פורום הורות (עמוד 161)

יש מכתב של הרב רוזן מצומת שאומר שהם הפסיקו לאשר מכונות ומבחינתם או הכל מאושר או הכל בעייתי.

 

מהצד השני , יש המלצות על מכונות סיניות מגוף שאני סומך על דעתו המקצועית.

 

ממליץ לקרוא כאן:

http://www.glouds.com/shaving-machine-1/

עדיף ומומלץ לנשמת הנפטר לעשות אזכרה ביום הפטירה.

אם לא מסתדר, יש להקדים אותה ולא לאחר.

 

 

ביום עצמו תדאגי שילמדו לעילוי נשמתו ויומרו קדיש וכל מה שצריך...

ילדים? נוער? מבוגרים?

 

אני לא יודעת מספיק פרטים על הפסיכולוגית שחשבתי עליה. מצטערת...

 

 

לא יודע מחירים

גילוי נאות - לא הייתי אצלה . רק משמועות.

אני גם לא יודעת אם היא מקבלת. 

תכתבי לי בפרטי, ואתן לך את השם שלה. 

נראה לכן שיש הבדל? מה עדיף? וזה עבר לחלוטין? הראש באמצע? מאמא טריה.. תודה.

עשיתי דרך הקופה

אין שום זכר לזה.
כבר בגיל פחות משנה שכחנו מזה לגמרי.
להקפיד על השכבה כפי ההוראות, פיזיותרפיה לא מסובכת, וזהו.

היום היא בת שנה ושלוש ואין זכר.. להקפיד על תרגילי פזיותרפיה. 

הלנו לפיזיו', דרך הקופה.

זה משהו די בסיסי וחושבני שממש אין צורך בפרטי.

 

הטיפול היה שבועי בהתחלה ואח"כ אט אט הרחבנו הפער בין הטיפולים.

הרעיון היה ללוותה באבני הדרך של ההתפתחות המוטורית ולראות שהיא רוכשת אותן כראוי,

ואין השפעה של הטורטיקוליס על התנועות חדשות שרכשה (התהפכות, זחילה וכו').

מבחינתי - היה אפילו כיף. קיבלנו תרגילים שונים שהיה עלינו לחזור עליהם בבית-

הכריח אותי לשבת ולהתעסק איתה כמה פעמים ביום, בנחת ולא לעשות דברים אחרים.

 

כיום -אין שום זכר, מושלמת כמו אמא שלה 

 

בהצלחה  

כל הכבוד שאת נותנת להם ארוחה בריאה בבוקר...
אצלינו זה בדרכ בסקויטים/עוגיות עם שתיה חמה.

לא הבנתי את עיניין הצחצוח....
למה לוותר על הצחצוח בבוקר? מצחצחת להם אחרי האוכל?
לדעתי ילדים כמו מבוגרים, מצחצחים שיניים בתחילת הבוקר.
נט"י, שירותים, שטיפת פנים ושיניים .
אחכ מתלבשים ואז האוכל.

מבחינת לאכול בדרך, בהתחלה חשבתי שהדרך היא ברכב אז אין בעיה. בטרמפיסט באמת קשה לאכול.
אבל יכול להתחיל לאכול בבית ולהמשיך בגן.

לדעתי אם זה משמעותי לך מבחינת שעות עבודה אז עדיף.
או לקום קצת קודם.

אישית אצלינו הקטנים הרבה פעמים יוצאים עם משהו ביד ומסיימים בדרך או בגן.
הגדולים מספיקים לאכול לפני יציאה לבי"ס


בהצלחה

אני לא מוותרת להם על צחצוח השיניים בבוקר אף פעם כי כגננת ראיתי שיותר נעים להיות ליד ילדים עם ריח פה נעים ולא ריח פה של לילה.אז לא הייתי מוותרת.
לגביי ארוחת בוקר-אם את שמה אותם במסגרות ב8 אז יש להם שפע של זמן לאכול בגן את הפרוסה או הדגנים שתביאי להם.אני מביאה דגנים או עוגיות בשקית אוכל והם אוכלים מתי שמתחשק להם.לא תמיד יש חשק לאכול על הבוקר.

לדעתי דווקא אמורים לצחצח מייד כשקמים כדי להעביר את החיידקים מהלילה.

אחרי האוכל זה תוספת נחמדה אבל לא נראה לי הכרחי.

צחצוח פעם ביום כשר בדיעבד. נעימות להורים חשוב. אכילה שלא מיושב אסור.

בריאות(/הלכה). ב. הרגל רע לחיים. מתחלחל מכל ה"עסוקים" שיושבים בנחת עם הטטריס, אך באוכל הם הומלסים ואוכלים בחפזה(גורר גם שהאוכל יותר יקר ופחות בריא). ד.א, אצלנו המקדימים אוכלים בגן פרי וכו. כך שההורים יכולים לצאת מוקדם יותר ובלי האכלה.

בס''ד

 

לגבי הצחצוח בבוקר - לא ידעתי שיש חיידקים בלילה דווקא שצריך להסיר בבוקר. אני אישית מצחצחת על הבוקר להרגשה הטובה, אבל שוב פעם אחרי ארוחת הבוקר (אם אני אוכלת בבית). תמיד צחצחתי לילדים אחרי ארוחת הבוקר, כדי שהסוכרים שבאוכל לא ישארו דבוקים לשיניים...

שיצחצח אחרי האוכל ולא מיד כשקם.

אם לא מסתדר אז כמובן שעדיף לפני האוכל מאשר כלום.

בהצלחה!!!

אחרי כל ארוחה כדאי, אבל בעיקר אחרי ארוחת בוקר, כי אז יש ממש מרווח זמן עצום לחיידקים לשגשג עד הצחצוח של הלילה.

אם רוצים גם לפני בשביל ההרגשה הטובה - בכיף. אבל אחרי יותר חשוב.

שכן חשוב לצחצח להם שיניים בבוקר כי כך הם לומדים הרגלים טובים וחשובים.. וזה לא משנה שהם קטנים.. 

מהרגע שיוצאת השן הראשונה יש חשיבות בצחצוח מבחינת החיידקים. 

ובנוסף ככל שמחילים הרגלים יותר מוקדם, כך יותר טוב.

וגם כמו ש mp3 אמרה יותר נעים לדבר עם ילד כשאין ריח פה. (גם בתור גננת )

 

מבחינת האוכל אני חושבת שכן יש חשיבות לאכול בנחת, אפילו משהו קטן בבית (עוגת בוקר, חלב, פרי..) 

וגם פה הם לומדים הרגלים לחיים.

בנוסף אם הילדים אוכלים מוקדם בבית הם יאכלו טוב יותר בארוחת הבוקר בגן. 

 

 

ואם אתם עוצרים בדרך בגינה ואת רואה שרעב אפשר לתת א. ערב מוקדמת.
אפשר לתת א. ערב - בגדול די דומה לארוחת בוקר
ביצה/לחם/ירקות/קציצות ירק/פסטה בלי רוטב(במיוחד אם אחרי מקלחת) /דייסה/
לא הייתי מעמיסה אם אוכל גם מטרנה לפני השינה, אבל כן איזשהי מנה כך שאם תרצי תוכלי לאט לאט להחליף את המטרנה במים.

מתי הולך לישון?
הייתי מביאה א. ערב בערך ב18,
ב18:30- מקלחת,
19- לישון.
(סתם דוגמה. )

יש באתר "המתכוניה" המון מתכונים לתינוקות לפי גיל התינוק.

סביר שישן בשבע?

כשאני מכניסה אותו לישון מוקדם (שבע ורבע ) לוקח לו זמן להרדם

לעומת כשהוא הולך לישון בשמונה..

