בס"ד
נכון יש את השברים של הצלחת ששוברים באירוסין......?
אז עכשיו שמעתי שכל הרעיון הוא בעצם לאבד אותן...........
זה באמת???
[יכול להיות שבגלל שאני שומרת את השברים עדיין לא התחתנתי....?
]
ואם הרעיון הוא לאבד- אז למה ככ משקיעים על זה את החיים?
בס"ד
ויש לי גם שיברי זכוכיות של כוסות מהחופה ומה לא.....
מה הטעות כאן...?
)
לב טהור:)פה לקצת
לב טהור:)
רחפת..
זה נקרא מזעזע..רחפת..
יטבתה
גם לי יש כמה תחת הכרית .. שאדע אם לבער 
חחח
בייישובים, רווקות בנות 20 נחשבות זקנות. בסביבה שלי רוב החברות שלי לא נשואות, ואני בת 23.
איוושהאתם חושבים שכדאי לשלוח הודעה אחרי הדייטים הראשונים (הכוונה באותו ערב) כמו "היה לי ממש נחמד" וכדומה או בגלל אי הודאות עדיף להימנע מזה? תמיד יש לי התלבטות בעניין...
זו הודעה לשלבים שכבר יש יותר ביטחון בקשר.
בהתחלה, אם היא רוצה לסיים, סתם יוצר אי נעימות.
(אבל בהחלט אפשר ורצוי להגיד את זה בשיחת טלפון..)
אם היה טוב ויש הרגשה הדדית שהיה כיף אז הודעה בסוף הפגישה
מחזקת ונותנת הרגשה עוד יותר טובה.
אם לא היה טוב אז באמת עדיף להימנע.
נראה לי שחשוב שזה לא יהיה ממקום של כללים אלא פשוט ממקום של הרגשה.
בא לי לשלוח אני אשלח, לא בא לי אני לא אשלח.
אני זוכרת שלפני שנים יצאתי עם בחור והוא שלח לי מעצמו הודעה שהוא הגיע לבית
וזה ריגש אותי מאוד
פשוט המקום הזה שהוא הרגיש צורך לשתף אותי,
וזה נתן לי להרגיש שאני חשובה לו.
נראה לי שאדם צריך לחשוב מה טוב לו ולא כל הזמן לחיות בחשש של אולי לא ירצו אותי.
אם טוב לי אין ספק שטוב גם לצד השני
זו האמונה שלי
לסיים למחרת..
אבל אם מתלבט אז כן אפשר
)כמעין הנובעגמדיתלאגמדהכמעין הנובעגמדיתלאגמדהכמעין הנובעאני חושב שעדיף לשמור את זה לשלבים יותר מתקדמים.
אבל במקרים מסויימים,
שאתה מאד מאד מעוניין בה ומפחד לאבד אותה, אז כן הייתי שולח משהו בסגנון.
כדי שאם היא נמצאת בהתלבטות, אז שתתן לך עוד צ'אנס..
בס"ד
כלומר אני יכול לדעת למשל שהיה לי טוב עם בחורה נמרצת פועלת דברנית, אבל מפה ולהחליט שלא יתיאים לי מישהי שקטה יש הרבה מאד{וכמובן יצאתי גם עם בחורות שקטות והיה ב"ה טוב מאד.}
אז איך קובעים שקירטריון הוא חובה, הוא יכול להיות משהו שאני בודק לפני תחילת הקשר כן ,כן. לא, לא.?
אני אישית לא מצליח וגם אחרי ששמעתי ממאמן למצוא את הכוחות המרכזיים שבי ולהתמקד ברמה שהם קימים בבת זוג, מה שיצא לי מזה זה שכל עוד היא לא נגד :יראת שמים, הפצת תורה, חסד.. אז יש מה לבדוק
לא מכיר הרבה שלא עונים להגדרות האלה
אז כיצד קובעים משהו כחובה שיהיה, מאיפה האומץ להחליט או ההבנה הזו מגיעה?
בס"ד
היא פשוט ניסתה לסדר את החצאית שתכסה את הברך גם כשהיא מתיישבת, אז אמרתי שלא פשוט יותר להשיג חצאית שלא צריך לסדר את האורך כל הזמן[כלומר ארוכה יותר{לא במילים האלה אבל זה בסגנון הזה}}
הערה מאד הגיונית ופשוטה, ובאמת זה היה בתמימות, ממש בהתחלה של הדייטים אצלי
ואכן כולן יכולות להאריך, ונראה שלרובם זה פשוט צריך סיבה יותר טובה, ולפעמים מתוך הקשר עם מישהו שהולך עם ארוך זה משנה באופן טבעי, בלי שאעיר יותר מידי.
