פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 81)

וזה באמת קשה, כל פעם לפתוח את הלב מחדש, לחשוף את המקומות הפגיעים שלנו, ולהיחשף למקום הפגיע של מישהו אחר - ולהיפרד.

ברור לי למה התהליך הזה מחספס את האיזורים האלה, למה אנשים נמצאים במגננה.

אבל בעיני את לא צריכה להרגיש רעה. זה שזה לא מתאים ולא הולך עם מישהו, ממש לא הופך אותך לרעה. נכון, להיפרד ממישהו, במיוחד אם הוא רוצה להמשיך, זו חוויה לא נעימה, והיא פוגעת, כי היא הורסת לו את הפוטנציאל שהוא רואה - אבל כולנו מבינים שמה שמניע אותנו הולא לא רוע.

ואיך שאני מכירה אותך, אני בטוחה שאת עושה את זה בצורה רגישה ועדינה.

אבל באמת הלוואי שלא תצטרכי לעשות את זה יותר, שהבא כבר יהיה זה שתתחתני איתו

נראה לי שדייטים הם מחייבים אותנו לבחון את הגבול בינינו לזולת.. לכל אחד יש את החיים שלו, התקוות, האכזבות, הפחדים, החוזקות והחולשות שלו.. בשלבים ראשונים כדאי לתת קצת ממני לזולת וקצת מהזולת אלי, אם ישר מתמסרים למשמעויות גדולות אז גם הפרידות יהיו משמעותיות מאוד.. זה לפחות הראש שלי, לא חושב יש פה נכון או לא נכון ברמה האובייקטיבית. מדובר במערכת ניהול סיכונים שכל אחד לוקח באופן שמתאים וטוב לו

ככה זה בכל תחום בחיים. מדען צריך לטעות שוב ושוב בדרך לתגלית מרעישה, איש עסקים מקבל החלטות מוצלחות יותר או פחות וכן הלאה. בואו ונהיה ציניים: במקרה שלך, את לכל היותר תבזבזי X שעות על דייט לא מוצלח, לא מעבר לכך. אבל חייבים לנסות, כדי להבין מה ומי את מחפשת.

מסכימה איתך, אי אפשר להחליט רק לפי התכתבות בוואטסאפ. אתם לא מכירים.

וגם בהמשך אני בכלל לא בעד להתכתב הרבה, לפחות לי זה לא היה טוב. והייתי אומרת מראש שהתכתבויות ארוכות פחות בשבילי ושיח שהוא מעבר לטכני הוא לשיחת טלפון...

אולי תנסי פעם הבאה לחתוך את האפשרות לשיח ארוך בוואטסאפ? תזרימי מהר ל"מתי אתה פנוי לדבר בטלפון?" למרות ש10 הודעות זה לא ארוך בכלל...

טוב נו, יש אנשים מיוחדים... והבחור המתוק שיזכה בך יהיה הכי לטעמך והלוואי ויהיה בבהירות בעז"ה

גם לדעתי כדאי להפחית עם ההתכתבויות בהתחלה ואפילו עם שיחות הטלפון. לברר פרטים מינימליים נדרשים ופשוט להפגש.

יכול לומר לך שפעם הייתי מתכתב יותר ואח"כ יותר לכיוון שיחת טלפון. בד"כ כשזרם לשיחת טלפון גם המשיך לפגישה אח"כ (אם היה שייך).

הכל כמובן בנחת, יש גם צד שני להתחשב בו.

התכתבויות באתרים.

גם אתה מרגיש שוני?

ה"שפע" המזוייף פשוט עשה לי לא טוב.

(וגם לא הייתי לפני הקורונה...)

כן שמתי לב שככל ש"השתפשפתי" שם הפחתתי בהתכתבויות.

קודם כל מבינה אותך לחלוטין אני באותו מצב..

מה שכן ממליצה לך להתכתב מעט באתר ורק למי שנכון לך..מי שרציני לא ימרח את זה יותר משתיים שלוש הודעות ואז יבקש ישר לעבור לטלפון ואז תתני מספר..

אל תציעי מעצמך , לפחות לא על ההתחלה. ככה תסנני לך את הרצינים באמת. את לא שם לשעשע אף אחד..

ושכן מדברים עדיף בטלפון .וואספ לדעתי נועד ליום טוב בוקר טוב ותו לא..

ואל תתאיישי האחד שלך יגיע.

לא כל מי שלא מיד רוצה להתקשר הוא לא רציני. יש כאלו שחוששים, לא מכירים או סתם רוצים לברר קצת יותר.

אז למצוא את האיזון בין 2-3 הודעות לבין התכתבות בלתי נגמרת שלא מוליכה לשום מקום.

לפעמים זה סתם בזבוז זמן ועלול לספק רושם לגמרי לא נכון, או שסתם מדברים יותר מדי ואז נפגשים ומתאכזבים, המקום לדמיונות גדול מדי...

לדעתי הכי נכון זה לדבר בוואטסאפ קצת, לראות שיש כיוון ופשוט לקבוע דייט כמה שיותר מהר ואפשרי, ושם כבר הבדיקה…

בע״ה יהיה בסדר בזמן הנכון…

יכול להיות שהוא סתם מצא סיבה ״נוחה״ לו להגיד לך, ואולי פחות נראה לו הסגנון או המראה או אפילו השיח, וזה לגיטימי ובסדר. ויכול להיות יותר גרוע,  שהוא דיבר עם מישהי במקביל וזה נראה לו פחות מתאים לעומתה(שזה נורא נורא, והרווחת). בכל מקרה לא חושב ששווה וכדאי להיכנס ללמה הצד השני עשה מה שעשה או בכלל להתמקד בזה. לא הלך? הסתיים? לטובה יאללה קדימה הלאה.

מה שכן? פחות נחמד לראות את המילה ״יצורים״ רק בגלל שמישהו הרגיש שפחות מתאים לו, או שהסף שלו להתאמה שונה משלך…אפשר להתבאס, אבל…השיח הזה לדעתי דיי לא מכבד.

שיהיה המון בהצלחה.

אז למה מלכתחילה? חחחח

בסדר נו מה שטוב לך מי אני

ואחרי שהוא החליט שזה לא מתאים נזכרתי בכרטיס שלו באתר הכרויות ושם היה כתוב שמחפש מישהי עם סבלנות להומור המוזר שלו. כלומר הוא מודע לכך שיש לו הומור מוזר.

אם אתה שואל אותי בחור רציני שמחפש זוגיות למטרת חתונה, בשל רגשית היה עובר לטלפון ולא מתחבא מתחת לתירוצי לא משדרים על אותו תדר. שוב בהנחה וזה לא נפסל על שניים וחצי משפטים שאמרתי שם ושוב איך אפשר לשפוט או להסיק מכך על אדם שלם? בפרט משבינה מלאכותית סרקה את הפרטים שלנו ואנחנו מחפשים דברים זהים? נשגב מבינתי.

לקחתי את זה קשה כי א. אני כבר שנים בקלחת הרווקות ופשוט כיף לי, ב. כי הוא לטעמי מאוד ועד שמגיע אחד שלטעמי ומעוניין גם בי (כשיש התאמה הדדית נדיר בפני עצמו) זה ירד בגלל התכתבות שהוא הוביל עם הומור מוזר שלו.

מתסכל מבאס, יעבור לי

מזדהה עם א.

אבל תמיד תזכרי שההומור שלו בסוף היה אחלה סנן בשבילך וכנראה שלא הייתם מתאימים. הוא כנראה היה מוזר מדי בשבילך במציאות, ואז גם אם נראה שהוא לטעמך זה בשניה היה מוריד לך…

יהיה טוב, הכל לטובה בע״ה יגיע הבחור בקרוב

לבחור הבא

לא קולט אותי, ממהר לפסול - בין אם זה כבר בשלב ההצעה, ובין אם זה אחרי דייט אחד.

בעניין הספציפי שהעלית, אני חושבת שכדאי לנסות שוב.

לשלוח לו הודעה, ולהסביר לו שאת דרך הודעות כתובות עם אדם זר זה אחרת לחלוטין מאשר שיחה פנים אל פנים, ושאת מבקשת שייתן הזדמנות לקשר הזה לצמוח. שדווקא הומור מוזר עושה לך את זה, אבל רוצה לחוות את זה מקרוב. ושבעינייך יש בכרטיס שלו הרבה דברים שאת חושבת שיוכלו להתאים, שאת רואה פוטנציאל בקשר הזה. (וגלידה עלייך )

אלא אם כן הלא כבר סופי מבחינתך.

ואם הוא סופי, או שאחרי ההודעה הזאת הוא עדיין מסרב, לשחרר. אולי באמת יש כאן משהו אחר.

אני לא חושבת שיש כללים שנכונים תמיד.

אני חושבת שכשאנחנו מתכתבים בהודעות, אנחנו מפספסים רמה של שיח (ולפעמים זה גם עולה פה בפורום) - אנחנו לא שומעים את המנגינה שבה הדברים נאמרים. קשה לשמוע את הסאבטקסט. את הנימה.

אני מכירה לא מעט אנשים שיש פער רציני בין איך שהם נשמעים בכתב, ואיך שהם נשמעים בשיחה. (וזה גם תזכורת בשבילינו פה, אנחנו מכירים פה אנשים דרך הכתיבה שלהם, ובמציאות זה יכול להיות אחרת לחלוטין).

