פורום הורות (עמוד 122)

בהנהלת:
שרשור חדש
טוב אז מי יוזמת את "מחאת החופש הגדול?"בת 30

חאלאס כבר.

הגיעו מים עד נפש.

מי לעזאזל המציא את השטות הזאת, שגורמת לילדים לצאת מאיפוס במשך חודשיים תמימים ומביאה את ההורים למצבי קצה?

למה שיהודים ירצו לעשות את זה ליהודים אחרים??

 

(כן, כן, יש דברים מאוד נחמדים. יש לנו לוח חופש עם פעילויות ובריכה וסרט ויצירה ומשחקים וטיולים והכל נחמד. אבל ...אני צריכה שקט באוזניים!! למשך יותר משלוש שניות!! נתחיל משעה וחצי, נגיד.

שקט. לחשוב שניה מי אני ומה שמי.

להתאפס שניה על איזה טלפונים צריך לעשות ועוד כל מיני סידורים

לתאם מתי בכלל אני הולכת לקנות להן ציוד וחולצות לבי"ס...

ווווווואאאאאא!! )

 

נא להגיב רק בהזדהות. לא בתוכחת מוסר.

בעיקר כי את תוכחות המוסר אני עושה לעצמי מעולה... 

כן כן אני מכירה את הלוז של התלמודי תורהבתאל1

מבחינת חוסר חופשות

הם לומדים גם בפורים וגם בערב פסח וכו'...

ממש קשה (בגלל זה אח שלי ממש לא רצה לעבוד כמלמד...)

ממה שאני יודעת אצלנו המלמדים של הבוקר שהם המחנכים הם לא אלה שמלמדים אחה"צ ואז להם דווקא יצא טוב...הם אמנם עובדים כל השבוע כל השנה, אבל רק עד הצהריים..(ואז חוזרים לישיבה ללמוד..)

קיצור..כן, קשה להם וקשה לאשה שלהם ;) או בעיקר לה.. חחח

 

ילדה שלא משתפת פעולה בפעילות חברתיתמקופלת
הבת שלי בת שנתיים וחצי, חכמה ובוגרת ברוך ה'.
כרגע התחילה מעון בכיתת הבוגרים ועוד משנה שעברה בסרטונים ותמונות של פעילויות במעון שהיינו מקבלים - הייתי רואה איך כל הילדים משתפים פעולה (לדוגמא, במהלך ריקוד להרים ידיים, לשבת על הרצפה וכדומה)
והיא לא מבצעת את ההוראות הללו, לרוב היתה יושבת ומסתכלת על האחרים..והיא ממש הבודדה שעושה כך .

זה די מטריד אותי מאחר שאני נתקלת בזה ממש ברוב הפעילויות שנשלחות אלינו.

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא, מקצועית או לא, עם ניסיון או לא, הכל הולך.

תודה רבה#
בבית, כשאת שרה לה ועןשה תנועות ו'מפעילה'חדשה ישנה
אותה, היא משתפת פעולה? היא נהנת?
אם תשירי ותרקדי לה עם עוד 2 ילדים שהיא מכירה, איך היא תגיב?
תודה על התגובה! עונה..מקופלת
כשאני עושה איתה פעילויות ונותנת הוראות מהסוג הזה, היא עושהה, משתפת פעולה יפה!
לא ניסיתי לשיר לה ולרקוד איתה עם 2 ילדים שהיא מכירה, לדעתי היא כן תשתתף...אבל עדיין מסופקת, לא בטוחה בזה לגמרי..

אולי זו באמת ביישנות?!
נראה לי קצת מוזר, היא לא ילדה ביישנית כל כך..
מקפיצה לעצמימקופלת
ממה את חוששת?נהורא

האם כשאת מצביעה לעבר כיוון או חפץ מסויים ואומרת "תראי איזה יופי, הנה חתול/כלב..." היא מסתכלת לאותו הכיוון שלך? היא שותפה להסבר שלך?

או שאת צריכה למקד אותה באמצעים מילולים נוספים

גם אצלנואופטימיתת
הבן שלי היחיד שלא משתף פעולה, לא נורא. כל עוד היא תואמת גיל מבחינת התפתחות זו לא אמורה להיות סיבה לדאגה.
אם חוץ מזה הכל תקין ויש לה אינטראקציה בסיסית44444
סבירה עם אנשים זה נראה לי תואם בגיל.
אם היא בכלל לא מתקשרת או משחקת עם בני גילה זה משהו אחר....
גם פה הייתי מחכה כמה חודשים.
היא מדברת?
היא מדברת ומתקשרת נהדר!מקופלת
עם כולם...
סתם רק בפעילויות היא לא משתתפת כמצופה
אז בכלל לא הייתי דואגת.44444
תודה לכולם הרגעתם אותי!מקופלתאחרונה
תינוקת בת שנה ו4 שיש לה צילינדר בעינייםג'נדס
והרופא המליץ על משקפיים... יש מי שקרה לו גם? מישהו מכיר דרכים אחרות לטפל בזה? בדרכים טבעיות יותר? הוא טען שזה מפריע להתפתחות....
אין כ"כ דרכים אחרותאישה ואמא

צילינדר זה בעצם בעיה בקרנית של העין שהיא קמורה בצורה לא שווה.

יכולה רק לומר לך שהרבה מאד פעמים זה עובר.

לבן שלי היה צילינדר מאד גבוה ועכשיו בעין אחת אין לו בכלל ובעין השניה זה נמוך.

 

וזה נכון שזה מפריע להתפתחות. בשלב הזה זה אפילו קריטי

כי מה שקורה זה שהם לא מצליחים לראות את הפרטים.

הם רואים רק את התמונה הגדולה ולא את הפרטים שלה

לדוגמה- הם רואים את העץ כגוש ירוק. לא עלים.

 

תודהג'נדס
יש לך המלצות לרופא/ת עיניים מומחה ממש באיזור המרכז?
לא ממש. אני מאזור ירושליםאישה ואמא

וחיבוק כי אני יודעת כמה זה קשה לשים משקפיים לילד בגיל קטן....

ד"ר שפירר מומחה לרפואת עיניים ילדיםרפואה שלמה
והוא יסביר לך שחובה משקפים אחרת חלילה הראיה אובדת בעין
תודהג'נדס
רופאה שקיבלתי עליה המלצה חמה מאודבונים מגדל

ארנית קריסטל-שליט - רופאת עיניים ילדים | פזילה
 drcrystal.co.il
ארנית קריסטל-שליט - רופאת עיניים ילדים | פזילה
ד"ר ארנית קריסטל-שליט, רופאת עיניים ומנתחת, מומחית לרפואת עיניים ילדים ופזילה. משמשת כרופאה בכירה במחלקת העיניים בבי"ח "מאיר", ובמרפאתה בתל אביב. בעלת ותק ונסיון רב בניתוחי פזילה בילדים ומבוגרים, פתיחת חסימה בדרכי הדמעות, טיפול בפזילה, עין עצלה, ובעיות עיניים אחרות בילדים. 

 

אמרו לי שהיא עובדת עם כללית מושלם.

עם מכבי לא.

 

מהורים שהילד שלהם מטופל אצלה כבר כמה שנים מגיל כמה חודשים. אמרו לי שהיא מקצועית מאוד, ועדינה כך שהילד לא מתנגד לטיפולים ולביקורות, וגם לא ששה להמליץ להם על משקפיים, כך שכשהיה צריך הם סמכו עליה מאוד. 

תודה ממממממש!ג'נדס
כמו שכתבו לפניי, אין דרכים אחרות מלבד משקפייםטוזי
במקרים חמורים של פזילה יש ניתוח, אחריו לפעמים עדיין צריך משקפיים.

לי היה בן שנתיים עם משקפיים (בדיעבד התברר שכנראה היה צריך מגיל חצי שנה בערך), תינוקות עם משקפיים הם שובי לבבות!
לא קרה לנו כמעט שלא קיבלנו הערות על המתיקות וחמידות שלו בכל מקום שהגענו אליו!

לגבי רופא, אנחנו מטופלים אצל רפאלה סגל, אורטופיסטית, מקבלת בפרטי, כ200 ש"ח לפגישה, יש לה החזרים עם איזושהי קופה לא זוכרת איזה, אנחנו מרוצים עד הגג ולא מוותרים עליה למרות שיש רופא עיניים בקופה כאן.
היא מקבלת בשניידר, באריאל ובקדומים
מה זה אורטופיסטית?ג'נדס
תודה על ההמלצה!!!
אציין כימשום מה
לפרו' מורד יש במרפאה הפרטית שלו טיפול נסיוני לעצירת עליה במספר.
זה כולל משקפיים מיוחדות וטיפות עיניים.
הטיפול לא זול
מיועד בעיקר לילדים עם נטיה לעלות למספרים גבוהים.
כך הבנתי.


מנצלש"תעדינות
איך ידעת שיש לה בעיה בראיה? איך יודעים בגיל כזה?
יש בדיקת ראיהג'נדס
שגרתית שהולכים מיד אחרי הלידה ועוד אחת בערך בגיל חצי שנה אמרו לי בבי"ח כשהשתחררתי
באמת? אף פעם לא אמרו לי על זה. אשאל באמת בטיפת חלבעדינות
תשאלי זה חשוב מאוד!!!!!!ג'נדס
מנצל"שת- איך יודעים למי לקבוע תור לבדיקה ראשונית?בארץ אהבתיאחרונה
את מזכירה לי שבאמת רציתי מזמן לקבוע תור לרופא עיניים לילדים (בעיקר כי במשפחה של בעלי יש איזה היסטוריה של פזילה).
איך לדעת למי לפנות לבדיקה ראשונית? סתם לרופא בקופה או צריך מישהו מומחה?
אני עליתי על זה כשהתלונן על כאב ראשאישה ואמא


שרשור פריקהפצלש 3

לא יודעת מאיפה להתחיל, מרגישה מוצפת

אולי זה הנפילת מתח של אחרי החופש אולי החגים שבפתח, לא יודעת

 

כותבת בשביל לפרוק, טיפים/תובנות או סתם תמיכה יתקבלו בברכה

בבקשה אל תתנפלו עלי..

