פורום הורות (עמוד 246)

בהנהלת:
שרשור חדש
ילדה בת 4 ועדיין מתעוררת בלילהריקי123

אופסס רגע, שלום לכולם (או לכולן?יש כאן רק נשים?) היי ברוכים הנמצאים אני ריקי ושמחה להצטרף אליכן, נראה ברושם הראשוני (והוא הרי הקובע) פורום מלא בחוכמה שכיף לשהות בו

 

ולעניינינו, יש לנו ילדה בת 4 והיא מגיל לידה מתעוררת מידי לילה

אחרי שמלאו לה שנתיים העברנו אותה לישון בחדר הילדים והיא מגיעה לחדר ההורים בסביבות השעה 2 והלאה בלילה,

ובפיה דרישות מגוונות:

לאכול, לשחק, להתלבש, ללכת לגן ואפילו לרקוד

אציין שהיא מגיעה עירנית לגמרי כאילו נגמרה לה השינה

הקטע הוא שאין קשר לשעה בה היא נרדמה, בכל מקרה קמה בין 2 ל 3 (לא ישנה צהריים)

ככה מידי לילה, חוזר על עצמו

שעות (!) להרדים אותה בחזרה, אם בכלל

 

מה עושים?

הלכנו איתה לרופאת שינה והיא הציעה לתת מלטונין לתקופה אבל חששנו מההשפעה העתידית ובסוף לא קנינו, יש למישהי ניסיון עם המוצר?

 

אשמח לשמוע עצות מנסיונכם ובכלל...תודה רבה

 

אין לי מושג אבל ברוכה הבאהבדילמה
ברוכה הבאה...אור היום

(ובהחלט יש כאן גם גברים).

 

 

 

לגבי בתך- וואו. נשמע ממש לא קל!

מה שאני הייתי עושה (אחרי כל מה שבטח כבר ניסיתם), זה לא נענית לדרישות של הבת בכלל, עד כמה שרק אפשר. אם היא הייתה ממש רעבה וזה היה מאוד מציק לה, הייתי נותנת לה אוכל. אבל אחרת- לא. לא מתלבשים, לא רוקדים, לא משחקים. כלום.

אפשר אפילו להגיד לה, אחרי חצי שעה, "מיכל מתוקה, עכשיו חוזרים לישון. בואי למיטה". אם היא הייתה מתנגדת, הייתי לוקחת אותה בעדינות (ובהחלטיות) למיטה, ואומרת לה שהיא יכולה לקרוא ספר ולשחק במיטה, ולא לצאת מהמיטה.

אפשר בהחלט להיעזר בבעל (מאוד עוזר אצלנו, כשצריך).

 

בהצלחה!

נסי להעיר אותה בעצמך ב1 בלילהמשיח עכשיו!

ככה היא תאבד את ההרגל לקום ב2 .

זכור לי שקראתי על זה בספר "הלוחשת לפעוטות" , אם תרצי אעיין בזה כשיהיה לי יותר זמן פנוי

משהו שלנו עזר עם התעוררויות לא רצויות...בת 30

קריאת שמע מלאה- עם שלוש הפרשיות, מההתחלה ועד הסוף.

צריך קצת סבלנות כדי לעמוד בזה לאורך זמן.

אבל לנו זה עזר.

שרק אחד מכם יטפל בה שהיא קמהפרח-בראחרונה

להיות מאד החלטיים . אפשר לשים לה מנורת לילה קטנה ולהגיד לה שהיא יכולה לשחק במיטה או לקרוא סיפורים אבל היא לא יוצאת מהמיטה.

הייתי גם ממליצה לראות עוד רופא - לבדוק טיפה יותר לעומק ואפילו לערב פסיכולוגית ילדים ( יש בכל גן)

בהצלחה

מטפלת בבקעה, ירושליםe.z.b

שלום לכולם,

מכירים במקרה מטפלת באזור בקעה בירושלים?

אשמח לשמות..

תודה רבה

איך מוחקים צבע פנדה מהקיר?ortal1

יש למישהו רעיונות? 

ניסיתי להשרות באקונומיקה ולשפשף בסמרטוט וסקוטצ'- זה פשוט לא הזיז לצבע בגרוש... (אולי קצת מרח אותו בקטנה במקום שממש התאמצתי)

טרמפנטין אמור לעזור?

 

כבר מזמן רציתי לצבוע את הבית אבל נראה לי שאצטרך 10 ידיים כדי שלא יראו את הפנדה מתחת..

 

אשמח לרעיונות.

 

תודה

בעזרת ספוג הפלאאנונימי (2)
על זה לא חשבתי... תודה.ortal1


אולי עם סבון כלים? כי זה צבע שומני כזה לא?חילזון 123
ניסיתי את ספוג הפלא- אפשר לומר שדיי עזרortal1

הרבה יותר טוב ממה שהיה אך עדיין יש רושם מרחוק... ומקרוב כבר ממש רואים..

מה גם שקירצפתי ממש חזק עד שהספוג ממש נמס לי בידיים וכמעט לא נשאר ממנו כלום...

ניסיתי גם סבון כלים ואפילו חומץ- כלום לא הזיז לצבע העקשן...

 

בכל אופן עד שיהיה זמן לצבוע, ב"ה כבר לא חוטפים הלם כשנכנסים לבית...

 

תודה על הרעיונות והעצות.

 

 

אולי עם טרפנטין. זה חומר לצבעי שמן.מטריאחרונה
כשאני שואבת לבן שלי בן 4 שבועותבן בן הצלילים

כמה מ"ל הוא אמור לאכול כל פעם?

 

(שאלתי גם בפורום הריון)

משהו כמובדילמה

90 כל שעתיים וחצי

אבל זה תלוי גם במשקל

תלוי במשקל!!יעל12אחרונה

תתייעצי עם טיפה חלב או הרופא שלו. 

בסביבות 80-100 בגדול

מה אתם מביא לארוחה שניה בגן (חוץ מהכריך)?אבני חן

בגן הילדים אוכלים , בסביבות 10 /10 וחצי את הכריך -סנוויץ

ולאחר מכן סביב השעה 12 /12 וחצי (אחרי החצר שהוצאו מרץ .....)

הם אוכלים פרי ירק משהו קטן .....עד שתיים כאשר הולכים הביתה .

כך זה בגן של הבת שלי , הבעיה שהיא לא רוצה /לא אוהבת /לא באה לה ....

לא רוצה לריב אתה , אז הרבה פעמים שולחת רק כריך .

 

מה אתם שולחים ? רוצה לקבל רעיונות ? (כדי לגוון דברים , או לחשוב על דברים שלא חשבתי )

כאמא לילדים מ-אוד בררנים:אלזה

לגדולה בבית הספר אני שולחת ביסקיוויט/וופלים/עוגיות/דגנים כמו קורנפלקס וכד'. 

 

לקטן אסור לשלוח לגן משהו שניתן לחלק, אז דגנים יוצאים מחוץ לחוק. 

 

לשניהם אני שולחת לפעמים תפוח ירוק (סמית- החמוץ)- היחידה שהם אוהבים, ולקטן לפעמים גם אפרסק או בננה ממש טריה שלא תתבשל לו בתיק. 

גם הבת שלי בררנית .... ובגן אי אפשר משהו לחלק ....אבני חןאחרונה

אז כנראה אנחנו באותה סירה.

 

בדרך כלל (כשבאה לה , מתחשק לה ) אז תפוח או סמית  (הירוק בהיר ) או אדום .

בננה , מלפפון (לפעמים ).

 

 

 

* כי דגנים אי אפשר בגן .

  

 

 

איך הייתם מגיבים לסיפור הבא?אלזה

הבת שלי, תלמידת כיתה א', קראה לי הבוקר ואמרה שהיא רוצה לספר לי סיפור שהמציאה. הסיפור הוא כזה: פעם היו שתי כריות ששיחקו ביניהן יפה וממש נהנו, ואז באה כרית שלישית וביקשה מהן להצטרף לסיפור, אבל הן סירבו לצרף אותה, אז היא ישבה בצד ובכתה, וזה סוף הסיפור.

 

שאלתי אותה אם היא גם ראתה סיפור כזה של בנות מהכיתה ששיחקו ולא רצו לשתף בת אחרת. היא חשבה ואמרה שלא, ומיד חזרה בה ואמרה שזה קרה לה. היא סיפרה לי על שתי בנות שהיא מאוד אוהבת ששיחקו ולא רצו לשתף אותה. שאלתי אותה אם היא בכתה והיא אמרה שהיא רק נעלבה נורא כי הן לא רוצות לשתף אותה. לא כל כך ידעתי איך להגיב אז בעיקר הבעתי השתתפות ואמרתי לה שזו תחושה לא נעימה בכלל, וניסיתי לומר בעדינות שיש בכיתה עוד בנות שאפשר לשחק איתן, אבל מניסיוני כילדה זה לא ממש עשה לי טוב כשאמרו לי דברים כאלו.

 

בעיקרון פה תם הדיון, אבל אני מרגישה שהתגובה שלי מה-זה היתה לוקה בחסר! ושיכולתי לתרום לה הרבה יותר. אני מרגישה שבגלל הכוונה לקויה אני הייתי ילדת כאפות בתור ילדה, ואני לא רוצה שגם הבת שלי תהיה כזאת...

 

 

תשתמשי בכריות טאבולה ראסה
הכרית הזו ישבה בצד לבד הרבה זמן
עד שהיא גילתה שיש עוד כריות בצדדים.
אולי אין להם כזה ציפוי יפה כמו לשתיים ההם אבל הם ממש חמודות
ובהתחלה היא התביישה ורק הסתכלה עליהם

המשך כיד הדימיון הטובה


אני לא חושבת שהגבת לא בסדר. הכלת אותה ולא שללת את הרגשות שלה אבל אולי לתת לה כלים איך לפנות לבנות אחרות...
איזה סיפור קשהנום נום

למה שלא תשתפי את בעלך, הוא יכול להשלים אותך פה בסיפור הזה.

איזה יופי שהיא שיתפה אותך! זה ממש מראה שהיא בוטחתאנונימי (2)

בך, ויודעת שתקבל ממך תגובה אמפתית.

משהו קטן שהייתי משנה לפעם הבאה: הייתי זורמת עם הסיפור שלה, מגיבה לה במישור הזה, ולא מנסה לתרגם לחיים שלה. כלומר לא במילים מפורשות. המסר הסמוי נמצא שם, והיא תדע לפענח אותו. להרבה ילדים (ואנשים) נוח יותר לדון על בעיות אישיות כשהן מוצגות כבעיות של מישהו אחר.

זה שהבעת השתתפות ואמרת שזה לא נעים - זה הכי חשוב!

איזו ילדה עשירה!נקניקיות

כולה בכיתה א וכבר משתמשת בדימויים והשאלות בצורה בוגרת כל כך!!

 

אני חושבת שענית לה ממש בסדר, למה שלא תשחק עם ילדות אחרות? אני תמיד אומת את זה לבת שלי. את חושבת שזה גורם לתוצאה שלילית?

 

מה שכן - תעקבי אחריה, ותשאלי אותה מידי פעם עם מי היא משחקת, ותנסי להגדיל את מעגל החברות שלה.

 

ועוד - הרבה פעמים ילדים בטוחים שאם X לא שחקה איתי היום, סימן שהיא לא חברה שלי לעולם ועד, וא היא דברה עם מישהי אחרת ולא איתי, סימן שאני כבר לא רצויה אצלה.

וזה כמובן לא נכון. חשוב להסביר לילדים שגם לנו, האמהות יש הרבה חברות, ולא תמיד אנחנו מדברות עם אותה חברה, וקורה שהרמתי טלפון לחברה זו ולא לאחרת, ועדיין אני חברה גם של האחרת..

 

בהצלחה

...אור היום

אני חייבת להודות שאני מאוד אוהבת סיטואציות כאלו. לא סיטואציות שליליות שבהן קשה לילד, אלו סיטואציות כאלו, שממש מזמינות לחיבור וחיזוק הקשר בין ההורה לילד. סיטואציות כאלו נותנות הזדמנות להרחיב באופן טבעי ואמיתי את הקשר עם הילד.

 

לדעתי, התגובה שלך הייתה יפה מאוד. ככה גם אני הייתי מגיבה לדעתי, בתור התחלה- קודם כל להתייחס לרגשות של הילד. יש מה להרחיב (לשאול את הילדה איך הרגשת, מה חשבת וכו').

אח"כ, נותנים מקום לרגשות ולמחשבות שעלו- מכירים בהם (כלומר, ההיפך משלילה), מכבדים אותם.

בשלב הבא, אני הייתי הולכת לכיוון שנותן אמון ביכולת של הילדה לפתור את הסיטואציה בעצמה. הרי ברור לך שהילדה שלך מקסימה ונהדרת. עצם זה ששתי בנות מהכיתה לא רצו לשחק איתה לא מערער את זה במאומה. אם כך, פני אליה מהמקום הזה, המעריך והמאמין והאוהב, ותשאלי אותה מה לדעתה אפשר לעשות במצב כזה, איך אפשר להתגבר על העלבון. אם הבת אומרת שאין לה פתרון, תציעי שתחשבו ביחד, שכל אחת תציע מה שעולה לה (אם ממש אין לה רעיון, את יכולה להציע פתרון חלקי. הכי טוב כשזה מגיע ממנה כי אז זה פתרון שהוא נכון בעיניה וטוב לה, בד"כ).

הרעיון הוא להעצים אותה. לא משנה למה אותן בנות לא רצו לשחק איתה, משנה מה היא עושה עכשיו, איך היא יוצאת מהמצב הזה ומוצאת דרך להרגיש טוב (משחקת עם מישהי אחרת, משחקת לבד במשחק שהיא אוהבת, מציירת, כותבת שיר, מטיילת בחצר בי"ס עם חברה ועוד).

אפשר כמובן להמשיך עם סיפור הכריות ולשאול אותה מה היא מציעה לכרית השלישית החמודה לעשות. תחליטי את אם נכון למצוא פתרון דרך המשל או דרך הנמשל.

 

האמון שנותנים בילדה בסיטואציה כזו (ביכולת שלה למצוא פתרון ולהתמודד, לצד ההכרה בעלבון), הוא משהו שאין לו תחליף, בניגוד לחברות

כתבת יפה, כרגילבהתהוות
תודה רבה! שימחת אור היום
סוף סוף מוצאת זמן ופניות להגיב לכולם...אלזה

טאבולה- אני באמת מרגישה שממש אין לי את הכלים לתת לה! 

 

נום נום- אכן שיתפתי אותו מיד כשחזר מהתפילה. אני מרגישה שעדיין לא מיצינו את הנושא וכמובן אין סיבה שנמצה. טבעי שבכיתה א' יצוצו אי אלו בעיות חברתיות ואנחנו פה בשביל לכוון ולהוביל.

 

אנונימי- האמת התלבטתי אם לתרגם או לא, אבל העניין הוא שלא הייתי בטוחה במאה אחוז שהיא מדברת על עצמה, ורציתי לוודא את זה. 

