פורום הורות (עמוד 20)

בהנהלת:
שרשור חדש
חבלה בשןFirst time mom
הבן שלי, בו שנה ו5 חודשים מעד היום ונחבל בשן הקדמית העליונה. חתיכה קטנה מהשפיץ נשברה. זו השן השניה שהחבלה בחודשים האחרונים.השן נשברה ממש בקצה שלה וזה לא מאוד מורגש מה גם שמיד קבעתי תור לרופא שיניים לילדים. אבל זה מאוד מלחיץ אותי שזה יקרה שוב ואני וזה מפריע שלי שזה נראה קצת מצחיק.אני יודעת שאלו שיני חלב והן יפלו אבל הוא רק תינוק ויקח עוד כמה שנים
אני לא רוצה שהוא יהפוך ללעג, או שזה יפריע לו. מה גם שאני מאוד חוששת שזה יקרה שוב כי כנראה השיניים מאוד עדינות. אשמח לשמוע אם זה קרה לעוד מישהו ומה עשיתם בנידון
כנראה קרה לבן שלי וגיליתי רק אחרי שעבר זמןrivki
כששמתי לב. לא עשיתי עם זה כלום. אם אני בקושי רואה את זה, אף אחד אחר לא יראה בכלל.
לי חסר חלק מהקצה של שן עליונה קדמית (קבועה מן הסתם)ריבוזום

מנפילה כשהייתי ילדה קטנה. אפשר לשים לב אבל זה לא בולט או מוזר, ואף פעם לא אמרו לי על זה שום דבר.

עקרונית גם ניתן לתקן.ד.


קרה גם לנו1234אנונימי
הלכנו לרופא שיניים רק כדי לוודא שהשורש של השן לא שבורה.
חוץ מזה אין טעם להשלים את השן, כי זה עלול להישבר עוד הפעם.

אצל הבן שלי אנחנו כבר בכלל לא שמים לב, הוא בן 3 ואף אחד לא מכיר על זה.
הוא הכי חמוד בעולם גם עם שן קדמית שבורה ;)
קרה לבן שלי בסגר הראשוןסמיילי12אחרונה
נשברה חצי שן.
אמרו לנו לחכות חצי שנה לראות מה קורה.
אחרי חצי שנה הוא נפל עוד פעמיים ושבר עוד חתיכה וגם את השן השניה.
נהייתה בליטה מעל השיניים והן התחילו להאפיר.
אז רופא עקר לו את שתיהן.

והוא מתוק מדבש גם בלי 2 שיניים.
ילדים בגילאים האלה אם לא עד כדי כך מבינים. ועוד יותר לא שמים לב. אל תדאגי.

ויותר מזה אספר לך. הבן שלי כל תחילת שנה גימגם ופחדתי בטירוף שילעגו לו. ממש ממש. כמה דמעות שפכתי.

זה עבר לו אחרי כמה חודשים. והגננת היתה מדווחת לי שהוא אהוב ומקובל.
ובאמת ראיתי את זה. מול הילדים עצמם.
כלומר הם לא שמים לב.
זה לא גיל בית ספר.

בקיצור. הסירי דאגה מליבך. שירגיש טוב!
............מסקרם
נקודה חשובה גם לדיוןבינייש פתוח

בין הילדות לנערות התעניינתי בשחמט ולמדתי קרב מגע, בהתחלה אימון ביתי ואח"כ במקום מוסמך.

בהתחלה למדתי את שניהם במרכז תרבות הדתי באיזור שבו הבית ספר היסודי בו למדתי, הסניף של בני עקיבא והרבה בתי כנסת, והלמידה היתה חובבנית.

כשנרשמתי לחוגים הללו במקום כללי הלמידה היתה מקצועית הרבה יותר. לשם דוגמא, כשהתאמנתי שם בקרב מגע, אחרי תקופה של אימון הרבה יותר אינטנסיבי ויסודי, נתנו לנו מגן שיניים ומגן תחתון והלכנו מכות כמו בקרב רחוב אמיתי

(ועוד נקודה חשובה בפני עצמה, פעם נקלעתי לעימות עם אחד המופרעים של הכיתה בשביעית, ופעמיים באותו עימות השתמשתי בתרגילים שלמדתי דבר שהציל חיים, אך זה כבר נושא לדיון בפני עצמו)

האם זה מגמה? האם מרכזי תרבות כללים מקצועיים טובים יותר מאלה של הדתיים? ואם כן למה? והאם צריך לעבוד על כך או לשלוח את הילדים לחוגים במקומות כללים?

למי שדואג, בתקופות האלו לא נתקלתי בשאלות או דיבורים על מין או שאלות מורכבות על אלוקים, או כל התנהגות שקשורה להיותי דתי, שלא כמו הצבא

נקודה נכונההעני ממעש
דתיים לא יודעים ללכת מכות, אין מה לעשות... 🤭פשוט אני..
גם בחור מופרע יכול להירשם לקרב מגענחלנחל
ולהביא עוד כמה כמוהו. מה תעשה אז? לא חסר סיפורים על בעלי חגורה שחורה שקיבלו סכין בגב.
כמה דבריםבינייש פתוח

אם גם בחור מופרע יכול להתאמן באומניות לחימה זה הסיבה הכי טובה ללכת גם בשביל להיות מספיק חזק לעמוד מולו.

ואם זו קושיא על קיומו של הענף והצדקתו אז כמה דברים:

  • הענף ממילא קיים ואי אפשר לבטלו וצריך להתנהל בהתאם
  • מופרעים לא הולכים בד"כ לאומנות לחימה בגלל סטיגמה שהיא נועדה לילדי כאפות או לפחות לא עושים את זה בגילאים שהאלימות בכיתות נפוצה. אני אמנם הלכתי מכות בשביעית אבל זה מאוד נדיר. ללמוד אימון בסיסי אפילו ביתי זה חובה ביסודי, אך אימון מקצועי באיזור גיל התיכון זה כבר תלוי בסביבה שאתה נמצא
  • אותו מופרע שתקף אותי במסדרון בית הספר היה מיומן הרבה יותר ממני באומנות לחימה ויצא מכך עם הרבה יותר סימנים ממני. הרבה יותר קל להתגונן באופן יעיל מלהתחיל בעצמך מתקפה. במיוחד במסדרונות בית הספר שאתה אמור לדעת מי חמום מוח. או בסימטה חשוכה שבה אתה דרוך ממילא. כמובן בתנאי שלא תקפו אותך מאחורה אבל באותו מקרה הוא לא תקף מאחור למרות שהיתה לא הזדמנות
  • לגבי חגורה שחורה שחטפו סכין בגב, יש אנשים ששמים חגורת בטיחות ומתים בתאונה שלא באשמתם
אין לי שום דבר נגד ענף הזהנחלנחל
אפילו שולחת את הילדים שלי. וכן נתנו להם כל המגנים, משתתפים בתחרויות והכל בסדר.
רק שבמקרה שלך צריך לזרוק את המנהל וכל הצוות שם מעבודה. בנים בגיל 16 לא אמורים ללכת מכות קבוע בבית ספר. ואם הוא היה מציק למישהו שמימלא יותר חלש ממנו. גם אם הולכים לקרב מגע תמיד יש מישהו יותר חזק או יותר חכם.
וגם לא לנצח תהיה צעיר. מגיל מסוים גם גיל לוקח , אין מה לעשות.
ומה שאתה כותב לגבי מופרעים ואומנות לחימה לא נכון. דווקא ביסודי הרבה הורים של מופרעים שולחים אותם לאומנויות לחימה כדי שיוציאו אנרגיות.
וברור שבסמטה חשוכה ישתדלו לתקוף מאחורה. הם לא יעשו איתך קרב לפי כללים עם נקודות ומגן שיניים. הם יבואו עם סכין מאחורה או עם לבנה שיזרקו מרחוק גם מאחורה.
אני זוכר מהיסודיבינייש פתוח

שהיו צוחקים על מי שהולך לאומנות לחימה על זה שהוא ילד כאפות.

ולא צריך להעיף מנהל על מופרע או שניים. דווקא בגלל שזה תופעה נדירה היא לא מוכרת ולכן לא חשב לטפל בה.