 

רוצה לעשות הכל הכי טוב שאפשר ולא מוצאת ידים ורגליים בתוך ים המטלות

לעזור לילדה עם שיעורי בית ולתקתק את הבית והילדים, לדאוג שתמיד יהיה להם בילקוט כל מה שצריך ובגד נקי כל יום ומקלחות ולהכין ארוחות שכולם אוהבים

וזה עוד לפני שדיברנו על לפנות זמן לזוגיות - להיות מטופחת, רעננה, עם כוח לחייך בנחת כשבעלי מגיע בסוף יום (גם היום שלו עמוס ומתיש, לא לשכוח, עובד ממש קשה ולומד גם ועוזר בבית ועם הילדים- בבוקר, בערב בסופ"שים)

עובדת גם מחוץ לבית - משרה מלאה 

ומה עם טיפונת זמן לעצמי? ולשמור על הגזרה - להכין אוכל בריא ומזין, שלא אפול לנשנושים ואאבד את עצמי לגמרי...

ולמלא את המקפיא בדברים טובים - כי החגים מגיעים. 

ולהתייחס לילדים כמו שצריך - עם סבלנות ובאהבה כי הם לא אשמים שעמוס לי בנפש, שעמוס לי בלב.

בקושי כתבתי טיפה מהים

 

(למי שתהה - מבחינת עזרה מהמשפחה - מעדיפה לא להרחיב - שורה תחתונה - אנחנו עומדים על הרגליים בעצמינו בלבד. פה ושם כשמרגישה שחייבת - עזרה בתשלום או ביביסיטר.)

 

מוצאת את עצמי יותר מדי בלי מצב רוח, מלאה ברגשות אשמה. במקום להיות מלאת אושר ולהודות על כל המתנות שהתברכנו בהם מרגישה רק רצון למצוא לי איזה פינה שקטה ולבכות

 

אבא - תן לי כככככחחחחחחח

ושמחה

ושלווה.....

 

יצא מבולגן, לא יודעת מה רציתי, פרקתי

תודה למי שהגיע עד פה..

 

 

 

שכחתי להוסיףפצלש 3

שהילדים כנראה מרגישים את האי שקט שלי וגם הם יותר רבים, יותר עצבניים וזה גומר אותי (גילאי בי"ס יסודי)

אני חושבתאנונימית*
שהרבה נשים שקוראות מה שכתבת מזדהות עם התחושות. אנחנו חיים בסוג של מרוץ.. והרבה פעמים הוא מעל ומעבר למה שנכון לנו.

הייתי מציעה לך כמה דברים -
א. באמת קחי לך זמן שקט לעצמך. אחרי שהילדים ישנים.. אפילו אם יש לכם גינה או מרפסת.. פשוט צאי לשם לבד.. תגידי לבעלך שאת צריכה זמן עם עצמך. אם אין לך גינה אז הייתי מציעה לך אפילו לקחת את האוטו או סתם לשבת שם! העיקר לצאת קצת מהבית כדי שתוכלי באמת לשים לב קצת לעצמך. שבי ותחשבי מה את באמת רוצה בחיים? מה את באמת מסוגלת... ה חשוב לך ועל מה את מוכנה לוותר. כי את הכל אי אפשר. תפסת מרובה - לא תפסת. השאלה מה באמת הכי חשוב לך בחיים. כולם עושים ויתורים... כל אחד בוחר על מה לוותר... אולי תחליטי שהבית יכול להישטף קצת פחות מהרגיל.. אולי תחליטי שאפשר לאכול עם חד פעמי בימים עמוסים.. אולי תחליטי החלטות יותר משמעותיות, כמו להוריד קצת מהיקף המשרה שלך. בשביל בריאות הנפש והאווירה הטובה בבית זאת יכולה להיות החלטה טובה. את פשוט צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב באמת לאן לקחת את המשבר הזה ולצמוח משם.
ב. מציעה לך במקביל לעשות בדיקת דם. לפעמים שם מתחבאת בעיה שגורמת לנו לעייפות גדולה..
ג. תנסי לגייס את בעלך ולראות איך ביחד תוכלו ליצור שגרה ששניכם יכולים לעמוד בה. אולי יש דרך אחרת לנהל את היומיום..

בהצלחה!
מוסיפה לגבי זמן לעצמךבארץ אהבתי
אני גיליתי שכשאני רוצה זמן עם עצמי ואני רק יושבת וחושבת, המחשבות די מתפזרות לי, אבל אם אני יושבת וכותבת את מה שעולה לי בראש, יש קו מחשבה יותר ברור ואני מגיעה לתובנות יותר עמוקות והרבה יותר שחרור (עוזר לי מאוד בזמנים שאני טעונה פשוט לשבת ולכתוב, לפעמים לעצמי, לפעמים לקב"ה...)
לי עוזר יומן. שבועי. לכל יום טור. כנסירפואה שלמה
רושמת תאריכים תפוסים. ממלאת תוכנית שבועית. כמעט אף פעם לא מספיקה את כל מה שרציתי.
אבל כל ✔ משמח אותי
ואת מה שלא הספקתי אני מעבירה קדימה.
מה שהבנתי זה שלכל מטלה יש זמן שיועד לה בשמים וכשמגיע זמנה היא מתבצעת.

תכיני רשתות ביטחון:
כדאי לקנות מוצרים קפואים איכותיים למרות המחיר ואז אם לא הספקת לבשל יש אוכל ומחר תבשלי. בגדים קונה קצת יותר ממה שצריך כדי שאם כביסה נדחתה למחר לא יחסר.
כל השאר יכול לחכות למחר בבוקר אם את קורסת.
היום של בעלך פחות עמוס ומתיש משלך כי הוא אבא ואת אמא. לכן בקשי ממנו לקחת ממך מטלה אחת נוספת ולהוריד לגמרי מראשך.
הבית לא צריך להיות מתוקתק נון סטופ, לכבוד שבת עושים מאמץ מיוחד. בימות החול נותנים עדיפות לעזרה בשיעורי בית, יציאה לגינה.
תרגילי את הילדים ללכת לישון מוקדם ואז יש לך זמן להתקלח וערב נעים.
כלים לא בורחים מהכיור, אבל שאריות אוכל צריך לזרוק ולהשרות במים כדי שהשטיפה תהיה קלה אם אין לך מדיח.
במקום לבכות ולהתעצבן, תסבירי לילדים בפשטות שקשה לך לעשות כל כך הרבה דברים, והם צריכים לאסוף צעצועים, לזרוק בגדים לכביסה, לשים כלים בכיור.
ילדים הם טובים מטבעם ועוזרים ברצון אם הם לא נזופים.
השינה שלך חשובה תני לעצמך מספיק שעות זה קובע את מצב הרוח.
אין צורך למלא את המקפיא בדברים טובים לחגים אם את ממוטטת. קני חלק מהמנות מוכנות בהכשר מתאים. בריאות הנפש והגוף חשובה יותר מההספקים והקב"ה מבקש מאיתנו שנתפנה לחשבון נפש ולא מוס בשלושה טעמים. מבינה שאת פרפקציוניסטית, ומפחדת לאבד שליטה על ים המשימות, אבל את יודעת לשחות.
שנה טובה ומתוקה
תודה לכולכןפצלש 3אחרונה

ממש עזר לי לפרוק, קראתי כל תגובה שלכן בעיון. הצלחתן לעודד..

אף פעם לא החשבתי את עצמי לפרפקציוניסטית, זה היה מעניין לחשוב על זה.

תודה

רעיונות לארוחת צהרים מגוונת לילדים (גן ויסודי)אבני חן

שלום לכולם

 

הבת שלי הגדולה בכיתה ג' .

היא קצת מפונקת / בררנית מאוד באוכל.

קשה איתה באוכל .... יש כמה מאכלים ספורים שהיא אוכלת.

ואני רוצה לנסות ולגוון לה (שתנסה ותיטעם ).

 

המאכלים שהיא אוכלת :

צ'יפס -מטוגן במחבת (*היה תקופה של פריה - תפוח אדמה מבושל)

אורז - נקי בלי רוטב /קטשופ ....

פתיתים

פסטה /ספגטי /מקרנים - למיניהם.

שניצל חיות (של  מאמה עוף)

נקניקיות - לפעמים.

פנקיק

 

אשמח לרעיונות נוספים.

שאפשר להכין , לגוון.

שאולי היא תסכים לטעם.

 

נ.ב

בשרים -עוף /קציצות בשר עם רוטב - לא הולך בכלל לא מסתכלת ולא נוגעת.

זה מגיעל אותה. גם כשהבן  מוסיף קטשופ לשניצל /לפתיתים  זה מגעיל אותה והיא לא רוצה לראות ....