 

נקניקיות- כשהייתי ילדה והיו שולחים אותי לשחק עם אחרות, הרגשתי שלא מבינים את הצורך שלי לשחק דווקא עם הבנות האלו. וזה לא סתם בשביל הדווקא, זה כי התחברתי לבנות האלו ספציפית. לקח לי הרבה שנים להבין שגם לאנשים אחרים יש את הרצונות שלהם, לפעמים בא להם לשחק איתי ולפעמים בא להם לשחק עם אחרים, ואני צריכה איכשהו לזרום עם זה ולהיות פתוחה גם לחברות אחרות בלי להתקבע. 

 

אור היום- עצה טובה. אני עוד מתכננת למצוא שעת כושר ולהרחיב איתה את הנושא. כי באמת מעבר לאמון והשתתפות, לא נתתי לה כלים להתמודד עם הסיטואציה ולהסתכל עליה אחרת. 

לקח לך שנים להבין?נקניקיות

אולי ההבנה הגיעה בעקבות זה ששלחו אותך לשחק עם ילדות אחרות ולא עם אלו שרצית?

 

אני כן חושבת שזה חשוב לפתוח ילדה להמון כיוונים במיוחד בשנים הראשונות של בי"ס, כשהיא עדיין לא מכירה את כולן

חבל להתקבע על חברה אחת ולהחליט שאיתה אני רוצה לשחק וזהו.

אני ממש ממש משדלת את הבת שלי להתחבר לכולן, לדבר עם כולן, וכל הזמן אני מראה לה שהחברות הטובות שלה תמיד חוזרות אליה, גם כשהן לא מדברות איתה.

משפט המפתח שלי: אם לא היום, אז מחר, ואם לא החברה הזו, אז החברה האחרת... תמיד מישהי מחכה לך. (והיא כבר מכירה את זה בעל פה)

 

בהצלחה

השאלה היא איך...אלזה
כי אצל ההורים שלי זה היה בקטע של ”לא צריך אותן! חפשי אחרות”...
ממש לא.נקניקיות

אני אתן לך דוגמא לשיחה עם הבת שלי:

 

היא לא רצתה לשחק איתך? אתמול כן שחקתן ביחד ואתן חברות מאד מאד טובות. אני זוכרת שכשהיית חסרה היא אמרה למורה שהיא רוצה להביא לך את השכפולים, ובשבוע שעבר היא היתה אצלנו כמעט כל יום.

אז לא נורא אם היום היא רצתה לשחק עם X. גם את יכולה מידי פעם לשחק עם חברות אחרות. יש לך את E את R את T. הן מאד אוהבות אותך, והן ילדות טובות ממשפחות טובות, וכדאי שתהיי חברה גם שלהן.

גם לי יש המון חברות. ואני לא מדברת עם כולן כל יום. יש חברות שאני מדברת איתן פעם בחודש, יש חברות שפעם בשבוע, אבל עדיין כולן חברות שלי.

עכשיו תנסי להתקשר ל X אולי היא תרצה לבוא אלינו, ומחר תדברי עם החברה שאת כל כך רוצה. אולי היא תרצה לשחק איתך בחבל? בגומי? מה היא אוהבת?

 

יצא ארוך. כך בד"כ היא די נרגעת, ותמיד תמיד היא מספרת לי כמה ימים אח"כ או אפילו יום אח"כ שהחברה שהיא כל כך אוהבת שוב דברה איתה.

 

מה שכן - אם יש בנות שאני רואה שהן לא יציבות, או שאני לא מעונינת בחברות הזו - אני מנצלת את ההזדמנות ומכוונת אותה לחברות אחרות.

 

בהצלחה

אמפתיה זה הכי חשוב.פאז
פתרונות בדכ בנאדם יכול למצוא בעצמו אחרי שהוא משתחרר מהרגשות הקשים שלו, ואמפתיה הכלה והבנה זו דרך מצויינת לפרוק אותם.

תני לעצמך טפיחה על השכם על כך שהיא משתפת אותך! ! זה בכלל לא ברור מאליו. .

להבא אחרי שאת רואה שהיא יצאה מהמקום הקשה רגשית,
אפשר לחשוב יחד על פתרונות.
תזכרי שגם כשאת מבואסת או מאוכזבת או פגועה חסרים לך דבר ראשון הכלה, חיבוק, הבנה.
אם היו ישר מציעים לך פתרונות זה לא היה עוזר.
להיפך, זה משדר אי הכרה בקושי ברמה מסויימת..
כמחנכת בכיתה א' לדעתי חשוב לערב את המורה.פרפר לבן
בכיתה א' קורה המון פעמים שילדים משחקים לבד.

אני אישית משדכת ילדים ומבקשת שישחקו יחד. וכל זאת על מנת שאף ילד לא ישאר לבד ועצוב בהפסקה.

המעבר כל כך קשה להם ולכן חשוב שלפחות בחברה יהיה להם טוב

חטצמיזה כילדה מספרת לי סיפור שכזה קודם כל ההקשבה. לתת מקום לפגיעה, לתת מקום להרגשת הלבד.

הדבר השני הכי חשוב למצוא פתרונות יחד. כי לא תמיד ילדים משחקים יחד עם אלה שדווקא רוצים. ולכן כדאי לשאול אותה מה אפשר לעשות, מה היא מציעה לכרית לעשות.
כל כך נכון.אנונימי (3)

ביחוד לגבי ילד שעלה לכיתה א' ללא קבוצת החברים המוכרים מהגן.

 

הבן שלי אחרי כמה ימים שבהם הלך לאיבוד בבית הספר סירב להמשיך ללכת. הענין נפתר מיד כשפנינו למחנכת והיא שידכה אותו עם ילד ספציפי מהכיתה. יותר הוא לא הרגיש בודד בהפסקות ומשם והלאה רכש במהירות חברים נוספים.

לענ"ד שלושה דברים:ד.

א. לומר לה שזה באמת לא נעים, כמו שאמרת. ולהמשיך גם לגבי החברות - ממש לא יפה שהן לא משתפות..

 

ב. "להעצים" אותה - שהן ממש הפסידו, כי היא ילדה כ"כ חמודה וטובה - שמי שלא רוצה לשחק איתה מפסידה..  היא צריכה להרגיש בצד ההזדהות גם אי-תלות. שיש לה בזכות עצמה.

 

ג. לדבר עם המורה. להסביר לה מה היה. לבקש אם תוכל בעדינות ובאופן "בלתי מורגש" לדאוג לכך שהילדה תשותף איתן, ולא בתור "גמילות חסד". קל מאד למורה בגיל הזה לעשות דבר כזה, ולהראות בהמשך כמה טוב להן ששיתפו אותה. ואם המורה תמשיך לעקוב, זה יכול מאד לעזור.

ילדה חכמה עם אינטלגנציה רגשיתריקי123אחרונה

ככה התרשמתי לפי הסיפור שלך, אל תקחי קשה

 

דברי איתה על זה בהזדמנות נוספת, אולי תסבירי לה שזה קורה לכולן וגם היא לא תמיד משתפת את כולן (כנראה) תני לה דרכים להתמודד כמו שכבר נתת לה, אולי תבטיחי לה פרס/ממתק אם יקרה לה שוב והיא תמצא חברות אחרות לשחק איתן, סוג של עידוד.

אל תחשבי שזה מאורע נדיר, רוב הילדות חוות את זה בגיל מסויים, לא תמיד באי שיתוף משחק, יכול להיות גם בדחיות מסוגים אחרים - קורה כמעט לכולן. בכיתה א'  בגלל הסביבה החדשה, ההתרגשות וכל מה שמסביב - לכן חשוב להתייחס לנושא ולא להדחיק, אולי תנסי לעזור לה במציאת חברות אחרות, נניח להזמין הביתה אחה"צ ילדות או להנחות אותה איך ליזום ולחפש חברות אחרות לשחק איתן.

המון הצלחה והרבה נחת!

 

שוב פעם אני ותשלומים לגני הילדים... הפעם עם פירוטאנונימי (פותח)
מעצבן אותי החינוך חינם הזה!
במיוחד שאין ברירה אחרת וככה זה בכל הגנים בעיר!!

ביטוח תאונות אישיות- 49 (הגיוני)
סל תרבות- 79 (2 כנסים בשנה נכנסים פה?)
גן מדעי- 119 (משהו מוקרץ שאמור להיות פעם בחודש)
טיול- 70 (אהה וצריך לפני הטיול להוסיף על ההורה המלווה!)
ריתמוסיקה- 250 (מתקבל על הדעת)
ציוד אישי 125 (+ 125 שאישרו לאסוף בגנים!)
מסיבות 78
מיל"ת א. צהריים וחוגים- 1023



סהכ 1813
חינוך חינם אמרנו?

ולא. אין בחירה!
ואין הנחות.
אבל זה לשנה...משיח עכשיו!

אני משלמת ככה כל חודש (לילד בן 3 לא ממלכתי)

בגן או מעון?טאבולה ראסה
כזה סכום לחודש?
איך עומדים בזה???
בחיידר. קשה מאד מאדמשיח עכשיו!

זה כולל צהרון עד 4משיח עכשיו!

מה??אפרת

למה אי אפשר שהחיידר יהיה חלק מהגנים הרגילים? סליחה על התמימות

בטח שאפשרמשיח עכשיו!

פשוט אצלנו זה חיידר עצמאי

ולמה אי אפשר לחבר אותו לגנים?אפרת

לא חבל על הכסף שאת משלמת כל שנה?

כי החיידרים לא עומדים בדרישות של משרד החינוךרבקה שיין

ילדי החיידר מופלים לרעה, בגלל שלא עומדים בקריטריונים של משרד החינוך.

אנחנו לא מתפשרים על חינוךמשיח עכשיו!

יותר חשוב לי שהילד יקבל את החינוך הכי טוב שיש, גם אם אצטרך לשלם על זה יותר. בסופו של דבר זה ישתלם לי בעתיד.

מעניין אותי...אפרת

איזה קריטריונים לא עומדים? סה"כ גן... 

מן הסתם תוכנית הלימודים של משרד החינוך.אנונימי (3)


לא גן- חיידרמשיח עכשיו!

וההבדל הוא?אפרת

סליחה על הבורות... שזה רק בנים ויש מלמד במקום גננת?

ההבדל העיקרי הוא בתוכנית הלימודיםמשיח עכשיו!

תוכנית הלימודים (זיהוי אותיות, לימוד קריאה, כתיבה וניקוד)

רק בנים

אצלנו יש רק מלמדים אבל בהרבה חיידרים משלבים גננת

לימוד עניינים 'גבוהים' יותר (גאולה ומשיח, מצוות, חגים, וכו')

אצלינו יש אותו הדבר, רק ב150 שח לחודש..אנונימי (4)
מן הסתם אתם גרים בסביבה חרדית/דתיתמשיח עכשיו!

אצלי זה יקר יותר כי אני משמת (בינתיים) גם על צהרון. בלי צהרון זה בערך 350 לחודש

לאאנונימי (4)
אנחנן גרים בסביבה ממש לא דתית.....אנונימי (4)
לשנה זה שוליאלעד
תשלומים לגני הילדים הם מאלה שלפחות ניתן להרגע ולדעת שהם באמת מגיעים ליעדם ולא נעלמים אי שם
מה זה איפה את גרה?אנונימי (3)

אצלנו באשדוד בין 400-600 שקלים ש"ח לשנה.

ימי הולדת זה תוספת תקציבית של 50-200 תלוי ברמה הסוציואקונומית הרווחת בשכונה.

בחלק מהגנים רוכשים חוברת עבודה בתחילת השנה בעלות של 30-40 ש"ח.  

 

אנחנו משלמים 600 ש"ח לשנה לגן חב"ד וזה נחשב גבוה יחסית. בגנים התורניים של הציבור הדתי לאומי מממנים גם רב גן  בעלות של 1200 ש"ח לשנה לילד כולל הכל.

 

מקבלים שיעור ריתמיקה אחת לשבוע, טיול אחת לשנה -ללא כל תוספת להורה מלווה, העשרה במדעי הטבע נותנת גננת הרוטציה בד"כ. יוצאים לדי הרבה הצגות בשנה כולל הסעה ללא עלות נוספת. 

 

לגבי יול"א וארוחת צהריים - אנחנו לא משתמשים באפשרות הזו אז אין לי מושג.

 

אבל גם בלי הנתון הזה אצלנו יותר זול באופן משמעותי.

 

בואו לאשדוד.

(הפותחת) אין אצלנו בחירה יום ארוך אולאאנונימי (פותח)
ובאמת שכחתי את הנתון הזה!
המלמד של האותיות...
זה עוד מאה שקל לחודש *10...

תקציב ליום הולדת ברור שלא נכנס כאן
וגם לא ה125 לגן ועוד 75 לוועד הורים

באמת
המלמד וקופות גן וכו זה עוד 1200 שח!!
זה מזעזע!!! וועד הורים יכול לצאת נגד?רות22
הורים אחרים התרעמו על זה?

אנחנו בס"כ משלמים לשנה איזה 1600 אבל על דברים הוגנים.
בערך כל חודש 200 שח למשך 8 חודשים.
שזה מלמד. אוכל- מספקים להם ארוחת בוקר כולל ירקות ופרות. ימי הולדת לימודי אוריינות אנגלית חשבון עברית מנגנת וספורט!

זהו!! נראה לי סביר ביותר!! מזה אצל אנונימית הפותחת להגיע קרוב ל 2000 שח?אולי מה שמייקר לאנונימית הפותחת זה הצהרון ארוחת צהרים והחוגים?!

רק לתקןאנונימי (3)

כתבתי שגני חב"ד אצלנו יחסית יקרים - אז התשלום של 600 ש"ח כולל ממש הכל.

ומכל בחינה אחרת - אמא של שבת, יום הולדת ומתנות לגננות הם מתנהלים בצניעות רבה.

 

והתמורה שווה כל שקל - אנחנו כל כך שמחים עם הבחירה לשלוח לשם.

אישית,אור היום

הייתי פונה למחלקת החינוך של העיריה נגד התשלומים המוגזמים. לא היה מזיז לי שככה זה בכל הגנים ואין בחירה (להיפך, זה רק היה מחזק את טענתי- הרי אין לי ברירה אחרת, אז למה נכפים עליי התשלומים הנוספים האלו?)

אם זה לא היה עוזר, הייתי פונה למשרד החינוך.

 

אנחנו משלמים מעל 600 ש"ח וזה חריג. לא אידיאלי, אבל אנחנו שלמים עם זה כי את הרוב המכריע של הדברים שעבורם משלמים, אנחנו שמחים שהבת שלנו מקבלת.

 

התשלומים שהייתי יוצאת נגדם הם:

טיול,

גן מדעי,

המלמד של האותיות (זה לא בי"ס! למה צריך לשלם עבור זה לילדי גן?),

ועד הורים (למה הכסף משמש? אם למתנות, אז לא צריך עוד תשלום למסיבות)

וציוד אישי (ברור שצריך לשלם על זה, אבל 250 ס"הכ נשמע לי גבוה).

