פורום הורות (עמוד 284)

בהנהלת:
שרשור חדש
מספר שאלות על גיל ארבע-חמש חודשים אוהבת את אבא

 

היי

ממש אשמח אם מישהי עברה את הגיל הזה תצליח לענות לי על כמה שאלות..

זו ילדה ראשונה..

 

1. הבת שלי מייררת בטירוף. יש לה מלא רוק והיא כל הזמן דוחפת את הידיים לפה. יכול להיות שזה שיניים? (לא מוקדם מדי? היא לא צועקת מכאבים וכאלה)

2. היא מתהפכת מהבטן לגב - אבל זה עדיין לא במודע בוודאות! איך אפשר לעזור לה לרצות להתהפך?

3. היא התחילה לשים לב מתי אני נמצאת לידה ומתי לא. כשאני "נעלמת" לה היא מתחילה ליבב וליילל.. ולפעמים אני פשוט חייבת לעזוב את החדר וכאלה. מה אפשר לעשות? יש לה תמיד משחקים לידה והיא משחקת ומזיזה ומושכת..אבל היא ממש רוצה שאהיה לידה..

4. הקטנטונת כבר מרימה את עצמה למצב של ישיבה..הבנתי שבגיל הזה לא בריא להושיב אותם..אבל כל פעם שאני מניחה אותה על הגב או עליי בשכיבה היא מתרוממת לי עם הראש וממש כבר בקטע של להתיישב.. זה בסדר? 

5. איך מעודדים זחילה? 

 

סורי על החפירות..אשמח לכל פיסת מידע

והיא מתוקה ממש

משתדלת לענות:רבה אמונתך!

1. בגיל הזה תינוקות "אוכלים" את הידיים, זה שלב התפתחותי תקין. לא בהכרח קשור לשיניים (או לרעב...)

2. אם היא יכולה לעשות זאת פיזית, היא תעשה את זה כשתרצה... לא מכירה שיטות לכך...

3. מצויין שהיא שמה לב, וטוב שאת זיהית את זה. לדעתי, כשאת עוזבת את החדר, תשאירי אותה במקום מוכר ובטוח, ותאמרי לה שאת הולכת ועוד מעט תחזרי (היא כמובן לא מבין באופן המילולי של ההבנה, אבל היא תרגיש), ואז תלכי בלב שקט. גם היא תבכה או תתלונן, זה לא נורא ולא גורם נזק.

4. זה טוב שיש לה שאיפות להתקדם, ולהצליח להתיישב. וזה דווקא מתאים לגיל. אל תושיבי אותה מיוזמתך, ואל תעזרי לה לשבת כשהיא מנסה...שתמשיך לנסות, אם היא תצליח כנראה שהיא בשלה לכך (יש שיחלקו על דעתי, זו אסכולה אחת בתחום...)

5. עידוד זחילה. דבר אשון לאפשר לזחילה: להלביש בגדים נוחים ולא כבדים ומסורבלים, להניח אותה על הרצפה (או שטיח) במקום עם מרחב לזחילה. דבר שני: להניח מולה משהו מעניין (כל דבר שנראה לך...), הוא צריך להיות מספיק רחוק כדי שהיא תהיה חייבת לזחול כדי לגעת בו, אבל מספיק קרוב כדי שהיא לא תתיאש ותאבד עניין בו. בערך במרחק 5 ס"מ אחרי המקום אליו מגיעה היד המושטת שלה...   חשוב לדעת: תינוק שלא זוחל בגיל הזה הוא נורמלי לחלוטין. אין סיבה לבילחץ!

 

בהצלחה!

 

מנינסיוני הקטןהביצה שהתחפשה

בס"ד

 

1. זה שלב שהם מגלים את אבריהם. יכול להיות שיניים וזה תהליך ארוך מאוד מאוד... זה לא אומר כלום

2. לשים לה צעצועים בצדדים. אפשר גם לגרות אותה ולעזור לה קצת עם היד.

3. לא קורה כלום... תדברי איתה שאמא פה, תשחקי איתה קוקו, ואין מה לעשות היא תלמד שאמא תכף תבוא

4 אם זה בא ממנה זה בסדר

5 לשים לידה במרחק של 1-2 ס"מ את המשחקים, לא יותר

אבל היא פיצית עדיין.. בלי לחץ

מוסיפהאם אם

כדאי לעודד התהפכות, במצב שאת מתארת היא תעשה את זה לבד, (מותק איך שהיא מנסה להתישב!!חיוך)

אבל למה לא?

