ישנו ספר שמדבר על המגע הנכון,
כלומר איך לשמור נגיעה ולמה,
מחפשת ספר זה כדי להעביר לבחורה,
כל חומר בנושא ,
ובמיוחד הספר הנ"ל וכיצד ניתן להשיגו בירושלים ,
אודה ביותר
ישנו ספר שמדבר על המגע הנכון,
כלומר איך לשמור נגיעה ולמה,
מחפשת ספר זה כדי להעביר לבחורה,
כל חומר בנושא ,
ובמיוחד הספר הנ"ל וכיצד ניתן להשיגו בירושלים ,
אודה ביותר
ביתי כבר בת 12 ועדיין סובלת מהבעיה הנ"ל. כרגע מחפשת איך לטפל כי כבר זה ממש לא נעים (פשוט עד עכשיו רופאת הילדים אמרה לי לחכות שזה יעבור...)
משהי טיפלה בגיל הזה? אני ממש מתלבטת למי ללכת.
לפי מה שראיתי באינטרנט יש כמה מטפלים וכמה סוגי טיפולים ואני לא יודעת מה הכי מתאים לגיל הזה... אשמח להמלצות מנסיון בלבד.
תודה רבה.
לנו עזר טיפולים ברפלקסולוגיה,
אולי כדאי לנסות לפני שהולכים על משהו רציני יותר?
בדקתם את הנושא הרגשי?
בדקתם את הנושא הנוירולוגי?
האם מרטיבה גם ביום?
האם מרטיבה כל לילה או רק לפעמים?
מה עושים כאשר היא מרטיבה? איך מגיבים לזה? מי מנקה אחריה? היא בעצמה או אתם?
כמה מדברים על זה בבית ואיתה?
איך היא מתייחסת לכל זה? זה מציק לה? היא מבקשת עזרה?
יש המון סוגי טיפול. חלקם רפואיים חלקם ריגשיים התנהגותיים. צריך קודם להבין את המקרה.
לפי תשובותייך אנסה לכוון
אני עד היום לועס את העטים והעפרונות שלי. (כשהיה לי זמן לנגן גם הייתי לועס את המפרטים שלי).
לדעתי, אם זה הכיף שלה, אז שתהנה...
מבחינת עלות - כמה כבר עולה עיפרון? שקל? אבל אין לי כוונה להיכנס לכיס של אף אחד.
כמו כן, אין עופרת בעפרונות - אחרת היו מחייבים כל מי שכותב בעיפרון ללבוש כפפות גומי אטומות כיוון שמדובר במתכת כבדה ומאוד מסוכנת (אם משתמשי בה לאורך זמן).
בעיפרון יש גרפיט וחרסית שלמיטב ידיעתי, לא נמצא קשר ביניהם לבעיות בריאות מיוחדות ואני גם לא חושב שיש סיכון כלשהו בלעיסת המתכת שמחזיקה את המחק.
בכל מקרה, הפתרון הפשוט לדעתי הוא לקנות לה עיפרון שפיצים ממתכת - הרבה פחות לעיס...
!!מירב!!אולי אבץ, סידן, ברזל, לא יודעת מה.
תבדקי בעיית גירוי יתר או בעיית ריכוז, לפעמים אנחנו מתעסקים במשהו כדי להתרכז.
אול תתני לה משהו אחר ביד במקום שתשים עפרון בפה.
אני מסכימה איתך שזה לא נראה בריא מאוד ללעוס את זה (וכמובן לבלוע).
להתייעץ עם מישהו מהתחום הרפואי/ריפוי בעיסוק.
בהצלחה
אני קניתי לילדי גומי שמיועד בדיוק לבעיה זו.
מלבישים אותו על העיפרון והוא מחומר שמיועד ללעיסה,לא השחק ונשאר יציב כבר שנה שניה.
יש בכמה סוגי מרקמים.
וזה נוח, מזמינים ומגיע די מהר בדואר.
הי
לקחת בערבון מוגבל את דבריי כי אני לא מכירה אישית את המקרה וחברים לי פרטים.
