מי אני
מי אני
מי?

סוג'וקמי אני
מי אני
מי?

(רק בלי רווח)
תודה רבה על הדאגה


אם אחיך התאום זה עשיו
אז כנראה אתה התחתנת כבר 4 פעמים...![]()
כשיעקב (ההוא) נכנס לארץ רחל נפטרה
עשיתי לך ספויילר לשבוע הבא![]()
הייתי בטוחה שזה אתה 
מה דתי בך?
בחור דתי בכלל לא צריך להסתכל על בנות ולא צריך למצוא לעצמו שידוך
בשביל זה יש דרכים אחרות יותר הגיוניות, קצת אמונה לא תזיק
ומצידי שתזרקו עלי עגבניות, לא אכפת לי
ככה אני מבינה
אתם יכולים להתעצבן ואתם יכולים לנסות לשנות את דעתי ולהסביר בעדינות
לא גיל מה מוגדר לדעתכם כמוכן
בנות אני אשמח אם תכתבו גם בהקשר של שר"ל (לפני /לוותר על שירות אם מוכנים/אחרי....)
מתי להגדרתך אדם נחשב מוכן להתחתן
זה לא פשוט גיל ההתבגרות, אתם יודעים, כל מיני שגעונות, מרד נעורים וכו'...
-צ-
זה משתנה בין אדם לאדם
כל אחד צריך לראות איפה הוא עומד - פיזית ונפשית
אם נגיד אני באיזשהו קורס מיוחד של הצבא או תקופת מבחנים אז זה פחות אידאלי לצאת ולהכיר מישהי
ואם מישהו מתנהג בילדותיות ולא מוכן להיות בוגר - גם אז לדעתי פחות רצוי לצאת
אבל הכי בתכלס לדעתי בנאדם צריך לשאול את עצמו את השאלה: האם הוא מוכן להקים בית? ולחשוב היטב במה זה כרוך (זוגיות, עבודה ועוד הרבה דברים)
אם התשובה היא 'כן' אז בהצלחה ואם התשובה היא 'לא' סימן שהבנאדם (שמכיר את עצמו היטב) עדין לא מוכן
נ.ב.
אני מודע שיהיו כאלה שיחלקו עליי כי הרבה אנשים הוכיחו שאפשר למרות מה שכתבתי לעיל
זה אופי
(ילדה חכמה אחת)
כמעין הנובע
אם יש למשהי תשובה לגבי שירות לאומי אני ממש אשמח לשמוע.
בגלל ההתחלה של הסירות זה נושא שדי בוער כרגע...
אהבה של הרב גינזבורג, ועוד ספרים שלו בנושא..
זה מה שעולה לי.
אני ממליץ לקרוא את אומנות האהבה של אריך פרום.
זה ספר קצר יחסית ויש שם רעיונות שכדאי וצריך להיזכר בהם.
- תמונות עם איפור לפניך !
משיח בן דוד
השאלה מופנת לבנים אבל בנות יכולות גם להשתתף
אתם לא מבינים, כמה איפור משנה את אותן !
קרה לכם? שיצאתם עם מישהי והיא לא היתה מה שציפיתם?
בעד איפור נגד? איך בנות צריכות להגיע לפגישה איתכם איך הייתם מעדיפים?



ורודה
ורודה
תודהורודה(כדאי, יש שם הרבה עזרה...)
וזה מה שמצאתי על אלו"מ
ר' אייל, אברך ומלמד בישיבת אלון-מורה 054-4959553.
ורודהבהצלחה!!
ורודה
אם בשליש גן עדן אני רואה הודעה..
היא רואה שראיתי?
על מישהי שהייתה בקשר מאוד עמוק ו"רציני" בגיל 16
ועברו כמה שנים
והוא עזב אותה
וטס לחו"ל
ולא ענה לסמסים/שיחות
ועברו שנים
והיתא התחתנה בארץ
והוא התחתן בחו"ל
ונולדו להם ילדים
ויום אחד הוא הגיע לארץ
ודרך הפייסבוק הם התחילו לדבר
ונוצר קשר
וכל אחד מהם נפרד מבן זוגו
והם עומדים להתחתן...
כל אחד מהם בוגד בבן זוגו.
