בעקבות האסון בו טבע פעוט בן שנתייםפרח-בר
לענ"דאמא ל2 קטנטנים
רוב האסונות בזמן האחרון קרוצורית7
כאשר הילד היה באחריות ההורה (הטביעות בצימר, הילד שנשכח באוטו)...
לפעמים הביביסיטריות יותר אחריות מההורים.
טוב תלוי מי ההורים....אמא ל2 קטנטנים
הייתי נזהרת בלשוני באמירת " תלוי מי ההורים"אתי
אני יכולה לספר עלינו כהורים די אחראיים ששכחנו פעם ילדה ברכב, המצב היה כזה שכל אחד סמך על כך שהשני הוציא אותה היינו בחתונה נפרדת אז גם חשבנו שהיא אצל הצד השני...תודה לאל הכל עבר בשלום ודי מהר הוצאנו אותה,
אבל מניסיון אסור לדון!! צריך להיות זהירים ולהתפלל. בשורות טובות!
אני ממש לא דנה אף אחדאמא ל2 קטנטנים
אני בהחלט חושבת שזה עלול לקרות חלילב גם להורים הכי אחראים)
דוקא התשובה של צורית שופטת את ההורים. אני אמרתי שהכי טוב לסמוך על עצמך או על מבוגר אחר.
הכי טוב לעשות השתדלות ולסמוך על אלוקים....אם היית
ההשתדלות אומרת שמירה על הילדים בגבול הסביר שנותן להם מרחב מחיה נורמלי (יש הורים שלא נותנים לילדים בגיל בית ספר לצאת לטיול עם הכיתה - כדי לשמור עליהם...) ומצד שני לא מפקיר אותם . (ובייביסיטר מתאימה אינה הפקרה!!)
לצאת מתוך נקודת הנחה שאין לנו דרך אמיתית להגן על הילדים שלנו - וזה שנדאג להיות לידם כל הזמן לא יציל אותם אם גזירת אלוקים היתה שונה.
לא יעזרו המבוגרים הכי אחראיים - אם ה' גזר שהילד יברח לבריכה - זה יקרה גם לאמא/סבתא/מבוגר אחראי מאד מאד.
התשובה שלי לפרח-בר היא "תלוי".
תלוי בגיל הבייביסיטר וביכולות שלה . תלוי באחריות שלה.
וכמובן כשמחשבים את יכולת הבייביסיטר חובה לחשב את אופי הילד. ואת מספר הילדים שעליה לשמור עליהם.
אם היכולות שלה והאחריות שלה מתאימים. אז התשובה היא כן.
וחרדות ועודף השתדלות - אין להם דרך לעזור.
לייק גדול ל"אם היית"!מה אני ומה חיי
יפה מאוד! תשובה מדוייקת!לשם שבו ואחלמה
^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^^44444
בד"כ כן, מה הבעיה? נערות לא שומרות על ילדים?מה אני ומה חיי
אין לי פרטים איך זה קרה וזה מחדל חמור מאוד, אבל זה נורמלי להשאיר ילדים עם שמרטפית מספיק בוגרת
לא מכירה את הפרטים.....44444אחרונה
אבל זה תלוי ילד/ נערה וכד'...
ובעיקר ההדרכה שהיא מקבלת.
בגדול אני חושבת שנערה היא מספיק אחראית.
רב הסיפורים שיו בזמן האחרון ושנים האחרונות בכלל על הורים ולא על בייביסיטריות.
נפיחות ברגל אחרי חיסון-טאבולה ראסה
הילד קיבל חיסון ברגל כשאחת התופעות זה נפיחות ואודם. ב"ה הוא לא סבל מחום ולא מתלונן על כאבים רק... זה קצת מדאיג כי האודם גדל מסביב לרגל...
מה מומלץ לעשות כדי להקל? קומפרסים חם/ פושר/ קר?
ואיך יודעים אם זה כבר דורש מעקב וביקור במרפאה? (החיסון היה לפני יומיים)
תודה מראש!
ו-כל הודעה שתנוצלש למען מלחמת החיסונים... אני ידווי עליה לננהלים בבקשה למחיקה. אני מרוקאית... זהירות

אם החיסון היה כבר לפני יומייםאמא!!
והאודם/ נפיחות לא מתחילים לרדת, אני הייתי הולכת לבדוק מחר.
אם ממשיך להחמיר- אולי כדאי אפילו היום...
תודה רבהטאבולה ראסה
הוא מתפקד היטב
בלי חום...
יש מה לעקוב במהלך הלילה?
אני מבינה שאצתרך ללכת איתו בבוקר למרפאה...
חיסון טטנוס? גם לנו היה ככה.בת 30
ממליצה מאוד לגשת למרפאה.
אם זה טטנוס (חיסון משולש או מחומש)- זו תופעת לוואי יחסית נדירה של החיסון.
אצלנו- האחות חבשה לילדה את הרגל בתחבושות "טנדר ווט, וזה ממש עזר, תוך יומיים שלושה נעלם. (והיה לה ממש דלקת סביב כל הירך.)
תודה. הייתי במרפאה-טאבולה ראסהאחרונה
הוא יחד רגיש ואמור לקבל אריוס קבוע רק שאני לא מקפידה. זה תופעה אלרגית בלבד..
לא כואב לו ולא מתלונן בכלל ב"ה.
פשוט בימים של חיסון להקפיד יותר על הטיפול המונע (סובל מאטופיק דרמטיטיס ומעוד כמה אלרגיות לכל מיני דברים)
לאן נעלמה הילדה החמודה והרגועה שלי?חלי8
הבכורה בת כמעט 5.אחריה 2 בנים
זה לא נכון מבחינה הורית לשים תויות,אבל באמת היא הבכורה, הגדולה, הילדה ה"טובה " בבית (גם זה שהיא בת והם בנים ,מטבע הדברים,ההתנהגות שונה) תמיד שקטה ורגועה,עוזרת כשצריך, נהנית להיות אמא קטנה -גבר שהגיע ממנה,אני יודעת שהיא בעצמה עוד ילדה קטנה, וכל העזרות הקטנות הן ברמה שהיא מסוגלת,ושאני מבקשת גם מהאמצעי את אותו סוג עזרה.רק שאצלה זה תמיד היה בא בטבעיות גם בלי שאבקש).
לאחרונה היא פשוט כולה קוצים.מתנגדת לרוב מה שאומרים לה (אני לא מדברת כלל על לעזור. אלא על לתת יד כשהולכים יחד,למשל, לנעול סנדלים בבקשה כי תיכף יוצאים, לצחצח שיניים בבוקר,כל ענייני השגרה),היא מאוד שכלית ותמיד יש לה תשובות והתחכמויות והיא מחפשת אותנו במילה .גם הרבה יותר שובבה,צועקת,בורחת,דברים שלא היו בעבר. יש גם קטע שהיא אומרת שהיא אוהבת את כל המשפחה חוץ מאבא. (זה כבר תקופה.אבל היו לה גם תקופות שהיא רצתה רק את אבא) מעדיפה את אמא כל הזמן. היתה עם אבא ביום חופש של לג בעומר,שיחקו,עשו קניות, אבל עדיין זה "לא כיף" עם אבא. "כי אתה בן". כן יש רגעים של חיבוקים וכיף עם שנינו,לא הכל שחור, אבל גם הרבה עימותים.הרבה דווקא. אנחנו מרגישים שאנחנו לא מצליחים כ"כ להגיע אליה.כן משתדלים לבוא בטוב,הרבה חום ולהאיר אותה באור חיובי אבל גם מרגישים שהיא מותחת ומותחת גבולות
בגן הכל כרגיל,היא מקסימה כרגיל,זה רק בבית.
