, תנסה אולי לקבל חיזוקים ושיקופים מאנשים הקרובים לך שאתה סומך עליהם.

מתאים לך לשתף (בטח זה קשה אז בקווים כללים, מה שמרגיש לך נכון), מה היתה הסיבה לביטול?

במקום בו אתה נמצא עכשיו הכל עוד טרי וכל המחשבות האלה היאוש והרגשות הקשים ממש הגיוניים לסיטואציה.עכשיו זה הכי קשה!

תחזיק בראש שהתקופה הזו תעבור והזכרונות והרגשות והמחשבות קצת ידהו עם הזמן ולא יהיו בעוצמה הזאת

כתבת שאתה מרגיש רשע כי פגעת בה,אבל תנסה להפריד .אם עשית את הביטול מתוך מודעות לפגיעה שלה כנראה שהיית הכי רגיש שיכלת בהתאם לסיטואציה (ואם אתה מרגיש שלא אז בהחלט יש מקום להתנצל בפניה) וכנראה שיש פגיעה שלאו דוקא נגרמה ממך כלומר מהדרך בה עשית את זה אלא מעצם ההחלטה שלך

קצת כמו דחיה,סרוב שמקבלים בדייט שהיא לגיטימית אבל יכולה בהחלט לפגוע, רק בעוצמה גבוהה הרבה יותר כי יש פה הרבה יותר ברמת הקשר

נשמע שאתה שלם עם ההחלטה וזה עוגן שיכול לחזק אותך. בסוף אף אחת,כולל היא, לא היתה רוצה באמת לחיות עם גבר שלא מעוניין בה או לא חושב שיהיה לו טוב איתה ולא משנה מהן הסיבות

תתן לעצמך את הזמן ואל תיפול למחשבות על ויתורים,זה רק מתוך היאוש שלך כרגע

זה יעבור

אבל עם פחות "םםםםם".

ואלה שנשארו או מופיעים הם כבר חבר׳ה פחות איכותיים

(נראלי שאיכותיים יותר מתאר את התחושה מטובים)

כתבתי באיזו קבוצה סגורה שאשמח לשמוע רעיונות לשידוכים עבור כמה בנות ובנים, מיד קפצו עליי עם הודעות שמחפשות לבנות ורצו לשמוע על הבנים, ואף לא הודעה אחת הפוכה. (שמעתי פעם סברה שזה קשור לכך שבנים נפגשים יותר עם בנות צעירות מהם ובנות נפגשות יותר עם בנים מבוגרים מהן. מכיוון שכל שנתון גדול מקודמו לבנים יש יותר מבחר. ואולי זה גם קשור לעד כמה כל אחד פעיל ומשתף את הסביבה בחיפושים)

- יצאתי עם הרבה אנשים, למה שהפעם יהיה אחרת?

- שוב זרקו אותי אחרי פגישה אחת\שתיים\שלוש

- שוב צריך לעשות את כל הרוטינה של להתכונן לדייט, לספר על עצמי, לשמוע עליו, ואז שהוא ייפרד ממני - לפתח ציפיות ולהתייאש

- אני לא מספיק טובה\ראויה\יפה\בטחון עצמי...

- אם כשלתי כל כך הרבה, אולי זה כי אני אדם לא זוגי

- אם כל הצעירים מסביבי מצליחים להתחתן בקלות, כנראה שמשהו לא בסדר איתי

- רק אם אני אשיג X, מישהו ירצה אותי - X יכול להיות ביסוס כלכלי, משקל מסוים וכו'

- טוב לי בבדידות שלי, לא צריך מישהו אחר על הראש

- מפחיד לראות חברים שהתחתנו והתגרשו, למה להתחתן בכלל אם רוב הסיכויים שלא נחזיק

- איך זה שכל מי שמציעים לי\שאני יוצאת איתו הוא כזה מוזר? איפה כל הנורמלים?

- לקבל 'לא' תקופה ארוכה

- אנשים אחרים מסביבך נותנים לך עצות\סגולות

- כל אירוע סביב לוח השנה הדתי - משבת ועד פדיון הבן יכול להיות טריגר למחשבות שליליות

- אנשים שמבקרים אותך על זה שאתה לא נשוי כי אתה לא רוצה\משקיע\עושה מספיק

- אני כזה דפוק, למה שמישהו אחר יאהב אותי בכלל?

