פורום הורות (עמוד 185)

והעיצוב ממש חמוד

במשנה ברורה?

 

[וגם מה שיש בכיפה שחורה "שתי שכבות", זה לא בגלל כל מיני כוונות, אלא פשוט כי טכנית זה מיוצר כך, שיחזיק מעמד]

 

ומה שהלך הרצי"ה זצ"ל ככה, ועוד רבנים, כי למה שילכו אחרת?.. הם מעל ה"רמה" הזו שילבשו כיפה כזו או כזו מ"חשש" שיזהו אותם כסטיגמה כזו או אחרת. הלכו, כי כך גם הלכו אבותיהם, ולא היתה להם כל סיבה לשנות.

יש חסידים מסויימים, שהולכים דווקא עם כיפה מצמר, ואצלם זה באמת חלק מ"תג הזיהוי".

 

אבל אכן ב"ציבורנו", התפשט הדבר הזה, שרבים הולכים בכיפה סרוגה. נחמד. הרצי"ה זצ"ל היה מעיר רק על הגודל, שיהיה בגודל ראוי.

 

[עפ"י הסוד, יש משהו כזה שנקרא "תרי מקיפין", שני מקיפים. בחב"ד שמים לב לכך. אבל זה ע"י חבישת כובע מעל הכיפה]

ש"הקילקול" הכוונה שהם חושבים עכשיו אחרת בגלל הכיפה .שהחליפו את דעתם,מגזרם, והם כבר לא באידיאל של כיפות סרוגות,וכל הנוגע לקיטלוג כיפות.
זה לא נכון 👆
לגבי שתי שכבות- יש הרבה רבנים בציבור שהולכים עם כיפה סרוגה ובטוח הם בדקו את העניין לגבי זה .וכניראה אין איסור כי אם הם הולכים כך.. אז בוודאי שהם מהווים דוגמא לעם.ולא ניראלי שהם רוצים להטעות ציבור שלם! אם ישנה טעות בנושא אז תגיד ..
הכיפה זה לא אמור להיות משנה. בכל אופן עדיין זה מראה על סמליות מסויימת..לא רמה רוחנית,לא רמה דתית,אך ורק השתייכות,וגם בהשתייכות זה לא תמיד נכון.
יש בתי ספר שאומרים להם לבוא רק עם שחורה או רק סרוגה..כי הם מחנכים לאידיאלים מסויימים.
יש ביתספר שגם וגם, כל הכיפות..זה הכי טוב!
תעשו מה שנוח לכם,וגם מה שאדם מרגיש. לדוגמא..שמעתי על רב שכאשר הוא התחזק אזי הוא החליף מכיפה שחורה לסרוגה כי עם כיפה שחורה הוא הרגיש יותר מקורב, יותר שלם במצוות..
וגם להפך..אדם עם כיפה שחורה שמחליף לסרוגה כי עם כיפה סרוגה הוא מרגיש שהוא יותר מתחבר לה',יותר מרגיש הזדהות עם ערכים,יותר עושה מצוות .
יש כאלה שיגידו שעם כיפה שחורה או סרוגה לא משנה זה לוחץ אותם,זה מחייב אותם אז הם רוצים להחליף כיפה..
זכותם שיעשו מה שמקרב אותם לה' [[:

ומה אכפת לכם איך זה יישמע???

 

ללכת עם האמת שלכם , ושהעולם יעשה מה שהוא רוצה. 

 

על הדרך תרוויחו ילדים עם חשיבה עצמאית . 

כמו מה שכתב ד. ברגע שזה דבר אחד, זה לא משנה שהוא יוצר מכמה שכבות. אם צריך 2 שכבות אז שימו כיפה ואז כובע.
בכל מקרה, מה המקור המדויק שצריך 2 שכבות?

קחי בד גזרי אותו בצור עגולה

ותתפרי לחלק התחתון של הכיפה

ופתרת את הבעייה

כיפות שחורות מארבעv חלקים זה כמו צלב. הכי גרוע. לכן הרבה דואגים ל 6 חלקים.

 

במעבר לכיפה שחורה מהסיבה שציינת קיים חשש לאיסור דאורייתא של "בל תוסיף".

אי אפשר לעבור על חשש דאורייתא בשל עניין שהוא בגדר מנהג ישראל או מקסימום עניין מדרבנן.

 

.

לא מופיע במשנ"ב שני כיסויים, מה שמופיע שלא להסתפק בכיפה אלא ללבוש גם כובע כי ככה עומדים לפני אנשים חשובים.

היום לא הולכים ככה לפני אנשים חשובים ואין בכך שום עניין.

הדרשה המוזרה שעשו שכיפה שחורה נחשבת שני כיסויים, היא וורט לא מוצלח ולא מעבר לכך.