 

בהצלחה.

נשמע לי מוגזם ולא הוגןבת 30

גם אנחנו משלמים פחות מ60 לחודש- כלומר פחות מ600 לשנה.

נשמע שהגן צריך "להוכיח את עצמו" ולכן מוסיף דברים שלא באמת צריך...

אבל הרוב זה על המיל"ת הזה.

 

וזה בעיני מזעזע. שאין בחירה אם להשאיר את הילד עד 4 או לא. זו כפיה נוראית של המערכת ואני במקומך הייתי פורצת דרך החלון לקחת את הילד, וגם הופכת שולחנות בעיריה על זה. הלו??? זה הילד שלך לא שלהם!!!

183.3 לחודש, זה ממש בחינם.רבקה שיין

את יודעת כמה עולות המשכורות של העובדות בגן כולל עלות מעביד? את יודעת כמה עולה צהרון פרטי? אוכל מוכן עולה הרבה כסף! ודרך אגב, אפשר לא להשתתף במיל''ת . להוציא את הילד מהגן בשתיים ולשלם הרבה פחות!

לא יתכן שאי אפשר להוציא ילד ממיל"תרבקה שיין

תבדקו את הנושא! זה לא חוקי!

אצלנו בגן חב"ד זה ככה:יראת

דמי שכלול:500 ש"ח 

מלמד: ירד ל350 אחרי הפצרות מרובות מ800

כספי גן 100 ש"ח להכל... מתנות לצוות תחזוקת גן מתנה לגן ביומולדת משלוחי מנות מתנה סופשנה...

צהרון 2000 ש"ח

 

וזה רק הגן של הקטנה...

צהרון 2000? אולי התבלבלת?משיח עכשיו!

בטח לשנה..פאז
כן לשנהיראת
אצלינו זה הרבה יותר..אנונימי (5)

350 ש"ח לילד לחודש. גם לחודשים בהם כמעט ואין צהרון כמו תשרי וניסן.. (ומי שלא מוכן לשלם על החודשים האלה לא נותנים לו להמשיך עם הצהרון..)

וזה בסה"כ שעתיים - שעתיים וחצי ביום...

בסה"כ בסביבות 3500 ש"ח לילד בשנה!!

אני לא הייתי רושמת במחיר כזה.יראת

אפילו בייבי סיטר יעלה לי יותר זול. אצלנו יש שניים בגנים אז פשוט החלטנו, שאת הגדול אנחנו רושמים והקטנה תסיים רגיל ב2 כי היא גם ככה קטנה בשביל להישאר עד 4 בגן

איך בייביסיטר יהיה יותר זול?חילזון 123

350 לחודש שזה לפחות 44 שעות בחודש (22 ימים * שעתיים)

יוצא משהו כמו 7 שקלים לשעה. בייביסיטר בד"כ עולה יותר.

שלנו לוקחת 10-15 ש"חיראת
נו אז שעתיים ביום כפול 22 ימים יצא לך הרבה יותרחילזון 123

יקר מ350 לחודש.

לגבי ההוצאה המוקדמת - יש בכל הגנים בחינוך הרגילטוב בבית1

אני מוציאה באחת וחצי באופן קבוע את הבן שלי שבגן טרום חובה

אנחנו גרים בלוד, יש פה חינוך ארוך לכולם. יש תשלום על הצהרון שאני לא משלמת.

אני שולחת לגן עירייה, ויש נקודת יציאה מוכרת יותר בשתיים,

אך יש גם באחת וחצי.

זה נכון לכל הגנים של משרד החינוך, כולל גן חובה.

במאה אחוזים.

דיברתי עם המשרד של המפקחת על החינוך לגיל הרך.

הבעיה היא שלא מיידעים את הציבור.

למקרה שאת שולחת לגן של משרד החינוך, ואת לא רוצה להשאיר בצהרון - תדעי שיש לך בחירה אכן לא לשלוח.

 

150 שקל לחודש נשמע מקובלריקי123אחרונה

אני משלמת לבת שלי בגן גם סכום דומה

ואין אפילו את הפירוט

שלמו וזהו!

 

חיסון שפעת- מה דעתכם???מטרי
מעניין אותי לדעת, עושים? לא עושים?
מחסנים רק את הילדים? מתחסנים גם בעצמיכם?
אשמח לתגובות!
לא עושים. כמה שפחות להכניס חומרים זרים לגוף.מתואמת
לא מחסנת.+mp8
תלוי מה המצב הרפואי שלכםמאמע צאדיקה

אם להיות חולים בשפעת יהיה לכם קשה מידי- או שזה בגדר משו שהגוף שלכם יכול לעמוד בו

אם יש לכם ילדים שהם קטנים מאוד או חלשים יחסית- כדאי לחסן ולחסוך מהם ומיכם את זה... 

אם יש לכם קרובי משפחה עם מערכת חיסונית חלשה- כדאי להם שאתם תהיו מחוסנים

 

זה שאלה לרופא, לא רק לפורום

רק צריך לזכורטאבולה ראסה
שהתופעו. לוואי של חיסון שפעת הן...

כל התופעות של שפעת!

ככה אמרה לי האחות במרפאה
וכך היה בפעם הראשונה והאחרונה שחיסנתי שתי ילדים והם היו שבוע עם תופעות של שפעת!

אני לא מחסנת אבל משתדלת בחורף לחזק בוויטמינים
תודה!!מטרי
בכללי אני ממש נגד, אבל יש לחץ מצד המשפחה של בעלי שנתחסן...
מאמע צאדיקה- אמנם זה שאלה לרופא, אבל צריך לזכור שההנחיות בקופ״ח הן כן להתחסן, אז מה הרופא כבר יכול להגיד?...
לכן מעניין אותי לראות מה עוד אנשים חושבים על זה, שלא ארגיש שאני פושעת או משהו כלפי המשפחה שלי...
תודה!!
הרופאת משפחה שלנו אומרת לא להתחסןמשיח עכשיו!

שעדיף שהגוף יתמודד בעצמו

אני עשיתי ודווקא לא היו לי תופעות. זה משתנה מאדם לעוגת גבינה.
אדם.

עשיתי בצבא בלי שישאלו אותי יותר מידי אם אני רוצה או לא.
ויכולה לומר שב"ה מאז חוץ מוירוס רציני שהיה לי לא חליתי בשפעת ועברו 5 שנים מאז. (יודעת שהחיסון תקף לשנה. אבל לא יודעת אם זה קשור פשוט לא חליתי)
^^^^יטבתה

כמעט על המשפחה שלי עשתה לפני שבוע

לחלקם היו תופעות לוואי של שפעת ולחלקם סחרחורות ואפילו הירדמות של איברים (שפתיים,לשון)- הזוי..

בכלל זה מאוד כאב להם הרבה ימים אחרי החיסון ולא יכלו לגעת במקום.

אז אני ניצלתי ב"ה ולא מתכוונת לעשות אותו.

אם כולם בריאים אז בעיני זה מיותרבת 30

מעולם לא חיסנתי או התחסנתי ומעולם לא חלו אצלנו בשפעת.

ואם כן חולים? אז נשארים בבית, ומחלימים.

נכון שיש סיכויים מסוימים לסיבוכים של המחלה- אבל לרוב מדובר בסיבוכים אצל אוכלוסיות חלשות או בסיכון, אאל"ט.

 

וברור שאת לא פושעת. התפיסה שהחיסון מחזק את מערכת החיסון היא לא מדויקת כ"כ. הוא אולי נותן הגנה כלשהיא נגד מחלה מסוימת, אבל בהסתכלות כללית- הוא מפחית את היכולת של מערכת החיסון להגן בעצמה על הגוף.

עדיף לחזק את המערכת במשך החורף- לצרוך ויטמין C, ירקות ופירות  ואוכל בריא, לדאוג לאוורור של הבית ושל הילדים

מאשר מראש לחסן נגד משהו שבכלל לא בטוח שיקרה,ואם יקרה- יש מצב טוב שהגוף ידע להתמודד איתו לבד.

עוד משהו-טאבולה ראסה
חיסון שפעת מחסן נגד סוג אחד של שפעת שיש צפי שיהיה הנפוץ ביותר בחורף הזה.
ויש עוד הרבה סוגים של שפעת...
כך שגם אם הילד ידבק משפעת וכו תמןד יכולים לאמר לנו שזה לא הסוג שפעת שהוא חוסן ממנו...
לא מדויק. יש ששם כמה וכמה סוגים.אחותו
לא מחסנת.מרק חורפי

 

 

מתלבטיםאבגד

לפני שנתיים התחסנו (הורים ושלושה ילדים)

בשנה שעברה לא

ולמען האמת היה הבדל בולט בכמות הפעמים שהיו מחלות חורף בבית.

בשנה שלא התחסנו זה היה סיוט, שני הקטנים תפסו כל וירוס שעבר לידם.

אי אפשר לדעת באמת אם זה קשור לחיסון או לא, ולכן אנחנו מתלבטים.

אני מחסנת את הקטניםנר80

לי אמרו שמומלץ עד גיל 5 ולמבוגרים

ממליצה לך לראות באתר אירגון חוסןיעל -ND

אני לא בטוחה על השם, אבל גם אם לא,אז משהו מאד דומה.

זוהי עמותה שאוספת לטובת הכלל מידע על חיסונים. בוודאי שיש להם גם על חיסון שפעת (לא בדקתי אישית).

הם אוספים מחקרים עדויות ודעות מומחים לכאן ולכאן וכל זה מאד עוזר לקבל את ההחלטה בצורה הכי שקולה.

ממליצה בחום.

 

 

השם המדויק הוא "חסון" והם לא ממש "לכאן ולכאן"בת 30

אלא אם כן משהו מהותי השתנה מאז שביקרתי לאחרונה באתר שלהם.

הם נגד חיסונים. נקודה. הם לא שקולים והם גם מפחידים, לעיתים בצורה לא נכונה ולא שקולה.

זה לא אתר "נייטרלי". זה אתר עם אג'נדה חד משמעית.

ועם הרבה מידע שאינו מבוסס מחקריתאחותו
לא עושהפרח-בר
אין צורך לדעתי . סתם להכניס ראש בריא למיטה חולה.
מה שאני כן עושה במיוחד בעונות מעבר ובתחילת החורף - חיזוק מערכת החיסון של כל המשפחה ע״י הקפדה יתרה על התזונה - עובד כמו קסם.
תוכלי לפרט על ההקפדה היתרה על התזונה? מעניין לשמועאור היום

ולמטרי- אני לא חיסנתי בינתיים, לא אותי ולא את הבנות (למרות שכולנו ב"קבוצת סיכון").

זה תלוי אם יזדמן או לא.

תזונהפרח-בר
מאכלים חמים כמו - מרק כתום ( כ ל הירקות הכתומים ), מוצרי מזון נוגדי חמצון , שתייה מרובה של מיים ופחמימות מורכבות.
בנוסף קטניות כמו כוסמת ,עדשים , שעועית.
מורידה כמעט לגמרי מזונות קרים ומחלישים כמו קמח לבן סוכר לבן.
זה עובד ובגדול - הילדים מסוגלים להתמודד עם וירוסים ושפעת בגלל המערכת החיסונית שלהם , ברוך השם נדיר שהם חולים וגם אם כן זה ליום - יומיים גג בלי תרופות.
ואי זה ממש מעניין!טאבולה ראסה
יש לך עוד רעיונות?
(לילדים שלא אוכלים מרקים חוץ ממרק עוף גם רבע גזר )

מה זה מוצרי מזון נוגדי חימצון |בורות|
נוגדי חמצוןפרח-בר
נוגדי חמצון מצויים בעיקר בירקות מכל הסוגים ,פירות , קטניות ,דגנים מלאים,אגוזים שקדים וזרעים שונים.
בטבע קיימים שני נוגדי חמצון עיקרים : פיטוכמיקלים ופוליפנולים.
הפוליפנולים הן חומצות המסייעות לגוף האדם להלחם בדלקות ווירוסים ומתפקדות כחומרים אנטי ויראלים ואנטי דלקתיים.
ילדים שלא אוכלים כלום חוץ ממרק עוף - ניתן להכין מרק מלא מלא בסוגים שונים של ירקות ואז לטחון כך שלא רואים שום ירק ופשוט להוסיף את העוף , לביבות של בטטה וגזר עם עדשים אפויות בתנור עם טחינה מעל.
הכי חשוב לא להתייאש להציע שוב ושוב ושוב את המאכלים , לחתוך קערת ירקות ופשוט להתיישב ליד הילדים ולאכל ... מתישהו הם יצטרפו לחגיגה

מהרבה אנשים שמעתי שהם מחסנים ומרוציםמינימאוס2

אני אישית חיסנתי השנה לראשונה את הגדול שלי שהוא ילד רגיש

הענין בשפעת הוא שאצל ילדים רגישים זה מתחיל כצינון , יורד לסמפונות ומשם לראות.

זה בעצם הסיכון של השפעת שבגללו חיסנתי

עשיתי אני שנה שעברה**רעות
במסגרת הלימודים בכלל, ולא הייתי חולה בכלל. אפילו לא נזלת!
רוצה לחסן גם את הקטנה השנה
למי שמחליט לא להתחסן מומלץאורין

לחזק את המערכת החיסונית הטבעית על ידי שינה 8 שעות בלילה ואכילת פירות וירקות ובעיקר פרי הדר וקיווי

וכן להקפיד על נקיון ושטיפת ידים בסבון כשבאים מהחוץ

אני כן מתחסנת ומחסנת את הילדים שלי ....אבני חן

וואי, ממש החכמתם אותי, תודה!מטרי
בעלי הלך לעשות חיסון, ואמרו לו שרק קבוצות סיכון צריכות לעשות, סתם ככה מבוגר בריא ממש לא חובה!
קבוצות סיכון-תינוקות, ילדים, נשים בהריון, חולים כרוניים(אסתמה למשל), עובדי בריאות...
אמנם אני בהיריון ויש לי ילד, אבל נראה לי בכל זאת לא אתחסן, כי האמת שכבר עוד שניה הלידה...
ואני בתור ילדה מעולם לא חוסנתי וב״ה עברו עלי חורפים די בריאים בסה״כ, אז אני מקווה שגם הבן יצלח את החורף בשלום...
שרק נהיה בריאים! אמן!
עושיםריקי123אחרונה

לילדים אפשר לקנות חיסון בשאיפה דרך האף (רוכשים בבית מרקחת עם מרשם רופא, עולה כ 12 שקל) וכך את חוסכת מהם גם את הזריקה

 

רק בריאות!

 

 

מיטת קומותייםכוכב לכת

אז ב"ה בשעה טובה הגיע הזמן שהקטנה תעבור למיטת נוער.

 

אבל-

 

החדר קטן וצפוף מדי! אפאטי אז החלטנו על מיטת קומותיים שנפתחת ל 3 או 4 מיטות בסה"כ.