 

לפעמים היא ערנית ונרדמת רק לקראת 9 אבל זה נדיר. לדעתי כל אמא לומדת להכיר את הבן שלה וראה מתי מתאים לו לישון יש ילדים שצריכים יותר שעות שינה ויש שפחות. חוץ מזה יש גם ילדים שישנים הרבה בצהריים אז זה גם משפיע.
אצלנו יש ארוחת ביניים ב4-5 נגיד לחם עם קוטז ואיזה ירק וארוחה קצת יותר רצינית ב6:30-7:00 או להפך תלוי מתי אני ובעלי יושבים לאכול. אבל הבת שלי לא שותה מטרנה בגיל שנה וחודש הפסקתי להניק ומאז זה רק ארוחות רגילות

היא שותה/אוכלת משהו לפני הארוחת בוקר במעון?

ואם כדאי , חשוב להתעקש- איךלעשות זאת.

 ניסיתי המון דרכים ומקסימום הוא טעם וזהו. 

לא הסכים להמשיך לאכול .

הקטע הוא שאין לי כוח להכין תפריט מיוחד בשבילו . וקורה לפעמים שהוא לא יאכל כלום בארוחה.

לא אוהב את התוספות ולא את הירקות ויוצא שאוכל רק לחם.

 

לארוחת ערב התפשרתי וכל יום אותו תפריט חביתה ומלפפון.

בנוסף הוא אוכל בהזנה ויש ימים שאוכל רק את הפחמימות כמו קוסקוס ולא המרק

אם נותנים מלפפונים מטובלים עם שמן לא יאכל.

רק פתיתים או אורז.

 ביום שיש עוף הוא חוגג.

אבל חלבונים אחרים הוא לא נוגע כמו דג.

 

ובערב אני ובעלי אוכלים מאוחר כך שרק החביתה של הערב זה החלבון היחיד שקיבל.

 

האם זה בסדר שבמשך שבוע שלם משלים את כל אבות המזון?

זה שהוא אוכל מלפפון - זה כבר טוב... לי יש ילד שלא נוגע בכלל בירקות.

יש עוד ילדים בבית? הם אוכלים יותר?

לדעתי לא כדאי להתעקש, כי זה יוצר אנטי. להציע מדי פעם, ושהוא יראה אוכל מגוון, אבל לא להתעקש איתו שיאכל.

יש סיכוי שכאשר יגדל ירצה לאכול יותר. (כן, כשכתבתי שזה מוכר לי, התכוונתי שזה מוכר לי גם מעצמי... הייתי מאוד בררנית באוכל כילדה, פחות או יותר מה שאת מתארת על בנך. עם השנים למדתי לאהוב יותר ויותר דברים, והים אני אפילו אוכלת אוכל שמתובל בחריפות).

את יכולה לתת ויטמינים לילדים כתוספת - אפשר שכל הילדים יקבלו שלא ירגיש שונה
והוא אוכל יותר ממה שאני הייתי אוכלת ואוכלת כיום, אני הרבה יותר בררנית וב"ה בדיקות דם תקינות והכל תקין. (כיום אוכלת יותר, אבל לא כי אני אוהבת אלא כי אני יודעת שצריך. )

נסי לתת לו יותר פירות- פירות קיץ, אגוזים, בוטנים, שקדים - אולי ימצא משהו שיאהב
ותני לו לחתוך לעצמו את המלפפון - זה מה שאמא שלי עשתה איתי.
מוצרי חלב - לא באמת חייב.
ירקות - גם תפו"א, בטטה, גזר במרק, ירקות מרק לא אוכל? או רק ירקות חיים הם הבעיה?
פחמימות - זה המון סוגי פחמימות וזה מספיק.
עוף - יש המון צורות של עוף - נסי מתכונים של ניקי ב, ילדים מאוד אוהבים אותם.

אגוזים וכל השאר הוא לא אוהב.

במרק אוכל רק את העוף ומים .שום ירק -רק מלפפון וזהו.

עוף הוא אוכל בכמה סוגים.

נסי שבארוחה יהיה לפחות משהו אחד שיאכל.
ובלי לחץ, ילדים לא נשארים רעבים.
וכפי שאת רואה - זו תופעה נפוצה אצל כולם ;)

הייתי יותר נוראית ממנו. עד גיל 8 אכלתי רק במבה, עגבניות שרי, ואיטריות עם גבינה צהובה. ומכל זה קצת קצת.

נורא רבו איתי על זה וכרגע האוכל זכור כחויה שלילית מאוד!! אני עכשיו בת 20 ורק בגיל 19 התחלתי להכריח את עצמי לאכול עוד, ולפני זה פשוט התקבע לי שאני לא אוהבת את האוכל הזה!!

יש לי אחות קטנה יותר שגם לא אוהבת לאכול וההורים שלי קיבלו ייעוץ לא לרדוף אחריה והיא באמת עכשיו אוכלת יותר, והעיקר היא לא מרגישה שאוכל זה עונש.

 

אם הבדיקות דם שלו תקינות- סימן שהוא אוכל מספיק.

פשוט תתעלמו ממה שהוא לא אוהב ותדאגו שבכל ארוחה יהיה משהו שהוא אוהב כדי שלא יפתח את הנושא לדיון. פעם בחודשיים תציעו לו לטעום עוד משהו.

 

אולי לא הכי מגוון אבל סביר

יש לי 2 ילדים שלא נוגעים בכלל בירקות וכמעט גם לא פירות....

לא מלפפון ולא עגבניה ולא גזר ולא בטטה ואפילו לא תפו"א 

ופירות- רק תפוח לפעמים לפעמים וענבים לפעמים... זהו!

 

ואוכל לא צבעוני- אורז לבן לבן וקסקוס לבן...

לא פתיתים ולא מקרוני ולא סוגי אורז שונים ולא אטריות ולא כלום...

 

וביצה בלי החלמון... וגבינות- קצת...

 

עוף, שניצל- כן

קציצות בשר- פחות...

 

בקיצור ממש בעייתים באוכל...

 

המצב שלך נשמע הרבה יותר טוב...

 

 

אני חושבת שמעטים מתברכים בילד שאוהב לאכול ולטעום דברים חדשים, זה בד״כ בא עם הזמן.
אני גם הייתי ילדה ממש בעייתית באוכל (בנוסף לעובדה שלא אהבתי לטעום דברים חדשים ואכלתי את האוכל שלי ״לבן ויבש״ גם הייתי אלרגית לביצים וחלב). אני ממליצה לעשות בדיקות דם כל שנה ולעקוב אחר זה, בנוסף אם את רואה בכמה שנים הקרובות שההתפתחות שלו נעצרת הייתי ממליצה על בדיקת כף יד. אני למשל נמוכה משמעותית מהגובה שיועד לי. אבל שוב בלי לחץ - נשמע שהוא אוכל בסדר גמור.

נסי בכללי לא ללחוץ על אוכל, זה יוצר נק׳ תורפה מאוד בעייתית. עצה מומלצת - במקום לשאול אותו אם הוא רוצה משהו כדאי לשים על השולחן בין הארוחות ירקות חתוכים בצורה מעניינת או מאכל שהוא לא מכיר בלי להודיע לו על כך. יש סיכוי לא מבוטל שכשהוא יתקל בצלחת הוא יסתקרן ״ויחטוף״ משהו, ילדים הם סקרנים מטבעם והרעב יעשה את שלו....זה עובד פלאים, שווה לנסות!

לי יש ילד בן 11 אוכל רק - פסטה ללא טיבול או תוספות, אורז עם קטשופ, גבינה צהובה, קרונפלקס עם חלב בבוקר וממתקים...