1. ויסות חושי יכול להיות לשני קצוות- עודף או חוסר. כשבינהם יש סקאלה די גדולה של רמות. לא הכל בעייתי ולא כל נושא חושי מחייב התערבות. כדאי לנסות לעזור לילד אם זה מפריע לו בשגרת חיו, אם זה יוצר בעיות חברתיות, אם בגלל זה הוא מפסיד פעילויות, נמנע נמנע ממצבים, מתוסכל וכו'. אתם חושבים שיש לה תת רגישות חושית ולכן היא מחפשת גירוי בפה? אתם רואים את זה בעוד מקומות בחייה? אתם מזהים אצלה צורך במגע גס? האם היא ילדה שאוהבת להסתחרר במתקני שעשועים, לקפוץ, מחפשת גירויים פיסיים? איך היא בעניין מרקמי מזון?
לפי התשובות אדע להנחות בערך מה כדאי לעשות
2.יש סיכוי שזה נובע מחרדה/לחץ כלשהם , אליהם יש להתייחס.
3. לא להעיר לה יותר מדי כי אז זה עלול ליצור מאבקי כח מיותרים, ודפוס קבוע סביב תשומת לב. לא לעשות מזה עניין. לטפל בשורש ולא בסמפטום. הערות בגל מקרה לא יועילו
4.להציע לה תחליף כגון כדור גומי ביד השניה, למחוץ ("כדור עצבים" זה נקרא). לאו דווקא בשעת הכתיבה, אלא בכלל
5. כמה נורא מה שהיא עושה? אם היא לא נוגסת ברמה שפוגעת בשיניים, וזה מעט מאד, אולי לא צריך להתעכב על זה. לםעמים אלה דברים חולפים. נסו לחדד למה זה מפריע לכם- האם כי זה לא אסטתי? האם כי זה פוגע בבריאות? האם כי אתם דואגים מהסיבה שמאחורי זה?...
תשובות יעזרו לי לנסות לעחזור לכם.
אהלן,
מחפש ספר חינוך ילדים 'הלכה למעשה'
כלומר מעבר לתחום ההשקפתי עיוני ספר שמדבר גם על התנהלות בפועל אל מול ילדים
עדיפות לגילאים קטנים.
של הרב יחיאל יעקבסון.
ספר מעולה! מדבר גם תאוריה אבל הרבה מעשה.
ספר מדהים!
איך לארגן בית בטיחותי, מה שלבי התפתחות, תיאור מחלות נפוצות ופציעות נפוצות ודרכי התמודדות.
ועוד הערה קטנה בפועל בכל בית התנהלות שונה בהתאם לאופי הורים, אופי הילד ושאר בני משפחה. אם ספר אומר לך להפעיל שיקול דעת ונותן כלים אז זה ספר טוב אבל אם ספר נותן כמה כללי אצבע ומבטיח הצלחה כדאי להיזהר ממנו
הנה לינק לספר-
http://www.matarbooks.co.il/index.php?book=1135
אם אתם במקרה מאיזור בית שמש-ירושלים, נמכר ב40, כמובן ספר טוב וכו
הי
יש המון ספרים כאלה בחנויות הספרים הפזורות בארץ. בחירת הספר תלויה בגישה בה אתה מאמין. לא הייתי ממליצה לקנות מדריך ולעבוד לפיו בלי לגבש לפני כן קול הורי, איזשהי אג'נדה, אמונות, תפיסות עולם חינוכיות משלך.
אם תצטרך עצות נקודתיות בנושאים ספיציפיים הקשורים לגיל הרך- ניתן לכתוב לי בעמוד הפייסבוק או באתר, או כאן בפורום הזה, ואנסה לעזור
מישהי מכירה?
מה עושים?
כבר קורה לה מגיל קטן וזה ממש לא נח ![]()
היא נרדמת
מתעוררת באמצע השינה ופשוט נהיית ערנית ולא נרדמת,
נותנים לה לאכול או לשתות
ועדיין היא יכולה להירדם אחרי מלא זמן..