וזה אחרי שהתחילו לדבר בפייס' כשנשואים עם ילדים.
מגעיל.
אני חושב שאחרי זה, לא צריך הסבר למה שכתבתי בהודעה הקודמת שלא שייך שהיא תיצור קשר עם מי שפעם היתה איתו בקשר, כדי ש"ישדך"..
ומי שרוצה להסיק מכך על המשמעות הלא-טובה של סתם "קשרים" בגיל צעיר, יכול ללמוד מזה גם.
כמה שאפשר להתחתן בלי "שאריות", עדיף. ואם בדיעבד היה משהו - להתנקות ובוודאי לא ללבות.
איזה כיף...+)
להרוס שתי משפחות, עם ילדים, ולא בגלל שקודם המשפחות התפרקו כי האיש ואשתו לא מצאו חן אחד בעיני השני - אלא בגלל שאיש נשוי ואשה נשואה יצרו קשר בפייס' והתעורר "קשר מגיל 16"...
יש מתועב מזה?
על זה נאמר בנביא: "אשת נעוריך.. ואתה בגדת בה". וה"נעוריך", זה לא מישהי שהיה קשר איתה בגיל 16 בבני עקיבא.. אלא מי שנשאה לאשה.
ואכן, אפשר גם לראות מזה סריטות שלפעמים קשר בוסרי יכול להשאיר, לצערנו.
(הבנת הנקרא לא תזיק)
אתה מתלהם לפעמים יותר מידי
ולא מבין דברים נכון.
יש הומור
יש ציניות
ויש סלנג
אי אפשר
כל דבר להסביר...+)
לא ראיתי כאן שום סודות של "הבנת הנקרא"..
אם אתה חושב שלא הבינו משהו שכתבת, תסביר בנחת..
ומוטב לא לתת "ציונים"... אין כאן שום התלהמות. אם ברצונך לומר משהו, נא דבר לגופו של ענין.
עקרונית, המקרה שציירת, של שני אנשים שעוזבים את מי שהם נשואים לו ומתחתנים בגלל שהכירו בגיל 16, וכעת חידוש קשר בפייס' - הוא אכן דבר מחריד מבחינה מוסרית ומשפחתית.
אז אם אתה רוצה לומר שבעצם התכוונת להסביר באופן "ספרותי" מה יכול לקרות מדבר כזה, ע"י יצירת עלילה שלא קרתה - זה יכול להיות רעיון לא רע. אבל לצערנו, יש דברים כאלה בעולם (עי' אהוד ברק למשל), ולכן - חבל לצפות שיבינו שיש כאן איזו "מטאפורה", ולכתוב בגלל זה בצורה לא מכבדת. אחרי הכל, אתה רואה שחוץ ממני עוד שלושה לקחו מה שכתבת כפשוטו.
אתם מקרה אבוד...
בעיניי הדברים של דן ממש לא היו קיצוניות
תתפלא אבל אני אכן יודעת על משפחות שהתפרקו מפייסבוק /ווטסאפ
במיוחד שזה יכול להיות קשר נסתר שלא רואים אותו בחוץ...


אחלה קורס. השאלה מי ילמד ואיך...
הרי נשים לא מבינות גם את עצמן ![]()
הייזלממכר/ה משותף/ת לשאול אותו.
או שתבואי עוד פעם לקנות ספר, ותנסי קצת יותר לגלגל שיחה.
לא בשביל "לשמור קשר", אלא כדי להגיע לאפרות לבדוק עניינית אם מתאים לנישואין.
[ואל תבקשי תיווך של החבר שלו. לא שייך]
החבר הראשון שלי מהמחזור שהתארס
שידך את החבר השני שלי מהמחזור שתארס
הם התחתנו בהפרש של שבועיים
הראשון-שני
והשני-ראשון
אתה מספר על חבר שלך ששידך חבר אחר. מעולה.
אבל מה שאני דיברתי עליו, היה שהיא לא תבקש מהחבר שלו - שהיתה איתו בקשר בעבר והתחתן כבר - שישדך ביניהם. לא שייך שהיא תפנה לאדם נשוי שהיתה איתו בקשר לא קצר כנראה, גם לצורך זה.
