אתמול לקחת את בני איתי לקניון. הוא התנהג מאוד לא יפה, השתולל, ברח וכשקראתי לו הוא לא התיחס. מאוד כעסתי על ההתנהגות שלו. בהמשך הוא ביקש שאקנה לו צעצוע ואני הגבתי בלא. ואז הוא פשוט התחיל להשתולל זרק את עצמו על הריצפה ובעט עם הרגלים וצעק בקול רם. כולם הסתכלו והתחילו לשאול שאלות...אני פשוט לא התיחסתי, התעלמתי מההתנהגות הזאת וחיכיתי שירגע. ואז בשלב מסויים הוא נשכח על הריצפה באמצע הקניון. עשיתי את עצמי מתעסקת עם דברים רק שלא יחשוב לרגע שזה מזיז לי. השיא היה, שאנשים התחילו להתערב, ואני לא מדברת על אחד שנים אלא על לפחות 20 איש. איזו אישה אחת אמרה שהיא תזמין לי משטרה.התעלמתי ממנה בהתחלה אבל אח"כ עניתי לה שלא תתערב ומצידי היא יכולה להזמין. וככה עוד ועוד אנשים, ואני שומעת לחשושים, "איזו אמא זו, מסכן הילד וכו וכו". מה זה? אי אפשר כבר לחנך ילד בשקט? זה לא שאני צועקת על הילדים שלי או חס ושלום מרביצה, בחיים לא!!! אני מתיחסת בכבוד לכל הילדים שלי גם בדיבור וגם במעשים.
חייבת לשתףילדים זה שמחה
יקרה...אור היום
זה לא עניין של התערבות מרוע לב. אולי חוסר טאקט, או חוסר טאקט מוגזם.
עצוב לקרוא על הכאב שעברת, ועם זאת, אין שום ודאות שנוכחות אנשים אחרים הייתה עוזרת לך בצורה טובה ופותרת את הבעיה אחת ולתמיד.
צריך להבדיל, לדעתי, בין הכאב והקושי שחווית לבין הדרך שבה אפשר לקבל עזרה. התערבות של זרים בקניון לא הייתה מספקת לך את העזרה שהיית צריכה (לענ"ד. אולי רק משהו זמני. גם זה יכול להיות טוב, ובכל זאת).
פותחת השירשור חוותה התערבות פולשנית, ביקורתית, שהפריעה לה בניהול הסיטואציה. במצב הנתון היה לה קל יותר להתמודד עם הילד לבד (תגובת הסביבה מן הסתם גם השפיעה על התנהגות הילד). זה לא אומר שלגמרי לא שייך להתערב, אבל אפשר להציע עזרה בצורה נעימה ומעריכה, ולא כזו פולשנית.
שתדעי רק טוב.
חזרנו אתמול מבית החוליםפרח-שלג
לאחר שבוע ששהינו בו, עקב שילשולים תכופים במשך כשבועיים של תינוקי המסכן בן ה-10 חודשים.
הוא כרגע לא מסכים לאכול כלום חוץ מהנקה ואני עובדת קשה כדי להחזיר אותה לתדירות של שלוש שעות. עצות?
ראיתי בבית החולים עוד כמה במחלקה שסבלו מכך, יש וירוס שמשתולל? האם זה קרה למישהו פה?
כן מסתובבים וירוסים .... שילשולים והקאות ...אבני חן
גם הבן שלנו בין 2 היה אם שלשוליים וקצת הקאות כל חג סוכות ....
לא היה לו תאבון (הוא אמנם אוכל מוצקים כמו גדולים . ובערך פעם אחת בקבוק חלב , בערב ....)
שתיה מים טסט ו ובעיקר חלב (מטרנה ).
מסתובב גם מסתובב...אמא!!
אנחנו אחרי שבועיים וירוס כזה בדיוק באותו גיל...
כמה שיותר הנקה ואם הוא לא רוצה משהו אחר- כנראה זה מה שהכי טוב לגוף שלו.
אפשר גם לתת מים בין לבין.
לאט לאט- הוא יתחיל לבקש אוכל אחר כשירגיש שהגוף שלו מוכן לכך.
רפואה שלמה!
עכשיו הרופא שלח אותו שוב לבית חוליםפרח-שלג
כי כל היום הוא אכל כ"כ מעט, ודווקא היה לי והוא לא רצה,
ועכשיו הוא שוב התחיל להיות חלש ואפאטי,
בעלי הלך איתו, אני התעייפתי, גם ככה הוא בצום, ואני מותשת מנסיונות האכלה בני שבוע ובית חולים.
אני ממש מרגישה דיכאון מהדבר הזה, הוא לא נגמר.
קרה לבן שלי בגיל שנה וחצי.44444
נתנו לי מבי"ח איזו תמיסה לתת לו לשתות (נראה לי זו שנותנים בעירוי) וזה עזר.
תנסי אולי מים בטעמים/ מרק.
בהחלט הסתובב וירוס.פרח-בר
גם אי האכילה שלו עוזרת להחלמה , הקטנים האלו עדיין לא התקלקלו והגוף שלהם פשוט מסרב לאוכל.
אל דאגה , רק שישתה כמו שצריך וינק ...השאר כבר יגיע לבד שהוא ירגיש מוכן.
ב"ה, חזרנו עכשיו שובפרח-שלגאחרונה
אחרי אשפוז של שבועיים.
ב"ה, הוא הבריא.
דיכאון לאחר לידהאנונימי (פותח)
אני לאחר לידה שניה
והייתי בדיכאון במהלך ההריון, ונמשך גם עכשיו לאחר הלידה.
(בהריון היתי בדיכאון, לאחר הלידה יותר טוב אבל עדיין לא חזרתי לעצמי)
ניסיתי לפנות לרופא, הוא אמר לי שאין כזה דבר דיכאון בהריון
והדיכאון נגרם רק מחוסר רצון בהריון (אמנם היה הריון מהיר, אבל הרגשתי מוכנה לזה)
לכן אני מחפשת פסיכולוגית, אישה, דתייה כדי שאוכל לדבר איתה
אשמח לקבל המלצות
באיזור גוש עציון
אני מכירה בירושלים, אזור שוק הכרמל, זה טוב?רבקה שיין
האמירה של הרופא היא אינטרסנטיתרבקה שיין
ישנם הרבה רופאים, אחיות ועו"סים שמרגישים, שתפקידם לחנך את הנשים הדתיות, להביא פחות ילדים. האמירה של הרופא על חוסר הרצון בהריון, הוא חלק מהגישה הזו.
רציתי גם לומר לך שאני מאוד מעריכה את רצונך ללכת לטיפול בשיחות, כי נשים רבות מזניחות את עצמן (ובסוף זה בא על חשבון בן הזוג והילדים) או שנוטלות כדורים נגד דיכאון. הכדורים מטשטשים את הרגשות, ויכולים להרגיע באופן זמני. אבל טיפול בשיחות הוא ממש ניקוי רעלים!
אני אנונימית אחרת.. רוצה לשאולאנונימי (5)
למען האמת האנונימית הפותחת ממש כתבה כאילו זו אני מילה במילה.
אני גם רציתי ללכת לטיפול אך מכיוון ואין לנו מצב כלכלי טוב לא יכולתי להשקיע את הכסף בזה אם כי זה כסף של הכלכלה שלנו.
אבל לאט לאט למדתי להסתדר עם הבעיות שלי ולדעת להתמודד איתם לבד.
לגבי רבקה שיין אני לא יודעת אם הזנחתי את עצמי אם כי כי עשיתי לעצמי טיפול יחודי ע"י קריאת.ספרים או אינטרנט בנושא כיום, אני אחת לגמריי אחרת.. השתנתי לטובה
אבל יודעת ששנים רבות לא ארצה ילדים נוספים רק בשביל לא להגיע למצב הזה שוב אם כי אני אישה שכבר מחכה לצאת לעבוד רק שיליי יגדלו עוד קצת..