אגב, חב"דניקים שמקפידים על עניין שני כיסויים על פי הקבלה, במקרה שאין להם כובע לובשים 2 כיפות ולא מספקים בכיפת הקטיפה.

 

אין שום עניין הלכתי בכיפה שחורה או סרוגה. יש עניין הלכתי בגודל הכיפה (ויש בכך כמה דעות).

יש עניין שתהיה כיסוי ראש שמרבה יראת שמים (ולכן אין שום טעם בכיפות עם דברי ליצנות).

רבנים גדולים שמו כיפה שחורה כי זה מה שהיה נהוג כשהם היו ילדים.

בפירוש שמעתי כך מהרב זלמן מלמד שהוא עצמו לא מחליף את הכיפה, אבל יש צד של הידור דווקא בכיפה הסרוגה כי היא יותר יפה...

 

הרב בניהו ברונר על שני כיסויי ראש.

עיין בסימן צ''א ס''ק י''ב. שם כתב המ''ב:"ובזמנינו צריך להשים בעת התפלה כובע בראשו כדרך שהולך ברחוב ולא בכובע הקטן שתחת הכובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים" יוצא מכאן שאדם שעומד לפני רב ראשי או ראש ממשלה בכיפה סרוגה כך גם יכול להתפלל.

אין עניין בשתי שכבות אלא רק משום עמידה לפני מלך. ואנחנו עומדים בכבוד היום עם כיפה סרוגה לכבוד ולתפארת. וגם זו כיפה יותר יפה ובדרך כלל יותר יציבה על הראש.

הראש זה לא לחם משנה שצריך שתי שכבות להיות דומה למן במדבר !

א. כשהמשנה ברורה מדבר על שני כיסויים הוא מדבר על כובע וכיפה משום שכך היה הדרך להתלבש אז בצורה מכובדת. שניי הכיסויים בכיפה השחורה לא קשורים לזה. זו פשוט מין בדיחה שחרדים אומרים על הכיפה הסרוגה כמו הבדיחה שבכיפה הסרוגה יש חורים דרכם בורחת היראת שמים... לא צריך להיות טמבל.
ב. הרב אבינר לא יודע את משנ"ב? הרב שרקי גם לא? את יותר צדיקה מכל רבני הציונות הדתית? קצת צניעות.
ג. אגב, רק כדי להבהיר עד כמה את מדברת שטויות. אם זה היה נכון חרדים לא היו לובשים מגבעת... כל הקטע של המגבעת זה בשביל הכיסוי השני. אז אם את כבר חוששת לכיסוי השני תקני לילד כובע או אפילו תהדרי בשטריימל....
ב. הכיפות השחורות שרבני הציונות הדתית לבשו פעם היו משכבת בד אחת, לא כמו כיפות הקטיפה שכיום נהוגות בציבור החרדי. כך שגם מזה אין ראיה. מה גם שהם פשוט לבשו כיפות שחורות כי עוד לא היה נהוג כיפות סרוגות.

אומנם כל מה שכתבת נכון
אבל מה זו ההתנשאות הזו?!?!
מה הסגנון כתיבה הזה?
יש כאן מישהי שיש לה שאלה, יש לך תשובה תענה בצורה מכבדת ולא דורסת.

רמז: "כמו אביו"

רק ששתיהן בד.
ככה זה כשכותבים בלי למשש ממש את.הנושא..


זה לא חשוב לכלום, סתם התחשק לי לתקן.

גם לאוזניי גונבה השמועה על הצורך בשני כיסויים, אבל אף אחד עדיין לא הראה לי מקור לדבר, אולי זאת טעות שמגיעה ממה שהמשנה ברורה כותב לגבי הטלית, שלא כדאי שיסיר את הכיפה

(הכובע הקטן- כלשונו) מתחת לטלית כי לפעמים הטלית נשמטת ואז מתפלל בגילוי הראש. ברור לכל בר דעת שמכאן אין להוציא שיש ענין בשני כיסויים.

מעבר למה שהזכירו כאן בדיון שלא ברור שכיפה שחורה טובה יותר מכיפה סרוגה, גם אם נניח שזה נכון, אני לא חושב שילד צריך ללכת עם כיפה שחורה "כמו המשנ"ב" כשאביו ממשיך ללכת עם כיפה סרוגה.

 

לדעתי, לא ראוי להחמיר על ילדים בדבר שההורים עצמם לא מקפידים עליהם לגבי עצמם.

 

הדיון בנושא הזה הוא אחר, וזו פעם ראשונה שאני נתקל בזה בהקשר של כיפה, אבל כבר יצא לי כמה פעמים להיתקל בהורים לילדים עם פאות ארוכות "כי זה נחמד \ יותר יפה" או "כי ככה פיאות באמת צריכות להיראות", בעוד האבא לא חושב לרגע שזה יפה על עצמו, או שככה צריכות להיות הפיאות שלו.