לא שיש לי ממש עצות מועילות,
כי גם אני לא מתמודדת עם זה ממש בהצלחה,
אך ממעט הניסיון שלנו -
כשהיא לא מכוסה היא ישנה טוב יותר,
המגע של השמיכה מעיר אותה,
אז אני משתדלת שהחדר יהיה מספיק חם והיא תהיה לבושה בכמה שכבות,
כך שאפשר לוותר על השמיכה.
חושך בחדר, רק מעט אור שאוכל לראות אותה כשהיא מתעוררת.
אם היא יונקת זו מעט בעיה,
אך אם היא לוקחת בקבוק,
לא להוציא אותה מהמיטה,
אלא לתת לה בתוך המיטה.
כך היא תהיה באווירת ותנוחת שינה ופחות טלטלות שיתסיסו אותה.
מקווה שעזרתי במשהו.
המון הצלחה ולילות של שינה מתוקה!
הי
קחי את דבריי בערבון מוגבל כי אני לא מכירה את פרטי המקרה.
האם הילדה יונקת?
באיזו שעה בלילה היא מתעוררת בדרך כלל?
מה עושים איתה כשהיא מתעוררת?
איך היא מתעוררת? בבכי?
איך היא נירדמת בערב?
לפי התשובות אנסה לעזור לך
ויפה שאת והאחיות ואמא מתגייסות להרים ולתמוך. זו עזרה עצומה לאחים.
אולי קשה לו במיוחד מול הבנים דווקא?
לפעמים זה מה שיש.
בעז"ה הבנים יקבלו מכן תמיכה, יתאוששו, יתעודדו ויתחזקו.
כשיגדלו ויהיו בוגרים, אם למי מהם יהיה צורך, אפשר לפנות לטיפול - הרבה פעמים מספיק שצד אחד מטופל, זה עוזר לשנות את מאזן היחסים ויעזור בדרך עקיפה גם לאביך.
את יכולה לכבד את אבא על זה שהוא מפרנס את המשפחה, על זה שהוא מחנך לדרך מסויימת, גם אם בדרך הוא עושה שגיאות.
ולקבל את זה שכנראה גדלת והתבגרת ואת רואה את הדברים נכוחה, למרות שקשה לראות באור כזה את ההורים, ואף על פי כן מקיימת מצוות כיבוד אב.
ולקחת מזה תובנות לעצמך ולאופן שבו תרצי לגדל את ילדייך - הרבה פעמים התיקון של המצב מתרחש דרך דור הנכדים.
ב. אני לא חושב שהמסקנה שהוא לא אוהב אתכם נכונה. קחי בחשבון שיתכן שכאשר תגדלי, תהיי אמא, תראי את זה אחרת לגמרי.
מה שאת מתארת, לא סותר שהוא אוהב. יתכן שיש לו טעויות בדרך החינוך. יתכן שגם, כמו שכתבת גם בשמו, עבר דברים קשים, שסיפר עליהם בכאב.
את שואלת בתום ליבך - "אז למה הוא משחזר"?... נערה יקרה, השאלה בוודאי נכונה מבחינה מוסרית ו"הגיונית". אבל לצערנו יש דבר כזה, כמו "מחלה", שמה שאדם עבר, הוא גם מוציא, במודע או שלא במודע. אפשר למצוא לזה כל מיני "הסברים" פסיכולוגיים, וכמובן יש בחירה שלא לנהוג כך. אבל בהחלט יש מקום ללמד זכות בגלל הענין הזה, שאת גם מנסה לדון בגללו לכף זכות.
יתכן גם, שכתוצאה מעברו וגם מהפידבק שהוא חש שמקבל על התנהלותו, הוא מרגיש שעוינים אותו, גם בתוך הבית. זה מעצים התנהלות שאת רואה כאטימות.
ההתנהלות שלך ושל אימכם ביחס לאחים, היא טובה ואמיתית. תחזקו, תגידו מילים טבות, תשבחו, תשדרו אהבה ואחוה. אפשר גם לומר מידי פעם, בצורה מכובדת: אל תקחו קשה. כנראה שזה תוצאה מיחס שקיבל בעצמו. רחמנות.