עצות חכמות יתקבלו בברכה
תיקון-בשורה ה-3 זה "דבר" לא "גבר"
חלי8
כמעט תמיד כשילד מתנהג כך משהו מציק לו!!!nanel75
גם לי היו תקופות עם הילדים שהתנהגו שונה - כעס עקשנות בכי ועוד ועוד -(וכמובן שגם היו רגעים רבים וכיפיים וטובים) תמיד זה היה כי משהו הציק להם!!!!!
את חייבת לברר מה מציק לה!! אני לא מקצועית אבל אולי תוכלי ללכת איתה ל ב ד רק את והיא למקום מרגיע ובטוח (פינת חי, גן חיות) ותדברי איתה לאט ובעדינות.
אם את לא בטוחה מה להגיד תדברי עם הגננת- לגננת טובה יש אפשרות לעזור, לנסות לחשוב מה עובר על הילדה ואפילו שהיא בעצמה תדבר איתה ותדובב אותה! יש לגננות את הכלים לעזור לילד במצוקה ולמצוא מה מציק לו.
כמו כן יש יועצות/פסיכולוגיות שאמורות לעקוב אחרי הילדים בגן (לפחות היתה אחת כזאת בגן של ילדי בו היו בשנה שעברה)
נראה מאוד שעובר עליה משהו וכדאי במהירות לעזור לה!!!!!
בהצלחה
יכול להיות שהיא הייתה עד כה "הילדה המרצה"מה אני ומה חיי
הצייתנית והטובה, ועכשיו היא רוצה לבחון את תגובתכם אם היא לא תהיו כזו, האם גם אז תאהבו אותה ותקבלו אותה כמות שהיא או רק אם היא תהיה צייתנית...
^^^^ גם לי נשמע סוג של מרד התבגרותאמא!!אחרונה
מחפשת לוודא מי היא...
אני רואה את השלב הזה אצל כל הבנות שלי- כל פעם מישהי אחרת.
מה שאצלנו עזר:
- לתת המון המון חום ואהבה אבל לא לוותר על גבולות ברורים.
- לייצר זמן איכות טוב עם הילדה
- למצוא דרך לפרגן על כל דבר טוב שעושה כדי ש"תזכר" בדרך הנכונה.
- לשוחח עם הילדה כבוגרת בנושאים שונים שמעניינים אותה. בדר"כ צצות תובנות מאד מעניינות.
(ואולי באמת משהו מציק לה ואז זה יתעורר)
- לזכור שזה תקופה וזה בסוף עובר...
הבן שלי (שנה ו7 חודשים)אמא ל2 קטנטנים
זה נאה לכם בסדר?
כנראה שהוא רגיש יחסית לרעשחילזון 123
שלי היה ככה עד גיל 6 בערך...
כי אחותי התחתנה. לכן הוא הגיע לחתונהאמא ל2 קטנטנים
השאלה- למה לא שמת לו אטמים????מאמע צאדיקה
כל ילד נורמאלי בעולם, וכל מבוגר נורמאלי - סובל מרעש חזק, ורוצה לסתום את האוזניים כדי להימנע מזה
שימי לך פק"ל בתיק- במיוחד כשיוצאים לאירוע או למקום רועש- אטמי אוזניים לתינוקות.
זה חסד איתם, או אולי חובה הורית לשמירה על הילדים....
ומזל טוב על אחותך! ![]()
לא נראה לי שיש ילד בגיל הזה שיסכים לשים אטמיםאמא!!אחרונה
באוזניים...
בגיל הקטן יותר- זה באמת מעולה!
יש שני סוגים של גואשתות
הגואש האיכותי יותר אמור לרדת בכביסה רגילה
מקסימום אפשר לרסס לפני מסיר כתמים כלשהו
אם מרטיבים ומשפשפים מיידית ומיד אח"כ מכבסים- זהבת 30
זה אמור לרדת.
לשים קוקה קולה לפני הכביסה ולהכניס למכונה..בת-חן חדאד
בדוק זה עובד .. רק עם קוקה קולה לא r/c או פפסי
לבקש מהגננת לערבב בגואש קצת סבוןא.........לף
זה עוזר אח"כ...
להבא- בגדים שמיוחדים לגואש, או סינרמאמע צאדיקהאחרונה
הסתבכות בגמילה..אנונימי (פותח)
בגן הגננת התחילה בגמילה- לוקחת אותה כל שעה ורבע לגן ונותנת הפתעונת. אחרי שבוע שהיתה עם טיטול יבש הלכה שבוע עם תחתונים לגן והייתה יבשה.
הבעיה היא מעבר לזה.
1. אם לא לוקחים אותה לשירותים היא לא תמיד אומרת שהיא צריכה ומפספסת.. (אומרת בדיעבד )
2. בשנת צהריים ולילה אני בינתיים שמה לה טיטול, איך גומלים ממנו גם אז?
3. מה עושים לגבי יציאות מהבית? בינתיים משאירה אותה בטיטול

4. 'גדולים' היא עדיין לא עשתה אף פעם בשירותים.
היא עושה בזמן קבוע ביום- בערך ב8 בערב, וזה זמן שהיא כבר מנסה להירדם בו.
היא עדיין במיטת תינוק וכבר עם טיטול, וזה גם מפריע לה להירדם עד שהיא עושה.
יש דרך לגרום לזה שהיא תעשה מוקדם יותר?
(אין אפשרות ריאלית להקדמת א. צהריים ).
5. היא נרדמת בלילה ובקיץ גם בצהריים, עם בקבוק מים אחד לפחות, ולפעמים גם 3..
איך זה יכול להתסדר עם גמילה???
הגננת אומרת שלא כדאי בכלל שיעבור הרבה זמן בין גמילה ביום לגמילה בלילה, אבל אני מרגישה שחסר לי קצת כוחות ומוטיבציה לגמילה,
ובפועל בגן היא גמולה אבל בבית-שנה"צ, אחה"צ כשיוצאים ( כמעט תמיד ) ולילה היא לא גמולה, וזה מסובך מאד לגמול אז.
המכשולים: יציאה מהבית, הירדמות עם בקבוקים, ושינה במיטת תינוק.
מרגיש לי כמו הר גבוה ולא יודעת איך להתחיל עם זה

לעזרת המנוסות אודה...
לא מנוסה מאוד,אור היום
רק עם ילדה אחת בינתיים.
אענה לפי הסדר:
1. אז להשתדל לקחת אותה בקביעות. להראות לה, כשהיא עושה, שהיא עשתה וכל הכבוד וכו' (להגיד לה מפורשות. יכול להיות שהפתעה קטנה זה כיף, אבל כשלא מדגישים לה בכל פעם שזה בגלל שהיא עשתה יפה בשירותים, היא לא מקשרת את ההפתעה עם העשיה בשירותים).