איך זה שכל מי שמציעים לי/שאני יוצא איתה היא כזו נורמלית? איפה כל המוזרות?

אבל כן, עם הנורמליות הרגילות קצת קשה לי להסתדר. 

לא מרגיש בנח לפרט כאן את סוג המוזרות הספציפי שאני מחפש

אם יש לך רעיונות למשפטים ומצבים מייאשים אשמח לשמוע

ב"ה!

נולדו ילדים בגיל מבוגר.

עם ישראל מעל הטבע.

ודרך אגב, רובם מיואשים חלקית. כלומר, עייפים, מתנהלים לאט ולא בצורה יעילה.

וגם אצל שרה אמנו לכאורה היה קמצוץ ייאוש כשהיא צחקה. 

כאן

ואולי אתה יכול להביא לך עזרים= ספר או חומר קריאה אחר (עלונים) ולהשתתף באופן פעיל במה שאתה מרגיש נוח איתו.

(מעניין שאתה כותב על שבת חתן ואני מרגישה כמו בשבוע שבע ברכות...)

תפילה שיעור קבוע לימוד וכו'

זה לא שאני לא יכול ללמוד שם, פשוט זה יהיה אחרת וספק אם אלמד אם להיות כנה.

וגם עוד כל מיני סיבות אישיות שהן נראה לי הכבדות יותר.

אני בכללי מרגיש בכמה שנים האחרונות שלמשפחה הספציפית הזאת אין לי רצון אמיתי להיות חלק מהם, ואם אהיה שם זה נטו בשביל לכבד את זאת שמתחתנת כי בשונה משאר המשפחה היא אדם באמת באמת טוב ומגיע לה את כל הטוב שיש לבורא לתת.

כדאי להתייחס לשבת הזאת כאל ניסיון או "אתגר"- איך אני מתמודד עם מצב שאני צריך להיות בו שלא ברצוני?

או- הקב"ה כיוון אותי / גילגל כך שבהשגחה פרטית שאהיה  מקום הזה , מה אני חושב שהוא  רוצה ממני עכשיו? כתבת שיש לך סדרי לימוד קבועים. וודאי שיהיה לתועלת אם תלמד (וגם זה יוכל להיות לך עוגן כדי שתוכל להרגיש ביטחון בעצמך וביכולתך להתמודד עם מקום חדש/לא מוכר)

או- איך לעשות מה"לימון" לימונדה?

תמצא שלושה דברים שבגללם אתה חושב שבשבת הזאת אתה תצליח "להחזיק מעמד" או למקסם את התועלת של השהייה במקום ההוא

ואם זה לא עוזר - אולי יועיל לכוון לשם ייחוד... הריני בא לקיים מצוות כיבוד הורים / שמחת חתן וכלה.

דבר אחרון- אף אחד לא באמת יכול להכריח אותך להיות במקום שאתה לא רוצה

היחיד שמנהל אותך, קובע איך אתה מרגיש (בעקבות כל סיטואציה) זה אתה .

לכן כדי להקדים 'תרופה למכה' וכדי למנוע נפילה של מצ"ר כדאי לך לחשוב לעצמך, למצוא בתוכך איך לגייס משאבים לטובת העניין הספציפי שעומד לפתחך.

תצליח

וה' יהיה איתך.

שאני יצאתי מקשר יצא לי להיות בבית חולים כמה שעות

והכל מתגמד .

אתה מבין שזה שיש לך עכשיו יכולת בחירה זו מתנה גם לצאת לדייטים וגם שישברו לך את הלב

זו מתנה .

לחלוטין

החיים הם מתנה, ישבה שם בחורה בת 28 שנאבקת כבר 7 שנים על החיים שלה .

מזה דייטים בשבילה? חלום שלא יקרה בטווח הקרוב ונקווה שכן הרחוק .

פרופורציות 

אבל לחיות עם זה ששברתי למישהו את הלב..