אין בשרי ביצים או דגים בתפריט שלו, וכמובן שלא שום פרות וירקות.

מסיים ללמוד בחמש ולא מוכן לקחת שום אוכל לבית ספר, רק אוכל קרונפלקס עם חלב בשבע בבוקר ואחכ צם עד חמש בערב - כל יום.

בדיקות דם תקינות

ילד גאון עם הרבה מרץ (אבל לא היפר אקטיבי..)

ציונים בבית ספר מעולים.

בקיצור - חי מהאויר - אז תתנחמי...

 

ואני חשבתי ששלי בעייתיים...

אז באמת תודה לה׳ על מה שהם כן אוכלים...

וישר הוא אוכל את הפסטה או הפתיתים שלו אבל אם יש לומשהו ממש מענין עכשיו לעשות אז הוא גם לא יאכל. אני מתחננת שיקח משהו לאכול בכיתה אבל הוא אומר שאין לו זמן לאכול בהפסקות ושהוא לא צריך לאכול ואם אני ישים לו אוכל בתיק אז חבל כי הוא יחזיר אותו הביתה...

אני התיאשתי...

זה קצת עזר , והוא מעצמו ביקש אוכל, אבל אל תיסחפו לחשוב שהשתנה הרבה 

שאוכל סה"כ שבועי

אבות מזון

 

צריך למצוא לכל ילד פרי וירק שיאכל!

 

X הוא אוכל?-

תדאגי לו שיהיה עבורו זמין

 

(נ"ב, רואים בחזל שמזון לילד, לפחות עד גיל 9

דינו כחולה )

 

בהצלחה

 

 

אין סיכוי!
הירק היחיד שבמצבים מסוימים הוא מוכן לאכול הוא - תפוח אדמה...

הזמן בשדה הראיה שלו.

יש לראות איך למשוך בחוטים כדי שירצה. וכמו דין חינוך של כל מצוה. (ד.א, גוף בריא זה מצוה). יש מגוון עצום של תוצרת. ומגוון עצום של אפשרויות חיתוך, סידור,.. (ב. אתם- אוכלים ירקות ופירות?

ומותר שיהיו לו העדפות.
כן הייתי ממליצה להמשיך להציע דברים שונים,
טעמים משתנים..

זה הפחד שלי --

אין סיבה שיהיה חסר ויגדל חלש חלילה.

 

ביצה ליום הוא אוכל?

עוף פעמיים בשבוע?

אוהב רק מלפפון - אחלה.

חלב לבד זה יפה. מספק לו ויטמין D וסידן ומגנזיום וזרחן. גם מעדן בסעודה שלישית זה טוב.

גבינה צהובה - טוב. לא להפריז.

וכל שאר הפחמימות בסדר גמור.

 

הוא אוכל יפה פירות. יחסית לילדים בררנים הטווח שלו רחב.

 

הוא יגדל יפה מאוד בעז"ה. אל דאגה .

 

אם את רוצה להוסיף, תנסי אגוזי מלך (הבהירים הגדולים). 

מה עם תפו"א? אפשר צ'יפס.

אפשר פנקייק ולהכין עם קמח מלא או חצי חצי -לבן ומלא.

אפשר לנסות להציע מרק ירקות טחון (עם שקדי מרק בשביל לעורר את התאבון) או מרק כתום - רק אם הוא אוהב.

אפשר להוסיף קטשופ לתפריט פה ושם - עם פסטה בשמן זית או עם ציפס.

לפסטה אפשר להוסיף גם קוטג' אם זה מדבר אליו.

גבינה לבנה אפשר לערבב עם כפית סוכר ותמצית רום (הוורודה-אדומה) יוצא כמו מעדן חלב.

אפשר להציע חמאה בטוסט או על לחם.

פלאפל מדי פעם. אפילו כדורים קנויים.

 

אבל גם מה שהוא אוכל זה מכובד. אין לך מה לדאוג.

רק לסדר את הארוחות ככה שתמיד יהיה לו משהו שיתאים בשבילו.

לא תוקפים. כלל ברזל. ודאי לא גיל 9. ב. אולי שומע/ קולט "אוף זה אסור". ג. יפה שיש לו חשיבה, ומחוץ לקופסה. ד. אם זליגה לחילוניות זה תסמין כרוני, (מה שנראה שלא)- טיפול עקיף.

למה מצוות התורה זה לא "כבול", אלא אדרבה, נותן דרך לגלות את הכחות האמיתיים ואת האמת הפנימית. אפשר להביא לו משל מיצחק רבין.. שאם לא היה הולך לפי הכללים של הצבא, לא היה רמטכ"ל. אם לא היה הולך לפי הכללים של הנהגת מדינה, אלא עושה רק מה שבא לו, אז לא היה יכול להיות ראש ממשלה. וגם להיפך - כשהלך לא לפי דרך התורה, ולא לפי מה שמעבר למה שרואים, והתעלם מי אויבינו ועשה את הסכמי אוסלו, זה הביא להמון הרוגים ר"ל.

 

דבר שני, כדאי לומר לו: יפה. חשוב שאמרת. אז צריך קצת לדעת יותר על שניהם. לספר על הרב קוק זצ"ל, מה עשה, אולי הילד יגלה "המון דברים טובים" שלא ידע..  לאידך, לספר גם על רבין. גם דברים טובים שעשה - וגם היכן "נתקע" בדיוק בגלל חוסר השרשים.

 

ואפשר להגיע למסקנה שאמנם "גדול עליו" להיות הרב קוק זצ"ל, אבל כדאי את השורש והיסודות ללמוד מדרכו. יוכל להוסיף על זה גם לימוד ממעשים טובים שמוצא אצל רבין, ואצל עוד, וגם ממה שילמד בהמשך בעצמו - ויצא מזה ילד עם אישיות טובה של עצמו...

אולי טעות שלי אבל יכול להיות להיות שאתם מדברים על דמויות האלו ועל ההשפעה שלהם בצורה שהיא גורמת לתגובה של "דווקא". יכול להיות שמה שאתם אומרים באוזני ילד נשמע לא משכנע ולא מזמין במיוחד, אולי יש יותר מדי דרישות וציפיות. 

ויכול להיות שהוא לא חושב ככה אלא רצה קצת לאתגר או לעצבן כי נעלב על משהו אחר. 

לא בדיוק מבינה מה טוב בלהיות יצחק רבין. היו גיבורי מלחמה יותר מזמינים

תפתחו שיחה..

 

תשאלי בהתענינות, למה עלו לך דווקא השמות האלו?

 

יכולים להתפתח דברים מאד מעניינים.

 

אולי דיברו איתם לכבוד ג' אלול על הרב קוק זצ"ל, ומשהו לא דיבר אליו.

 

אדרבה, תשאלי בהתענינות, לאיזה דברים טובים שרבין עשה אתה מתכווין. תסכימי עם מה שנכון (רמטכ"ל ששת הימים למשל). אח"כ תוסיפי שלצערנו אי אפשר גם להתעלם מטעויות שהוא עשה שעלו בהמון הרוגים. תספרי איך התפתח הסכם אוסלו. אח"כ תשאלי אותו, איך הוא חושב שרמטכל כזה, הגיע לשטות כזאת. הוא יגיד רעיונות.. תאלי אם הוא חושב שאם לשמור עלשלמות הארץ היה מאד חשוב לו - היה עושה כך. ואם היה מאד נזהר בפיקוח-נפש, היה עושה כך...

 

ואז תגיעו ביחד לזה שדווקא חשוב שיש כללים חזקים, שלא נותנים להתפתות אחרי שטויות..

