קניתי טיפות תה פטל עקב המלצה של חברה- לקיצור ימי המחזור והכתמים המעצבנים
אני לוקחת 35 טיפות 3 פעמים ביום. התחלתי מהיום הראשון למחזור.
שאלתי-
עד מתי לקחת את הטיפות?
ומה בכלל זה עושה??
תודה
הי כולם אחסנתי לפני 3 שנים בגדי ילדים בתוך שקיות לא קשורות ושמתי בתוך המחסן שלנו שהוא במקרה גם הנגרייה של בעלי.
פתחתי היום את השקיות וראיתי כמה תולעים על הבגדים...כנראה תולעי עץ..מה אני עושה זה כמויות של בגדים
מישהיא יודעת אם אפשר בכלל להיפטר מהתולעים האלה??
לך מה שהייתי עושה במקומך-
1. מתקשרת למדביר ומבררת לגבי החרקים האלו- מהם, מה הנזק שהם עלולים לגרום ואיך מתפטרים מהם.
2. מתקשרת לחברה של מוצרי כביסה וניקיון כמו יעקובי ומתיעצת גם איתם.
הכי טוב לשאול את המומחים.
בהצלחה.
לא יצא לי לשמוע על דבר כזה.. מה שהמליצו לך נשמע לי כמו פתרום מצוין. מה שכן אולי הייתי מביאה את המדביר אליי הבייתה להדברה, יתכן כי זה מגיע ממקור אחר..
לאחותי היה פשפשים.. הרתחה הרחיקה אותם
שקט וקצת ריק לי על הלב הבוקר 
.
לב אמיץחדשה ישנה
)חח סתם
אני שמחה שנכנסת קצת שגרה.
אבל יש לי רק ילד אחד במסגרת..
אבל על זה נאמר- ב"ה!!
מתגעגעת אליה כל היום ורק מחכה שהיא תחזוראנחנו כבר כמה ימים אחרי ואני מתגעגעת לחופש..
יום מאיר
בדרך כלל בשבת הקרובה (לפני , אחרי , סביב בתאריך ....)
מכינים עוגת יום הולדת פשוטה (עוגת שוקולד פשוטה עם סוכריות),בלונים מסביב,קצת שירי יום הולדת וזה הכול.
לפעמים גם בלי בלונים תלוי אם באה לנו ל"השקיע"" ולנפח בלונים.
לרוב זה כשאנחנו אצל המשפחה שלי, כך אנחנו חוגגים יום הולדת.
נוסעים לסבתא לשבת אומרים לאמא שלי להכין עוגה וזהו.
ניקיתושכל אחד בשבת יומולדת שלו (לא דווקא הילדים הקטנים) בוחר (פחות או יותר..) את התפריט לשבת הקרובה
מאוד מוצלח!
וכמובן גם מכינים עוגה שהוא אוהב, שרים לו...
ויכולה לספר שבתור ילדה, וגם מה שאני רואה היום על הילדים שאני איתם זה ש- הזכות לבחור את התפריט/ מאכל עיקרי בשעודה היה חלום חיי....
פשוט לפי הילד- לפי מה שהוא אוהב. מאכלים, אז לתת לו לבחור מה תאכלו... טיולים- ללכת במיוחד לטיול שהוא אוהב. משחקים- לשבת כל המשפחה ולשחק משחק שהוא בוחר... גם סיפור וכו'.... נראלי שהעיקר זה לתת תשומת לב ולחגוג לילד לפי המיוחדות של הילד... וכמובן,כמובן שצריך גם עוגה שתכינו יחד איתו ושהוא הכי יאהב אותה בעולם.
מזל טוב!!!!!!!
הבן שלי -כמעט בן 3, דיבר עד עכשיו מצוין וברור,
ופתאום התחיל מידי פעם להתקע ולגמגם בתחילת משפטים.
אשמח לכל עצה בנושא!!
לא להיבהל, לא להעיר.
לחכות בסבלנות ובנחת שיגמור את דבריו..