לא רוצה חיים כאלה

כן אכפת לך אם ישברו לך את הלב

וכן זה כואב מאוד כביכול לצאת הרעה לפעמים הרבה יותר מאשר שפוגעים בך

אבל מתי שתביני שעשית איתו חסד שלא המשכת כי לקשר צריך שניים ,ואנחנו צריכים להקשיב לקול הפנימי שלנו ולהפסיק להשתיק אותו , ואם את עצרת תסמכי על עצמך שעשית את הההכי טוב שלך.

למה שתשתקי את עצמך? 

זה משהו שצריך ללמוד לקבל.

אם יש דרך שתוכלי לעזור למי שנפגע ממך בצורה חכמה (שלא יוצרת ציפיות שווא) אולי זה ירגיע. וגם זמן

זה משחק האהבה. מי שמשחק יודע שיש סיכוי גם להפגע...

כשנכנסת לקשר, חשבת שיש סיכוי נכון? החלטת לתת הזדמנות?

וכשהבנת, לבסוף או להתחלה, שזה לא מתאים אז קיבלת החלטה. אם לא חסרים פה פרטים - אז אין שום סיבה הגיונית להרגיש לא בסדר.

את בסדר גמור! השקעת מאמצים ופתחת את הלב מתוך רצון זה יצליח, אבל לפעמים זה לא מספיק... וגם הוא יודע את זה

בנאדם שכואב לו, סימן שהוא חי.

חשוב מאוד שאת מרגישה את הכאב והוא בטח עצום וזה לא קל אבל זה חשוב.

איך לא נכנסים לדיכאון? מי שנכנס לדיכאון הוא בסוג של הרס עצמי. הוא לא פועל גם. לא עושה כלום.

אז אולי התשובה - לעשות, לעשות ולעשות ולא להפסיק.

אם זה להתפלל על הכל.

אם זה להמשיך בלו"ז ביתר שאת.

אם זה להוסיף דברים חדשים שלא עשית עד כה.

קשה להתרגל לתקופה של בלי מישהו פתאום.. אחרי שהוא היה משמעותי

הכי חשוב שתהיי שלמה עם עצמך

וגם כשמנתקים את הקשר לחשוב איך לעשות את זה בחכמה (למרות שכבר עשית בטח) 

ולהיות עם הפנים קדימה

כי חיים עוד לפנייך זמן ירפא את הכל והטוב גם הוא יגיע 

נופלים קמים. מתייאשים ממשיכים. ככה זה החיים. הזמן בסוף עושה את שלו. השגרה גם.

חיבוק ללב שלך

ובהמשך יוצאים

חלק מהתהליך הטבעי והכואב כמו כל התהליכים הטבעיים והכואבים, מה שמנחם אותי אישית זה שיש במלנכוליה קסם מיוחד משלה (גם אם הוא לא מוצא חן בעיניי)

Bad life makes good art

אבל, עצב, כאב, כן

דיכאון, אני לא בטוח

וגם אם לא, אם המצב הוא דיכאון / adjustment disoder

זה לא שנגיד, "טוב בעצם להיות בדיכאון זה פתולוגי מדי אז נפסיק ברגע זה" לא נראה לי שזה עובד ככה

לגמרי סמנטיקה. לא נראה לי שהיא דיברה על דכאון פתלוגי. כן על תהליך אבל נורמטיבי.

ו[ @מיפ הערה חשובה: אם זה מתמשך תקופה ארוכה כדאי לפנות לקבל עזרה. 

אני לא חושב שדיכאון הוא חלק מהתהליך.
 

אני כן חושב שתחושה כואבת כמו שמיפ תיארה היא כן חלק.
 

אני יודע שזה יכול להיות סמנטיקה, כתבתי בכ"ז, ולו רק בשביל מה שהוספת בהערה.

ואולי גם מנוגדים,

תחושת הקלה לעומת תחושת חוסר

שמחה לעומת עצב

תקווה מול אכזבה 

אכפתיות לעומת אדישות

וכולי וכולי

ואיכשהו, נראה לי שהמטרה של המשחק היא להרגיש את הרגשות הללו בבת אחת. 

אפשר גם להרגיש אותם אחד אחרי השני, אבל בסוף הכל נבלל לכדי גוש אחד שלם.

גם התעסקות עם עשייה היא דרך התמודדות. כאשר אדם עסוק הוא משחרר את האנרגיות שלו. ואולי גם אחרי כך אפשר לנסות לעבד את זה מתי שזה נרגע יותר..