 

ומכיוון שמעולם לא היתה לי או לבעלי מיטה כזו אנחנו די אבודים.

 

ולשאלות:

 

מהו טווח המחירים של מיטת שלישייה או רביעייה מחנות (לא יד 2)?

עדיף פינתית (L) או אחת מעל השנייה? יתרונות וחסרונות של כל אחד מהן?

איזו חברה גם זולה וגם מומלצת?

 

ובנוסף אשמח מאד לטיפים איך לבחור ולמה לשים לב וכל מה שיכול לעזור בבחירת מיטה.

 

בתומ"ר

אני יכולה להוסיף כמה הסתייגויות:אנונימי (2)

אם הם שובבים רציניים, זה עלול להיות מסוכן.

 

כשאת פורסת מצעים במיטה העליונה שימי לב לנעול נעליים סגורות או לחילופין יחפה - פעם עשיתי את זה עם נעלי בית פתוחות וכשירדתי חזרה נחתתי לא טוב וקיבלתי נקע רציני בכף הרגל.

 

ועוד אחת אחרונה: גם מיטת קומותיים נותנת תחושה של חדר עמוס. הקומה העליונה תופסת נפח ומצמצמת את המרחב.

 

אנחנו בסוף פירקנו חזרה לשתי מיטות שאחת מהן נפתחת. ויותר הילדים לא נתלים על מאוורר התקרה חושף שיניים. המלאכים מרחף

שיהיו לי בריאים.

 

 

 

הילדים שלי רגועים יחסיתכוכב לכת

אולי חוץ מהקטנה

 

מצעים קשה להציע? אם עולים יחפים הסולם לא כואב לך?

 

לגבי העומס- נראה לי שמיטת קומתיים עדיין יתפוס פחות מקום מאשר עכשיו במצב הנתון עלי להזיז את המיטה האמצעית כדי להגיע למיטת התינוק וזה סיוט!

 

ואנחנו רוצים לקנות מראש משהו שמתפרק ל2 כדי שנוכל בבוא הזמן לפרק אותם.

 

ואין לי מאוורר תקרה! 

אשרייך!אנונימי (2)אחרונה

נשמע שאת באמת זקוקה למיטת קומותיים.

 

האמת היא שיש דגמים צרים יותר וגם נמוכים יותר. את יכולה לראות מה מתאים לכם.

יש גם אפשרות לסדר את הקומות בצורת ריש. אנחנו פשוט קנינו דגם רחב ומאסיבי יחסית (בגלל המלאכים...).

בסופו של דבר אנחנו נהנים מהמיטות עד היום : כשהם היו קטנים היה בכל מיטה מקום לשניים, והיום כשגדלו הם נהנים ממיטה רחבה (רק לשם הסיפור: בני החתן ישן עם אחיו הקטן במיטה הזו עד הלילה האחרון שלפני החתונה מלך ).

 

אם הילדים גדולים מספיק, גם הם יכולים לסדר את המיטה העליונה (אני לא זוכרת אם כואב לטפס בסולם יחפה - נראה לי שלא).

 

שתהיה בחירה מוצלחת.

הלכתי לעורך דין והוצאתי הצהרה רשמית.אנונימי (פותח)
שאני לא מקבלת שקל מההורים שלי. שאני עצמאית וחיה לבד ושאני לא בקשר טוב איתם.

לא נראלכם מגוחך שצריך להוציא תצהיר כזה???
רק מי שמעל 24, לא משנה אם נשואה או רווקה, נחשבת בנפרד מההורים שלה ולא צריכה להביא תלושי משכורת שלהם למוסד הלימודי וכאלה.

נכון שזה הזוי???
אין מצב שאני היחידה שלא נסמכת על שולחן הוריי. בחיאת!
בת כמה את?אלגריטי
את היחידה כנראה שפועלת באופן רשמיאלעד

בת כמה את?

רגע רגעמינימאוס2

למה רק מעל גיל 24?! הרי מבחינת המוסד לבטיוח לאומי מגיל 18 אתה לא נקרא יותר 

באוניברסיטה הפתוחה צריך להביא אישור כזה עד גיל 30.אנונימי (3)

כשמגישים בקשה לסיוע כלכלי. אבל ממש לא מבקשים חתימת עו"ד. מספיק הצהרה רגילה שלי.

כנשואה אוטומטית החישוב מנותק מההוריםאמאשוני


אז זהו ש...אנונימי (3)אחרונה

(אני זאת עם האוניברסיטה הפתוחה). זה מה שהזוי פה. שהם ביקשו ממני הצהרה כזאת למרות שאני נשואה. יותר מזה- הם ביקשו ממני שומת מס של אבא שלי ותלושי שכ"ד של אמא שלי ושל חמי וחמותי. בשביל מילגה! 

ילד לא אוכל לחםהלוי מא

מישהו נתקל בזה?

מה עושים בנדון? 

לחם זה דבר מאוד בסיסי ומשמש פלטפורמה להרבה מזון

אנו אובדי עצות

ילדים לא נהנים להרוג את עצמםנקניקיות

הם יודעים מה טוב להם ומה לא, ואין להם ענין להמרח סתם ברעב.

אנחנו כן צריכים לכוון אותם ולעודד אותם לאכול בריא, אך לא בקטע של להכריח.

 

יש כמה דברים שיכולים לעזור:

ממרחים מיוחדים שהוא לא מכיר (אפילו שוקולד)

צורות הגשה שונות: טוסט, לחם מטוגן, קוביות לחם ועוד כיד הדמיון

 

בטח ניסיתם כבר הכל ושום דבר לא עזר

 

אולי תנסו להוריד את הלחם מהתפריט

ולעבור לפריכיות, עוגיות בריאות, בורקס מבצק טוב

או כל פחמימה אחרת שגם משביעה וגם נותנת חומרים טובים לגוף

 

יכול להיות שיש לו רגישות לגלוטןחגבית הסלע

והוא מגן על עצמו בכך

אפשר לבדוק, וככלל כדאי לתת קרדיט לילד.

אחותי הייתה ככה!!!משיח עכשיו!

היא הייתה אוכלת בקושי רב לחם. שעה שלמה על ביס אחד. בסוף בגיל 12 גילו לה צליאק

^^^ מכירה מקרובנועם ה
לבדוק איתו אפשרויות אחרות שמקובלות עליו.אנונימי (2)

כל סוגי הלחם? מה עם מאפים אחרים?

 

הוא לא סתם מתעקש. משהו לא טוב לו. שינסה להסביר מה בדיוק לא מוצא חן בעיניו.

אפשר לקחת אותו לסופר לעניין אותו בתחליפים ולראות מה כן מדבר אליו.

אפשר מאפים אחרים ....אבני חן

ברקס ,פתי בר (עוגיות ) , קרוסואנים   ביגלה .....

מאפים ודברים אחרים , לא חייב לחם .

 

 

 

בהצלחה חיוך

על איזה גיל מדובר בכלל?המלך!!!!
בנך בר מזל. בנך לא יקבל סכרת, מחלות לב, שבץ מחכמת ישישים

 

את ובנך בני מזל. בנך לא יקבל סכרת, מחלות לב, שבץ מוחי, מחלות כלי דם וכו'. חוץ מזה, הוא לא ישמין. עליך להודות ל-ה' על שחנן את בנך בחוש טעם בריא ! אני מאוד מקווה שהוא גם לא אוכל כל מיני ג'אנק פוד כמו עוגיות, וופלים, עוגות, גלידות, צ'יפס, איטריות, אורז מקולף וכו'.  גם מסוכר בתה ובקפה רצוי מאוד להימנע.

רצוי שכל המשפחה תעבור לדיאטה של בנך. בהצלחה !חכמת ישישים

בנך יכול לקבל את כל הקלוריות הדרושות לו מבשר, עוף, דגים, ביצים, חלב וגבינה. אם אין לו נטיה להשמנה, את יכולה לתת לו גם אגוזים שונים. גם טעים וגם בריא. אם תקפידי להוסיף לתפריט שלו גם ירקות חיים ומבושלים ומים לשתיה, הוא יהיה בריא ומאושר. אם אין לו נטיה להשמנה, תוכלי גם להוסיף לו מעט פירות. הפירות והירקות מספקים ויטמינים, מינרלים וחומר גס שהם חיוניים לקיומו של גוף בריא. הבשר, העוף, הדגים, הביצים, החלב ומוצריו -- מספקים חלבון, מינרלים וויטמינים שונים שאת חלקם אי אפשר למצוא בצמחים. לכן, חשוב שיאכל גם את אלה. כשאת רוצה שיברך על הלחם, מספיק שיאכל "כזית". רצוי שכל המשפחה תעבור לדיאטה של בנך. שיהיה לכם בהצלחה.

והגוף זקוק גם לפחמימות..יעל מהדרום
מכיר את המושג פת שחרית?~א.ל

לא סתם נקבעה ברכה מיוחדת ללחם

הוא לא כזה שולי כפי שאתה מציג אותו

החשיבות שלו לא מצביעה על הבריאות שבולשם שבו ואחלמה
אלא על היחס שבני אדם נתנו לו וההלכה רק התייחסה ליחס הזה
חז"ל ברובם לא היו רופאים
החיטה של היום אינה הדגן של אבותינוחגבית הסלע

החיטה עברה השבחה וגדלה היום בהנדסה גנטית

פיתחו זן שיהיה עמיד בריסוס עם חיי מדף.

בכללי רוב האוכל היום הוא לא ממש בריא..יעל מהדרום
לק"י

גם הפירות והירקות.
נכון, אבל חיטה ולחם ספגו במיוחדמאמע צאדיקה

חיטה- הנדסה גנטית לשיפור כמות היבולים 

ולחם- לחם שמרים שונה מהותית מלחם שאור, קורים בו תהליכים כימיים שונים- שמשפיעים על העיכול והספיגה שלנו את ההזנה מהלחם. 

 

ילד שלא אוהב לאכול לחם- כדאי לנסות איתו סוגים שונים של לחמים

(לא בורקס. זה סתם רעל)

לכם לבן או מלא, לחם חיטה או כוסמין, לחם שיפון, באגט או פיתה, לחם שאור או לחם שמרים או לחם סודה, 

היום יש תחום שלם שנקרא הנדסת מזון..~א.ל

והוא לא מתייחס ללחם דווקא.

 

צודק, אבל נורא לא נוחלשם שבו ואחלמה
גם שלי התחיל לא לאכול...רגעים
הוא דווקא ממש אכל טוב ופרוסה שלמה כל יום.. אבל זהו.. בשבוע האחרון לא יודעת למה הוא ממש לא לוקח ולא אוכל לחם...
אולי לבדוק חוסרים בגוף? ב. דם...~א.ל
לתת אוכל אחרעדידפ
תלוי בגיל כמובן
לבררפטיש
לשאול אותו מה הסיבה ש..אינו רוצה. יתכן והוא יגיד כי כבר נמאס לו מהמוצר הזה שנקרא לחם. ויתכן כי באמת הוא רגיש מיזה כדוגמת הצליאק . מה שכן הוא הייתי מנסה לצרוך לו אתזה בצורות אחרות כמו לחמנייה עם דברים מושכים . טוסטים פיצות מבצק וכאלו. ..
יתכן צד שלישי כי אין לו משיכה לזה. וזה רק עניין זמני . אז כדאי לחכות בעניין ולא להבהל כלל
תגובת בינייםהלוי מא
אני מודה לכולם ומוסיף פרטים נוספים הילד בן שש ואוכל לחם ע"פ קריזות למשל בחג אשתי הכינה חלות מלאות התלהב מהן בחג ובמוצאי החג עשה עם זה בעיות כ"כ לחם קל מלא שניסינו בתחילה התלהב אח"כ שוב עשה בעיות נודה להתייחסות מחודשת
אולי פשוט הוא טיפה מתפנק? ~א.ל
יוסף דעת..פטיש
השאלה היא מה היתה התגובה שלו. אם הוא אמר אני רוצה משהו אחר במקום. או לא באלי כלום או אני שונא אתזה. יתכן ולילד לא מתחשק . כי באותם רגעים .. הוא אכל משהו אחר. או רוצה משהו אחר. או סתם לא באלו. רצוי להבין את המניע עוד קודם להחלטה שהוא אינו אוכל לחם
בשבת ובחג ניחה, ראוי ליטול ידיים על לחם\חלהפיגא

אבל הלחם של היום אינו הלחם שהיה פעם.

פחמימות בכלל הן רק סוכרים "המחזיקות ידיים" - סוכרים המתקבצים בחבורות ואינם בודדים, כמו סוכר רגיל.

 

מחקר לפני חמישים שנה הראה שאם נותנים לילדי גן את האפשרות לבחור מה הם יאכלו, ובתנאי שהמזון שהוגש היה בצורתו הטבעית - טרי או מבושל, אבל בלי תבלינים, בלי מלח, בלי צבעי מאכל, רק אוכל נטו, ובתנאי שהגישו לילדים אפשרויות בחירה שונות מכל סוגי המזון, בפרק זמן של שבועיים, כל ילד, ללא יוצא מהכלל, אכל אוכל מגוון, עם כל הויטמינים והמינרלים שהילד היה צריך.

גם ראו שאם לילד היה מחסור בויטמין מסוים, הילד לבד בחר לאכול את המזונות העשירים באותו ויטמין!  כל הילדים עשו זאת, בלי שיסבירו להם מה הערך התזונתי של כל מאכל.

 

חבל לריב על אוכל עם הילד.  המלחמה הזו חוזרת אלינו בבומרנג גדול!

כל עוד הוא בריא, ומציעים לו אוכל מזין וטוב, עם מבחר סביר, ראוי לאפשר לילד לבחור מה וכמה הוא אוכל.

 

אפשר לשקול בדיקת רגישויות למזון (בדרך קונבנציונלית או בדרך הרפואה המשלימה),  יתכן שהילד רגיש לדבר אחד או יותר, ואם תסירו את המאכל מהמזון שלו, תיאבונו ישתפר.

 

אם הוא אוכל מספיק ממזונות אחרים (פירות, ירקות, חלבונים  וכו'), מתפתח כראוי ובסך הכל הוא ילד נורמלי ובריא - ממליצה להפסיק לספור לו את הביסים של הלחם.  מיותר ועלול להזיק מאוד בעתיד.  מלחמות אוכל יכולות להביא לאנורקסיה או להשמנת יתר...

צודקת לחלוטין. תגובתך ממש מרעננת. הלואי שיקשיבו לךחכמת ישישים

גם לי זכור המחקר שהזכרת. יופי של מחקר. הגיוני שאצל ילדים שעדיין לא קלקלו לא את תאבונם הבריא ולא שטפו את מוחם בכל מיני רעיונות לא נכונים, התגובה לאוכל תהיה לפי צרכי גופם.