יש לי מישהי בירושלים.מתואמת
אם תרצי מספר טלפון - פני אליי באישי. (נראה לי עדיף לא לפרסם על גבי הפורום).
את יכולה גם לפנות למכון נתיבות בירושלים - דרכם הגעתי אליה.
רבקי ישראלי ממגדל עז. לא פסיכולוגית אבל יועצתאמא שלה
משפחתית, זוגית וכו'.
רגישה, יראת שמיים ובעלת נסיון רב.
אין לי מספר שלה אבל זה מופיע בגושפון בטוח..
^^ ממליצה עליה בחום רבבהתהוות
(חייבת לשם הגילוי הנאות לציין שאין לי היכרות איתה כדמות מטפלת. מהיכרות כללית - היא נפלאה. ואשת רב.)
אני לקחתי נוגדי דיכאון בהיריון - זה לגמרי קייםתהילה3
זה אומנם יותר נדיר מדיכאון אחרי לידה אבל קיים.
אני בשוק שהרופא אמר לך את זה.
תעברי לרופא אחר. אני תמיד מרגישה שעם רופאה הרבה יותר נח לי...
ויותר מזה - הרבה פעמים זה המשך של דכאון בהריוןמינימאוס2אחרונה
דרורלי מאפרת- מצוינת ומשובחת. פסיכולוגית שעזרה רבומפלצולה
משפחתון תמ"ת- אשמח לעצות ממנוסותחרות
שלום,
אני שוקלת לפתוח משפחתון ורציתי לשאול כמה שאלות למי שמכירה את הנושא/ פתחה בעצמה:
- מה פחות או יותר המשכורת שמרוויחים אחרי כל ההוצאות? (אוכל, חומרי יצירה, ציוד, ממלאת מקום פעם ב....) נשארת משכורת סבירה?
- האם מישהי קיבלה אישור של התמ"ת על קרוואן (או קרוואן מורחב)? מה התנאים לקבל אישור על קרוואן? (הבנתי שהקושי בלקבל אישור הוא בגלל הסכנה משרפות, יש דרך למגן את הקרוואן משרפות)?
תודה!!
הגדול מתעלל בקטןאנונימי (פותח)
טוב, לא בדיוק 'מתעלל'... אבל מה תעשו עם בכור בן 5 שיכול לקרוע את הצורה לאחיו בן ה-3,
במיוחד ובעיקר כשאני בשירותים או בכל פוזה אחרת שאינני יכולה להפריד פיזית?
לשם ההגינות עלי לציין שהרבה פעמים הקטן מתחיל אתו, אבל התגובה לא מידתית בדרך כלל.
הקטן אומר לו מילה - הגדול משכיב אותו על הרצפה,
על דחיפה קלה הוא מגיב בלהעיף אותו....
אולי זה נורמלי, אבל זה מאד כואב.
מה עושים?
המממ...אור היוםאחרונה
לדעתי מאוד חשוב ללמד את הגדול איך להגיב בצורה פרופורציונאלית. לא רק כלמידה לחיים ולא רק כדי להגן על הקטן, אלא כדי שילמד יותר לשלוט ברגשות ובדחפים שלו. בשביל טובתו שלו.
לענ"ד, כשהוא מגיב בצורה מוגזמת להתגרות של הקטן, צריך להרחיק אותו לחדר השני. זה לא צריך להיות לאורך זמן, ובטח שלא בכעס, אלא כפתרון (זמני) לבעיה. אח"כ, להרגיע את הקטן, וגם לומר לו שהתנהגות כזו (אותה התגרות שהתגרה בגדול, אם זה אמירה/דחיפה/משהו אחר), היא לא נעימה וגורמת לזה שהוא מקבל מכות. כדאי להתנהג בצורה אחרת, ולא להעליב או לדחוף.
אחרי זה, ללכת לדבר עם הגדול בחדר (כל השיחה עם הקטן אמורה לארוך בערך דקה-דקה וחצי, לכל היותר). להסביר לו מה היה לא בסדר בהתנהגות שלו, הסכנה שיש בזה לפגיעה בקטן, וגם האמונה שלך שהוא מסוגל לשמור את הידיים שלו לעצמו ולדבר בעזרת הפה ולא בעזרת הידיים.
אולי הנקודה הכי חשובה כאן היא הבעת אמון ביכולת של הילד לרסן את עצמו, להתאפק, לשים לעצמו את הגבול. אולי תצטרכו לעבור הרבה תקריות ותצטרכי לומר לילד הרבה פעמים כמה את מאמינה בו (וזה עשוי להישמע ולהרגיש שחוק)- אבל אל תוותרי על האמון הזה ועל הבעתו המפורשת. אולי זה מה שיבנה בגדול את היכולת לשלוט בעצמו ולווסת בעצמו את תגובותיו.
(אחרי השיחה עם הגדול, הוא כמובן מוזמן לחזור לחדר שבו שיחק קודם. הוא לא ב"הסגר" או משהו כזה).
הרבה הצלחה!
גמילה בלילה.אור היום
בתחילת המעון, גמלנו את הקטנה (2.5) מטיטול בלילה. קצת לפני כן גמלנו אותה מטיטול ביום.
ברוך ה', שתי הגמילות הלכו ממש יפה. היא לא מפספסת ביום בכלל. בלילה היא פיספסה 3-4 פעמים במשך חודש וחצי. הרגיש לי די זניח.
ביום חמישי בלילה היא פיספסה, וגם בשינה בצהרי יום שישי, וגם בשישי בלילה.
הרגשתי שזה כבר יותר מדי, אז שמתי לה טיטול הלילה (לא הפריע לה יותר מדי, חוץ מזה שכשהיה לה פיפי לפני השינה, היא רצתה לעשות בשירותים).
היא קמה יבשה, ובבוקר רצתה לעשות בשירותים.
עוד יש לציין שהיא קצת משתעלת לאחרונה (אני הצטננתי, ואולי גם היא קצת). לא משתעלת הרבה, אבל הנשימה לא נקיה לפעמים.
האם לשים לה טיטול בלילה? האם לנסות שוב להשכיב אותה בלי?
אני לא רוצה לבלבל אותה, ואני גם לא רוצה לכבס סדין כל יום-יומיים (מה גם שחמישה שבועות בערך היא פיספסה מעט מאוד, אז זה לא מרגיש לי כמו תחילת גמילה).
אשמח לרעיונות 
. תודה!
אם היא קמה עם טיטול יבש שוב לא הייתי מחזירהפנסאי
הייתי מנסה קודם לקחת אותה לשרותים כשאני הולכת לישון ועם אני קמה בלילה עוד פעם אחת.
לרוב זה מספיק.
וגם כמובן לדבר על זה שהיא גדולה ואני יודעת שהיא מסוגלת לקום יבשה... להזכיר בלילה ללכת לשירותים לפני השינה...
גם הבן שלי ביומיים האחרונים הרטיב רצוף, אבל כבר מאוחר מדי להחזיר את הטיטול...
אז ניסיתי את זה...אור היום
ונתתי לה לישון בלי. באמצע הלילה היא באה למיטה שלי, והרטיבה מתישהו (ואני נדחקתי לחלק היבש, מנסה להציל את השינה שלי...).
בכל אופן, בהתייעצות עם המטפלת שלה במעון, החלטתי להחזיר לה את הטיטול לזמן הקרוב, עד שהשיעול שלה יעבור, ואז להוריד שוב. בעז"ה יהיה טוב
ותודה על התגובה!
היי אורי בת נוגה
כשהיינו פעם בשלב כזה, והחלטתי שאת הטיטולים אנחנו פשוט מוציאים מהבית
(זה מה שהתאים אז לגמול-בתהליך, הוא היה בן 3 ורבע )
קניתי ללילות טיטולי-תחתון סופגים, זה מוצר כזה לשלב הגמילה,
ואז קראנו להם "תחתונים של לילה" ולא היה לו בילבול בנושא.