ומכיוון שאני יודע שאפשר אז מעניין אותי בעיקר אם זה ברצון ולא בפועל דווקא.{שוב כל עוד בהלכה הבסיסית.}
או במילים אחרות, למה בנות כבר מגיל צעיר בערך בגיל 16 (ובעיקר לפני גיל 18 או כבר ב18 ) הן ישר חושבות על חתונה ובן זוג ומשפחה , מה שלכאורה נראה ממש רחוק מגברים מגיל הזה ושמצידם זה מתעורר קצת יותר מאוחר?
זה טבעי? ואיך בכלל אפשר לנתב את רגשות האהבה בגיל 18 למקום חיובי בלי להיכנס לריגושים וניסיונות מיותרים?
זה דבר כ"כ טבעי לבנות, מה שכן עם השנים זה יכול להחליש ולהיטשטש עקב תרבות המערב ועוד כל מיני
חכה ותראהנפש חיה.*במקום לפעול בזמן הנכון,
ואזת השמרים תופחים ומחמיצים את העיסה.
לעומת
"לשקוד על..." ["שוקד אני על דברי לעשותו"] כמו למשל- שוקד על כתיבת המאמר-
להתחיל אותו ולא להפסיק עד שמסיימים. [במילון "שקד"- מיהר לבצע (מוסיפה- כשם שהשקד ממהר לפרוח ראשון מהעצים)/ עשה בחריצות]
תודה על ההסבר המושקע!
זה לא רק זה. גם ד -ט מתחלפות בהגייה לפעמים.נפש חיה.ולכן זה נשמע כך.
כמו "סכוכית"= זכוכית
"נזגר"= נסגר
וכד.
מישהי=)מתקשרים עלי ווואללה לא יודעת מה להגיד. על החברות הכי טובות שלי! בכללי נראה לי קצת מגוחך כל העסק הזה שקצת הפך למסחרה אבל לא משנה.
בכל מקרה מה אומרים? ואיך אומרים את זה בלי להוריד מהעוצמה שבבחורה?
כאילו אז אמרתי שהיא ענווה. אבל זה לא נשמע כמו שזה במציאות..
קיצר מה אומרים?
)החברות הטובות שלי התחתנו גם בלי זה כנראה.
היא לא להגדיר אלא לדבר על המציאות שלה שהוא יפגוש בפועל.
ותתני לו לנתח מעצמו את מה שאמרת.
כי ההגדרות עצמן לא אמינות ולא מדוייקות..
לדוגמא:
אם תגידי שהיא מתנדבת ב.. באופן קבוע - הוא יבין שיש לה לב-טוב.
אם תגידי שאתן נפגשות באופן קבוע בבתי-קפה וכד' - הוא יבין שיש לה אופי עירוני ושהיא מאד חברתית.
אם תגידי שהיא לומדת מקצוע ריאלי - הוא יבין מעצמו שיש לה כנראה אופי ריאליסטי.
אם תדברי על האכפתיות שלה מהדת - הוא יסיק שהיא יראת שמיים.
וכו' וכו'..
תמיד כשאומרים לי כמה היא מתוקה וכמה לב-טוב יש לה (כלומר את ההגדרות בלי הפרקטיקה),
זה לא עושה לי את זה, וגם התברר מספר פעמים כמאד לא נכון..
חח סתם בזוגיות זה רלוונטי מה אתם..
טוב לכם ביחד?
שניכם מרגישים שכל אחד מכם בא לידי ביטוי?
שאלה שמסקרנת אותי... תגידו כאתם יוצאים עם משהי/ו אחרי דייט שתיים ולא ניראה לכם שזה מתאים איך אתם חותכים. שולחים הודעה או מתקשרים.. פשוט מרגיש לי שלאט לאט זה תופעה של שליחת הודעה על חתיכה, וזה קצת מציק לי. כיוון שגם אם לא ניראה לי שזה יכול להתאים, עדין יש משהו והוא בן אדם ויש לו רגשות ניראלי שזה המינימום להתקשר ולחתוך גם אם רק נפגשתם פגישה אחת. השאלה האם זה רק מציק לי???