על יד הצלבה של יד ורגל נגדית( לחבר יד ימין עם רגל שמאל) תוך כדי משחק ושיר. ולשים על הבטן הרבה.

 

 בחורף מלבישים שכבות וכמעט ולא שמים תינוק על הרצפה,אלו נקראים "ילדי חורף"

פתאום באביב הם"פורחים" ומשלימים הכל.

 

אני אוהבת לשים את התינוק על המיטה המחוברת בחדר שינה עם הרבה כריות מסביב במרחק ושם הילד מתחיל לזוז, כמובן אני באזור.

אענה על 5..אור חיי

כי על השאר ראיתי תשובות חכמות ויפות..

5. קודם כל היא עדיין קטנה אז עניין להתחיל להלחץ מזה...אבל ניתן להשים לידה דברים שיענינו אותה ואולי יגרמו לה נסות לזוז..שנית, רק שתדעי שילדי החורף..(במקרה שלך אלה שאמורים לזחול בחורף) הם קצת שוני מילדי הקייץ...בדיוק מהסיבות שכתבו לך קודמותי...הנטייה שלנו להלביש להם הרבה שכבות ובצדק מסרבלת להם את הפעולה והופכת ותה להרבה יותר קשה..

אז שתדעי את זה מראש..

 

בהצלחה רבה ובהנאה גדולה עם הילדה...

תיארת את הבן שלי כמעט במדויק חחמתעלה אליו

גם הוא עכשו בן 5 חודשים והחליט להתחיל שינים והוא מירר עם אצבע בפה כל הזמן אז אנחנו שמים לו סינור ולפעמים גם בא לו לשבת אבל לא מעודדים לזה כרגע,קודם שיתהפך ויזחל

לשים הרבה על הבטן עם איזה צעצוע תנועה

תידעי אותה כמה דקות לפני שאת עוזבת,תמשיכי לדבר איתה בדרך לדלת ותשתדלי להמשיך לתקשר איתה גם כשאת לא לידה בסגנון של תיכף אחזור,עוד רגע אני באה,אני שומעת אותך וכו

מסכימה עם הכל חוץ מ3כבשה מתולתלתאחרונה

ענו לך את כל מה שהייתי עונה 

על 3 אני מסייגת.

אם הילדה בוכה בכי של ממש,

אני לא חושבת ש"זה בסדר ולא קורה כלום"

ללכת מהחדר ולהשאיר אותה לבד.

אני לא הייתי עושה ככה עם הבת שלי.

אם היא טיפה מקטרת בעדינות אולי כן , בדרך כלל ממש לא,

אבל בכי-בכי ותלונות ממש,

לא הייתי משאירה אותה ככה יותר מדקה-שתיים מקסימום בלי תשומת לב.

הייתי שמה אותה על "אוניברסיטה" או שמיכה לידי,

או בטרמפולינה לידי, (יש דגמים לא יקרים ואפשר לקנות יד שנייה ב100 ש"ח, ולדעתי כדאי במיוחד לדברים האלה, לא לתקוע אותם שם כל היום,

אבל כן דווקא בשביל מקרים כאלה לזמן לא ארוך)

וככה הייתי גם עושה דברים וגם מתייחסת אליה.

אם הייתי צריכה לשירותים הייתי הולכת גם אם היא קצת בוכה, כי אין ברירה,

אבל ליותר מדקה-שתיים לא הייתי משאירה אותה בוכה ממש בחדר.

אומרים בארץ לא לשים בסלקל, אבל בחו"ל הדעה היא אחרת, אין לי מושג מה הקטע פה.

את אחותי הגדולה אמא שלי סיפרה לי שהיא הושיבה בסלקל לידה כשהיא עשתה דברים בבית, אז אמרו שזה בסדר,

ולא השאירה אותה לבכות בחדר אף פעם. היא מזדעזעת עוד יותר ממני מתינוקות שמקטרים בחדר זמן ארוך.

לי הייתה טרמפולינה כבר ואני לא צעירה במיוחד.

אני לא חושבת שיש סיבה להשאיר תינוק לבכות בחדר יותר מדקות ספורות.

הוא כל כך קטן וזקוק לאמא שלו, וזה לא כל כך מסובך לעשות דברים עם תינוק שיושב בסלקל/טרמפולינה/ שוכב מזרון עבה (על שמיכה קר עכשיו..) ותוך כדי מתייחסים אליו.

