פורום לקראת נישואין וזוגיות (עמוד 853)

לשמור על הפרטיות שביניכם זה חלק מבניית מבניית האמון והקשר.

אז לא צריך להיות איש שב"כ בשביל זה, אבל זה לא אומר שכל אחד יכול להצטרף כצלע שלישית...

ויש גם את ההבחנה בין דברנים שמוצאים בזה אטרקציה לבין מי שבאמת מתעניין בך.

אם אני מוצא לנכון, אני יכול להיות חד ולומר שאני לא מעוניין לשתף.

לפעמים אנשים מתלהבים מדי וצריכים איפוס מתון.

לגבי הצד השני אני לא יכול לדעת אף פעם, מקווה שגם שם תהיה מספיק ישרות.

אם ראיתי חבר תוך כדי דייט,

או שהוא שאל מהיכן חזרתי - עונה תשובה כללית,

שזה או 'כנראה לא נמשיך' או 'ממש מקסימה, נראה...'

(בדרך כלל השנייה, ב"ה)

אז יודעים שאני יוצאת.. ולא נלחמת בזה..

אבל יודעת לאמר למי שאני רוצה לשתף- שאין לי בעיה שתדעו, אבל אפס שאלות.

כן משתפת חברות קרובות,

אבל בלי פרטים אישיים..

המצב שאתה מתאר ממש הזוי..

אם הייתי בסיטואציה כזאת אז הייתי מתעלם מהאפשרות שלבחורה יש דעות קדומות עליי

ואז אם עשיתי רושם טוב אז היא תשכח מהן ואם לא אז גם אין נזק.

עדיף לא להיות טרוד מזה כי אחרת זה עלול להרוס את הרושם שאתה עושה בעצמך

וזה הדבר היחיד שאתה יכול לשלוט עליו .

הרע.

הייתי בצד ה"מקבל" של הלשון הרע הזה... ותזכרו את המשחק "טלפון שבור".

כשזה הגיע אלי היו בזה המצאות וחארטות למכביר

@בהשתדלותי

ו.. הרציניים באמת מוסיפים רעטעוועטא (או איך שלא כותבים את זה...),

ולפחות געוואלד!!!!

להסתלבט על הסיבות לפסול הצעות.

 והניק, זו פשוט הבדיחה שלה...

ולפחות דוסיות- 'זה שאין לנקוב בשמו' - לקראת נישואין וזוגיות

למען הסר ספק,

אין לי מושג מי למד נהיגה אצל מי ואיפה,

ואין לזה שום קשר אליה...

דבר כזה לא מספרים בשום פנים ואופן ח

שמלה כבר יש...?

בקרוב, ממש, בע"ה

לחכות לאוטובוס או לרכבת אלו זמנים מעולים לתפוס הגיגים מעניינים שחולפים באוטוסטרדת המחשבות שלנו.

היו לי כמה כאלו, משתפת איתך אחת.

בעידן החדש, כמעט ליד כל תחנת אוטובוס מוצב לוח אלקטרוני המבשר מתי עתיד להגיע הקו אליו את מחכה. ולא זו בלבד- גם בכף ידינו מונח מכשיר שבמספר נגיעות יספק את אותו המידע, גם אם אינך סמוכה לתחנה כלל.

מה עוד, שגם אם אינך דרת המקום, תוכלי לדעת בדיוק מופלא איזה קו יביא אותך בדיוק לאן שאת צריכה, וכמה זמן ייקח לך להגיע עד לשם, אילו תחנות תעברי בדרך, כמה החלפות יהיו לך, ואפילו כמה תחנות וכמה זמן תארך לך כל נסיעה. ואחרי שבחרת לעלות על קו מסוים, את סומכת על הנהג שיביא אותך למקום הנכון.

כמה פשוט היה אם כך גם היה נראה ונשמע מסע חיפושינו אחרי החצי השני שלנו, הציפייה הייתה יותר קלה.

המסלול מוכן וכל שנותר לעשות זה לצאת לדרך. 

אבל המציאות לא כזו, אין מכשיר שמודיע לנו היכן ומתי נגיע ליעד. 