 

אח"כ תשאלי למה הוא חושב שתורהומצוות כובלים. תדברו..

 

בהזדמנות אחרת תספרי על הרב קוק..

 

 

לא חייב הכל ביחד.

 

ילד שמסיח כך לפי תומו להוריו, סימן שאינו חושש. מעלה רעיונות, אפשר מהם עצמם להוציא הרבה טוב, שבעצם הוא כביכול מגיע אליו מתוך עצמו. אנחנו מסייעים.

 

 

 

 

 עיקר שלא נכנסת להיסטריה.. והוא רואה שאמאשלו לא מפחדת מאמירות כאלה.

 

תבחרי זמן נוח, שנעים לשבת ביחד, אולי על משהו טעים - ותתענייני: בקשר למה שאמרת שהיית מעדיף להיות.. כי - 

 

ומשם תמשיכי לשאול למה זה עלה לו וכו'...

 

יכולה להיות שיחה איכותית ממש. אחד הדברים שהכי בונים עם ילדים, כשיש לכך את הנחת המתאימה משני הצדדים.

ילדים לומדים על יצחק רבין משהו פרווה או חיובי לקראת יום שלו. וחייו היו מלאים באקשן, הרבה בנים חולמים להיות חיילים בגיל הזה. 

ועל רבנים קשה לכתוב משהו מעניין שמדבר לגיל 9. הם בעיקרון ישבו ולמדו וכתבו.

ואז מסכנה מתבקשת שעדיף להיות יצחק רבין. אז כנראה כדאי לפתח דיון ולספר מי באמת היה יצחק רבין. ולהסביר שבן אדם בלי תורה ומצוות לא באמת חופשי אלא משועבד לדברים אחרים. והבדל הוא שמצוות הן מה' ונורמות של חברה חילונית ממציא איזה מישהו כי זה נוח לו . וזה בעצם מה שקרה ליצחק רבין - הוא תמיד עשה דברים שציפו ממנו והיו מקובלים בזמן הנתון, מעולם לא היה חופשי באמת. 

אז לא הייתי מספרת לו על יצחק רבין.

 

יתכן שהאמירה הזו היא בעצם הרצון להגיד : אמא , אני מרגיש חנוק עם כל המצוות האלו , והדימוי העצמי שלי באדמה . כי כל הזמן אני בחזקת "רשע" כי לא בא לי להגיד ברכת המזון ואני שונא לשחק כדורגל עם כיפה.

 

אז הייתי משקפת לו , ואומרת לו "כנראה שקשה לך עם המצוות?, תספר לי מה קשה?" ואז הייתי מקשיבה , בלי לשפוט אותו . 

היו הדרגים הפשוטים והחיילים הפשוטים. 

 

כשיתבגר תתני לו לקרא את הספר "תיק רבין , איך תפח המיתוס"

ילדים במעון זכאים לסייעת. אבל זה רק אחרי שיש הבחנה ממרפאת אלרגיה.

הסייעת במעון ניתנת מטעם משרד הרווחה ולכן צריך לפתוח תיק ברווחה.

וכך זה באלרגיה לחלב ככל שנחשפים יותר התגובה יותר חריפה.

 

צריך לבדוק הכל מול המשרדים המתאימים
ביטוח לאומי וכו' (לא יודעת איפה מקבלים סייעת - תשאלי במחלקת חינוך בעייריה/מועצה)

לשמור כל מסמך וכל תיעוד על אישפוז בנושא
להתחיל את התהליך עכשיו כדי שתוכלי לקבל סייעת לפחות מאמצע שנה או משהו (תחילת שנה- רק אם יקרה נס תקבלי מעכשיו)
ולהתעקש על הזכויות שלך ושל הילדה - חפשי באתר "כל זכות" - הם ממש עוזרים שם ומפרטים הכל, משערת שיהיה כתוב גם על זה.

ותבדקי - אם יש זכאות לקצבת נכות לפעמים יש גם הקלות במסים ובעוד דברים שהמשרדים הממשלתים לא מספרים לך עליהם..

קצת מצחיק לבחור בית-בספר רק לפי פרמטר של אורך יום הלימודים...

מה לעשות שזה נראה לי ממש חשוב לנפש הילדה?
מחפשת בי"ס לבנות ברמה תורנית גבוהה שיש בו יום לימודים קצר לכיתות הנמוכות.

רק בכיתה ג' מתחילים לגמור יום אחד בשלוש.

הוא שבנות צריכות להיות בבית.

בבתי הספר המקבילים לבנים שיש באזור הם בהחלט מסיימים בשעות מאוחרות, כי בנים צריכים ללמוד הרבה תורה.

זה לא קשור לגיל של הילדים, מבחינתם...

זה לא מדוייק. לפחות בבי"ס לבנים שאני מכירה מסיימים בכיתות הנמוכות ברבע לשתיים. זה לא נחשב יום לימודים ארוך.

היא גם מתקשה לקום מוקדם (בעיקר בגלל בעיה פיזית), ובאמת לרוב אני (בעבר) ואחיי (בשנים האחרונות) יצאנו מהבית לבד.

לא הרגשתי שאמא שלי לא נוכחת. להפך - יש בזה תחושה נעימה של בגרות, כשמתארגנים לבד. ובאמת בערבים אמא שלי הייתה פנויה לשיחות עומק ארוכות, וזה היה כיף.

כנראה שבאמת אפשר להתסכל על כל דבר מכיוונים שונים 

 

תודה ששיתפת.

 

מכתה ה עד ט הייתי יוצאת לפני שאמא שלי התעוררה
בהתחלה זה גרם לי להרגיש ממש ממש בוגרת
אחר כך התרגלתי
מדי פעם אמא שלי קמה מוקדם- ובשבילי זה אמנם לפעמים היה הפתעה, אבל לרוב הפריע, כי נהניתי להיות לבד, כך שבכתה י ויא הייתי לפעמים דואגת לקום לפני כולם כדי להיות לבד בשקט שלי (מאמצע יא עברנו דירה והיה לי חדר משלי כך שהיה פחות קריטי ועדיין הייתי עושה את זה לפעמים) וכמובן שאחכ בלימודים גבוהים הייתי יוצאת לפני שכולם היו קמים/כשהיו קמים

אני לא חושבת שזה קריטי... אולי מדי פעם כן לנסות כדי לפנק. אבל לא צריך בשוטף לדעתי

בחיים לא חשבתי שאמא שלי צריכה לקום בשבילי כשאני יוצאת מוקדם, אבל שזה היה קורה זה מחמם את הלב...
אם זה חשוב לך אפשר מידי פעם לקום.
או אולי לקום 5 דק׳ לפני שיוצאים , נשיקה ויום טוב ולחזור לישון...

לא נראה שהפריע להם.

וכן חוו בגרות וכו' וגם התרגלות לקום עצמאית בשעה מוקדמת.

רק חבל שכשנגמר האילוץ גם הילדים חזרו לקום מאוחר...

לא הייתי חושבת בחיים להכניס את זה לכל הרגשות אשמה שיש במצפון. שלכן אימהות.

אני גדלה ככה. ולא זה בכלל לא מעצבן. מי צריך את אמא על הבוקר? גם ככה את הפוכה...

עדיף אמא ערה בלילה.