 

 

 

קציצות טונה בלי רוטב?ש.א הלוי
לביבות תפו"א הולך? (את יכולה להוסיף אליהם מידי פעם ירק נוסף, זה פחות מורגש)

נסי להוסיף לפתיתים עדשים אדומות - נגיד רבע כוס לחבילה כדי שלא ירגישו אותם (אם היא אוהבת את הפתיתים הצבעוניים זה יעלם שם בצבעים) ולהוסיף עוד טיפה מים לבישול הכללי, פחות מרבע כוס


פסטה בולונז
מרק היא אוהבת? עם גריסים? עם אטריות?
עוף בשום רוטב שהוא? גם לא בתנור?
כנפיים בתנור? עם תיבול של גריל



לעבור לפסטה מלאה, לטעמן יש והמחיר לא גבוה מהפסטה הרגילה (לפחות אצלנו)

בכללי - להוסיף אוכל מגוון לארוחה שלכם ואם היא תרצה היא תאכל.
לא להגיד לה "תנסי" "תטעמי קצת " "אולי בכל זאת" זה לא תמיד עובד.
איתי לא עבד בכללל. עד היום אני יחסית בררנית

ואם יש חשש לחוסרים בדם - לתת מולטי ויטמין לילדים, בד"כ להרבה ילדים יש חוסר כיום גם למי שאוכל מגוון
בדיקת דם פשוטה וזהו.


מה עם מרק כתום?44444אחרונה
לא כל כך קשור לנושא הפורום אבל בכל זאתאנונימית*
שאלתי בפורום טיולים ובינתיים אין תשובה..
אולי אתם תדעו לעזור לי..
אני מחפשת סיורי סליחות בהדרכתו של אלידע בר שאול. מישהו יודע אם זה קיים ואיפה אפשר לברר על זה?
את רוצה קבוצה להצטרף אליה או לקבוע איתו סיורש.א הלוי
לקבוצה פרטית?

כי אם לקבוע סיור פרטי לקבוצה- קצת מאוחר מידי.


להצטרף - הייתי מנסה לשאול בקבוצת פייסבוק "צריכים משו?" כי יש שם מלא אנשים שעוזרים ובטוח מישהו ידע
להצטרף לקבוצה...אנונימית*
את מכירה את הסיורים שלו אולי?
את יודעת להגיד לי אם זה מתאים לבוגר ישיבה? או שלא מחדשים הרבה בסיורים האלה?
לא הייתי בסיור סליחות שלוש.א הלוי
אז יכול להיות שזה אחרת ממה שאני מכירה

בכללי אני מאוד אוהבת את הסיורים שלו
הוא גם כל הזמן חוקר ולומד כך שהסיורים לא זהים לגמרי כל פעם.

ותמיד בסיורים שהייתי בהם אנשים הצטרפו באמצע מכל הגילאים והסוגים.
הוא מאוד מעניין

אבל שוב, לא יודעת אייך הוא בסיורי סליחות.
הייתי בסיורים רגילים שלו
תודה רבה!אנונימית*אחרונה
תה פטל- שאלהחסוי בהחלט

קניתי טיפות תה פטל עקב המלצה של חברה- לקיצור ימי המחזור והכתמים המעצבנים

אני לוקחת 35 טיפות 3 פעמים ביום. התחלתי מהיום הראשון למחזור.

שאלתי-

עד מתי לקחת את הטיפות?

ומה בכלל זה עושה??

תודה

מציעה לך לשאול בפורום הריון ולידהסדר נשיםאחרונה


שאלת כביסה....שריתת

הי כולם אחסנתי לפני 3 שנים בגדי ילדים בתוך שקיות לא קשורות ושמתי בתוך המחסן שלנו שהוא במקרה גם הנגרייה של בעלי.

פתחתי היום את השקיות וראיתי כמה תולעים על הבגדים...כנראה תולעי עץ..מה אני עושה זה כמויות של בגדים

מישהיא יודעת אם אפשר בכלל להיפטר מהתולעים האלה??

לא יודעת לענות לך, אבל יכולה להמליץשמן פשתן

לך מה שהייתי עושה במקומך-

1. מתקשרת למדביר ומבררת לגבי החרקים האלו- מהם, מה הנזק שהם עלולים לגרום ואיך מתפטרים מהם.

2. מתקשרת לחברה של מוצרי כביסה וניקיון כמו יעקובי ומתיעצת גם איתם.

הכי טוב לשאול את המומחים.

בהצלחה.

וואואדווה כ

לא יצא לי לשמוע על דבר כזה.. מה שהמליצו לך נשמע לי כמו פתרום מצוין. מה שכן אולי הייתי מביאה את המדביר אליי הבייתה להדברה, יתכן כי זה מגיע ממקור אחר.. 

למה לא פשוט לכבס פעם או פעמיים...נהורא


אולי הרתחה לבגדים?חסוי בהחלטאחרונה

לאחותי היה פשפשים.. הרתחה הרחיקה אותם

אולי זה ישמע מוזר...אני123
אני מבועסת קצת שהילדים חוזרים למסגרות
אני אתגעגע אליהם
אני איתך.לב אמיץ

שקט וקצת ריק לי על הלב הבוקר עצוב.

גם לי ):אני123
זהו חזרו ב"ה. יום קצר. שבת שלום לב אמיץ


גם אני ככה.. בחופש מחכה שיגמר וכשנגמרחדשה ישנה
פתאום חסר גוש המתיקות האינסופית הזאת.. חסר המון רעש ובלאגן... כפרה עליו😘
אתן לא עובדות?אין מקום לשאלה
חופשת לידהחדשה ישנה
עובדת מהבית.לב אמיץ


גם אני...יעל מהדרום
לק"י

ממש מבעס אותי להפרד ממנו לכל כך הרבה שעות ביום (ומבעס אותי גם לחזור לעבודה)
באמת מוזרבתאל1

חח סתם

אני שמחה שנכנסת קצת שגרה.

אבל יש לי רק ילד אחד במסגרת..

 

גם אניggg
לא ממש חסר לי הרעש והבלאגן יותר בגלל שבחופש הכל זורם על מי מנוחות. (טוב חוץ מהמריבות) ובלימודים כל הזמן הלחץ הזה לעמוד בזמנים, להעיר אותם בבוקר (סיוט) להכין את האוכל בקופסאות, לדאוג שלכולם יש את חולצות ביה"ס המקודשות עם הסמל, לבדוק שאף אחד לא שכח כלום, לזרז אותם להסעה שכבר בורחת ובצהריים לריב איתם על עשיית שיעורי בית, לשבת איתם ללמוד למבחן (יש לי אחת חמודה עם דיסלקציה שאנחנו אמורים להקריא לה את החומר...) להספיק בלחץ להכין הכל למחר ולהשכיב אותם בזמן וכו'...
טוב ילדים גדולים..בעיות גדולות ;)בתאל1

אבל על זה נאמר- ב"ה!!

מזדהה ממש!נירוונה
חיכיתי לשרשור כזה
יש לי תינוקת מתוקה והיא נכנסה למסגרת באופן קבוע בפעם הראשונה, קשה לי מאוד! במיוחד מהבכי שלה מתגעגעת אליה כל היום ורק מחכה שהיא תחזור
מצטרפתאדווה כאחרונה

אנחנו כבר כמה ימים אחרי ואני מתגעגעת לחופש.. 

שבוע טוב! איך חוגגים בביתכם יומולדת לילדים?מרק חורפי
אשמח לרעיונות שיעשירו אותנו.
הכוונה לחגיגה משפחתית. לא עם חברים.
תודה
טיול משפחתי יום מאיר
עם פיקניק כמובן
מציינים אצלנו יום הולדת כך ....אבני חן

 

בדרך כלל בשבת הקרובה (לפני , אחרי , סביב בתאריך ....)

מכינים עוגת יום הולדת פשוטה  (עוגת שוקולד פשוטה עם סוכריות),בלונים מסביב,קצת שירי יום הולדת וזה הכול.

לפעמים גם בלי בלונים תלוי אם באה לנו ל"השקיע"" ולנפח בלונים.

לרוב זה כשאנחנו אצל המשפחה שלי, כך אנחנו חוגגים יום הולדת.

נוסעים לסבתא לשבת אומרים לאמא שלי להכין עוגה וזהו.

 

עוגה בשבת שסמוכה ליום הולדתבתאל1


ילד היומולדת בוחר את ארוחת הצהריים לאותו יוםניקיתוש
ועוגה יפה לכבוד שבת.
אצלנושם משתמשת

כל אחד בשבת יומולדת שלו (לא דווקא הילדים הקטנים) בוחר (פחות או יותר..) את התפריט לשבת הקרובה

 

מאוד מוצלח!

 

וכמובן גם מכינים עוגה שהוא אוהב, שרים לו...

אומנם אני לא הורה, אבל דודה להרבה ועוסקת הרבה עם ילדים,האלן

 ויכולה לספר שבתור ילדה, וגם מה שאני רואה היום על הילדים שאני איתם זה ש-  הזכות לבחור את התפריט/ מאכל עיקרי בשעודה היה חלום חיי....חיוך

 

פשוט  לפי הילד- לפי מה שהוא אוהב. מאכלים, אז לתת לו לבחור מה תאכלו... טיולים- ללכת במיוחד לטיול שהוא אוהב. משחקים- לשבת כל המשפחה ולשחק משחק שהוא בוחר... גם סיפור וכו'.... נראלי שהעיקר זה לתת תשומת לב ולחגוג לילד לפי המיוחדות של הילד... וכמובן,כמובן שצריך גם עוגה שתכינו יחד איתו  ושהוא הכי יאהב אותה בעולם.