ואני חושבת גם שכולנו שיפוטיים, ברמה כזו או אחרת. אנחנו בוחנים כל דבר, מוצאים דברים שמוצאים או לא מוצאים חן בעינינו. ואני חושבת שצריך להיות מודעים לזה, כדי שנזכיר לעצמינו לתת הזדמנות, לא למהר לחרוץ את הדין. אולי בדיוק עבר על הצד השני יום קשוח, אולי יש הסבר אחר לאותה נקודה שלא מצאה חן בעינינו. לתת הזדמנות לעבור את השלב של המבוכה, של ההיכרות והמפגש עם אדם זר.

רציתי לרמוז בכך שהוא הסיק מסקנות נחפזות. מנגד אני לא ארדף ולא אתחנחן לבחור עם הומור מוזר ששפט אותי, לא מתמודד ככול הנראה כם אתגרים. מרגיש לי שיש שם משהו שלא קשור אליי.

ויתנו לך מקום

לא יילך.

כל קשר הוא עולם ומלואו, וכל פעם מחדש יש לנו את הפוטנציאל לבנות בית מתוך הקשר הזה.

נסה לראות מה אתה יכול ללמוד מהאכזבות האלה, איך אתה יכול לבוא יותר טוב לקשר הבא שלך, אתה אתה מתעצם מתוך השבר.

אבל,

אני לא חושבת "שהיא תגיע אליך" - אלא שאתה צריך לעשות מאמץ להגיע אליה.

ואני לא חושבת שאתה צריך להתנות את הנישואין שלך כדי למלא את פיך בתהילות לה'. הרי גם היום, מתוך הרווקות, אני בטוחה שיש לך מספיק במה למלא את פיך כל היום.

ואני לא הייתי רוצה להבין את הטובה, אני לא חושבת שאנחנו מסוגלים לכך במוח האנושי המוגבל שלנו בעולם הזה.

יש חוסם תמונות- wizimage, שזה חוסם לך כל תמונה, ורק אם אתה מעוניין לראות את לוחץ על סימן של עין, או אם אתה רוצה לפתוח את כל האתר אתה לוחץ בסרגל למעלה על התוסף ובוחר שכל האתר ייפתח עכשיו. ברגע שמרעננים זה חוזר לחסום (לא זוכר אם יש אפשרות לחסום לתמיד....). אני משתמש בזה, וזה פשוט חזק....

כמו שאמרתי, הוא חוסם גם את תיבת הטקסט של כתיבת ההודעה.

זה קרה עם העדכון של המראה של האתר,  @משה אמר שהאפשרות היחידה זה לבטל את החוסם באתר.

מסויימים

עכשיו ניסיתי להפעיל אותו שוב בדף הזה, והוא לא חוסם את תיבת הטקסט.

כנראה שתיקנו את זה.

תודה!

תמיד אפשר להוסיף מסננים חדשים

וכל 3 שרשורים יש שורה של פרסומת.

יש פעמים שיש גם סרטונים שמפריעים. חוסמים הרבה פעמים את תיבת הטקסט שכותבים בה.

עכשיו אין.

כנ"ל במחשב עכשיו

הבעל מקצוע שלי שומע טורקית

אנחנו חברים מאוד טובים

הקודם היה רוסי ..

מבחינתי שידבר מה שבא לו רק שהחדר יהיה מושלם

ביקורתי כלפי אשתך והיא תהיה ביקורתית כלפיך.

המוזיקה שאתה שומע כל כך גרועה שאתה צריך להיות אסיר תודה מי שמאפשר לך לשמוע אותה

או לחלופין, קל מאד לגרום לך להיות אסיר תודה

ויש לי עוד סיבות להעריך את אחותי כמו שיעורים פרטיים במתמטיקה שהעלו אותי הקבצה.

ואם תגדל בבית שכולם מרגישים חייבים לנהל לך את החיים, תדע להעריך את מי שהיה לו צניעות

שתהיה תמיד מוקף באנשים שמאפשרים לך לעשות מה שטוב לך

ברוך השב?

ז"א שלפעמים צריך כחלק מהחיים לשנות הרגלים כאלה ואחרים ואם לא מבינים את זה לבד אז הבת זוג תצטרך להאיר.

ואתה בתור אדם בוגר צריך להבין את זה.ככה זה כשחיים בזוג.

אני הייתי אומרת שהבחורה יצאה בזול אם היא נפגשה עם מישהו שהתנהג ככה.

בן אדם שמשליך את הבעיות המשפתחתיות שלו על כולם הוא בהחלט לא יציב מספיק לקשר רציני.

אתה לא רואה שלהגיד שמישהי שמחליטה לסיים קשר בגלל שהיא שיפוטית ולא בגלל סיבות לגיטימיות, הרעיון הזה שיפוטי בפני עצמו.

ובוא נעצור פה את הדיון, ממש אין לי כוח לשרשורפלצת.

אני חושבת שלא תקבל תוצאה רצויה של הרחקת בחורות שיפוטיות וביקורתיות, אלא הרחקה של כל הבחורות.

הנה ניתוח של מה שכתבת:

אהבה בין אחים לדעתי זה משהו בלתי מותנה ומובן מאליו. 

אדם שצריך להוכיח לי שהוא אוהב את האחים שלו, יש משהו מטריד בזה.

מי שאומר לי שהוא אוהב את אחותו כי היא נמנעה מלהגדיר איזה מוזיקה הוא ישמע, אחשוב שמשהו כאן ממש לא תקין. למה? קודם כל, משתמע מזה שאתה אדם קטנוני שמתחשבן על כל דבר ועניין, ורואה את החיים כמשוואה של קח ותן. היא לא מתערבת לי = מגיע לה עוגה ושאעזור לה בשיפוץ. ואם היא כן מתערבת, לא היית עוזר לה? בנוסף, למה שאחים יגדירו בשביל האחרים מה הם יכולים\לא יכולים לעשות? ממתי זה התפקיד של אחים?

להכין עוגה כל פעם לאדם שאתה אוהב זה גם לא תמיד הדבר הכי טוב לעשות מבחינה בריאותית...

מעבר לזה, כשאני מנסה לבנות קשר עם מישהו, אני לא מחפשת שיביא לי הוכחות (לדוגמה, יראה לי תמונות) לקשרים שלו עם אנשים אחרים. יש הבדל מאוד גדול של איך שאתה מציג את זה, ובאיזה הקשר.

אני חושבת שכולנו ביקורתיים. כולנו שיפוטיים. ומי שאומר שלא, מתכחש לזה - במיוחד שאנחנו מדברים על דייטים עם אנשים שאנחנו לא מכירים. כשאנחנו מתחילים להכיר מישהו, אנחנו יכולים להעריך אותו על מי שהוא, ולהיות פחות שיפוטים וביקורתיים לגביו.

זה מאוד לגטימי ואפילו הכרחי, שיהיה קשר יותר טוב עם אח או אחות שידע להתנהג בצורה טובה יותר.

וזה לא תן וקח, כי אנחנו נותנים לשני כל מה שאנחנו יכולים בלי להתחשבן על היחס בין הנתינה של אחד לעומת האחר.

כל אחד נותן מה שיכול.

לפני שידעתי לאפות, לא הכנתי שום עוגה.

שאלת למה שאחים יגדירו לאחים אחרים מה לעשות.

יש לי עוד אח ועוד אחות שהגדירו לי איזה מוזיקה לשמוע. האחות השניה דרשה ממני לא לשמוע את בריטני ספירס כי היא היחידה שמסוגלת להניח שאני שומע אותה, דבר שלא קרה מעולם. עד היום אני קורא לה בריטני ספירס בפלאפון שלי.

(ועוד הערה קטנה: אני מבקר את אחותי בשבתות, שמימלא יהיה עוגה, כך שזה רק מקל על ההכנות לשבת ומגוון קצת יותר את התפריט)

אני חושבת שהבעיה במה שכתבת כאן זה איך אתה מציג את זה, ובאיזה הקשר.

חוצמיזה, אני חושבת שדווקא תפקידם של אחים זה לבקר ולשפוט יותר מאחרים.

זה להגיד לנו דברים שאולי אנחנו לא שמחים לשמוע, שלא עושים לנו נעים.

אני לא חושבת שתפקיד האחים שלי לחנך אותי, ואני לא חושבת שתפקידי לחנך אותם. לכן הביטויים של "הגדירו לי", "דרשה ממני" לא שייכים פה. אבל - ספציפית בהקשר הזה - הרי יש כאן משהו הלכתי, לא מדובר כאן בהעדפה סגנונית, לכן הביקורת יותר מובנת לי. אבל כביקורת, לא כדרישה או הגדרה, כי זה מה שאתה בוחר לשים לעצמך באוזניים (אני מניחה שזה המקרה, ולא שמדובר במה אתה משמיע בחלל המרכזי של הבית).

אם היית מציג לי את זה בדרך כזאת, הייתי יכולה לחשוב בקלות שקשה לך לקבל ביקורת, גם מצד אנשים שאוהבים אותך. שאתה נוטר, ושומר את הכעס (השם בטלפון).

אני מתכוון להתחיל בחיובי. לספר על היחסים הטובים עם האחות הגדולה.

מאוחר יותר מדברים על הבעיות.

מתבקש:

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&opi=89978449&url=https://m.youtube.com/watch%3Fv%3DknPH5XHggs4&ved=2ahUKEwiRl6X4yt6AAxVug_0HHUuqAykQwqsBegQIDxAG&usg=AOvVaw2_YBnP5ATVRByHUK1eYfhj

שירת נשים

אם תנתח את האופי של מערכות היחסים שלך בפגישה אני חושבת שבהחלט תתקבל תוצאה רצויה. 