2. אני גמלתי את הגדולה רק בגיל שלוש וחצי (בחודש-חודש וחצי האחרון). יש כאלה שמנסים ומצליחים קודם. אני אישית העדפתי לחכות עם זה (לאחרי החורף, לאחרי שהגמילה בשעת יום תהיה מלאה וכו').
3. גם אני השארתי עם טיטול עד שהגמילה יותר התבססה (גם תלוי במקום שאליו הלכנו- אם זה בתוך בית, אם יש שטיחים וכו').
4. לא ידוע לי על דרך כזו
. מה עם לקחת אותה לשירותים ב-20? אפשרי? נשמע לי שאם יש לך שעה די קבועה, אפשר להתארגן סביב זה.
5. להפחית את כמות הבקבוקים, בטח במיטה ולפני השינה (אם את אכן רוצה לגמול כבר בזמן השינה).
לדעתי, אם יש לך פחות רצון לעסוק בזה- תרפי לגמרי ותפסיקי את הגמילה. גמילה היא משהו שצריך כוחות וסבלנות אליו. חשוב לגמול, אבל כשיש לך כוחות.
אולי תבדקי עם עצמך למה את רוצה לגמול עכשיו ואם את מוכנה למה שזה ידרוש ממך, ולפי זה תחליטי אם לגמול או לא.
בהצלחה!
כמה דבריםפרח-בר
גם אני גומלת עכשיואמא, ברוך ה'
השיטה שאני עובדת איתה - לקחת כשבוע בו לא יוצאים הרבה מהבית אחר הצהריים ומשאירים אותה עם חולצה (אפשר קצת ארוכה), בלי תחתונים ומכנסיים. היא צריכה להרגיש לבד כשהיא צריכה לעשות, ושיהיה לה נגיש גם ללכת לבד (אני גומלת בסיר, יש כאלה שלא, אז שיהיה נגיש וקל לעלות לשירותים). אומנם כך היא אולי תפספס קצת (צריך לדעת לקחת את זה בנחת, שיטה טובה היא לשים עיתון על איפה שמפספסים, סופג ומנטרל את הריח ואחר כך מנקים), אבל מהר מאוד היא תלמד לרוץ לבד עוד לפני שהיא מפספסת, כי היא תרגיש את ה"רטוב" וה"לא נעים", ותלמד לזהות את התחושה כשצריכים.
אני נותנת כל פעם 2 שוקולד צ'יפס על "קטנים" ו-3 על "גדולים", הבן שלי כל כך רוצה, שכל פעם שהוא קצת צריך הוא ישר רץ לסיר, עושה ומיד בא אלי - "3 שוקולד..."
ואז - כשהם יודעים להרגיש לבד ולשלוט, בלי שכל פעם יצטרכו להזכיר להם, די מהר רואים שהם מתחילים להיות יבשים בשינה. ברגע שאני רואה כמה ימים יבשים (נגיד 5 ימים) בצהריים - אני מורידה טיטול בצהריים. אותו דבר בלילה (כשבוע שהטיטול יבש - זהו, אני מורידה). ולגבי שתיה - גם הבן שלי שתה הרבה ונרדם עם זה. בזמן האחרון באופן טבעי הוא פחות מצליח להרדם עם מים, אז התחלתי לתת לו קצת לשתות מבקבוק של גדולים (עם פיה), הוא שותה קצת ואז לא מפספס. ואת השתיה העיקרית אני משתדלת לתת במהלך היום, כדי שלא יהיה באמת צמא בלילה.
ולגבי השעה 20:00 - דווקא אם את יודעת שאז היא עושה - תושיבי אותה אז, אפילו אם יקח קצת זמן בימים הראשונים. ברגע שהיא תעשה - היא לפתע תבין מה זה "גדולים" בתוך השירותים ויהיה לה יותר קל לעשות זאת שוב (ושוב, אני גומלת עם סיר, אז אם זה לוקח זמן, אני מושיבה בסיר עם צעצועים מסביב, ויש להם זמן לשחק עד שיוצא)
בהצלחה, והרבה אורך רוח. ותזכרי - שבסוף כשהם גמולים זה ממש כיף ומשחרר.
כמה דבריםצורית7
חכי עם גמילת לילה, קודם שתגמל ביום. אחרי שהגמילה ביום מושלמת אפשר להתחיל גם בלילה. ולא יקרה כלום היא תהיה עם טיטול עוד שנה בלילות. יש כאלה שנגמלים מיד יום ולילה, ויש כאלה שעוד לוקח להם זמן להגיע גם לגמילת לילה.
בקשר ליציאות מהבית- תתחלי לצאת מהבית בלי טיטול! שימי בגדים להחלפה בתיק ואל תפחדי. אם את הולכת איתה לבית של מישהו או למקום סגור קחי אותה לשירותים ברגע שתגיעי לשם, אבל אם אתן הולכות לגינה או לטייל בחוץ, אל תפחדי לקחת אותה ללא טיטול. מקסימום היא תעשה בתחתונים ותחליפי לה. לא קרה כלום. תתחילי לתת בה אמון שיהיה בסדר.
כדאי להפחית את כמות המים...3 בקבוקים לפני השינה זה באמת הרבה.
אם היא עושה בשמונה בערב תמיד, כדאי לחכות קצת עם שעת השינה שלה. כדי שתהיה לה את החוויה ללכת לשירותים...
בעקרון- לכל ילד יש קצב שלו, לא צריך להכנס לחץ
אין גמילה בלי פספוסיםאנונימי (פותח)
כדי שילד יקשר בין תחושת התאפקות לצורך להגיע לשירותים,
הוא חייב לראות ולהרגיש מה קורה כשיש תחושת התאפקות מבלי שהואהגיע לשירותים,
ככל שזה קורה יותר כך הקישור ברור יותר
אז 1- הגיוני, לוקח זמן להבין את זה. אם את רואה התאפקות תגידי לה- אני רואה שאת מתאפקת, בואי לשירותים. ואם לא, לקבל בהבנה.
2- הרבה שיטות לענין, יש שפשוט מורידים ומצפים ליצירת הקישור כמו ביום, יש שמעדיפים לחכות לכמה ימים עד שבוע בהם הילד קם עם טיטול יבש, החלטה שלכם.. בכל מקרה, מיטת תינוק לא תאפשר לה להיות עצמאית בזה, אז תחליטו אם עדיף לכם להעביר מיטה או לדחות את הענין
3- לוקחים לדרך סיר או לומדים לעשות בגינה, בכריעה על החול בפינה נסתרת או מחפשים גן שעשועים שיש בו שירותים קרובים (מעטים כאלו)
4- אל תתנו לה לעשות בטיטול. זה מסר מאוד מבלבל. נסו לשים אותה בשירותים לפני או להחזיק אותה ערה קצת עד שתעשה בשירותים
5- להתחיל להוריד כמויות בהדרגה, ולחשוב האם כדאי לבדוק מהפן הרפואי את הצורך הזה בכמות כ"כ גדולה של מים
בכל מקרה, אתם חייבים להתגייס למשימה בכל הכוח אם אתם רוצים שזה יקרה או להחליט שלא מתאים לכם כרגע ולרדת מזה, לעשות בערך ורק כשנוח זה מאוד מבלבל ולא יוביל לתוצאות בד"כ
הערה: אין לי ילדים בגיל הרלוונטי, אבל אני עוסקת בזה במסגרת עבודתי כמרפאה בעיסוק עם ילדים "רגילים" ועם ילדים עם לקויות שונות.