 

מזל טוב!!!!!!!חיוך

בדיוק בזמןבריאות ונחת
מחר יומולדת לבננו הגדול בן ה-4
אנחנו מזמינים אלינו את כל הדודים והאחיינים - בני הדודים של חתן היומולדת, יש עוגה וממתקים, לפעמים גם ארוחת ערב תלוי במצב רוח, בלונים, שלט, מרימים ומאחלים ברכות לרוב.
תודה על הרעיונותמרק חורפי
אצלנו בד"כ מתאספים בערב לחגיגה נשפחתית, מנגנים בגיטרה שירים, מברכים, ומחלקים עוגה כמובן שמכינים עם הילד/ה אחה"צ. אה, גם בלונים משתדלת לתלות, או לפחות סתם לנפח.
אך היה בא לי עוד משהו.. מצד אחד יותר מושקע, מצד שני לא על חשבון אוירה של חגיגה פשוטה וחמימה (ולא רהבתנית) שיפה בעיני. אולי באמת אאמץ את הרעיון של לתת לילד/ה לבחור תפריט טעים בעיניו. לא חשבתי על זה.. אז תודה! וגם מנסה לחשוב אולי בכיוון של להכין משהו שכשהילד קם בבוקר הוא רואה..
כמה דברים שאני זוכרת מהילדות~nhykb~
* בוקר אחד קמתי בבוקר היומולדת וגילתי שהבית מקושט בלונים לכבודי. הייתי בערך בת 5-6.. והיה ממש מרגש
* ליומולדת 8 נסענו ליום טיול לכנרת (בסוכות, והיה קר) כי זה מה שביקשתי.. זכור לטוב
* בגילאים יותר גדולים, כמתנה הייתי מבקשת נאמא שלי לצאת ליום קניות ללא מגבלות.. יום שאקנה מה שארצה. זה בד"כ הגיע עד 500 שח..
* תמיד אפשר להוסיף משחק יומולדת במסיבה המשפחתית- חבילה עוברת, בינגו וכו'.
* אמא שלי היתה מכינה עוגות לפי בקשה שלנו- אח שחי ביקש מלך האריות, אנע ביקשתי רקדנית וכו' וזה תמיד היה מרגש.

לדעתי הכי חשוב באמת זה לתת ליחד הרגשה שהוא מיוחד ושאתם לא שוכחים את היום המיוחד שלו.. בהצלחה!
תודה על שפע הרעיונות!מרק חורפי
אפשר להוסיף משחק משפחתיאם הבנים12
חבילה עוברת- עם משימות הקשורות לילד או סתם משחקים.
בינגו על הילד.
סולמות ומחשבים עם משימות באמצע הדרך- לברך את חתן היומולדת לשיר שיר יומולדת וכד
מחפשים את המטמון בבית- או בחוץ עם משימות הקשורות לילד.
נכון! אחלה רעיון המשחק. נאמץ.מרק חורפי
מוסיפה על כל מה שנכתברק טוב!
האחים יכולים לצייר ציור/לכתוב/להביא מתנה קטנה סימלית (ע"ח ההורים. משהו בשקלים בודדים, כמו כלי כתיבה מיוחד, בועות סבון וכו')- ככה משתפים את האחים בהתרגשות והחגיגה, ולא ע"ח תשומת הלב של הילד.

לתת לילד לבחור איזה משחק (אפשר להציע/לכוון אותו)

שהילד יקשט לעצמו כתר (תלוי בגיל)

בלוני הליום (בתור ילדים, אמא היתה דואגת לקנות לכל ילד 3 בלוני הליום גדולים יחסית (רגילים. לא מכסף) וזה היה מחכה לנו בחדר כשחזרנו מהגן/ביה"ס

בלון הליום כסף- שאפשר להסתובב איתו בבית, קשור על היד. אצלנו (ילדים בגילאי גן) זה ממלא אותם אושר, אפילו יותר מהמתנות האחרות)

יום כיף עם אבאמא- מומלץ בערך מגיל 3. בוקר בבית עם טיול קטן בסביבת המגורים, אוכל מפנק (תלוי בגיל, אפשר אפילו מעדן/שוקולד- ללכת איתו למכולת ושיבחר מה רוצה). להכיר לו מקום חדש שלא מכיר באזור..

להראות לילד (ולאחים) תמונות שלו וסרטונים מאז שנולד ולספר לו חוויות ולהסביר לו את הרקע לתמונות- איפה היינו, מה עשינו.

מזל טוב!

אה, עוד משהו- אם זה ילד ממש קטן, נגיד שנה, לנצל את ההזדמנות (מי שלא עושה את זה) ולכתוב מסודר כל מיני דברים שכדאי לזכור על הילד, מה עשה, אמא וכו.
תודה! יום כיף נשמע לי נהדר.מרק חורפי
עכשיו אני נזכרת שעשינו את זה גם עם בת השנתייםרק טוב!
קניתי לה בועות סבון וקרטיב. היא היתה מאושרת!! וישבנו בדשא קרוב לבית והיא פשוט היתה מרוצה. ואני לא פחות נהנתי.

לבחור את התפריט של השבת הקרובה- עוגהפרודואחרונה

 

ילד שהתחיל פתאום לגמגםחברה שלך

הבן שלי -כמעט בן 3, דיבר עד עכשיו מצוין וברור,

ופתאום התחיל מידי פעם להתקע ולגמגם בתחילת משפטים.

אשמח לכל עצה בנושא!!

שמעתי שזה נפוץ וחולףEBM
בגיל הזה.. הם מתחילים לחשוב מהר יותר ממה שמסוגלים לדבר, ואז ״נתקעים״. אם נמשך או את דואגת אולי להתייעץ עם קלינאית תקשורת?
הוא חווה איזו בהלה בזמן האחרון?יום מאיר
לפעמים בהלה או פחד פתאומי גורמים לגמגום ואז כדאי לתת מענה רגשי.
קרה אצלנו בגיל זה- כמו שבא, הלך!פפריקה--

לא להיבהל, לא להעיר.

לחכות בסבלנות ובנחת שיגמור את דבריו..

 

איש מקצוע אמר לנו שזה קורה אצל מהירי מחשבה שלא מצליחים בגיל הזה להכניס את כל השכל לפה.

מסתבר שצדק

תודה, הרגעת אותיחברה שלך


יכול להיות עניין רגשי.. גן חדש וכו'חדשה ישנה
זה התחיל עוד בחופשחברה שלך

ולא נראה לי שעבר שום טראומה...

אבל אני לא יכולה לדעת בוודאות

אה.. זה לא חייב להיות טראומהחדשה ישנה
יש ילדים רגישים במיוחד שמספיק כמה פעמים צעקו עליהם יותר מידי כי הם שפכו את האוכל או לא עמדו בקריטריונים שמצפים מהם והם נלחצים ומתחילים לגמגם.
בכל אופן, אני לא אשת מקצוע אבל די ברור שזה משהו רגשי ולא פיסי כי את אומרת שהוא דיבר טוב ופתאום זה התחיל.
קרה לאחי הקטן בגיל הזה..חסוי בהחלט

קלינאי תקשורת אמר לא להתיחס, ולא להלחיץ את הילד,

לתת לו לדבר כאילו אין גימגום.

ועבר לבד ב"ה.

בהצלחה נשיקה

קרה אצלי וחלף כלעומת שבא+mp8
לא להילחץ ולא להלחיץ אותו...
קורה הרבה.לב סדוק

אומרת בתור בת של קלינאית תקשורת.

אמא שלי תמיד הנחתה אותנו ככה:

*כמה שאפשר להימנע משאלות.

במקסימום שאלות של כן ולא. היה כיף? ולא: איך היה בגן? שיחקת עם____? ולא: עם מי שיחקת?

*לדבר לאט. לא לבלוע מילים ולא לדבר מהר. הילד מחקה את הסביבה ובעיקר את ההורים. הניסיון של הילד לדבר מהר גורם לו לגמגם.

*אם הילד מתחיל לדבר- לא לקטוע באמצע. תנו לו את הזמן, תקשיבו עד הסוף.

*כמובן לא לחקות את הילד להגיד לו שהוא מגמגם וכו.

 

אם הגמגום רציני (שכל משפט פשוט יכול לקחת חצי דקה ויותר) ולא עובר בערך חודש אפשר לפנות לקלינאית תקשורת.

 

בהצלחה!

גם לי קרה את זהעדן ירושלים
זה עובר..לי זה חוזר במקרים קיצוניים אבל לא חוזר לי כבר המון זמן ואני מדבר ויכול להעביר הרצאות שלימות בלי גמגום
..א"י לעמ'י
אני גם הייתי כזו. ממה שאני זוכרת..
זה עובר..
מוכר ופופולארי מאוד בגיל הזה..אור חיי
חוט המחשבה מהיר יותר מהיכולת להתבטא..ודווקא ילדים וורבלים מאוד שדיברו בשלמות מתמודדים עם זה..
חכי כמה חודשים זה יהיה מאחוריכם.. העיקר,לא להתרגש מידי,לא לדבר במקומו ולהישאר נינוחים כמה שאפשר..
לא קל, ולפעמים גם עצוב לראות את הקטן שלנו מתמודד ככה..אבל מבטיחה לך שכמעט תמיד זה עובר ללא התערבות רפואית חיצונית...