ושוב אם יש אנשים שתוקפים מאחור ואין מה לעשות עם זה, זה קיים בכל תחום. כמו שציינתי, יש אנשים ששמים חגורת בטיחות ונוהגים לפי החוק וחווים תאונה לא באשמתם ומתים

מן הסתם זה שונה ממקום למקוםנחלנחל
אצלנו לא צחקו, גם אצל ילדים שלי לא צוחקים. ברור שצריך להעיף מנהל וגם מחנך ויועץ כמובן. בשביל מה צריך אותם אם את הצורך הכי בסיסי שזה ביטחון אישי הם לא מספקים. בגיל 16-17 זה בכלל עניין של משטרה כבר.
ובכל גם אתה הולך לאומנות לחימה זה לא אומר שאתה תצליח שם וגם אם כן זה לא אומר שאתה עכשיו יכול להסתובב בלי חשש במקומות מסוכנים. או ללכת מכות בכיף. הרבה בחורים נפלו בזה.
ברור שזה נועד להגנה עצמית בלבדבינייש פתוח

ובמצבים שהכי טוב להתרחק מהם

ושום דבר ממה שתספרי לא מוחק את הרגע הזה בגיל 13 שמופרע העיף כסא על הראש שלי ותפסתי את הכסא ביד שמאל וביד ימין הוא חטף אגרוף לפרצוף שריתק אותו לרצפה

נראה לי תלוי איפה אתה גר5+אחרונה
ומה היכולות הכלכליות של ההורים. למשל בישובים המרוחקים בד"כ לא יהיו חוגים ברמה גבוהה אלא אם כן גר בישוב או בסביבתו מדריך ברמה גבוהה. בערים הגדולות יש הרבה יותר אפשרויות.
גם בתור ילדה כשהייתי גרה בישוב קטן ומאוד דוס לא זכור לי שהביאו לנו מדריכים דתיים דוקא או מנעו מאיתנו להשתתף בחוגי מתנ"ס עם ילדים חילונים. מצד שני כשאמא שלי פעם אחת רצתה לתת לי משהו ממש ברמה, היא שלחה אותי בחופש הגדול לדודים בעיר גדולה כדי שאוכל להשתתף בסדנה של שבוע בנושא מסויים. הייתי הדתיה היחידה בסדנה וזה לא הפריע לאף אחד.
בקיצור אצלינו לפחות זה לא היה עניין דתי אלא עניין של מרחק וגם תקציב שבד"כ לא ממש היה.
לי מפריע שאצך דתיים יש חוגים שעושים אותם רק לבנים או רק לבנות ולא מציעים אפילו לפתוח קבוצה לבמי המין השני.
כמו לדוג': אומנויות לחימה, שאחת הבנות שלי מאוד אוהבת. ואני גם חושבת שזה ממש חשוב דוקא לבנות לדעת להתגונן. רק כשהיא יצאה לאולפנה וגם החליטה שלא איכפת לה להתאמן עם מדריך, פתאום נפתחו לה אפשרויות.
או ריקוד, שאחד הבנים שלי מאוד אהב בילדות, אף אחד לא חלם לפתוח קבוצה לבנים.
בן שישה שבועות כל הזמן בוכהתהילה 2070
הבן שלי בן שישה שבועות, ילד ראשון
כשהיא ערני הוא לא שוכב חצי דקה בשקט הוא כל הזמן בוכה
הוא אכל הוא ישן החלפתי לו טיטול מה עוד הוא רוצה?
לפעמים שאני מחזיקה אותו הוא נרגע ואיך שאני שמה אותו בעגלה או משהו הוא מתחיל לבכות
לפעמים אפילו על הידיים הוא לא נרגע והוא פשוט בוכה עד שנרדם
מתסכל אותי שאני לא יודעת מה הוא רוצה
איך אפשר להרגיע אותו?
חושבת...בת 30
א. זה בול גיל של קפיצת גדילה. יכול להיות שהוא רעב? בקפיצת גדילה תינוק יכול לינוק כל שעה וחצי אפילו, כדי להשביע את עצמו, ובעצם זה גורם לגוף לייצר עוד חלב, כמה ימים וזה עובר.
ב. אולי הוא פשוט עייף. בגיל הזה תכל'ס הם רוב הזמן ישנים. זמני ערות של 10-15 דקות ואז שוב הם עייפים. אולי תנסי להשכיב אותו לישון ותראי אם הוא נרדם.
אם את אומרת שהוא בוכה עד שנרדם, זה עוד יותר מעלה לי את ההרגשה שהוא בוכה מעייפות.
ג. תנסי לשמוע את סוגי הבכי שלו. זה מאוד עוזר.
האם הוא בוכה במעין צליל של ''נה'' או ''גה'', מנוקד בסגול...? אם כן אז הוא רעב.
האם הוא בוכה במעין צליל של וואו,באו, האו, ? אם כן אז הוא עייף.
האם הוא מיילל בכזה חוסר שקט וריטונים קטנים תוך כדי תזוזה? יכול להיות שעוד תקוע לו גרפס או שהוא צריך לעשות קקי.

בהצלחה!!
תגלגלי "שפת התינוקות של דנסטן"טליה כ
כןבת 30אחרונה
מה שכתבתי זה על בסיס שפת התינוקות
גזים, ריפלוקס סמוי, עצירות - בדקתם?rivki
הייתם עובדים חיוניים בקורונה? נשמח לעזרתכם!!רנה בנה

שאלון לעובדים חיוניים בקורונה

 

במסגרת לימודנו לתואר ראשון בריפוי בעיסוק אנו עורכות עבודת מחקר בנושא עובדים חיוניים בקורונה.
אם במהלך הקורונה היית עובד/ת חיוני/ת נשמח שתקדיש/י מספר דקות למענה על השאלון. אם לא, נודה לך אם תעביר/י את השאלון על מנת שיגיע לאנשים הרלוונטיים. 
השאלון אנונימי לחלוטין.
*יש להפוך את מסך הטלפון לרוחב על מנת לראות את השאלות במלואן*
רוב תודות!!🍃
בארי אחימאיר, הודיה אזוגי ורננה שטראוס.

מקפיצה. אודה מאוד עוזרים!!רנה בנה


זה עוד רלוונטי?אמאשוני
כי הקובץ סגור.
סיימנו. תודה רבה!!רנה בנהאחרונה


גמילה מבקבוקאמאל'ה23
באיזה גיל ומה עושים עם ילד ששונא דייסה בן שנה ו7 חודש איך ממתיקים לו אותה
אם לא רוצהפתחו לי פתחאחרונה
שלא יאכל דייסה

בגיל כזה אפשר לתת לו אוכל רגיל
תינוק עוד שבוע וחצי בן ארבעה חודשיםתמר1411
שלום לכולם,
יש לי ילד שעוד שבוע וחצי בן ארבעה חודשים,ילד רביעי. אין רקע במשפחה של בעיות שמיעה.
רציתי לברר אם יש למישהי תינוק בגיל הזה,
אני רוצה לברר בנוגע לשמיעה.
עשיתי לו איזשהו ניסוי שמתי לו מוזיקה של תינוקות והוא לא חיפש את המקור או רעש של מפתח הוא לא חיפש. השאלה אם מחייב שיש בעיה או שזה מוקדם מדיי שהוא יחפש את המקור לרעש.
קצת על הילד: הוא מברבר לעצמו כל מיני קולות. מגיב לחיוכים. ניסיתי למחוא כפיים בשני האוזניים והוא מצמצץ כמובן בלי שהוא רואה אותי עשיתי את זה,
וכמובן שיש מדי פעם טריקה דלתות אז הוא יכול לקפוץ מזה או אם הכלב נובח.
השאלה אם בגיל כזה כן צריך להתייחסות לחיפוש מקור הרעש/ הצליל?
תודה !
טיפת חלבהעני ממעש
הייתם בהתפתחות הילד?אמאל'ה23
נשמע תקין. רק בגיל חצי שנה צריך להסתובב למקור הרעשראיהאחרונה
תינוק סרבן שתיהמלא טוב ואתגר
שלום לכולם, יש לי תינוק מתוק בן שנה ושלושה שפשוט מסרב לשתות מים. פעם ב הוא מוכן וגם אז רק מעט. אני לא מוכנה לשמוע על שתיה מתוקה ולא על מטרנה, למרות שהוא היה שמח לזה איך גורמים לו לשתות??
בנוסף במעון יש תינוקות שמקבלים מטרנה והוא פשוט יצרי ויהפוך את העולם עד שהוא יקבל גם🤦אז מביאים לו. ואני ממש מבואסת מזה כי בבית הוא לא צריך את זה, הוא אוכל מהמם ולא חסר לו משקל בלי עין הרע יש לכם רעיונות מה לעשות?
תודה רבה מראש לכל העונים והעונות!
מה אכפת לך שהוא יאכל מטרנה אם זה לא במקום ארוחות?אור123456
שימי לו קצת אבקת מטרנה, רק בשביל הצבע והטעם... ממש חצי כפיתטליה כאחרונה
על 120 מל ותורידי בהדרגה
שילוב הורות והוראהבלדרית
אוף אוף אוף.. הייתי היום בראיון עבודה שהמנהלת בו הוציאה לי את כל הרוח מהמפרשים. אני אימא ל3 ולמדתי את המקצוע כדי להיות עם הילדים ולטפח אותם, בשנתיים האחרונות לא עבדתי כי נשארתי עם שני הקטנים בחינוך ביתי.
היום הייתי בראיון והמנהלת ממש נאמה לי שאני חייבת סידור לילדים, שאם ילד חולה זה לא מקובל שלא אגיע ונשארים בבית ספר עד שלוש להדפיס דפים ולהכין מערכי שיעור ולעשות ישיבות. ובכלל, שזו עבודה של 27/7 (מה עם שבת??) ושאני חייבת להיות מחוייבת ב100%. עכשיו, אני יודעת שלוקחים עבודה הביתה, הייתי מורה בחטיבה שנה אחת ושם כשהיה צילצול הילדים היו מזנקים החוצה ביחד איתנו ושמתי את הילדים בלי צהרון בגן.
רציתי יסודי כי אני מתחברת יותר לגיל, אבל אם ככה היחס בכל בית ספר אז אני אוותר.
(לבית הספר הספציפי ממילא לא אלך, לא אהבתי את הגישה של המנהלת באופן כללי והיא אשכרה איימה עלי שלא תעביר אותי סטאג' תוך כדי ראיון עבודה..)
מה דעתכן?
דעתיבת 30
שלא בכל בי''ס זו הגישה.
אז תחפשי בי''ס עם גישה נוחה יותר.
בבי''ס של הבנות שלי בהחלט המורות לפעמים לא מגיעות כי יש להן ילד חולה.
זו דרישה משונה, מה בדיוק את אמורה לעשות עם הילד החולה?
מבחינת המנהלת, למצוא לו סידור שאיננו אני ולעבוד כרגילבלדרית
השאלה הראשונה ששאלה אותי בראיון היא בני כמה הילדים ומה אעשה אם יחלו. זה חוקי בכלל?
יש חוקי עבודה..ד.