שניים שיכולים להתאים 

תבדקו את להקת עניין אחר של נועם יעקבסון. יש להם להקה ודיגיי והם מתאימים לכל מיני קהלים

שנית, נראה לי עדיף לשאול בפורום המקביל - נשואים טריים.

אם לא תמצא תגיד לי ואשלח לך מספר בפרטי

הייתי בכמה חתונות שלו וגם קצת מכיר אותו אישית והוא פשוט טוב ומשמח ויודע להיות מחובר לקהל

תעשי את זה מול שדכנית הפורום. @ברוקולי

מינימום של כללי זהירות ברשת.

אני לא חושבת שכאן מסתובבים הרבה כאלה. 

אולי כדאי לפנות לכמה מהשמות כאן: רשימת שדכנים התשפ"ב - לקראת נישואין וזוגיות

שכתוב שמשדכים בציבור החרדי. ויש שם גם מיזמים וקבוצות שנשמעים לי רלוונטיים.

בהצלחה!

מומלץ בחום

ששכחתי לציין מפאת העייפות..

הסיבה שכתבתי בכלל את הפוסט הזה הוא למה יש לי נקיפות מצפון?? בגלל שיוסי התקשר ורוצה לצאת לדייט ושדחיתי אותו הוא לא הבין ונפגע למה כזה מהר יצאתי עם אחר..

פשוט נמאס לי לחכות להם אני רוצה שמישהו יהיה רציני וירדוף ולא ייתן לי להיות על הולד ואז להתקשר אחרי יומיים ולהואיל בטובו להזמין אותי לדייט 

אבל לדעתי את פוגעת בעצמך, שלא לדבר על הבחורים שאת פוגעת בהם...

זה לא לעניין לדעתי להתחיל קשר לפני שסגרת אחד אחר.

זה מובן שאת לא רוצה להמתין סתם. אבל במבט ארוך יום יומיים זה לא הרבה זמן יחסית לחיים...אם קשה לך להמתין זה לא סיבה לפספס את האפשרויות שיש לך בדרך, את עלולה למצוא שרצת ורצת ופיספסת את מי שהיה בדרך בשביל להגיע אל האחד הבא שאולי הוא יהיה הבחור המושלם בשבילך.

אבל אולי זה לא ככה, אוולי דווקא לוקח זמן להכיר את הבחור המושלם ובמרדף אחריו את עלולה לפספס אותו בעצמו.

דבר נוסף

אולי הבחור המושלם לא יהיה מהסוג הרודף כמו שחשבת, אולי בשביל לחזר הוא יצטרך להכיר אותך קצת...אל תסגרי לך את הראש על דברים כאלה, זה באמת חבל לדעתי. עומד שם בחור עם אופי כשרונות נטיות, לכל אחד יש את הדרך שלו להביע את הרצון שלו באישה, לכל אחד יש את הקצב שלו. ממש חבל לפספס בחור רק כי לא התנהג כמו שחשבנו שצריך להתנהג 

ובאתרים מלאא מתקשרים קובעים ומבריזים...

חושבת שאם היה רציני מספיק  היה עושה מאמץ ולפחות מנסה להפגש יום למחרת או קובע משהו אבל להשאיר באוויר זה לא לעניין..

שתביני זה לא תקופת חיזור אפילו עוד לא דייט ראשון

אז אני רואה בזה טיפה זלזול אפילו שהוא נותן לי לחכות

שנכון כל פעם להתמקד אך ורק בקשר אחד.

לא בטוחה שהבנתי לגמרי את התיאור שלך -

יש בחור 'יוסי', שקבעת איתו ראשון, ואז הוא הבריז, ולא שמעת ממנו.

בנתיים יש בחור אחר 'X', שאיתו נפגשת, והוא פחות הסגנון שלך, אבל את מעוניינת להמשיך ולבחון את הקשר הזה.

ובנתיים יוסי חוזר אלייך, ומעוניין להיפגש.

יש לי ביקורת על ההתנהלות הראשונית, אבל הלכה למעשה זה לא רלוונטי. (אם זה מעניין אותך, אני יכולה להרחיב בעניין).

מה שלדעתי נכון לעשות עכשיו, זה להסביר בצורה יפה ליוסי איך את ראית את הקשר בינכם - את חוסר התקשורת (ואני רוצה להדגיש כאן - נראה שזה מבחינתך. מאיך שאני קוראת איתך, הוא היה בקשר איתך כי הוא עדכן אותך שהוא עמוס ועוד שלח לך שבת שלום), ולכן בחרת לעבור לקשר עם מישהו אחר. שאת מרגישה שזה לא בסדר שמחזיקים אותך על הולד. שיומיים לא מעדכנים כלום. שזה צעדים חשובים לדעתך לבניין אמון וקשר. ובנוסף, שזה חשוב להתמקד אך ורק בקשר אחד. (בדיוק כמו שאת לא היית רוצה שמישהו ימקבל אותך, זה לא בסדר שאת תמקבלי מישהו אחר). ולכן כרגע זה לא רלוונטי, אבל אם בהמשך זה יהיה תצרי איתו קשר.

לעניין נקיפות המצפון, זה משהו שתמיד יהיה. זה משהו שצריך ללמוד להתמודד איתו. כי תמיד יהיה מישהו שהוא יותר - ואפשר להכניס פה שורה שלימה של קטיגוריות, מה יותר. אבל אנחנו לא מחפשים את הכי, אנחנו מחפשים את מי שמתאים לנו. ולכן צריך להתמקד במי שאנחנו יוצאים איתו, ולהתייחס כאילו שאר הגברים בעולם לא קיימים. לבחון האם הקשר שלנו הוא טוב, ולא האם יכולתי ליצור קשר יותר טוב עם מישהו אחר. לבחון האם יש לנו רצונות ושאיפות מתאימים, ולא האם יהיה מישהו אחר שהשקפות העולם שלו יותר יתאימו לשלי. לבדוק אם יש כבוד והערכה הדדיים, ולא אם קיים אדם אחר בעולם שיעריך ויכבד אותך יותר ולהפך. וכן הלאה.

כשאנחנו בוחרים באדם אחד, באותו זמן אנחנו גם בוחרים שלא להיות בקשר עם שאר הגברים בעולם, וזה ויתור, והגיוני מאוד שיהיו ייסורי מצפון על העניין. אף אחד לא יכול להבטיח לך שתבחרי נכון. אף אחד לא יחכה לך עם הודעה רשמית וחגיגית שבחרת נכון (או לא נכון ח"ו). זה העולם שאנחנו חיים בו, ואנחנו צריכים להתמודד עם ההשלכות של הבחירות שלנו. אם את מרגישה שבכל החלטה שאת מקבלת בחיים יש לך נקיפות מצפון שאוכלות אותך מבפנים, אולי כדאי לשקול עזרה מקצועית.

מה שמיקבלתי זה רק שיחות..כי מי שבאתרים יודע שהרבה פעמים לא חוזרים,הפגישה לא יוצאת לפועל ועוד ועוד...

פעם הייתי מחכה מדברת רק עם אחד אבל אני גרושה שנים  ומן הסתם לחוצה...

לגבי יוסי הבחור הראשון והיחיד שקבעתי איתו לדייט, הבריז לי שעתיים לפני אחרי שהוא יזם את הפגישה, כאילו אם אתה קובע אז תפנה ערב כמו שצריך.. הבנתי באותו יום אבל למחרת אתה לא מעדכן ?? אפשר בשתי מילים בוואצפ לקבוע פגישה ..לא הרגשתי שזה מכבד אותי..הרגשתי שמשאיר אותי באוויר.. ורק יומיים וחצי אחרי שהבריז נזכר לשאול אם שייך לצאת...

אז כן לא חיכיתי ויצאתי עם אחר שיותר התעניין והתקשר ודחף לקשר..

חושבת שעשיתי את הדבר הנכון..

כל כך איכזבו אותי בעבר. בחורים שיצאתי והייתי בקשר רק איתם ואחרי דייט ראשון נעלמים או לא מוכנים להמשיך..

בגלל זה הבחור שנפגשתי איתו עשה לי קצת משהו בלב..

מה בעצם את מבקשת עכשיו?

עצה מה לעשות מכאן והלאה או משהו אחר?

לענ''ד, זה להשקיע אנרגיות לריק ההתעסקות כרגע במי עשה מה ומה היו הכוונות ואם מוצדקות. לכל צד אפשר למצוא חיזוק לנקודת מבטו או להגיד מה לא בסדר בהתנהלות שלו. עדיף שתשקיעי בבנייה של מה שאת רוצה בחיים.

בפועל כרגע יש בחור שבחרת להיפגש איתו ולהתחיל איתו קשר וזה הגיע למציאות, ובחור אחר שלא. ההיגיון אומר להמשיך עם מי שהתחלת ולהגיד למי שזה לא הגיע לכדי פגישה איתו, שכרגע זו המציאות ואת בוחרת להיות בקשר הזה כרגע ולברר אותו. במידה והמצב ישתנה תבררי מה מצבו ואם רלוונטי.

את שאר הדברים שרציתי להגיד כבר כתבו לך קודם. 

לעשות לי קצת סדר במחשבות. אני מניחה שרציתי הכוונה והצדקה למעשיי..פשוט לא יכולה להיות במצב שעובדים עלי או משלים אותי..

הרגשתי טיפה פספוס עם יוסי אך מצד שני זה בחור שלא ממש עשה מאמץ ישר להפגש..ומה גם הוא כן המשיך  להיות מחובר באתר גם אחרי שקבענו פגישה (וכן גם אני נכנסתי רק לבדוק את זה)..

בקיצור ברור שממשיכה עם הנוכחי ..