מצטרפת לאלו שלפני...תות

הילדה שלי (4) אף פעם לא התלהבה מלחם. בעקבות תלונות שלה על כאבי בטן הלכתי לבדוק לה רגישויות למזון (אלטרנטיבי - קינסיולוגיה אצל מישהי עם הרבה המלצות). ואכן - הילדה רגישה לגלוטן... ב"ה ידעה מה נכון לה. היא מתה על בשר, דגים, ביצים גבינה ויחד עם ירקות ופירות זה כנראה מה שטוב לה. קשה לצאת מהקיבעון שלנו (רק שהסבתא לא תדע שהילדה לא אוכלת לחם...) אבל כמו שאמרו, אפילו לחם מקמח מלא שמכינים בבית - זה לא מה שהיה פעם. אם לחוץ לחם לחם תנסו קמח כוסמין, קמח שיבולת שועל. הילדה שלי אישית מאוד בריאה בגופה וחזקה, אוכלת לארוחת עשר ירקות, פירות, ביצה, פריכיות, לפעמים יוגורט... ואני שומעת על יותר ויותר כאלו. תאמינו לילד. בהצלחה

הוא מתלהב מהרפתקאה חדשה, מהטעם או משו אחר?מאמע צאדיקה

שים לב ששתי הדוגמאות שציינת הם לחם מלא

לחם שלא כל המבוגרים אוהבים לאכול- קל וחומר שלילד לפעמים קשה איתם... 

 

 

מצטרפת להמלצה לנסות לחם מקמח כוסמין 

הגלוטן שבו עדין יותר ומתאים יותר לגוף האדם

והצורה של הלחם היא "הרתפקאה מגוונת" 

ממליצה גם לנסות לחם שאור 

(התסיסה של השאור גורמת לפירוק חומרים בחיטה ועוזרת לגוף לעכל את הלחם טוב יותר) 

גם סוג של "הרפתקאה" 

אולי הוא פשוט אוהב רק לחם טרי (ת'אמת צודק...: ))חילזון 123
אני במשך שנים לא אכלתי לחם חוץ מבשבתדי"מאחרונה

התחלתי רק בשנים האחרונות.

ברוך השם אני בריא והכל בסדר.

ההורים שלי מעולם לא לחצו עליי.

מתי להתחיל לבכורה עם גוזיות?אנונימי (פותח)

12 זה גם תלוי בהתפתחות. ייתכן גם 12.5אנונימי (3)
זה לא הולך לפי גילאנונימי (4)

זה קשור להתפתחות של הילדה 

זה נכון לפי התפתחות אבל רוב הבנות מתחילותאנונימי (3)
מגיל 12. זה גיל המצווה.
יש כאלה שמגיל 12 כבר לא ילבשו גוזיות
אלא לבוש אחר.
גם עיניין של נוחות של הילדה
מה זה קשור לגיל המצווה??נקניקיות
הגדולה שלי בת 7 והולכת עם גוזיותיראת

לא שהיא צריכה היא פשוט נורא מתלהבת מזה ומרגישה כמו גדולה אז קניתי לה והיא ממש מבסוטה מזה...ובנות דודות שלי בנות 4 ושנתיים גם הולכות עם זה.

למה ? אם היא לא צריכה .... ובנות 4ו שנתיים ??אבני חן

היום מוכרים בפוקס גוזיות ממש חמודותיראתאחרונה

ותתפלאי גם במידות כאלה.

הברקות של ילדים אור היום

כמה הברקות של הבנות שלי מהימים האחרונים (תשתפו גם )

 

הגדולה שרה לעצמה "אלוקי נשמה", ופתאום אמרה:

"אתה בראתה, אתה יצרתה- כל הכבוד" אוהב

 

הגדולה ציירה ואמרה:

"אמא, נכון אני מציירת מקסים?"

(גם הקטנה אמרה על הציור שלה "מקסים" כשהיא ראתה אותו על המקרר )

 

הגדולה: "את יודעת למה אני יפה?"

אני: "למה?"

הגדולה: "כי אני מקשיבה למה שאמא שלי אמרה (אני אומרת לה שהיא יפה), ובגלל שאני מתנהגת יפה"

 

דיברתי עם הבנות על זה שצריך להישאר במיטה בלילה ולא לטייל, אז הגדולה אמרה:

"אני לא הולכת לשום מקום, אני נשארת במיטה שלי" (אהבתי את החלק הראשון אוהב).

 

שתפו גם!

עוד אחד על הסנדביץ'הלוי מא

לפני כחודש שהבחור לא רצה לאכול מלפפון אמרתי לו שאני מחכה מתי כבר הג'וק הזה יצא לו מהראש

 

שבוע שעבר בעוד אנחנו יושבים בסוכה אמר לי תוך כדי שהוא מתחרע על מלפפון שהג'וק יצא לו מהראש 

בגאווה גדולה. 

 

השבת הצהיר בחגיגיות "יש לי ג'וק חדש"

 

"אני לא אוהב עגבניות"

 

 

אהלן אני בת 16, ואני באה באמת למנוע את מה שאצלנורגילה,כמו כולם

אני פשוט מבקשת:

תקשיבו לילד שלכם, תהיו פתוחים אליו,

ב כ ל  ג י ל ! !

זה כל כך חשוב!!

הגעתי למצב שאני מתייחסת לאמא שלי קצת כאילו היא זרה ברחוב, אני לא מוכנה לספר לה לאן אני הולכת, או מה אני עושה.

פשוט כי ככשאלתי אותה מה זה אינטיליגנציה, כי המורה אמרה את זה,

ולאמא שלי לא היה אכפת, אז היא לא התייחסה...

והיום אנחנו בטיפול ארוך כדי לתקן את זה...

 

בבקשה תמנעו את זה מהילדים שלכם!!

 

תודה רבה לכם!!

רוצה לשתף- צדקה תציל ממוות!!אנונימי (פותח)

בר"ה קיבלתי על עצמי לתת צדקה אחרי תפילת הבוקר.

בגלל החגים קצת לא הקפדתי על זה, והיום קמתי ומחדש שמתי צדקה ואמרתי לשם מצוות צדקה

הרגע הבת הקטנה שלי בלעה חתיכת קליפת בצל שחסמה לה את הנשימה- ונדבקה לחיל מסרבת לצאת!!, היא השתעלה, האדימה, הקיאה ושום דבר לא עזר

עד שבעזרת האל הצלחתי תוך כדי בכי שלה להוריד לה את חתיכת הבצל שפשוט נדבקה פנימה...

צדקה תציל ממוות...

ב"ה.. שתהיה בריאה..ד.
הודו לה' כי טוב.אנונימי (3)אחרונה

התרגשתי לשמוע.

 

בשורות טובות.

אני בת 16 ויש לי משו להגיד לכם, אמהות יקרות..אנונימי (פותח)

אפילו שהבת שלכם מתבגרת (או כשהיא תהייה מתבגרת..)- תכבדו אותה...! אל תזלזלו במה שהיא אומרת! תאמינו בה. אם היא אומרת שקשה לה- אל תתעלמו! תשאלו מה קשה!! אם היא אומרת שהיא נפגעה- אל תגידו "אה.." אלא שתאלו ממה היא נפגעה! אוקי?? 

 

 

תודה. ובהצלחה..

נכון שאני אמא אבל אני קרובה יותר לגיל שלךהדס123

אני יכולה רק לומר אם עם אמא זה לא עובד (ולא משנה מאיזו סיבה ובאשמת מי) כדאי לנסות למצוא את האדם הנכון לפרוק.. לא כדאי לשמור בבטן.. כמובן שעם אדם בוגר ומבין ושלא סתם ירע את המצב. אלא אדם חכם שתצליחי להקשיב לו ושיעזור באמת.. בהצלחה!

ולפעמים כל מה שצריך זה לפנות לאמא ולומר להלשם שבו ואחלמה
אמא , אני זקוקה לעזרתך, יש לך זמן לשבת איתי?
מתי?
ואז היא תוכל להתפנות אלייך רגשית, וטכנית,
תשבו שניכן ביחד בלי הפרעות,
וסביר להניח שהיא תהיה יותר קשובה.
תודהאנונימי (פותח)

הדס- אין לי מושג למי לפנות, אדם מבוגר? איזה? חברות זה ראלי, אדם מבוגר פחות... וכשהילדים שלך יגדלו- תזכרי את מה שכתבתי טוב? חצי חיוך

 

ולשם שבו ואחלמה- חוסר הערכה מצידה גורם לי גם לחוסר הערכה מצידי, את מבינה? כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם? זהו- את מזלזלת ולא מוכנה לשמוע? אני לא מוכנה לדבר ולהקשיב. כן, גם לי זה עצוב. אני את הניסיון שלי לקשר קצת יותר חם עשיתי. אז רק פניתי אליכם כדי להגיד לכם- אל תהיו כמו אמא שלי.

יקרה.. מהנסיון שליהדס123
לי תמיד עשה טוב לדבר עם המדריכות שלי בסניף. (עם חלקן עד היום). עוד מישהי שממש היתה שם בשבילי זאת מורה מדהימה שאני בקשר איתה עד היום. (וב"ה באמת הקשר עם הוריי מצויין. אבל לפעמים צריך מעבר). אני בטוחה שמסביבך יש אנשים שישמחו להיות שם בשבילך. לתמוך ולעזור.. אולי יועצת בבית הספר? תתפלאי לשמוע כמה אנשים שלא היית מעלה בדעתך לפנות אליהם ישמחו ויכולים לעזור.
עצוב לי לקרוא שלא הצליח לך הניסיון לדבר עם אמא...פלאפל

מתוקה ויקרה!

יש משהו שאולי יעזור לך.

ניסית לכתוב אתת "המכתב שלא יישלח" ?

זה אומר שתשבי עם עצמך מול הדף ותשפכי את כל מה שהיית רוצה להגיד לאמא (או למי שהיית רוצה לדבר איתו וקשה לך).

את המכתב הזה אל תשלחי לאף אחד! אחרי כמה ימים תפתחי אותו שוב ותקראי, ותראי אולי יש דברים שאת יכולה לשים עליהם סימן שאלה? אולי יש דברים שתוכלי להגיד או לכתוב לה בצורה יותר מעודנת? לא יודעת מה יקרה, אבל אני משערת שאולי עצם הכתיבה והביטוי של הדברים הכואבים, אולי אפילו רק זה כבר יביא להקלה בהרגשה הקשה שלך....

לבת שלי נתתי את הרעיון הזה כשהיא התמודדה עם מורה שהיה לה קשה איתה, וזה עזר לה מאד. מקווה מאד שגם לך.

ובכל מקרה, אני שומעת מבין השורות עד כמה את מרגישה שמזלזלים בך וברגשות שלך (אפילו כשאת נפגעת) ובתור אמא ממש כואב לי על זה, עצוב  כי זה לא צריך להיות ככה.  אני מקווה ומתפללת בשבילך שתמצאי מישהי בוגרת וחכמה שתוכלי לדבר איתה בצורה פתוחה ושתוכל לעזור לך.

תודה על העצה, אנסה. אולי יעזור.. אנונימי (פותח)

מקווה שמה שכתבתי פה יעשה משו. אני לא מבינה כמה מהר אישה שוכחת שגם היא היתה פעם צריכה הקשבה ותמיכה. אמא שלי נראלי לא מודעת לדבר הזה שנקרא הקשבה אמיתית, תמיכה אמיתית...

 

נשברתי מהמבוגרים, איכזבו אותי. חח מי היה מאמין שגם אני אהיה מבוגרת פעם.

 

חג שמח.

אוי עצוב לקרואנקניקיות

תנסי למצוא זמן שבו אמא שלך לא תהיה עסוקה נפשית ופיזית ותשאלי אותה - אמא, מתי אוכל לדבר איתך, רק איתך, משהו שאני לא יכולה להגיד למישהו אחר, רק לך.

ואם לא תצליחי למצוא זמן שבו תוכלי לדבר איתה - תפני לקו חם שיכול לעזור לך.

לא יודעת לאיזה מגזר את שייכת, אבל בכל עיתון את יכולה למצוא כמה מספרים כאלו

ואני יכולה לחפש לך ולמצוא בקלות מספר כזה.

 

מחזיקה לך אצבעות ו... אל תשמרי שום דבר בבטן.

 

וגם- אשרייך שאת חושבת על ילדות של אמהות אחרות וממליצה להתייחס ולהקשיב לבנות. (וגם לבנים כמובן)

בתור אמא - אני לוקחת את הדברים שלך ומתחילה ליישם אותם חזק יותר כבר ממחר בבוקר, כשהבת שלי תפקח את עיניה.

 

חיממת לי את הלב, נקניקיות(זה נשמע מצחיק.. בצירוףאנונימי (פותח)

לכתוב את זה בצירוף נקניקיות)

 

איזה כיף שראית ולמדת מזה. אולי יש מבוגרים נחמדים..!חצי חיוך פשוט תהיי שם בשבילה ותראי לה את זה, טוב?

 

אצלך בטח יש זמנים כאלה שאת לא עסוקה נפשית ופיזית. אצל אמא שלי אין. זה הולך ככה- מחשב-לנגן-להכין אוכל- לישון-לשטוף כלים (לא אני)- להתעצבן שמבולגן-מחשב-לנגן-להכין אוכל- לישון-לשטוף כלים-להתעצבן שמבולגן וחוזר חלילה..

 

ואם היה זמן היא לא נותנת את המקום הזה של-'תדברי איתי. אני פה בשבילך.' אין מה לעשות- אשכנזיה.

אני דתיה לאומית (איך אומרים? דתית לאומית? דתיה לאומיה? מבולבל) אבל אמממ לא נראלי אני אפנה לכל מני אנשים שאני לא מכירה...

 

לצערי המפגשים הלא כ"כ גדולים שלי עם מבוגרים כנראה היו עם המבוגרים הלא נכונים, אז האמון שלי בהם לא כ"כ קיים.

תודה על הרצון הטוב לעזור! רק אל תשכחו שגם המתבגרת הבלתי נסבלת שלכם היא בנאדם שחי ונושם וקשה לו.

אשכנזיה אור היום

טוב, זו סתם הייתה הכללה מצחיקה. כן יש משהו מאוד חם באנשים מעדות המזרח, אבל גם אשכנזים יכולים להיות אנשים חמים

(ואכן אומרים דתיה לאומית, אאל"ט).

 

לפעמים באמת הורים לא יודעים איך לדבר עם הילדים שלהם, כי אין להם את הידע ואת היכולות, וא"א לפתח בהם את זה. למה? כי ככה זה. וזה מתסכל ומרגיז וקשה, אבל זה ככה. אז לומדים למצוא את מקומות ההכלה והשיתוף במקומות אחרים (חברות, אחות/בת דודה, סבתא/דודה).

 

יכול להיות שתצליחי להראות לאמא שלך איך לדבר איתך, והיא תבין ותהיה יותר קשובה אלייך, כמו שכבר נכתב כאן בשירשור.

ויכול להיות שלא. וגם אם לא, אל תתני לזה להפיל את כל האמון שלך במבוגרים. כמו שלא היית רוצה שיכלילו מבני נוער אחרים- עלייך, אל תכלילי מאמא שלך, על כלל המבוגרים (ומכלל המבוגרים, על אמא שלך).