בהצלחה!

זה להבין מה קורה לנו בתוך קשר "עוצמתי" ולמה אנחנו זקוקים לו. לפעמים זה פשוט משאבת אנרגיה הרסנית שקשה לוותר עליה כי היא מספקת משהו.

האם היה לך קשרים עוצמתיים נוספים?

איזה אנרגיה יש אצלך בקשר כזה?

שווה לנסות להבין ולו כדי שלא תיפלי לשם שוב. 

אתרי שידוכים :

שליש גן עדן - ה"מבחר" הכי גדול. הכל מהכל. בתשלום אם רוצים לשלוח הודעות. ניתן לשלוח הודעות למנויים משלמים גם אם את חינמית. כמובן שגם תקבלי מחינמיים אם תעשי מנוי. מנוי שנתי הוא היחיד ש"משתלם" שם. יכולת סינון  לפי קריטריונים תורניים - בינונית\נמוכה. שאר הקריטריונים ניתנים לסינון היטב. הוסיפו בזמן האחרון מגבלה שאי אפשר לשלוח הודעות כלל אם אין לך תמונה. מרגיז מאוד ופוסל אותם עקרונית בעיני.

שבע ברכות - פחות "מבחר" משליש. הרוב שם קצת יותר תורניים\חרדים מבשליש. יכולת סינון לפי קריטריונים תורניים - גבוהה. גם לפי האחרים. ניתן לשלוח עד 2 הודעות ביום במנוי חינמי. יש שבועיים ראושנים ללא תשלום + 10 שקל לחודש הבא. ניתן לעשות אח"כ מנוי חודשי במחיר יחסית שפוי או שנתי.

הבאר - "מבחר" אפסי לעומת ה2 הקודמים. העקרון שלו הוא שהם מוודאים שהפרופיל מאומת ומחייבים תמונה גלויה. בד"כ בנות מעדיפות את הנ"ל. 

בנוסף דוחפים לעבוד עם מאמנים מובנים באתר. מבחינת סינון תורני - אפסי. כל אחד כותב כמה מילים על "מה היהדות שלו" וזהו. מרגיש כמעט כמו אתר חילוני בהקשר הזה. לא זוכר עלויות.

מיזמים:

שגרירים בלב - עלות 160 ש"ח להרשמה חד פעמית (למיטב זכרוני). העקרון שם ששגריר מדבר עם שגריר אחר עליך. אמור לאפשר קצת מרווח נשימה למוצעים + צד שלישי שיכול לעזור ביצירת הקשר.

נכון להיום יש להם כמות זוגות די מרשימה אם כי צריך לזכור שבסוף מדובר על הרבה מאוד שדכנים ("שגרירים") כך שההצלחה אמורה להתחלק בינהם. תורני למדי למיטב ידיעתי.

אלגו - חינמי. בוט שממלאים לו שאלון ואמור להשתמש בבינה מלאכותית כדי ליצור קישורים. לא יודע לומר עד כמה זה באמת יעיל בשלב הזה.

252 - לא מכיר את החלק ה"שדכני" שבו. באופן כללי מתרחק ממקומות שמנסים לדחוף לי טיפולים\אימונים\קורסים בצורה אגרסיבית.

הרוב המוחלט של כל הנ"ל מתבסס מאוד על תמונה וחיצוניות (לפחות בשלב ההתחלתי).

גילוי נאות - הייתי בכל הנ"ל (מלבד 252) ויצאתי מהם. בעיני עשו לי יותר נזק ממה שהועילו. אם היו "מכריחים" אותי להמליץ על אחד הייתי אומר על שגרירים בלב + שגריר טוב ונמרץ (חשוב).

אם כבר מחליטים להכנס לנ"ל - עדיף כבר לכמה שיותר (לפחות למסלול החינמי). להגדיל את הסיכויים.

בע"ה ה' יראה את ההשתדלות שלך וישלח לך את בעלך עוד השנה.