 

אני לא מדבר על ילד שמבקש דבר כזה, האם לתת לילד "להחמיר" בדבר שההורים לא מחמירים, אלא על מקרה כמו פה, שההורים עצמם באים ויוזמים דבר כזה, שיפול על הילד, ואולי גם יגרום לו סבל חברתי (אני לא יודע לאיזה בית ספר הוא הולך ואיך יתייחסו שם לכיפה שחורה), כשהם עצמם לא חושבים לשלם את המחיר הזה.

להחמיר. אין פה החמרה, רק משהו שלטעמם יפה. 

לא עניין דתי בכלל. 

אם הילד לא מתנגד וזה לא גורם לו שום סבל,

נניח שלא אכפת לו, 

אז אין עם זה שום בעיה גם אם לאבא אין. 

 

אבל אני מסכים איתך שלא נכון להטיל על הילד חומרות שההורים לא עומדים בהם. 

ואז גם שחור וגם ציוני.

אף אחד כאן לא יגיד לך : לכי על זה , או - תמשיכי למנוע. ואם יגיד הוא חסר אחריות.

 

לי נראה שאת רוצה מאד וכל מה שאמרת נכון . לשיקולך . מאחלת החלטות טובות וליווי אישי של הרופא הכי טוב במדינה  (שהוא במקרה גם פסיכולוג , עובד סוציאלי , מיליונר וכולי..) וכמובן ילדים בריאים ומתוקים. 

ואם הוא מרגיש שזה גדול עליו עוד ילדים?! זה משפחה גם שלו

לצערי לא התחתנתי , אבל נראה לי שלפני הילדים -חשוב הקשר שלכם . חשוב שיהיה לכם טוב יחד . חשוב שהוא ירגיש בטוח -בעצם מה התפקיד שלו , לצורך העניין , זה לא משנה . התפקיד שלך , זה לדאוג לרווחתו . לכן אם זה גדול עליו , אז אולי לשמוח מאד במה שיש , ואם אפשר שהוא יפגוש איזה אבא מאושר לכמה ילדים עם כל מיני פטנטים לתחזוקת משפחה מאושרת , אז לא יזיק . תשובה בערבון מוגבל מאד . אכן את מתארת בעיה לא פשוטה. 

4 הילדים הראשונים שלי נולדו די צפופים. הגדולה עוד לא חגגה 5 כשהרביעית נולדה.

אח"כ כבר התחילו הפרשים יותר גדולים (2.8, 3, 3.5) בין ילדי הרביעייה הבאה.

 

התחתנתי בת 24 וניראה לי ש8 ילדים זה מכובד ביותר.

 

אין צורך להילחץ מהפרשים. ואפילו להיפך: מהרביעייה השנייה נהניתי יותר בגידול. כל תינוק קיבל את "מלוא זמן תינוקותו"

ההרגשה שלך, וה"מוזר לך" הם אמיתיים ובריאים לגמרי. וכמובן הרצון. גם כשהמצב מצריך תקופה כזו.

 

 

אבל הכל בדיבור ביניכם, מידי פעם, בנחת ובלי לחץ. עד שהרצון (או לפחות ההסכמה לו) יהיה הדדי.

 

 

אבל חשוב, לשמור על ה"תודעה" הבריאה. גם אחרי הפסקה כזו, אפשר לחזור ולהיות "לא מתוכננים".

 

[לגבי ה"רגע לנשום - לא פעם אחרי שלושת הראשונים, יש למרבית הפלא יותר זמן לנשום.. גם מתרגלים לנשימות בקצב ששייך למצב כזה.. הילדים גדלים, ורואים שהם מסתדרים גם אם לרגע לא מנהלים אותם..]

 

נכון שבאה לך ואת רוצה , את צריכה גם לחשוב מה טוב כרגע לכם כמשפחה .

(גם דעת העל חשובה לצורך העניין)  אז מה אם היה רווח גדול מידי .

אולי זה טוב שהילדים הגדולים יעזרו כאשר הוי אחים קטנים (בבסטר טיפול וכו ....)

 

אני מכירה (אחת מהשכנות שלי ) שיש לה 6 ילדים . היא התחתנה צעירה יחסית .

יש לה 3 צפופים -צמודים (לא כל כך יודעת את ההפרש )  ואז כמה שנים טובות עשתה הפסקה ויש עוד שלוש .

השלוש הגדולים  : שרות לאומי , יא  י ( משהו בסגנון הזה ....)

והשלש הקטנים יור כיתה ג-ד , א, ו5 .

 

*את גם לא צריכה להילחץ מהגיל שלך (27 אמרת ). אני בת 30 ויש לי 2 לבנתיים . ופער של שלוש וקצת שנים .