מסכמת (הפותחת):אנונימי (פותח)
1. להדגיש שההפתעה על שעשתה בשירותים
2. ב20:00 היא כבר במיטה כמה וכמה זמן (ולפעמים היא עושה רק ב9..)
בלתי אפשרי לאחר את שעת השינה, היא כבר עוברת את השעה בזמן הזה..
ולצערי זה מונע ממנה להירדם 
3. איך להפחית? היא מתחילה באחד וכל עוד היא לא נרדמת מבקשת עוד ועוד..
ומתעקשת שנמלא לה עד הסוף
(אפשר לקנות בקבוקים קטנים השאלה אם זה יעזור מספיק..)
לגבי הכוחות- אין לי כוחות מצד אחד, אך מצד שני בגלל שהגננת כבר התחילה את התהליך, ומצד שני בלאו הכי עלינו להעביר הלאה את המיטת תינוק,
ואני לא בהכרח אהיה פנויה לזה יותר בהמשך, אני בעיקר משתדלת לגייס כוחות ומוטיבציה....
היא עוד כמה חודשים כבר בגן 3.
4. איך באמת עושים את המעבר למיטה? (כבר יש אותה, הצעתי לילדה פעם לישון בה והיא לא רצתה.)
אני גם נותנת שוקולד צ'יפס (5 ו10) אבל זה לא תמיד מפתה אותה (למשל כשהיא עייפה וכו)
תודה לכולכן על ההשקעה הרבה בתגובות לאנונימית 
לגבי הגדולים, את יכולה לנסות להושיב אותה לפני אופנסאי
הבן שלי התחיל את הגמילה בישיבה קבועה על האסלה, והרבה לפני שהורדנו סופית את בטיטול הוא היה עושה גדולים לפני המקלחת.
דבר נוסף, אצלי היה רווח של שנה + בין הגמילה ביום לגמילה בלילה!
בקשר למעבר למיטה רגילה, לקבוע איתה זמן ידוע שאז היא הופכת לגדולה ולדבר על המעבר והיתרונות שלו עד לתאריך. לדוגמא: חג השבועות. ככה היא תוכל להתכונן ריגשית לעניין ולך יהיה דד ליין לביצוע המעבר. (אני עשיתי את זה בגמילה עם הבן. הצעתי לו תחתונים או טיטול. תמיד בחר טיטול. אבל הסברתי לו שכשהוא יהיה בן שלוש כבר אין טיטולים. זה היה לו מצויין!)
בהצלחה רבה!

גמילהיהושבעט5
יש הבדל בין גמילה מקטנים לגדולים.
קטנים הכי קל יש ילדים שעד שהם נגמלים מגדולים לוקח זמן והם צריכים להתפנות בחיתול.
יש הבדל בבשלות של השלפוחית ביום ובלילה.
אם היא לא יבשה בשנת צהרים ,צריך לחכות עד לבשלות.
בשלות לגמילה בלילה יכולה להיות עד גיל 5 וזה תקין.
כשמורידים ביום, מורידים לגמריAdi1990
התחלתי לגמול את הבת שלי לפני 4 חודשים , בגיל שנתיים וחמישה חודשים.
עד לפני חודש בערך הייתה מפספסת המון, בהתחלה בטעות, אחר כך בשביל "צומי",
רק בשבועיים האחרונים החלה להגיד ממש שהיא צריכה ,
לפני כן הייתי רואה שהיא הולכת עם רגליים צמודות,
או שהיא עושה פרצוף מתאפק / מתאמץ.
וכל הזמן הייתי שואלת אותה, כל שעה או פחות הייתי מציעה לה ללכת לשירותים,
ומדגישה לה , שכשהיא צריכה שתגיד.
שלי גם הייתה מפספסת ואומרת, זה נורמלי לגמרי.
פידבק חיובי חוץ משוקולד להגיד משפטי חיזוק כמו "כל הכבוד" "אני גאה בך, את משמחת אותי " "ילדה גדולה" בצורה יותר מפורטת וכו' + מחיאות כפיים
אפילו תרקדי / תקפצי איתה ביחד בשמחה, אצל הבת שלי זה ממש עזר.
תשתפי אותה, תתני לה נייר טואלט לנגב (ברור שלא להסתמך רק על הניגוב שלה...)
תתני לה להוריד את המים. גם אם היא מורידה סתם, אחר כך הם פחות מתלהבים אין מה לדאוג לחשבון המים...
אם את יוצאת איתה מהבית, את חייבת להוריד לה את הטיטול, אחרת זו לא גמילה.
לוקחים 3-4 מכנסיים ותחתונים, ועושים בחוץ אם צריך.
שלי עוד לא ממש גמולה בלילה, לפעמים קמה יבשה ולפעמים לא, וזה נורמלי.
אין כזה דבר "בגן גמולה" ו"בבית לא גמולה", היא פשוט לא גמולה,
כי אין שיתוף פעולה עם הגמילה בבית.
שתהיה כל היום בלי טיטול, רק בלילה, וזה יסתדר.
צריך סבלנות, אם אין מוטיבציה צריך להמציא אותה, ולשדר ששמחים וגאים בה.
יאללה, תקפצי למים...עטרה12אחרונה
נתנו לך מלא עצות.
רובן טובות...
מסתייגת רק מכך שגמילה יום+לילה, אם היא קמה רטובה אל תבזבזי על זה אנרגיות...
בהצלחה!!!
שבועיים-שלושה קשים, אח"כ רק תהני...
זכור לי שהיה כאן שרשור על אופשרנסאמא לאוצרות
אני רוצה להראות לבן שלי כמה סרטים מטקס האופשירנס כדי להכין אותו.
אם משהו יוכל לתת לי קישור אודה מאד.
משהו יכול לעזור???אמא לאוצרות
הרוב מכירים בתור חאלקה תכתבי ביוטיובimosh30אחרונה
טוב אז ככה-שבורה
אמשלי משתפת אותי ברגשות שיש לה כלפי סבתא שלי(חמותה..)
אני מבינה אותה שהיא צריכה לפרוק אבל זה גורם לי לא לאהוב ולהעריך את סבתא שלי!!!
מה לעשות??
מה לומר לה?
להמשיך לדבר איתה עלזה??
כי אחרי הכל היא חייבת לפרוק..
והיא לא רוצה לצער את הורים שלה..
אז היא לא אומרת להן כלווום...
מה אומרים?
אשמח לעצות..
.
תודה..
תקחי הכל בעירבון מוגבל.ספגטי מוקרם
אל תלחצי ממה שהיא אומרת.
תקשיבי וזהו.
שהרי ברור שיש 2 צדדים למטבע ובעיקר בעיקר ביחסי חמות- כלה.