אני חושב שעקרונית אפשר להגיש תלונה על דבר כזה.

 

 

כבר ננקטו צעדים נגד מנהלי עבודה שהתנו דברים כאלה.

לא יודעת אם זה חוקי- אותי שאלו את זה בכל ראיון עבודה44444
לא בהוראה בתחום אחר.
גישת המנהלת לא מקובלת.העני ממעש
מסכימה עם כל מה שכתבומבשרתת
יכול להיות שזו רק גישה של בי"ס ספציפי
רק חשוב לי לציין עוד נקודה, בלי קשר ךדבריפ ההזויים שהמנהלת ביקשב אבל זה נורא תלוי איזה מקצוע את מתכננת לקחת על עצמך..
אם זה חינוך כיתה אז זה דורש הרבה מאוד מאשר מורה מקצועית..
הייתי מעדיפה להיות מקצועיתבלדרית
לפחות בשנים הראשונות, אבל בתי הספר באיזור מחפשים בעיקר חינוך ביסודי.
אני מודעת לאינטנסיביות של הקשר עם ההורים והישיבות, אבל מחנכת כן יכולה לאסוף את הילד מהגן בשעה נורמלית לא?
אצלינו הרבה מורות שמות בצהרונים44444
גם אם רק לחלק מהשבוע.
יש גם את זמן הנסיעה.

זה בא אולי בין היתר כבומרנגהעני ממעש
ממורים שמרשים לעצמם להיעדר ביד קלה
בין היתר בהיותם מקבלים שכר בכל ימי המחלה
טעות ללמוד את המקצוע הזה מהסיבה שמניתגיל העצה
היום הוראה לא מאפשרת לאסוף את היךדים בסוף הגן ועוד ללא צהרון. ממש לא. אלא אם המשרה שלך ממש קטנה.
מורה שמלמדת ביסודי 21 שעות פרונטליות מחוייבת בעוד 8 שעות שהייה ופרטני.
29 שעות על 5 ימי עבודה לא מאפשר יציאה מוקדמת. יש המון מחוייבות.
אולי כדאי לך כבר עכשיו לעשות הסבה.
כי ברב המקומות יתנו לך הרגשה רעה על היעדרויות. ויסתכלו בביקורתיות.
ועוד דברגיל העצה
בתור מי שמראיינת מןרים חדשים- לא שואלת ישירות כזה דבר. ברור לי שמי שיש לב ילדים קטנים תעדר.
מה שחשוב לי זה לשמוע את הרצון ללמוד כל הזמן, האפשרות לזהות קשיים של תלמידים ולהצמיח אותם. יכולת של שיתוף פעולה.
מי שאני לא מזהה את הדברים האלה- לא עוברת מסך.
29 שעות אי אפשר לאסוף? אולי אם גרים ממש רחוקאור123456
ממוסדות החינוך.
8 עד 3 זה 7 שעות כפול 5 35 ועם עובדים בשישי אז בכלל..
אני עובדת 7.5 שעות ביום ומפזרת ואוספת...לא רואה שום בעיה.
המנהלת חוצפנית אין ספק!
פקקים בדרך בהחלט מאריכים את זמן ההגעה וזמן החזרהגיל העצה
במקום שאני גרה רב התושבים עובדים מח6ץ לישוב. יוצאים לפני 7 בבוקר מהבית.
נשמע שהיא מחפשת בלי צהרון.44444אחרונה
המנהלת לא בסדרבוקר אור
אבל אולי כדאי לשקול אם הולכים למקצוע הזה מנוחות אח שהוא באמת מתאים
יש בתי ספר עם גישה נוחה יותראורי8
תלוי כמובן במנהלת.
מתי נגמר הגן אצלכם?
השאלה כמה משרה תהיה לך? משרת אם מלאה היא 34 שעות ביסודי( חישוב השעות הוא לפי שעות מערכה לא שעות עגולות, כך שיוצא שברוב בתי הספר 8- 15:10 זה 8 שעות).
בדרך כלל לא יתנו לך משרה מלאה מייד בהתחלה, אז כנראה שזה פחות שעות. אולי אפשר לאסוף מהגן, אם אין לך נסיעה , אבל קחי בחשבון שכשבונים מערכת ישבצו אותך איפה שנח לבית הספר, גם שעות אחרונות. וגם ששעות השהיה מנוצלות לישיבות, וברוב בתי הספר יש יום ישיבות אחד, אחרי שהתלמידים הולכים הביתה.
רוב המורות , שאני מכירה משאירות בצהרון, אבל אולי אני לא מכירה מדגם מייצג, כי בעיר שלי הצהרון הוא חלק מהגן וכולן משאירות.
לגבי ימי מחלה, ברור שהגישה של המנהלת בעייתית מאוד, עבדתי פעם עם מנהלת כזו, לא מומלץ. אבל גם בבית ספר מאפשר מאוד, כדאי לחשב על עוד פתרון לילדים חולים ולא שבכל הימים שהם יהיו חולים , את תישארי.
זה עלול להיות הרבה, ואפילו במקום מאפשר מאוד, כמו בית הספר הנוכחי שלי, כדאי שיהיה גיבוי כלשהו, כי לפעמים זה כבר לא נעים לך, להעדר כ"כ הרבה.
בעלי ואני מתחלקים שוה בשוה בימי המחלה, גם הוא נשאר כשצריך. יש לנו ימים חופשיים בימים שונים , כדי לצמצם ימי מחלת ילדים.
באופן כללי , נראה לי שמאז שיש אופק חדש ועוז לתמורה עבודת ההוראה היא כבר פחות - עבודה נוחה לאמהות.
ממש לא תקיןשירוש16
היא לא יכולה להתנות את העבודה שלך במחויבות של 100%. יש לך משפחה ובעל והמחויבות הראשונה, אמצעית ואחרונה היא אליהם - לא לעבודה.

עבודה זה פרנסה - לא החיים עצמם.
את זה הבהרתי לבוס כבר בראיון והוא הסכים לחלוטין עם הגישה הזאת.

את צריכה למצוא מקום שתומך במי שאת- אמא ורעיה.
אחרת זה מלחמות אינסוף וקושי שלא נגמר.
דעה קצת שונהבוריס
ברור שמבחינת המנהלת היא רוצה אותך במשרה לא כדי שיהיה לך נח להוציא את הילדים אלא בשביל שתדפקי עבודה ותהיי שם.

זהלא חוקי לדרוש ממך לא להיות עם ילד חולה בבית (לפחות כשיש לך ימי מחלה לתת, לא סגור במה קורה אחרי)
לא בכל בית ספר זאת הגישהנפשי תערוג
למרות שב10 שנים האחרונות, מאז שנכנסו הרופרמות, זה הלך הרוח ברוב המקומות.
נדירים המקומות שמסיימים ב1 וחצי.
בדרך כלל גם אם כן, יש שעות שהיה, השתלמויות בית ספריות וכו'
תחפשי מקום עם מנהלת טובה.הוראה זה חשוב אבל לא בכל מחירהיום הוא היום
על פי חוק, זכותך לקחת ימי מחלה ומחלת ילד.לפניו ברננה!
עבדתי בבית ספר אחד שבו המנהלת עשתה פרצופים.
עכשיו אני עובדת בבית ספר שזה מתקבל בהבנה ובנורמליות. (כן יצא להם לומר לי שממש מבקשים שאמצא פתרון אחר כי הרבה צוות לא מגיע ביום מסויים, אבל כשהם מחוייבים אלי ובאים לקראתי גם לי יש רצון לבוא לקראתם.)