שליש גן עדן 

הבאר

שבע ברכות 

הם אתרי הכרויות בו את מעלה כרטיס ויכולה ליצור קשר עם המעומדים השונים 
בכל אתר יש מסלולים חינמיים ובתשלום ובהתאם לכך את יכולה לפעול

אתר הבאר עובר סינון קפדני ע"י ת"ז.. שבע ברכות שייך להידברות ונשמע לי שהסגנון שם יותר שמרני 

אלגו - בוט שאתה ממלא פרטים וע"י AI מציע לך הצעות 

שגרירים- לכל מועמד יש שגריר והוא מחפש בשבילך הצעות במאגר כך שבסוף המועמד לא חשוף לכל המאגר ומקבל רק הצעות רלוונטיות מהשגריר שמכיר אותו.

252 זה פרויקט ללימוד זוגיות, יש להם גם מאגר בין המשתמשים בדומה לאתרי הכרות..

@לגיטימי?   תתן סקירה מקיפה וסטטיסטית יותר

* נקודה ראשונה - בדרך לבניית בית, אין בלעדיות

יש תחומים בחיים בהם זה לא יפה לפעול בשתי דרכים במקביל. בתחום שלנ"ו - אפשר וכדאי לנסות דרכים שונות להכיר (כמובן שברגע שמכירים מישהו, אז יש בלעדיות). אין מניעה לפנות לשדכנים, ולאתרים, ולמיזמים, ולחברים וכו' וכו'.

* נקודה שנייה - אתרי היכרויות קלאסיים. כולם כאן עולים כסף, הסכום והמסלול משתנים.

אתרי היכרויות הם דרך להרחיב את מעגלי ההיכרויות. אבל מבחינת מפעילי האתרים, זה עסק כלכלי לכל דבר ועניין.

מסקר שפירסמו ארגון "באים בטוב", 6% מהזוגות במגזר הכירו באתרי היכרויות. (לעומת 51% שהכירו דרך משפחה וחברים). יש גם משהו שובר לב לראות כמה רווקים ורווקות יש באתרים....

אתרי ההיכרויות הם קצת שונים זה מזה בפלטפורמות שהם מציעים. קראתי להם קלאסיים כי צורת ההיכרות היא קלאסית - יש כרטיסיות של נשים, של גברים, אפשר לדפדף ולשלוח הודעות (תחת תנאים מסוימים). דברים שלא עונים על ההגדרה הזאת יהיו בסעיף הבא.

כפי שכתבו כבר, שליש גן עדן הוא האתר הגדול ביותר. כל אדם בעולם יכול לראות את הכרטיס שלך, אבל רק אם הוא מנוי יכול לשלוח הודעה. את יכולה להיכנס ולהסתכל שם על כרטיסים של אנשים. שליש זה אתר של יזמים פרטיים שהקימו את זה כעסק כלכלי. שבע ברכות הוקם כזרוע של הידברות, וכתבו גם על מי נמצא שם. אציין שלפני כמה חודשים האתר נפרץ, ואני מניחה שעכשיו הם עיבו את האבטחה. אתר הבאר קם כדי להעניק יותר מוגנות - הם בודקים (באמצעות ת.ז.) כל אדם שנרשם כדי לוודא שרושם את עצמו כמו שצריך (מצב משפחתי, גיל, למנוע ל"ע מקרים כמו בשרשור הזה: תזכורת: צריך להיות זהירים. - לקראת נישואין וזוגיות). עוד דבר שמייחד את האתר הזה זה שיש להם צוות של שדכנים, שיכול להציע הצעות ולהיות צד ג' אם יש רצון בכך (במקום לפנות ישירות). 

היכרויות של 252 - נפתח כפלטפורמה להכירויות של הפרוייקט - שהדגש שלו הוא לא היכרויות, אלא אימון והדרכה. לכן הוא כנראה הכי ירוד מבחינה טכנולוגית.

* נקודה שלישית - מיזמים נוספים

# אלגו - בוט בוואטסאפ. חינמי. נרשמים וממלאים שאלון, והבוט מוצא לך התאמות על סמך שאלון ההיכרות שלך ושלו. בניגוד לאתר היכרויות, אי אפשר לעבור בין הפרופילים, וישלחו לך רק פרופילים רלוונטיים (אחד בכל פעם). אפשר להגדיר הגדרות, כמו לסנן לפי קריטריונים מסוימים, לבקש להיות השני שיקבל את ההצעה (אחרת הסדר רנדומלי, ואין איך לדעת אם הצד השני אמר כבר כן). זה כנראה המאגר הכי גדול של המגזר מבחינה מספרית.