איש מקצוע אמר לנו שזה קורה אצל מהירי מחשבה שלא מצליחים בגיל הזה להכניס את כל השכל לפה.
מסתבר שצדק
ולא נראה לי שעבר שום טראומה...
אבל אני לא יכולה לדעת בוודאות
קלינאי תקשורת אמר לא להתיחס, ולא להלחיץ את הילד,
לתת לו לדבר כאילו אין גימגום.
ועבר לבד ב"ה.
בהצלחה 
אומרת בתור בת של קלינאית תקשורת.
אמא שלי תמיד הנחתה אותנו ככה:
*כמה שאפשר להימנע משאלות.
במקסימום שאלות של כן ולא. היה כיף? ולא: איך היה בגן? שיחקת עם____? ולא: עם מי שיחקת?
*לדבר לאט. לא לבלוע מילים ולא לדבר מהר. הילד מחקה את הסביבה ובעיקר את ההורים. הניסיון של הילד לדבר מהר גורם לו לגמגם.
*אם הילד מתחיל לדבר- לא לקטוע באמצע. תנו לו את הזמן, תקשיבו עד הסוף.
*כמובן לא לחקות את הילד להגיד לו שהוא מגמגם וכו.
אם הגמגום רציני (שכל משפט פשוט יכול לקחת חצי דקה ויותר) ולא עובר בערך חודש אפשר לפנות לקלינאית תקשורת.
בהצלחה!
הרגעתם אותי לגמרי!
הי כולם אני אחרי לידה שניה ברוך ה ומוצאת את עצמי עם בלאגן בראש בכל הקשור לסינכרון בין הטיפול בקטני מטלות הבית זוגיות וקצת מנוחה לעצמי.
אני ממש אשמח לקבל מהמנוסות פה עצות וטיפים שאפשר ליישם כדי להקל עלי בניהול הבית שלי.
תודה רבה לכלן
מקווה שזה קשור לנושא של הפורום
).אז אני צריכה שליטה מלאה... אחרת, הגדול שלי פותח מגירות והופך הכל, שם לעצמו קרם ידיים וכו'..
זלמן שלך נשמע ממש חמודדבוריתמדהים מה שאפשר לעשות עם יד אחת ועם קצת וויתורים...
אז תנצלי את הבקרים למנוחה בעיקר, ואח"כ לארגן ארוחת צהרים ואת הבית קצת.
תנסי לשבת איזה ערב אחד או בוקר בנחת ולחשוב מה הסדר יום שלך ושל הילדים שלך ובעלך ותנסי לסנכרן הכל.
נגיד דוג': בוקר קמים מארגנים את הגדול לגן והולכים לקחת אותו לגן, חוזרים הביתה אוכלים א.בוקר, נחים, קמים ומסדרים קצת את הבית אם צריך, מכינים א.צהרים, הגדול חוזר ואוכלים, משחקים עם הגדול, מנוחה אם הוא נח צהרים, יוצאים לחצר, א.ערב ומקלחת, משכיבים את הגדול, א. ערב להורים, ...
אבל אצלי לתינוקות הקטנים (עד גיל 3 חודשים בערך) שינקו מלא לגמרי, ברוך השם, אין סדר יום ידוע מראש. יש ימים שהם ישנים יותר, ימים שהם ישנים פחות, ולא היה ידוע מראש מתי וכמה...
אז מה שעשיתי היה לוותר מראש - על בישולים מתוחכמים, על סדר מופתי, על שבתות בבית וכד'.
עוד משהו שממש ממש עזר לי זה המנשא - בזכותו התינוק נרדם יותר בקלות, ישן הרבה יותר, ולי היו שתי ידיים לעשות דברים בזמן שהוא רגוע ומקבל את הקירבה הפיזית שהוא צריך.
לגבי הגדולים יותר- היו פתרונות כמו משחק במים באמבטיה לזמן ממושך (ואז יכולתי לשבת ליד האמבטיה ולהניק...), צפייה במחשב, יציאה לגינה עם ארוחת ערב פשוטה ושכמיית הנקה, הקראת סיפור או משחק משותף תוך כדי הנקה, בייביסיטר (כמו שכבר הציעו כאן).