הגדולה בכיתה א' עוד מעט (בניסן)  והקטן בן 3.5

טוב שלקחת צעד אחורה.

 

את בסדר גמור והיא - שה' ישלח לה רפואה שלמה, - לפעמים חולים מתנהגים ככה.

מצד אחד תמחלי לה ותשתדלי לא להישאב לדיכדוך ומחשבות מיותרות - רק תתפללי עליה, מצד שני, קחי מרחק ממנה.

משמים. זה כנראה לא לכוחות שלך כרגע, אפילו רק מבחינה רגשית.

תתפני להריון שלך ב"ה, ליילדיך ולבעלך. מישהו אחר יקח את התפקיד הזה במקומך, אל תדאגי.

אני לחלוטין לא מצדיקה את ההתנהגות הזאת, לפי מה שאת מתארת זה הכי לא מגיע לך בעולם, אבל כדאי להיות מודעים שיש אנשים שכשקרה משהו לא נעים לא יודעים או לא מצליחים להסביר את זה במילים, אז הם מנסים להסב את תשומת הלב במעשים... יכול להיות שהיא עושה את הדברים האלה כדי להגיד לך שפגעת בה אולי במשהו קטן שלא שמת לב וזה בדיוק לחץ לה על איזה פצע? אם כן, ואם יש לך כוחות לזה (נשמע שיש לך כי את כזאת אחות מקסימה ומסורה) אולי תגידי לה את זה שנדמה לך שאולי היא נפגעה ממך ואם כן את רוצה לשמוע מה קרה ושתגיד לך במילים בבקשה. כי אמרת שאת לא רוצה להתעמת איתה אבל זה לא להתעמת אלא להקשיב וזה דבר קצת שונה.

את ממש צדיקה.

 

 

המסירות שלך באמת מעוררת הערכה והשתאות, ואשריה שזכתה באחות מלאת חסד ואהבה כמוך.

 

עכשיו, מה עושים עם העלבון הזה?

 

אני עונה לך על פי דברים שלמדתי ממש לאחרונה מאישה חכמה שאני אוהבת מאוד.

 

בשלב הראשון, משלימים עם זה שהעלבון שם, ולא מנסים לנפנף אותו. העלבון הזה הוא נורה אדומה שנדלקת אצלך, והוא ראוי לתשומת לבך האוהבת. הוא לא אויב שצריך לגרש.

 

בשלב השני, כדאי להגיע להבנה פנימית עמוקה של מה שהתערער אצלך. בבסיס יש לכולנו צרכים רגשיים די דומים: הערכה, הכרה, הקשבה, ביטחון ועוד. כשנדלקת אצלך נורה כזאת, כנראה שאחד מהצרכים האלה שלך מאוים, ורצוי לזהות אותו ולספק לעצמך את מה שחיוני לך כמעט כמו חמצן. זה לא פינוק, זה צורך בסיסי.

 

איך את מזהה איזה צורך שלך נפגע? את מתחילה לשוחח עם עצמך. למשל:

-מה אני רוצה? מה הדבר שממש הייתי רוצה שיקרה כרגע?

-אני רוצה שהאחות שלי תקשיב / תבין / תודה / תגיד / תעשה כך וכך.

-למה? למה אני רוצה את זה?

-כי זה יגרום לי להרגיש ש...

בינגו! גילית מה את רוצה להרגיש. גילית את לב העניין. זיהית את הצורך שלך. הצורך האמיתי והעמוק שלך הוא תמיד עצמי, תמיד קשור אלייך עצמך, אנשים אחרים הם רק הדרך להגיע אליו. כל זמן שהתשובות שלך לעצמך כורכות את המילה "היא", תמשיכי להעמיק פנימה, עד שתגיעי לגרעין - מה את עצמך צריכה.

 

סיכוי טוב שעצם זה שתגלי את הצורך הבסיסי שלך שנפגע - יקל עלייך ויביא אותך להשלמה. אם לא, צריך לחשוב איך להשלים אותו, אילו מקורות תמיכה את יכולה להשיג לעצמך שיעזרו לך למלא את החיסרון. בעלך? הילדים? אנחנו כאן בפורום? חברה טובה? האחות הנוספת? מי יודע, אולי אפילו תגלי שמתאים לך ללכת לאותה אחות שפגעה בך ולהגיד לה בכנות: "ברכה'לה, אני ממש זקוקה לכמה מילים טובות / לאמון שלך בי / להסכמה שלך למה שעשיתי / לכל דבר אחר". אולי כשהיא תשמע את הצורך שלך בצורה ברורה היא תירתם להיענות לך?

 

אגב, מקובל מאוד שמי שמעניק לאחרים תמיכה אינטנסיבית מקבל באותו זמן תמיכה מגורם אחר. זה צורך חשוב מאוד, ויש לו אפילו שם: סופרויז'ן.