אילו תחנות נעבור בדרך.
כמה זמן יקח המסלול הזה.
כמה החלפות יהיו. 

אילו פקקים יהיו בדרך...

בעידן הקודם, זה שווה ערך לנסיעה באוטומוביל. לסמוך על הנהג שיסיע ויגיד לך היכן לרדת ולהיכן ממשיכה הדרך משם.

פה נדרשת מאיתנו אמונה פשוטה, שגם בלי לדעת הכל, מעבירים אותנו את הדרך הנכונה לנו, במסלול המדויק לנו, ואין באפשרותנו לדעת מראש כמה, איך, מתי, לאן ואל מי.

וכן, יש זמנים שצריך לחכות, כי הקו שבדיוק הגיע לתחנה זה לא הקו הנכון לך. ויש פעמים שאין סבלנות ועולים על כל קו שהוא כדי להרגיש שמתקדמים ליעד ולא סתם מחכים בגשם/בשמש הקופחת. ויש פעמים שעולים על קו שבא ובאמת קידם אותך, גם אם רק בשתי תחנות. 

זה לא אומר שהנוסעת לא טובה, ולא ראויה, ולא תזכה להגיע ליעד המדויק לה. 

לבית שלה.

אנחנו חיים בעולם שיש בו הרבה דרכים, ואני אומרת שהרבה פעמים כשאנחנו עוברים בדרך, גם היא פועלת עלינו ועוברת בתוכנו. צריך ללמוד לקבל וליהנות גם מהנסיעה.

איך היו אומרים ב'אגד'? פשוט ליהנות מהדרך. 

מאחלת לך שבעזרת ה' במהרה יביא לך את המיוחד לך שיבחר בך מרצון, ולא כמחטף.

ושניכם תזכו.

"כשם שצריך אדם להאמין בהשם יתברך - כך צריך אחר כך להאמין בעצמו.

רצה לומר שיש להשם יתברך עסק עמו ושאיננו פועל בטל שבין לילה היה ובין לילה אבד (יונה ד' י'),

וכחיתו שדה שלאחר מיתתם נאבדו ואינם.

רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו והשם יתברך מתענג ומשתעשע בה כשעושה רצונו.

וזה פירוש (שמות י"ד ל"א) ויאמינו בה' ובמשה עבדו פירוש משה,

רצה לומר כלל ששים ריבוא נפשות ישראל בדור ההוא האמינו שהשם יתברך חפץ בהם

[וממילא גם כן במשה אשר הוא ממש הם וכמו שאמרו ז"ל (בבא בתרא קכ"א ב),

שכל זמן שהיו ישראל נזופים לא נתיחד הדיבור למשה...]

ורוצה ומקבל נחת רוח מן חלק הטוב שבהם"

(רבי צדוק הכהן מלובלין, צדקת הצדיק קנ"ד).

לא מכיר אותך, אבל ברור שאת טובה ונפלאה!

תכתבי לעצמך את כל הנקודות הקטנות בהן זה מתגלה,

ופשוט תחזרי עליהן כשהמחשבות האלה מגיעות.

מאמין שתראי ישועות,

בע"ה בקרוב,

ממש ממש..

זה שהקב"ה שותק, זה לא אומר שהוא מתעלם!!! וכל התפילות והדמעות שלך לא הולכות ריקם, הן נשמרות לרגע המתאים.

ה' לבדו יודע מה הכי נכון לך. אנחנו, מזווית הראייה שלנו, לא באמת מבינים. 

הוא יושב למעלה, מסובב את הדברים, מנהיג את העולם ויודע בדיוק מה יוביל למה... קצת כמו משחק אסטרטגיה ענק.

אם מה שרצית שיקרה לא קרה, סימן שזה פשוט לא היה אמור לקרות!

ואם זה היה קורה? זה לא היה הכי טוב עבורך. ותאמרי תודה לה' שכך המצב.