מדי פעם קראתי לאמא שלי ליום עזרה באיפוס בית וכביסות.
וכמובן כמובן שבעלי עזר המון בבית עם שאר הילדים. פשוט אין ברירה...
ואחרי, או יותר נכון, לפני כל זה, הייתי מתפללת המון שהקטן יישן כשאני צריכה לטפל שאר. תודה לאל זה עבד הרבה פעמים .
ולגבי זוגיות - היינו יוצאים יחד עם הקטן, שרוב הזמן ינק או ישן ולכן כמעט ולא הפריע. ובכלל, זוגיות זה דבר שאפשר וצריך לטפח תוך כדי משימות החיים! אבל זה לשירשור אחר...
יש לנו תאומים בני חמש - אחד מהם עדיין עם טיטול בלילות ולשני הורדנו לאחרונה, כי ראינו שהוא קם יבש.
זה עניין אינדיבידואלי לכל ילד, ולא קשור (בד"כ) לבגרות ולבשלות מהבחינות האחרות.
תינוק בין 8 חודשים, נמאס לו מהטחון.. ואני מנסה להעביר אותו למוצקים אבל כל מה שאני מביאה לו, פירורים קטנטנים הוא ישר עושה רפלקס הקאה ומתחיל להשתעל, מה אפשר לעשות? מה אפשר להביא לו? תודה
שדווקא פירורים קטנים נתקעים בגרון כי הילד בולע לפני שהוא לועס.
תתני לו דברים רכים ובחתיכות קטנות, חצי כפית נגיד.
רעיונות: קוביות ירקות רכים כמו תפוא ובטטה, בננה אפשר לתת לו חתיכה ביד שיאכל לבד, אבוקדו, קציצות.
איך יוצרים מאגר של בייביסיטריות לילד?
אני גרה בעיר (ירושלים) ולא כ"כ מכירה פה משפחות
עד עכשיו מצאתי בייביסיטר רק דרך הפייסבוק אבל תמיד הייתי באיזור
יש לכם רעיונות איך להגיע לבנות צעירות (עדיף דתיות, שיהיו בסגנון קצת..) כי בטוח יש פה מסביב.. (יש כאן בתי ספר דתיים, סניפי בנ"ע ועזרא..)
חשבתי על לנסות ליצור קשר עם הסניפים באיזור אבל זה נראה לי קצת מוזר
שכנות עם ילדים או נערות אין פה..
בדקתי כבר עם אימהות מהמעון שלנו וכנראה הן שומרות את הבייביסיטר לעצמן כי אף אחת לא הגיבה
אבדוק בגן משחקים או בסניפים..
מה שחשוב לי זה שיהיו לי כמה בנות שהוא יכיר..
מסכן כל פעם אני מביאה לו מישהי מזדמנת שאני מוצאת ולוקח לו הרבה זמן להבין.. (ועד עכשיו יצא שכל מי שהייתה בעבר לא יכולה לבוא שוב)
בשעה שיש להן הסעה או משו כזה....
בטוח תמצאי מישהי שתרצה לעשות לך בייביסיטר.
תשאלי אחת מהן באגביות אם היא מכירה מישהי שתוכל לעשות לך בייביסטר כאן בשכונה...
ציינת שההורים שלך לא מתמודדים נכון עם הבעיה.
אם את מספרת להם, תגידי להם שהם צריכים יעוץ איך להתמודד איתו וליישר אותו. (שימי לב לא לומר שהם לא הצליחו עד עכשיו, אלא שזה מאוד מסובך וכדאי לשאול מישהו עם נסיון).
האם את יכולה לדבר עם אחיך ולראות מה קורה איתו? ואולי להסביר לו לא להרוס את החיים שלו עם שטויות.