 

זה שאת מרגישה ורואה את החומסר- זה בונוס עבורך, להראות לך את הרגישות שיש בך, את המודעות לצרכים הנפשיים שלך. זה משהו שישמש אותך בעתיד.

 

הרבה הצלחה ושמחה. מקווה שתמצאי לך מקום של הקשבה.

ממש כמו אור היום ודןנקניקיות

ועוד דבר - אמא שלך נשמעת עייפה מהחיים ועצובה.

תנסו ממש  לשבת על כוס קפה ולדבר. תשמעי מה מעצבן אותה והיא תשמע מה מעצבן אותך.

אולי משהו כמו: אמא, קשה לך עכשיו לרחוץ כלים? בואי נרחוץ ביחד ואני אספר לך משהו שקשה לי...

 

כשהיא מתעצבנת שמבולגן - היא בעצם צועקת: תעצרו. משהו בבית שלי לא בסדר. אולי הבריאות שלי (היא מבוגרת יחסית?) אולי היחסים עם הילדים הנשואים (יש כאלו?) אולי בעיות כלכליות?

בלגן לא אמור להפריע לבן אדם בגלל היותו בלגן, הבלגן מעלה מעל פני השטח את העצבים האחרים שלנו

כך ראיתי על עצמי. בלע"ה הבית שלי תמיד מבולגן ומלא משחקים וניירות ומספריים ולורדים והפח מלא בטיטולים והסל מלא מלא בכביסה.

מתי זה מפריע? רק כשאני עצבנית בגלל סיבות אחרות. אם אני רגועה - הבלגן משמח אותי שב"ה יש כאן חיים!!

 

את מהממת. הנסיון הזה רק יעשה אותך טובה יותר.

חחחחח זה מזכיר לי שעשיתי מכתב כזהאנונימי (3)
ולאחר שבועיים בערך בסוף החלתתי... השארתי לו את הפתק בתיבה שלו בחדר מורים
ועד היום (8 שנים) אנחנו לא מדברים...
בתורד.

אבא..

 

יפה כתבת.  צריך להאמין שקשה ולהתענין.  וגם לשאול ממה נפגעה.

 

 

אבל כדאי גם לדעת, שלא תמיד אמא תופסת שזה מה שאת רוצה. לפעמים היא יכולה לחשוב שאת בעצם "לא רוצה" לשמוע אותה..  יש דבר כזה, שאנשים קוראים אחרת את אותו מצב. אפילו שאת אומרת שניסית קשר יותר חם. אולי היא לא הבינה את זה.

יכול להיות גם שאמא מסויימת "לא בכיוון". אבל לפני שאת מחליטה שזה כך - תשקלי: אולי כן כדאי לנסות ישירות, בנינוחות, להסביר לה שכאשר את אומרת שקשה לך, ממש חשוב לך שהיא תתענין. וכאשר את אומרת שנפגעת ממשהו, גם חשוב שתשאל ואולי תעזור ותתמוך.

 

יש הורים, שכאשר ילדיהם הסבירו להם שחשובה להם עזרתם - ומיקדו את הדברים (כמו אצלך: כשאומרים שקשה, כשאומרים שמשהו פגע..) - אז ההורים ממש שינו כיוון.

 

אולי כדאי לך בכל זאת לנסות?..  יפה שאת מציעה במר-ליבך גם לאחרות. אבל בכל זאת, אמא יש אחת.. אולי שווה לנסות?

 

בהצלחה.

ד.אנונימי (פותח)

אני לא בטוחה שאני רוצה שהיא תשאל כי זה לא יבוא ממקום אמיתי אלא ממקום של מחויבות כי ביקשתי. ואת זה אני בוודאי לא רוצה.

לא..ד.

זה בהחלט יכול להיות כי פתאום היא תבין שזה חשוב - ואז היא ממש תרצה. וזה יהיה אמיתי.

 

אני לא מכיר את אמא שלך, אבל זה יכול להיות.

 

מסכימה עם דן ומחדדת:אנונימי (4)

 

ייתכן שהיא רוצה מאוד להיטיב עמך, אבל היא בטוחה שמה שייטיב עמך זו דווקא שתיקתה! ייתכן שהיא חושבת שאם היא תדבר ותשאל היא לא תקלע למטרה, היא תלחץ על נקודות רגישות, 'תחפור'... זה לא חשש בלתי סביר. אנשים בנויים אחרת. יש כאלה שמאוד קשה להם שכשהם מתחילים לשתף שואלים אותם שאלות. אז אם תסבירי לה כמה זה חשוב לך, והיא תיענה לך ותשאל אותך, זה לא יהיה מתוך מחויבות אלא מתוך הבנה שכך את רוצה לקבל את אהדתה ולא אחרת. זה ישמח אותה!

 

 

 

ורק עוד דבר אחד קטןפפריקה--
כמים הפנים אל הפנים כן לב האדם אל האדם.
ביום בו התחתי לחפש את הטוב, לגלות רגישות כלפי קושי של בני משפחה וחברות ולנסות להקל במילה טובה או מעשה, היחס הנעים והאנושי חזר אלי כבומרנג.
ממליצה גם לך ליצור סוג חדש של ריקוד ולפני שאת פונה לאמא לחזר טוב שבכל זאת קיבלת ממנה ולהזכיר לעצמך שבעצם היא אוהבת אותך רק אולי קצת קשה לה ולחוץ. ואולי יש דברים שאת לא מודעת להם...
לנסות לתת מעצמך הבנה ורגישות ומן הסתם זה יחזור אלייך באותה מידה.
תודה על שהארת את תשומת ליבנו.
כתבו לך דברים חכמים, רק רציתי להוסיףלשם שבו ואחלמה
שתזכרי שאין דבר יקר לאדם יותר מאשר הילדים שלו,
את יקרה לה וחשובה לה ואהובה עליה מאוד!

אבל כשקשה לאדם בחיים הוא לפעמים יכול גם לפגוע בעצמו, להזניח את עצמו, להיות חלש וחסר כח
וחסר פנאי אפילו לילדים האהובים שלו.

אבל בתור הבת שלה יש לך את היכולת להשפיע עליה הרבה.
את יכולה לעורר את רגשי האמהות והאהבה שלה.
את יכולה לעודד אותה .
את יכולה לגרום לה קשת רחבה של תחושות על פי חוכמתך ובחירתך.
העובדה שיש בניכם קשר בל ינתק
תגרום שעם עקשנות שלך תוכלו לבנות את עצמכן ביחד.

אז תזכרי שהיא אוהבת אותך אהבה אין סופית,
וזה מה שינחה אותך מולה.

סוג של ניצלו"שאנונימי (5)
אני ממש מזדהה עם זאת שכתבה.. דיי, אני כבר ילדה גדןלה , אז די לזלזל בי , שתבינו , כל מי שמכיר את אמא שלי חושב שהיא האישה הכי מדהימה בעולם !! וכולן אומרות לי שזכיתי באמא מושלמת אבל רק אני מבין כל האחים כל הזמן רבה איתה ..
וזה לא שאני רוצה לדבר איתה או משהו כזה , היא דווקא מעודדת את זה ואני כן מדברת איתה ומספרת לה דברים ואני עושה איתה צחוקים , אבל יש פעמים שאני פשוט לא יכולה איתה !! אני לא יודעת אם הבעיה בי , אבל כמו שאמרתם כמים הפנים לפנים ואיך זה יכול להיות שעם כל העולם אני מסתדרת ונוחה עם כולם ורק איתה יוצא שכמעט כל חודש חודשיים אני לא מדברת איתה לתקופה מסוימת ( ואם הייתם מכירים אוצי בחיים לא הייתם חושבים שאי פעם רבתי איתה !!)
ואני כמעט מתפוצצת ובוכה מלאא ןמתכננת מה אני אומר לה ואיכשהו כשהיא עושה לי שיחה כזא. לפני שאנחנו משלימות טני לא מצליחה לומר לה מה שחשבתי ואני מבקשת סליחה כמו ילדה טובה כאילו שאננ אשמה !!
אני ממש מפחדת שאני אהיה כמוה כשאני אהיה גדולה פעם עשיתי לעצמי רשימה מה אני בחיים לא אומר לילדים שלי..
אני שןנאת את זה שתמיד איכשהו אני האשמה , היא לא תופסת למה אני רבה איתה כל הזמן !!
אווףף סליחה שזה כזה ארוךך זה בוער ביי..
יכולה לומר לך דבר חשוב..הדס123
גם בעתיד. בעז"ה אחרי שתתחתני את יכולה פתאום למצוא את עצמך אומרת- מה זה. עם כל העולם אני הכי סבבה. איך זה שרק עם בעלי אני רבה ככה? כי ככה אנחנו עם האנשים הקרובים לנו. לא שזה בסדר. וזה כמובן דורש עבודה. את ואמא שלל הגעתן למדרגה חדשה בטיב הקשר שלכן. ואיך שמעתי פעם רב חשוב- מנפילה לא צריך להיבהל. צריך להבין שהיינו במקום גבוה- ונפלנו כי לא היו לנו את הכלים הנכונים להתמודד. צריך ללמוד את הכלים. בהצלחה יקרה!
נכון, צודקת, מתסכל אין מה לומר, רקהורות משמעותית

שבדר"כ התלונות הפוכות.

כמה שאת מעירה ישנים וישנות מהתרדמהפטיש
אין ספק שיש כאן זעקה שבשקט . סיפור ותאוריה מוכרת. ליהיות הורה זה מצריךהרבה יותר מליהיות פסכולוג עם תעודה. ובצער רב כולנו יודעים שלא תמיד זה ככה .
ולענינינו. . . אני מניח שזה מציק מאודד לילד מתבגר ואף לכל ילד שצריך תמיכה או הכוונה ואין לו. כי ההורים לא שם. החוכמה שלנו לקחת את החסרון ולהתחשל ממנו. דווקא אז אנחנו נעשים יותר פקוחים ורגישים בעניין יותר אכפתיים ומבינים את הקושי של האחר מצליחים אפילו לזהות ממרחקים תובנות שהם זהב להמשך החיים . בהצלחה.
יקרהאדל

יקרה

בתור אמא לבן שסיים את גיל ההתבגרות (ישתבח שמו לעד),לבת שנמצאת עמוק בגיל זה ולבן צעיר שנכנס בצעדי ענק לשם (הצילו),כדאי שתדעי שגם להורים קשה מאד. הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי מלאת כוונות טובות ,מנסה להבין,לעזור,להכיל ולא תמיד זה מצליח.הרבה פעמים הבת שלי מטיחה בי שלא אכפת לי ממנה, שאני לא מבינה ועוד. לפעמים יש לי תחושה שהיא לא מבינה איך אני לא קוראת את המחשבות שלה ולא מציעה מיד פתרונות.אני בהחלט מסכימה עם מי שכתבו לך לדבר עם אימך בצורה גלויה יותר.יכול להיות שהיא כן מבחינה במצוקה שלך אבל לא יודעת איך לגשת אלייך.אל תוותרי,דברי איתה שוב. היא אמא שלך ובפרוש היא לא מזלזלת בך.

תודה רבה.אנונימי (פותח)אחרונה

על העידודים והעצות.. אתם אנשים טובים..

 

אני אדבר עם היועצת, אסביר יותר בפירוט. הלוואי שיצא טוב.

 

אדל- היה מעניין לקרוא את מה שכתבת..חצי חיוך וכולכם, תודה רבה. בהצלחה בהורות, בקרוב אצלי..כאילו מוציא לשון

מישהו מכיר את תופעת החום הגבוה ואז התפרכסות?רות22
פעם ראשונה שחויתי את זה בלילה..
מזעזע!!
שלא יהיו כאלה שיחוו
אבל למי שמכיר וחווה אשמח לשיתוף מצדכם
בנתיים בבית חולים מנחים אותי כיצד לנהוג איתו. תינוק בן 1.
אמרו לי שזו תופעה עד גיל 5 ההתפרכסות.
וקראתי על בנ.ט שזה יכול לקרא באמצע היום ואפילו בגן...
אם יש כאלה אשמח לדבר איתכם אפילו באישי.
תודה!
רפואה שלמה..חילזון 123
פרכוסי חוםיהושבעט5

שניים מילדינו פרכסו מחום.

הם גדלו וזה עבר.

לפעמים עושים א.א.ג לשלול פרכוסים על רקע אפילפטי.

בניגוד למה שרווח בציבור פירכוס בזמן עלית חום על עושה נזק נורולוגי.

 

אני חושבת שפרכוס עלול במקרים מסוימים לגרום לנזקבת 30

כמו אפילפסיה.

מכירה מקרוב מקרה אחד כזה.

ב"ה שלבן שלי אין אפילפסיה כי שאלתי את הרופאים בבתירות22אחרונה
חולים.

חוויה קשה מאד מאד מאד. בעז"ה יהיה חד פעמי!!בת נוגה

חווינו אצל אחד הילדים פעמיים

פעם אחת בגיל שנה וקצת, מצאתי אותו "אחרי" כנראה רפוי ואפטי....

ופעם שניה - בידיים שלנו, בגיל שנתיים בערך, לאחר שכבר היינו "מבינים"....

 

כל כך קשה, מבינה את החרדה והזעזוע. חיבוק ענק!!!

 

אז זה יכול להיות חד פעמי, זה עלול להיות דו-פעמי כמו אצלנו, וזה עלול לקרות יותר....

טוב שקיבלתם הכוונה רפואית, צריך לשמור אותה בראש באיזו קופסה מאחורה

(לאחר שחוזרים לנשום כרגיל ומתאוששים מהחוויה)

כי ל"ע ברגע "האמת" קשה לזכור, לשלוט בתגובה ולעשות מה שנכון.....

(שזה אאל"ט בעיקר לשמור על תנוחה נכונה לילד, למנוע פציעות ולבדוק איך הוא מתאושש אבל זה היה מזמן ואל תסמכי עלי).

 

ברוב המקרים זה באמת ובר ונעלם כלא היה עד גיל 5 ולרוב קודם בעזרת השם!!!

תתעודדי - זו "בסה"כ" (בררררררררר) תופעה קשה ולא נעימה שיש לחלק מהילדים נטייה לחטוף אותה בעליית חום פתאומית.

 

לרוב אין לה שום השלכות או נזקים חלילה!!!

 

רק מה - אצל הילד הזה עד כמה שיכולתי לצפות - לא "נתתי" לו להיות עם חום גבוה בלי תרופה להורדה!

מכירה שיש שאומרים שטוב לגוף להיות עם חום עד טמפ' מסוימת?

אז אצלו - איך שהיה חשד נתתי משהו. לא רציתי להתקרב בכלל לטווח מעלות בעייתי.

 

אז מאחלת מכול הלב שלא תחוו את זה שוב,

ומעודדת שהזמן עושה נפלאות גם ללב - אם שחווה טראומה כזו,

ורפואה שלימה!! ורק בריאות!!!