לא רואה בך שום בעיה.
נראות לי ירא"ש בצורה מיוחדת... לא?
הן גם נראות יותר מיוחדות מכל בחינה
הבנתי שהרבה הרבה מאחיותינו מחפשות מישהו "מוביל"...
קודם כל, לדעתכן הקביעה הזו נכונה יחסית?
בנוסף, למה אתן מתכוונות "מוביל"?
האם זה אומר שהגבר צריך להיות זה שמחליט בכל צומת בחיים, והגברת הולכת בעקבותיו?
לדוגמא אצלי - אין לי בעיה מבחינה פרקטית להחליט, לנווט, ולקבוע הכל, אבל:
1) מה יקרה כשזה יתנגש עם הרצונות שלה? לכאורה, הנה זה גבר שווה - הוא מוביל! אבל מה הקטע אם זה כמעט תמיד לא לכיוונים שהיא היתה רוצה? גבר שתלטן הוא גם מוביל, אבל לא נראה לי שזה האידיאל...
2) מבחינה עקרונית זה לא נראה לי נכון, אנחנו מאבדים כאן את היתרון של השניים, אין כאן בקרה, אין מי שמאזן, כמו בחברותא, רק ע"י בירור של שני הצדדים יוצא מתחת ידיהם הבנה מתוקנת יותר.
באופן כללי, לענ"ד שני הצדדים צריכים להיות שותפים בהחלטות שלהם לאחר בירור ודיון ביניהם.כמובן שיש תחומים בהם הגבר יותר דומיננטי (כמו הצד התורני), והגברת תיהיה יותר דומיננטית בתחומים בהם היא מבינה יותר ממנו. מה דעתכן?
אולי בעצם אתן מתכוונות "מוביל"=יציב, עמיד ברוחות מצויות ושאינן מצויות, בטוח בעצמו, יודע לאן הוא חותר..?
כמובן גם בנים יכולים לתרום מנסיונם והגיגיהם האישיים...
תומ"ר לכל העונים והמסייעים במחשבה![]()
לא חושבת ש"מוביל" זו המילה. יש בנות שמחפשות מישהו שלא מתמוטט כשנשענים עליו קצת, שיודע מה הוא רוצה ולא עף מכל משב רוח לאי שם.
זה יכול להתבטא בפועל בהמון צורות; הכוונה היא לא שהגבר הוא המחליט או הקובע לאן הולכים ומה אוכלים ומה שותים וכמה כסף מוציאים וכו', אלא יותר שהוא בן אדם יציב שיודע מה הוא רוצה.
מצד שני, הבנות הן לא מקשה אחת. כלומר, יש בנות שדווקא כן מחפשות את הבחור שתמיד יחליט לאן הולכים ומה אוכלים ומתי נגמר הדייט והם תמיד יתקשרו ראשונים ותמיד יגידו את המילה האחרונה. אם זה מתנגש עם הרצון שלה אז היא בד"כ יודעת להתאים את הרצון שלה ככה שזה יסתדר (אולי כי היא מתלבטת הרבה גם ככה בכל דבר או שהיא פשוט מחפשת סוג כזה של קשר).
גם אני חשבתי הרבה על למה בעצם זה מה שקורה והגעתי למסקנה המתבקשת שאנחנו רגילים לחברה שבה גבר הוא פחות פחדן, פחות רגיש (מהבחינה שאפשר להגיד לו דברים שאולי אי אפשר להגיד לבנות), יותר תומך ופחות צריך תמיכה, פחות אוהב לדבר על רגש או בכלל.
בעיניי זה לא נכון, או לפחות לא-תמיד-נכון. יש המון בנים שהם כן כאלה ואז זה מהווה בעיה קטנה (להם ולמי שמנסה להכיר להם...)
לענ"ד שני הצדדים צריכים להיות שותפים בהחלטות והדבר הכי חשוב שיש זה תקשורת והבנה אחד של השניה וההיפך. מתוך ידיעה שאנחנו שונים בטבע שלנו ולא נוכל (וגם לא נרצה!) להיות בדיוק-בדיוק זהים.