הרבה הצלחה
את מכירה את אחיך - הוא מהסוג שנסחף ומתנסה או כזה שניסה פעם פעמיים וכשיחזור לישיבה יחזור לתלם?
אם מהסוג השני, אולי עדיף כרגע לא לספר. שיחזור לישיבה, יכנס לתלם, תדברי איתו ותהיו את ובעלך עם האצבע על הדופק.
אם מהסוג הראשון, בכל מקרה צריך ליווי של איש מקצוע.
צריך הרבה זהירות בזה, ולהתנהל נכון מול הילד כי אחרת אפשר להגיע למצב שהנער שורף את כל הגשרים ושבור מכל הבחינות חלילה.
לקרב את הבן- כדי שיראה בבית מקום בטוח ולא מקום שממנו צריך להימלט ואז הוא נדחף לזרועות החברים שבחוץ, הסמים וההתנסויות המסוכנות. לכן אולי כדאי לפני שתספרי להם- בררו על יועץ מתאים שיוכל להדריך אותם ותכינו כבר משענת שתעזור להם לקבל את הדברים יותר בקלות עם אפשרות להדרכה מעשית כיצד להתמודד. ו..כמובן הרבה תפילות
והשם הטוב יעזור
ההורים בוגרים, אחראיים, אוהבים ומסורים, בעלי ניסיון חיים.
זו אחריותם! וחובה לידע אותם במצב הקיים!
גם אם יקבלו זאת קשה, גם אם יגיבו קשה- זה בסדר! זה מותר! זו זכותם! והבן מקבל ומושפע מהם...
יותר קשה יהיה אם ידעו שידעתם ולא שיתפתם...
נכון, שצריך לעשות זאת בחכמה, לספר בישוב הדעת- בזמן ובמקום מתאימים. רצוי גם ע"י אדם מתאים...
ונכון שכדאי לחשוב ביחד, להציע דרכי תגובה, התמודדות, שיח עם הבן - איך להרים אותו ולעזור לו, לאבחן נכון מה המניע- אם זו סקרנות, חיפוש עצמי, השפעה חברתית, יאוש עצמי, זעקה לעזרה...
בהחלט אפשר להעזר ביועצים, באנשי מקצוע ובאנשי חינוך.
אולי דווקא בעזרת מחנך או מדריך בישיבה- אפשר יהיה להצליח יותר.
אבל כן, לדבר עם ההורים. ללא דיחוי. זו אחריותם.
והם ישמחו להכיר במציאות מוקדם ככל האפשר, כדי לצאת מזה מהר ככל האפשר...
תמיד תמיד... הרבה תפילה... לפני, אחרי ותוך כדי...
גם אנחנו מצטרפים, בתוך כל ישראל הזקוקים לישועה ולהכוונה נכונה...
בהצלחה!
קרה לי גם. הם באמת קטנים ובטוח לא מתכוונים.
אולי הם מחקים מישהו ששמעו מבחוץ, ואולי סתם החופש הגדול גרם, אולי הם במתח לקראת פתיחת שנה"ל הבאה.
אל תצטערי מדי - ואת גם יכולה לטפוח לעצמך על השכם: הם גם מרגישים מספיק פתוחים ומוכלים אצלך כדי להתפרץ ככה, וגם טיפלת בהתפרצות ביעילות ובאופן חינוכי.
אני בטוחה שהם למדו מזה הרבה.
ילדים לא מודעים מה הכח שלהם מול ההורים....
והם באמת יכולים לזרוק מילים "סתם כך", ובוודאי ללא כל פרופורציה לכל הטוב שמשפיעים עליהם.
טוב שעצרת, טוב שביקשו סליחה.
בגלל הקשר העמוק אליהם, אמא טובה, אז את מרגישה כאילו אמרו "באמת".. וזה פוגע.
אבל תנסי להתבונן רגע מהצד, לראות איך הם חושבים שזו "חוכמה" לזרוק מילים סתם, לנסות מה קרה מזה.. סוג של משחק בעיניהם.