יקירתי, כמישהי שנמצאת בסירה שלך אני מרגישה בנוח להגיד שאם לא התחתנת עד עכשיו סימן שכככלללל הבחורים שנפגשת איתם עד עכשיו פשוט לא היה טובים לך. מה אכפת לך מה כולם אומרים וחושבים? את צריכה שכולם יאהבו אותך? לא יודעת מה איתך, לי מספיק אחד ויחיד שיאהב ויקבל אותי בדיוק כפי שאני. כל השאר יכולים ללכת לשחק חמש אבנים 

אבל את חייבת להאמין שהוא יגיע, להאמין!!! לסמוך על הקב"ה שהוא יודע הכי טוב ומוליך אותך יד ביד ביער החשוך הזה למקום מבטחים. אם תתחילי לפקפק בו, יהיה לך קל ללכת לאיבוד. את חייבת לשים בו את מבטחך.

את חזקה ואהובה, גם אם לא מרגיש ככה. בע"ה בקרוב תכתבי כאן הודעה משמחת, כשהבחור שלך יגיע. זיווג הגון משורש נשמתך, שביחד איתו תקימי בע"ה בניין עדי עד 

מזדהה ממש משש!! הבעתה הרבה מהמחשבות שלי...

ונכון שכואב
אבל אשתי שווה אתזה
והיא שווה שאגיע אליה יותר טוב, יותר ראוי
כאבי גדילה
כאבים,
גדילה
תודה שהשארת כלים שבורים
כי מה שהיה בנוי, לא לתלפיות היה עומד

נהדר!!!

אף אחד לא רוצה ולא צריך 'לצבור קילומטראז' ' בדייטים. צריך רק אחד וזהו. בלי בלבולים, בלי קשרים ארוכים. הלוואי שהיינו זוכים.
אבל בטח שלא לעשות אידיאל מפשוט לצאת..
מקווה שהובנתי נכון

כששומעים הצעה אפשר להרכיב איזו דמות בראש. זה רושם מאוד כללי, אבל זה טבען של הצעות. אם קרה והבחור הראשון שהכרת לא היה החתן שלך, תאירי לעצמך את הנקודה הזאת והיא תמקד אותך יותר.

(לדוגמה: "הוא שקט מדי, אני צריכה מישהו יותר דברן", "הוא רוחני מדי, אני מעדיפה מישהו שכלי לצדי", "פערי הדעות גדולים מדי, אני צריכה מישהו שיזדהה איתי" וכו' וכו').

רק תזכרי שאת לא אמורה לשפוט אם הוא אדם טוב או לא, אלא האם הוא מתאים לך.

ותמצאי אותו מהר. 

גם אני לא ידעתי מה אני מחפש, עד שמצאתי מה אני בעצם,

ואז ממילא ידעתי מה יתאים לי.

אם אדם ימצא את עצמו,

מה הוא אוהב לעשות, לאן הוא שואף, ואיפה הוא צריך להשתפר

ממילא הוא ידע גם איפה הוא צריך שישלימו אותו, ואיפה הוא צריך מישהו שדומה לו..

לעניות דעתי.. ככה אני מרגיש על עצמי בכל אופן.

צודק במה שכתבת בסוף

מצטער יש לי בעיה קטנה של חוסר סבלנות לכן אני ממהר לכתוב ולשלוח...  נעבוד על זה

בעיקרון צריך לזכור שאנשים אחרים בפורום לא מכירים אותנו ולא את החיים שלנו ולכן דברים שנראים לנו ברורים כשמש - לאחרים זו סינית

שעוד לא מצאתי...

וחוץ מזה - שתי תהיות שיש לי על מה שכתבת:

אני מרגישה כל הזמן שגם בתוכי יש הפכים אז לאיזה הפך הוא צריך להתאים/ להשלים?

ואולי בכלל למשהו שאין? 

וגם, כמו שכתבתי יש דברים שבגדול אני יודעת שהייתי רוצה או שחשוב לי אבל רוב הדברים לא נראים לי בסופו של דבר עקרוניים באמת. נראה לי שרק כנפגשים וקצת מכירים אפשר לדעת אם למרות שהייתי רוצה אולי אחרת זה בכל זאת יכול להיות טוב או הפוך - שיש מה שרציתי ובכל זאת זה לא זה...