באיזה שהוא מקום אני גם חושבת שבגלל שגם העמדה של גבר היא יותר להגן, להיות בשביל, להעניק, לשמור וכו' אז הם הרבה פעמים תופסים את המקום הזה.
אני חושבת שיש הרבה מובנים של 'להיות מוביל'. גם בחור שקט או רגיש או ביישן יכול להיות מוביל בדרך שלו ואין ממש מודל אחד של איך זה צריך להיראות.
הרבה שאלות נפתרות כשפשוט מדברים על מה הציפיות ולא מסיקים מאחת לשניה, כי בני אדם הם באמת שונים (אבל דומים בזה שכולם מחפשים אהבה, הבנה ואושר
).
בהצלחה!

אז יש גם בנות שמחפשות דווקא את זה שמצד אחד "יהיה גבר" מהבחינה של אפשר להישען עליו והוא יציב וכו' ומצד שני יידע לתת לי את המקום שבו גם אני יכולה לתמוך בו ולהיות בשבילו. כלומר - שלא יפחד לא להיות גבר לידי שמא אני אחשוב שהוא לא גבר. עמוק, אה? 
לסיכום - פשוט לדבר.
חן חן על התגובה הבוגרת והמאלפת ![]()
הבנתי יותר מה עובר לכן בראש... תודה רבה!!
מוטיבציהבהצלחה!
עד כמה שאני מבינה
להרבה בנות יש צורך שעד-כמה שהגבר חזק, יוזם, וכדו שכן יצתרך אותן. ושוב לא יעשה הכל לבד אלה יתייעץ בהן.(ברור לי שגם לבנים אבל אצל בנות הנטייה לטפל באנשים גדולה יותר באופן טבעי).
אני לא חושבת שהגבר צריך להיות מוביל.
שמאל דוחה - חזק מצד אחד, שיתן לה ביטחון ומנוחת הנפש, ויעשה לה "סדר בדברים".
ימין מקרבת - ומצד שני, היא רוצה להרגיש בטוחה רגשית, שמכילים אותה, שהיא יכולה להיות פתוחה ולא צריכה לפחד מביקורת, שאוהבים אותה, שמעריכים אותה, שהיא הכי חשובה בעיניו.
מלהיות אבא
כמעין הנובעובחיי ההשרדות שלנו אין פנאי להתמקצע
הייזל
.נפש חיה.סתם...![]()
אחלה תגובה, אם אפשר לסכם בשתי מילים: רגישות ונחישות
בקונוטציה חיובית כמובן...
בהחלט מזדהה עם המודל שכתבת... תודה רבה ![]()
כמעין הנובעאחרונה
) אבל סבבהאבל מעניין פה
למה מעניין פה??
![]()
חחחח
הברווזה שבאגם
הברווזה שבאגם
הגולש האחרוןקרה לי כמה פעמים שבנות החליטו לפסול בגלל 'תחושה כללית' (ואני בטוח שזה קרה לעוד בנים. ואולי גם לכן יצא לפסול בגלל הסיבה המפורטת והמשכנעת הזאת). בד"כ זה אחרי פגישה או שניים.. (אני מאמין שיש אולי גם בנים שפוסלים בגלל זה, אבל נראלי שזה יותר נפוץ בעיקר אצל בנות)
ורציתי לשאול למה אתן מתכוונות כשאתן אומרות 'תחושה כללית'. האם באמת זו מין הרגשה כללית כזאת שזה לא זה וקשה לכם להסביר ולהצביע על משו ספציפי, או שמא כן יש איזושהי סיבה ספציפית (או כמה) ואתם פשוט לא רוצות להגיד את זה לצד השני מחשש שמא ייפגע?..
ז"א, אף אחד מהם לא עומד בפני עצמו כדי להחליט שלא אבל ביחד וכשאין שום דבר משמעותי ללמה כן אז זו התשובה שלי.
וכמו שכבר כתבו פה- לפעמים זה סתם כי לא נעים לי לפרט או כי אני פוחדת שהצד השני יבין לא נכון ויפגע..
ותן טל
אני אוהב דברים כאלו.ותן טלמשהו ששמעתי אתמול מהרב דוד אביחיל.