הם לא צריכים אותך בבוקר

מצויין,
זה גם מה שאני טוען
ולכן אין חשש שיש בעיה עם זה שהיא לא תקום, ה צורך שנמצא בראש (בלב?) של האמא ולא צורך אמיתי של הילדים,
אז אם היא לא קמה הכל בסדר

מה שכן - לפעמים אמא שלי ביקשה שאעיר אותה ואז כן דיברתי איתה בבוקר ואמרתי שלום לפני שיצאתי. לא הפריע לי.. נהנתי מהשקט של הבוקר ושהבית לרשותי
אם ממש יש לך רגשות אשמה וזה לא קשה לך תגידי להם שיבואו לומר לך להתראות כשאת שוכבת במיטה (ככנ הם יראו אותך ואת לא תצטרכי לצאת מהמיטה)

אמא שלי תמיד ביקשה שנעבור להגיד לה בוקר טוב ונשיקה לפני שיוצאים, אפילו שאבא כבר חזר משחרית ועזר בהתארגנות עם אוכל וכו' ..
וגם אני, אם אני לא מרגישה טוב או אפילו סתם עייפה ואני יכולה לקום מאוחר, ובעלי לוקח את הילדה (בת שנתיים ורבע - סוג אחר של מתבגרת ) אז היא באה לתת לי נשיקה ולהתראות לפני שהם הולכים..

הורה אינו כל יכול

ויש גם מסר יפה כשהילדים רואים כך

 

יש לדאוג לזמן וקשר יציב וזמין בין הורים וילדיהם

 

גם במצב מסובך, הייתי דואג שמדי פעם ילד יצא לבי"ס כשאמא מלווה אותו

את לא צריכה להרגיש שום רגשות אשמה.
זה לגיטימי ומובן לגמרי, כנראה גם מהצד שלהם.

אמא שלי גם ישנה בבוקר כשאני יוצאת , זה טיפה חסר אבל אני מעדיפה שהיא תמשיך לישון ויהיה לה שקט , מאשר שתקום מוקדם ותיהיה עייפה .. עדיף שתדברו על זה

עזרתם לי מאד.

 

באמת טכנית הילד לא צריך את העזרה שלי בבוקר. ובערב אני מאד שלהם ואיתם (משתדלת בכל אופן) 

 

 

מאד עזר לי לשמוע את הצד השני של המטבע, כנראה שאני צריכה ללמוד לשחרר...  בעיקר עם הבכור, לקח לי זמן להפנים שהוא מתבגר ולומד לחיות את החיים שלו בעצמו. 

בעלי אמר לי פעם שכשיש לילדים קשר חם ויציב עם הבית, לא קשה להם לעזוב אותו לפרקי זמן ואפילו ארוכים יחסית כי יש להם תחושת בטחון וחום בתוך הלב. אבל כשהקשר עם הבית/ההורים מעורער ולא יציב אז אין לילד בטחון ואז קשה לו להתרחק. 

אני רואה שהילד שלי קם בקלות, יוצא בכיף, חוזר שמח. שאלתי אותו אם זה מפריע לו והוא אמר שממש לא וחבל שאני סתם יקום מוקדם (איזה מתוק) 

 

אז מספיק שאני אומר לו שאם הוא בכל אופן צריך משהו שלא יהסס להעיר אותי ובשוטף אני לא אקום במיוחד. מה דעתכם?

 

 

 

ככה זה היה אצלנו.. באמת חבל שתקומי מוקדם סתם.

בעלך אמר דברים מאטד נכונים שהאירו כרגע את פניי !! וגם בנך הבכות עשה מעשה חכם . לכל ילד חשוב שאמא שלו תיהיה מאושרת לפני האושר שלו . ברור שזה מספיק אם את מקדישה להם זמן בערב ,זה מפצה על כך ..כל הכבוד לך שאת ככה דואגת להם !!

מאוד שמחתי כשאמא שלי נשארה לישון, בבוקר ממילא מזדרזים להתארגן, וזה כיף שבערב אמא ערנית ומרגישה טוב.
אם זה מאוד מפריע לך את יכולה לפנק אותם ולהכין להם בערב אוכל שיקחו איתם מחר. ככה את נוכחת בהתארגנות גם כשאת ישנה

גם אני חא רציתי שאמא שלי תקום איתי, אסל זה עדיין נחמד כשזה קורה...
ההורים שלי לפעמים היו אומרים לי להעיר אותם והיו אומרים שלום מהמיטה, סוג של פשרה כזאת

אני חייבת לישון מוקדם, כי קמה מוקדםצמאודנלעבודה.
למעשה, לא זמינה לילדים החל מתשע בערב, והםישנים אחרי
עד כמה זה נורא?

מתי הם חוזרים הביתה? מתי הם הולכים לישון?

בזמן שאת איתם את מרגישה שאת איתם או שהראש תפוס בדברים אחרים? 

גם אצלי הרבה פעמים הם הולכים לישון אחרי אבל יש להם מספיק זמן איכות איתי לפני שאני הולכת לישון.

 

זה באמת מאוד נכון שבבוקר הילדים צריכים לצאת עם תחושת ביטחון וקשר עם הבית.

זה נותן המון כח לילד במשך היום כשהוא מרגיש שיש לו מקום חם לחזור אליו.

אבל עצם זה שאמא מוטרדת מהדבר הזה, זה אומר שהילדים כנראה במצב מצויין...

אני מציע להשאיר בבוקר זיכרון מאמא, זה יכול להיות פתק "אני אוהבת אותך", ממתק, כריך, הכנת תיק, הכנת בגד, או כל דבר אחר שמזכיר ומראה לילד בבוקר שאמא לא זורקת אותו מהבית ו/או מתפטרת ממנו (סליחה על המילים הקשות - יש דברים כאלה)  אלא שאמא אוהבת אותו, חושבת עליו, דואגת לו ומחכה לו בחזרה.

אחרי שקראתי את כל השרשור, נדמה לי שאני הלא נורמלית...

אצלי דוקא הפוך. גם כשאני צריכה להעיר רק את המתבגר/ת, אני תמיד קמה מוקדם להעיר ואפילו מכינה סנדוויץ'.

גם לבת הסטודנטית שלי אני מכינה סנדוויץ' בימי ראשון בבוקר... פולניה שכמותי!

בנותי דוקא שמחות שאני ערה איתן בבוקר ונפרדת מהן לשלום, אבל כמו בכל דבר, אין נכון או לא נכון.

כל אחד מתנהל לפי מה שנכון לו, העיקר שיש אהבה ושמחה בבית, ושהילדים מרגישים שההורים נוכחים בחייהם.

ערב יותר אפקטיבי.
בערב נינוחים בבוקר זה זמן סיכסוכים ולחץ.
עדיף

בעלי מעיר את כולם אחרי שהוא כבר התפלל.
בעלי חושב שממש חשוב שגם אני אקום מוקדם. גם לדוגמא אישית וגם בשביל היחס.
אז אם אני מסוגלת אני קמה. עכשיו בהריון יותר קשה לקום מוקדם, אז לפעמים בעלי דווקא סוגר לי את הדלת שלא אתעורר מהרעש ואז אני קמה יותר מאוחר ומתבעסת שלא נפרדתי מהם.
גם לדעתי חשוב להפרד מהילדים בבוקר, אבל לא בכל מחיר. בתור נערה אהבתי לקום לפני כולם אבל מצד שני היתה חסרה לי הצומת לב של אמא בבוקר. אבל גם הבנתי שקשה לה.

ואחרי ששללתם חוסרים פיזיים

אפשר לחשוב הלאה

ואם היא אוכלת פירות ועוגיות עד ארוחת הערב, היא סה"כ אוכלת בסדר.

מה שהיא אוכלת בבוקר די מחזק.

 

מה עם חביתה או ביצה מקושקשת? וקצת עוף מדי פעם? את זה כדאי להוסיף.

ביצה ליום יכולה להגביר את התאבון. יש בה ויטמינים שדרושים לשמירה על תיאבון תקין.