בקיצור - תחפשי מקום עם מנהל/ת שיש לו/ה גישה הגיונית נורמלית..
לא תוכלי למצוא עבודה בהוראה במשרה מלאה בלי צורך בצהרון124816
מאז עידן אופק חדש מורה אמורה להיות בב"יס 34 שש, בפועל זה קצת פחות כי מדובר בשיעורים לא בשעות של שישים דקות.
זה בלתי אפשרי להספיק לאסוף את הילדים בלי צהרון.
אם את עובדת במשרה חלקית ויש מנהלת שבאה לקראתך אולי תוכלי בלי צהרון לרוב הימים.
בכל אופן מבחינת יחס נשמע שתוכלי למצוא מקומות יותר טובים, ברוב בתי הספר ולפי החוק מורה יכול לקחת חופש למחלת ילד (יש הגבלה כמה ימים אפשר אז כדאי שיהיו גם פתרונות חלופיים).
הוצאת ילד מהמטפלתKipodik
סיפור קצת סבוך שעשיתי בו אין סוף טעויות ואני רק צריכה לפרוק. בתחילת החודש התחלנו לקחת את הקטנה (בכורה שלנו) למטפלת. אמא של חברה טובה. אישה שאני מכירה וחשבתי שאני יכולה לסמוך עליה. דיברנו בטלפון, נפגשתי איתה. היו כמה דברים שהיא אמרה שהציקו לי (לא דברים חמורים כמובן אבל דברים כמו ''אני לא אוהבת אנשים שמדברים יותר מדי'' בהתייחסות לאמא ששאלה על איך הבת שלה מתנהגת כי היה שינוי בבית) אבל חשבתי שאני סתם היסטרית ולחוצה וזה רק ניסוח לא מתאים והחלטתי לשים אצלה את הילדה. הקטנה התחילה לשבות מבקבוקים וניסינו להחזיר אותה לאט לאכול. הנחיתי את המטפלת שלא תנסה להאכיל אותה בכוח, להציע לה את הבקבוק ואם היא לא רוצה שתתקשר אליי ואצא מהעבודה (הבהרתי שמתחשבים בי ואין שום בעיה עם זה, ושאני לא לחוצה בכלל שהיא תאכל מבקבוק). למרות זאת, המטפלת בחרה להשתמש בכל מיני שיטות להאכיל את הקטנה גם כשהיא בכתה עד שהיא התחילה לבכות רק מלראות את הבקבוק. הגיע חג העצמאות והיו לי כמה ימים בבית לאפס את המערכת. החלפנו בקבוק (צבע שונה) הקטנה התחילה לאכול ממנו קצת והתקדמנו. ביום ראשון לקחתי אותה למטפלת, ליבנו את העניינים לפני כן, הסברתי לה שוב שאני לא מצפה ממנה שתאכיל אותה וזה בסדר אם לא. יצאתי משם בתחושה שהסברתי את עצמי הכי טוב שאני יכולה ומצד שני הייתה לי תחושה שלמטפלת אין ממש כוח וסבלנות לעניין וסימנתי לעצמי להתחיל לבדוק מטפלות אחרות. היא התקשרה אליי אחרי שעה שהילדה שם, לא הופתעתי, ואמרה שהיא לא מפסיקה לבכות (שמעתי את הצרחות ברקע). כמובן שמיהרתי ולקחתי את הילדה. כשבאתי המטפלת ישבה איתה וניסתה להאכיל אותה בירקות טחונים שהכנתי לה תוך כדי שהילדה בוכה (אין לי הסבר למה שתנסה להאכיל אותה כשהיא צורחת). הבנתי שאני לא משאירה אותה שם עוד שניה. מצד המטפלת, היא כבר כמה ימים לפני כן זרקה הערות חצי בצחוק חצי ברצינות בסגנון של: ''אם תבכי לי, אני מתפטרת''. וסיפורים על כל מיני ילדים אחרים שהיא הפסיקה לטפל בהם כי הם בכו המון או שהאמא שאלה יותר מדי שאלות (הציגה את זה כאילו האמהות היו בעייתיות). היא בעצמה ביום האחרון אמרה לי שהיא ניסתה מאוד אבל היא לא יכולה וכואב לה על הילדה. גם היא עצמה לא רצתה להמשיך את ההתקשרות. הרגשתי הקלה, ברור לי שלא מתאים, המטפלת גם לא בעניין, נגמר כאב הלב. יום אחרי שלחתי לה הודעה שהחלטנו סופית להוציא את הילדה מהטיפול שלה. היא שוב אמרה שהיא מצטערת ושהיא ניסתה ואי אפשר. אני גם אמרתי שאני מצטערת שלא הסתדר ושאלתי כמה אני אמורה לשלם לה. היא ענתה ב ''היא אצלי מתאריך כך וכך, תעשי את החישוב''.לא הבנתי מה החישוב, כי כשסגרנו על מחיר דיברנו על חודש שלם אז שאלתי בתמימות חישוב לפי מה?. ואז ענתה בכעס ''סגרנו על מחיר גלובלי, לא יודעת מה לומר לך''. לא ברור לי למה לא לענות בצורה ישירה מלכתחילה שאת מצפה למחיר מלא ומשם נמשיך.
כועסת על עצמי..שסמכתי ככה על בנאדם שאמור לטפל בילדה שלי ולא בחנתי יותר לעומק מעבר לזה שהיא אדם שאני מכירה ויודעת שלא יפגע בילדה במתכוון. הייתי צריכה לשאול יותר לגבי הסגנון שלה בטיפול. הייתי צריכה להיות יותר אסרטיבית באיך אני חושבת שצריך לטפל בעניין הסירוב לבקבוקים ובמה אני רוצה שייעשה, הייתי צריכה לחתום איתה על חוזה מסודר. והכי כואב, הייתי צריכה למנוע את זה מהבת שלי כי הרגשתי שאני לא שלמה עם זה ושכנעתי את עצמי שכן. וזהו..
לפחות הסוף טוב. יצאתי למסע חיפושים ובירורים ומצאתי מטפלת שאני מרגישה מעולה איתה. והפלא ופלא, הילדה לא בכתה אצלה לשניה (השארתי אותה אצלה לשעתיים היום, הסתגלות), הסכימה לאכול קצת מהבקבוק וגם חייכה אליה כשהגעתי לקחת אותה. מקווה שימשיך ככה.
נשמעת לי מטפלת בעייתיתאמאל'ה23
נראה לי שעשית כל מה שיכולתחילזון 123

טוב שהוצאת אותה
תשלמי לה על התקופה שהיא היתה אצלה
וזהו שימי את זה מאחורייך
מקווה בשבילך שבמקום החדש יהיה לה יותר טוב

תודה, גם אניKipodik
טוב שזה מאחורייךבת הרים
גם אני הוצאתי ילד מהמטפלתסמיילי12
אחרי תקופה יחסית ארוכה.
היא פתאום פתחה עליו בצורה נוראית.
שילמתי לה יחסי לפי מה שמגיע לה.
אז מה אם סיכמתן גלובלי. חלק מההסכם גם שתטפל בילדה כמו זצריך.
מבינה את התחושות. לא פשוט בכלל.
מקווה שמצאת לו מקום מושלםKipodikאחרונה
מקומם.מזמור לאל ידי
אמנם אנחנו קצת פגומים, אבל בחיים האמיתיים אנחנו משתדלים להיות האבות הכי מעורבים ודואגים שיכולים להיות לילדים שלנו!
לכן כל אחד מאיתנו (גברים ונשים כאחד) חייב לקרוא את מה שכתב Liron Hai Nativ ולעשות הכל כדי שהאפליה הזאת תיפסק.
(וכן, אנחנו יודעים שיש גם לא מעט אפליות מגדריות הפוכות וגם הן כמובן צריכות להיפסק).

————

אפליה מגדרית 2021

בחמישי האחרון קיבלתי טלפון מרגש ממשרד העבודה והרווחה בעניין רישום ביתנו הקטנה למעון לספטמבר (התרגשתי כאילו נלי שלי עולה כבר לכיתה א׳).

כול כך שמחתי שככל הנראה נקבל את האופציה הראשונה שבחרנו ואז הנציגה אומרת לי ״ אוי אני מצטערת הייתי בטוחה שהתקשרתי לאמא אני כבר אצור איתה קשר״.

אז אמרתי לה ״אבל את כבר מדברת איתי וזה מעון ששנינו מן הסתם הסכמנו עליו אז תגידי לי מה את צריכה ונסדיר את עניין ההרשמה שחלילה לא נפספס את ההזדמנות״ ואז הגברת טוענת בפניי:
״מצטערת אדוני זה לא אפשרי שאתה תרשום את הילדה שלך כבר הסברתי לך שהתקשרתי אליך בטעות. רק אם התינוקת יכולה לבצע את ההרשמה״.

לקחתי נשימה עמוקה כי בלי שידעה היא לחצה לי על נקודה רגישה וטענתי בפניה: ״אני לא מבין את ההתנהלות הרי לילדה יש שני הורים שעדיין נשואים ובעלי זכויות שוות ,וטפסים גם אני יודע למלא ,עובדה שהתקשרת.ואגב תתפלאי גברתי לשמוע שחוץ מהעובדה שאני מתפרנס ומפרנס אני גם מחתל , מקלח,מרדים,מכבס,מאכיל ,מטייל ,עוקב אחרי זמן ערות ושינה ,מקפיד על בייבי יוגה .אפילו בזמנו רשמתי לבד את נלי שלנו לקופת חולים וגם לקחתי אותה בעצמי לצילום פרקי ירכיים. אני גם מצליח לעשות כמה פעולות במקביל.ונלי (שזה שם שאני הצעתי ברשימות ושנינו אהבנו) בכלל מבסוטה. אפילו שהיא רק בת 5 חודשים היא כבר יודעת להראות שטוב לה ״.

״אני מבינה״ ענתה לי באופן מונטוני ״תמתין״.

המתנתי על הקו וחשבתי לעצמי ״לפחות יש עם מי לדבר .כול הכבוד לה .איזה מזל שלא ניתקה לי ישר בפרצוף, ואז באמצע מחשבה 22 היא חוזרת אליי ואומרת:
״בדקתי אדוני זה לא אפשרי רק אם התינוקת יכולה לרשום את הילדה שלך״ .