נראה שכבר הסתדרת - רק רציתי לידע אותך שיש דבר כזה, אם צריך
בהצלחה ובקלות!!!
תודה! אור היום
יש לנו כאלה, אבל של היום (הם אלו הנקראים גם "פול-אפס", נכון?)
בינתיים הקטנה לא מתבלבלת, ונקווה שתמשיך כך (וגם לא להשתעל, וגם להישאר במיטתה כל הלילה...).
אולי זה בגלל שקר לה?טוזי
אני לא חושבת, כי לא עד כדי כך התקרר לאחרונה...אור היוםאחרונה
בהשוואה ללפני שבוע-שבועיים. בכלל, לא כ"כ קר אצלנו ובחדר של הבנות בכלל לא כזה קר (הגדולה עוד ביקשה מאוורר והפשילה שרוולים לפני שהלכה לישון הלילה).
שמיכות פוך והרטבה בלילהתות
אבקש את עצותיכם, הורים מנוסים-
מה אתם עושים עם ילדים שעדיין מפספסים, בחורף?
השאלה היא ממש לא על איך פותרים את בעיית ההרטבה (דובר מספיק), אלא - מה עושים עם הפוכים...
אנחנו גרים במקום קר, פוך סינטטי לא מספיק מחמם
ניסיתי לשים כיסוי ניילון לשמיכת פוך - מה שקניתי היה ממש גרוע! השמיכה כל הזמן "בורחת" בפנים.
יש למישהו המלצות על פיתרון איכותי ויעיל?
(גם פוך סינטתי עם שמיכת צמר, למשל, קשה מאוד לכבס ולייבש בחורף...)
תודה רבה
אמרו לנו בשום אופן לא לקנות מגן שמיכה- סכנת חנקאמלאלה
לי היה פוך סינטטי טובחילזון 123
בגודל של שמיכת תינוק ומתחת שמיכת פליז טובה או אפילו שתיים.
כשהשמיכה לא גדולה לא קשה להכניס אותה למכונה. ולפעמים גם מספיק לכבס את השמיכת פליז כי היא סופגת את הרוב...
בד"כ פליז גם מתייבש יותר בקלות.
וגם להלביש פיגמה חמה וטובהמאמע צאדיקהאחרונה
ויטמין סי,תפוזים ומה שביניהםavsha
חשוב לי מאד שהילדים שלי יקבלו כמות מספקת של ויטמין סי החורף,אבל הם לא מוכנים לאכול תפוזים (ניסיתי בחורף הקודם את כל צורות החיתוך וההגשה). מיץ תפוזים לעומת זאת- הם שותים כמו גדולים. אני מאמין שכמות הויטמין סי במיץ היא לא כמו בפרי ובכללי אני לא מאמין לחברות המיצים לגבי "טיבעיותם" של המיצים. למישהו היה ניסיון דומה עם הילדים שלו?
בפלפל אדום יש כמות גדולה פי כמה של ויטמין Cבת 30
עדיף שיאכלו פלפל אדום כל יום וזהו.
גם קיווי עשיר מאוד בויטמין.
ואם זה עדיין ממש חשוב לך- אז תקנה להם סוכריות ויטמין C ותסגור את הסיפור
למה להתעקש על מיץ תפוזים? אא"כ זו פרסומת...
^ שמעתי מיודעי דבר שקרטון תפוזים שווה לפלפל אדום~א.ל
אחד מבחינת הויטמין
בפלפל צהוב יש אפילו יותרariela
וגם באננס, בפפאיה ובקיוי יש כמות יפה. גם אצלי הילדים לא אהבו פירות עד גיל די מאוחר והיינו נותנים להם ויטמין C של סולגאר, בהמלצת הרופא. בכל מקרה אני ממליצה לנסות עוד פירות וירקות שמכילים ויטמין C, אולי תגלו משהו שהילדים כן אוהבים.
תנסי קיווי - קצת יקר אבל הוא מפוצץ בויטמין cפרח-בר
לא בכל התפוזים יש ויטמין סילשם שבו ואחלמה
אולי החורף הם כן יאהבו. שווה לנסות אור היום
עדיף לאכול פלפל.. פשוט שיהיה חתוך על שולחן1289
האם ניסית לסחוט להם מיץ במסחטה?חגבית הסלע
וגם-
אם יש לך גישה לתפוזים אורגניים, הם בד"כ הרבה יותר טעימים
אנחנו קונים מעדן טבע מרקט.
תודה על התשובות חבריםavshaאחרונה
קראתי את כולן ואם יש עוד אז אשמח לקרוא ואז לחפש ברשת על מה שכתבתם.
לא חשבתי על לסחוט תפוזים אורגנים. נראה לי סיפור קצת יקר מדי,לא?
איך מרגילים ילדים לתזונה בריאה?אתי ב
שלום רב,
לאחרונה החלטנו לעבור לתזונה בריאה יותר - פחות סוכר (ורק סוכר חום, סילאן), קמח מלא, יוגורטים לא מתוקים, יותר מוצרים מחלב צאן (ופחות מוצרי חלב בכלל), יותר ירקות וכד'.
אני מקפידה על תזונה בריאה כבר תקופה ארוכה למדי, ובעלי הצטרף לאחרונה. עכשיו החלטנו לצרף גם את הילדים (אחד מהם חובב סוכר מושבע, ואנו פשוט פוחדים עליו).
הגדול בן שמונה, ואחריו עוד שלושה (הקטן עדיין תינוק, ולא הספיק להתקלקל...)
הילדים רגילים מאוד ליוגורטים מתוקים, מעדנים, קמח לבן וכו' (בעקרון - כמעט שאין אצלנו "ג'אנק פוד". תמיד יש ארוחות ביתיות מבושלות. אך הם אינם אכלנים טובים, אוהבים בעיקר אטריות ופתיתים ופחות בשר, דגים וסלטים, וגם תמיד השלימו את התזונה שלהם במעדנים, עוגיות וכד').
אשמח לקבל עצות - ממה להתחיל? כיצד להציג לילדים את התכנית? אולי יש לכם רעיונות למתכוני בריאות שילדים אוהבים?
(אולי הייתי צריכה לפנות לפורום מתכונים, אך החלק החינוכי חשוב לי יותר).
בהדרגה ועל ידי דוגמא אישיתגב'
מנסה לעזור...בת 30
יש לי כמה רעיונות.
א. הסברה: יש כמה ענינים שאפשר להסביר. גם ברמה האמונית- שה' נתן לנו גוף ומחובתינו לשמור עליו עד כמה שאנחנו יכולים. גם ברמת הידע- להסביר למה X הוא פחות בריא, למה צריכה מוגברת של Y עלולה לגרום, איזה ויטמינים יש בירקות האלה ואלו באחרים, איך מבדילים בסופר בין מוצר בריא למוצר לא בריא (נניח- מוצר גולמי לעומת מוצר מעובד. את הגדולים אפשר לעודד להסתכל ברשימת רכיבים ולנסות למצוא בויקיפדיה מהו כל חומר....זה די מזעזע כשקוראים את זה....)
בקיצור- לתת להם עקרונות שילכו איתם.
ב. הדרגה- גם הדרגה בהחלפת התפריט וגם הדרגה בהסברה. נניח- לא להחליף הכל בבת אחת למלא, אלא לאט לאט. קודם שתאפי רק מקמח מלא, אח"כ גם קוסקוס מלא ואז פסטה מלאה, וכד'. ובהסברה- לא להפציץ אותם, אלא לדבר על זה מדי פעם.
ג. אם את מכינה משהו חדש והם מעקמים את האף ולא אוכלים- אל תוותרי על זה מיד. שלא יאכלו...הם יראו את זה מוגש פעמים, שלוש, חמש, עשרים, ובסוף יתרגלו שזה נמצא ואולי גם יאכלו. ככה היה אצלנו כמה פעמים.