יש כל כך הרבה חוקים בלתי כתובים בעולם הדייטים שמרגישה לפעמים שזה גדול עלי 🤦‍♀️

כמו שאת מפחדת לפספס הזדמנויות גם הוא לא רוצה לפספס. יכול להיות שהוא מחובר ומגיב לפניות שהוא מתחיל משהו ואם יהיה רלוונטי יחזור אליהן.

זה מה שאני הייתי עושה (כשעוד הייתי באתרים) בהתחלה של קשר.

ולבקש הכוונה וסדר יכול לעזור מאוד, רק רוצה לומר משהו לגבי ההצדקה.

את יודעת, בכל מצב ומציאות שאנחנו פונים החוצה לשמוע מה אחרים חושבים על בחירה שלקחנו, התגובות יהיו פרושות על גבי הציר הזה של בין ''עשית כמו שצריך'' לבין ''מה חשבת לעצמך?". ותמיד יהיו תגובות כאלו וכאלו ומה שביניהן, והעניין הוא לא להיות תלויה במה אחרים יגידו ואיך יתייחסו לבחירה שלך, במיוחד אם אין אפשרות אמיתית לברר ולשמוע את כל הצדדים כולם.

בעצמך את רואה, לאורך השרשור פתחת עוד ועוד פרטים שכשהושלמו חלקים מסויימים של התמונה, התמונה הראשונית נראתה אחרת. ואיך כתבת בעצמך?

"חושבת שעשיתי את הדבר הנכון...".

גם אם אחרים יכירו את הסיטואציה מהמקום האישי שלהם, הם לא נמצאים בתוך הסיטואציה כמו שאת נמצאת בה. ואף אחד לא חווה את מה שאת חווית, ומה שבין היתר גרם לך לעשות שיקול דעת כזה שהוביל לבחירה שלך במצב הנתון. יש לך אחריות לדאוג לטוב שלך ולשמחה שלך ולכך שתרגישי שמכבדים אותך במערכת הזוגית שאת הולכת לבנות, וכן... לרושם ראשוני ולבחירה של הצד השני איך להתנהל מולך יש השפעה על זה. ואם בחרת את הבחירה שלך על סמך ההתנהלות הזו כלפייך, אין סיבה שתרגישי לא בסדר.

(לא יודעת אם עדכנת, אבל במידה ולא, היה מקום לעדכן את הצד השני שהחלטת להמשיך הלאה ולאחל הצלחה. אבל עצם הבחירה לפגוש בחור אחר היא לגיטימית, במיוחד כשברור לך שמבחינתך הבחור ההוא כבר לא רלוונטי במצב הזה.)

ולגבי החוקים מסכימה, ואולי אפשר להפריד בין ''חוקים'' שיש בם קיבעון מסויים שלא מקדם ועלול לתקוע ובדיבור אפשר לפתור אותם, לחוקים שיש בהם כדי לשמור על מוסריות וכבוד שבין אדם לחברו בתוך העולם הזה של ההיכרויות. לגבי הראשונים, אל תתני להם לנהל אותך שם, הרי העניין במפגש הזה הוא שתהיו אתם, ודיבור מאוד יכול להועיל שם. ובסוף, אנחנו מבקשים מפגש אמיתי, פשוט, אוהב, טוב ומיטיב, מלא כנות וחיבור, וזה חלק מהדרך.

שה' יאיר דרכך ושיהיו בשורות טובות בקרוב ממש.

שלא רלוונטי בינתיים.

כתבת יפה מאוד לפעמים קשה לי להתנסח ולהעביר את המסר הנכון ואת עשית זאת במדוייק.

פשוט החלטתי הפעם לשים את עצמי באמצע כי נמאס לי מאכזבות, יצא לי פעם,בין היתר, לדבר עם בחור באתר

מתכתבים קצת כמה ימים, מדברים בטלפון ואז מתברר שהבחור מחפש רק שטויות ולא להתחתן ,ועוד בסוף

שיחה מבקש אם יש לי חברה לסדר לו. אז הוא בנוסף עוד הרבה הרבה לא רציניים בזבזו לי הרבה מאוד זמן.

אז מיקבלתי שיחות למרות שבלבל אותי קצת, מניחה שאתנהל פעם הבא קצת אחרת.

תודה רבה לך ומאחלת לכולם כאן זיווג הגון ושיקימו במהרה בית נאמן בישראל.

בפרק ב' או בגיל מבוגר, לפגישות הראשונות.

את סה"כ מבררת.

נכון שעדיף לכתחילה, לא להיכנס למצב הזה, אבל זה לא אשמתך.

לדבר לצורך בירור כן אבל עד אז..

תודהה

אז לא לצפות לא להרגיש נקיפות מצפון. או ליפול בין הכיסאות.

כמו שאת לא תרצי שיעשו עלייך בדיקה במקביל אל תעשי את זה לאחרים.

אוי כמה שאני שונא לשמוע או לראות מיקבול. מקווה שלא עשו לי את זה, כל כך דוחה. פסילה במקום.

עשיתי את שלי.

מסקנה? לא למקבל!!! אין בזה ברכה!

לא מכבד לא אותך ולא אותם.

תנסי להחליט על אחד, נראה לי שהרציני יותר, ואולי תגידי לשני שראית שהוא לא יוצר קשר אז את חותכת.. 

הרבה חווים את זה

אתה בטוח שאין סיכוי שתהיו יחד? ניסית?

אני לא בטוחה שאני מבינה לגמרי מה בדיוק קרה בינכם, מה היה טיב הקשר בינכם, אבל נראה לי שהדברים בשרשור הזה: קשה. זה בסדר לבכות, ולכאוב. חייבים לתת לזה מקום - לקראת נישואין וזוגיות

יהיו רלוונטיים. כתבתי שם תגובה שלדעתי ראויה גם כאן.

בעיני יש כאן שני דברים:

א. או שיש אופציה לחזור לאותה אחת.

ב. או שאין, וצריך להמשיך הלאה.

אז אם המקרה הוא א, לנסות לברר מול עצמך: 

למה זה לא עבד בפעם הקודמת?

מה השתנה עכשיו, שנותן לזה סיכוי שזה כן יעבוד?

האם יש בקשר הזה נקודת אמת, או שאולי זה רק עצם הלהיות בקשר הוא זה שנותן את התחושה, ולא האדם הספיציפי?

ואם המקרה הוא ב, להבהיר לעצמך:

יש לך קשר בדימיון. היה לו פוטנציאל, אבל הפוטנציאל הזה לא ממומש.

יש הרבה נשים בעולם, וכל אחת היא עולם ומלואה, ולכל אחת תמהיל אחר של תכונות. מסתובבות לא מעט בנות שתוכל ליצור איתן קשר מעולה.

צריך ללמוד להניח את העבר בעבר, ולהתמקד בהווה למען העתיד.

אם אתה מרגיש שזה גדול עליך, ושאתה לא מסוגל להתמודד עם זה - לשקול לפנות לעזרה מקצועית.

(מעתיקה דברים שכתבתי בהקשר קצת אחר)

כל אדם הוא עולם ומלואו. לכל אחד יש את הדברים הקטנים שמייחדים אותו. ואדם א' אף פעם לא יהיה זהה לאדם ב'. אז ככל הנראה היו באותה אחת צדדים מדהימים, דברים שאהבת והערכת. אבל אין לה מונופול עליהם. יהיו אנשים אחרים עם תכונות דומות, אבל עם תמהיל שונה של דברים. יש משהו מפעים, מסקרן, מרגש בבני אדם שכל אחד הוא מיוחד, ושמי שאני יוצאת איתו עכשיו שונה מכל אחד מהקודמים.

ואתה יודע, עם הזמן, הדברים הולכים ומטשטשים. כן, זה שהיה לי איתו קשר ארוך ומשמעותי - גם הדברים שלמדתי עליו הולכים ומטשטשים בזיכרון שלי. גם דברים טכניים, וגם דברים פנימיים.

לא הייתי רוצה למחוק מדויטי עבר מהעבר שלי. בסופו של דבר, זה מגדיר מי אני כיום. החוויות שחוויתי איתם נתנו לי הרבה.

כשאני נמצאת בקשר עם מדויט, נכון שיש לי נקודות השוואה לאחרים שיצאתי איתם. אבל זה לא בהכרח דבר רע - כי אני השתחררתי מהמקום שאקים בית דווקא איתו. צריך לדעת לעבור הלאה. אני יודעת שיש אחרים שאוכל ליצור איתם קשר, ואין לי בעייה להגיד שאת הדבר הזה שהיה בזוגיות הזאת אני רוצה גם בקשרים אחרים.

הדרך שאני עושה עוזרת לי לדייק את עצמי. אני מנסה ללמד מכל זוגיות מה היה שם ומה לא היה שם. ללמוד דברים מהאנשים שפגשתי. ללמוד איך אני יכולה להיות אדם טוב יותר. להגיע לחתונה ממקום עמוק יותר, בוגר יותר, בשל יותר. ללמוד מה הייתי רוצה שיהיה בבית שאקים, ומה אני לא רוצה שיהיה בבית הזה.

רק מעלה אפשרות היא לא בהכרח נכונה

כשאתה מתגעגע דווקא אליה למה אתה מתגעגע בדיוק? לאיזה הרגשה טובה שהיה בקשר הזה דווקא? מה הדבר הקריטי שהיא הביאה שאתה צריך באופן כל כך חיוני?