 

חזקי ואמצי, אישה צדקנית.

 

 

אבינר.
 

http://www.meirtv.co.il/site/page.asp

תבקשי את הטלפון מ-144 ותשאלי את השאלות שאת רוצה הם יגידו לך איזה טפסים לשלוח וכו..
ועדין זה רלוונטי לשנה זו.

אשמח לקישור. .

http://www.moital.gov.il/CmsTamat/Rsrc/rishummeonot/rishum.html
הרשמה לשנת הלימודים תשעו

את מוזמנת להתייעץ. במסר ולא בשיחה אישית.

 

אבל היתה תקופה מסויימת לפני ללא ילדים לפני כן...
לאנשים לא נעים לדבר ליד אדם שמצפה על ילדים...
וזה מאד מובן.
דבר נוסף- תינוקות וילדים ממש פותחים בני אדם.
מי שרואה אותם "נמס" והוא נהיה יותר חברותי (במיוחד אם הם מתוקים כמו שלי)

קצת מבאס אבל ככה זה.. ניסיתי ללמוד מזה לא להתנהג ככה לאחרים, לנסות לפתח שיחה נחמדה בלי קשר.. זה גם נכון לגבי רווקים/ות. החברה שלנו צריכה ללמוד להכיל את המקום שהבנ״א נמצא בו ולא רק כשהוא בדיוק במשבצת.. נשוי+ ילדים וכו׳..

נזכרים בשמחה שלהם בחתונה.בלידה ונהנים לתת מנסיונם

כן ,כן לצערנו זה מוכר . כשיש ילדים אז יש יותר ספורים וחוויות לספר ....

ומי שעדין אין לו ילדים /לא נשואי אז יש פחות נושאים לשיחה , פחות עניין .(אם אתה נמצא סביב נשואים עם ילדים).

וגם גיל הילדים משפיע (אולי  פחות ) , לי יש ילדים קטנים יחסית (גן  3 , כיתה א') .

 נשים בגינה או סתם בשביל בשכונה ,שיש להם ילדים בכל מיני גדלים.

מספרים ומדברים על חוויות ודברים שאני לא קשורה .....ולכן אין ממש עניין .

 

ולכן עכשיו כשאני אמא משתדלת מאד מאד להתנהג אחרת עם שכנות/חברות שעדיין בלי ילדים

1 שימי את כף היד שלך על הראש של הילד/ה ככה שזה ייצור כמו גבולות כאלה לאוזניים ( קשב להסביר בכתב אבל מקווה שהבנת את הרעיון )
2. אולי תנסי להראות לה כל מיני סרטים על כלבים חמודים קטנים או תמונות יפות של כלבים, ואז לאט לאט תראי לה כלבים קטנים ותתני לה ללטף אותם, או שתתחילו ללטף ארנבים וכאלה וגם להראות לה שכלבים וחתולים זה לא כזה נורא . ובינינו זה בסדר לפחד מכלבים וחתולים מלא מפחדים אפילו אנשים בוגרים . אני אפילו מפחדת מחתולים

1. אני מחזיק את הדוש מעל הראש מאד קרוב אליו ככה שהמים נשפכים מאמצע הראש לשאר הגוף ולא משפריצים ובין השאר גם לא נכנסים לאוזניים. השאלה למה זה חשוב, אם זה כואב לילד/ה אז אולי יש חור בעור התוף או פצע פתוח. כדאי לבדוק.

 

2. היה לאחד הבנים שלי פחד כזה, בהתחלה לקחתי אותו בידיים שלי עד לכלב וכשהוא בידיים שלי ליטפתי את הכלב, השלב הבא היה שהוא עדיין בידיים שלי (בשביל תחושת הבטחון) והוא מלטף את הכלב, עכשיו הוא כבר הולך ללטף בעצמו (עדיין עם קצת פחד מדי פעם אבל זה הולך ונעלם). סיפורים ותמונות עם כלבים גם עוזרים ליצור התנייה חיובית.

תנסי בבתי המרקחת.

כך בעלי לימד את הבת שלנו שלא יכנס מים לעניים (לה יש כפתורים באזנים אז לאוזניים זה לא רלוונטי ....) לאוזניים.

 ואפשר גם אטמים מפלסטיק מבית מרחקת .....

 

הרופא שלי בעבר אמר שהדרך הכי טובה לא להכניס מים בזמן המקלחת לאוזניים זה
צמר גפן עם קצת ווזאלין.

היה לי תקופה ארוכה שזה מה שעשיתי כדי למנוע חדירת מים לאוזניים כי היו לי הרבה נוזלים.