אותו רעיון לגבי סלטים- פשוט להכין והם יתרגלו לנוכחות הסלט על השולחן. אפשר גם לשתף אותם בהכנת הסלט ולהכניס דברים מיוחדים.
ד. לדעתי- חשוב לתת לילדים תחליפים נורמלים לחטיפים ושאר מיני מתיקה, כי אי אפשר להוריד להם את הדברים האלה בלי תמורה שווה. רעיונות לתמורות שוות- עוגיות בריאות יותר- עם קמח, קוואקר, טחינה וכד, ואולי גם לשתף אותם בהכנה. - חטיפים עשויים פצפוצי אורז, שקדים, דבש וכד', אולי גם להכניס הביתה יותר פרות ולדאוג להגיש אותם בצורה מגרה.
וכמובן- ע"מ שלא ליצור אנטי- מוטב שיאכלו מדי פעם חטיפים ושטויות ורוב הזמן יאכלו אוכל בריא.
בהצלחה רבה!
תודה רבה, עזרת לי מאוד!אתי ב
בשמחה!בת 30
עצות מעולות!שירה..!
איזה קטע, גם אני חשבתי על לשנות קצת תזונה לילדיםאנונימי (2)
אבל הרבה פחות ממה שאת מתארת.
אנחנו שותים חלב פרה, ואוכלים קמח לבן.
בנתיים ויתרנו קליל על גומיים, חמצוצים, וכו'...
התחלנו לתת צימוקים ופירות יבשים בתור ממתק.
אבל בשבת כן מותר להם שוקולד..
נתתי להם למשל לחם עם טונה, ובמקום לערבב את הטונה עם מיונז, ערבבתי עם טחינה גולמית ולימון ויצא טעים ובריא...
הכל יחסי, אבל זה צריך להיות גם טעים..
בהצלחה
תודה רבה!אתי ב
העצות של בת 30 בהחלט נראות נכונות ויעילותנ. ל.
אני רוצה רק להדגיש שחשוב לשמור על הרבה סבלנות ואורך רוח. להשקיע המון בבישול טעים של האוכל הבריא, וללכת עם הילדים בטוב. אתם ודאי רוצים שהילדים ימשיכו את דרככם גם כשיתבגרו, אז חשוב ליצור אוירה חיובית סביב האוכל הבריא.
בת 30 - את מדהימה! ושיהי לכולכם לבריאות!
רעיון לחטיף שווהיהודי 422
קנינו מכשיר פופקורן, והילדים (מגיל 7/8) מכינים לעצמם. זה בלי שמן ומלח - רק תירס, וזה חם וקופץ.
כל ילדי השכנים מתלהבים
תודה. באמת ילדיי אוהבים פופקורן.אתי ב
עצה שראיתי לא תמיד ילדים אוהבים סלט מתובלאימל'ה
הם לא אוכלין כי הם לא אוהבים חמוץ אז אפשר לא לטבל או לטבל מתוק.. (סילאן )
מסכימה עם אימל'הגננת צהרון
אני עובדת בצהרון עם ילדים בגיל 3-5 כבר הרבה שנים.
למרות שלא אני מכינה את האוכל, ראיתי במשך השנים מה הכי "רץ" אצל ילדים בגיל הגן.
אז, אכן ילדים אוהבים פחות תיבול. הם אוהבים אוכל "רגיל" בעל מרקם אחיד וללא דברים ש"מלכלכים" את האוכל.
ילדים מעדיפים אורז רגיל, ולא מג'דרה. אם יתרגלו בנפרד לעדשים בסוף יאכלו גם מג'דרה.
לא כדאי להכין לילדים סלט תירס. תנו לילדים את התירס ללא תיבול ותוספות.
הרבה ילדים נמנעים מלאכול סלט ירקות כיון שלא אוהבים את המלפפון או העגבנייה או הגמבה וכו'. תנו להם ירקות חתוכים, ותבקשו מהם בכל פעם לטעום רק פירור מהירק הפחות אהוב.
מרק ירקות שיש בו ירקות בלתי מוכרים, רצוי לרסק. אפשר בהדרגה לעבור מריסוק לגירוד, ומגירוד לחתיכות קטנות.
ועוד דבר: הרבה הורים אומרים שהילד אוכל בצהרון, דברים שבבית מעולם לא אכל. אחת הסיבות לכך, היא כמובן הלחץ החברתי. (החיובי) בגן אנו יושבים סביב השולחנות כחצי שעה. ילד שסים לאכול, לא קם עד זמן ברכת המזון. מצב זה יוצר אוירה של ארוחה שלוה, הילד לא צריך להזדרז לאכול כדי לרוץ למשחקיו... דבר שלצערי מתרחש בבתי הספר בהם יש הזנה...
עכשיו יקומו המורות ויגידו שבגן יש זמן מיותר, ובבית הספר צריכים ללמוד. זה נכון שבבית הספר לומדים חשבון ואנגלית. אבל מזל שלפחות בגן הם למדו קצת על הרגלי תזונה ונימוסי שולחן!
ב"ה שיש אימהות כמוך אתי ב, שיודעות לתת משקל כבד, לחינוך לתזונה! הרבה הצלחה!
נ.ב. גם אני נהנתי מאוד מהעיצות של בת 30.
אז שיהיה לכולם לבריאות!
גם כן הבית ספר הזה....מינימאוס2
בכיתות הנמוכות הלחץ הלימודי לא כזה כבד אפשר לתת קצת יותר זמן לאוכל
גננת, תודה רבה על העצות. ננסה בעזרת ה'!אתי ב
תודה, אימ'לה!אתי ב
לדעתי מהצד החינוכיתות
עדיף לא להגדיר את זה כ"מהפך" אלא לשנות לאט לאט ובאופן הכי טבעי שיש.
למצוא תחליפים בריאים למשהו שאוהבים (לדוגמה, לממרח בסנדויץ) ורק אחכ לומר שהדבר הקודם ממש לא בריא אז נשתדל פחות לאכול אותו
לגוון באוכל, ילדים לפעמים מפתיעים במה שהם אוהבים (לדוג' - גרגרי חומוס מבושלים, עם קצת מלח - המון ילדים אוהבים את זה וזאת פצצת בריאות. יש לי עוד רעיונות אם תרצי).
להגיש את האוכל בצורה יפה שייראה שווה
ובעיקר - פשוט להנגיש יותר ויותר את הדברים הבריאים. המון ירקות חתוכים (שיבחרו להם), פירות יבשים ופירות חיים כממתקים, ועוד.
גם לחשוב במה מתמקדים קודם, מה הכי דחוף לך לשנות וגם מה יש סיכוי שיצליח.
סליחה אם חזרתי על דברים שאחרים כתבו
בהצלחה
תות, כתבת מקסים!גננת צהרון
תות צודקתמימיק
עדיף שינוי הדרגתי, ולא להלחיץ אותם.
עוגת שוקולד מקמח מלא יוצאת מצויינת וסיכוי טוב שלא ירגישו בשינוי
אפשר גם לאפות מחצי-חצי (חצי קמח לבן וחצי מלא - חלות, עוגות שמרים וכד') ולהפחית את הלבן בהדרגה
לקנות קמח מלא מסוג קל, יש כאלה כבדים שכל מאפה יוצא יציקה
יש גם קמחים 80% שהם ממש קלילים (זה מה שהכי הולך אצלנו בבית)
בעוגות אני תמיד מפחיתה את כמות הסוכר (סוכר קנים) והילדים רגילים לגמרי (גם האחד שמשוגע על מתוק)
כיש סבלנות וכח אני מכינה להם חלב שקדים, ומהשאריות של השקדים הטחונים - כדורי תמרים.
הם חוטפים את זה, וזה נותן מענה לתאוה למתוק.