לא בריא. לא בריא.מאמע צאדיקה
את לא חברה של אמא שלך, את הבת שלה
ואמא שלך חייבת לשמור על הכבוד של חמותה בעיני הילדים שלה
כללי בסיס של משפחה
את צריכה לנתק את הצורת שיהח הלא בריאה הזו
את יכולה לומר בעדינות- לא מתאים לי לשמוע, קשה לי, אני אוהבת את סבתא
ואת יכולה לומר בתקיפות- אמא, את צריכה לעזור לי לכבד את סבתא, אני לא צריכה לשמוע את זה. אני מכבדת את הצורך שלך לפרוק- אז לכי לדבר עם חברה או עם בעלך- לא איתי. אני אשמח לדבר איתך דברים אחרים....
אמא שלך צודקת שהיא לא אומרת להורים שלה דברים על המחותנים שלה
אבל היא לא צודקת שהיא בחרה לפרוק- אצלך.
שתלך לדבר עם חברה שלה.
את לא חברה שלה- את הבת שלה.
זאת אמא שלה...רבה אמונתך!
ויתכן מאוד שאת צודקת בדברייך.
אבל זה לא בריא לומר לבת דברים כאלו על אמא שלה.
זה לא בריא לומר למישהו שאמא שלו לא צודקת.
באופן עקרוני, אני מסכימה איתך. אבל לא הצלחתי לחשוב על דרך לכתוב את זה בלי לגרום נזק לייחסים בינה לבין אמא שלה (שהם חשובים לא פחות, ואפילו יותר, מהיחסים עם הסבתא)
יכול להיות שהיה עדיף לנסח את זה בצורת החובה של הבת להישמר משמיעת לשון הרע. ולא ע"י הדגשת החובה של האמא להימנע מלספר לבת.
אני מקווה שהצלחתי להסביר את עצמי מבלי לפגוע.
ברור לי לחלוטין שכוונתך טובה! ![]()
וגם דברייך נכונים...
מה הבעיה?אמא ל2 קטנטנים
גם אני הסתבכתי עם הניסוח קצת... האמתמאמע צאדיקה
החיים מורכבים ועדינים
לבת יש לא רק חובה להישמר מלשון הרע
יש לה חובה לשים את עצמה בתפקיד של בת ולא של "ילד הורי יותר מידי" (איפה זה כתוב בתרי"ג? לא יודעת. לא חייב להיות כתוב....)
מצבים שבהם נאצלים לשים גבול להורים- זה קשה
כי זה מרגיש "לא מכבד אותם" -צריך להיות ממש חזקים בפנים שזה לא נכון, שזה לא כבוד
בפועל איך עושים את זה-
בצורה הכי מכבדת בעולם
ואת זה קשה לכתוב בפורום- זה לפי נסיבות השיחה והנשים הדוברות....
בעז"ה שבונים קשר נכון עם אמא- זה נשמר לאורך שנים- גם כשאת תהיי הכלה שיש לה חמות מעצבנת...
אני חושבת שיש דרך אמצעעדידפ
בין להוכיח את האמא- דבר שבוודאי יגרום צער לאם-
ולצער הורים אסור לנו אפילו במעט
מובא גם בהלכה מה קורה אם הורה עובר עבירה ומה הדרך לומר מה ההלכה בלי לומר עשית כך וכך ואסור
לבין להמשיך לשמוע, ק"ו להאמין למה שנאמר על הסבתא האהובה.
אפשר להרחיק את הטלפון מהאוזן
או לחילופין לסיים בפתאומיות כשהיא מתחילה נושא
אני חייבת לרוץ, הסיר גולש לי,
בעלי מצלצל בממחינה כבר הרבה פעמים
אוי הילד נפל
שכחתי משהו אני חייבת לצאת
אני חייבת לסיים- בלי תירוץ.
סביר להניח שאחרי כמה פעמים האם תסיק מכך שלא נעים לך
או לחילופין שהיא תרגיש שאת לא אוזן קשבת לנושא זה וטוב שכך במקרה הנ"ל
באשר להאמין- אם שמעת תאמרי לעצמך אני לא מאמינה לכך
אין לי הוכחה ואני לא מאמינה, שוב ושוב
תזכרי- האי חמותה ולכן בוודאי שהיא לא אובייקטיבית, אין לה נקיות וזה מפחית מ"אמינות" הסיפור
להרגיל עצמינו לכך שלא צריך להאמין לכל מה ששומעים, גם אם זה מאדם יקר
---שבורה
אני בת 16...אז אינלי לא בעל ולא סיר שגולש...
ותכלס אני שמחה שהיא סומכת עלי ומשתפת אותי...זה מעיד על משו..: ואני גם הבכורה מהבנות....(יש אח מעלי אבל אותו לשתף..לא שייך..-לא יבין בזה..)P
ואני גם ממש מרחמת עליה שזאת החמה שלה...(סבתא שלי..)
ואני מסכימה איתה עם כל מילה שהיא אומרת..כי אני רואה תהתנהגות של סבתא שלי...
וזה באמת מגעיל איך שהיא מתנהגת..
ואני גם קצת מתרחקת ממנה בגלל זה..כי אנלא מתחברת אליה(לסגנון,מידות...וכו'..) אבל בכל זאת סבתא זאת סבתא וכשהיא מגיע אני מתייחסת אלי כמו מלכה...למרות שאני לא מסכימה עם ההתנהגות שלה...
וגם בלי שאמא שלי תגיד לי אני יודעת ורואה את איך שהיא מתנהגת..אבל כשאמא שלי..אומרת לי אז זה עוד יותר גורם לי...להתעצבן..וכו'...
אוווף יצא מבולגן...
מקווה שהצלחתם להבין..
וממש תודה לעונים...
זה כבר שונהעדידפאחרונה
בכל מקרה לומר לעצמך- שאת לא מאמינה ולא מקבלת את דבריה כאמת מוחלטת.
ניתן לומר רק- הלוואי שנזכור לא להיות כאלה לכלות שלנו... ואולי זה יהיה רמז
מתוק שלומד לאכול ומלכלך בדרך את כל הבית !!1פאר היצירה
טוב הצילו אני יודעת שחשוב לשחרר כדי שיתפתח אבל הקטן שלי בן שנה וחצי לא מוכן שיאכילו אותו ורוצה לבד הכול נפלא רק שהלבד הזה גורם לפעמים לאוכל מפוזר מסביב לכיסא אוכל טירוף חברה המליצה לי על פטנט מצמיד הקסם שמחזיק את הצלחת במקום ...תודה לאל זה הציל חצי מהבלגן ! אבל מה עושים כדי להרגיל אותו לא לזרוק אוכל ? לוקח בידים ואוכל.... עכשיו קניתי לו סט של מזלג וכפית רכים של טומי טיפי אני ממש רוצה שיתרגל לאכול ככה ....ובאמת שהוא מחזיק אותם בקלות והוא מתלהב ...הם מותאמים לו ליד ולא כבדים ועוד אבל שוב כעבור כמה דקות חוזר לאכול ביד
מה עושים???
תורידי לו בגדים כשהוא אוכלכוכב לכת
ואולי תנסי לפרוש מתחת מפת ניילון
כשהוא גומר- למקלחת זריזה והוא נקי. ואת הניילון לסל וחסל
אגב ממש הצחקת אותי כיוון שאני ממש באותה צרה- בת השנה וחצי שלי בדיוק באותו שלב ונהנית לזרוק אוכל לכל מקום רק לא לתוך הפה...