אני מעלה את האפשרות הזאת אל תבהל מהשם הזה שזה היה "קשר תלותי". מה שקורה בקשר תלותי זה שאחד הצדדים נהיה תלוי באהבה או הביטחון שמעניק בן הזוג כי יתכן ולו חסרה אהבה עצמית או תחושת ביטחון כזאת. בכל זוגיות יש תלות מסויימת והיא בריאה, אבל כאן מדובר במשהו מעבר. יכול להיות שהרגשת כל כך טוב עם הבחורה שהיא נתנה לך משהו שבמקרה אתה לא נתת לעצמך... ולכן קשה לך להמשיך בלעדיו. זאת רק אפשרות שאני מעלה אבל אם זה נכון אז שווה שזה יאיר את תשומת לבך לחזק את הדברים האלה.

אני משערת שזה די נפוץ וידוע יש מערכות יחסים תלותיות לא רק בזוגיות אלא גם בחברויות, בהורים, במטפלים וכולי. אז אם במקרה זיהית את הקשר ככזה אין מה להבהל וזה משמח להבין את זה.

ה' יאיר לך את הדרך!

סתם כי לא היה צורך וכשרציתי לכתוב החלטתי שאני פותחת

 את האמת הרבה לפני שהחלטתי שאני יוצאת בכלל סתם מתוך עניין 

קוראת פה כבר בערך 4 שנים

תמיד מעניין פה

מה אכפת לי

האופוריה היא לא העיקר וזה טוב להיות בשיקול דעת, לא?

העניין הוא שאני מרגיש שאני מנסה להגיע למקום שכל כך הרבה אחרים נכשלו בו

ואין לי באמת מושג מה אני עושה כדי שלי זה לא יקרה.  

לא יודע אם שיקול דעת יעזור לי ואם כן, מהו..

כן, באמת אמרתי את זה. 

אבל עדיין יש שני דברים שגם הם מפחידים אותי..

א' אולי רק כשאני מסתכל מהצד אני מצליח לשים לב, אבל בתוך הסיטואציה אני לא אצליח

וב' אולי אפילו אחרי כל הבדיקות וההתאמה אנשים מתרגלים אחד לשני ויורד להם אחד מהשני ולא בהכרח הטעות היא בנקודת הפתיחה.  (עוד יותר כשלצערי זה קרה לי פעם עם מישהי שרציתי כשלא הייתי דתי. ואין לי מושג למה פשוט הפסיק הרצון)

הרי גם אם שניהם שומרי מצוות, והולכים לפי אותה פסיקה, ושניהם עם אותם שאיפות כלכליות, וכו' וכו'

עד כמה שידוע לי בסוף כשהם לבד בבית לא בהכרח שיהיה להם טוב ביחד.  

אני עדיין עסוק בלהצליח לבנות את הבית מאשר לחשוש מה יהיה אח"כ. אין הכוונה להתעלמות מהאפשרות, כמובן שאבדוק, אברר ואבנה ככל שביכולתי. פשוט לא נותן לחשש הזה להשפיע עלי.

קצת כמו שלא ירדתי לפרטים של חינוך ילדים, לדוגמא, כי כרגע זה מדע בדיוני בשבילי.

אם זה היה כזה נורא, הם היו מתייאשים ממוסד הנישואין לחלוטין, ואז לא היית רואה אותם בקבוצות.

זה שגם גרושים רוצים בכל זאת את מה שקראת לו 'אופוריה', אומר שהם מאמינים שהפעם זה יהיה אחר.

לא חשבתי על הצד הזה.

הפחד שאני מדבר עליו הוא לא שאף אחת לא תתחתן איתי, אלא שאני הולך למקום שהרבה חוזרים ממנו אחרי כישלון

ואני לא יודע אם הפחד להיכשל כשלעצמו עוזר.. למעשה לא נראה לי שכן.

נניח שאלה שחוזרים זה כי היה להם קצת כיף אחרי הכל...

(אגב אני חושב שיש גם כאלה שפשוט רוצים להאמין שפעם הבאה תהיה טובה יותר. כי אהבה זה צורך נפשי שמושך וקשה בלעדיו

 - וזה מושך בדיוק כמו אחד שמעולם לא חווה את זה)

אבל הצד השווה הוא, שהם לא בהכרח חזרו כי הם הבינו איפה הם טעו ולפעמים גם מתגרשים שוב ושוב

קשה לי עם זה שאני הולך למשימה שאני רואה כל כך הרבה נכשלים ולא יודע אם אני יודע מה לא לעשות כדי לא להיות כמותם. 

(אפילו כשאני מביא בעל חיים הביתה אני חורש מידע באינטרנט כדי לדעת הכל - עשה ולא תעשה בנושא)

בין פחד לבין ודאות, ולא הייתי רוצה מישהו בקצוות.

אני לא מדברת על פחד של להישאר רווק לנצח, אני מדבר על פחד לגבי הקשר עצמו.

מצד אחד אני לא רוצה מישהו שאין לו שום מידה של ודאות, שמלא רק בחששות שזה הולך להיכשל, ומצד שני לא מישהו ש-100% בטוח בעצמו שהוא יודע בדיוק מה צריך לעשות.

אני חושבת שזוגיות זה מסע משותף אל עבר הבלתי נודע.

כשאנחנו מתחתנים (ולעניות דעתי זה נכון גם לפרק ב, כי אף קשר הוא לא כמו הקשר הזה), אנחנו מתחתנים מתוך ידיעה שאנחנו הולכים לעבוד יחד על הזוגיות שלנו, בתוך מציאות שאנחנו לא יודעים לצפות, להתמודד עם דברים שאנחנו אפילו לא מדמיינים שיכולים להיות. גם מה שקרא את כל ספרי ההדרכה, היה בסדנאות וכו' - אני רואה את זה קצת כמו ללמוד שחייה בהתכתבות. זה הקדמה טובה, אבל אם אתה חושב שעם זה אתה יכול לשחות בבטחה את הכינרת, אני חושבת שיש בעייה בשיקול הדעת, וזה הקצה של הוודאות שאני לא רוצה. החיים זה לא מתכון, אין פתרון מוכן מראש לכל סיטואציה, וחלק מהזוגיות זה שאני לא צריכה להתמודד עם זה לבד. הפחד הזה שאני לא תמיד יודע, שיש לי עוד מה ללמוד, זה מה שנראה לי חשוב כדי לתחזק קשר תקין.

אני חושבת שצריך גם לזכור שבחירה ברווקות (גם ל"ע למי שהתאלמן או התגרש) - זו בחירה, וכמו לכל בחירה, יש לזה מחיר. וכפי שעיניך רואות, יש לא מעט אנשים שמעדיפים זוגיות על פני רווקות, למרות שהם חוו מערכת יחסים מאתגרת.

באופן אישי מכירה מישהו שהיה נשואים, התגרש, נישא שוב -והתגרש לאחר תקופה קצרה, ועכשיו נשוי בשלישית שנים (וזה לא רה"מ). אני לא מספיק קרובה כדי לדעת למה הקשר השלישי החזיק מעמד והשניים האחרים לא, אבל לכאורה הנה אדם שנכשל פעמיים - אבל בפעם השלישית זה עבד לו.

אז לדעתי, אם אתה חושש שהפחדים והחששים שלך מגבילים אותך, מונעים ממך לעשות צעדים - לפנות לאיש מקצוע.

גירושין של פלוני כלל לא מנבאים את סיכוייו של פלמוני להיכשל בבניית משפחה. זה כמו סטודנט הרוצה ללמוד עריכת דין, יתחיל להסתכל על עורכי דין ותיקים שעשו הסבה מקצועית. אין שום סיבה לחשוב בכיוון של "ראיתי X גרושים, אז למה להתחתן בכלל", כל בית זה סיפור בפני עצמו. 

שיהיה בהצלחה!

אבל אם יש משהו שהרבה נכשלים בו, זה מראה שבתחום הזה יש משהו שצריך ללמוד כדי לא להיכשל. 

ואני מרגיש שאין לי את הידע הנחוץ, ואני אשכרה הולך לשם בעוד שאני רואה עוד ועוד חוזרים משם אחרי כישלון

היום יש המון ספרים/פודקאסטים בנושא: The River, the Kettle and the Bird של הרב פלדמן (בטוח שקיימת גרסה עברית), ספריו של דייל קרנגי ועוד.

לא מכיר, אני אחפש...

ואיך בכלל יודעים מי צודק מבין כל העצות והיועצים? 

יש לי רושם שבתחום הזה כולם בטוחים שהם צודקים

באמת שמעתי עליו הרבה, ועוד לא קראתי.  נקרא אותו מקווה שיועיל

ושמע, לפני שיצאתי הסתכלתי בעוד ספרים מסקרנות, 

וזה באמת מצחיק (וגם עצוב) שגם אלה שכותבים את הדעות העקומות והאנוכיות ביותר בטוחים שהם יודעים מהי אהבה. 

ביחסים בין אדם לאדם כולם חושבים שהם צודקים -  זה מה שמבלבל כאן

לא קראתי אבל קיבלתי כל כך הרבה תקצירים מכל כך הרבה מקורות שכבר יודע את רובו..

ממליץ לקחת את האיך ולא את המטרה. כלומר להבין איך הראש הנשי והגברי עובד (בגדול) לשיטתו ולא מה זה נישואין, בית וכו' ששם כמובן שחלוקים לחלוטין.

כן, בדרך כלל ככה אני מתייחס לספרים מהסוג הזה.

לגביך - תלמד מה שאתה יכול, תלך עם הגברת ליועץ נישואים *לפני* הנישואים, תסתכל עליה בעין טובה, תדון לכף זכות ותעביר על מידותיך ככל האפשר. תמצא מישהי שתעשה כמוך ותהיו מאושרים ביחד.