בהצלחה עם המתוקה שלך

זה עובר מהר, את לא תרגישי והיא תהיה כבר בת שנתיים..

אני כבר שכחתי את הגיל היפה הזה

 

 

 

האם כדאי להתלונן לערייה על חונים על המדרכהl666

 ?במקרים שמה שנשאר להולך רגל זה לעבור את כביש

על לעבור עם העגלה אני אפילו לא חולמת

?האם נהג יקבל כנס

שאלה באמת.לב אמיץ

אולי כדאי לשאול רב. גם אני מתחבטת בזה.

התכוונתי האם יטפלו בזה?l666

ברור שמדרכה מיועדת להולכי רגל ומאוד מפריע לי כאמא לקטנים שאני צריכה לסכן אותם בירידה בכביש או לחזור איזה 10 דקות

אחורה למעבר חצייה

על זקנים וקשישים אני אפילו לא כותבת

בפעם אחרונה נהגת אפילו לא התיחסה לבקשתי להזיז טיפה את הרכב

אז כעסתי ואיחלתי לה שגם היא תקבל יחס כזה מכולם

אסור לחנות על המדרכה ככל הידוע ליניל"ס

אלא אם כתוב בפירוש אחרת.

אם את רואה שזה מפריע לאנשים את יכולה להתלונן, ולדעתי זה מוצדק בהחלט. את לא צריכה להסתכן ולסכן את ילדייך בגלל זה.

ולשאלה אם יטפלו בזה - תלוי עד כמה העיריהלב אמיץ

מתפקדת ביעילות.

 

אני חשבתי שאת שואלת על הנזק הכלכלי שנגרם לנהג.

התכוונתי לנהגים שחוסמים לגמרי את המדרכהl666

מן הסתם הם מודעים שזה לא בסדר כך שמגיע להם

בעייה שיש הרבה כאלו אז אני מרגישה שלערייה לא אכפת או שאף אחד לא מתלונן

אם יוצא לך להתקל בנהג- עדיף להעיר בעצמך~א.ל

ולבקש.. ולראות אם הדברים מסתדרים.

..בכ"א דבריי רלוונטים רק אם מדובר בכביש שמחובר לבנייני מגורים למשל ששם הנהגים הם אותם הנהגי

אם מדובר על רחוב שבו יש תנועה של רכבים, כל פעם מישהו אחר- כדאי להתלונן לעירייה, כדי שיגבירו את האכיפה במקום

 

ואני ממש לא חושבת שזו הגזמה מצידך. להפך. מי שנוהג כך נוהג בחוסר מוסריות, ומסכן את הולכי הרגל

 

 

תמיד כשמכונית חוסמת את דרכי במדרכהאמונה19
כל כך מתחשק לי לכתוב פתק על האוטו שיידעו שחסמו אותי ונאלצתי לרדת לכביש הסואן. (עם עגלה, ילדים וכו)
כמובן שאף פעם לא עשיתי זאת כי לא היה לי את הזמן/ הפתק/ האמונה שזה יעזור.
ברחובות קטנים הרבה פעמים אין כלל אכיפה של העיריה, כך שגם אם תבקשי הם לא יבואו לאכוף.
השינוי צריך להיות דרך המודעות של אנשים
וואווו זה מרגיז!אמא לכמה...

הלוואי ומישהו היה עושה על זה פרסומות

ומעלה למודעות!

 

פעם ראיתיאם אםאחרונה

אישה עם 5 ילדים בגילאים שנראה הפרש של שנה מאחד לשני

עם עגלת תאומים ובה תינוק פיצי ועוד אחד בן שנה בערך.

מכונית חסמה לה את המעבר.

ראיתי את הדמעות שלה והן נחרטו לי, החוסר אונים.

עזרתי לה לקפל את העגלה להעביר את החבריה במעבר הצר.

 

בהחלט היה מגיע לנהג הזה קנס

 

(מצד שני החניה בירושלים כל כך קשה, יתכן שזה גורם לאטימות כלשהי)

בייביסיטר במודיעיןeshiloh

שולחת לחמי על פני המים....

 

אני חדשה בעיר מודיעין, ומחפשת נואשות בייביסיטר.

יש למישהו המלצות?

אני משכונת הפרחים, אבל מוכנה להסיע אם צריך..