העניין עם המים שנכנסים לאוזניים עלה בגלל שהבת שלי מתלוננת על כאב חזק כשזה קורה. אנסה את הפתרונות השונים שהוצעו.

לכל זמן ועת- אשמח להסבר יותר מפורט לגבי צמר הגפן- כמה וזלין? איך זה נראה כשזה מוכן? האם אפשר להשתמש בזה יותר מיום אחד?

 

לגבי הכלבים- אולי אנסה להתחיל עם פינת ליטוף. "בקטנה". הכלבים שיש כאן ושמפחידים אותה הם לרוב כלבים גדולים ומפחידים, או כלבים בלי רצועה. הרעש מוכלל גם לכלבים קשורים וגם לכלבים שנובחים מרחוק.

 

שוב תודה רבה לכולם.

היא לפעמים לא שמה לב כשקוראים לה? מדברת בקול רם גם כשלא צריך?

אני כל מקלחת הכנתי חדש, לשים בקצה של הצמר גפן וואזלין ולשים באוזן.

 

יש לי תחושה שזה קצת פרימיטבי, ובטח יש איזה קליק נוח איפה שהוא ואני מפספסת, אבל כיוון שאף אחד לא עונה אנדב לך את השיטה שלי:

רואה למעלה את השורה של 'ראשי' - 'חדשות' - 'מוספים' וכו'? רואה בקצה השמאלי 'עוד'? תלחצי עליו. נפתחות לך אותן כותרות עם פירוט מתחת לכל אחת. לכי לכותרת 'פורומים', ותרדי לסעיף 'מסרים'. כשאת נכנסת למסרים את כבר בכרטיס האישי.

 

 

או שתחפשי בחנויות חרדיות- ראיתי מחירים שבכלל לא מגיעים למחירים האלה.

או לקבוע לו עובדה?
אגב הייתי בחנות חרדית שהמחירים לא היו רחוקים

יעלה לך 5-10 ש"ח לתחפושת. ותסבירי לו שבגמ"ח אפשר להתלבט כמה שרוצים, אבל אחרי שלוקחים - אי אפשר להתחרט.

 

מכירה שני גמ"חים מעולי - אחד בשוהם ואחד בבית אל.

בגמח כצלנו היה מזוייע...
לא נורא נקבע חו עובדה והוא יצטרך להתמודד.
תודה לכולם על הניסיון לעזור

כנראה שהדמות המצוירת שהוא מדבר אליה קרובה אליו יותר משוטר.

מה שאני הייתי עושה- הייתי מראה לו סרטון של שוטרים בפעולת חילוץ או משהו כזה שהם ממש גיבורים שם כדי שהוא יוכל להעריץ אותם. ואז כשישאלו אותו למה התחפשת? התשובה לא תהיה "שוטר" אלא "שוטר שמציל אנשים"...

אפשר גם להפגיש אותו עם שוטר אמיתי. הם ישתפו איתך פעולה בשמחה.( כשהבת שלי היתה קטנה היה לה פחד משוטרים.היא היתה רואה שוטר מרחוק היתה בוכה. פגשנו בכותל 2 שוטרות מקסימות שנענו לבקשתי לבוא לדבר מעט עם הילדה, הן היו כל כך מתוקות ודיברו עם הילדה והראו לה את המדים,הסיכות,הקשר וכל מה שהיה עליהן, לא זוכרת בדיוק, הפחד של הילדה נעלם ונוצר מצב הפוך אפילו,לשמחתי)

בקיצור,הרעיון הוא שהוא יתחפש למשהו שהוא רוצה להיות -התפקיד שלך זה לגרום לו לרצות את זה.

אני לא יודעת מאיפה את אבל אם את מאזור הצפון אז יש את "מאי בייבי" בירכא כל התחפושות שם בהנחה של 20% עד 50%. 

בהצלחה.

אולי יהיה לי רעיון איך להכין לבד. אני טובה בזה .
ובכל אופן, אני בטוחה שהוא יהנה בחג!

תציעי לתת את התחפושת לילד אחר ותתארי בצבעים חיים איזה כיף יהיה לילד הזה בתור שוטר . 

הוא פתאום שינה דיעה והחליט שהוא רוצה שוטר..
סתם נלחצתי זה פעם ראשונה עם הגיל הזה אני עוד לא רגילה להפכפכות

רק עכשיו ראיתי את השרשור..
הבן שלי גם בן 3 החליט שהוא רוצה להתחפש לפאוור ריינגר אדום.
הייתי קצת בשוק כי הילד לא ראה טלויזיה מימיו אבל אם הוא רוצה..
אז הלכנו לחנות והוא התלהב מכסדות ועניינים וכל כסדה שואל אותי "זה פאוור ריינגר?"
מפה לשם הבנתי שהוא אפילו לא יודע איך זה נראה, כנראה סתם ילד בגן שחופר על זה.. והתחלנו להסתכל על תחפושות כדי לקבל כיוון מה מעניין אותו..
אגב בסוף לקחתי תחפושת מגיסתי של בוב הבנאי ( גם אותו הוא לא מכיר אבל התלהב מהאביזרים ואני הרבה יותר מרוצה כי זו דמות הרבה פחות אלימה)
וכן, אני חושבת שזה ממש ממש מוגזם להוציא 170 שח על תחפושת לילד ליום אחד. גם למי שיש את זה וגם למי שאין את זה.. אפילו חוסר אחראיות צרכנית לקנות דבר כזה.