וביחס לאביך, הרי באמת רחמנות אם מישהו מתנהל כך. הוא הנפגע העיקרי. להרגיש ניכור עם הסביבה, זה סבל גדול.
לכן, לענ"ד, את קודם כל אכן תכבדי מדין כיבוד הורים (אגב, זה שאת כך - מסתבר שגם לבית יש איזה חלק בזה... אז בכ"ז משהו חיובי..). דבר שני, באמת כמו שאת עושה, גם תרחמי אם את רואה צדדים "קשים". תגידי לעצמך, בטח לא נעים לו. חבל שעבר דברים שהביאו לזה.
בנוסף, תנסי ממש להסתכל על דברים שכן טובים. הרי בעצמך את אומרת שלא ראית כך בעבר. משמע, יש עוד דברים.
ותנסי להרבות באהבה. אבא שלך, עבר כנראה דברים לא פשוטים. תנסי לשדר אליו יחס אוהב. תתענייני בשלומו, בתום לב. תשאלי אם רוצה שתכיני לו משהו. כשאדם מרגיש לא אהוב על הסביבה, קשה לו לצאת מ"אטימות" ולשדר יותר אור וחום. כשאדם מרגיש אהוב, שמכילים גם דברים לא כ"כ טובים - לא כי מסכימים אלא כי רואים שיש גם מעבר ומבינים שיש לו גם קושי - אז הוא יכול פתאום לגלות מכחו כחות ויחס שלא היו נראים מקודם.
אם תנהגי כך, אולי תהיינה גם הפתעות טובות.. ולהתפלל.
כל הכבוד על הרצון הטוב.
טוב לשמוע שלא רק אני גדלתי ככה... תודה ששיתפת.
האם את צעירה?
אני בת 30, אימא לילדים צעירים, וסובלת מפוסט -טראומה מהילדות עם אבא שלי.
לא יודעת עד כמה המצב שתיארת מורכב אבל אצלנו במשפחה זה היה מאד מורכב... ,ועדיין.
גם היום שכולם נשואים. וכולם סובלים. ולא מדברים על זה. כאילו זה לא קיים.
אני היום בטיפול, אחרי שגררתי לנישואים שלי את הטראומות.
הכעס הגדול שלי הוא על אימא שלי שלא התגרשה ממנו אחרי שידעה שהוא חולה נפש
וגידלה אותנו מול הדבר ההזוי הזה. חבל, היא יכלה להתגרש ולהתחתן שוב ולבנות לנו בית נפלא... כמו שהיה לכל החברות שלי שהייתי קטנה.. בית כזה שמותר לחיות בו... מותר לנשום... ולא רק בוכים כל הזמן בחדר .. ובחוץ משחקים אותה כאילו הכל בסדר.
לא מצליחה לסלוח...אולי בסוף הטיפול אבין יותר את נסתרות ה'.
מברכת אותך טוב, שמחה, ובריאות הנפש....
אולי זה הנסייון שלנו בחיים....
במקרים שיש אלימות מצד הורים הנושא של כיבוד הורים נעשה מורכב יותר, צריך הדרכה של רב שהוא גם תלמיד חכם וגם יש לו הבנה פסיכולוגית לנפש האדם, מה ואיך צריך לכבד ומתי לא. ומתי צריך להמנע מקשר או אפילו להציב גבולות להורה - כן, גם ההלכה מכירה במצבים כאלה. וזה מאד חשוב לבריאות הנפש של הילד (אפילו כשה"ילד" כבר מבוגר..)
ונשמע לי שגם ליווי מקצועי יכול לעשות לך טוב
חיבוק גדול, התמודדות לא פשוטה.
מהן המערכות הגופניות שאותן בודקת שיטת ורדי, ממליץ לכם לקרוא עוד מכאן

נשמע שעד לא מזמן, ומציאות של גמילה בגן זה משהו שלוקח זמן
בלילה זה הגיוני, הרבה ילדים כך.