בענין הזה, מפורש להסתכל שאת הגדולה - והם הטפשים הקטנים....
מצד אחד מסכימה עם זה שהם לא מתכוונים,
אך לא מסכימה שהם לא מבינים.
השהות הממושכת יחד בבית מוציאה לפעמים כעסים ותסכולים,
אני כן חושבת שהילדים לא מתכוונים לומר לנו מילים מסויימות,
אך הם כן התרגלו בביה"ס או במצבים חברתיים מסויימים
לבטא את הכעסים והתסכולים שלהם עם מילים לא יפות
וככל שהם נמצאים איתנו יותר גם הגבולות בינינו מיטשטשים.
אז אשרייך שעצרת את זה והם התנצלו, זה מראה עד כמה זה "נשלף" להם בלי מחשבה.
ואשרינו שהחופש נגמר והם חוזרים להוציא את המרץ והצרכים שלהם עם חברים
בלי שנהיה להם על הראש יותר מידי
הבן שלי במידה 25, מידה גדולה יחסית למה שמוכרים בד"כ.
מישהו יודע איפה אפשר להשיג נעלי צעד ראשון כאלה?
אצלנו הייתה בעיה הפוך ,אם הגדולה.
היא הייתה פיצית. והייתה צריכה נעל ראשונה - צעד ראשון מידה 18.
ואין כאלה ... מתחילים מ 19 /20 ...
לא זוכרת לאן הלכנו בסוף. איזה חנות עודפים או משהו בסגנון.
ובסוף מצאנו , הינו צריכים לבחור אחד מתוך אחד, לא הייתה ממש בחירה ....
(הוי רק שתי זוגות אחד כחול ואחד אדום).
* לקחנו את האדום בסוף- בכל זאת בת ....
בהצלחה
תנסי לקפל את הנעל בין האצבעות. אם הסוליה מתקפלת בקלות זה אומר שהיא גמישה וזה טוב.
לא חשוב ה"כותרת" העיקר שתהיה עם סוליה גמישה ולא כבדה מדי ותחזיק טוב את הרגל.
זקוקה לעצה..
הבת שלי בת שנתיים וממש משתעממת בבית..
אני רוצה לקנות לה משחק אבל לא יודעת מה משחקים בגיל כזה..
בבית יש רק משחקים של תינוקים שכעת משעממים אותה
יש קופסאות של דופלו או מגה בלוקס קצת יקרות, אבל שוות, לפי נושא. למשל, חיות, רכבות,... ותוכלי לבקש ליום ההולדת תוספות.
למה? כי ישאר לך בע"ה גם לילדים הבאים. החלקים מתחברים בקלותצכך שמשך השנים יהיה לכם בע"ה אוסף שמתחבר בקלות.
אבל, לפני שתקני- כדאי שתבדקי אם היא רגילה מהמעון להרכיב ואם היא בבית, אם היא מסוגלת להרכיב בבית של חברים, קוביות של דופלו פשוטות, אחרת- תצטרכי לקנות שלב ביניים, מגה בלוקס קצת יותר גדול.
כלי מטבח
ניקיתושפשוט רוצה להפעיל מחר כביסה בהרתחה...
צריך ממש כל יום להחליף לילדה פיגמה מצעים ושמיכה ולכבס בהרתחה?
וכמה זמן לעשות את זה?
10 ימים?
ורציתי לשאול אם צריך גם את הבגדים הרגילים שהולכת ביום יום לכבס בהרתחה?
או מספיק מצעים פיגמה ומגבת?
תודה לעונים!
הוא נעמד אבל כנראה לא יודע לרדת ואז טראח נופל על הראש!! וחוץ מזה שזה ודאי כואב זה בטח מסוכן
היו מקרים שילדים נפלו לא טוב ונזקקו לאשפוז. אבל למנוע לגמרי כנראה אי-אפשר
אך זה זמני וחולף והוא ילמד.
מצטרפת לעצה להיות לידו כשרואים שנעמד.
מלכתחילה לא להעמיד אותו אלא לתת לו להיעמד לבד.