חביתה או עוף אני נותנת בערב בדרך כלל, ואז לפעמים אוכלת ולפעמים לא.. לרוב ממש מעט. אולי אני ינסה לתת לה חביתה בבוקר במקום קוואקר מבושל

וגם אז רק ביסים.
בעצם היא אוכלת ארוחה וחצי ביום.
פלוס סיפתח קטן לפני הגן

זה נשמע לי לא תקין..

אוכלת בבוקר ארוחת בוקר בגן ועד 6 בערב שזה ארוחת ערב בשרית ומבושלת- לא אוכלת כלום!

 

אוליי מעדן/ שוקו בסביבות 3 וזהו

 

מה עושים?

 

ילדה בת 4.5

וזה לאו דוקא קשור לאנרגטיות
יש ילדים חיוניים שיש להם מחסור בברזל
אם כבר להפך-
ילדה אנרגטית צריכה לדרוש אוכל

אצלנו פותחים ב-7 וזה מרחק נסיעה מהבית

וב-7:30 יש לה הסעה לגן...

 

רק בחופשות זה אפשרי!

בדברים האלה צריך תמיד לקרוא בין השורות. הרבה פעמים להורים יש תחושה שהילד לא אוכל כלום, אבל כשעושים חשבון של אחד ועוד אחד מגלים שהילד אוכל פירות ומאפים. וזה חשוב לעשות את החשבון.

ופירות זה אותו קו של מתוקים.

משיכה למתוק ופחות החשפות לשאר

אני מבינה מה שאת כותבת לגבי תשוקה למתוק וסלידה מאוכל, אבל פירות זה לא סתם מתוקים, מי שנמשך לפירות אוטומטית יוצא מההגדרה של סולד מאוכל.

וגם למאפים יש ערך.

 

אבל מה שהכי מרגיע זה שבבוקר היא באמת אוכלת יפה - קוואקר זה יפה מאוד, מזין ומשביע,

וגם לחם עם גבינה וירק - ילדים שסולדים מאוכל לא היו נוגעים בזה.

 

רציתי לגדל ילדה על מזון אורגני, וכמובן בלי ממתקים.

מסיבות שאינן תלויות בי , היו לילדה שלי הרבה ימים של קורנפלקס ובמבה. 

 

לא שזה בסדר , אבל הם מתפתחים . 

בימינו רווי האוכל המתועש והשטויות שקורצות מכל סופר , זו פשוט מלחמה שלא נגמרת. 

הבעיה האמיתית זה הכאב הבלתי פוסק בלב שלנו האמהות.

 

את אחרי לידה , אז אל תכאבי את זה. תתפללי על זה. 

 

אם מישהו יכול לקחת אותה לגן השעשועים או לבריכה ולהביא לשם רק ,נגיד...גזר , תראי שפתאום הילדה אוהבת גזר כי כשרעבים ואין משהו אחר -אז אוכלים הכל .

 

עוד פתרון טוב זה פשוט לשים על השולחן ירקות חתוכים , שיהיו שם תמיד. קחי בחשבון שיתכן , שאת תאכלי או תזרקי אותם , אבל מתישהו , היא תתרגל לרעיון , ואפילו חתיכת מלפפון זה טב. 

 

וכמובן אם את יכולה לתאם עם חברה/אמא/אחות , שכשאתם אצלם , אז מגישים דברים בריאים -לפעמים ילדים אוכלים יותר אצל אנשים אחרים .

 

בהצלחה!

זה גם מתוק וגם בריא.

זה נראה לי הגיל.

ואם תתחני היא תעשה דווקא.

גם בשתיה כמה שהיא רוצה

את יכולה להביא לה פירות עם נוזלים אבטיח אפרסק

גם מתוק וגם בריא בקיץ גם רעבים פחות..

את צודקת,

באמת היא אוכלת אצל אחרים טוב יותר, גם לגן אני שולחת אוכל שאני לא מנסה להגיש לה בבית.

אז אם היא חיונית ומתפתחת יפה לגילה אין לי מה לדאוג?

היא פשוט נראית לי קצת רזה..  

לאכול מולה את אותו אוכל.
הם אוכלים יותר טוב כשהם רואים אותנו אוכלים את אותו דבר.

2 הבנות שלי בנות 4 ו-5 הן ככה...

אין לי הרבה מה להגיד לך ע"ז וגם אני אשמח לשמוע עצות מאחרות.

 

רק דבר אחד אני אגיד לך:

בלידה האחרונה שלי שהיתי בבית החלמה וחילקו שם חוברות מידע כאלה ליולדות קראתי משהו מאוד חכם שכתבה מנוחה פוקס שהיא מנחת הורים ויועצת וסופרת וכו'...

היא כתבה שאחרי לידה- לא משנה איזה מספר הלידה ובת כמה את ובני כמה הילדים הגדולים יותר- תמיד זה לא קל.

החודשים הראשונים מעייפים, מאתגרים וממש לא פשוטים.

אבל אנחנו, היולדות צריכות לדעת בזמן הזה להרפותץ. לשחרר.

נכון שאנחנו דואגות לילדים ולמשפחה שלנו שיהיה להם טוב, שיאכלו בריא ומגוון, שיהיה מסודרים ונקיים, שיסצחצו שיניים וכ'ו וכ'ו...

אבל בתקופה כזאת שהיא לא קלה, אחרי לידה צריכים ללמדו להעלים עין.

אז היא לא אכלה היום משו בריא- לא נורא.

אכלו אחה"צ ממתקים במקום אוכל נורמלי- לא נורא...

לא צחצחו שיניים ועלו לישון ככה- לא נורא.

 

בעז"ה בעוד שבוע, שבועיים ואולי גם חודש- נאזור כוחות, נתאושש ואז נחזור להקפיד על כל מה ש"עצמנו עיניים" קודם...

ואני חושבת זאת עצה מאוד חכמה!
אני מאוד מקפידה שלא יאכלו מתוקים וממתקים יותר מידי...

ושיצחצחו שיניים בוקר וערב

ויאכלו מבושל, בשרי טרי ומגוון מדיי יום

וכ'ו וכו'

אבל עשיתי לי סוויץ' בראש באותה תקופה שאחרי לידה וקצת הרפיתי!

וזה היה לי טוב...

אח"כ, כשהתינוקי למד את הסדר יום שלו ואני התאוששץי מהלידה וכו'-

חזרתי להקפיד על הנ"ל ביתר שאת!

 

אז בהצלחה רבה והרבה נחת!\

 

 

קראתי שממש לא חייבים לאכול מגוון העיקר שיהיו כל אבות המזון

יש הרבה ילדים שמעדיפים אוכל פשוט

וכתבת שהיא מלאת מרץ ורגועה אז כנראה הכל בסדר

קראתי שצריך ממש להיזהר מלרדוף אחרי ילדים עם אוכל. בדרך כלל כשהורים משחררים אז ילדים אוכלים. לא תמיד אבל בדרך כלל

תודה רבה לכולן על העיצות וההרגעה, באמת הייתי זקוקה לזה

אנסה להרפות ולא לעשות מזה עניין ונראה מה יהיה..

 

ב''ה מאז שהחלטתי להרפות ולא לשכנע אותה לאכול, רק להגיש ולהציע אוכל ואם לא רוצה לא לעשות מזה עניין, אתמול והיום אכלה ממש יפה, גם בארוחת ערב. היא עדיין מסרבת לחלק מהאוכל שאני מציעה לה אבל כן אוכלת. ובעיקר בריא. גם אפיתי (לפני הלידה) מאפינס בריאים משיבולת שועל וקמח מלא ומאפינס גזר וקישואים וב''ה היא גם אוהבת אותם.