לא הייתי עושה משהו מיוחד, מחליפה לה בלי לומר דבר ובלי להעיר, הכי ענייני שיש
אפשר לתזכר מידי פעם: כשאת צריכה להתפנות, תאמרי לאמא / לגננת כדי שנלך יחד לשירותים/כדי שתקח אותך לשירותים
ולא הייתי משאירה את הבגדים. שתרגיש נעים תמיד.

היי
קשה לתת חוות דעת מקצועית כי אני לא מכירה את המקרה לפרטיו, אז קחי את הדברים שלי בערבון מוגבל.
מתי התחלתם גמילה?
מי יזם את הגמילה?
אי מגיבים אליה כרגע כשמרטיבה?
האם יש לילות שמתעוררת יבשה?
רק להבהיר- הרטבת לילה שונה מהיום. ביולוגית, נוירולוגית- זה תהליך אחר לגמרי. יש ילדים שנגמלים מהיום וממשיכים לישון עם חיתול בלילה וזה בסדר. כשהגוף בשל לכך- את תבחיני שהיא מתעוררת יבשה ואז זה סימן שאפשר להפסיק לישון עם טיטול.
איך היא מגיבה לפספוסים? (מאוכזבת, בוכה , מתמרדת)
היא מסכימה להחליף בגדים?
איזו ילדה היא? עצמאית בד"כ?
לפי התשובות שלך אדע לעזור טיפה... אשתדל
מה עושים כשהתולעים כל תקופה קצרה חוזרים שוב ושוב....?
ניסיתי: שן שום כמו נר, אמבטיות סוכר, וומרוקס, תמצית זרעי אשכוליות...
משתדלת לגזור לילדה ציפורניים, להפחית במתוקים, כביסה בהרתחה, הגיינה לאחר שירותים...
ובכל זאת הם חוזרות וחוזרות שוב ושוב כבר יותר משנה...!!!
זה יכול להיות קשור לחצר שבגן שמלאה כולה בחולות?
תודה!
הבת שלי עוד רגע בת 4,
ופשוט מדי פעם בורח לה לגעת באנשים
לדוגמא:
אכלנו בחוץ והיא מסתובבת ומצביעה על אישה שישבה עם ביתה מאחורינו והיא מקדמת את האצבע עוד ועוד עד שנוגעת בכתפה, אישה מבוגרת.
ועוד כמה וכמה פעמים שהיא נוגעת באנשים מבוגרים , בחנויות וכו'...
יש לציין שהיא מתביישת ממבוגרים ואנשים זרים, לדבר ולענות ומתחבא בתוך חצאיתי כשאומרים לה מחמאה .
זה קורה ממש לא הרבה ,
אבל בתור ילדה לא הייתי מעיזה לעשות את זה אפילו פעם אחת
פשוט להסיח את דעתה ולקחת אותה מהמקום
כך מנסה "לתקשר".
את לא היית מעיזה, היא כן.. עוד לא בת 4.
[וכמובן, הרבה חום בבית - ואפשרות "לגעת" באבא/אמא..]
את מכלול התשובות
חום , הסחת דעת, הסבר
(ונגיעה חופשית בהורים כבר יש - וגם המון חיבוקים ונשיקות מצידנו)
יש לנו זיכוי שם ואני רוצה לדעת אם הם עומדים בדרישות הבטיחות.
תודה!!

והיה ממש נחמד, אבל היה קצת בעייתי בסוף כשהם התייחסו לחירשות כיתרון ולא כחסרון, הפכו את החסרון לאידאל ואפילו מישהו אמר שם שהוא היה רוצה שהילדים שלו יהיו חירשים.
דיאלוג עם הזמן זה זה שהכל שם גדול ואז מרגישים כמו ילדים? כי זה ממש מגניב ואני חושבת שזה גם מתאים לזוג שיש לו ילדים כי זה מזכיר איך הילדים מרגישים...
במערכת בגדים אני מתכוונת ל: חולצה, מכנסיים/חצאית, בגד תחתון וגרביים/גרביונים.(סוודרים זה בנוסף - כי לא כל יום צריך להחליף).