הפעם כבר לא לקחתי נשימה אלא ישר התקוממתי ״זאת אפליה, חוצפה ,החלטה מנותקת ואני דורש שמעכשיו ובעתיד תהיה שקיפות מלאה בעניין נלי שאגב היא לא רק שלי היא גם שלי״.

ואז סיכמה את זה במשפט ״ מצטערת מהרגע הזה כול המידע חסוי רק אם התינוקת שלך תקבל מידע ותתעדכן מולה בהצלחה ״

באמת משרד העבודה והרווחה?? אתם אשכרה נותנים יד וחותמת שלאבות נשואים, פרודים או גרושים אין זכויות??
שלא לדבר על קהילת הלהט״ב שאתם והמדינה מפלים יום יום.

אתם אשכרה התקשרתם אליי בטעות רק כי ״לירון״ זה שם גם של בנות וברגע שגילתם שאני גבר וגרוע מכך האבא אז שם זה נגמר??

אז אכן עשיתם טעות ואם נראה לכם שתזרקו אותי בטלפון התבלבלתם.
אני דורש שנציגה או נציג מטעמכם ( בהנחה שאתם מעסיקים גם גברים במחלקת רישום מעונות) יצרו איתי קשר לתקן את העוולה כי אם נראה לכם שזה יעבור מבחינתי לסדר היום אז שוב טעיתם.

נ.ב
כבר שנים שלא רק אמא היא לביאה ,אבא הוא גם אריה.

אשמח לשיתופים וחיבורים ואולי יחד נצליח להוכיח שכולנו שווים


צודק לגמרי. פשוט מצב הזוי.ספק


זו לא גזענות חשוכה מצידה, להחליט מגדר לפי קול??העני ממעש
מקסי וחשוב כלכךנושבת באוויר!
לא יאומן... משוגעים. מקוה שמישהו יתלונן שם..ד.

הם עובדים לפי דעת הקהל.

 

 

מוזר ביותר5+
בדר"כ המצב הפוך. למשל בבית חולים רושמים את שם האב על צמיד יד של הילד. הזוי ביותר. הייתי עם הבן שלי במשך כמה ימים בבי"ח, כל פעם לפני מתן תרופה או טיפול בודקים את הצמיד, מה שם האב? סליחה ? אני פה איתו, אמא שלו, מה הקשר אבא עכשיו? זה הנוהל.
אותו דבר במשך שנים כל מקום שרציתי להרשם שואלים אותי מה שם אבא שלי, גם בת.ז. כאילו אמא זה לא רלוונטי.
אז כנראה של כל צד שם לב רק לקיפוח של עצמוחושבת בקופסא

אבא ישים לב לקיפוח של אבות כי אלו הבעיות שהוא מתמודד איתן ואמא תשים לב לקיפול של אימהות כי עם זה היא מתמודדת.

לא שלא צריך לטפל בבעיות האלו, אבל אני חושבת שזה מוכיח שאין איזו כוונה  פמיניסטית\ שוביניסטית\ זדונית מאחורי האפליות האלו, סתם בירוקרטיה דפוקה שמנותקת מהמציאות.

בכל זאת, יש הבדלד.

בין דבר שהוא אמצעי טכני של ניהול, זיהוי,

 

לבין לא להסכים למסור מידע אלא לאחד מן ההורים סיסטמטית.

 

 

האמצעי הטכני זה ענין עתיק, שבא לוודא מי הילד, אז מלבד שם משפחה כתוב גם שם האב.

בבית יולדות רושמים כמובן את שם האם על הצמיד של התינוק..

 

מוזר מה שאתה כותב...בעלי תמיד עושה את כל הרישום של הילדיםרות כ1
אוי נו באמתאמאשוני
משרד העבודה והרווחה דואג שנשים יוכלו לצאת לעבוד, בשביל זה מפנים אליו תקציבים.
על זה הוא מסבסד את ההשתתפות במעון.
פרט בירוקרטי כזה או אחר זה לא האישיו
אלא מהות הקשר בין התינוק לבין משרד העבודה שעובר דרך התעסוקה של האמא.
מול המעון שני ההורים יכולים להתנהל אותו דבר בדיוק.
מול משרד העבודה והרווחה- לא, ובצדק.
למה שהאבא לא יוכל להתנהל מול משרד העבודה?נפשי תערוג
לא הבנתי את הצדק שלך?
כי הסבסוד הוא עבור האמאאמאשוני
לפי דרך החשיבה שלךנפשי תערוג
אם יש מישהו נכה, בת הזוג שלו לא יכולה לעזור לו לקבל את הזכאות שלו בהתנהלות מול ביטוח לאומי
אם היא לא האפוטרופוס שלו, אז נכוןאמאשוניאחרונה
למה זה מפתיע?
קרה לי גם לצערינפשי תערוג
מה?שירוש16
מוזר..
בעלי הוא זה שמנהל את כל הרישום של הילד ומעולם לא נתקל בבעיה כלשהי.

באמת מעניין מה שאתה אומר.
הילדים סובלים מעקיצות יתושים. מה אפשר לעשות???תהללי
אין לנו אפשרות להשאיר חלונות פתוחים בבית בלילה, ולכן המכשירים עם הריח שדוחה יתושים לא רלוונטיים בשבילנו, מה גם שאנו מעדיפים משהו טבעי ולא מסוכן.
שמן ציטרונלה ניסינו וגם מריחת תכשירים על הגוף, שגם זה לא בריא כל כך, אך למרות הכל היתושים חוגגים...
המכשיר עם הפסים של האור הכחול ממש לא עוזר.
אז אנא שתפו אותי אם יש משהו שבאמת עוזר.
משהי פעם אמרה לי לשים לילד בושםיעל 34
בידים, וזה דוחה יתושים
אצלי זה עזר
אפשר גם לשים כמה טיפות של לבנדרפאף
על הידיים, צוואר, רגליים...זה מרחיק יתושים
יש לכם רשתות בחלונות?נפשי תערוג
אם כן, זה הדבר שהכי עוזר
מאווררספק

יתושים מתקשים מאוד לעוף כשיש מאוורר בחדר. 

כוס עם חומץ בחדרבת 30
אצלינו עוזר מאוד.

ואם אתם גרים בבית עם חצר- אז פעם בשבועיים לרסס עם תרסיס נגד יתושים את כל המקומות שיש בהם אדמה לחה (עציצים, מקומות שמשקים, המקום שבו יוצאים המים מהמזגן וכד')
וחוצמזה, לפני שהולכים לישון לחפש יתושים ולהרוג אותם...
תודה לכולם! בסוף הכי עזר..תהללי
שדיברתי עם העירייה והם שלחו מייד מדביר שמצא מקור עם מים שככל הנאה היה מקור להתרבות היתושים. הוא הדביר שם כמובן. תוך ימים ספורים היה הבדל עצום ב"ה.
מדבקות נגד יתושיםשירוש16אחרונה
לסגור את כל החלונות בבית משקיעה.
לנקות את הבית, ספונג'ה, וכו. אפשר לעשות ריסוס ביתי של K300 נגד חרקים ויתושים/מעופפים.
כסא לרכב לגיל שנה... אשמח מאוד להמלצות...מבט קדימה

אין לי עניין שיהיה מגיל שנה, יש לי אחלה סלקל עם תושבת.

רוצה שלא יתפוס הרבה מקום ברכב ולא להתפשר על בטיחות....

(כן מהסוג שמחברים לשילדה של הרכב)

היום כמעט כל הכיסאות הם עם איזו-פיקס (מתחבר לשלדה של הרכב).ספקאחרונה

בד"כ, הכיסאות היותר בטיחותיים הם יותר מאסיביים - אבל יש כיסאות שהם בטיחותיים דיים ויחסית קטנים. 

פשוט קני מאחת החברות שנחשבות טובות (צ'יקו, evenflow או גרקו). 

 

את יכולה למצוא דירוגים שונים באינטרנט. למשל, זה: 

כסאות בטיחות מומלצים בשנת 2020 | חבילות לידה ומוצרי תינוקות - בייבילאב

היישרה מירושלים

אני שרה בת 15 מירושלים (בדוי השם והעיר..) ואני עדיין לא גמולה ומרטיבה בלילות את האמת שעכשיו זה נרגע.. ובכללי אני מרגישה שזה לפי תקופות אצלי.. כרגע אני כבר שלושה שבועות (!!) בלי להרטיב שזה די נדיר אצלי! היה יוצא לי שפשוט 4-5 לילות ברצף הייתי מרטיבה, וזה כלכך כלכך לא נעיםםם.. פשוט הייתי בוכה.. ההורים גם לא לגמרי מבינים.. חושבים שזו באשמתי- וזה לא!! אני הכי בעולם רוצה לפתור אתזה! ולא יודעת איך! אני כלכך חוששת כשאני ישנה אצל חברות, מתפללת לה' שלא יקרה כלוםם וב"ה לא קרה.. אבל באמת שזה אחד הדברים המלחיצים ואני באמת באמת לא יודעת מה לעשות ועד מתי זה ימשיך.. תנו עצות!

זה לא "באשמתך", כמובן.ד.

ואם את רואה שאת מצליחה כבר שלושה שבועות - סימן טוב. סימן שזה אפשרי.