וכן...זה נכתב מניסיון אישי...הבחור שלי כבר כמעט בן שש עוד רגע...הוא דיבר מדהים מגיל שנה וארבע ופתאום בגיל שלוש... זה התחיל...זה כבר אחרי 3 וחצי חודשים שנראו כנצח....
תודה לכולם על התגובות וההזדהותחברה שלך

הרגעתם אותי לגמרי!

יצא לי לשמוע על זה הרבה....44444
הייתי מחכה לשבועיים- שלוש אחרי החגים.
אן לא עובר הייתי הולכת לאבחון לקל"ת.
שבועיים-שלושה זה קצר מאוד. לחכות לפחות חצי שנהשמחה ואושר
זה עובר!
וכמו שאמרו לך, תתעלמו. אל תשלימו לו את המשפטים. הוא לא מודע לגימגום וזה יחלוף. צריך לזה הרבה סבלנותמאבל זה יעבור.
אם תעצימו את הגימגון אז הוא עלול להישאר.
גם הבכורה שלי היתה ככה. התייעצתי עם שכנה שהיא קלינאית תקשורת.
אמרה לי את כל מה שכתבתי לך. עשינו. ואכן תוך כחצי שנה שהילדה גדלה יותר- הגמגום חלף

בהצלחה רבה
קורה לחכמיםאמאשוני
כשהמחשבה מתפתחת מהר יחסית לגיל,
ויכולת הדיבור בהתאם לגיל,
אז נוצר פער ומזה נובע גמגום,
פשוט להקשיב לו עם כל הסבלנות שבעולם ולא לנסות להשלים אותו,
להתייחס לזה הכי טבעי שבעולם וזה יעבור לבד.
אם משקפים לו את המצב זה עלול לפגוע בביטחון העצמי שלו וחבל
^^^ בדיוק+mp8אחרונה
טיפים לניהול ביתשריתת

הי כולם אני אחרי לידה שניה ברוך ה ומוצאת את עצמי עם בלאגן בראש בכל הקשור לסינכרון בין הטיפול בקטני מטלות הבית זוגיות וקצת מנוחה לעצמי.

אני ממש אשמח לקבל מהמנוסות פה עצות וטיפים שאפשר ליישם כדי להקל עלי בניהול הבית שלי.

תודה רבה לכלן

מקווה שזה קשור לנושא של הפורוםאפאטי

היי מזל טוב זה קודם כל.אופטימיתת
שאלה נורא מופשטת, קשה לי לענות עליה. את כרגע בחופשת לידה? אם כן רצוי שרוב הזמן יהיה למנוחה פיזית. לא כל כך הבנתי את שאר התוכן אם תוכלי לפרט אילו יטלות? מה מבולגן בראש? איך השגרת יום שלך? מתי יש לך זמן פנוי וכמה? האם כל מטלות הבית באחריותך או שבעלך שותף? ועוד ועוד.. חסר מידע.
בכל מקרה נושא מאוד מדובר כאן מתארת לעצמי שתקבלי המון עצות טובות
קצת ממני.. גם אני במצבך-חדשה ישנה
עבר עריכה על ידי חדשה ישנה בתאריך י"ב באלול תשע"ז 09:59
לא יודעת מה הגילאים אצלך- אצלי זה הגדול בן שנתיים והקטנה בת חודשיים.
* להשתדל שהקטן יהיה שבע בזמנים ה'קריטיים' של הגדול- אצלי זמן קריטי זה מקלחת, כי א''א לעזוב את הגדול במקלחת ולהניק, וארוחות , כי הוא כל שניה רוצה משהו אחר וכי הוא מעיף אוכל שלא בא לו וזה מוציא אותי מדעתי (עובדים על זה...).אז אני צריכה שליטה מלאה...
* כשאני מניקה אני מביאה איתי ערימה של ספרים ויושבת איתו בספה ומספרת ומדברת.
* להשתדל לא להגיע בסוף היום למצב של בלאגן אטומי, למשל הגדול רוצה להוציא משחק אני אומרת לו -בא נאסוף את הקוביות שעל הרצפה ואז נביא את המכוניות. אני גם הרבה עובדת איתו על 'לסדר' אחריו, מוריד בגדים במקלחת- לשים בסל כביסה , טישו על הרצפה- לשים באסלה (התחביב האהוב), לשים את העטיפה של האיגלו בפח (פחות תחביב..) ואני כמובן מתלהבת בטירוף מכל דבר שעושה אז הוא נהנה לעשות שוב. ואני 'משתפת' את הקטנה-את יודעת שזלמן אסף הכל יפה ? והוא עונה לעצמו- וואווו!!!😘
הוא כבר מרגיש בעניינים בסדר הבית, כבר יצא לי כמה פעמים לחפש בגדים שלי או של הקטנה ומצאתי אותם בתוך במכונת כביסה, כי הילדון החליט לעשות סדר.
אה, ועוד משהו- לשמור על פינת שפיות בבית- פינה אחת שאת לא מוכנה שתתבלגן ותתלכלך- אני משתדלת לסדר יפה את החדר שלנו בבוקר ולנעול אותו, ככה הוא לא מתבלגן, כשאני רואה את כל הבית נראה כמו סדום ועמןרה אני מציצה לחדר ומקבלת קצת שפיות אחרת, הגדול שלי פותח מגירות והופך הכל, שם לעצמו קרם ידיים וכו'..
* כששניהם הולכים לישון אני מאפסת את הבית, יש לי סדר קבוע וזה עוזר לי. (צעצועים וחפצים מפוזרים-למקום, כלים,שולחן, כסא אוכל, רצפה).
כמובן שבעלי עוזר לי הרבה ב''ה, בזמנים הקצרים שהוא בבית...
* אני מקווה שאת לא מדברת על שבועיים אחרי לידה, כי במצב כזה את אמורה כמה שיותר לנוח! עד שישה שבועות אחרי, לא קל אבל כל עזרה שנותנים לך, תקחי.
בהצלחההההה!!
זלמן שלך נשמע ממש חמודדבורית
כפרה עליו.. ב''ה😘חדשה ישנהאחרונה
ביג לייק!תודהרק אמונה


הזכרת לי עכשיו איך פעם הייתי מניקה תוך כדי מקלחותחיפושית אדומה

מדהים מה שאפשר לעשות עם יד אחת ועם קצת וויתורים...

גם אני פעם אחת הנקתי תוך כדי אמבטיה לגדולחדשה ישנה
מסכן.. הוא נתקע שם שעה..חחח
טיפים שעזרו ליאודי-ה
*אני לא מתאבדת על הנקה. קצת לפני זמן ההשכבות מעדיפה לתת בקבוק לתינוק (בשעה קבועה!!) ואז יש שקט לזמן קצוב. וגם יש יתרון שהתינוק מתרגל גם לבקבוק. רק אם את מתחברת כמובן.

*לקחת עזרה אם צריך. אפשר פעם בשבוע מישהי לניקיון, אפשר לנוח בזמן שהתינוק ישן ולשלוח את הילדים האחרים עם בייביסיטר וכו.

*להשתמש בחד"פ כדי להקל.

*להראות סרט כשאת נחה עם התינוק אם אין אפשרות לבייביסיטר (אם הם לא קטנים מאוד).

*לשים בייביסיטר על הקטנים ולצאת עם בן הזוג עם/בלי התינוק (תלוי בגיל של התינוק ושל הבייביסיטר).

*להקפיד על זמני אוכל והשכבה של הילדים האחרים כדי שיהיה סדר ואירגון בבית.
תודה טיפים מעוליםשריתת

חיוך

אם הילד הגדול במסגרתבתאל1

אז תנצלי את הבקרים למנוחה בעיקר, ואח"כ לארגן ארוחת צהרים ואת הבית קצת.

תנסי לשבת איזה ערב אחד או בוקר בנחת ולחשוב מה הסדר יום שלך ושל הילדים שלך ובעלך ותנסי לסנכרן הכל. 

נגיד דוג': בוקר קמים מארגנים את הגדול לגן והולכים לקחת אותו לגן, חוזרים הביתה אוכלים א.בוקר, נחים, קמים ומסדרים קצת את הבית אם צריך, מכינים א.צהרים, הגדול חוזר ואוכלים, משחקים עם הגדול, מנוחה אם הוא נח צהרים, יוצאים לחצר, א.ערב ומקלחת, משכיבים את הגדול, א. ערב להורים, ... 

 

כדאי שיהיה מקום מוגדר לכל דברירושלמית טרייה
הרבה יותר קל לשמור על הסדר כשאת יודעת איפה את צריכה לשים את האוסף שמבלגן את הבית.
גם אם המקום שבחרת לצעצועים/מגבונים/עגלה לא אידאלי, זה עדיף מבלגן.

ואהבתי את מה שכתבה חדשה ישנה, אפשר ללמד את הקטנים לסדר! גם הבת שלי מסדרת ממש, פשוט כי אני אומרת לה בהמון הזדמנויות. והיא גם רואה אותי עושה את זה.

כדאי להשתמש בחד פעמי בתקופה הקרובה.

כדאי שבעלך יכין לך בבוקר ארוחת בוקר, איזה סלט או משהו, שיהיה לך לנשנש במשך היום ולא תאכלי ג'אנק. אם הוא יכול גם לבשל עוף וכאלה אז זה מאד עוזר. אבל שישאיר את המטבח נקי

כל יום בזמן שאת בבית ויש לך כמה דקות, תלכי לבדוק אם את יכולה למלא מכונת כביסה. שלא תצטבר כמות.
לא יודעת איך זה אצל כולםחיפושית אדומה

אבל אצלי לתינוקות הקטנים (עד גיל 3 חודשים בערך) שינקו מלא לגמרי, ברוך השם, אין סדר יום ידוע מראש. יש ימים שהם ישנים יותר, ימים שהם ישנים פחות, ולא היה ידוע מראש מתי וכמה...