תודה 

בייביסיטרnicolepolin

נערה בת 13 תשמח לשמור על ילדיכם ולעזור בשיעורי בית. ניסיון עם ילדים מגיל שלוש עד שמונה. עדיף בשעות הערב ובסופי שבוע. באמצע השבוע - לו"ז גמיש. תחילת עבודה - מיידית. טלפון: 050-247-1947

מייל: nicole.polin@gmail.com

 

זאת אני אם את מעוניינת את יכולה לשלוח לי הודעה או להתקשר (:

יש לי ניסיון בטיפול בילדים , אני גרה במודיעין ליד עמק איילון.

תודהeshilohאחרונה

רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך. 

אשמח להיעזר בהמשך..

פריקה-הרצון להוציא החוצה מרגישה מחנקאנונימי (פותח)

 

עוד לפני החתונה היו לנו מריבות הזויות המדריך חתנים שלו טען שהוא אדם כעסן ומנסה להשתנות. המדריכת כלות שלי לא אהבה את זה וניסתה לחקור אם יש מעבר מרוב שהייתי "בהיי" להתחתן הכחשתי או העדפתי להתעלם מהסימנים..

שבועיים אחרי החתונה הגיעה סטירה ממקום לא צפוי לא האמנתי לא ידעתי איך להגיב באותו הרגע וגם ההתרפסות שלו והצער וכו' השכיחו ממני וזה היה מגיע ממש בתדירות רחוקה אומנם האלימות המילולית שלטה בבית הרגשתי ממש רע ולא ידעתי איך לצאת מזה ועוד הייתי כבר בהריון מתקדם הוא הצליח לבודד אותי מחברות היה קנאי ברמות בודק אותי בכל דבר ורוב המריבות היו נושא המשפחות והכסף (חיינו פשוט בניסים מבחינה תקציבית) הוא היה מכריח אותי להיות איתו במצבים אינטימיים אחרי הלידה הראשונה הבאנו רב שיגשר בנינו זה לא החזיק הרבה זמן

פעם אחת הזמנתי לו משטרה גם את השוטרים הוא הצליח לנפנף ועוד השוטר אומר לי גברת זה לא קשור למשטרה לכו לייעוץ זוגי (למשטרת ישראל כנראה יש מספיק עבודה מאצילים סמכויות)

אחרי הלידה השנייה המצב היה ממש בלתי נסבל הייתה מריבה ממש היסטרית השכנה התפרצה לבית והוציאה אותי משם היא הזמינה לו משטרה התקשרה לרב שלנו ועדכנה אותו (היא לא אישה היא מלאך שגאל אותי מייסורים) הוא צו קיבל הרחקה באותה תקופה וסיננתי את השיחות מכל הסובבים אותו מאז לא היה כלום ב"ה

הוא היה בלחץ שהרב יותר מידי לטובתי ולצערי הרב הזה ניצל את המצב המורכב בנינו הוא פשוט ניצל את התמימות שלי כמובן שלא שיתפתי את בעלי באותה תקופה כי התקשורת בנינו הייתה לקויה

היה לו משפט וקצינת מבחן מלווה אותו עד עכשיו יותר משנה וחצי ובנוסף הוא עושה של"צ גם עברנו דירה, מהרב ההוא התנתקנו שיתפתי את בעלי ביום של הבחירות כי הוא התקשר לבקש ממנו שיבחר במפלגה מסוימת כי זה יועיל עבורו ולא יכולתי לסבול את זה שבעלי כל הזמן הרגיש שהוא חייב לו כי הוא שחרר אותו בערבות מאז בעלי סוג של סהרורי גמרתי עליו.

הוא בטיפול ואני כל הזמן הזה לא שיתפתי אף אחד חוץ מאח רווק שלי שליווה אותי ועזר לי עם הילדים בתקופה שהוא לא היה בבית וגם תמך בי כלכלית (עוד מלאך)

אני יודעת שהדבר הנכון לעשות הוא לעבור סוג של טיפול פרטני ואח"כ זוגי יש בי המון חסימות כלפיו לא נמשכת האמון אבד יש סוג של שחיקה הדרגה הרוחנית שלי בירידה תלולה והישארות בשביל הילדים אבל לא רק אני רואה את השינוי בו אך קיים בי פחד מסוים..