 

העיקר לדעתי, להיות מאד רגועה. לא להילחץ מזה כלל. זה יעבור.

 

אל תשתי שעתיים לפני השינה. תתפני קודם. ואל תחשבי על זה. רק תחליטי בלב חזק, שאם תרגישי אפילו צורך קטן, לא תתעצלי וישר תרוצי לשירותים. זה יהיה לך באיזשהו מקום בראש...

 

העיקר ממש ברגיעה. המחשבה כל הזמן ש"אולי יקרה", היא בעצמה לא טובה לענין.

אין לי כלכך עצות לתת.נושבת באוויר!
רק לומר שאת באמת לא אשמה ואת גם לא היחידה שזה קורה לה זה קורה לעוד הרבה ילדים ואת ואמיצה שאת מתייעצת. אני שמחה בשבילך שזה לא קרה הרבה זמן ומקווה שימשיך ככה
אני יודעת שילדים רבים מדווחים שפתאום ביום בהיר אחד זה הפסיק לקראת.
אחיינים שלי היו מפספסים עד מאוחר ממש. שניהם לדעתי עד גיל 11. וזה עבר להם
מרפאה של ד''ר שגיאשלומיץאחרונה
עם מכשיר פיפימון. מקבלים החזר על רוב הסכום מקופת חולים.תבדקי אם מתאים לך.בהצלחה! וברור שזה לא באשמתך!
לא מסוגלת לעשות לו חלקהShani_ta
אז הילד שלי כבר בן למעלה מ-3, ואני כל הזמן דוחה את התספורת ונאחזת בתירוצים כאלה ואחרים. יש לו תלתלים בלונדיניים יפים, אבל הוא כבר גדול (קיוויתי שעד התספורת שלו אהיה בהריון או שיהיה לנו עוד תינוק, אבל לה׳ תכניות משלו)
אני אתפרק בתספורת.. איך אני הולכת לעשות את זה? איך אני הולכת להפוך את התינוק שלי לילד?
תעשי כמוני..*אשתו של בעלי*
כל היומולדת שלו פשוט עמדתי בצד ובכיתי...
היה לי קשה לקבל את זה!!
עד שהתרגלתי...
אני לא מבין מי אמר שחייבים לעשות חאלקה?ספק

זה בסה"כ מנהג - ולא מאוד מבוסס. (היו גם רבנים שהתנגדו למנהג הזה). 

 

את לא מרגישה מוכנה לספר אותו? אל תספרי אותו. 

פשוט וקל. 

 

יש לי תיאוריה שכל ענין החאלקה התחיל אצל הורים שלילדים שלהם היה שיער ליפה... אני כל הזמן אומר לאשתי שהבן הגדול שלנו יחליט אם הוא רוצה להסתפר או לא כשהוא יגיע לגיל 18... 

חח.... מובן לגמרי..ד.

[גם אני בזמנו דחיתי את ה"גזירה"....]

 

יש אימהות שהבעיה אצלן הפוכה. קשה להן לחכות עד גיל 3, לסרק כמו אצל בנות..

הקושי ממש מובןאורי8
עבר עריכה על ידי אורי8 בתאריך כ"ז באייר תשפ"א 12:42
עשינו חלאקה לבן הקטן לא מזמן, וזהו אין לי עןד תינוק אחריו... וזה צבט בלב.
אבל אני חושבת שזה טוב בשבילו, הוא צריך כבר להפך לילד, להרגיש בוגר.
וגם שאנחנו ההורים ניתן לו יחס של בוגר( והמראה של הילד משנה משהו גם ביחס שלנו).
לא בריא להשאיר אותו תינוק בגלל הצורך שלנו בתינוק.
ואני ממש אומרת את זה כל יום לעצמי, כי כשאין תינוק שקטן יותר מהילד, הנטיה האוטומטית היא להשאיר אותו תינוק, וזה לא טוב לו, טוב לו להרגיש גדול, בוגר, לקבל יחס של גדול.
נראה ליבת 30אחרונה
שהוא יהיה התינוק שלך גם אחרי החלאקה. תמיד הילד הקטן בבית הוא קצת התינוק.
ובכל אופן, דחיית התספורת לא תדחה את הגדילה וההתבגרות של הילד...
תכני לימוד תורנייםד.

למי שמעונין - 

 

ספר מקוון (220 עמ') של "לימוד הורים וילדים" - תכנים של נושאים תורניים וחגים. מתאים ישירות מגן חובה עד כיתה ג' בערך. ובהתאמה, גם לפני ואחרי.

מנוקד, כולל חידות חזרה וכו'.

 

החלטנו - אחרי זמן רב שזה היה מוצע "לרכישה" מקוונת - לשלוח חינם למעוניינים, סתם כדי לזכות את הרבים.. (לשימוש אישי או בחינוך, לא מסחרי..). טוב להורים, לילדים, למורים, גננות...

 

דוגמה מתכנית "שמירת הלשון" מצורפת בקישור שכאן:

 

שמירת הלשון - חינוך תורני בדרך חיובית

 

מי שמעונין/ת, יכול לפנות אלי, ואשלח בקובץ מצורף לשיחא"ש או בדוא"ל, לפי מה שנוח.

 

ברכה והצלחה..

 

 

הועבר כבר בקובץ מצורף לשיחא"ש לכמה שביקשו..ד.

מי שעוד מעונין - בכבוד ובשמחה...

עוקבתאמאל'ה23
אם יש לך ענין - אמרי ואעביר גם לך..ד.


אשמח!דגן ותירוש
יישר כוח
שלחתי לך בשיחא"ש.. בהצלחהד.


זה יפהפה!!אהבת ישראל!!
אשמח גם אם עדיין רלוונטי (:
רלוונטי לגמרי... אין "הגבלת זמן".. אשלחד.


אני אשמח..בוקר אור
העברתי גם אלייך בשיחא"שד.אחרונה


ילד בן שנתיים שלא מדבר - לא מצרף צירופיםאמא35
אודה לשיתוף מניסיונכן-
האם ילדיכם צירפו צירופים או בנו משפטים בגיל שנתיים?
ילדי בן שנתיים ורק מדבר מילים.
נאמר לי על ידי קתינאית שזה עיכוב שפתי. אני פונה לטיפול אצל קלינאית במקביל.
האם תוכלו לתרום לי מניסיונכן או לעודד אותי? אני מאוד מוטרדת מהעניין ובקושי חושבת על משהו אחר חוץ מזה.
אצלי 2 הגדולים לא אמרו יןתר מאבא אמא ומיםאור123456
עד גיל שנתיים ושלוש.
ופתאום תוך חודש דיברו הכל..
הייתי צעירה ותמימה מידי כדי ךהלחץ..
מה שחשוב זה ההבנה שלהם
ב"ה אבל לא אצל כולם זה ככהבוקר אור
ולפותחת-טוב שאת עובדת עם קלינאית תקשורת, ככל שתעבדו על הנושא יותר מוקדם זה פחות יתקע אותו, אבל אין סיבה שלא יתקדם
בהצלחה!
ברור ..רק התכוונתי שאים מה להלחץ הרבה ילדיםאור123456
מתחילים לדבר מאוחר ולהתחיל טיפול כמובן לא מזיק
זה פשוט לא נכוןספקאחרונה

יש ילדים אוטיסטים שמבינים הכל - והם גם יכולים להיות מאוד חכמים - והם פשוט לא מתקשרים. 

לא רק ההבנה חשובה. 

אני לא אשת מקצוע אבלנירה22
היכולת לחבר מילים לצמדים ומשפטים אמורה להתחיל בגיל שנתיים. כך שאם הוא ממש בן שנתיים אז אין שום סיבה להילחץ, לכל אחד יש את הקצב שלו. אם הוא כבר כמה חודשים אחרי-כן כדאי להתחיל, לפחות לקבוע תור, אבל בלי לחץ!
תודה! מתי שלך החלו לצרף? את זוכרת?אמא35
לא זוכרתנירה22
השאלה מה ה אומר צרופיםחילזון 123

שלי בן שנתיים וחודשיים ורק לא מזמן התחיל להגיד "לא אמא", "די אמא" וכאלה דברים
חוץ מזה הוא ממלמל הרבה ואומר כל מני דברים שאנחנו מבינים +-
אבל זה לא ממש משפטים ברורים ומסודרים וברורים
לא מרגישה שזה איזה עיכוב מטורף

ממה שאמרו לי- צירופים:אמא35
צריכים להגיד
עוד מים
רוצה לשתות
(די אמא זה גם צירוף).
אפשר לשאול שאלה?ה-מיוחד

למה זה מטריד אותך? 

אין לי הרבה ניסיון אבל הילדה שלי (אמנם היא דו לשונית) לא בדקתי אבל אני בטוח שבגיל שנתיים היא לא צירפה משפטים. 

למה הלחץ לבדוק את הילד לפי שעון חול מה הוא עושה בכל גיל?

הוא ילד בסדר? מגיב, מתקשר, מתנהג כמו ילד? אני לא הייתי נלחץ כ"כ מהר.

 

לא רק בלדבר. גם בללכת, לזחול וכד' אני לא ממהר להסיק מסקנות. אני חושב שסבלנות ורוגע זו מילת המפתח. 