כרגע אני די אומרת כן לכול הצעה כי נראה לי שאי שאשר לשפוט בכלל עד שמכירים כי זה מאד תלוי במכלול האישיות של כל אחד אבל אז אני חושבת שאולי כן יש דברים שכדאי לברר קודם ואין לי מושג מה...

באמת כל דבר שאני חושבת עליו נראה לי לא כזה קריטי כל עוד בכללי טוב לנו

נראה לי שכדאי שקודם כל באמת תנסי למצוא את עצמך וזה יעשה לך הרבה סדר...

מה השאיפות שלך,

מה סגנון החיים שאת אוהבת,

מה האופי שלך,

(אולי שכחתי משהו)

אחרי זה העניינים מתחילים להתבהר הרבה יותר.   לי לפחות זה ענה על הרבה שאלות ממה שאלת

וישנם דברים כלליים שלא משתנים שכבר ידוע מה ההשפעה שלהם על הקשר

כדאי לשאול אדם ירא שמים בעל ניסיון בעניין

יהיה לך קשה מאוד להחליט מה באמת קריטי עבורך ומה לא.

יכול להיות שתחליטי שחשוב לך מאוד בחור דומיננטי ודעתן, אבל הבחור הבא שתפגשי איתו יהיה שקט והשקט הזה יתאים לך בול. אי אפשר לקבוע שרירותית. יש בנות שהחליטו שהן לא שומעות הצעות על בחורים שנמוכים מהן - ולא יעזור בית דין. אבל אם יבוא בחור, כליל השלמות והמעלות, והוא יהיה נמוך ממך בשני ס"מ - תגידי לו לא? טוב, את יכולה, אבל זה יהיה ממש ממש חבל. זה עלול להוריד הרבה הצעות טובות ובחורים נפלאים, ולא תמיד כדאי. 

מצד שני יש דברים שבלעדיהם קשר לא יעבוד, ועליהם אסור להתפשר. לטובת שני הצדדים. 

אני באופן אישי למדתי מניסוי ותעייה. לא אידיאלי, אבל ככה, לאט לאט, גיבשתי לי את המאפיינים שאני רוצה. וזה לא היה שרירותי בכלל - פשוט גיליתי שאם אין את זה / יש את זה - זה לא הולך. לדוגמה, בעקבות קשר עם בחור מקסים אך כבד ומאוד לא נענה, הבנתי כמה חשובה לי קלילות בתוך הקשר. פשוט כי גם אני כזאת. או, סגירות יתר גרמה לי להבין שהוא חייב להיות בעל פתיחות מחשבתית, אחרת זה לא יזרום.

המאפיינים צריכים להיות כלליים ואת חייבת להפעיל שיקול דעת. לא להכריז שאת "יוצאת רק עם בחורים ממרכז", כי שכלית ברור שאת מפסידה בחורים נפלאים שלומדים בישיבות אחרות. או לחילופין לא להכריע שכל הבחורים בישיבה מסויימת פסולים, רק כי הכרת בעבר בחור משם שהיה לא לטעמך. גם זה משהו שלומדים מניסיון, אבל ייתכן שבך כבר טמונה הבינה הזאת

בסופו של דבר, אם הרשימה טובה היא לא תהיה מפורטת מידי אלא תתמקד במספר מאפיינים קריטיים, כשאת שאר הפרמטרים תבחני כל מקרה לגופו. הראייה שלך עם הזמן (מקווה בשבילך שלא יהיה ארוך!) תתחדד ואת כבר תדעי בדיוק מה לשאול בשיחות הבירורים. 

בכל מקרה, קחי בחשבון אם הקב"ה זימן לך התמודדות ולא הביא לך את הבחורצ'יק על ההתחלה, כנראה שהוא היה רוצה שתלמדי משהו על עצמך ועל מה שבאמת ייטיב איתך

בהצלחה יקרה!

קוראת לי שמן?

נעים וטוב לך, סבבה

לשאלתך, 

באמת מבאס. ולא אידיאלי..