גירושין זה דבר קיים

אבל אתה לא תראה את הזוגות שחיים בכיף ובטוב בקבוצות שידוכים כי זה לא רלוונטי להם 

אבל אני רואה ממש הרבה כאלה וזה די מטריד

אגב רק אומר, גם חלק מאלה שלא התגרשו זה לא כי הם חיים בכיף ובטוב. 

וגם מזה אני חושש לא פחות.

מתוכו אפשר לצמוח חזל אומרים אשרי אדם מפחד תמיד ומבארים שמדובר בדברי תורה ואפשר ללמוד מזה גם לזוגיות צריך כביכול לדאוג שלא להגיע למצב כזה ע"י טיפוח של הקשר וכו'...

איני זוכר כעת אבל הדברים כתובים בשות אגרות משה לגאון ר משה פינשטיין זצוקל הוא נשאל לענין יחוד אם יהיה אפשר לסדר מצב של שני בני זוג שאינם נשואים שיחיו זמן מה יחד וזאת על מנת לבחון את ההתנהגות והאם יש התמאה כמדומני ששם הבחור רצה לבדוק את טבעה של הבחורה....ועיקר דבריו בסופם היה שאין יותר מידי אלא הבטחון בה'.... והוא הדין לכאן...

לבטוח בה להאמין שיהיה טוב...

ולעשות טוב...כשיש שני בני זוג שמוכנים לצעוד יחד הם יצליחו לעבור כל מכשול בדרך כי מכשולים וקשיים תמיד יש... זה לענ"ד יסוד בבחירת בן זוג...

מידות טובות ונכונות לעבודה זוגית משותפת. הבנה שזוגיות היא לא אבק כוכבים ולא מטה קסמים.

היא דורשת השקעה, ומודעות, ונתינה, ובעיקר החלטה שזה הדבר שמשקיעים בו.

לענ"ד כל עוד אין חריגויות קשות ברמה האישיותית ( הפרעות אישיות מובהקות)

וכל עוד יש מידות טובות ורצון להשקיע, אין מה לפחד.

אצלי זה עובד באפקט ה"דומינו"

הצעות שבאות אחת אחרי השניה ויש להן מכנים משותפים מצחיקים.

פתאום לכולם קוראים חיים, או יהודה

או פתאום כולם הייטקיסטים

או כולם 1.68

סתם, תופעות מעניינות. 

צריך לפתוח שרשור על צירופי מקרים כאלו.

במחשבה שניה - פותח. מוזמנים. יהיה מעניין. 

מסוג של Frequency illusion - Wikipedia

ויחכם עוד הודע לצדיק יוסף לקח"

אלישבע

1."ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר". (שמות ו, כג)

2."כאשר הזכיר אם הנביאים לכבודם ולומר שהיא בת לוי איש צדיק ונרמז שנעשה בה נס כן הזכיר אם הכהונה שהיא מיוחסת מזרע המלוכה אחות הנשיא הגדול... ועל דרך הפשט נאמר שהכתובים מזכירים במלכים שמות אמותם". (רמב"ן) "מפני כבוד הכהונה להודיע שהיו בניו מצד האב ומצד האם זרע ברך ה' ". (אברבנאל)

3."אמר רבא הנושא אשה צריך שיבדוק באחיה שנאמר' ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון' ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שאחות נחשון היא מה תלמוד לומר אחות נחשון מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה תנא רוב בנים דומין לאחי האם". (תלמוד בבלי בבא בתרא קי ע"א)  

"אם כן בתולה מעמיו רמז על אלישבע בת עמינדב, שנדבו לבו לקדש שם שמים, זו ראויה לו ולא מאותם שעבדו את העגל ואמרו אלה אלהיך ישראל, את אלה לא יקח, אלא אחותו של נחשון". (שפתי כהן ויקרא פרשת אמור)

4."למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה" (שמות א, טו) "כלה וחמותה יוכבד ואלישבע... שהיתה פועה (ומוציאה את הולד)." רש"'י : שהיתה פועה לולד - משעשעת אותו כדרך שמשחקים לתינוקות בדברים ערבים לשעשעו". המשך הגמרא: " ויהי כי יראו המילדות את האלהים ויעש להם בתים" (שמות א, כא)... "בתי כהונה". (תלמוד בבלי סוטה יא ע"ב)

5."יהודה אתה יודוך אחיך (בראשית מט, ח) משבט יהודה יצאה אלישבע אם הכהונה שנ' ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב וגו'." (בראשית רבה (תיאודור-אלבק) פרשת ויחי צז)

6."חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל יבמה מלך אישה כהן גדול בנה סגן בן בנה משוח מלחמה ואחיה נשיא שבט ואבילה על שני בניה" (זבחים קב ע"א). "ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב". (קהלת רבה פרשה ב)

7."ויהי ביתך כבית פרץ (רות ד, יב). לא נאמרו דברים הללו אלא כנגד אלישבע בת עמינדב, שראתה ארבע שמחות ביום אחד, בעלה ובניה כהנים גדולים, יבמה מלך, ואחיה נשיא". (מדרש זוטא - רות (בובר) פרשה ד)  

"עוז והדר לבושה" (משלי לא כא)- "זו אלישבע בת עמינדב שראתה ארבע שמחות". (מדרש משלי (בובר) פרשה לא)

8."ראויה היתה אלישבע לאהרן מיומא דאתברי עלמא... הכא לרחמי... הכא באהרן לשלמא לחדווה לנהירו דאנפין לאתברכא, ועל דא אתקרי... הכא אלישבע, אלישבע דאתחברא בחסד... ויקח אהרן את אלישבע לבסמא לה למחדי לה". (זוהר כרך ג (ויקרא) פרשת שמיני)

9."אלישבע, עם כל שלוותה, סוף סוף דרך נשים לה וקיבלה התפעלות, ובה נאמר שנהפכה השמחה לאבל". (בינה לעיתים דרוש יז)

10."אמרו במדרש ליזהר איניש מעינא בישא, דהא אלישבע בת עמינדב ראתה ביום אחד בעלה כהן גדול, אחי בעלה מלך, אחיה ראש הנשיאים, שני בניה סגני כהונה, והיו אומרים הנשים ראיתם בת עמינדב, ונכנסה בהן עין הרע ונתערבה שמחת אותו היום הנכבד". (דרשות ר"י אבן שועיב ויהי ביום השמיני)

"אבל לפי מה שכתבנו שאהרן הוא בסוד אדם הראשון, לפי הנראה גם אלישבע בסוד חוה, וחוה חטאה בראיית העין, 'ותרא [האשה] כי טוב העץ למאכל' (בראשית ג, ו), ומחמת זה התאוה לכבוד, ומזה נמשך הקליפה שהנשים שחצניות (ירושלמי שבת פ"ו ה"א). זהו שאמר ראתה אלישבע, כלומר, אהרן לא ראה, עשה עצמו כאילו לא ראה, כי לא התעורר את עצמו להכבוד, אמנם אלישבע ראתה {הכבוד} מה היה הסוף, שמתו שני בניה כמו שהיה הסוף של חוה". (של"ה פרשת ויקרא תורה אור יט)

11."בת עמינדב אלישבע כבוּדה, את בעלה ראתה עובד עבודה. נחשון אחיה, נשיא שבט יהודה. וסגני כהונה ממעיה ילדה. משה מלך ובן בנה משוח הוא. נשים יקרות לה ולהם בכֶינה. יכולה היתה לבוא בטענה, אהה, ה', איך מזלי נשתנה. כל העם שמחים ואני אוֹנֵנָה. למי עוללת כה מי הוא זה איזה הו. אשת חיל פיה בחכמה פתחה, והיא מרת נפש ותשפך שיחה ודברים כלפי מעלה לא הטיחה, לא נצרכה אלא קבלה בשמחה. הטוב בעיניו יעשה הוא". (פיוט "עת נחלי דמעה מעיני יורדים" מאת רבי דוד בן חסין בן המאה ה-18)

12."עתיד הקב"ה לשמוח במעשיהם של צדיקים לע"ל אלישבע בת עמינדב לא שמחה בעולם שראתה ה' כתרים ביום אחד יבמה מלך אחיה נשיא בעלה כהן גדול שני בניה ב' סגני כהונה פנחס בן בנה משוח מלחמה כיון שנכנסו בניה להקריב ונשרפו נהפכה שמחתה לאבל". (ויקרא רבה פרשת אחרי מות פרשה כ)

13.קמחית היא אלישבע בת עמינדב אשת אהרן, כל קמחייא קמח וקמח דקמחית סלת, ראתה שבע בנים כהנים גדולים... וגם אלישבע ראתה שבע שמחות".) גלגולי נשמות רבי מנחם עזריה מפאנו)  

"שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח" (תהלים טז, יא)- "אל תהי קורא שֹׂבַע אלא שֶׁבַע (שמחות)". (ערכין יג ב והוספת מילה מבמדבר רבה יא)

14."ת"ר שבעה בנים היו לה לקמחית וכולן שמשו בכהונה גדולה אמרו לה חכמים מה עשית שזכית לכך אמרה להם מימי לא ראו קורות ביתי קלעי שערי. אמרו לה הרבה עשו כן ולא הועילו". (יומא מז ע"א) "אמרו: שבעה בנים היו לה לקמחית, וכולם שמשו בכהונה גדולה. שלחו אחריה, אמרו לה: מה מעשים טובים יש בידך? אמרה להם: מעולם לא ראו קורות ביתי שערות ראשי ואִמרת חלוקי. אמרו: כל קמחייא [כל הקמחים] קמח, וקמח דקמחית סולת! וקרון עלה [וקראו עליה]: 'כל כבודה בת מלך פנימה'”. (ויקרא רבה פרשת אחרי מות כ יא)

ששבע בגלל אהרון, משה, נחשון וארבעת בניה (אבל יש גם את פנחס. וי"ל).