בדיוק עברנו את הפרשיות שמדברות על יצחק. יצחק, למרות שממבט ראשון נראה שהמידה היחידה בו היא הגבורה/הפחד, נקרא ע"ש הצחוק. הצחוק של האדם נובע מאספקט של הפתעה. כשאדם מספר בדיחה לחברו ,יש מהלך כלשהוא ששזור בסיפור הבדיחה שהמאזין מצפה לו. ברגע שיש תפנית בסיפור, הרי שיש הפתעה למאזין וזה מה שגורם לצחוק. אז בעצם הצחוק נגרם מהפתעה או פליאה שקיימת לאדם ממה שקורה סביבו. הצחוק והפליאה מקורן במידת הכתר שהיא מ3 המידות העליונות. ילדים, בדרך כלל נמצאים ב2 מצבים - או צחוק או בכי. זהו מצב בריא מאד כיון שהם כל הזמן מופתעים מן המציאות ובוחנים אותה. כשמתבגרים, אז הפלא נעלם מחיינו ואנחנו חווים שגרה ולא מופתעים מדבר, וזוהי רעה חלה שצריך להתמודד איתה.
כמו כן חשיבות השמחה בעבודה השם - אי אפשר להתנבא בלא שמחה. כך מצינו במקורות. ואם כן, למרות שכיום אין נבואה, התפילה שהיא הדבר הכי קרוב לזה חייבת להיעשות מתוך שמחה.
יש מספר נקודות שנוגעות אחת לשנייה והן השמחה-צחוק-חיוך. כולן קשורות באותו השורש. כשאדם מחייך אל חברו, הוא מקשר את עצמו ואת חברו למידת הכתר שזאת המתנה הכי גדולה שהאדם יכול לתת לחברו (הרב הביא מקור ששכחתי מהו שמדבר על מצב שבו אם אדם נותן מתנה יקרת ערך כספית לחברו ללא חיוך - כאילו לא נתן לו דבר, בעוד אם רק מחייך אליו ללא נתינה פיזית כלשהיא - כאילו נתן לו הכל).
הרב מבחין בין 3 אופנים של צחוק:
1. ליצנות - בלשוננו זו הציניות. הציניות הורסת כל חלקה טובה בנפש ומציגה לכאורה סוג של "שמחה" אבל זהו רק זיוף. ציניות היא ניסיון להתמודד עם המציאות העצובה ע"י בדיחות שצוחקות על המצב. הבעייה היא שאת המחיר משלם מי שציניקן - כיון שבתוך תוכו הוא עדיין נשאר עם האמת שבעינו היא מרה. ליצנים הם 1 מ4 כיתות שלא מקבלות פני שכינה. מה שאומר שחז"ל החמירו מאד עם הליצנים. יש גם בתהלים - "ובמושב לצים לא ישב" - הלצים יותר גרועים מהחטאים ומהרשעים. יש מקור שטוען שיש אופן אחד של ליצנות שהוא מותר - וזה אם זה נעשה כנגד עבודה זרה. כלומר להתבדח באופן ציני על ע"ז, וגם מקור זה טוען שצריך תנאים כדי שזה יהיה מותר.
2. קלות הדעת - מצב שבו אדם צוחק על עצמו ומשתטה. זהו מצב שהוא על הגבול בין מותר לאסור וצריך שאותו אדם שעושה את זה יהיה במודעות, כי יש סיכוי גבוה שמלצחוק על עצמך, אתה תתחיל לצחוק על אחרים וזהו דבר שאסור.
בחסידות יש מעלה בהשתטות כל עוד היא נעשית לשם שמיים. כמו כן, אסור לאדם לבזות את עצמו כיון שהוא עלול ע"י כך באמת להרגיש בזוי באמת, לכן הדבר צריך להיות במידה המותרת. צריך עיון.
3. מילתא דבדיחותא - זהו הצחוק הבריא והמותר ע"פ חז"ל, שלא מזלזל באדם אחר ולא באדם עצמו. חידודי לשון כאלו ואחרים, הפתעות מחיי היומיום וכו'.