 

אז מה שעשיתי היה לוותר מראש - על בישולים מתוחכמים, על סדר מופתי, על שבתות בבית וכד'.

עוד משהו שממש ממש עזר לי זה המנשא - בזכותו התינוק נרדם יותר בקלות, ישן הרבה יותר, ולי היו שתי ידיים לעשות דברים בזמן שהוא רגוע ומקבל את הקירבה הפיזית שהוא צריך.

 

לגבי הגדולים יותר- היו פתרונות כמו משחק במים באמבטיה לזמן ממושך (ואז יכולתי לשבת ליד האמבטיה ולהניק...), צפייה במחשב, יציאה לגינה עם ארוחת ערב פשוטה ושכמיית הנקה, הקראת סיפור או משחק משותף תוך כדי הנקה, בייביסיטר (כמו שכבר הציעו כאן).

מדי פעם קראתי לאמא שלי ליום עזרה באיפוס בית וכביסות.

וכמובן כמובן שבעלי עזר המון בבית עם שאר הילדים. פשוט אין ברירה...

 

ואחרי, או יותר נכון, לפני כל זה, הייתי מתפללת המון שהקטן יישן כשאני צריכה לטפל שאר. תודה לאל זה עבד הרבה פעמים .

 

ולגבי זוגיות - היינו יוצאים יחד עם הקטן, שרוב הזמן ינק או ישן ולכן כמעט ולא הפריע. ובכלל, זוגיות זה דבר שאפשר וצריך לטפח תוך כדי משימות החיים! אבל זה לשירשור אחר...

ילדה בת4, ומפספסת בלילה! לא מצליחה לקום!נביעה
ביום אין בכלל פספוסים, מלא זמן. אבל בלילה..הבטחתי לה פרס- והיא חורפת.. לא מצליחה לקום. וקמה רטובה-- בפועל היא יבשה, רק הריח מעיד על זה שהיא פספסה..... עכשיו באתי אליה, לנסות להעיר אותה- והיא רטובה....
רוב הלילות היא עם טיטול, לצערי. עד עוד פרץ של התחלה חדשה של- אולי הפעם נצליח...?
אשמח לעיצות וחיזוקים מועילים.....
נורמלי לגמריאמא ל6 מקסימים
לחכות, זה עוד לא גיל בעייתי
לא לשבת עליה להצליח לקום? מומלץ להשאיר עם טיטולים?נביעה
ומדי פעם לנסות?
לדעתי לא צריךאמא ל6 מקסימים
זה יגיע.
באיזשהו שלב תשימו לב שהטיטול יבש בבוקר, באופן קבוע, ואז זה יהיה הזמן הנכון להוריד אותו לגמרי.
אם נדמה לך שהיא מרחיבה אותו בבוקר, כי היא מתעצלת ללכת לשירותים, אפשר לדבר איתה, ולומר לה שאם היא לא תעשה בטיטול, והוא יהיה יבש במשך x ימים, אז היא תוכל להתחיל לישון בלי טיטול. ולהזכיר לה כשמתעוררת להוריד וללכת לשירותים.
רעיון יפה. תודהנביעה
^^^בדיוק כך אנחנו עושים.מתואמת

יש לנו תאומים בני חמש - אחד מהם עדיין עם טיטול בלילות ולשני הורדנו לאחרונה, כי ראינו שהוא קם יבש.

זה עניין אינדיבידואלי לכל ילד, ולא קשור (בד"כ) לבגרות ולבשלות מהבחינות האחרות.

לא מומלץ שילד יקום בלילה. עדיף שילמד להתאפקאודי-האחרונה
לדעתי להשאיר טיטול עד שתהיה יבשה (לפחות ברוב הזמן).
בעיקרון במרכז גמילה הם ממליצים להרגיל את הילד לא לקום בלילה לשירותים כי אז הגוף מתרגל להתפנות בלילה ומי שיישן חזק פשוט בורח לו...
עדין נורמלימשום מה
לא כיף...אבל סבלנות.
יש ילדים שאין בשלות פיזית של המערכת.
להרפות לפחות עד גיל 6.
מעבר למוצקיםשאלהליי

תינוק בין 8 חודשים, נמאס לו מהטחון.. ואני מנסה להעביר אותו למוצקים אבל כל מה שאני מביאה לו, פירורים קטנטנים הוא ישר עושה רפלקס הקאה ומתחיל להשתעל, מה אפשר לעשות? מה אפשר להביא לו? תודה

 

מנסיוני גיליתיnik

שדווקא פירורים קטנים נתקעים בגרון כי הילד בולע לפני שהוא לועס.

תתני לו דברים רכים ובחתיכות קטנות, חצי כפית נגיד.

רעיונות: קוביות ירקות רכים כמו תפוא ובטטה, בננה אפשר לתת לו חתיכה ביד שיאכל לבד, אבוקדו, קציצות.

 

מה בדיוק את נותנת לו?אודי-ה
מזון אצבעות -תעשי חיפושרק אמונהאחרונה


מרכז אוצרות- לא מה שחשבתםדניתוש
שלום לכל המתלבטים..
יש לי ילד בן 5 מאובחן בקשב וריכוז וכמו הרבה אנשים לא בחרתי ברטלין אלא בטיפול הומאופטי.
ניגשתי למרכז אוצרות, שילמתי הון תועפות
ורציתי לומר שזה חרטה גמורה שרק סוחטים כסף מהורים אומללים שרוצים לעזור לילדיהם..
גם לאחר ביטול, הם מחזירים מעט מאוד בטענה ששיחה ראשונית + התאמת תרופה, שימו לב : 1400 ₪!!!
מחיר מטורף!
לא להתקרב למרכז אוצרות!
תעברו לרטלין.
בייביסיטרשמש_שמש

איך יוצרים מאגר של בייביסיטריות לילד?
אני גרה בעיר (ירושלים) ולא כ"כ מכירה פה משפחות

עד עכשיו מצאתי בייביסיטר רק דרך הפייסבוק אבל תמיד הייתי באיזור
יש לכם רעיונות איך להגיע לבנות צעירות (עדיף דתיות, שיהיו בסגנון קצת..) כי בטוח יש פה מסביב.. (יש כאן בתי ספר דתיים, סניפי בנ"ע ועזרא..)

חשבתי על לנסות ליצור קשר עם הסניפים באיזור אבל זה נראה לי קצת מוזר

יש לך שכנות עם ילדים? תבקשי מהן המלצותיעל מהדרום
אם תמצאי נערה נחמדה בבניין שלך זה מאד נוחאורין


אפשר דרך הסניף (כמו שחשבת) להשאיר מודעה או משהו כזה ....אבני חן


המלצות מאמהות בגן השעשועים...יום מאיר
על איזו שכונה מדובר?נגרינסקי
(אם יש חשש לאאוטינג, אפשר גם בפרטי...)
תודה! שולחת בפרטי..שמש_שמש


תודה למגיבים!שמש_שמש

שכנות עם ילדים או נערות אין פה..

בדקתי כבר עם אימהות מהמעון שלנו וכנראה הן שומרות את הבייביסיטר לעצמן כי אף אחת לא הגיבה
אבדוק בגן משחקים או בסניפים..

חייב ביבסטר מהשכונה ? מה אם שכונה אחרת ליד ....אבני חן


לא אכפת לי מאיפה..שמש_שמש

מה שחשוב לי זה שיהיו לי כמה בנות שהוא יכיר..
מסכן כל פעם אני מביאה לו מישהי מזדמנת שאני מוצאת ולוקח לו הרבה זמן להבין.. (ועד עכשיו יצא שכל מי שהייתה בעבר לא יכולה לבוא שוב)

תעמדי בבוקר בתחנהטוב בסדראחרונה

בשעה שיש להן הסעה או משו כזה....

בטוח תמצאי מישהי שתרצה לעשות לך בייביסיטר.

תשאלי אחת מהן באגביות אם היא מכירה מישהי שתוכל לעשות לך בייביסטר כאן בשכונה...

ילד בחברה בעייתית, איך לעדכן את ההורים?בעוז ותעצומות
שלום הורים ואנשים חכמים, אשמח לעזרתכם הרבה!
יש לי אח מקסים בן 16 שלומד בישיבה רחוקה מהבית, לא הישיבה הכי "שווה" במגזר אבל מקום קטן שמתאים לעניינים הלימודיים שלו. אממה בגלל המרחק ובגלל שיש לו אח שנה מעליו שמתנהל בדיוק לפי הספר אבא שלי לוקח כל מעשה שלו בצורה קיצונית.. לבוש טיפה שונה (כמובן שהשאיר את הציצית והכיפה...), חברים אחרים וכו.
יש לו גם חברים משכונת המגורים שלנו שהם דיי בעייתיים- נזרקו ממוסדות הלימוד וכדו, מציינת שלמדו יחד ביסודי והיו ילדים טובי ירושלים, אבל המים זורמים וזה מה שיצא.
בקיצור, הוא מסתובב איתם בחופש הגדול כי הוא בבית.. ההורים שלי לא אוהבים אתזה ויוצאים עליו, ובעיני מתנהלים עם העניין בצורה לא חכמה שיוצרת מולו אנטי עוד יותר אבל זה נושא אחר.
למצב הזה אני צריכה לספר להם שגילינו שחברים שלו מתמודדים עם סמים.
תלמיד בישיבה של בעלי עובד איתם במסגרת לא פורמלית ומכיר גם את אחי. הוא שיתף את בעלי שהבעיה הכי גדולה שהם כצוות מתמודדים איתה מול הקבוצה הזו היא סמים. הוא הדגיש שלא ראה את אח שלי עושה זאת בפועל אבל הוא כמעט בטוח שהשתמש וגם אם לא אז זה מזעזע אותנו לחשוב שהם החברים שלו.