ועם הסכו"ם- המון סבלנות. הוא רואה אותך? מנסה לחקות? זה יגיע באיזה שהוא שלב. ועד אז- צריך פשוט להתאזר בהמון סבלנות וסמרטוטי רצפה.
וטיפ קטן- כשהוא עושה בלגן- תסריטי או תצלמי כי זה אחד הדברים שהם ממש נהנים לראות כשהם קצת גדלים...![]()
תני לו כמויות קטנות כל פעםחילזון 123
תקחי צלוחית ממש קטנה ותשימי לו כל פעם נגיד כף של האוכל וכשמסיים אז שוב וכו'
כשיש הרבה מדי אז הם מתחילים להתפזר ולשחק עם זה.
ןאם את שמה קצת והוא מתחיל לזרוק אז אל תוסיפי לו עוד.
חלק מההתפתחותפרח-בר
אפשר לשים שקית זבל גדולה מתחת לכיסא וכשמסיים ישר אמה אני ומה חיי
אוספים כל מה שנפל וזורקים לפח
למה זה נראה כמו פירסומת לטומי טיפי?Adi1990אחרונה
זה נראה כמו פירסומת לטומי טיפי,
למרות שהניסוח דיי עילג,
ובדרך כלל המפרסמות ה"סמויות"
מתנסחות ברמה יותר גבוהה
הבן שלי כמעט בן 3 והוא כל הזמן.רות22
מדבר בקול רם!!
הוא לא יודע מה זה לדבר בנועם, מה זה לדבר בלחש!
ולא, ולא כי הוא רואה את הוריו צורחים... עד לפני שנכנס לגן הקול שלו היה בסדר.
בגן הילדים צורחים הרבה! וכבר שמעתי.
איך אני מלמדת אותו לדבר בלחש? מה אומרים לו? איך מסבירים לו?
אגב, הוא למד בגן שגם יורקים ה' ישמור... כשאני באה לאסוף אותו מהגן אני רואה ילדים בגן מחכים להוריהם ובנתיים סתם
.. יורקים... איזה תופעה מזעזעת.
לא יודעת איך להחזיר אותו לדרך ישרה.
מוכנים לעזור לי??
לענ"דרבה אמונתך!
אין צורך להתרגש מזה. ילדים בגיל הזה מחקים תופעות שהם רואים ובודקים כיצד הסביבה מגיבה לגך.
תמשיכו לדבר בנחת בבית. תזכירי מדי פעם שיותר נעים לדבר בנחת, וכך גם מבינים יותר טוב.
עם הזמן הוא יתרגל ויפסיק לצעוק. כרגע זה חדש והוא נהנה לנסות את זה...
אם הוא ישים לב שאת מתייחסת לכך בצורה מיוחדת הוא עלול להמשיך, כדי להמשיך למשוך את היחס המיוחד...
פשוט תסבירי , בסלנות שיותר נעים וטוב לדבר בנחת. אל תצפי שזה יקרה מיד...
אבל בעוד תקופה מסויימת אני כמעט בטוחה שתראי שינוי לטובה.
כנ"ל לגבי היריקות.
בהצלחה
לגבי הצעקותהכל הכל לטובה!אחרונה
בדקנו שמיעה. לטענת הרופאת אאג הוא שומע טוב, אבל האוזניים קצת סתומות. הוא שומע כמו שאנחנו שומעים אם אנינו בעליות של י-ם או בתוך בריכה.
זה נראה לי מסביר את עניין הצעקות אצל הבן שלי...
ולכן ממליצה לך לבדוק את העניין.
גמילה מ"גדולים"לומדת
הגדול שלי, בין שלוש אוטוטו,
גמול יפה מ"קטנים", גם בלילה די בסדר.
"גדולים" מאוד קשה לו. הוא יושב באסלה דקה ואומר :זה לא עובד" (חמוד) ואז קם.
הוא פשוט עושה בתחתונים.
אגב, בדר"כ הוא מתאפק ועושה גדולים בתחתונים רק כשהוא בבית.
הוא עם תחתונים כבר חודש.
לבעלות הניסיון שבינינו אשמח לעצות.
תודה
איזה קטעים בדיוק כמו הבן שלי!!רות22
פשוט מאוד! כל פעם שעשה בתחתונים נקבתי בשמו בצורה עדינה ושאלתי אותו : "איפה עושים גדולים? " אז בהתחלה לא ענה.
לאט לאט שתפתי לו את המוח במהלך היום... איפה עושים גדולים? והייתי עונה במקומו בהתחלה... ב - ש- י- ר- ו-ת-י-ם!
לאט לאט כל פעם שעשה שאלתי אותו איפה
עושים גדולים ולמד להגיד בשירותים..
..
ומאז פעמיים בא לעשות גדולים בתחתונים ואז הוא צועק לי גדולים בשירותים.... גדולים בשירותים... מהר לקחתי אותו ועשה יפה מאוד.
עכשיו הוא בקטע שהוא אומר והולך לבדו לעשות.
אגב, על כל גדולים שעשה בשירותים קניתי לו גלידה. אז התלהב מהעסק
זהו... מניסיוני...
בהצלחה
בא לי להמליץ לכם על חיתוליםתותי77
מהם שאני חייבת לספר.
החיתולים החדשים של לייף. 43 שח. רכים ונעימים. סופגים ממש יפה. סגירה גמישה. בקיצור.... אני ממש מרוצה.
שאני מרוצה אני תמיד שמחה לספר ולהמליץ.
בקיצור. נסו ותהנו.

מנהלים. אם זה לא מתאים אז סבבה תמחקו.
כמה יש בחבילה?רות22
44
תותי77אחרונה
לא מחייביראתאחרונה
בדר"כ אחרי שבוע רצוף של חום גבוה יכולה להופיע פריחה שנקראת אביבית, תופעה זו מזכירה את הבעבועות. בדר"כ אבעבועות הפצעים מוגלתיים טיפה אז אפשר כך להבדיל בינהם...
שאלה היפותטית על תרחיש שמפחיד אותיאנונימי (פותח)
אם אמא נמצאת עם הילדים שלה, בבית או במקום ציבורי כלשהו, וקורה אירוע חירום (למשל לא עלינו ילד נחנק מעצם זר, או שמשהו קורה חלילה לאמא), ויש צורך לפנות מהר למיון את האמא או את הילד (ואמא שלו כמובן צריכה לבוא איתו) - מה עושים עם הילדים האחרים? לוקחים גם אותם באמבולנס? משאירים אותם לבד?
בשביל זה יש שכנים בעולם!עקרת בית
מה נפל עליך שלא תזדקקו להגיע לניסיון כזהimosh30
לא כדאי לעסוק בחששות כאלו..ד.אחרונה
זה לא נדיר אצל אימהות,
אבל כדאי להשתדל להימנע מכך.
נקודתית, תמיד אפשר למצוא מישהו אמין, ולבקש לטלפן למישהו מהמשפחה/מכרים שיקח את הילדים, ולהרגיע אותם שכעת ילכו אליהם ואח"כ אמא תבוא לקחת אותם.