אפשר ליזום מידי פעם לימוד כיצד להתיישב ממצב עמידה עם הסבר מילולי. להדק את האחיזה שלו (לכסות הידיים שלו עם שלך כדי לתמוך) ושירגיש שלא עוזבים עד שמתיישבים.
אפשר לשים ריפוד או בדים באזורים מסוימים (אבל שלא יחליק מהם) ולהזיז אם יש כל מיני חפצים
מצטרפת.. אין הרבה מה לעשות.. חלק מהגדילה
אפשר לרפד את הסביבה שבה הוא נמצא במזרן פעילות נגיד ולעמוד לידו לתפוס אותו כמו שאמרו
אבל כן כל הזמן שיהיה בהשגחה
באושר עד מוצר של מגה בלוקס - חווה עם חיות, טרקטור, ואבני בניין - כמו לגו אבל לקטנים - חלקים גדולים שקל להרכיב מהם. עלה 89.90 משהו כזה.
זה גם מנגן אז אצלנו גם רוקדים לצלילי המוזיקה וזה גם מעסיק אותם מאוד.
לתינוקות לכי לחנות ותתרשמי אבל בסוף הם משחקים בזבל ובחפצים שלך
בחנות משחקים
זה ממש משחק טוב עם צורות וצבעים
רוצה תמונה?
ואפשר לקנות גם הרבה ספרים
מעשה בחמישה בלונים וגם ספרים אחרים מנולינים
יש לי הרבה המלצות
צורות
עושה מגדל
בטח את מכירה את זה
שפתאום יש את השני
אה?
לחודשיים - אוניברסיטה או משטח פעילות. או אולי משהו שיהיה יותר להמשך מאשר לממש עכשיו, נגיד משהו כזה שלוחצים על כפתורים שונים וקופצות חיות.
לגיל שנתיים- קסילופון אולי. כלי עבודה. כלי מטבח. פסי רכבת מעץ של איקאה זה ממש כיף.
לא יודעת לאיזה מהגילאים- מנהרה זה גם נחמד
ילד בן שנתיים - הייתי משקיעה בתלת אופן מברזל.
אל תנסי לתת לו "משימות" כאלה ולימודים, כי כך את עלולה להרחיק את זה עוד יותר.
אם הוא קולט ממך, בלי משים, שזו משמעות "גן חובה", לא פלא שמעדיף להישאר בקטנים ובבטוח...
גן זה לא בי"ס. בבי"ס מחוייבים ללמד אותם קריאה מההתחלה.
[וגן חובה "קשוח" - זו גם בעיה. מי אמר להם שכך צריכים להתנהל עם ילדים?....]
אל תלחצו כלום. שישמח, שישחק בהרכבות ובניות כמו שהוא אוהב, שימציא סיפורים מהדמיון שלו.. יהיו לו מספיק שנים ללמוד.
ובדרך כלל, לענ"ד, ילד שיש ספק משמעותי אם להעלות לא' או להשאיר עוד שנה - עדיף להשאיר.
תגידי לגננת אחרי תחילת השנה, שהוא יצירתי וכו' - ומשימות שיגרמו לו לאתגר משמח, תשמחי בהן. אבל אם משהו מלחיץ אותו, את מעדיפה שלא - בלי שירגיש יחס פחות מתענין בו - כי הוא אכן צעיר יותר וספק אם יעלה שנה אח"כ לכיתה א'.
לאט לאט ילמד בגן עם שאר הילדים. זה לא בית ספר.אין חובה לדעת אותיות לפני שעולים לגן חובה.
תקראי איתו ספרים תני לו לשחק במה שהוא כן טוב בו.
ואם יצטרך עוד שנה אז תשאירי אותו. תחליטי כבר בהמשך.
לי יש ילידת סוף-סוף דצמבר ואני די חושבת שאשאיר אותה עוד שנה בגן חובה, לא רואה למה למהר. אבל יש עוד מלא זמן עד להחלטה על זה.