# שגרירים בלב - מעין אתר היכרויות לשדכנים. כרוך בעלות חד פעמית של הרשמה. השגריר מייצג אותך בפני השגרירים האחרים, ומחפש עבורך מדוייטים פוטנציאלים. כל שגריר מייצג מספר קטן יחסית של מועמדים, שלרוב הוא מכיר אותם באופן אישי. לכן גם תלויים בשגריר עצמו, עד כמה הוא משקיע. הם פירסמו שמתארס אצלם זוג כל שלושה ימים (לא יודעת אם הנתון הזה עדיין עדכני).

נקודה רביעית - אלו הדברים שהופיעו בהודעה. אבל יש עוד מיזמים נוספים שנראה לי שווה להזכיר:

# קורעים את הים - קבוצת וואסטאפ של עמותת קול רנה. מעבירים בה כרטיסיות (ללא תמונות, אפשר לבקש באישי): https://kol -rina.org.il/%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9D/

במקביל, יש עוד עשרות אם לא מאות קבוצות וואטסאפ נוספות שבהם אנשים מעבירים כרטיסיות.

# דאבל - דומה לאלגו. עלות סמלית. נרשמים, ממלאים פרופיל, והוא מציע לך התאמות על בסיס זה. להבנתי, כל יום שלישי הוא מציע לך מישהו, ובמקביל מציע לו אותך. יש כמה ימים כדי לענות כן\לא\אולי. אם שני הצדדים מאשרים הפרטים מועברים, אם אחד הצדדים אומר לא אז לא, ואם מישהו אמר אולי והשני כן - אז כנראה שיופיע שוב באחד מימי שלישי הבאים.

# קרובים - פלטפורמה שמיועדת להכיר בין אנשים שקרובים אליך, במינימום פדיחה. הרעיון הוא שכשאת נרשמת, את רושמת מספרי טלפון של אנשים שהיית רוצה לצאת איתם (הם קרובים אלייך, ולכן יש לך את המספר שלהם... או שאולי יצאת איתם בעבר?). המערכת שולחת להם הודעה מערכתית ומזמינה אותם לעשות כנ"ל. ביום מסוים (וצריך לבדוק מתי יש להם יום כזה) הם מבצעים הצלבות, ובודקים האם יש אנשים שמעוניינים לצאת אחד עם השני, ואם כן, מעבירה פרטים.

# חיבורים - מיזם שמאמין בליווי בתהליך, ולכן כל נרשם מלווה במנטור, שגם מחפש עבורו התאמות במאגר. יש מסלולים שונים, חלקם בעלות חד פעמים.

# יש כאן עוד מיזמים נוספים, ואין לי זמן כרגע להרחיב: https://taciru.co.il/%D7%9E%D7%99%D7%96%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%99%D7%9D/

# נקודה חמישית: את מי את מחפשת? איפה נראה לך שהוא יהיה?

התשובה הזו שונה אם את מחפשת מישהו בן 22 או 32.

צריך לדעת לענות על שאלות כמו האם את מחפשת מישהו שיהיה אברך בישיבה? או שאולי כבר עכשיו אברך בישיבה?

ואז הייתי פונה לשדכנים של ישיבות שבהשקפה דומה לשלך.

את יכולה גם לעבוד הפוך - איפה מישהו שמחפש מישהי כמוני היה הולך לחפש? ומנסה להגיע לשם.

בהצלחה!

חבר שלי פרסם אותי שם פעם. 90% מהפניות היו - "נא לשלוח תמונה" בלי שום דבר אחר. אז לצערנו אי אפשר לבנות על זה.

המחלה של התמונות טבועה עמוק.

הפלטפורמה היא שונה משאר הפלטפורמות שהיא פחות זמינה.. צריך למצוא מישהו שגריר. לא תמיד זה הכי זמין בעולם. למרות שלאחרונה התרבו מספר השגרירים ובהרבה קבוצות חברתיות אפשר למצוא אפילו כמה שגרירים (בוגרים של ישיבה, בוגרות של מדרשה וכולי). 

כל שאר הפלטפורמות, את פשוט נגשת לאינטרנט נרשמת (משלמת) וזהו. זמין ממש.