לאחרונה התחלתי גם להכין חלב קוקוס וחמאת קוקוס (תחליף בריא וטעים למרגרינה)
בכל אופן אני החלטתי לא להשתגע, הם כן אוכלים חטיפים בשבת (לא מתוקים, אבל במבה-בייגלה-צ'יפס - כן) וגם בימי הולדת. הם יודעים רק שצבע מאכל אני לא מרשה, אז זורקים ואני מביאה תחליף. ולפעמים לא מצליחים להתגבר ואוכלים, מה לעשות, ילדים... אני לא עושה מזה עניין.
וכן יש אצלנו בבית דברים מקמח לבן ולא בריאים במיוחד - כמו בורקס ומלאווח, אבל פעם ב...
בהצלחה!
תודה רבה, מימיק!אתי ב
תודה, תות! חומוס - רעיון טוב.אשמח לקבל עוד רעיונותאתי ב
נשנושים בריאיםמימיק
שהולכים אצלינו -
גזר ומלפפון חתוכים ל"אצבעות"
חמוציות, אגוזים, תמרים
פריכיות (אני לא קונה הרבה כי הם שוכחים לאכול כשיש פריכיות בבית) - עם דבש או חמאת בוטנים
צלחת פירות אישית (חותכים יפה כמה פירות מצבעים שונים, מקשטים עם שקדים, חמוציות, אפשר גם פירות יבשים, לפעמים מסדרת להם בצורת פרצוף ואז יש חגיגה, הילדים משוגעים על זה)
קרקרים מקמח מלא (לפעמים - קמח אורז או שיפון משולב)
תודה רבה!אתי ב
בכיף! בהצלחה!מימיקאחרונה
אומגה 3ילדים זה שמחה
קניתי לבנים שלי בני ה6 ו4 וחצי. זה בא בסירופ. רציתי לדעת אם מישהי יודעת כמה כפיות לתת כל יום. על הקופסה כתוב כפית ביום, אבל זה נראה לי קצת. ואני מפחדת שזה לא ישפיע. (אני נותנת בגלל בעיות קשב וריכוז)
בקישור המצ"ב ישנה טבלה והסברים מפורטים לגבי המינוןאלעד
אבל בטבלה יש מינון לאנשים במשקל של 50 קילוילדים זה שמחה
ומעלה. וגם מדובר בקפסולות. מישהו השתמש בנוזל? אני נותנת לילדים שלי אומגה 3 בסירופ
ישנן שתי טבלאות, את הסתכלת רק על השניהאלעדאחרונה
הייתי מרטיבה עד כיתה ב' כל האחים שלי הרטיבו עד גיל44444
6 ומעלה +++ (זה גנטי).
זה לא נעים לאף אחד.
אף אחד לא רוצה את זה.
בטח שלא מרוויחים מזה שום דבר.
אמא שלי שונאת אותי (ואל תרגישו חייבים לקרוא)אנונימי (פותח)
מאז שאני קטנה היא דאגה לי וטיפלה בי במסירות.
היו לה קשיים מאז שאני זוכרת את עצמי, ובכל זאת היא דאגה לכל הצרכים שלי ושל אחים שלי כמו האמא הכי טובה בעולם.
החיים שבין ההורים שלי לא היו פשוטים בכלל.
אנחנו סבלנו בילדות בעיקר מהכעסים בינהם ומהעצבים של אמא שלי שנבעו ככל הנראה מהקשיים שלה.
מעבר לטונים הקשים שהיו בקול שלה.
התוכן היה קשה לא פחות.
וההאשמות ההדדיות שהיו בינהם רמסו אותנו לגמרי.
אף פעם לא הסכמתי לשמוע לה"ר על צד שני.
וכשהם היו אומרים משהו, לא הייתי מקבלת.
שניהם האשימו את הצד השני בכל הבעיות שלהם.
אבא את אמא, אמא את אבא.
אז חשבתי ששינהם טועים וששניהם צודקים.
היום אני יודעת ששניהם טעו.
אף אחד לא היה אשם בצרות שלהם.
כשההורים התגרשו, עם כל הכאב, חשבתי שסוף סוף יהיה שקט.
אמא גרה בלי אבא. אבא גר בלי אמא.
לאמא אין את מי להאשים בבעיות החדשות, התבדתי.
היא המשיכה להאשים אותו ואת עצמה.
קשה יש רק בלחם, ורק מי שלא רגיש לגלוטן אוכל גם אותו.
הבעיה היותר קשה היא שבתור בכורה, הייתי אשמה בהרבה דברים.
אבל מאז שאבא לא איתה, אני האשמה הלאומית.
בהכל. כמעט בכל הצרות שלה.
אם האחות הקטנה לא עוזרת- היא למדה ממני.
אם האח לא הולך לישון- כי אני לא הולכת.
"כל הבית הרוס בגללך"
"תעופי מכאן"
"מצידי תשכבי על הכביש ותמותי, את כבר לא מעניינת אותי".
אחרי שביקשתי ממנה להשתדל להפסיק עם הצעקות והקללות והיא אמרה שהיא יכולה לתת לי הכל, רק לא את זה,
הרבה זמן לא דיברנו.
שלושה חודשים בערך.
חודשים שלמדתי בהם קצת על עצמי ועל הכוחות שלי. חודשים שלמדתי בהם כמה היא מטורפת וכמה היא הורסת את עצמה ואת הילדים שהיא כ"כ דואגת להם במו ידיה.
בשמיני עצרת עשיתי את הטעות הכי גדולה שלי.
חזרנו לדבר.
לא עבר יום, והיא שבה לצעוק עלי את החיים שלה.
ולהאשים אותי בהכל.
אני ילדה טובה, ואני בטוחה בזה ביותר מ100%.
הביטחון שלי לא יורד בגלל הטירוף שלה.
אבל אני פגועה. ומתחשק לי לבכות.
כי אבי ואמי עזבוני, והלוואי וה' יאספני.
אני צריכה חיבוק וחיזוק אימהי בשביל להיות מסוגלת להתמודד מול האמא האיומה הזאת.
לא כי היא אישה רעה, אלא כי בשבילי היא אמא איומה.
קשה לי לסלוח.
והיא אף פעם לא ביקשה סליחה. אז לא!
תודה על הדבש שנתת לי.
על העוקץ אני לא סולחת.
תודה על המקום לפרוק ולבכות מאנונימי.
תשובות לשאלותיךאנונימי (3)
1. למצוא אנשי מקצוע טובים, זו בעיה בכל תחום. לי למשל אין ידע ברפואה, ומאוד קשה לי לדעת מי הוא רופא מקצועי, ובכל אופן אני הולכת לרופאים כשצריך. הסטיגמה שהייתה בעבר לגבי עולם הפסיכולוגיה, לאט לאט משתפרת.
ובנושא זה אשאל אותך: אם תכירי אימא לתינוק בן חודש, שהייתה תמיד אישה נבונה, ופתאום נהייתה מוזרה, ומתנהגת כחולת נפש, נכון שתדאגי להריץ אותה לחדר מיון, להסתכלות אצל פסיכיאטר? למה? אולי גם הפסיכיאטר איננו מקצועי? חשוב לזכור שיעוץ ופסיכולגיה, הם תרופה מונעת, שלא נזדקק לפסיאטרים!
2. היום אסור להכות את הילדים, ופעם היה מותר. החלק הגדול של האנשים שהיו מכים את ילדיהם, לא עשו זאת בגלל הפרעה נפשית. רב ההורים הרביצו באמת לשם חינוך, ובאמת לטובת הילד, ולא הרביצו חזק מידי! הילד בסופו של דבר הרגיש אהוב ומוגן, והמכות שזכורות לילד, הם משהו כמו נפילות במהלך משחק כדורגל. הבעיה מתחילה, כאשר המכות באות להרגיע את סערת הנפש של ההורים, ואז הילד מרגיש איך ההורה פורק עליו את כל תסכולו. כאשר יש הורה מאוד ממורמר שמרביץ, אז יש הרבה סיכויים שירביץ חזק מידי, או שהמכות לא יהיו חזקות אבל המילים שמתלוות למכות יהיו נוראיות. לדוגמא: "רק מכות אתה מבין! חבל שהבאתי אותך לעולם!"