לשאלתי!! איך אני אמורה לספר על כך להורים שלי? כשהמצב כל כך רגיש! כשבכללי כל החופש הם התנהלו מולו על קוצים ועל הרבה מדרך השלילה ( רבו איתו על קימה בבוקר לתפילות, על לחזור על החומר כי שנה שעברה כמעט לא למד כלום ועכשיו בגרויות, על לא להסתובב עם החבר'ה האלו ועוד היד נטויה..) ועכשיו הוא חוזר לישיבה. ועד שהוא קצת השתנה בחודש השני של החופש ויותר לקח את עצמו בידיים.

מה אני עושה? בוכה כבר כמה שעות טובות מאז שבעלי סיפר לי על זה.

מציינת שכשאבא שלי גילה באמצע השנה שאחי התחיל לעשן, זה שבר אותו. הוא חי בסרט שאח שלי הפסיק, מה שלא נכון. עכשיו כשישמע את זה? אני באמת גם חוששת לבריאות שלו.
סליחה על האורך ותודה לכל מי שקרא בלי קשר.
דברי איתו את?פרה

ציינת שההורים שלך לא מתמודדים נכון עם הבעיה.

אם את מספרת להם, תגידי להם שהם צריכים יעוץ איך להתמודד איתו וליישר אותו. (שימי לב לא לומר שהם לא הצליחו עד עכשיו, אלא שזה מאוד מסובך וכדאי לשאול מישהו עם נסיון).

 

האם את יכולה לדבר עם אחיך ולראות מה קורה איתו? ואולי להסביר לו לא להרוס את החיים שלו עם שטויות.

 

הרבה הצלחה

ממליצה מאד להתייעץ עם הראל חצרונינפש חיה.
יושב ב ou ישראלנפש חיה.
ברחוב קרן היסוד 22 ירושלים
אני מניחה שאפשר למצוא מס שלו
לי אין.
הוא אלוף בנושאים האלה.
באיזה סמים מדוברעל במותיך
יש סמים ויש סמים
זה ממש לא משנהנקדימון
סמים זה סמים. קלים או קשים. אין לזה נפק"מ.
סמים קשים זה כבר גמילה ומשטרהעל במותיך
סמים קלים לצריכה אישית זה חוקי, וכמובן השפעה קלה יותר. את התלות, אם ישנה, ניתן לפתור בטיפול פסיכולוגי. אסור להשוות בין סמים קלים לקשים כי זה משדר לצעירים שאין הבדל. ויש. סמים קשים הורסים את הגוף והנפש ומביאים למוות. סמים קלים זה כמו אלכוהול - כשצורכים במידה ועפ"י חוק אפשר להתנהל בצורה נורמטיבית.
הבעיה אינה מצד החוק פהנקדימון
סמים קלים מובילים לסמים קשים. במיוחד נוער כמו שמתואר, המרחק בין הסמים הוא כפסע ממש.
ומ"מ היא ומשפחתה לא רוצים אף סוג.
השאלה כאן היא חינוכית, סמים זה רק סימפטום.
אני מסכים. נער לא צריך להתנסותעל במותיך
בכלום.
אבל... סמים קשים זה כבר בעיות רפואיות ונושאים קשים אחרים. סמים קלים ניתן לפתור בתוך המסגרות הקיימות.
קשה.לב אמיץ

את מכירה את אחיך - הוא מהסוג שנסחף ומתנסה או כזה שניסה פעם פעמיים וכשיחזור לישיבה יחזור לתלם?

אם מהסוג השני, אולי עדיף כרגע לא לספר. שיחזור לישיבה, יכנס לתלם, תדברי איתו ותהיו את ובעלך עם האצבע על הדופק.

אם מהסוג הראשון, בכל מקרה צריך ליווי של איש מקצוע.

 

צריך הרבה זהירות בזה, ולהתנהל נכון מול הילד כי אחרת אפשר להגיע למצב שהנער שורף את כל הגשרים ושבור מכל הבחינות חלילה.

ההורים צריכים ייעוץ- גם כדי להתמודד וגם כדי לדעת איךאורין

לקרב את הבן- כדי שיראה בבית מקום בטוח ולא מקום שממנו צריך להימלט ואז הוא נדחף לזרועות החברים שבחוץ, הסמים וההתנסויות המסוכנות.  לכן אולי כדאי לפני שתספרי להם- בררו על יועץ מתאים שיוכל להדריך אותם ותכינו כבר משענת שתעזור להם לקבל את הדברים יותר בקלות עם אפשרות להדרכה מעשית כיצד להתמודד.   ו..כמובן הרבה תפילות

גאוני! תודה רבהבעוז ותעצומות
בהצלחה רבה. גיל ההתבגרות מזמן הרבה נסיונות להוריםאורין

והשם הטוב יעזור

תודה לכולכם.בעוז ותעצומות
אשמח לעוד (:
להאמין בהורים!עוד עין טובה

ההורים בוגרים, אחראיים, אוהבים ומסורים, בעלי ניסיון חיים.

זו אחריותם! וחובה לידע אותם במצב הקיים!

גם אם יקבלו זאת קשה, גם אם יגיבו קשה- זה בסדר! זה מותר! זו זכותם! והבן מקבל ומושפע מהם... 

יותר קשה יהיה אם ידעו שידעתם ולא שיתפתם...

 

נכון, שצריך לעשות זאת בחכמה, לספר בישוב הדעת- בזמן ובמקום מתאימים. רצוי גם ע"י אדם מתאים...

ונכון שכדאי לחשוב ביחד, להציע דרכי תגובה, התמודדות, שיח עם הבן - איך להרים אותו ולעזור לו, לאבחן נכון מה המניע- אם זו סקרנות, חיפוש עצמי, השפעה חברתית, יאוש עצמי, זעקה לעזרה...

בהחלט אפשר להעזר ביועצים, באנשי מקצוע ובאנשי חינוך.

אולי דווקא בעזרת מחנך או מדריך בישיבה- אפשר יהיה להצליח יותר.

 

אבל כן, לדבר עם ההורים. ללא דיחוי. זו אחריותם.

והם ישמחו להכיר במציאות מוקדם ככל האפשר, כדי לצאת מזה מהר ככל האפשר...

 

תמיד תמיד... הרבה תפילה... לפני, אחרי ותוך כדי...

גם אנחנו מצטרפים, בתוך כל ישראל הזקוקים לישועה ולהכוונה נכונה...

בהצלחה!

 

 

בהחלט מורכב...פאז
יש היום כל מיני סרטים והצגות שיכולים אולי לעזור להורים לראות איזשהי השתקפות...
לדוגמא ההצגה תלוש,
או הסרט קשר חופשי.

אני חושבת שאם יש דמות חינוכית מקצועית טובה כמו יועץ בבית הספר שלו
כדאי ליצור איתו קשר ולשתף אותו
וגם לשמוע את עצותיו...
ואז לספר לאבא שלכם מראש גם מה היועץ אמר ובעצם להפוך אותו לאיזשהי כתובת עבורו

אני מקווה מאד שהיועץ ידע בחכמה להפנות את האבא לקבל כלים ולהתנהל כראוי מולו


ועד אז, גם לכם כאחעם גדולים יש הרבה מקום.
אפשר להזמין אותו אליכם
לקפוץ לבקר עם ממתקים, להרים צלצול להתעניין בשלומו
לשלוח לו מתנה ליומולדת...
להוות אעזשהו בית שני עבורו (ואפשר גם שיגיע בכיף עם חברים...)

ככה שיהיה לו מקום אלטרנטיבי בתוך המשפחה שהוא מקובל בו וקשור אליו....

אגב אם תרצי פני אלי באישי יש לי מספר של חצרוניפאז
הןא מנוסה מאד בעבודה עם בני נוער מהתחומים האלה
גם הרב פנחס רובינשטיין

אם את תוהה עליו תגגלי קצת מאמינה שתמצאי פירוט
ספרי להורים שהחברים משתמשים בסמים ואת חוששת לאחיךרפואה שלמה
התלמיד בישיבה של בעלך לא בטוח שהוא השתמש בסמים.
חושבת ששעדיף לאחיך ללמוד קרוב לבית ולחזור כל יום הביתה
החלטה כזו רק הורים יכולים לקבל.
התיאור מתאים לבחור עם התלבטות דתית. -זה שורש הבעיה.
הרב חצרוני יעזור להורים בנקודה זו שהיא הקריטית, ואחיך לא יזדקק לסמים בעז"ה.
סינון אינטרנטצדק משמים נשקף
אם לאחיך יש טלפון "חכם"
ההורים יכולים להתקשר לספק האינטרנט ולבקש חסימה לאתרים לא רצויים.
זה בחינם
לגבי בריאות אביךצדק משמים נשקף
אם את רוצה לשמור עליה
אל תבקרי את ההתנהגות שלו מול הבן
לא במחשבה ולא במילים
ניסיון קשה
הדבר האחרון שההורים צריכים ממך זה עצות
שאת תעזרי לו.העני ממעש
ספרי לאמא היא תדע איך להעביר לאבארפואה שלמהאחרונה
הילדים אומרים לכם דברים שגורמים לכם לבכות לפעמים?אמא ועוד...
בס״ד

ב״ה חופש גדול טוב ומוצלח עד עכשיו. כיף לראות את הילדים צומחים ופורחים מהשהייה בבית, כיף שיש מלאי חדש של חוויות וזכרונות משותפים. כיף ללמוד להכיר אותם מחדש וכיף לגלות שגם אני גדלה מהשבועות האלה. והיום, בשיא הטוב הזה, התחילו להתחצף אלי ולומר לי מילים פוגעות. הם קטנים עדיין ולא לגמרי מבינים את מה שהם עושים. תפסתי את זה מהר וזה נעצר די מהר ב״ה. הם גם התנצלו. אבל כל היום אני מסתובבת על סף בכי מהזיכרון המעליב הזה. אני יודעת שהם קטנים וכו׳ אבל עדיין איכשהו לא הצלחתי להתגבר עדיין.