אני פשוט מנסה לחשוב אם ואיך לצמצם את כמויות הבגדים שיש לנו, ובכך גם - אולי - לצמצם את כמויות הכביסה המצטברת...
אז אוסיף שאלה: מה עם "מתבגרים" צעירים? שאוהבים לגוון?...
(ובאמת מה עם בלאי של הבגדים, כמו שג'נדס כתבה?)
אז 3 מערכות בגדים נניחת יתבלו אחרי ילד אחד ולא ישארו לאחיו, אבל אם היו 6, אז האח היה מקבל 6 מערכות בגדים משומשות. ואם לא - אז יקנו לו גם 3...
סה"כ קנית 6 בכל מקרה.
ההסבר עקום, מקווה שהבנת... ![]()
בגיל הקטן כשמחליפים יותר מפעם ביום בגדים, זה כמובן לא מתאים.
בגיל בית הספר כשיש תלבושת אחידה, זה בהחלט מספיק.
מתואמתאז נגיד, לפחות 4-5 לבית ו 4-5 לחוץ כלומר לגן.
אני מחליפה לבת שלי בגדים כשהיא חוזרת מהגן למשהו יותר נוח, סט פוטר בחורף וטייטס וחולצה בקיץ.
ולגן היא לובשת סוודר כלשהוא או פוטר יפה עם מכנסיים או חצאית תואמת. או סרפן וכו'.
יש גם איזה בגד או שניים שהם יפים יותר, כלומר לא ממש שבת אבל גם לא לגן. כזה לחנוכה.. ליציאה עם אבא ואמא וכו'..
פיז'מות - 2-3, מקסימום משתמשים בסט נקי של הבית.
מכבסת אחרי יומיים שימוש (במיוחד שהיא רק חצי יום תכלס עם כל בגד בגלל ההחלפה בצהרים).
גרביונים - הרבה, פשוט כי צריכים להתאים לכל בגד. אז זה בערך קובע את המספר.. רק לבן ואפור שהם שימושיים קניתי כמה מכל צבע.
תחתונים - הרבה, אנחנו בשלבי גמילה. מה אכפת לי שיהיו הרבה, לא תופסים הרבה מקום ומתאימים לתקופה ארוכה או עד שמתבלים.
גופיות - 3 דקות, 3-4 עבות, 3 בלי שרוולים, בערך. אני לא מייבשת אותן במייבש בינתיים כי הן עוד חדשות ויפות..
אצלנו זה בגד אחד לכל היום, כולל פספוסים
(סתם, אם יש פספוס רציני - אני מחליפה. אבל על סתם לכלוך אחרי ארוחת צהריים, למשל, אני לא מחליפה...)
תודה!
היא תשב על השירותים של כל הילדים, וגם אם "תיראה" נקיה, זה יהיה דוחה!
ירושלמית טרייהאחרונהוהאמת שהיא כבר עשתה שם כמה פעמים בשירותים. אז אני באמת שוטפת ישבן במים וסבון.
תשעת הימים, לפחות, אין אצלנו (רק השבוע שחל בו, שגם הוא לפעמים ארוך).
אני חושבת שבכל זאת אשאיר בצד עוד כמה בגדים כספייר, ליתר ביטחון...
אבל אחותי מתחתנת, והיא החליטה שהבנות שלי תהיינה שושבינות שלה. הדרישות שלה הן שמלה יפה ולבנה בלבד! אפילו בלי צבע אחד נוסף.. הדבר מטריח אותי מאוד, במיוחד שיש עוד שצריך להתייחס אליהם.. אני ממש מתקשה למצוא שמלה שהיא כל כולה לבנה, וגם מתאימה לילדות קטנטנות.. והמחירים- בשמיים! ממש בא לי לבקש ממנה שתוותר עלינו, אך אני יודעת שזה יפגע בה..
את יכולה להתאמץ ל"דמיונות" שלה.
ואת יכולה להתאמץ להשיג.