ואם כבר הזכרת את השואה, אז אכן להרבה ילדים של ניצולי שואה, יש הפרעות נפשיות. זה לא תורשתי. הורים מעבירים לילדים את העולם הרגשי שלהם, והדברים עוברים מדור לדור. אני נתתי פה 9 עצות כדי להפסיק להעביר את הסיוטים האלו מדור לדור. אני אשמח לקבל עצות נוספות.
בעניין עולי אתיופיה, אכן יש להם בעיה עם המנטאליות הישראלית. הם לא צריכים טיפול פסיכולוגי, הם צריכים יעוץ חינוכי.
3. בקשר לכתבה בווי-נט. קראתי. המצב בבית המדובר , היה גרוע בהמון מהבית שלי.
ובקשר לכך שהכול מוחבא ומוסתר, גם אבא שלי התגלה בסוף, פוטר מיידית ממשרתו, ומאז לא שיקם את מעמדו החברתי. אלא שזה כבר קרה לאחר שאני וכל אחי נשאנו, ואני רציתי לספר על הילדות שלי.
אבל בינתיים שמעתי על עוד הרבה שפשעו, ולקח זמן רב עד שהתגלו הדברים: הרבה אישי ציבור מפורסמים שהם ממש לא חרדים! את רוצה להגיד שאם נתפס נשיא מדינת ישראל בעבירה, אז זוהי האמת על כל מנהיגי המדינה?
ואם נראה למישהו שהשכנים יכלו לדעת, אז גרנו בבניין רב קומות שרק רבע מהדיירים בו, היו דתיים!
תיק גב לבית ספרl666
שלום
שאלה להורים מנוסים
איך לגרום שתיק בית ספר לא יהיה כבד
יש לי ילד בכיתה ב' ותיק שלו כבד עד כדי כך שאפילו אני מתקשה להרים אותו
חשבתי לקנות לו עם גלגלים אבל הוא לא מסכים
בדקתי מה הוא שם שם אבל מצאתי משהו חריג
תודה
אולי התיק בעצמו כבד?~א.לאחרונה
למשל תיק אורתופדי.
נסי גם לשוחח עם הורים נוספים,
אם הם נתקלים בבעיה דומה, ניתן לשוחח עם המורה ולבקש לארגן ארונית( אפילו בתשלום סימלי של כל אחד מהתלמידים), עבור ספרי לימוד. כך שסוחבים רק את שנצרך להכנת שיעורי בית וכו'..
לחוצה מאד מהנושא...lulycohen
הי לכולן!
יש לי ילד בן שנה ו8 חודשים שהלך ונהיה אלים יותר ויותר מהרגע שנכנס למעון. הוא מרביץ לי ולבעלי. לא ממושמע. ומכתיב לנו מה לעשות ומתי. יש לציין שהוא ילד חכם מאד. הוא מבין דברים שילדים בגילו לא מבינים. אני מסבירה לו שאסור. שמכניסה אותו ללול. אבל זה לא עוזר. גם בלול הוא מוציא את הסדינים וקורע את המזרון. כן . זה נשמע מלחיץ וזה באמת כזה.
כדאי לציין שעד גיל שנה וחצי הוא היה איתי בבית. רגוע ונחמד וממש אבל ממש לא אלים.
אני אובדת עצות... מה עושים במצב כזה??
תודה מראש.
לאה
עם הגננת כבר שוחחת?אלעד
נשמע שמה שמתרחש שם יכול להיות מפתח להבנת ההתנהגות שלו
בהחלט כןlulycohen
זה הדבר הראשון שעשיתי.
היא אומרת שהסיבה היא שהוא עבר ממסגרת של בית למסגרת של ילדים שהשפה שלהם פיזית.
בגלל שההתנהגות שלו קיצונית מאד. אני לא מקבלת את זה.
הוא לא הראשון שעובר בגיל כזה למסגרת. ילדים לא אמורים להגיב כך.
מה זהד.
"שפה פיזית"?....
הילד לא אמור לחוות בגן אף נגיעה שאינה נעימה לו. לא מהצוות ולא מהילדים.
שינוי מסגרת יכול לגרום לאי שקט מסויים; אבל בפשטות, הוא משדר תחושה של מצוקה/אי נוחות.
את צריכה לדעתי לגשת למעון - באמצע היום וללא התראה מוקדמת, ולבדוק קודם כל מה האווירה שם. מה קורה.
[וחבל לחשוב שהוא "מבין מה שילדים אחרים בגילו לא מבינים ואת מסבירה לו שאסור".. זה לא גיל רלוונטי ל"הבנה" כזו. צריך לבדוק מה מפריע לו]
רעיון טוב אולי באמת כדאי להפתיע בביקורlulycohen
זה מוזר אבל זאת האמת. הוא לא רוצה לעזוב את הגן. בבית הוא היחיד (אין לו אחים ואחיות בנתיים..) כך שכל העניין נמצא בגן. עד כמה שאני לא יהיה נחמדה וחייכנית ואתן לו משחקים וצומת לב אני לא ימלא את התפקיד של החברה שהוא זקוק לה. ואותה הוא ימצא רק בגן.
כך שאם לפי דבריך דן לילד יש מצוקה בגן הוא היה רוצה מאד לחזור איתי הביתה בסוף היום. אבל ממש לא. הוא פשוט בועט בי ולא מוכן לצאת מהגן. פשוט תסכול.
הגננת אומרת שילדים בגיל הזה לוקחים בכוח כשהם רוצים משהו, ונושכים לפעמים וכנראה זאת הסיבה...
ההסבר ל"שפה פיזית" שקיבלתי ממנה.
בבוקר הוא הולך בכיף לגן?פטל8
מנסיון- גם אם טוב לו בגן לפעמים עצם המעבר למסגרת גורם לתגובה רגשית וגם לבדיקת גבולות- מה מותר ואסור לי בגן, מה מותר ואסור לי בבית?
חוץ מזה שאתם נכנסים לתקופת גיל שנתיים הנורא
זמן של בדיקת גבולות וניסיון לעצמאות.
אני ממליצה שתחשבו ביחד, את ובעלך, על הגבולות- מה ממש אסור בשום אופן מבחינתכם, מה הייתם מעדיפים שלא אבל אפשר להתגמש, ומה חוקי.
למשל- להרביץ ממש אסור, להוציא את כל הבגדים מהארון עדיף שלא אבל אפשר להתגמש, מותר לשחק וכו'...
ברגע שאתם תהיו סגורים על הכללים ותעמדו על זה יהיה לו יותר להבין אותם.
כמו כן תחשבו מה אתם עושים כשעושה משהו שברשימת האסור בהחלט, ושוב- תתמידו בזה.
יתכן.ד.
יכול להיות שבגלל ה"קצב" של הגן, אז בבית הוא לא כ"כ מאוזן. רוצה יותר פעילות. ועדיין מתקשה להכיל את השינוי.
אז במקרה כזה, כדאי ליזום פעילות, לשחק איתו. כאשר מגיב בצורה "פרועה", לדוגמה מכה, אז תופסים בעדינות את היד, אומרים בנחת, אנחנו לא מרביצים.. ומציעים חלופה למשחק וכד'. מסגרת מעודנת.
עם זה, צריך קודם לוודא שבפעוטון אין התנהגות שלא אמורה להיות. ילד יכול לקבל כ"נורמה" שכך ילדים מתנהגים - ואת זה לשדר בבית. צריך לבדוק, לצפות. בלי לחץ - אבל לראות.
תודה לכולם!lulycohen
עזרתם לי מאד! מבטיחה ליישם כל אחת מהעצות המחכימות!
והכי חשוב הרגעתם אותי...
תודה
^^^^^^^~א.לאחרונה
ארון בגדים לילדים (גדול הארון , וכמות בגדים )?אבני חן
שלום
שאלה לי אלכם , בקשר לארון בגדים של ילדים .