מקווה שימשיך כך!

מישהי הציעה לשים צלחת של ירקות חתוכים-זה רעיון נהדר וממליצה לכולן לנסות!! היא טעמה מכל הירקות ששמתי גם כי אני אכלתי מזה, וזה גם בריא בשבילי

 

תודה לכולכן על הרעיונות הטובים

קודם כל לשדר ולומר לו שכייף ללכת לגן. שנעים בגן.
לספר לו על דברים שהוא אוהב ויש בגן (מכוניות, ספרים, כלים, מגלשה וכו')

ובלי היסטריה של שאלות כשהוא חוזר.
אם הוא רוצה, שיענה. ואם לא, תני לו לבחור לא לספר עד שירגיש שרוצה.
תשאלי, כדי שתהיה לו אופציה לענות.

בנוסף, כדאי לך להתייעץ עם הגננת ולשאול אותה איך נראה לה שאפשר לעזור לילד, אם לדעתה הוא צריך עזרה.
ואפשר גם לבקש ממנה לשים לב אליו ולעזור לו בהתאקלמות.

יכול להיות שהוא פשוט ילד שלוקח לו יותר זמן להתרגל לסביבה חדשה?

לי זה נשמע שאת מידי לחוצה, תנסי לשחרר ולתת לו את הזמן שלו. ילדים מרגישים מה שאנחנו משדרים להם, ואם את משדרת לו שאת בלחץ בבוקר כשהולך לגן, זה יכול להשפיע עליו בלי שיבין.
אתמול הוא נפגש עם חבר, לא מחייב שכבר הבוקר זה ישפיע. תני לו זמן.


שיהיה בהצלחה בעז"ה!
והתאקלמות קלה

האם לא הייתה אפשרות לשלוח לגן של קטנים, בני 3-4? 

קבוצה רב-גילאי של בני 3-6 זה באמת לא פשוט

אולי לשאול את גננת איך היא מתמודדת עם זה?

לפעמים באמת מציקים בגן וגננת יכולה לשים לב ולפתור את זה. בעצם ילד בן 3 לא יכול להתמודד לבד מול ילד בן 6.

ולפעמים יש ילדים שלפי הגדרה של הבת שלי "לא מרשים לאימא ללכת". היא הסבירה לי שהיא כן מרשה לי אבל יש ילדים שלא. 

חשוב לא לשים לו מילים בפה... ואני מציעה שתחכי שבועיים....
תזמיני לבית יחדים אחר הצהריים תני לו משהו לחלק בגן חכולם כמובן באישור הגננת..... זה יבוא סבלנות.

אין אפשרות להעביר לגן שהוא לא רב גילאי כי זה הגן הדתי היחיד בישוב..

את הבן שלי הכנסתי לרב גילאי כשהוא היה בן שנתיים ו10 חודשים.
מה שהייתי מציעה זה לדבר עם הגננת ולשאול לדעתה.יתכן והיא תמליץ שתשבו עם הילד עוד קצת בבוקר או להפך היא תסביר לך שהכל בסדר וזה נורמלי והוא לא סובל כמו שנראה לך.
הייתי ממליצה לעבוד איתו על הביטחון העצמי שלו במידה וצריך.להסביר לו שעל כל דבר הוא יכול וצריך לפנות לגננת או לסייעת ושאם ילד מציק לו או לוקח לו משהו שיגיב ולא יוותר (אם את רואה שהגננות לא מגיבות על כל תלונה אז גם לדעתי ללמד את הילד להילחם על שלו בכל דרך אפשרית)
את יכולה גם להתקשר לגננות חצי שעה אחרי שהלכת כדי לשמוע מה עם הילד.
אני זוכרת ששלושה שבועות אחרי תחילת שנה הגננת סיפרה לי שהצוציק שלי שיחק במכונית ואחד הילדים הבוגרים יותר ניסה לחטוף לו הבן שלי לא ויתר ונלחם כשראה שכנראה לא יצליח זרק את המכונית לכיוונו.נכון שזה לא חינוכי להגיב ככה אבל פה ראיצי שלא רומסים את הבן שלי בגן ושהוא יודע להילחם ולשמור על עצמו.
כרגע הוא הבוגר בגן(שנה שלישית גן חובה) והוא כל כך שומר על הקטנים שהגיעו השנה משחק איתם ומרגיע אותם וזה בשבילי שווה הכל.הבוקר הגענו לגן ומיד אחד הקטנים רץ אליו חצי בוכה כדי שינחם אותו והבן שלי ליטף לו את הראש
מה שחשוב זה לדעת שזה תהליך ולוקח זמן.לסמוך על הגננות ולהיות רגועה בעצמך.
בהצלחה.

הוא יעשה לך כאלה הצגות במשך כמה ימים ראשונים.
ככל שתוותרי לו יותר זה ייקח יותר זמן לגמור עם זה, כי הוא ילמד שמשתלם לו לבכות ולהשתולל ולברוח וכו' כי בסוף הוא מנצח. ..
צריך לקחת אותו, להשאיר, להגיד יפה להתראות וללכת. זה אולי נשמע לא רגיש, אבל ככה זה ייגמר הכי מהר, ויהיה יותר קל גם לך, גם לו, וגם לגננת. ...
לעצמך תגידי שאת יודעת שאת משאירה אותו במקום טוב, עם גננת חמה ואוהבת, ושיהיה לו שם טוב עם החברים וכו' , כמובן בתקווה שבאמת את חושבת ככה על הגן.
אם את לא בטוחה שזה המקום הנכון בשבילו, אז זו באמת בעיה 😕

היום עשינו כך, באמת היה קשה לראות אותו כך. בעז"ה מקווה שיהיה בסדר והוא יסתגל מהר.
משיחה עם שכנות וחברות נשמע שהצוות שם מעולה ואכפתי וכך גם אני התרשמתי. לגבי רוב הילדים בגן אין לי מושג כי אני לא מכירה.
משדרת לו כל הזמן כמה כיף בגן ומתפללת שיהיה לו טוב.

הכל חדש לו .. אני חושבת שעשית טעות שנכנעת והחזרת אותו לבית.....
לרוב הילדים נרגעים 3 דקות אחרי שההורים הולכים..
מחר תכיני אותו מראש תגידי לו שהוא נשאר בגן כי אבא ואמא החליטו שזה הכי כחף וטוב לו. תעשי איתו משהו 5 דקות בגן ותלכי בלי להתרגש....

מהבוקר שהתעוררה היא בכתה וצרחה שהיא לא רוצה ללכת לגן!

כמה שניסינו לפייס ולצ'פר- לא עזר!

זה גן חדש גם לה ולא עברה שום ילדה מהמעון לאותו גן שבו היא נמצאת עכשיו.

 

אבל הסברנו לה שאחותה בגן ליד ואיזה דברים הנחמדים יש בגן וכו'...

היא נוסעת בהסעה- והיא עלתה להסעה בוכה. ככה כל הדרך עד הגן.

אח"כ דיברתי עם הגננת.

היא אמרה שהיא לקחה אותה על הידיים מההסעהכשהיא בוכה...

ואחרי כמה דק' הכל נרגע והן נהיו חברות טובות.

והיא גילתה לגננת כל מיני "סודות"  וכו'

 

היום בבוקר היא קצת בכתב בבית. חלשלוש כזה שהיא לא רוצה ללכת לגן אבל לא היסטרי כמו אתמול...

מענין איך היה בגן. תכף אתקשר לשאול.

 

אולי כדאי שבעלך ייקח אותה לגן ולא את-

כי אצל האמא הם עושים יותר "הצגות" ומרגישים שאפשר יותר להתפנק.

תנסי.