נראה לי בעלי אקספרס שמלות שושבינה מהממות ב40 ש"ח
ושמעתי שיש גם שמלות לילדות להשכרה לערב אחד...
ולפעמים יש בגמ"חים יד שניה..( אין לי מושג איפה)
נכון שזה קצת בקשה מוגזמת, אבל בכל זאת היא כלה ועדיף לפי דעתי לעשות השתדלות בכל זאת לרצות אותה...
יש חנות שנקראת ביגוד (Bגוד) ויש שם שמלה לבנה שנראה לי שהיא תתאים לך גם מבחינת הדרישות של אחותך וגם מבחינת המחיר... אני לא יודעת באיפה את בארץ אבל יש להם סניפים בכל מיני מקומות..
תבדקי. והמון מזל טוב 
במחירים ממש לא יקרים וככה לא תבזבזי הרבה על שמלות שיוכלו ללבוש רק בשבתות וחגים. יש להם גם סניף בסגולה אם את מהאזור
תגידי לה שאת לא מוצאת במחיר סביר, ואת רוצה עזרה - שיחפשו לך גם בגמחים, יש דברים מפוארים ממש וחבל לשלם עליהם ולהיתקע איתם בבית. יתפסו חצי ארון ומתי תלבישי שוב??
הייתי חושבת שזאת יכולה להיות חוויה כיפית מאד מאד לילדות. זאת פריווילגיה, לא עונש. אז את עניין השמלות תטילי עליה.. את יכולה גם לומר לה שככה זה בטוח יהיה לטעמה ולשביעות רצונה. רק תגידי לה מידות, או שתקרא לך למדידות.
כדאי לתת להן להתאמן קצת עם סלסלה עם עלים שהן צריכות לפזר על השביל או מה שזה לא יהיה שהיא מתכננת להן, כי גם עם אימונים ילדות קטנות נוטות כמובן להתבלבל בארוע עצמו.. וגם מבוגרים מתבלבלים.. וזה גם יהיה להן כיף ומרגש.
דווקא לבן זה מאד יפה, ואפשר לשים פרחים צבעוניים בחגורה או בשערות, שיתאימו לפרחים שלה. מכיוון שהיא מתעקשת על כל מיני דברים אני מניחה שהיא כבר בחרה לעצמה צבע לפרחים ולאולם.. הנה הוספתי לך תסבוכת
אבל באמת תנסי להנות מזה ולהעביר לאחרים את מה שקשה לך..
דרך אגב נדמה לי שראיתי בנקסט סוודר קצר כזה שמתאים מעל שמלת נשף מפרווה לבנה. אם זה בחורף זה כדאי.
150 שקל זה קצת יקר?
מצרפת לך מודעה שהייתה ב"עיתון" דיגיטלי שעורכת שכנתי היקרה.
וזה רק מוכיח לך כמה לא כדאי לקנות חדש..

יש שמלות לבנות במלא רשתות,
אולי לא ממש כמו שמלת כלה אבל לבנות ויפות.
לשכור נראה לי כאב ראש. לשמור שזה ישמר ולנקות אחכ וכו'
כהבת שלי היתה קטנה קניתי לה לחתונה של אחותי שמלת קצפת ב100 שח. היא לבשה אותה בכמה חגים שהיו אח"כ
ואח"כ היא שימשה אותה לפחות פעמיים בתור תחפושת של מלכת אסתר וגם את אחותה הקטנה בהמשך. כך שמבחינתי זה יצא די משתלם.
אבל אם לא רוצים שמלת קצפת יש הרבה פעמים במחסני בגדים\פוזה\לידר וכד' ובחנויות של קניון כמו גולף וכאלה.
לפי המלצות של רופא ושל המרכז להפתחות הילד
יש לך שאלות יותר ספציפיות על מה ואיך?
התנהגויות מסויימות?
עם יותר מאחד..
אנחנו נעזרנו בטיפול הומאופתי.
הביטוים אצל כל אחד הם שונים,
ממליצה להתחיל בהתייעצות עם רופא המשפחה
מזל טוב
כל אחד וכמה שהוא אוכל אין בזה ממש חוקים