מכאן נעבור לעצבות. כידוע, כל דבר שלילי שקיים, יש לו שורש חיובי שבגללו הוא מתקיים. לכולם, חוץ מלעצבות. העצבות אין לה שורש חיובי בכלל והיא מכלה כל חלקה טובה בנפש האדם. לכן אסור להיות עצוב, לעולם. העצבות יכולה לנבוע מכמה סיבות - גאווה, כעס, קנאה וגורם נוסף הוא כשאדם לא מממש את היצירתיות שטבועה בו - זה מתכון לעצב. העצב בהיותו שלילי הוא מקור לחולאים רבים (פיזיים ונפשיים כאחד). התרופה לעצבות - הצחוק ושמחת החיים - כשאדם עמל (והרב הדגיש שלא הכוונה כאן בתורה, אלא עמל ומוציא את כוחות הנפש שלו מהכוח אל הפועל), זה מרפא את הגוף ואת הנפש.
ואיך זה קשור לפורום?
הרב מדבר על החשיבות של החיוך כששני בני זוג מתראים. הרב מייעץ לזוגות - תמיד כשנוצר קשר עין בין 2 בני זוג - לחייך. זה רק מחבר יותר. קל וחומר כשמדובר בגבר ואשה שרוצים להכיר כדי לברר אם זה מתאים להם להתחתן.
הרב לא השתמש במקור הזה אלא במקור מאוחר יותר- אני לא סגור בשם מי (יכול להיות הרמח"ל או הרמ"ע פאני).
לגבי הדבר השני - תודה, לא הכרתי.
זוהרת בטורקיז![]()
ממש יפה!פלפל שחור1. נכון..זה די מה שהוא ציטט. את מכירה את המקור?
2. אני חושב שצריך להבחין בין שנינות לציניות. בציניות יש גרעין שמרעיל. אין לי דוגמא קונקרטית אבל זה בא מתפיסה על החיים שהיא קצת פסימית ולא רואה את הטוב. אני לא מכיר אותך אבל נראה לי שאת פשוט שנונה. ושנינות זה תמיד מבורך 
באבות דרבי נתן (פרק יג, ד) מובא: "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. כיצד? מלמד שאם נתן אדם לחברו כל מתנות טובות שבעולם ופניו כבושים בארץ - מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חברו בסבר פנים יפות, אפילו לא נתן לו כלום - מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות שבעולם".
לגבי הציניות, נראה לי שבאמת זה יותר שנינות.. אבל מה לגבי מה ש @צריך עיון כתב? (לגבי הליצנות)
מה לגבי מה שהוא כתב?
ליצנות וציניות זה דבר אחד (שאסור ברוב המקרים).
ושנינות שמותר (לרוב זה חידודי לשון, ביטויים שיש בהם תרתי משמע, הפתעות שלא יורדות על אף אחד..
איפה הגבול עובר? מתי שבאמירה יש גרעין של פסימיות/רוע/שנאת חינם/וכו' או שזה לצחוק על החבר ולהתכבד בקלונו.
זו דעתי.
תודה לשניכם!פלפל שחוראחרונה"בשבח והודיה לה' יתברך" וחשבתי שהתארסת.. ![]()
ואז קראתי את המשפט האחרון ואהבתי... מחילה, לא היה לי סבלנות לקרוא את הכל ![]()
מאגר לשידוכים "חסדי שלמה" לע"נ ר' שלמה קרליבך HOLY SOUL MATES
כנסו והכניסו פרטים.
https://docs.google.com/spreadsheets/d/1UEU2j78N2t0iyxLAueNw8QrlzjV-pq0NbMZiM7teVBM/edit?usp=sharing
והראייה - אב שכועס על ילדיו כיון שעשו דבר שאסור להם לעשות - הוא מרגיש כעס, אבל הוא עדיין אוהב אותם.
אהבה זה הרבה מספר דברים יחד - נתינה, השקעה ואמונה.
אני חושב שאתה מתכוון להתאהבות - שזהו רגש שמגיע ויכול להישאר עד כמה חודשים ולבוא ולחזור. הוא נובע מהפרשת דופמין במוח, ורמת הקורטיזול והסרוטונין עולה.