ככה אחותי עשוה עם הילדים שלה.

כשהיא הולכת- הם בוכים וכו'

וכשבעלה הולך- הכל בסדר!
 

 

 

אבל קורה.. בדר"כ שעוברים דירה.

היא ילדה חברותית ומתוקה. לא יהיה לה קשה למצוא חברות...

 

דיברתי עם הגננות. אמרו שהיה יותר טוב היום....

למה לא?

בטח הרבה הורים מתקשרים לא?

ואם כן מתי כדאי להתקשר היא לא נתנה שעות... או שנתנה ובעלי לא שמע...

אז שאלתי אם יש זמן אחר
אמרה עוד שעתיים

אוף מרגישה מציקנית

להתקשר עוד שעתיים או לא?

שהיא הגננת הראשונה שלו ובטוחים שיהיה לו כיף בגן.

או משהו כזה.

וגם לשלוח שוקולד.

כשהוא מביא אותו.

או שתשאלו אותה בסוף היום כשמוציאים אותו איך הוא הסתדר וכו'.

באמת הגיוני שלא יהיה לה זמן לדבר באמצע הגן ובטח בימים ראשונים.

היא חזרה אליי אחרי חצי שעה.
נשמעה מונוטונית משהו...

אמרתי לה שאני מתנצלת...וכו' על ההפרעה...
ואמרתי לה שבני פעם ראשונה בגן ושהיה חשוב לי להגיד לה את זה. מוזר לא יצאתי בהרגשה טובה מהשיחה.
היא אמרה כן יש לנו גם ילדים כאלה, זה בסדר משהו כזה.
השיחה לא הייתה זורמת משהו.
משבוע הבא אני אוכל לקחת אותו באופן קבוע ואז כנראה אכיר אותה יותר ואוכל לשאול כמו שהצעתן.



סתם משהו לגננות-בבקשה תהיו יותר נחמדות כשאתן מדברות עם הורים,לא כולם מחפשים רק להפריע לכן! קצת אמפטיה .קצת נחמדות לא תזיק.

בטח את לא היחידה שהתקשרת וזה מפריע בטיפול הילדים.... יתכן שיעבור הלחץ של תחילת שנה היא תהיה יותר פנויה וזמינה

הייתה קרירה ביחס אלינו. כאילו היא נחמדה ומחייכת והכל אבל משהו בלב הרגיש לי לא טוב כשאמרתי לה משהו

מסוים לגבי הילד -מידע חשוב על משהו בהתפתחות. זה די עצבן אותי

כי לדעתי גננת צריכה לרצות לדעת כמה שיותר על הילד שמקבלת ולתת הרגשה טובה להורים.

מאז אני לא כ"כ מדברת איתה ומקבלת עדכונים אלא מהסייעת שנראית יותר מזמינה וחמה.

 

מי יודע למה היא ככה?

 

אבל תמיד תנסי להתקשר אחרי שמונה וחצי ולא לפני.
בדרכ גם היא טרודה עם הילדים שלה בשעות אחהצ והערב ולא פנויה לדבר עם הורים.

בהצלחה

אם ככה, אין צורך לזרוק. אפשר אולי לעבות מעט את העיסה עם פירורי לחם או קמח מצה.

ואם כבר גילגלת לקציצות, את יכולה לטבול בפירורי לחם/קמח מצה, לטגן קלות מכל צד, ולהמשיך לבשל כרגיל.

 

 

אבל אפילו פשטידת תפו"א אפשר להקפיא, ואם מקפידים אח"כ לחמם טוב, אז זה יוצא טעים וטוב.

אלא יש אפשרות של תשומת לב כמו ארוחת ערב מושקעת, 

מתנה קטנה לאישה בלי שהיא רימזה קודם

וכו'

בשביל ההרגשה הטובה, פריט אחד או שניים בסכום מכובד (לא גבוה מדי ולא נמוך מדי).

 

גם תרגיש שאתה משקיע וגם תתחדשו בפריט חדש.

 

אפשר לחכות עם זה - בדרך כלל בגיל 3 חוד' הצרכים משתנים, פתאום עולה צורך בציוד נוסף, בטח בבגדים במידה גדולה יותר. גם עונות השנה מתחלפות וצריך ביגוד מסוג אחר. ובינתיים לקנות משהו קטן לתינוק או לעצמכם.

היצר הרע עובד שעות נוספות.

 

מה אם פשוט להודות על כל הדברים . להגיד תודה , שיש ילד בריא, שכל ילד בא עם המזל שלו ?

 

איך בדיוק החומרנות הזו ,( והאגו לדעת שהשקעת כסף)  עוזרת ?

תן תודה על כך שכספית יצא לך לחסוך.

 

 

ברוך ה' שיש.

 

עוד יהיו לך דברים לקנות. תינוק גדל מהר..

 

בינתיים, תשקיע באהבה הישירה לילד וליולדת. לא ב"הוכחות"-לעצמך הכספיות..

 

וההרגשה היא ביסודה הרגשה בריאה, "נהנה מיגיע כפיו". תחליט שכאשר יהיה צורך, אתה תקנה בשמחה.

 

וגם, תראו עוד זמן קצר, כשאשתך תתאושש מהלידה, מה עוד צריך - ואת זה תקנה בשמחה.

 

 

שיהיה בהצלחה רבה.

מרגישה הבדל בין משחק שקיבלתי ולזה שקניתי.

 

מרגיעה את עצמי שאקנה לה עוד הרבה דברים וגם איזה כיף שהיא משחקת במשחקים שלי כשהייתי קטנה..

וקונה בגדים בזול מידי פעם..

פתח לי כיוון חדש..

עוד יהיו לכם הוצאות על הילד שלא תדע מאיפה להביא אותם. בע"ה שיהיו רק לדברים טובים.

ד"א את הכסף שאתה רוצה להשקיע עכשיו אתה יכול להכניס לתוכנית חיסכון. כשהוא ירצה להתחתן/ ללמוד באוניברסיטה/ לעשות רשיון/ יישור שיניים/ בר מצווה וכו'... אתה תשמח מאוד ששמרת את הכסף כשהוא נולד.

או בייביסיטר כדי להתאוורר ולהתפנות להיות הורים יותר טובים..
@בהתהוות כתבה על זה שהמתנה הכי טובה לתינוק זה בעצם ההורים שלו.. תחשוב איך תוכל לאפשר את זה בצורה הכי טובה.

 

 מה צריך לקנות לקראת לידה

 

רלוונטי בהקשר הזה בעיקר החלק השני של הפוסט (מתחת לקו).

 

 

1-700-702-282

אולי יעניין אותך...

בהצלחה!

אור חיה זה רעיון טוב. אבל בטח כולן שם חב"דניקיות ואני חרד"לית.

עוד רעיונות?

 

מעיינותיך

מארגניםם באלול משהו.חסידות באלול..ויריד נשים 0549210131

 

בית טובי העיר בי-ם חינם

0546665831

תבררי, כי שמעתי עליהם רק דברים טובים

האווירה מאוד נעימה ושיעורים מענינים.

ראיתי שם ממש מגוון של הרבה נשים מכל הזרמים, וגם הרבה דת״ל.

אם זה נשמע לך כיוון טוב, פשוט לכי לבדוק. לקחת תוכניה, לבדוק שיעור או שניים ולראות אם את מתחברת לאווירה...

ולא כולן שם חבדניקיות.
ובכל מקרה, את תרגישי שם בנות.
יש שם נשים ובנות ממש חמודות וזורמות. נותנות הרגשה מאוד נעימה

ולהשתיל מצלמות זעירות... (תכלס זה ממש יקר המצלמות האלה)