 

פירכוסי חוםיהושבעט5

 

אחוז מסוים נדמה לי 4% עלולים לפתח פרכוסי חום.

נכון  שפירכוסי חום הם חוויה קשה ,אבל הם עוברים ,בממוצע בגיל 5 יכול להיות בגיל גדול יותר.

ילד  לא מפרכס (פרכוסי חום) סתם פתאום,אם הוא מפתח משהוא ויראלי עלול לעלות לו החום והוא יפרכס.

הפרכוס הוא סוג של קצר חשמלי במוח שקוקה בזמן עלית חום.

ההמלצה היא לתת תרופה להורדת חום,כשהחום נמוך 37.5 ,כך מונעים את עלית החום ואת הופעת הפרכוס.

יש רופאים שנותנים מרשם לפתילות וליום (זה מרגיע את ההורים) נותנים אחרי פרכוס בפי הטבעת.

זה רק אם הפרכוס ארוך .

לנו היה בבית האמת לא השתמשנו .

מה שכן למעון לגן להביא אישור מרופא הילדים על פרכוסי חום ,ואישור שלך לתת תרופה להורדת חום.

הצוות בגן יעדיף לתת לילד אקמול ולא שיפרכס.

האת היא שהם גדלים כבר שוכחים,הם גדלים ולפרכוסי החום אין שום השפעה על החיים שלהם.

 

 

תודה לכן נשמות טהורות על התמיכה והעידודרות22
ובאמת הלילה הזה אנחנו כבר בבית חויתי עוד הפעם חום 37.5 ומיד!!! מיד!! עפתי למטבח להביא לגוזל הקטן אקמול ונר והכל במינון הנכון וההדרכה שקיבלתי מהבית חולים.
אני מאמינה שאם אתפוס חום 37.5 וישר אתן לו את התרופה אז הסיכוי ממש ממש קטן בכדי להגיע לפירכוס
רפואה שלמה. חורף טוב של רק בריאות בעז"ה.אנונימי (2)

הורות מאוחרת-דילמה בגלל הזוגיותadi9010
שלום לכולם,
אני קרובה לגיל 42 נשואה כעשר שנים עם שני ילדים בני 8 ן-5.
לצערי גם אחרי טיפול זוגי לא ממש הצלחנו בעלי ואני לשפר את מערכת היחסים ביננו כפי שרצינו. שאפנו לזוגיות בה נרצה לבלות יותר ביחד, יותר רגש וקירבה פיזית, אמון .
התגברנו על כעסים מן העבר, על התפשרויות ןויתורים שנאלצנו לעשות אחד עבור השני בלית ברירה (יותר אני), על הדרך בחינוך הילדים, אך כנראה באופן בלתי נשלט מבחינתי הרגש ברח דרך החלון ואני לא מצליחה להרגיש קרובה וושאני אוהבת את בעלי. הקושי מתבטא בריחוק הפיזי שאני מרגישה כלפיו ובקושי לקיים יחסי מין. ברוב המיקרים אני מסרבת וזה גורם למריבות ואוירה לא טובה בייננו.
שנינו מנסים להסתדר בשביל הילדים ולהתגבר על הקשיים והצלחנו לגדל ילדים מקסימים ומאושרים. הם ובעלי כל הזמן מתחננים שנרחיב את המשפחה וכמהים לאח או אחות קטנה.
הדילמה הזו לא נותנת לי מנוח כבר מס' שנים למרות הלחץ מצד בעלי ומצד הילדים כי אני מציאותית ומודעת לקשיים הכרוכים בכך, אך לא מפסיקה להרהר בכך שבשימחה הייתי מביאה עוד ילד עם המצב היה שונה עם בעלי.
אני מנסה להשלים עם נישואין ללא אהבה ואני מסוגלת לכך, אך האם זה אפשרי להביא ילד לתוך זה?
תודה לכם ואשמח לשמוע  את דעתכם.
לדעתיד.

אפשר.

 

ואפשר להסתכל על כך כדבר מאחד, מוסיף קרבה וטוב.  משהו שכולם רוצים בו.

 

לפעמים מאוחדים זה עם זה, ולפעמים בונים איחוד סביב אידיאל משותף ואהוב.

 

וצריך גם לטפל במה שכתבת.  זה אפשרי. את צריכה קצת לשנות גישה. ולא כאן המקום.

תודה דן על התשובה ואכןadi9010

צריך לטפל במה שכתבתיי, ויחד עם זה כנראה להסתכל על הצדדים החיוביים שבלהביא ילד לסיטואציה כזו

 

תודה וחג שמח

לדעתי,אור היום

את צריכה לבדוק עם עצמך אם את רוצה או לא. איך גידול הילדים עכשיו? קל? נעים? מורכב? סביר?

איך תהיה חווית גידול תינוק קטן? אני מסכימה עם דן, שיכול להיות שזה יקרב בינך לבין בעלך, ויעשה לכם טוב. אבל קשה לדעת מראש בוודאות.

 

שיהיו החלטות טובות.

פאז
עצוב לשמוע על הקשיים ..
אני חושבת שצריך להשתדל כמה שיותר לגשר ולקרב ביניכם, ואחרי המעשים נמשכים הלבבות.
אולי כדאי לנסות עוד טיפול זוגי לשניכם או אישי לך, חבל להרים ידיים.

לגבי ילד נוסף-
נשמע שיש לכם איזשהו סטטוס קוו בבית ,
ושאולי הילד כן יכול להוסיף למשפחה שמחה אהבה ולכידות.
מאידך הריון ולידה הם גם מאתגרים זוגית,
והזוגיות לא במצב פשוט. .


אולי כדאי להתייעץ על כך עם מטפלת כלשהיא אם תלכי אליה.
לי נשמע שיש בך המון כעסים שבשבילך חבל להשאר איתם.
קשה... מאמע צאדיקהאחרונה

מוזמנת לשיחה אישית

לא נראה לי מתאים בשבילי לענות לשאלה כזו עג"ב הפורום 

 

רק נק' אחת-

גיל 42 זה די הקצה האחרון של סיכוי להביא ילד, וגם זה עם אחוזי סיכון מסויימים כבר

אין לך את כל הזמן בחיים כדי למרוח על החלטה כזו. אם את מחליטה ללכת על עבודה והכנה לזה- קדימה! מהר! 

מתוסכלת!!!אנונימי (פותח)

הילדים שלי פשוט לא נהנים במסיבות, מתנפחים, ריקודים וכו'. זה לא שהם לא אוהבים את האירועים האלה, הם נוראאאא מתרגשים לפני כן ומחכים בקוצר רוח!!! אבל כשהם מגיעים, ורואים את ההמוניות, את כל הילדים האחרים שמשתוללים - הם נצמדים אלי וזהו. לא זזים. אני מנסה, עולה איתם למתנפחים, קופצת, משדלת אותם לרקוד, מנסה להלהיב אותם לקבל פרסים... להושיט יד כדי לקבל בלון/ממתק, מוחאת איתם כפיים כשצריך, שרה ומנסה להלהיב אותם - אבל הם פשוט קפואים!!!

 

מה עושים עם זה???
הם כל כך מתרגשים לפני, ומחכים ומתכננים - ואז מפספסים הכל!!!!

 

לא

צריך סבלנות לענ"ד. או לתת להם להסתגל לסביבה החדשה.אנונימי (3)

נסי לחשוב- האם את משדרת להם משהו שהוא הפוך מאישיותם?
ייתכן שהם ביישנים , הססנים בסביבה חדשה.... ולכן מגיבים כך
פרמטר נוסף- בני כמה הם?
האם הם חברותיים?
האם הם ילדים שאוהבים להיות "במרכז העניינים עם כל החבר'ה"  ומרגישים נוח עם זה
או
שהם נרתעים מ "מגע חברתי" רב ו"ברוטאלי" מידי עבורם, אוהבים את ה ד' אמות שלהם, מעין "למצא את עצמם לצד הפעילות"..... בעדינות, בנחת, בקצב ובמינון שמתאים להם...

אם תשתדלי להתאים את הפעילויות אל הילד /ים, ולא ללחוץ -אלא לת להם לחוש מה טוב ומה נעים להם----
ייתכן ותגלי שהם נפתחים לאט לאט אבל "בטוח"...

אל דאגה.
כל הילדים גדלים להיות אוהבי פעילויות, ואוהבי חברה...

רב ברכה ונחת!

כתבת יפה, רק הערה קטנה לשורה האחרונה:אנונימי (4)

לא כל הילדים גדלים להיות אוהבי פעילויות ואוהבי חברה. אני לא גדלתי להיות כזאת... וטוב לי בבועה השקטה שלי עם אישי האהוב, ועם מגעים חברתיים די מצומצמים. מי קבע שחייבים להיות אוהבי חברה?

ולך, פותחת יקרה - את בטוחה שהם 'מפספסים'? אולי בדיוק ככה טוב להם, ולזה כוונה ההתרגשות שלהם לפני? אולי לצפות באירוע מהצד, מתוך הקרבה אלייך והבטחון שאת מעניקה להם, זו חוויה נפלאה בשבילם?

זה מזכיר לי שיר של ביאליק:

"ואתור מחבואים, שם דום נסתכלתי

כמו צופה הייתי בעינו של עולם

שם נגלו לי חברי, רזיהם קיבלתי

ואחתום בלבי האילם את קולם"...

 

 

^אני הראשונה. אוהבי פעילויות וחברה- במינון שמתאיםאנונימי (3)

להם, ושטוב

להם.
שאיתו הם מרוצים ובונים אישיות טובה ובריאה.
לזה התכוונתי.
^^^ כן אנונימי (4)


הגדול שלנו בדיוק ככהגםזולטובה

וכשהוא מתחיל קצת לשחרר ולהתקרב לעניינים, זה שכבר מתחיל להיגמר והציוד כבר מתחיל להתקפל.. 

הוא כזה, לא אוהב שינויים המוניות רעש בלאגן ליכלוך וכו'

 

אצלי הבעיה שהקטן הפוך וזרמן ואני הרוב לבד עם שני ההפכים הללו, הלז רוצה תמידית הביתה והזה רוצה בלאגנים ומסיבמבה...

 

העיקר מעניין לנו בחיים...

מצטרפת לדברי האנונימית השניה,אנונימי (5)

שאולי אין כאן פיספוס. אולי מבחינתם די להם בזה שהגיעו עד המתנפחים, והם לא רוצים יותר מזה.

האם הם עצמם מרגישים פיספוסים? האם הם מדברים על אכזבה ורגשות דומים אחרי שאתם חוזרים הביתה? (או שלפי הרגשתך, המובנת מאוד, הציפיות שלהם לא נענו כך שהם פיספסו הכל).

 

מה שכתבת מזכיר לי קצת מסיבת סוף מחצית/שנה בגן- הילד עושה חזרות בבית, שר את השירים, ובמסיבה עצמה- לא משתף פעולה, מתקפל לתוך עצמו ומתבייש מאוד. וזה מה שנכון ומתאים לו.

אני מודה שבמסיבות הראשונות של הבכורה (במעון ובגן) ניסיתי לעודד אותה שתעשה ותשתתף יותר (היא כן השתתפה, אבל חלקית). עם הזמן, אני לומדת להרפות. הרי העיקר הוא ליהנות, ואולי היא נהנית מעצם היחד עם כל הילדים והמוזיקה וההתרחשות? אולי זה מספיק עבורה, ומספיק עמוס עבורה, בשביל שאצפה שעוד תרקוד ותשתתף כל הזמן?

אז גיליתי שככל שאני מרפה, אני אישית נהנית יותר , והבת שלי- בכל מקרה לא הרגשתי שאי ההשתתפות גרעה מההנאה שלה

קודם כל תודה לכולןאנונימי (פותח)

אני מסכימה איתכן שאם זה מה שמתאים להם וככה טוב להם, אז הכל בסדר...

אבל... מה אם לא?!

גם אצלנו לפעמים קורה שכשסוף סוף הם משתלבים - זה כשהכל נגמר.... אבל אפילו זה לא תמיד קורה..
איזה ילד לא רוצה לקבל פרסים? פרסים, בלי תחרות... רק להושיט את היד ולקבל... 
הם פשוט נבהלים מהילדים האחרים, מהכמות, מההשתוללות, מהרעש...

הם ילדים חברותיים מאוד.. מאוד אוהבים חברים.. אבל אירועים כאלה משתקים אותם...

אני זוכרת את עצמי בתור ילדה, גם כזאת... לא ברמות שלהם, ועדיין אני יכולה להעיד על עצמי שלא אהבתי את עצמי ככה... רציתי להשתולל, רציתי להינות.. אבל התביישתי... נאטמתי ולא השתחררתי. ואני לא רוצה שגם הם יסבלו מזה...

אז אם היה טוב להם עם זה הכל בסדר... ומה אם לא?!
מה עושים עם זה??
הם כל כך יחידים... כולם משתוללים, ורק הם נדחקים הצידה, כאילו זה אירוע מפחיד... אני רואה שזה ממש יוצא דופן... וחבל לי בשבילם!!!

גם שלי ככה.בת 30

וזה באמת מתסכל אותי לפעמים.

אבל א. למדתי לא ללכת איתן לאירועים שאני יודעת שהן לא יהנו.

      ב. מקווה שזה יעבור להן מתישהוא...בטוח שלחץ מצידי לא יפתור את הענין, אם אכן זה מצב שדורש פתרון.

מה אם לא?אור היום

אז למה לא לשאול אותם בבית איך הם הרגישו?

אני הייתי מציעה שאחרי שתחזרו הביתה וכל ההתרגשות תפחת, לדבר קצת על מה שהיה- "זוכרים שהיינו היום בפארק הלאומי, והיה הרבה מתקנים ואנשים וילדים? איך היה לכם להיות שם? נהניתם? הרגשתם טוב? רציתם שנחזור הביתה? שנישאר עוד?"

חשוב לא להכניס להם רגשות ומחשבות, אלא לתת להם יותר לשתף מהצד שלהם, מאיך שהם חוו את מה שהיה.

זה יכול לתת לך תמונה טובה מאוד לגבי מה שהם הרגישו (בכלל, זה טוב לנתח רגשות לאחר מעשה, כדי להכיר את עצמנו ואת איך שאנחנו מרגישים בסיטואציות מסוימות, וגם לדעת מה נכון לנו ומה לא).

 

לגבי קבלת הפרסים- את צודקת שכיף ונעים לקבל פרס סתם ככה, בפשטות נפלאה. וזה באמת נראה החמצה עצובה שהילדים מפסידים את זה.

אבל מה אם הפרס האמיתי הוא זה שהם נאמנים לעצמם ולא דוחפים ומשתוללים כמו כולם? מה אם הפרס האמיתי הוא שהם מכבדים ילדים אחרים ולא ממרפקים אותם?

אם את רואה שעצוב להם שהם לא קיבלו, אחרי שתלכו משם, את יכולה להציע להם ארטיקים/גלידה במזנון בדרך, ולומר להם כמה את מעריכה אותם שהם לא נדחפים בכוח, ושזו התנהגות יפה בעינייך.