רופאת שיניים אמרה לי שאין מה להתחיל לפני גיל שנתיימאמע צאדיקה
שנתיים
עכשיו בעיקר הקטע זה לשחק עם זה- להכיר להכניס לפה, להרגיש את התחושה,
אז שינסה לעשות לעצמו
ותצחצחי את לידו- ככה שהוא יראה אותך עושה וילמד מחיקוי...
לאט לאט
כל עוד הוא לא אוכל סוכריות טופי לפני השינה- אתם בסדר
לי ידוע שמהרגע שיש שיניים בפהנפשי ישובב
(אפילו שן אחת) צריך לצחצח.
מצחצחים עם המשחה של הילדים- אפילו לשים ממש קצת על המברשת, זה מושך אותם. היא טעימה...
לתת לילדון להתחיל לצחצח ואח"כ את משלימה את הצחצוח בצד היעיל שבו.. כל זה מניסיון אחיינים (טוב, יש לי יתרון, הם רוצים שאצחצח להם
)
מרגע שצומחת שן צריך לצחצח, משחה- רק משנתיים~א.ל
בתור אמא לפעוטות שעברו טיפולי שיניים..imosh30
מרגע בקיעת שן ראשונה להתחיל לצחצח לפעוט את השן
מגיל שנתיים עם משחה
השלב הראשוני ההורה מצחצח ואח"כ לתת לילד לשחק עם המברשת
בשביל ההרגל חשוב ללמד - בלי משחה בעדינותפאר היצירה
ככה אני עושה לבן שלי בן שנה וחצי בנתיים נפלא הוא מאוהב במברשת שלו
לגבי משחהnechama l
הם מסכימים בדרך כלל עם מברשת של דמויות - משחה מגיל שנתיים ממש מעט
לגבי המשחת שינייםתותי77אחרונה
ואצלי ממש מעצבן שהוא רק מכניס את המברשת ולא מצחצח. וחס ושלום שאני יעזור הכל הוא רוצה לבד

מקווה שיש לו את השיניים שלי ולא של בעלי
יצירה לגיל שנתייםתוצרת הארץ
ליצירתיים שביננו אשמח לרעיונות יצירה עם הבת שלי.
עד עכשיו זה די הסתכם בציור ומדבקות וכו'. אשמח להשתדרג..
רעיונותנ.ה
את יכולה לתת לה להדביק כל מיני דברים כמו ריבועים של סול או פקקים או מקלות ארטיק קטנים(יש סוג כזה) או כל דבר העולה על רוחך שאפשר להדביק על קרטון,את הקרטון אפשר לקחת מדופן של קופסת קורנפלקס(כך עושים בגנים).
את יכולה ללכת איתה לטיול ולאסוף בחוץ עלים יבשים וכד' ולהדביק .
את ריבועי הסול אפשר לחורר ולהשחיל על חוט שפגט -זה צבעוני ונחמד .
ממליצה על הבלוג "הזמנה ליצירה"חגבית הסלע
פלסטלינהצורית7
תני לה לשחק ולהרגיש את המרקם
צבעי ידיים (הכי כיף בעולם)
השחלת חרוזים גדולים, צבעי ידייםבת 30
באיזה גיל?אנונימי (פותח)אחרונה
אפשר לצייר בחומרים שונים (גואש, פנדה, צבעי מים, חול צבעוני)
להדביק עם דבק חתיכות נייר - לחתוך חתיכות נייר או בגיל גדול יותר לגזור אותם
לגלגל כדורים מפלסטלינה או מנייר קרפ ולהדביק על משטחים
יש ברשת המון יצירות שאפשר לעשות עם גלילים של נייר טואלט, פלסטלינה ושאר חומרים ביתיים
אפשר לצייר עם טושים מתאימים על שקף ולתלות על החלון
ובגדול, כל מקום שאתם הולכים אפשר לאסוף משהו ליצירה- עלים מהגינה, חול/צדפים מהים, איצטרובלים וכו'
ולצייר עליהם/להדביק,
מעל גיל שנתיים את יכולה לקחת את זה צעד קדימה ולשאול אותה מה היא היתה רוצה לעשות עם זה,
תתפלאי איזה רעיונות יהיו לה להציע (נניח את תחשבי לצבוע את האיצטרובל והיא דווקא תחשוב לפרק אותו ולהדביק את החתיכות)
מציעה לך להסתכל גם בפינטרסט, יש שם מליוני רעיונות והכל בתמונות אז זה מאוד נגיד וידידותי
איפה יש בירושלים משקפיים תוך כמה שעות?פלונטר
הבן שלי איבד את משקפיו ומחר יוצא לטיול. חייבת למצוא בע"ה אופטיקה בירושלים שתעשה תוך זמן קצר. מישהו מכיר?
תודה רבה רבה!!!
אופטיקה אורי בדוידקהכוכב לכת
אופטיקה דני ברח' אבולעפיה (נדמה לי), קרוב מאודבת 30
לשוק.
אופטיקה דני זו אופטיקה מצויינת, אבל-צביה22אחרונה
לי אף פעם לא עשו שם תוך יום (וכן שאלתי אם אפשר, כי אני גרה מחוץ לירושלים).
בהצלחה!
עדיף עקרת הבית? או עבודה בחוץ?רות22
מעניין אותי לשמוע איזה שיקול הייתן עושות : ( לאלה שרוצות כן לעבוד).
יש לי ילד בן 3 בגן פרטי. מסיים ב13:20. וקטנציק בבית..
שווה לי לצאת לעבוד ולשלם מטפלת עבור הקטן ואז כל המשכורת שלי הולכת לטיפול בקטן..
כי לוקחת שכר מינימום וכנ"ל אני מקבלת.
או..
להישאר בבית ופשוט לשבת ולחכות שהקטן ייגדל קצת ולשים אותו בגיל שנתיים בגן כדי לא להוציא הוצאות גדולות... סה"כ 800 ש"ח. מה שאצל מטפלת קרוב ל2000 ש"ח...
סתם מעניין אותי לדעת מה אתן הייתן עושות? .. אני לא אוהבת לשבת בבית. משעמם. אפילו שיש קטנציק. לא מוכנה לטפל בעוד ילד... השאלה מה שווה ושיקול נכון לעשות.
תודה מראש
איזה עבודות מתאימות לאימהות?רות22
רוב העבודות הן עד 4.
אולי אפשר לבדוק אפשרות של עבודה מהבית.בת 30
ואז את חוסכת את הוצאות המטפלת, וגם מקבלת תלוש עם כל ההטבות שלו.
כמו שליציאה לעבודה יש שיקולים מעבר לשכר עצמו, כך גם יש שיקולים של טובת התינוק וטובת האם.
די ברור שלתינוק הכי טוב להיות עם אמא, אבל זה בתנאי שלאמא שלו טוב איתו...אם לא טוב לך, מוטב שתמצאי לו מסגרת, תצאי לעבוד, ובזמן שאת איתו תהיי בשמחה ובנחת. מוטב כך מאשר להיות בבית אבל להיות נרגנת ומתוסכלת.
אם לא לחוץ כלכלית לצאת לעבוד, אולי תוכלי למצוא תעסוקות אחרות. חוגים שונים שמעניינים אותך, התנדבות וכד'. ואז הילד אצל מטפלת הרבה פחות שעות מאשר אם את בעבודה.