 

ילד דו לשוני זה אחרתאני10

הם יכולים להתחיל לדבר גם בגיל 3.. 

 

לילד ששומע ומדבר שפה אחת זה יכול להיות קצת מאוחר ושווה לזהות אם יש בעיה בשלב מוקדם מספיק כדי לטפל בה כמו שצריך לפני שהיא מתפתחת. 

ברור שזה יטריד אותהקל"ת
היא אמא וכל אמא (וגם אבא) לגיטימי שתדאג ותעקוב אחר ההתפתחות של ילדיה.
גם אם הילד סה"כ בסדר כמו שאתה אומר- מתקשר ומגיב, יש מה שנקרא התפתחות שפתית. ישנם ילדים עם מעט עיכוב שפתי (בהשוואה לנורמות התפתחות שפתית תקינה, לדוגמה בגיל שנתיים אנו מצפים שילד כבר יצרף) ועם קצת טיפולי שפה הם מהר מאד יפתחו שפה ויצמצמו את הפער.
זה לא אומר שכל הילדים זה ככהה-מיוחד

יש ילד מתחיל בית שנה ועשר ויש ילד בין שנתיים וחודשיים. לא כולם אותו דבר.

 

צריך לשים לב אבל לא להיות בלחץ עם טיימר אם הילד\ה עומדים או לא בקצב. 

לא לחץקל"ת
דיברתי סה"כ על ערנות ומודעות, לא לחץ
כן. רק שביל שנתיים זה די הגבול העליון לצירופיםאורוש3
בין שנה וחצי לשנתיים. אז ילד שבן שנתיים ועוד לא מצרך בהחלט מצדיק בדיקה וטיפול. בטח שהוא יכול לצמצם את הפער והכל יהיה בסדר. אבל כן יש כאלה שיזדקקו לעזרה. והתהליך עד הגעה לטיפול אורך כמה חודשים. אז כן, לפנות אם צריך. מקסימום אם הכל יסתדר עד ההגעה לטיפול לא חייבים ללכת...
לפותחת- פנית לטיפול. עשית מעולה. בע''ה הוא יתקדם! תראי את הטוב שבו. אהבה וכיף. בלי לחץ.
עניתי בפרטיהיום הוא היום
איני ״מומחה״...בן-גרא
בגיל שנתיים יש ילדים רבים שמצליחים לצרף משפטים.. אך לדעתי וניסיוני אין לדאוג יותר מדי... עדיין...

כיהודי הייתי מציע לקרא ולצטט את תפילת חנה מדי יום..
בעיני זה ממש לא בעייתישירה515
אני מטפלת במעון. יש ילדים שמדברים מאוחר.
ללכת לקלינאית תקשורת זה מצויין, בתנאי שזה לא מלחיץ אותך. אם הוא מצליח להפיק מילים, ובאופן כללי מבין עניין, אין סיבה שלא יתחיל לדבר במשפטים במהלך החודשים הקרובים. מה שהכי יקדם אותו זה האמון שלך שהוא מסוגל ושזה יקרה בזמן שמתאים לו.
ראיתי ילדים שהדיבור שלהם התפתח מאוד אחרי גיל שנתיים.
חושבת שאצל בנים זה נפוץ יותר (אני אמא ל6, וכל הבנות שלי דיברו מוקדם יותר מהבנים. אחיין שלי בן שנתיים ו3 חודשים, רק עכשיו מתחיל ממש לדבר)
הכי חשוב בשלב הזהבבוקר חסדך
שתקבלי הדרכה בעצמך איך לפתח את השפה של הילד, יש הרבה דברים שאת יכולה לעשות. למעשה, דברים שכל אמא יכולה לעשות גם כשאין עיכוב.

למשל במקלחת לשתף אותו כמה שיותר.. לשאול אותו איזה איבר את שוטפת לו עכשיו. אפשר לעשות את זה במשחק.
את יכולה גם באמצע לסגור לו את המים כשהוא עוד עם הסבון ולחכות לתגובה שלו (את יכולה גם לעזור לו קצת ולתווך לו את התגובה)

יש גם המון ספרים שמשתפים את הילד תוך כדי הסיפור.

שתפי אותו בפירוק הקניות- מה שייך למה, בקשי ממנו עזרה

בקיצור, אם את בקשר עם קלינאית בקשי ממנה רעיונות לבינתיים.

בהצלחה רבה
לעשות בדיקת שמיעהלירוש
מניסיון, לקחת לבדיקת שמיעה.
גם הבת שלי הייתה ככה, ולבסוף התברר שהיו נוזלים באוזניים, שהקשו על השמיעה ומימלא זה משליך על הדיבור. רק לאחר ניתוח כפתורים, שבעצם מנקזים את הנוזלים, היא התחילה לדבר יפה.
בד"כ לפני שמתחילים טיפול אצל קלינאית, מחייבים לעשות בדיקת שמיעה
מניסיון אישי.... לא להילחץ, ובטח לא להלחיץפשוט אחד

מניסיון עם ילדיי, בכל פעם שבאתי לקופ"ח, קיבלתי "על הראש" מהאחות [והרופאות בהמשך]:

למה הילד/ה רזים ? למה הם קטנים ? כמה מילים התווספו ? הם חברותיים ? ועוד שאלות שהתשובה הייתה קבועה מצידי. הם שמחים ועירניים ומודעים לסביבה, ואני לא לחוץ.   ב"ה כולם התקדמו יפה מאוד [נו טוב, למעט במקרה שנדרש ניתוח שקדים].

 

רק רופאה אחת הייתה אמיתית איתנו ואמרה: אם הילד צוחק וקופץ ושמח, לא מפריע לי המשקל שלו. ובטח לא שאר הדברים שאינם לפי הספר.

 

אז בהצלחה, בסוף כולם מדברים ! ומדברים ...

אין מה לדאוגאבא של שבת

אנחנו הורים ל9 בלי עין הרע, הקטן שלנו כמעט בן שנתיים בקושי אומר אבא ואמא. הפסקנו להתרגש מהפחדות כאלה. לא לקחת את זה יותר מדי ברצינות. בכל זאת גם קלינאי תקשורת צריך להתפרנס.. לרב הילדים שלנו היו את הבעיה הזו. היום אנחנו רק רוצים שהם קצת ישתקו. בהצלחה בכל. רק נחת.

איזה זלזול...קל"ת
לא מזלזל... אבל -פשוט אחד

גיל שנתיים בסך הכל ! אצלנו אחת דיברה בגיל שנה וחצי שותף, והאחרים בגיל שנתיים פלוס.

אני לא מדבר על "בעיות שפתיות" - או גמגום וכד', אלא על חוסר במילים או אי חיבור צמדים. ועל זה אמרתי, כמו גם האחרים והאחרות, שלא צריך להלחץ ובטח לא להלחיץ את ההורים... שגם ככה לא חסרים להם לחצים אחרים

אני קצת מהתחוםקל"ת
וחוסר במילים או אי חיבור צמדים נכלל תחת "בעיות שפתיות" כמו שקראת לזה.
אני לא אומרת להילחץ ולהלחיץ אבל זה שלחלק מההורים פה יש ילדים שהתחילו לדבר בגיל מאוחר וסגרו מהר את הפער לבד ,לא אומר שכולם כך, יש ילדים שצריכים יותר חשיפה וזה לא בושה לקבל סדרה של טיפולים שתעזור להם.
לפנות לאבחון בגיל הזה זה לא מזיק ולדעתי זה לא נקרא לחץ אלא רק שימת לב.
מסכים בהחלט !פשוט אחד

והבנתי לפי ה"שם" שאת מהתחום.

לסיכום : לא להלחיץ, ולא להילחץ.  זה יגיע בעז"ה.   נקודה.

 

אך בד בבד,  לשים לב למקור הקושי [כמה אחים יש בבית ?, שפה לא מדוייקת, אוצר מילים חסר, החלפת אותיות וכדו'].

לא להלחץ. אבל כן להיות אחראיםיש תקוה
לכל המרגיעים בעלי הכוונות הטובות
איך אתם יכולים לדעת על סמך שאלה אחת שהכל בסדר?
אם הייתי שואלת האם זה נורמלי שליד בן חצי שנה יש חום גבוה, לא הייתם עונים ישר שאין מה לדאוג וגם לכם זה היה.
תלוי עד כמה החום גבוה? כמה זמן זה נמשך? האם יש עוד תסמינים וכו'
כי אולי החום הגבוה הוא כלום ויעבור לבד
ואולי הוא תסמין של משהו שחייבים לטפל בו.
אז נכון שתקשורת זה לא חיים ומוות אבל זה בהחלט איכות חיים.
ויש הרבה שאלות נוספות לשאול כדי לדעת אם אצל ילד מסוים תופעה מסוימת מצריכה טיפול או לא
לכן טוב מאד שאת פונה לטיפול. קלינאית התקשורת בע"ה תדע לשאול את השאלות הנכונות ולתת את ההדרכה הכי נכונה ומדוייקת בע"ה.
וזה נכון שקלינאיות תקשורת כמו כל אחד צריכות להתפרנס.
אבל לצערי יש הרבה יותר ילדים שמחכים לטיפול קלינאית מאשר קלינאיות שמחפשות מטופלים
מכיר הכלמישהו כל שהוא
ילד אחד סוגר את הפער לבד
השני אחרי קלינאית הוא סגר את הפער
אחר , ניתוח כפתורים עזר לו
השלישי אובחן באוטיזם

חשוב לעקוב ולבדוק בשביל זה יש אנשי מקצוע
עדיף לפנות לטיפול לפני גיל 3 כי יש יותר החזריםפרח כתום
כל אחד והקצב שלואמאל'ה23
את יודעת אני מכירה מישהי שלא דיברה עד גיל 4 והיום היא מדברת בלי הפסקה
ואני מכיר ילד שלא דיבר עד גיל 4מישהו כל שהוא
וגם בגיל 20 לא מדבר

בשביל לבדוק דברים כאלו יש אנשי מקצוע

גם הבן שלי היה ככה ובסוף היה לו נוזלים באוזנייםנאטלולה
אחרי שטיפלנו ראינו תוצאות תוך ימים!!!! הוא התחיל לשמוע טוב ולתקשר עם הסביבה . היום הוא בן שנתיים וחצי אני רק במעקב שלא יחזרו לו הנוזלים.
שיהיה בהצלחה🙂
כל הכבוד על העירנות ועל הטיפול.ונסי
בקשי הפניה לרופא התפתחותיספק

אין אדם אחד בכל השרשור הזה שיכול לדעת באמת מה קורה עם הילד שלך על סמך מה שכתבת. 