ושבע בגלל ספירת הנצח (ולכן התחברה עם אהרון שהוא כנגד ההוד). זה לא כתוב במפורש אבל נראה לי שזו כוונת הזוהר.

וכן נצח זה מתחת לחסד ואהרון היה איש החסד. וגם "אלי"- שם אל זה מידת החסד. וכן עמינדב- שנדבו ליבו כלומר חסד.

ועשתה חסד גדול (פועה) ולכן זכתה לבתי כהונה.

וזה גם מסתדר טוב עם סוף הפסוק "שבע שמחות.. נעימות בימינך נצח"

והכי חשוב (לדעתי), אלישבע ואהרון- יהודה ולוי, זה בעצם שילוב של המלכות עם הכהונה (כלומר הנהגה יחד עם תורה ועבודה). כמו שהיה משה רבנו. וזו השלימות. ולכן היו ראויים מששת ימי בראשית. ולכן הם כנגד אדם וחווה.

ואפשר להוסיף על המדרש של "כבית פרץ- כאלישבע"- המשיח יוצא מפרץ, אבל גם אולי היה יכול לצאת מבת פרץ שהתחברה עם לוי, אלא שגרם החטא (של אלישבע בראיית העין) ונדב ואביהוא שהיו גדולים ממשה ואהרון מתו.

באמת מקווה שזכיתי לכוון לאמת..

יש גם הרבה מה להוסיף ולהסביר ברובד המדרש.

הגיעו אליו כמבואר בזוהר ובאר"י.

ואגב, לפי"ז פנחס היה מתאים להיות הגואל  (קשור גם לאליהו כמובן) שמנהיג ובונה את ביהמ"ק. ואו שעמ"י לא היה ראוי או שגם הוא עצמו לא היה ראוי, כמו שחז"ל דורשים עליו ועל יפתח (וזה אותו חטא של אלישבע, הכבוד), ולכן לא הצליח לסחוף אחריו את העם.

לו חלקים אחרים-השני אליהו. יש לו מהלך שלם על זה.

משוח מלחמה זה תפקיד מיוחד, "וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו". הוא מעודד את העם לבטוח ב-ה' ולסמוך רק עליו במלחמה.

אינני מכיר מקור מפורש שהכהן המשיח נלחם בפועל במלחמה.

נכון שהרד"ק כותב שהכוהנים והלויים נלחמים, אבל לא מכיר לגבי כהן משיח.

שיטת הרמב"ם בסוף שמיטה ויובל שכוהנים ולויים לא נלחמים.

אשמח שתאיר את עיניי.

אגב, רק רוצה להעיר שיש מהלך שלם שמתחיל בחז"ל בתחילת שופטים, וממשיך ברלב"ג אצל גדעון וכן הלאה על תפקידו המרכזי של פנחס בספר שופטים, אז נכון שחז"ל מעירים על החטא שלו בהתרת נדרו של יפתח אבל צריך לראות את זה כמכלול.

בוודאי שפנחס היה צדיק וגדול, כוונתי הייתה לומר שיש חסרון מסויים.

הרי לכאורה פנחס היה יכול להחליף את יהושע כמנהיג ולא היה צורך בשופטים.

ראיתי עכשיו שככה כותב הרלבג שציינת (ו,ח)- ויש לשאול אחר שהיה זה הנביא קיים איך לא הוכיח את ישראל כל ימיו ולמ הוצרכו לנבואת דבורה וידמה שנאמר בהיתר זה הספק שהוא לא היה מתנבא רק לעיתים רחוקים *ולא היה בו כוח יתיישר בו להנהיג העם ולזה גם כן תמצא בזה המקום שהיה צריך למנות גדעון על פועל מלחמת מדין* ואפשר כי כמו שהיה אליהו פעם נראה ופעם נעלם כשישאהו רוח ה' אל מקום רחוק כן היה העניין בפנחס.

אני הבנתי שהכוונה שמותר לו למשוח מלחמה להיכנס למלחמה עד מקום שהוא מטמא למתים אבל הוא עצמו בפועל לא נלחם.

הוא רק מביא שפנחס טימא את עצמו כשקינא ל-ה', אבל זה לא היה בתפקיד משוח מלחמה כשהרג אותם.

את כבר במקום מצוין!

הרצון הזה מאוד חשוב. הוא עוזר לנו להשקיע ולעשות כדי לגרום לרצון הזה להתממש.

ניגשים לקשר בצניעות, בענווה ובתפילה

את מנסה להבין למה הוא לא החלטי?

או למה זה היה סטירה?

זה בגלל שפיתחנו ציפיות.

ואז אפשר לשאול את עצמנו למה פיתחנו ציפיות והאם פיתחנו את זה במינון הנכון.

אני חושב שהתחושה של הכפה (או מה שזה יהיה) מקבלת מקום אחר כשאנחנו מחשבנים את זה.

זה הוא שלא החלטי ואולי את שנקשרת מהר מידי.

ניסית פעם לשקף להם את התחושה שלך?

נשאר:

קא-קיב

קיט-קכא

קלא-קמ

קמא - קנ+ יה"ר

אולי פעם אחת נתקלתי במישהי שהתעניינה (אבל שם זה באמת היה בקיצוניות). השאר פחות (מלבד אלו שרצו מקצועות אידאולוגיים).

חבל... עבודה טובה דווקא יש 🙃

פסילה לגיטימית- כשהמקצוע לא עולה בקנה אחד עם אורח החיים והבית שרוצים לבנות.

פסילה לא לגיטימית- כשהמקצוע "לא בא טוב בעין" עקב נורמות חברתיות או "מה יגידו?" או "זה מעיד על אדם כמוצלח או לא מוצלח כאדם".

אם לאדם יש חסמים, אז שינסה להשתחרר מהם, ואם הוא לא מצליח אז באסה לו באמת.

ובכללי זכור לי שאת פתחת את השרשור הראשון שלך ויחסית נראה לי שתמכת בכך שלפסול על פי מקצוע זה שיקול ענייני  (או ליתר דיוק, רמת הכנסה).

הנה קישור לשרשור המדובר:

לא רוצה לצאת עם עובד סוציאלי - לקראת נישואין וזוגיות

הכותרת קצת פרובקטיבית, ומייד במשפט הראשון הסברתי למה הכוונה שלי.

(ובהערת שוליים אומר שלענ"ד רבים מאותם המטפלים שעליהם מדברים בשרשורים המקבילים כרגע הם בעלי הכשרה כעו"סים...).

כאשר יש נקודה שמפריעה לי. נניח שזו עלולה\יכולה\מיועדת להיות אשתי - האם אני אפסול אותה על דבר כזה? זו הדרך שלי לדעת האם לחתוך או לא. ככל שהזמן עובר התשובה מצטמצמת יותר ויותר.

כתבת את הפוסט הזה לפני 3 שנים. עם יד הלב - אם תפגשי עובד סוציאלי היום שיתאים לך, לא תזרקי הכל הצידה ותקפצי על ההזדמנות?

כמובן שאני לא יודע אם כן או לא (נכון לעכשיו 100% לא..) אלא זו דרך לתת לעצמי פרספקטיבה.

לצורך העניין - אם היא נמוכה מדי בשבילי (נניח) אבל זו "מיועדת" לי אז אתגבר. אם היא חילוניה אחפש מישהי אחרתצ (וממילא כנראה שלא "מיועדת").

ככל שהזמן עובר אני מרחיב את הקצוות ככל האפשר.

לא מזמן נפגשתי עם מישהי שמבחינת סגנון לבוש הייתי דוחה פעם על הסף (צנועה כמובן אבל ממש ממש רחוק מהסגנון שלי) והיא היתה בהלם שאני מקבל את זה.

אני לא אומר שזה קל, אבל באמת שמשתדל להתמקד בדברים החשובים.

א. את דעתי לגבי "המיועדת לי"  אתה מכיר.

ב. שוב, אני מדגישה - לא דיברתי רק על עובד סוציאלי כמקצוע, אלא על העקרון: אני מחפשת אדם שיש לו שיקולים כלכליים בחייו. אז אם העו"ס יגיד שהוא יאמן אנשים לחתונה כדי להגדיל הכנסות - מצויין, יש לו תוכנית מעשית איך להחזיק משפחה.

ג. האם במהלך השנים השתנו לי דברים בתפיסה? כן, אבל הליבה נשארה.

ד. אחד המשפטים שחוזרים ואומרים אנשים רבים, זה שאנשים מתחתנים עם ההפך הגמור ממה שהם חיפוש, או המשפט ההופכי - אין סיכוי שתמצאי את מה שאת מחפשת (ובדיוק שמעתי מישהי שהתחתנה בגיל מבוגר אומרת שזה משפט שחזאו ואמרו לה מיליון פעם, והיא מצאה את גבר חלומותיה והיא שמחה שהיא לא ויתרה עליהם בכלל). אז כן, יש לי דברים שהם קו אדם מבחינתי, אבל דברים אחרים שאין לי בעייה להתגמש לגביהם.

לי לדוגמא ממש לא אכפת במה היא תעסוק.

זה היה נכון כשחשבתי שאהיה אברך, כשהרווחתי מינימום וגם היום שברור שאהיה מפרנס עיקרי. פשוט לא שיקול מבחינתי. 