ולגבי עבודה- אמנם היום רוב המשרות הן עד 4 אבל יש עבודות בחצי משרה או במשמרות.
בהצלחה!
זה מעבר לשכרפרח-בר
תשובה יפהצורית7
עבוודה זה לא רק שכר. עבודה זה גם צבירת ניסיון, ותק ותנאים.
אז השנים הקרובות אולי לא יהיה משתלמות כלכלית, אבל את צוברת נסיון וותק והכי חשוב- נמצאת בתוך מעגל העבודה! לנשים שיצאו משוק העבודה לא פשוט להשתלב בו שוב לאחר שנים.
וכמובן הערך המוסף של ההתפתחות האישית, היציאה מהבית, פגישה עם עוד אנשים וכו.
עבודה מחוץ לביתיהושבעט5
לאימהות צעירות כל המשכורת יכולה לללכת על טיפול בילדים.
אבל קחי בחשבון שהעבודה יש בה ערך מוסף לאשה .
האישה מתפתחת בעבודה.
לומדת דברים חדשים ומכירה אנשים .
היא יוצרת לה מעגל חברתי בעבודה.
הילדים גדלים וההוצאות לטיפול בהם יורדות.
כשהוותק עולה בעבודה גם המשכורת משתפרת.
עוד 15 שנה הילדים יגדלו והמשכורת תנוצל לצרכים אחרים.
מה שחשוב אם לצאת לעבודה זה הרצון שלך.
יש נשים שבשבילם להיות בבית זה עונש ופוגע בבריאות הנפשית שלהן.
בשביל נשים שצריכות את היציאה מהבית העבודה גורמת להן לחזור הביתה מלאות סיפוק ועם רצון להשקיע בילהן ובבית.
אוקיי אני מסכימה עם התגובות האחרונותרות22
בעיקרון יש לי תעודות של פדיקוריסטית. ואני סיימתי ללמוד ממש לא מזמן . כשחיפשתי לעבוד בקשו שאביא איתי לקוחות. אבל עדיין אין.
איך אפשר להיכנס לשוק עבודה זה?
אולי יש כאן מישהי שמתמצאה בתחום?
לדעתי עדיף שתישארי עדיין בביתמפלצולה
יש עוד זמן. הילד שלך קטן
שוק העבודה עוד לא בורח כל כך מהר...
תתני לבן שלך את המסגרת הנפשית היציבה והבטוחה בשנה הראשונה בחייו
ואחר כך אני בטוחה שתסדרי בשוק העבודה
לגבי מה לעשות?
אפשר ליצור דברים אומנותיים לבית
אפשר לצאת עם הילד לטיול ולפגוש את השכנים
בהצלחה
^^^משיח עכשיו!
תעבדי מהבית ותרוויחי כסף, לא תשתעממי והילד יטופלחכמת ישישים
מדוע שלא תעבדי כפדיקוריסטית מהבית? ככה תהיי עצמאית וגם לא תצטרכי לדאוג בקשר למה שקורה לתינוק שלך כשאת לא איתו. תפרסמי את עצמך במכולת, בגן של בנך הגדול, בעיתון המקומי , בסניף קופת חולים וכו'. כך גם תפגשי אנשים [את הלקוחות שלך] וגם תצברי לקוחות כך שתוכלי להביא איתך לקוחות למקום העבודה בבוא היום כשהקטנצ'יק שלך יגיע לגיל שלוש וילך לגן.
בינינו, נראה לי מוזר שדורשים ממך להביא לקוחות. הרי זאת אחת הסיבות שבאים לעבוד אצל מישהו אחר -- כדי שלא יהיה צורך להשיג לקוחות לבד.
אם תהיי עצמאית, כל הכסף שתרוויחי -- יהיה שלך. לא תצטרכי להתחלק עם בעל הבית. אם תהיי מוצלחת, קהל הלקוחות שלך יגדל. נשים תספרנה זו לזו כמה את מוצלחת ואיזו אווירה נעימה יש אצלך.
את גם יכולה להתחבר עם ספרית ולעבוד יחד. זה ימשוך את הלקוחות כי כל צרכי היופי שלהן יהיו במקום אחד.
שיהיה לך בהצלחה!
תודה רבה לכן!!רות22אחרונה
קיבלתי את עצתכן עזר לי מאוד...
מודעות לאורח חיים בריא אצל נשים ביו"שבריאות יו"ש
שלום רב,
אנו סטודנטיות באוניברסיטת אריאל העורכות סקר שוק בנושא 'מודעות לאורח חיים בריא אצל נשים ביו"ש', במסגרת עבודת גמר שעלינו להגיש.
השאלון הוא אנונימי, ולוקח 5 -10 דקות.
נודה לך אם תשיבי בכנות על השאלות שלפנייך.
מודות לך על שיתוף הפעולה!
יעל ושירה.
https://docs.google.com/forms/d/1P5pFEaNCtnYDx7jkeWrEdFIfCBOWLH9cncYhAfhBWCw/viewform?c=0&w=1
מקפיצה. תודה לעונות..בריאות יו"ש
חשוב מאוד!!! הגבתיעטרה12אחרונה
וממש הזדהתי עם חלקים רבים בוץץץ
נחשו למה 
יודעת שזה לא קשור אבל זה חשובנושבת באוויר!
אמרתי. רפואה שלמה בע"ה.בת 30
^^^^^אור היום
יישר כח מדהימיםנושבת באוויר!אחרונה
הפתרון לנמליםמאמית
יש לנו הרבה נמלים במטבח, יש למישהו פתרון להרחיק אותם?
לא חומר הדברה, זה אזור של אוכל ואני חוששת
תודה מראש
בוודאי, יש חומר שמפזרים והנמלים לוקחות איתן לקןלשם שבו ואחלמה
אכן דבש נמלים,שוקולית
הוא מאוד מסוכן, חומר חזק ותזהרו מילדים. השאלה אם אפשר להשיג אותו, כי כל מי שאני מכירה קנה אותו מהמדביר מירושלים שהיה אצל משפחת גרוס......
מחילה, אבל קצת צרמה לי התגובה שלך.אפרתולה
דבר ראשון הדבש נמלים לא מסוכן וזה היתרון שלו.
דבר שני זה שאנשים קנו אצל המדביר המסכן ההוא זה לא אומר שזה יותר מסוכן,
הבנ"א עשה טעות ענקית וישלם עליה כל חייו, אין סיבה להוסיף את ההערה הזאת.
רק לגבי ההתחלהג'ינג'ר
תבלינים שונים כגוןפרה
אפשר לשים מקלות קנמון.
או לפזר אבקת קנמון
לא אוהבות רוזמרין- אפשר לשים ענף קטן.
כמון, פלפל שחור.
את כל הנ"ל הן לא לוקחות לקן אבל זה מרחיק אותן.
אפשר לפזר גם עלי דפנהחלושי
נמליםיהושבעט5
אבקת כביסה לפזר.
לא להשאיר שום אוכל בחוץ.
לנקות פרפורים לטאטא את הרצפה.
לאטוןם חורים ברצפה או סדקים בקיר.
למלא את הקן במים וסבון ממש להציף אותם.
במקרים קשים לשפוף אקונומיקה זה עוזר.
