שלום לכולם
רציתי להעלות ע"ג במה זו נושא שבוער בי, חשוב לי לציין שאני לא באה לבקר אף אחד ואין לדון
אדם עד שנגיע למקומו, מטרת המכתב היא לא למתוח ביקורת אלא להעלות את הנושא ונסות להבין מה קורה פה.
מדובר בנושא ה"גועל נפש" (כסף, כפי שהוא נקרא במחוזותינו), רציתי לומר לכם שכסף אינו גועל נפש, כסף הוא בית,
כסף הוא אוכל, והוא אפילו (כן..) ילדים (ילד עולה לא מעט..)
מי שמתייחס לכסף כאל גועל נפש סימן שאינו צריך אותו, ובאמת אני רואה סביבי אנשים שנראה שאינם צריכים אותו,
או יותר נכון שהוא מגיע אליהם משמיים בלי לעשות שום מאמץ.
אנשים שהכסף לא משחק תפקיד בחיים שלהם והוא לא שיקול בשום דבר, אפילו לא בשאלה אם לצאת לעבוד או לא..
אני שומעת נשים (שבעליהן אברכים) שמתלבטות בשאלה האם לעבוד או לא ולא מצליחה להבין את זה- את ב"ה אשת אברך
אז זה לא תלוי ברצון שלך- את חייבת לעבוד!
ואיך זה שכשמדברים על הקושי של שילוב לימודים עם בית וילדים לא עולה הנושא של הכסף? הרי זה הקושי הכי גדול
במציאות הזאת, עם כל הכבוד לקושי של הלימודים וכו'.
אני רואה כאלה שלא עובדים ופשוט מרשים לעצמם לחיות ברמה של לצאת לאכול במסעדות, לקנות בגדים יקרים,
לקנות מוצרי מזון יקרים, ואפילו להחזיק רכב. ובאמת אם היה מדובר באנשים שעובדים ומכניסים זה לא היה מטריד אותי
אבל זה משפחות שבהן האבא אברך והאמא עקרת בית (תופעה הזויה ולא ברורה) או יותר גרוע- סטודנטית, עם ילדים
במעון שאין לי מושג לא רק איך הם מרשים לעצמם מותרות אלא איך הם מסתדרים עם ההוצאות הבסיסיות ביותר.
התופעה הזאת פשוט מוציאה אותי מדעתי- איך הם מסתדרים???
זה פשוט לא מסתדר, מתמטית, בחישוב פשוט של אלף ומשהו ש"ח (מילגה לאברך) פחות כמה אלפי שקלים (הוצאות בסיסיות למשפחה עם ילד, שניים או יותר) התוצאה נמצאת איפה שהוא מתחת לאפס, מה לעשות?!
וכשמעיזים לגשש בעדינות ולשאול איך הם מסתדרים אז הם אומרים "ה' עוזר" (שזה בטוח נכון השאלה באיזה דרך אם לא בלתת לכם עבודה) ,"מסתדרים", "בניסים", או אפילו "לא יודעת איך" (היא פשוט לא יודעת מאיפה הם מוציאים כל חודש אלפי שקלים- המציאות עולה על כל דמיון)
ממש לא נראה לי שהאמונה שלהם היא ברמה כזאת שהם פתאום רואים שנכנס להם סכום לבנק, בודקים מאיפה, ורואים שזה
היישר מהשמיים "בניסים" (ושוב- אני מאמינה בניסים השאלה באיזו דרך הניסים קורים)
ולעומת זאת אנחנו חיים ברמה של לחשוב על כל שקל (ממש כך- אני חושבת לפני כל שימוש במוצר מזון יקר ולפני כל
הדלקת מזגן עד כמה זה נחוץ..) אנחנו מוותרים על דברים שהיינו רוצים ומוכנים לעבוד גם בעבודות שאנחנו לא אוהבים ושאין לנו זמן אליהם, בכל דבר מיד המחשבה שעולה לראש היא כמה זה עולה ועד כמה זה נחוץ, ומותרות הן אפילו לא נושא לדיון, זה לא עולה בכלל על הפרק. וזה לא קל- תאמינו לי.
לא נעים לומר אבל חלק ממה שמקשה על ההתמודדות הזאת זה שאני רואה אנשים סביבי שפשוט מרשים לעצמם הכל!! גם אני רוצה לא לעשות השתדלות בפרנסה ובכ"ז להרשות לעצמי כל מה שאני רוצה!
אז אולי פשוט תגלו לי, אברך וסטודנטית יקרים, איך לא מוציאים אתכם מהבית שלכם, איך לא מנתקים לכם את החשמל, ואיך אתם מצליחים לקנות בסופר?? אשמח לדעת איך עושים את כל זה בלי הדבר המגעיל הזה שקוראים לו כסף, ואז גם אני לא אצטרך אותו ואוכל לקרוא לו "גועל נפש".
ושוב חשוב לי לציין שאני לא באמת יודעת מה קורה אצל כל משפחה ויכול להיות שלכל משפחה יש דרך כל שהיא מהצד שבעזרתה הם מסתדרים, אבל מבחוץ לא יודעים את זה וזה גם לא נראה כך, ושוב- המטרה היא לא למתוח ביקורת אלא לנסות להבין מה קורה פה! עד כאן להיום ותודה למי שקרא!
בגן או מעון?