גם בהתפתחות הילד, ירצו לפגוש את הילד כדי לאבחן אותו - ויותר מפעם אחת. 

 

הכל יכול להיות:

נוזלים באזניים או אפילו שעווה שמונעים ממנו לשמוע כמו שצריך, לקות שמיה שמונעת ממנו לשמוע תדרים מסוימים, עיכוב שפתי מסיבה כלשהי ואפילו אוטיזם. 

 

כל אחד כותב כאן מהניסיון האישי שלו אבל הוא לא באמת יודע מה המצב של הילד שלך ואין לו שום דרך לדעת את זה. 

לכן, הכי נכון זה ללכת על בטוח - לבקש הפניה להתפתחות הילד. 

אם אין בעיה, הם יגידו לך את זה והכל יופי טופי. 

אם יש בעיה, כדאי להתחיל לטפל בה כמה שיותר מוקדם. 

את גם תצטרכי לעבור את כל הבירוקרטיה כדי לרשום אותו לגן מתאים במידה ויש צורך וכו'. 

אגב, גם מהבחינה הכספית (תגמולי ביטוח לאומי, למשל, במידה ותהיה זכאות לכך) - כדאי לפנות להתפתחות הילד כמה שיותר מוקדם. 

 

בקיצור, אל תלחצי. יכול להיות שזה שום דבר. 

עדיין, לכי לאנשי מקצוע - נזק, לא ייגרם מזה. 

איפה קונים טייץ תחרה לילדות בגיל 10-12 בירושלים?אמת ושלום


ילדה בת 3 וחצי שנוגעת הרבה בטוסיק כבר למעלה משנה. מה עושים?תהללי
היא כבר ממש מכורה לזה כמו מציצת אצבע, ולא יכולה להרדם בלי זה. גם בגן, בשעת המפגש ועוד, היא נוגעת שם.
(עם היד השנייה, אגב, היא מוצצת אצבע...)
מה עושים?
למי פונים?
האם יש אישמקצוע שיכול לטפל בעניין?
בדקתם אם יש לה תולעים?!*אשתו של בעלי*
הנגיעה היא בחלק הקדמי. לא איפה שיש תולעים...תהללי
ברור שזה לא תולעים. זה כבר למעלה משנה. ממש התמכרות!
אצל בנות לפעמים התולעים שם וזה מגרד נוראבת 30
רק שתדעי, גם אם זה לא תולעים
אם יש לה טוסיק בחלק הקדמי, כדאי לרוץ לרופאפשוט אני..
😅🤣😂תהלליאחרונה
תקשרו את החצאית תמנעו גישה לשםהעני ממעש
גם זה כבר ניסינותהללי
כשהיא הייתה בגיל שנתיים וקצת, שמנו לה פיג'מת אוברול עם רוכסן, ועל זה חצאית, אבל היא הצליחה להגיע למרות הכל... היא ממש לא מוכנה לוותר. עושה דווקא
משחה שם, כדוגמת 'מרה' לאצבע? רופא?העני ממעש
תשלחו אותה למקום פרטירינת 29
אל תתרגשו מזה יותר מדי ותגידו לה שזה לא מקובל לגעת שם בציבור, רק בחדר שלה למשל.
וכדאי שהיא תדע שטוסיק זה איבר אחד והמקום שהיא נוגעת בו זה כנראה איבר אחר.
כשאת אומרת נוגעת בטוסיק בחלק הקדמישחרית*
את מתכוונת שהיא נוגעת בפות? (איבר המין הנשי)?
כי אם כן, זה נורמלי לגמרי ותואם גיל.
לא הייתי מנסה לגמול, לא מדביקה תווית של מכורה, אלא מסבירה לה שזה איבר פרטי והיא צריכה לגעת בו במקום פרטי. כמובן שאין קשר בין מין או התמכרות למגע הזה, זה פשוט נעים להם.

ומצטרפת למי שמעלי- כדאי לקרוא לכל איבר בשם הנכון שלו.
אוקיי. ואיך כן קוראים לזה? מה להגיד לילדה?תהללי
תמצאי שם שנח לך להגידרינת 29
למשל פיפי/ פות/פושפוש...
קוראים לזה פות, וכך הייתי אומרת לילדהשחרית*

אפילו בשביל מצב שבו היא תצטרך לתאר מצב מול רופא או רופאה ותגיד להם- טוסיק, או "למטה" ולא יהיה ברור על מה היא מדברת. 

הסברים לא עוזרים לצערי. אפילו הגננת לא מצליחה להסבירתהללי
לדעתי תעזבו אותה לנפשהבת 30
ואל תתנו לה הרגשה שהיא עושה משהו לא טוב.
אפשר להגיד לה שאם נוגעים במקום פרטי, אז לא ליד כולם אלא בחדר.
ממשיכים להסבירשחרית*

בזמן אמת מזכירים שוב בעדינות.

אבל בגדול- תרפי לגמרי.

זה טבעי ונורמלי, גם הבן שלי כך ואפילו יודע לתמלל ולהגיד לי פשוט שזה נעים לו.

אני מזכירה לו מדי פעם, אבל לא עושה ענין.

 

כן מחדדת שאם המצב הוא כזה שהיא מתעסקת בפות כל הזמן, גם במקום לעשות דברים אחרים (לאכול, לשחק, לצאת לחצר), שווה להתייעץ עם איש מקצוע. אבל ממה שאת כותבת זה לא נשמע כך.

ועוד מוסיפה שאפשר גם לתמלל לה את התחושהשחרית*

ולהגיד לה- אני מבינה שזה נעים לך, את צודקת, זה באמת נעים לגעת כך.

אבל, זה איבר פרטי שלנו, ולכן אנחנו נוגעים בו בחדר פרטי.

 

כדי שלא תקשרי אצלה את הנגיעה ותחושת ההנאה למשהו אסור.

וואו! באמת חשוב וטוב שציינת זאתתהללי
ממש לא חשבתי בכיוון.
אני חייבת לנסות באמת בדרך הזו שמראה הבנה לתחושותיה, ועם כל זאת להבהיר לה שעושים זאת בחדר פרטי, בצד, שלא כולם רואים.
תודה!
האם קיימת? אולפנה ש...124816
מחפשים אולפנה שתסכים להכיל ולקבל נערה טובה , תורנית , חברותית שמסרבת ללמוד (יכולות לימודיות טובות, בעיה קשה של מוטיבציה).

מקום שהיא תוכל לקבל ולתת בו מבחינה תורנית וחברתית ומצד שני לא יכנסו איתה לעימותים על הלימודים (דבר שיוצר אצלה התנגדות רבה יותר) אבל כן תהיה לה הזדמנות ללמוד אם היא תחליט.

יש למישהו רעיון?

1. מעלה לבונהנפש חיה.
2. האולפנה בבקעת הירדן
תודה124816
מישהו מכיר את האולפנה במעלה לבונה ויכול לספר לנו עליה?124816
היא השתנתה מאז שאני הייתי באולפנה (לא למדתי שם)נפש חיה.
יש פורום אולפניסטיות
ממליצה לך לברר גם שם.
בהצלחה!
מה שרשמה נפש חיההעני ממעש
חמרה זה לייט
לבונה זה אג'נדה. צריך להגיע ממוקד מטרה.

גם כוכב יעקב אפשר לבדוק
בכוכב יעקב יש פנימיה מלאה?124816
יש פנימייה. היום דיי מקובל חצי פנימייה אני משער שזה הבסיסהעני ממעש
רחוק לנו מדיי לחצי פנימיה124816
תמיד אפשר לפנות. בדכ' יש מענה ספציפי ליוצא דופןהעני ממעשאחרונה
ולמה הכוונה לבונה זה אג'נדה?124816
לא רנדומאלי. גבעות, חסידות, ... מי שתגיע בטעות- לא תמצא את עהעני ממעש
תודה רבה124816
הישיבה התיכונית ברמלה..conet
מכירים?
דעתכם?