אבל קרה לי, ולא דיברנו עד שנפגשנו. (הוא היה בצבא..) כי זה היה לפני פגישה ראשונה..

ואני אישית לא אוהבת את הדיבורים דרך מכשיר כלשהו - מעדיפה פנים מול פנים(:

ואני חושבת שאתם צודקים, גם האינסטינקט שלי הוא לשמור מרחק עד הפגישה 

גם את זה להוסיף לרשימת החסכים שלי?! 

למרות שהסיכוי שהוא יישאר ברשימה גדול יותר.. (כמו שר הטבעות לדוג')

אם מישהו מקבל הצעה לפני - הוא צריך לתת לה זכות קדימה

יצאתי פעם עם מישהו שדיברתי איתו די הרבה לפני שנפגשנו והיה ממש זורם בשיחות הטלפוניות ואח"כ בפגישה לא היתה כימיה וזה נגמר אחרי 2-3 פגישות. לא כדאי לפתח קשר רגשי לפני שרואים אחד את השניה. לי זה היה בסדר אבל הבחור לקח את זה קצת קשה...

כלומר: אני מתכוון, אם את יודעת שאת שבוע הבא בצפון. אז מה יקרה אם תגידי לשדכן ששבוע הבא את עסוקה.. ועדיף להתעסק עם זה שבוע הבא? לפחות לי שהציעו לי מישהי וידעתי ששבוע הבא אני במילואים, אמרתי לשדכן שבוע הבא אני במילואים, בוא נדבר עוד כמה ימים. חבל על ההמתנה שלי, ושלה. נקודה למחשבה..

אפילו לבכות בשקט לא מפרגנים לי..

עושה לאמא שלי רע לראות אותי בוכה..

(נכנסה לחדר בדיוק בשניה הלא המתאימה)

ומתוך הדמעות *אני* צריכה להרגיע *אותה* שמותר לי לפעמים לבכות.. וזה נורמלי

כן, סיטואציה מוכרת.

המבוגרים הם עם חלש! צריך להיות חזקים בשבילם... 

מוזמנת לפרטי 

כמה נכון!!

אני כבר לא בוכה..

ונרגעתי קצת..

אבל תודה!!

ואני אזכור לך את ההזמנה, כי נראה שיקח לי עוד כמה ימים לחזור לעצמי

כיף לדעת שיש עוד אמהות כאלה..

כאילו, אמא שלי מהממת והכל..

אבל לפעמים.. כשקשה..

לא מרגישה שהיא מצליחה להיות בשבילי..

תודה!!

רק הדמעות באו פתאם...

במיוחד עכשיו אחרי תקופה ארוכה שזה היה נראה מבטיח והנה חזרתי לאותו מקום עם הרבה פחות כוחות.

תודה יקרה!!

תודה על העידוד והכח

כאן ובפרטי

אני כבר לא בוכה..

מקוה שימשיך בעז"ה...

אוהבתותכן

היה לי פעם בחור שהשויתי אליו המון,

וכל הזמן פשוט חיכיתי לשמוע שהוא התארס- כי הייתי בטוחה שברגע שאני אדע שהוא תפוס, אני באופן טבעי אפסיק להשוות...

עד שפשוט אמרתי לעצמי-

שריקה מתוקה, תחשבי שהוא התארס, שחררי, הוא לא שלך.. (כפי הנראה לעת עתה..)

ופתאם ירדה עלי שלווה כזאת.

פשוט להחליט שהוא לא שלך.

זה לא קל,

וזה תהליך ארוך ארוך שמורכב מפסיעות קטנות קטנות

אבל אם את מודעת לצורך לשחרר-

את כבר בתהליך הזה,

וזו התחלה טובה

בהצלחה!!

שהביינישים הכבדים כאן יסבירו

(יש לי עוד טיפה זמן להיכנס לגדר הזה...)

בן איש חי, רב פעלים, מקבצאל

למה לא הייתי זושא...