וסגנון שונה.. ובהצלחה רבה..
תהלים בלנ"ו שכוייח! אחרונים:תהלים בלנ"ותהלים בלנ"ואחרונהנחמן מאיר
פתוח אליכםאם תשאלי אותי, שווה לעלות על אוטובוס ולנסוע לספרייה
נפתלי הדג(כלומר, אנשים שהם לא @צריך עיון)
צריך עיון געגוע..נפתלי הדגאיפה אתם, דתיים שמקפידים על קלה כבחמורה אבל עולמם לא צר כעולם נמלה? שחשופים לעולם, שקוראים גם ספרות שהיא לא תורנית, בעלי ידע עולם כללי, שמטיילים, שנחשפים, שלא מפחדים... כשזה לא בא על חשבון עולמם הדתי והתקדמות רוחנית?
(אומרת את זה כי לאחרונה גיליתי שהמדוייט האחרון פסל אותי כי נסעתי לטייל עם חברה בחו"ל)
למה הביינישים חייבים להיות כל כך מצומצמים? למה?
למה כל כך קשה למצוא דתי שמהלך על התפר בין שני העולמות?
זה יצא לי קצת חריף מדי. לא התכוונתי שהישיבות מחוץ לחוג של הר המור הן לייט, אלא שיש אנשים ומוסדות שהפתיחות אצלם לא מסויגת מספיק וזה נותן את אותותיו על כל הציבור שלנו, עד שמי שהיה יכול להיחשב מיינסטרים לפני כמה שנים פתאום מוקצה בתור חרד"ל. אותי זה מתמיה.
לא יודע מה המדד לפתיחות, אבל "סגורות" במובן המנותק, הלא מודע והבור בענייני העולם הזה - הן לא. זה באמת פשטני באתרי חדשות, מה שמסביר את המניעה של הרב טאו מראיונות וכו'. אני גם לא בטוח ש"פתיחות" היא ערך בכל קונסטלציה. פתיחות אמיתית היא דו-כיוונית, כשיש אפשרות לדיאלוג, ורוב התוכן המוסרי/ פרשני במדיה שאנחנו צורכים הוא חד-כיווני. כלומר, מישהו עשה שיעורי בית בשבילנו ומסר לנו מסקנות (זה תקף גם לסיוג לגבי הפילוסופיה). גם אם כן, והישיבות באמת סגורות, זה לא בהכרח רלוונטי למידת הנכונות או השלילה של השיטה שלהן. לעומת הציבור החילוני, הציבור הדתי-לאומי עדיין נחשב סגור ומסוגר בחומות יריחו מימיות יהושע בן נון. כך שההשוואה לא מקדמת אותנו בהרבה.
הציור של הקווניק הממוצע הוא הרבה פעמים קריקטורי הרבה יותר ממה שהוא במציאות, ואני נוטה להתייחס אליו באותו אופן שהגושניק הממוצע נתפס. (בין מעט מאוד לכמעט ולא).
היי,
אשמח לשמוע איך ממשיכים אחרי דייט ראשון?
איך אני בודק עם הבחורה על פגישה שניה? מתי לשלוח הודעה? (למחרת הדייט?) איך אני בודק אם היא בעניין?
בנוסף, האם צריך להתחיל לדבר כל יום/ להתכתב או משהו כזה? או שזה בא לבד?
סליחה על השאלות הפעורות אבל אשמח לשמוע קצת מאחרים... תודה רבה! 
תודה על התגובה,
אני בעניין להמשיך לעוד פגישה ב"ה,
השאלה היא מתי אני אמור ליצור קשר עם הבחורה אחרי הדייט?
לא לדבר עד הערב ואז לשלוח הודעה זה בסדר? (זה לא 'למרוח'?)
וגם איך כדאי להתחיל את השיחה? "היי, היה לי נחמד כשנפגשנו. איך היה לך?" למשל?
תזהר מכללים ופוזות וכל מיני נימוסים מזויפים. תהיה נחמד, תהיה אתה, תנסה להיות רגיש ומקשיב. זה הכל!
יותר מדי כללים יוצרים מתחים ובעיות מיותרות.
(זו דעתי בכלל בחיים, אבל במיוחד בנושאים האלה)