כל תגובה של הזדהות ואמפטיה תתקבל בברכה... 🌷
כןלב אמיץ

חיבוק

 

קרה לי גם. הם באמת קטנים ובטוח לא מתכוונים.

אולי הם מחקים מישהו ששמעו מבחוץ, ואולי סתם החופש הגדול גרם, אולי הם במתח לקראת פתיחת שנה"ל הבאה.

 

אל תצטערי מדי - ואת גם יכולה לטפוח לעצמך על השכם: הם גם מרגישים מספיק פתוחים ומוכלים אצלך כדי להתפרץ ככה, וגם טיפלת בהתפרצות ביעילות ובאופן חינוכי.

אני בטוחה שהם למדו מזה הרבה.

מובן שזה מעליב. אבל הם לא מביניםggg
אם הם קטנים.
יש לי בת כבר גדולה (11) שאוהבת להגיד דברים נורא קיצוניים כשהיא כועסת. (כמו: אני שונאת אתכם, נמאס לי מכם וכו')
ככל שהיא אומרת את זה יותר כך אני פחות מתייחסת ומאמינה לה... ואני יודעת שהיא לא באמת מרגישה ככה כשהיא רגועה. זה פשוט הדרך שלה להראות כמה היא כועסת וצריך לעבוד על צורת ההתבטאות הזאת אבל לא לקחת ללב.
זה קורה...ד.

ילדים לא מודעים מה הכח שלהם מול ההורים....

 

והם באמת יכולים לזרוק מילים "סתם כך", ובוודאי ללא כל פרופורציה לכל הטוב שמשפיעים עליהם.

 

טוב שעצרת, טוב שביקשו סליחה.

 

בגלל הקשר העמוק אליהם, אמא טובה, אז את מרגישה כאילו אמרו "באמת".. וזה פוגע.

 

אבל תנסי להתבונן רגע מהצד, לראות איך הם חושבים שזו "חוכמה" לזרוק מילים סתם, לנסות מה קרה מזה.. סוג של משחק בעיניהם.

 

בענין הזה, מפורש להסתכל שאת הגדולה - והם הטפשים הקטנים....

בהחלטמתנת חינם

מצד אחד מסכימה עם זה שהם לא מתכוונים,

אך לא מסכימה שהם לא מבינים.

 

השהות הממושכת יחד בבית מוציאה לפעמים כעסים ותסכולים,

אני כן חושבת שהילדים לא מתכוונים לומר לנו מילים מסויימות,

אך הם כן התרגלו בביה"ס או במצבים חברתיים מסויימים

לבטא את הכעסים והתסכולים שלהם עם מילים לא יפות

וככל שהם נמצאים איתנו יותר גם הגבולות בינינו מיטשטשים.

 

אז אשרייך שעצרת את זה והם התנצלו, זה מראה עד כמה זה "נשלף" להם בלי מחשבה.

ואשרינו שהחופש נגמר והם חוזרים להוציא את המרץ והצרכים שלהם עם חברים

בלי שנהיה להם על הראש יותר מידי

 

תודה רבה לעונים היקרים 🌷אמא ועוד...
בס״ד

תבורכו!
קרה לי גם..חדשה ישנהאחרונה
כשבן השנתיים הרביץ לפיצקית בת החודשיים והיא בכתה.. כ''כ כעסתי עליו..
גם לי הוא מרביץ וזה מעצבן אבל נסלח.. אבל התינוקת שלי אני לא מוכנה שיגעו!
נעלי צעד ראשון במידה 25יפית456

הבן שלי במידה 25, מידה גדולה יחסית למה שמוכרים בד"כ.

מישהו יודע איפה אפשר להשיג נעלי צעד ראשון כאלה?

אין להשיג במידה כזו, אבל מה רע בנעל רגילה??+mp8
שתהיה נעימה ונוחה.
אין משהו קדוש בנעלי צעד ראשון.
אולי בחנויות עודפים ? או בחניות " מיוחדות" ?אבני חן

אצלנו הייתה בעיה הפוך ,אם הגדולה.

היא הייתה פיצית. והייתה צריכה נעל ראשונה - צעד ראשון מידה 18.

ואין כאלה ... מתחילים מ 19 /20 ...

לא זוכרת לאן הלכנו בסוף. איזה חנות עודפים או משהו בסגנון.

ובסוף מצאנו , הינו צריכים לבחור אחד מתוך אחד, לא הייתה ממש בחירה ....

(הוי רק שתי זוגות אחד כחול ואחד אדום).

 

* לקחנו את האדום בסוף- בכל זאת בת ....

 

בהצלחה

גם צעד שני זה בסדר גמור לדעתיחילזון 123אחרונה

תנסי לקפל את הנעל בין האצבעות. אם הסוליה מתקפלת בקלות זה אומר שהיא גמישה וזה טוב.

לא חשוב ה"כותרת" העיקר שתהיה עם סוליה גמישה ולא כבדה מדי ותחזיק טוב את הרגל.

משחקים מומלצים לגיל שנתייםעובדת...

זקוקה לעצה..

הבת שלי בת שנתיים וממש משתעממת בבית..

אני רוצה לקנות לה משחק אבל לא יודעת מה משחקים בגיל כזה..

בבית יש רק משחקים של תינוקים שכעת משעממים אותה

כדור, כלי מטבח,עגלה ובובה, קוביותon
פאזל עץ, טלפון, סברס, לגו, צינורות
ספרים מעניינים עם איורים ברוריםניקיתוש
כל משחקי הדמיון הם מתחילים בגיל הזה.
אפילו פליימוביל
הם הכי אוהבים ממה שיש במטבח.מוריה
עבר עריכה על ידי מוריה בתאריך ט' באלול תשע"ז 17:09
קופסאות. סירים. כפות.

אצלנו ברבצק גם הולך טוב. חול קינטי. מדבקות. קליקס. צינורות. לגו גדול.
אפשר להתחיל גם עםכתר הרימון
פאזלים (עץ ובכלל) ומשחקי קופסה שונים, נניח משהו שמחברים כרטיסים של גודל/הפכים.
לפעמים גם משחק של מבוגרים מעניין - נגיד בול פגיעה ורמי - להכניס למקום המתאים.
אפשר לקנותggg
משחקים זולים שמעסיקים הרבה זמן/ פעמים.
למשל: חרוזי השחלה, משושים עם לוח, מגנטים בצורות, חיות קטנות.
אם רוצים להשקיע אפשר מה שאמרו כבר ולגו גדול, סברס, קליקס ועוד..
להכין לבד בבית: בצק למשחק, צבעי ידיים, בובות אצבע או בובות הצגה מגרביים, תחפושות מבגדים ישנים, מדבקות צבעוניות, לשמור אריזות של דברים מפלסטיק לצורך משחקי דמיון עם בובות( לדוג: בקבוקי תרופה/ בקבוק של רטבים/ קופסא של גבינות קשות וכו'..
דופלו- הכי שווהכלנית1

יש קופסאות של דופלו או מגה בלוקס קצת יקרות, אבל שוות, לפי נושא. למשל, חיות, רכבות,... ותוכלי לבקש ליום ההולדת תוספות.

למה? כי ישאר לך בע"ה גם לילדים הבאים. החלקים מתחברים בקלותצכך שמשך השנים יהיה לכם בע"ה אוסף שמתחבר בקלות.

 

אבל, לפני שתקני- כדאי שתבדקי אם היא רגילה מהמעון להרכיב ואם היא בבית, אם היא מסוגלת להרכיב בבית של חברים,  קוביות של דופלו פשוטות, אחרת- תצטרכי לקנות שלב ביניים, מגה בלוקס קצת יותר גדול.

משחקי הרכבה וכאלהבתאל1

כלי מטבח

 

רכבת עץ של איקאה היתה אהובה מאד אצלינוחילזון 123אחרונה


היי אני מחפשת חוף נח עם הילדים שהאוטו יגיע קרוב....ביגומבום
תבדקי את חוף זיקים. מגיעים מאד קרוב לחוףתפצי
והחוף לא מהמלאי אנשים אבל לא בדקתי בתקופה הזו
חוף מקסים אבל המים לפעמים מזוהמים בגלל הקירבה לעזהיום מאיראחרונה
לא מזמן סגרו אותו עקב זיהום חריג. הוא נפתח מאז אבל כדאי לעקוב.
באשקלון טוב לך?יעל מהדרום
אשקלון קרוב יחסית. אחלה חוף+mp8
באיזה אזור?44444