 

שיהיה בהצלחה

אולי להגיע מוקדםפאזאחרונה
אפילו קצת לפני ההתחלה יעזור להם להסתגל?
צעצועים לגיל שנהאיזה טוב ה' !
הפשוש שלנו עוד מעט בן שנה.
נשאר עם אמא בבית
אני מחפשת רעיונות למשחקים שמעניינים ילדים בגיל הזה ומעסיקים אותם...
יש לכם רעיונות? מה יש לכם בבית?
ואם כבר- אז גם המלצות לחנויות משחקים טובות ולא יקרות מידי...

תודה!
לא זוכרת בדיוק את הגיל אבלאנונימי (2)

לאסוף מיכלים גדולים שדרך פתח שיוצרים במכסה אפשר להשחיל: פקקי שעם, ועוד פריטים קטנים (כמובן - לא קטנים מדי -  סכנת בליעה) לא עולה לי בראש עכשיו.

 

אפשר לאסוף קרטוני שתיה, אפילו גדלים שונים, לייבש, למלא במעט חול או אורז או קטניות - כדי שיהיו כבדים מעט, להדביק את הפקק - והינה קוביות מגדלים שונים (אפשר אם רוצים להשקיע - לצבוע או לעטוף אותם בנייר צבעוני).

 

לאסוף מיכלים , קופסאות ושפורפרות שונים שצריך להתאים להם את המכסה ולהבריג אותו כדי לסגור.

 

כמובן - לפתוח את ארונות המטבח ולעשות לאמא סדר במיכלי הפלסטיק. אצלנו אוהבים במיוחד את מייבש החסה - מפוררים פנימה קלקר ומסובבים. מתפזר זוועה - אבל כיף חיים (מתאים אולי לילד יותר גדול).

 

לאפות עם אמא.

 

להדיח כלי פלסטיק בסקוטש ומעט סבון.

 

לעשות בועות.

 

לקרוע עיתונים צבעוניים לפיסות קטנות, לאסוף הכל לשקית סופר מרשרשת, לקשור ולהוסיף חוט ולרוץ עם זה בבית.

 

טיול ומשחק במתקנים. בארגז החול.

 

אמבטיה ארוכה (רק תחת השגחה) עם מיכלים קטנים שממלאים אותם והם יוצרים בועות, חתיכות ספוג  ועוד משחקים צפים.

 

 

כל הכבוד - משקיעהאוהב.

 

רעיונות0 אלישבע 0
ממליצה על הבלוג הזה - http://www.tapuz.co.il/blog/net/userblog.aspx?foldername=imaim
יש קטגוריה של הפעלות מגיל 0-3.

את יכולה גם לחפש עוד אתרים ובולגים בסגנון.
בימבה ועגלה עם בובה (גם אם הוא בן) גםזולטובה
מה שבאמת יענין את בן השנהנקניקיות

זה מגירת הסירים

המקרר במצב פתוח

קופסאות אחסון (כמה שיותר מסודר, כדי שלאמא יהיה כמה שיותר עבודה לסדר אחרי)

 

אפשר להתחיל להדביק מדבקות, לצבוע.

תסתכלי על העינים שלו ברגע שהוא יגלה שהצבע שהוא מחזיק ביד "עושה משהו" בדף... איזו התרגשות!! (עדיף לורד, או צבע שצובע חזק, כי האצבעות שלו עדיין חלשות בשביל לצבוע משהו שאפשר לראות בקלות)

תודה לכל העונים עד עכשיו! אשמח לשמוע עוד!איזה טוב ה' !

נתתם אחלה רעיונות! פרח

 

אשמח לשמוע גם על משחקים קנויים...

איזה מומלץ? ואיפה קונים?

איזה חנויות של משחקים וחומרי יצירה מומלצות ולא יקרות?

 

הוא הבכור אז צריך למלא את המלאי...

יש רק צעצועים שקיבלנו ללידה... קורץ

ואנחנו חדשים בעסק...

 

תודה צדיקים!

משחקים קנוייםנקניקיות

כמו - לגו בחלקים גדולים, מכוניות, בובות, מגדל קוביות.

 

אז מה יש לנו מגיל שנהפפריקה--
מכוניות בכל מני סוגים וגדלים - הפיראט האדום
פסי רכבת וקטר (שיחקנו איתם עד שבערך בגיל שנה וחצי למדו להרכיב את הפסים ולהטעין את הקטן בגרירה אחורה לנסיעה קדימה)- שילב במבצע.
קוביות לגו גדול סברס - נותר לפליטה מהגדולים.
פאזלים (שש צואות בסיס שש פרות עיגולים צבעוניים ומכוניות גדולות ) מגנטים בצורות בסיס גדולות למשחק על המקרר- שילב 49 שח לקופסה.
מגוון בעלי חיים (אצלנו ממש משתדלים רק על טהורים ויש המון)- איזו חנות מזדמנת.
בובות תאטרון- להיט אהוב במיוחד.
וכמובן בימבות כדורים בובות ספר תורה ובעלי חיים.

במהלך השנה הוספנו בית בובות יהודי עם שולחן שבת ואביזרים והם חוגגים איתו בקביעות במיוחד בשישי ושבת.
כלי מטבח פירות וירקות עם עגלת סופר פלסטיק ושור גומי לקפיצה.
כלי נגינה שהם ממש ממש התחברו אליהם וקופסת שש ביצים לחיבור לפי צבעים וצורות.

באופן אישי אם זה ילד ראשון ממליצה לך לקנות דברים טובים שימשיכו ללוות אתכם עם הבאים בעזרת ה.
שוב תודה לכולם! ונשמח לשמוע עוד...איזה טוב ה' !
נתתם רעיונות מקסימים.
נשמח לשמוע עוד...

וגם איפה אפשר לקנות דברים טובים במחירים טובים
בפיראט האדום...רוני בלילה
"המפתח להתפתחות ", דופלו, קוביותאחותו

השחלות גסות - על מוט, או לתוך כלי. ( בהשגחה צמודה- אפשר להשחיל קיסמים לכלי שלהם)

ספרי פעלולונים- מסובבים, לוחצים, מושכים ושומעים צליל, 

משחקי גרירה,

כדור!!!!!!!!!! (לגלגל, לתפוס, לזרוק בעמידה מבלי ליפול, אח"כ לבעוט מבלי ליפול...משחק התפתחותי חשוב מאד)

מכוניות

ארון סירים וכלי פלסטיק שבמטבח... כאלו נכנסים או שלא נכנסים אחד בשני ( הוא ילמד כבר לבד...)

מכשירים ביתיים שהפסיקו לפעול ( "מגרש גרוטאות"- מיקסר ישן, שלט או פלאפון מת, )

 

שלי גם בן שנה... וטרם יודע למסור כדור....רגעיםאחרונה
חיסון או ביקור בטיפת חלב שאלה!! או סקר..רות22
אם קבעו לכם תור לחיסון או ביקור אצל רופאת טיפת חלב בשעה מסויימת כשיתנוקכם ישן.
1. תעירו אותו ותקחו אותו לטיפת חלב?
2. תחכו שהוא יתעורר ואז תקחו אותו? (ברור שהטיפת חלב עדיין פתוח)
3. לא התעורר והטיפת חלב נסגר תקבעו יום אחר להגיע?
רוב הסיכויים ש-1חילזון 123

לא רואה איך 2 אפשרי. יש הרי עוד שמחכים בתור ובד"כ התורים די עמוסים גם ככה.

מעירים ולוקחים. יש ברירה?!מינימאוס2

מבחינתי אין חילוק בין זה לבין ילד חולה שצריך לראות רופא

1.בת 30

עש שסוף סוף מגיע התור, וגם הילד לא מצונן וגם וגם וגם- נראה חי שעדיף להעיר ושישלים אח"כ.

פעם זה קרה לי וניסיתי לחכות,מטרי
אבל בסוף הערתי ולקחתי אותו, וכעסו עלי שאחרתי...
אז 1...
כולכם 1 אני לא לצערי..רות22
אני 3.
קשה לי להעיר אותו.
אני גם מאחרת על ימין ועל שמאל לא כועסות משום מה.

היום הבן שלי נרדם בבוקר ובעשר היה לי תור לחיסון ואמרתי לקב"ה בבקשה רבע שעה לפני תעיר לי אותו...

ב"ה התעורר והספקתי.
ובגלל זה שאלתי אותכם. כי כנראה שאני אמא מוזרה...

באה לפי הזמנים שלי מה שנוח לי ולא מה שנוח להם.

ילדיי קודמים קודם. אתם בטח לא מסכימות איתי.
בן כמה הוא?אשתו של בעלי

אם תינוק קטן אפשר להרים בעדינות לסלקל והוא ממשיך לישון. מקס' מתעורר ונרדם די מהר

 

ואם הוא קטן מלכתחילה הייתי מרדימה אותו בסלקל ביום של חיסון, כדי לא להגיע למצב הזה..

זה ילד ראשון?בדילמה

אני גם הייתי פחותאו יותר ככה בהרבה דברים

אבל זה עבר לי (חלקית לפחות) כשהגיעו ב"ה עוד ילדים)

לחיסון לוקחים את התינוק בכל מחיררבקה שיין

בנוגע לחיסון: אם אין אצלכם עומס ואת יכולה לזיף בזמן, תזייפי. אם יש עומס - חובה להגיע בזמן!

ובנוגע לבדיקת התפתחות, זו דעתי: התפתחות הילד הוא נושא קריטי. א ב ל : מעולם לא פגשתי אחות טיפת חלב מקצועית בתחום הזה! אני ראיתי אחיות שמלחיצות את האימהות במקרים פעוטים, ומזלזלות במקרים שבאמת צריכים טיפול...

אבל בדיקת התפתחות נעשית מול רופא..הדס123
הם אלו שאמורים להיות מקצועיים בנושא.. לא האחיות
יש גם בדיקות התפתחות אצל האחיות.רבקה שיין

יש גם כמה בדיקות התפתחות ללא רופא. בכל אופן יש גם הרבה רופאים, שמלחיצים על שטויות ולא יודעים לאבחן בעיות אמיתיות. לדעתי, אם אימא חוששת שישנה בעיית התפתחות, תמיד כדאי לבקש מהרופא הפניה לאבחון אצל הצוות הפרא-רפואי, להן בד"כ יש הרבה מקצועיות.

זה ילד שני. אבל גם בראשון זה היה ככהרות22
עד 4 חודש הרדמתי אותו בעגלה לפני טיפת חלב.רות22
מגיל 5 חודש אני מרדימה במיטה מצד הנוחות. ואז מתחילה כאן הבעיה.

הינה היום לדוגמא: רציתי לקבוע היום תור לרופאה ותמיד כשאני קובעת חצי שעה לפני נרדם!! למה?
אז החלטתי שלרופאה אני אכנס בבוקר ואקבע לעכשיו! כי מי יודע מה יהיה אח"כ?


במקרה היום הכל מלא קבעתי מחר בעשר. אז מזלי שהגדול בחופש ככה הקטן גם ככה יהיה עסוק עם הגדול ויצליח להיות ערני.

אבל תמיד הקטע של הירדמות לפני טיפת חלב או רופאה הוא נרדם!

למי ששאלה הוא בן שנה ב"ה.
לילד בן 5 חודשים יש סדר יום פחות או יותרaima

וקובעים לזמן שחושבים שיהיה ער.

גם אני 1.אור היום

יכול להיות שאם הייתי יכולה להגיע מאוחר בלי שהדבר היה מעורר כעס או בלאגן, אכן הייתי מגיעה בשעה מאוחרת יותר (אם היה קורה לי כמו שתיארת).

 

את לא אמא מוזרה, כי בעצם התגובה של האחיות, את מבינה שאת יכולה לאחר וזה לא מפריע להן יותר מדי.

אצלנו ברור לי שאם אאחר, זה יפריע כי יש תור ולכן רוב הסיכויים שלא אוכל להיכנס בשעה מאוחרת יותר, ולהעביר את התור ליום אחר זה מסרבל (ומי אמר שאז הילד לא יישן?...).

ברור שטובת הילד היא חשובה, אבל יש עוד שיקולים וגם טובת הילד עצמה היא דבר מורכב ותלוי-נסיבות לפעמים

טובת הילד מאוד חשוב!אנונימי (2)
אבל חשוב שתבדקי שאת לא פוגעת באחרים בדרך..
טובת הילד זה לעשות לו חיסוןמינימאוס2
טובת הילד---רק כדאי לזכור:אחותו

שיש את טובת הילד שלך,

טובת ילדים אחרים שהוזמנו לטיפת חלב ואין שום סיבה שימתינו או יקצרו את תורם בגלל ילד אחר שהגיע שלא בתורו. כי הוא צריך לקבל את המירב.

וגם את טובת הילדים של האחות שמאד ישמחו שאמא שלהם תגיע בזמן מן העבודה אי אפשר לבטל לחלוטין...

אז טובתו של מי קודמת?

 

 

אם אצלכם טיפת חלב לחלוטין לא עמוסה- שיהיה לך בכיף,

קחי בחשבון שלעיתים קרובות , כשמכניסים ילד כ "טובה" בין לקוחות הוא מקבל טיפול ומעקב הרבה פחות יסודי מילד שמגיע בזמן כי הזמן העומד לרשותו מצומצם מאד ( שמא יהיה על חשבון אחרים) , במקרים מסויימים, אולי זו דוקא פגיעה בטובתו?

 

וזה שלא כועסים- נפלא, מה הטעם לכעוס? הילד יקבל חיסונים כדי שלא תהיה דחיה גדולה מדי שלהם, השאלה היא על חשבון מה ומי זה יקרה. ולא תמיד את מודעת לעובדה הזו.

 

 

 

אף אחד לא אוהב להעיר תינוקאנונימי (3)

אבל אם טובת הילד קודמת אז קודם כל צריך להקפיד לחסן אותו, ובזמן

וחוץ מזה, טובתו כוללת גם ללמד אותו שרגשות של אחרים או זמן של אחרים זה חשוב

 

ואני ממש ממש חולקת על ההנחה וההתנשאות כאילו רק אצלך הילדים קודמים וכולנו חסרי אחריות ולא דואגים לילדים שלנולא

אני מקווה שלפחות את מכבדת את הזמן של האחיותטוזיאחרונה
בטיפת חלב ומודיעה שאת לא מגיעה לתור וכך הן תוכלנה לנוח או להכניס ילד שהגיע מוקדם או בזמן...

טובת הילד עומדת בעיני גם כן וחשוב לי המעכב אחרי התפתחותו של הילד והחיסונים בזמן פחות או יותר. אלא אם כן זה יום שהוא ממש לא מרגיש טוב או ממש לא ישן טוב מסיבה כלשהי לא כל כך נורא להעיר תינוק ישן (בטח שבגיל שנה). או לקבוע תור בשעה שבד״כ לא ישנים בה
אני אעיר אותו, למרות שאני שונאת להעיר. אבל איןנום נום

ברירה