באיזה גודל הארון שיש לכם (הוא ארון רק לילדים שלכם ....)?
וכמה בגדים /סטים של בגדים יש לכם מכל דבר (פחות או יותר ) לכל ילד ?
( הרבה/ סביר /בוני/קצת ......)?
והאם אתם חושבים שארון של 4 דלתות , שתיים לתליה ושתיים למדפים עם 3 מגרות מספיק ל2 ילדים קטנים ?
אשמח לשמוע את דעתכם , דעתכם חשובה לי .
וכשיהיו לך עוד 2 ילדים בעז"ה תקני עוד ארון?!מינימאוס2
לדעתי חבל לא לקנות ארון גדול (כומבן אם יש מקום לשים אותו )
שכחתי לציין זה מה שיש כרגע( ומטלבטים אם צריך חדש )אבני חן
רק את יודעת אם את צריכה חדשמינימאוס2
אבל אם כבר שאלת- לי יש ארון 6 דלתות.
2 לבגדים של הילדים , 2 למשחקים, ו 2 למצעים\מגבות
ובארונות העליונים- 4 דלתות לבגדים שלהם
עוד משהו .... אשמח לשמוע עוד דעות .אבני חן
לי יש ארון 4 דלתות ל3 ילדיםאנונימי (2)
צד אחד מדפים- לכל ילד יש מדף עם הבגדים שלו (זה מדפים גדולים יש מקום למלא בגדים)
ומדף לשמיכות.
בצד השני - תליה ומגרות- לגרביים, טיטולים וכדו'.
ולמעלה יש בכל צד עוד 2 מדפים לבגדים לעונות הבאות, תיקים וכדו'.
סה"כ יש מקום בשפע.
הערת אגב- למשחקים יש לי ארון נפרד. הארון הזה רק לבגדים
בנתיים נשמע מספיקפרח-בר
שהם קטנים לא צריך כמעט תלייה אפשר במקום לעשות מדפים.... ולגהץ מראש אם צריך.
לנו יש חדר ארונות לילדים ( שני בנים) יחסית גדול עם 6 מגירות והשאר מדפים (בערך 17 מדפים) ללא תליה בכלל כך שיש הרבה מקום.
התליה :שמלות שבת/חג ומעילים/קופונים חולצות שבת לבןאבני חן
ארון 6 דלתות לארבעה בנים כולל 2 דלתות משחקיםעקרת ביתאחרונה
ויש שם גם מגבות
ואון 4 דלתות צר מהסטנדרט ל2 בנות
וגם שם יש משחקים וגם מצעים
וגם 2 מדפים ריקים עדיין
אחסון צעצועי ילדים (התייעצות ולא פרסומת)מחפשת מתכון
ראיתי פרסומת בבא בטוב:
http://www.babetov.co.il/deal.asp?cookie=yes&shop=5625
אני לא רוצה לקנות "חתול בשק" ולקבל משהו באיכות ירודה (מנסיון עצוב)
מישהו מכיר? יודעים אם זה איכותי?
תודה!.
לא מכירה,מטרי
סליחה...
לא מכירה .....אבני חן
מה את רוצה לאחסן ? איזה משחקים , קופסאות /פזאלים?
או לגו או בבות ?
נראה לי מיותר.. תקני מגירות שקופות כאלה מפלסטיקאני123אחרונה
של כתר.
או קופסאות מאיקאה,
וזו לא פרסומת, אבל באיקאה באמת יש שלל אפשרויות אחסון בזול או ביוקר.
קניתי שם דלי מפסלטיק ב7 ש"ח לאחסון צעצועים...
ויש גם קופסאות בד נראה לי ב25 ש"ח בכל מיני צבעים...
הסתבכתי.. היתר מכירה-שמיטה כהלכה..אנונימי (פותח)
חוזרים בתשובה ההלכות בבית ננהגות עפ"י מרן עובדיה יוסף זצ"ל
אבל פעם ראשונה שהגענו לשנת שמיטה
מתביישת לשבת עם השכנות לא מבינה
איזה סופרים אני צריכה ל"החרים" ולמה
מה ההבדל בין ירקות בהיתר לשמיטה כהלכה
ומה צריך לנהוג בנוסף?
מי יעשה לי סדר..
(האנונימי מפאת בושה ובורות)
ממליצה לשאול את הרב שלכםמינימאוס2
לפי הרב עובדיה מותר לאכול היתר מכירה.די"מ
למה לא לשאול את הרב שלכם??משיח עכשיו!
אין שום סיבה להתפדח לשאולאם היית
גם משפחות שהגיעו לשמיטה ולא בפעם הראשונה -
שוכחות ולא אוחזות את מרבית ההלכות.
כל בתי הכנסת היו מלאים בחודש האחרון הדרכות לשמיטה
מרבית הנשים שסביבי חרדיות מלידה שואלות שאלות בורות מא' ב'.
ככה זה שבע שנים מצליחות להשכיח הכל...
ויש כל כך הרבה שיטות וגישות וחילוקי הלכות שלא נראה לי שמישהו יכול לענות לך מה בדיוק לעשות...
אפשר להתעדכן באתר קרן השביעיתjerustatesאחרונה
הרבה חומר רלוונטי על שנת שמיטה: www.keren-hashviit.org.il
ללכת לחתונות של חברים מצד הבעל /אישהאבני חן
שאלה : האם אתן הנשים הולכים לחתונות (או חינות ) כשזה חברים מהצד של הבעל ?
או שאתן הנשים נשארות בבית לשמור על הזאטוטים הקטנים ?
(או סתם מעדיפות לא ללכת .... לא מכירות , לא קשורות ....)
אשמח לשמוע מה דעתכן בעניין .
מתלבטת עם ללכת לחתונה של חבר של בעלי .....
כי סביר להניח שאהיה שם לבד (בדרך כלל הנשים לא מגיעות ).
נ.ב
גם להפך בעל שמצטרף לחתונות /חינות /אירוסין כשזה חברות של אשתו .
או שהוא מעדיף לא להגיע כי הוא לא קשור , לא שייך .....
אני לא הולכתמשיח עכשיו!
הספיקה לי הפעם היחידה שבה הגענו יחד לאירוסין של חבר שלו והייתי אישה יחידה בשולחן גברי.
וגם בעלי לא בא איתי לאירועים של חברות.
ובכלל, רוב האירועים הם בנפרד, אז גם ככה לא יושבים ביחד
מרגישה (קצת כמוך ) 3-4 חתנות לשבת בשולחן עם גבריםאבני חן
הלכתי עם בעלי לחתונות של חברים .... ורוב הפעמים ישבתי לבד (עם גברים בשולחן ) .
כי הנשים לא מגיעות בכלל .
אז לכן השאלה . (כי יש חתונה של חבר בקרוב .... ומתלבטת עם ללכת )
אין לי בעיה ללכת , זה נחמד לצא קצת לחתונה לרקוד קצת לעשות שמח ....
אבל סתם ערב שלם וכמעט שאין אם מי לדבר .
אנחנו הולכים ביחד לאירועיםיאיר השמש
גם זה לשבור שגרה ולראות חברים מחוץ לתחום העבודה.
לבנתיים יש ילד אחד שאפשר להסתדר עם אמא שלי ששומרת.
או תודה .... חשבתי שרק אני מחשבה את בתור יצאה ....אבני חן
אני לא מגיעה לחתונות של החברים שלו ולהיפך.44444
אין לי כ"כ מה לעשות שם....
השני גם צריך לשמור על הילדים.....
אפשר מדי פעם ביבסטר .... אם זה מסתדר .אבני חןאחרונה
נזלת בלי סוף!!שושנה שושנה
בס"ד
בני בן ה9 חודשים מנוזל כבר כמה חודשים. לא נזלת ניגרת אבל כאלו תקוע למעלה, מקשה עליו לנשום מהאף- לישון ולאכול..
מישהי פה נתקלה בתופעה הזו? איך מייבשים את הנזלת הזו? אני ממש כבר אובדת עצות!