אחרי עריכה:
אני מסייג את דבריי- אהבה אחרי מספר שנים של השקעה יש לה גם ביטוי רגשי והוא חיבור מאד עמוק, אבל זה פחות זיקוקים (התאהבות, למרות שהיא יכולה לחזור שוב לגבהים חדשים), ויותר יציבות וביטחון בקשר. כלומר אחרי שיש ילדים ורואים את החינוך שלהם, אז ברור שיש כאן רגש, אבל הוא לא חד משמעי כמו עצב/שמחה/כעס, אלא שילוב של הרבה דברים.
הבאתי המחשה מתי מרגישים את זה..אפשר כמובן גם לפני
לפי היהדות אסור להורה להרגיש כעס אלא עליו "להראות פנים כועסות" לשם חינוך הילד אבל עדיין צריך להיות שליו מבפנים.
והוא יותר חיובי משמחה.
ותגובה ל בעוז: אהבה היא רגש, ויכול להיות שבעת כעס אדם לא מרגיש אותו.
ואגב האדם יכול לחוות שני רגשות בו זמנית, ע"פ מחקר מדעי. חפש בוויקיפדיה ובאנטרנט.
בוודאי ששמח!!
זו ההרגשה הכי משמחת להרגיש את האהבה מציפה אותך למראה משפחה /חברות/אנשים שאתה אוהב.
אין יותר משמח מזה.
בלי אהבה לא היתה שמחה בעולם. היא המקור של השמחה. והשמחה היא מקור האהבה. הן קשורות זו בזו.
לאנשים בדיכאון ל"ע קשה להרגיש אהבה.
לפעמים אהבה, בעיקר זוגית, יכולה להציף אצלינו גם רגשות כמו כמיהה, חוסר, געגוע ועוד, וגם אלה נפלאים כי זה אומר שהלב שלנו פתוח.
בלי להתחכם 
וכשהוא בא על סיפורו ומתממש זה שמח, וכשלא - עצוב?
למאי נפקא מינה?
אהבה בתענוגים
תהלים בלנ"ו


ציון חמדתי
לב טהור:)
חמישה אחרונים:תהלים בלנ"ו
שניים אחרונים!! מי לוקח?תהלים בלנ"ו
בואו נפתח עוד אחד!תהלים בלנ"ו
תהלים בלנ"ו


נשאר:תהלים בלנ"ו
תהלים בלנ"ו
יישר כח!תהלים בלנ"ו
תהלים בלנ"ו
כן. את זכית!תהלים בלנ"ו
יופי. ב''ה
סיימנו שני ספרים.יישר כח! שבת שלום!תהלים בלנ"ואחרונהפשוט לזרום
דווקא עכשיו אחרי שאתם מכירים תדברו על כל מה שבא לכם - מזג האוויר/ טיולים שנתיים/ בני עקיבא/ אחים קטנים/ חיות מחמד/ אנע עארף
הפגישות הראשונות הן יותר בשביל שיהיה לכם כיף וכדי שתכירו יותר טוב אחד את השניה
אז תלכו ותהנו, אל תדברו על מהות הקשר ומה יהיה/ לא יהיה תתנו לזה לעלות בהמשך (דייט חמישי ומעלה)
ואשתף בנסיון אישי שלי:
הדייט שלישי שלי עם מישהי שיצאתי איתה היה נהדר וזכור לטוב עבור שנינו ואהבנו להזכר בו
ולאחר דיברנו מלא בווצאטאפ וכבר לא היה טעם לשאול אם ממשיכים כי זה היה מובן מאליו
נ.ב. ובזה אסיים:
לא תדע שזאת האחת, גם לא אחרי 50 דייטים וגם אחרי שתתחתן גם אז לא תדע אם היא האחת
תעשה את המקסימום שלך ותן לאלוקים להכנס בחלקים הקטנים

בנים נחמדים זה מגעיל
נא להיות בני אדם עניניים, תודה מראש
צריך עיוןאבל אני בווירטואלי אז זה לא משנה
גם על הברווזון חשבו שהוא מכוער ומגעיל..
ולפתע "התברבר" והתייפיף לו היצור....
הסוג הראשון מגעיל
השני לא
אנחנו בעד אנשים נחמדים! תכלס הם הסוג השני.רחפת..
רחפת..
אל תענו לי
לשניה
בנים נחמדים זה מגעיל
בחור עם כיפה שמתחיל איתך אז הוא לא דתי
רב מג של מילים