והאמת שממש לא חשבתי לשאול לדעתו...
מתכננת ביום של התחפושות להלביש לו את התחפושת וזהו..

כל העניין זה שמחה וכיף של הילד.
זה באופן כללי.
בכל אופן טוב שהוא החליט שהוא כן רוצה.
נראה לי שכדאי לתת לו ללבוש את התחפושת עוד פעם פעמיים לפני פורים ולהלהיב אותו כדי שהוא יתחבר לזה וביום התחפושות הוא ילך עם זה בשמחה בע"ה.
בהצלחה!

במקס סטוק יש תחפושות ממש יפות
בעד 70 שקל לתחפושות כולל אביזרים.
אני קניתי שם תחפושת של זחל ב40 ש"ח וסמי הכבאי ב60 ש"ח.
רק כדאי למדוד לפני שקונים כי המידות שם ענקיות..

שלום

גם לי יש ילד בן שלוש (שלוש וחצי כך )

הבאתי דף אם פרסומי התחפושות ושאלתי מה הוא רוצה .(בעיקר זה היה לבת הגדולה בת  כמעט  7....)

כמובן שאמר זה וזה וזה ....בסוף אמרתי לו טוב את תהיה סמי הכבאי טוב

(אחד מהתחפושות שהוא הציעה )

וזהו  זה .(חמותי מטפלת בעניין התחפושת שלו .... ואמא שלי מסתובבת אם הגדולה לקנות משהו ....)

 

נ.ב יש גיל שיש כבר דרישות ....וגם אפשר לשאול שכנים /שכנות - מעיין החלפת תחפושות .

אצלנו שאלו למי יש שוטר במידות כך וכך , או שמלה תכלת לסינדרלה ( ולא אליסה !) במידה כזאת ......

 

לפי דעתי בגלאים כאלה כן , צריך לשאול את דעתו כבר רק לנסות לצמצם לכמה דברים בודדים

שיבחר תחפושות אחד מתוך 2-4 ולא עשר ......חוף מזה אפשר לתפור אם יש לך זמן /אוהבת את זה.

 

שהיה פורים שמח

זורמת איתו. קני בגרושים בד "אלבד" ציירי לו את הציור שהוא מפנטז עליו ותאמרי לו שיש לו שתי ברירות: השוטר

או התחפושת המאולתרת שכביכול עונה לבקשתו.

מראש החליט שאני מתעללת ומטלטלת את הילדים.
הרגיז אותי יותר ולא יכולתי לקבל מה שכתוב אח"כ - להחליט שאני מתעללת ואז להגיד לי "אם בחרת במקצוע את צריכה לבא אליו בגישה כזו וכזו וכו'"

 

ובכלל כשאימא נשארת עם 2-3 ילדים בבית אז כולם מבינים שזה קשה אבל ממטפלת מצפים שהיא תטפל בשישה ילדים ותצליח בזה בלי יותר מידי הכשרה ובלי יותר מידי ניסיון. איך היא אמורה לעשות את זה? וכן, הרבה מאלה שעובדות בזה זה מצורך בפרנסה ולא מאהבה לילדים

אם נשים יד הלב גם אם מאוד אוהבים ילדים אנחנו לא יכולים להיות אתם יותר מדי זמן רצוף- נא להיזכר במה שכותבים כולם בחופש הגדול - אז איך מטפלת כן? 

נראה לי שממש לא הובנתי נכון.. כוונתי הייתה אחת לאלו שבחרו במקצוע ובאמת לא מתאימות לזה..

וגם אם אין לך משהו אחר להתפרנס ממנו  אין סיבה שעוללים רכים יסבלו מזה..