נראה לי שצריך לגרום לה לצאתl666
ולא לייבש אותה
להשפריץ מי מלח, לפתח חלון כשהוא לבוש בהתאם כמובן
תה טימיןבת 30
או תרופה מבוססת טימין שמתאימה לגיל הזה יכולים לעזור, כי טימין מכייח- ועוזר לנזלת לצאת.
את גם יכולה לנסות לטפטף חלב שלך לאף.
מי מלח, אדים חמיםתות
לעניות דעתי תה טימין זה יותר כשהליחה היא בריאות, אבל אני לא ממש מבינה גדולה
בכל אופן, אם זה רק נזלת ולא שיעול ליחתי - מי מלח (יש תכשיר שמשפריץ לאף, מומלץ) ואדים חמים (עם שמן אקליפטוס עוד יותר טוב), להגביה את המיטה (לא כרית על המזרון, אלא משהו מתחת למזרון)
המי מלח האלה לא כ"כ עוזרים..שושנה שושנה
אצלנו הם עזרו, רק שצריך לעשות הרבה פעמיםאור היוםאחרונה
ולהיאזר בסבלנות.
אם המצב ממש קשה- לכי לרופא א.א.ג.
תרגישו טוב.
תזונה בחורף לילד בן כמעט שנתייםמטרי
הבן שלי בן שנה ועשרה חד׳, וכעת לקראת החורף אני רוצה להפחית לו את מוצרי החלב, מכיון שהוא מאוד מצונן ונוטה להשתעל בקלות(בעיקר בלילה).
השאלה שלי היא מה ניתן לתת לו במקום? אני לא רוצה להביא לו כל הזמן ביסקוויטים או קרקרים...
הוא אוכל צהריים במעון כך שאני יותר מתכונת לארוחת בוקר, ארוחת ערב ומשהו קל לאכול כשחוזר מהמעון אחה״צ.
יש לציין שהבחור לא אוכל: לחם, פירות, ירקות, פשטידות וכד׳.... כך שזה ממש מגביל....
התזונה שלו עד עכשיו הייתה מבוססת בעיקר על חלבי: קורנפלקס עם חלב, קוטג׳- הוא חולה על קוטג׳... ומדי פעם יוגורט לבן. לאחרונה התחיל לאכול גם מלפפונים...
מה עוד אפשר להכין לו במקום המוצרי חלב?
תודה!
מציעה...בת 30
הוא לגמרי לא אוכל פרות וירקות? זה קצת קשה....אולי בכל זאת תנסי להציע לו - לארוחת ביניים למשל-צלחת של פרות חתוכים ומסודרים יפה, או אולי פירות יבשים כמו תמרים וחמוציות.
לבוקר או לערב - אפשר להכין דייסה על בסיס מים (אני מכינה מקוואקר טחון)- להמתיק עם דבש או סילאן ולהוסיף "הפתעות"- חמוציות, בננה, תמר, תפוח וכל מה שעולה על דעתך.
לערב- אפשר חביתה, מרק כלשהוא (עדשים, ירקות, אפונה, וכו'), או פסטה.
אולי אפשר גם לקנות מעדנים על בסיס סויה במקום על בסיס חלב.
אם את לא רוצה להציע ביסקוויטים או קרקרים- את יכולה להכין בעצמך עוגיות בריאות (עם קוואקר, טחינה וכד') וגם קרקרים, ואז את יודעת שהוא מקבל משהו עם ערך תזונתי אמיתי.
אני רושמת לך מה הבן שלי אוכלאנונימי (2)
באותו גיל-
פיתה (אולי את זה יסכים לאכול..?) עם ממרחים שונים- חומוס, ריבה, טחינה...
לחם מטוגן?
פירות- ניסית מגוון? כי יש כל כך הרבה, לדוגמה הבן שלי חולה על רימונים! מחסל אותם. כנ"ל תמרים, פומלה, קלמנטינה.
מה עם מרקים טחונים? ככה הוא לא מרגיש את הירקות? בחורף זה מאוד נחמד. אפשר מרק עגבניות, מרק כתום, סתם מרק ירקות, מרק עדשים?
דייסת קוואקר על בסיס מים?
וסתם עצה, חשוב לנסות מדי פעם כן לתת לו דברים שכבר ניסית ולא היה הצלחה, טעם זה דבר משתנה, והם גם שוכחים.. עם הבן שלי זה ממש עובד.
טחינה, חומוס, מרקים44444
את יכולה להביא לו קרונפלקס עם תחליף חלבמינימאוס2
אם יש לך שקדיה את יכולה לדלל אותה במים ולהביא לו את זה במקום חלב
אם השיקול התקציבי אצלך פחות משחק את יכוהל לקנות חלב שקדים\אגוזים\אורז\
ממליצה במיוחד על חלב אורז עם קוקוס יש לו טעם עשיר יחסית לחלבים הנ"ל
וואי, ממש תודה!!מטרי
אני רושמת לי את הדברים!!
מינימאוס- מה זה חלב אורז עם קוקוס? זה נמכר ככה או שמערבבים חלב אורז עם חלב קוקוס?
תודה!
ננסה בע״ה ונקווה שבאמת יצליח... תודה!!
ככה קונים אותו (מזהירה: זה לא זול)מינימאוס2
אל תורידי לו לגמריאנונימי (3)
קוטג' וגם לא את היוגורט. שניהם חשובים.
ואם הוא חולה על זה, זה כנראה חיוני לו.
את יכולה במקום חלב פרה להכין לו שתיה חמה עם חלב עיזים. ככה אנחנו עשינו עם אחד הילדים שההעדפות שלו היו כמו של הבן שלך.
מה עם דייסה? דיסת סולת או קווקר חמה - טעים, מרגיע, משביע - מתאים לארוחת ערב, ואפשר על בסיס חלב עיזים.
באמת עוגיות קווקר, כמו שהציעו כאן. ואם לא קווקר, אז לפחות מחיטה מלאה או לכל הפחות עוגיות ביתיות מקמח לבן - יותר טוב מתעשייתי.
ואגב, ריבוי ליחה יכול להיגרם גם מרגישות למוצרים נוספים - סויה למשל. עדיף להוריד את הביסקוויטים והקרקרים שמכילים גם קמח סויה וגם לציטין הסויה (חומר מתחלב).
לנסות לעניין אותו בלחם מאפה בית או אפילו בלחם השחור הכי פשוט. הלחם הפרוס שנמכר באריזה מכיל המון סויה. יתכן שבגלל זה הוא לא מעוניין.
אפשר גם למצוא פיתות מחיטה מלאה או אפילו מקמח לבן אבל לבדוק ברכיבים שלא מכיל לציטין.
אם את מוצאת לחם שמוצא חן בעיניו, את יכולה להכין ממנו לחם מטוגן. או טוסט עם גבינת עיזים.
גם פנקייק זה רעיון טוב - לארוחת ערב למשל או אפילו לחמם לכמה דקות בבוקר פנקייק שהכנת מהערב.
בכלל, לפחות ביצה ליום זה חשוב מאוד.
תפ"א הוא אוהב? אל תחששי - אם זה טוב לו, זה לא מה שיגרום לליחה. גם תפ"א חשובים.
אם הוא אוהב, אפשר מדי פעם להכין לו צ'יפס.
פסטה זו גם אפשרות לארוחת ערב.
העיקרון הוא לבדוק דבר דבר, לראות מה גורם לליחה.
ואחרון חביב - מרק ירקות מרוסק. אפילו עם שקדי מרק כדי שיהנה מהטעם ויסכים להתרגל.
אפשר גם ....אבני חןאחרונה
ביצים (קשה או חביתה )
לחם /פיתה עם חמאת בוטנים , ממרח שקדים .
עגבנייה
זה מה שהבן שלי בן שנתיים וחודשיים אוכל . ( + מוצרי חלב : גבינה צהובה /לבנה יוגרט )