ולגבי "מיועדים" - אני מעריך שתודי לי שגם "פוטנציאלי" רציני (כהגדרתך) יגרום לך לשקול טוב טוב. גם כאלו אין הרבה. 

יכולה להבין.

אבל לא כשעושים את זה בלי לבדוק מה באמת המשמעות של המקצוע ומה ההשלכות שלו.

למשל -

הייטק דורש 9 שעות עבודה ביום, כמעט בלי חופשים.

כמה אנשים יודעים לקחת את זה בחשבון?

יש עבודות הייטק מאוד מאוד גמישות ועם הרבה חופשים. אבל קיים.

מה שכן - אין תחרות למורה\גנהת לאשה מבחינת חופשים וגידול ילדים. 

אני חושבת שישנם רבים שבוחרים בחירות לגבי העתיד המקצועי שלהם מתוך מניעים מסוימים, שהם לא בהכרח צופות פני עתיד אלא פני עבר.

ואולי זו אחת הסיבות שאני שומעת על מלא אנשים שלומדים מקצוע, עובדים בו פחות מחמש שנים, ואז מחפשים הסבה.

אקח כדוגמה עו"ד - 

אני יכולה לספור עכשיו בלי להתאמץ חמישה מניעים שונים לחלוטין שבעקבותיהם אדם בחר ללמוד את המקצוע הזה. המניעים האלה יותר יאפיינו אישיות בעיניי מאשר עצם המקצוע עצמו.

ובכלל, אם אלך לכיתה כלשהי במוסד אקדמי כלשהו, של אנשים שלומדים את אותו תואר - אתה לא חושב שיש מנעד אישיותי רחב בכל חדר?

חושב על חברים שלי שבחרו במקצועות כאלה ואחרים ולרוב יש מאפיינים דומים.

(אישית, אני יכול לומר שהיה מאפיין דומה מאוד בתחום הלימודים/המקצוע אצל אלה שכאשר יצאתי איתן היה מוצלח ולדעתי סיכוי סביר מאוד להצלחה. אז לא יודע אם זה סיבה, אבל זה אכן יכל להיות benchmark לא רע במבט לאחור.

אם כי כפי שאת אוהבת לציין, טרם חוויתי הצלחה כדי לומר שזה היה רעיון טוב או לא בדיעבד.)

אסייג גם שיש מקצועות משמעותיים יותר בהיבט הזה ויש פחות,

למשל, משפטים הוא תחום שמבחינה מסוימת מגוון יותר במי שהולך לתחום.

הוראה זה כמעט ברירת מחדל כך שהוא פחות מאפיין.

אמנם לא נתקלתי, אבל הגיוני במקרי קיצון לפסול על מקצוע.

לדוג' - בחור שלומד רפואה, יתכן והציעו לו בחורה מעולה שלא מעוניינת שבעלה יעבוד במשמרות ככ ארוכות כולל חגים ושבתות כולל כוננויות ותורנויות וכולל גם המסלול המפרך עד לשם. זה ממש לגיטימי להחליט שזה לא מתכתב עם אורח החיים שהיא שואפת אליו.

בחור שרוצה להיות רב, יש לזה השלכות תהומיות על המשפחה ומחירים זוגיים עצומים עוד לפני שדיברנו על ההשלכות הכלכליות במיוחד תחילת הדרך שהיא ארוכה מאוד מאוד.

מה לא סבבה בעיניי?

להחליט שמי שלומד עריכת דין הוא מחוספס וחסר רגשות ולכן לפסול אותו על זה.

או שמי שלומד עבודה סוציאלית הוא רכרוכי ולא מספיק גברי.

באופן כללי גם אם אדם עבר משהו מסויים צריך לא להכליל שכולם כך .

כי זה חלק מראיה שהיא מצומצמת והוא בעצמו מפסיד מזה 

השאלה האם אנחנו נותנים מקום לתירוץ הזה

וכמה אנחנו נותנים לו מקום. 

לפעמים מותר לתת מקום גם לתירוצים. 

לכולנו יש מה לגדול ולשפר, ובדר''כ רוב הדברים ישפיעו על חיי זוגיות כי הם חלק מאיתנו, והם בוודאי יבואו לשם יחד איתנו... וצריך לעבוד איתם.

בכללי, שאלה שחשוב לתת עליה את הדעת, האם מדובר בעניין שיש לו השלכה מעשית לחיים, שהעדרו/המצב הנוכחי באמת משפיע על היכולת להיות בפניות לבנות משפחה?

הרי פרנסה היא משמעותית לחיים, ניידות במיוחד עבור מי שבוחרים לגור במקומות שאם אין לך רכב זה בלתי אפשרי להתנהל ביום יום... נכון להכניס גם את החלומות/רצונות עתידיים האלו לשיקולים האם זה אמיתי או תירוץ.

לשאלות... מוסיפה עליהן שאלות משלי:

א. לשאול את עצמו גם -

מה זה אומר עליי ביחס לעצמי או ביחס לחברה זה שיש לי את זה או לא? - הפרדה הכרחית חשובה האם זה פנימי או חיצוני בכלל.

נניח והשגתי את א',ב', ג' שרציתי.

מה זה יגרום לי להרגיש שהשגתי את זה?

האם יש מצבים שבהם אני מרגיש ככה היום גם בלי תלות בדבר כזה או אחר? האם יש אפשרות לייצר או לחוות את זה בדרכים אחרות שהן לא דווקא א', ב', ג'?

איך?

בהתאם לתשובות על כל שאלה, אפשר לנסות לקלוט האם מדובר במשהו שהוא תירוץ או אמיתי.

בכל מצב, נראה שקיים גורם שצריך להתייחס אליו, בין אם הוא גלוי וידוע שקיים פחד ממשהו או שהוא מתחבא מאחורי מסכה של 'תירוץ'.

ב. תלוי בהרבה גורמים ומשתנים.

זו שאלה שסוג התשובה שנותנים לה היא אישית למקומו ועניינו של האדם שממול.

לא ארחיב, אבל חושבת שברוב המקרים לא נכון לעכב מהסיבה הזו, במיוחד שיש דרכים להתפרנס שלא מכריחות תואר וללמוד תמיד אפשר בדרך.

זה נראה לי הנקודה שאולי אתה חושב שהיא מסתתרת מאחורי המילים.

כשאדם לא חושב שהוא שווה מספיק אז חלק ממנגנון ההגנה כדי לא להרגיש את אותה תחושה לא נעימה אז הוא אומר לעצמו "זה לא שאני חושב שאני לא שווה, פשוט חסר לי דבר X" מתי שאני ישיג את אותו X או שאותו X יפול עלי מן השמיים זה הכל יהיה בסדר". מנגוני הגנה כשמם כן הם - נועדו להגן עלינו שלא נרגיש תחושות לא נעימות. לפעמים מניעת התחושה הנעימה מונעת מהאדם ליפול לדכדוך לפעול ולפעמים מניעת התחושה הלא נעימה גורמת לאדם להתקע במקום.

למעשה - במקום שאדם יחשוד בעצמו לגבי אמינות תשובותיו, פשוט שישאל את כל השאלות שהוא יכול לשאול (מותר גם לשנות תשובה אם בנאדם רואה שהוא טעה, זה גם בסדר לטעות) 

- איך אפשר להתחתן בלי תואר/רכב/וואט אבר?

וביחד עם זאת לשאול - אתה שמח בחיים שלך? יש לך אמון בעצמך? את חושב שמי שתהיה איתך תזכה? כיף לך באופן כללי? 

אתה מפחד ממשהו? רוצה להמנע תחושה לא נעימה אחרת? וכולי וכלי (כל אחד ממה שהוא מגן על עצמו)

אדם מקבל החלטות על פי איך שהוא תופס את עצמו ואת כישוריו (תדמית עצמית)

כאשר אדם מקבל את איך שהוא תופס את עצמו בכנות, על חוזקותיו ועל חולשותיו, הוא שלם עם עצמו (שלימות אישית)

כאשר אדם עם שלם עם עצמו הוא מוכן לתת בעצמו אמון (אמון בעצמי)

אמון. אמון. אמון - זה בין הכלים הכי חשובים בחיים, הן בעניינים שבין עצמו, הן בעניינים שבין אדם לזולתו. והן בעניינים שבין אדם לקונו.

ואם זה על עצמך, צריך לשאול את עצמנו בכנות.

אגב, אני מאמין גדול בלא לצאת לפני שיש יכולת כלכלית להחזיק בית. (דרך החכמים לפי הרמב״ם)

זוגיות והוא מתאמץ בשביל זה אז לדעתי זה כנראה יושב על זה

ב. אני לא חושבת שיש דבר כזה אולטימטום לא נכון, אם אדם לא רוצה להתחיל זוגיות לפני שהוא מוצא עבודה זה חוש אחריות, זה מאוד משתנה בין אדם לאדם

שצריכים לוודא לפני שמתחתנים שהמצב הרגשי שלך מספיק טוב ובשל ואתה יודע להסתדר איתה ודבר שני שיש לך כיוון מספיק טוב איך לפרנס. כיוון לפרנס יכול להיות גם להסתמך על עזרה מההורים כשאתם אברכים או סטודנטים ולעבוד בדברים זמניים. 

כל השאר לדעתי לא קריטיים ומעכבים. (אם יש מחלה מסויימת משמעותית כמובן יכול לעכב אבל זה לא מצב רגיל).

אני לא אומר שהשאר הם סתם, הם פשוט לא מספיקים כדי לדחות את הדבר החשוב הזה.

בהצלחה