רב המטפלות במעונות לא הכי שמחות במקצוע שלהן וגם חלק מאלה שעצמאיות. וזה לא אומר שהן מתעללות בילדים. לא בוחרים במקצוע הזה כשיש אפשרות לעבוד במשהו אחר

אני חושבת שמצד אחד צריכים דרך לדעת מה קורה במשפחתון

מצד שני אם מטפלת הזעיפה פנים או בטעות הרימה קול או טון שלה היה לא הכי נעים אז גם רב מוחלט של אמהות נכשלות בזה

ואני לא מדברת על טלטול תינוקות  או התעללות ששם  שום שחיקה לא יכולה להצדיק

 

ולבין 'שלא מתאימה לזה'- שבשפה שלך זה לא נינוחה, עצבנית וחסרת סבלנות..
אני יכולה להגיד לך שבתור מישהי שלא מאוד מתחברת לחיתולים ומטרנות בחרתי את המקצוע מאחת הסיבות שהיה נוח לי... עבודה מסודרת, שעות נוחות...
אבל זה הופך אותי ללא אחראית? ממש ממש לא

אבל לא אצל הפרופסור שציינת. אותו אני לא מכירה.

 

זה ניתוח מאוד פשוט, כך שאני לא יודעת אם צריך לחפש מומחה גדול.

ניתוח קצר - ממה שאני זוכרת, משהו כמו 1/4 שעה כולל הכל - הרדמה וכו'. אבל בכל זאת ההרדמה היא כללית.

 

היקיצה מהרדמה כללית היא תמיד לא נעימה - קצת בכי, משהו לא טוב להם, אבל זה חולף אחרי כ 10 דקות בדרך כלל.

אח"כ - ככל שהגיל צעיר יותר, ההחלמה קלה ומהירה יותר - קצת יותר מורכב מאשר מברית.

צריך להקפיד על שטיפות ושמקום החתך לא יסגר שוב.

 

בהצלחה בעז"ה והחלמה מהירה.

ראשית תודה על המענה והניסיון להרגעה חחח אני בחרדה גמורה...

 

אצל איזה רופא עשית?אם אפשר לדעת..

ובאיזה גילאים עשית לבנים?אם אפשר לשאול... 

אצל דר. בלנק (כבר אז הוא היה אדם מבוגר, אולי הוא כבר לא מנתח היום).

לראשון עשינו בגיל 5 וההחלמה היתה קצת יותר ארוכה וקשה מאשר אצל השני שנותח בגיל 3.

 

 

היא לא להכין כ"כ הרבה

30 משלוחים זה ממש ממש הרבה

לאח שלי נולדה בת ראשונה,

אז את כל המשלוחי מנות הם עשו של סבא וסבתא:

סוכריות כאלה בתוך מקל סבא קטן,

קופסת תה וכו' וכו'..

יצא ממש מקורי זול ופשוט.

תחשבי על משו שקשור אלייך ותנסי לקשר למשלוח מנות.

בהצלחה =)

גם אנחנו קיבלנו רק לא מזמן דרגה קבועה לאחר מערך בירוקרטי ארוך מאוד.

תבררו מולם טלפונית.

בהצלחה.

על שנה שעברה... 

 

 

בטלפון אחרון ביקשתי מהפקידות לדבר עם מנהל אחראי. כמובן שלא רצו. ורק אחרי שאיימנו בפניה לתקשורת לתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל העבירו את הפניה למנהלת. לאחר יומיים התקשרה המנהלת אמרה לי לשלוח טופס אחד אחרון. שלחתי לה באותו יום וחצי שעה אח"כ הייתה דרגה. 

יש בעיה ולא הצלחתי להגיש את הטופס. זה לוקח 3-5 דקות דרך אגב.

גם אני ניסיתי לענות.
זה לא עובד..

תפדפי היה פה שרשור טוב על זה - הריון ולידה

בגדים אוזניות אטמי אוזניים אם מפריע לך רעש פיגמה( שחורה עדיף..)מברשת שיניים דברים לאמבטיה..

את השאר ישלימו לך מתנות ומהבית לא?

כפכפים, כיסוי ראש נח, תחתוני רשת, סבון ושמפו, דיסקים ללידה, רשימת שמות לתפילה, גרביים, חטיף, כל הניירת של המעקב הריון,
זה מה שעולה לי עכשיו בראש..
בהצלחה! ושיהיה בשעה טובה, בקלות ובידיים מלאות!! בע״ה!!

ואחרי הלידה האחרונה שלי ממש בעד אטמי אוזנים הרעש היה בלתי נסבל

סידור נטלה רפידות הנקה

העיקר  לידה קלה

בגדים נוחים ורחבים, חזיות נוחות. לפעמים יש גודש ותפרים... כיסויי ראש נוחים.
סבון שאת אוהבת, ספר לקרוא. מטען לטלפון. חטיף/כריך/מים למקרה שתהיה לידה ארוכה.
עדיף לא לשכוח דברים שיעזרו לך עד ללילה הראשון אחרי הלידה, אחרי זה בעלך יוכל להביא מה שחסר בביקורים.

ולאחרי שתחזרי, כדאי להכין מלא אוכל קפוא במקרר למקרה שלא יהיה כוח לבשל .
מזל טוב!