(וגם לא בניהו בן יהוידע,

שהיה בין איש חי(ל), רב פעלים מקבצאל

שמואל ב פרק כ"ג)

לגופם (...) של דברים,

זה לא קשור לשאלה האם אישה היא חפץ,

זה קשור לעיקרון שאם אדם מנסה להשיג משהו - 

אל תנסה להשיג אותו בעצמך.

זה נכון שלתוס' שהדין לא קיים בהפקר - יש לחלק,

וכן לשערי תשובה שסובר שדין זה לא קיים במצוות

(נגיד מישהו ראה אתרוג יפה אצל חברו)

מה שאומר נפש החיים על הפסוק

שאמר דוד המלך "דמיתי לקאת מדבר".

לא שצמחו לו כנפיים וחרטום, כלשונו,

אלא שהוא נאלץ לנדוד למדבריות.

אז גם הדמיון לעני המהפך בחררה,

אינו מצד הדבר בו עוסקים,

שאשה נבראה בצלם והיא קדושה ועליונה,

וחררה קצת פחות, והיא חפץ,

אלא מצד זה שאם מישהו מנסה להשיג משהו - 

אל תנסה להשיג את אותו הדבר, אלא תשאיר לו אותו.

אלא אחת פנויה ו/או ללא ילדים. הרבה גם יתפשרו על ילדים, הכרתי אחד לפחות.

אם הוא צריך להתחתן הוא יתחתן בע"ה

לא נראה לי שהיו לך כוונות רעות בכלל,

אבל אישית לא היה לי כיף לקרא את ההודעה הזאת.

כרווקה צעירה לא עושה לי טוב לשמוע על רווקים בגיל של אבא שלי (ואני מהקטנים שבילדיו)

ולא עושה לי טוב לשמוע שהם מחפשים מישהי שאני נכנסת להגדרה שלה..

אז נכון שאני לא חייבת לקרא את ההודעה ואת השרשור שתחתיה,

אבל אולי אני לא היחידה שמרגישה ככה, ולכן החלטתי לכתוב בכל זאת..

ככה שלכאורה היא היתה אמורה למות יותר מ30 שנה אחריו..

בחור שנשאל ע"י אמא שלו למה הוא מתפשר על בחורה בינונית (כהגדרתה)

הוא ענה לה: עוד 20 שנה הייתי מתפשר גם על פחות מזה..

אז אני מעדיף לעשות את זה מעכשיו

התכוונתי לא להצליח להתגבר על תחושת הפשרה - זו הבעיה

ז"ל

הנושא הוא בדידות,

וזה נכתב ממקום טוב,

שמתאר את התופעה ואת הביטויים

השונים שהיא יכולה להופיע דרכם.

רוצה להוסיף קצת בתור מישהי שצפתה בזה מהצד (אחות שהתחתנה מאוחר, וכמה אחים צעירים שהתחתנו לפניה..)

בנוגע ללהתיעץ עם האח הגדול-

אני מאמינה שזה תלוי בן אדם.

את אחותי מאד הרגיז שאחי, שכמעט לא היה בבית, ובד"כ לא מתקשר מהישיבה לשאול בשלומה.. פתאום מתקשר כשהוא יוצא עם בחורה..

היא לא הרגישה שנכון לה ליעץ לו בזה, אפילו שהיה לה הרבה ניסיון..

לעומת בחור שיצאתי איתו שהיתה לו אחות רווקה, גדולה ממנו במשהו כמו 10 שנים, והיה נשמע שהוא ממש משתף אותה ומתיעץ איתה..

ככה שכנראה זה מאד אינדיבידואלי..

אבל אם אתה מתכון ליעוץ בנושאים אחרים-

אז בודאי להתיעץ איתו כמו כל אחד, למה לא?

ובנוגע ליין ולחם בשולחן שבת-

אצלינו מחלקים לפי סדר הלידה של האחים.

והסטטוס המשפחתי ממש לא משנה, וגם לא הגילאים של בני הזוג

גיסים\ות מקבלים ביחד עם בן הזוג שלהם לפי מקומו במשפחה..

בעז"ה בקרוב החלפת סטטוס!!

לאידת אפילו למי הקרדיט..

20170813193456.docx