אני מטבעי בנאדם סגור ולא רואה טעם לפתוח מחדש את הכל וישצופו לי הדברים מחדש וגם הפחד שכשהילדים יגיעו לגיל שידוכים נהיה "מסומנים"

מרגישה שאין מישהו שבאמת יוכל להבין כמה סבל לבן אדם אחד (אני לא מפרטת פה סיפורים נוספים כי אנשים אולי יקשרו דברים ודי השתדלתי לכתוב מתומצת)

עברתי המון והגעתי לשלב של חוסר אמונה חוסר אונים חוסר רצון בחיים האלו חשבתי המון פעמים לקום וללכת אך לברוח לא אצליח כשיש ילדים שרק להסתכל עליהם יעלו לי פלאשבקים מן העבר

 

 

ז"א היה אנוס אע"פ שהיה אמור להתנהג אחרתפיבו

כאן אותה הדבר היה אונס אע"פ שהיתה דרישה להתנהגות אחרת

בן שנתייםoriaba

שלום רב,

 

ברצוני להתייעץ...

 

בני בן שנתיים וחודשיים,בחודש האחרון כל לילה מתעורר בסביבות 02:00-03:00 (לפעמים גם לפני) ובוכה (צורח)

אני מנסה להרגיע אותו ולהסביר לו שכרגע לילה וצריך לישון אך ללא הצלחה.

בהתחלה היה דורש בקבוק וניסיתי להוריד את הרעיון אבל הוא היה ממשיך לצרוח ללא הפסקה.

נוצר מצב כרגע שהוא קם באופן קבוע ודורש בקבוק אין דרך להרגיע אותו ושיחזור לישון.

הילד אוכל לפני השינה כך שהוא לא רעב.

בנוסף יש לו מס' יקיצות שרוצה את המוצץ \מוצצים(דורש 2!!!!!)

אציין שאינו הולך לישון מוקדם,לא לפני 21:00 בערב כך שזה לא מוקדם מידי.

כמובן שאני עורכת לו טקס שינה לפני,אוכלת מקלחת וכו'

בעלי ואני ניסינו בדרך "יפה",ניסינו להסביר לו גם באמצע הלילה...לא הולך

גם כעסנו....לא עבד

הוא פשוט לא מפסיק לבכות.

דבר נוסף,אני לא מאמינה שקיימת בעיה רפואית ברוך ה' כיוון שבמהלך היום הוא לא צורח ככה למרות שהוא מ-א-ו-ד מפונק

ובכייני אבל לא חושבת שזה שייך.

אנחנו ממש מיואשים!!!!!!! אבקש את עזרתכםצוחק

 

תודה רבה

 

 

מזדההאנונימי (פותח)
מאוד מזדהה עם מה שכתבת.. גם אנחנו עברנו את זה.
בהתחלה בננו היה נרדם בשעות מאוחרות ומתעורר גם בלילה . זה היה בהחלט לא קל..
היום אנחנו מתחילים טקס שינה- אמבטיה ובקבוק בשעה שש וחצי ואז הוא נרדם לערך בשבע ו..
בשעה אחת עשרה אני נותנת לו ״בקבוק חלום״ (הלוחשת לתינוקות ) והוא ישן עד שש וחצי / שבע בלי להתעורר כלל באמצע הלילה.
אולי כדאי להתחיל להרגיל אותו ללכת לישון מוקדם. בהתחלה זה לא קל אבל אם עקבים לאט לאט נכנסים לשגרה והרגלים.
שיהיה לכם בהצלחה!
ואם הואד.

מקבל בקבוק- אז הוא ישן?

 

ומה הבעיה שהמוצצים יהיו בהישג ידו (אפשר להצמיד לבגד)?

 

 

אם ע"י כך יירגע - אז זה מה שהוא צריך תוך השינה. זה גורם לו לתחושת רגיעה - אז למה לא (ו"לכעוס"" - בוודאי לא שייך...)

בטח זה ממש קשה לכםאמונה19
אין לי כל כך מה לענות, כי גם אצלנו כשזה קרה לא ידענו מה לעשות.
רק הערה קטנה- כתבת שזה לא משהו רפואי, אבל לידיעה כללית- טפילים במעיים יכולים לגרום להתקפי בכי דווקא באמצע הלילה, כי אז הן יוצאות להטיל את ביציהן, וזה נורא מגרד. כך ששווה בדיקה..
בהצלחה
לא כדאי להלחיץ סתםכמו מים
אם הוא לא בוכה ככה במהלך היום..
זה לא מחייב שיכאב במהלך היוםאמונה19
רק רציתי לומר שיש דברים רפואיים שמתבטאים רק בלילה..
^^ לפעמים גם דלקות אוזניים כךaima
אם הוא ממש צורח ומתפתל בלילהאנונימי (פותח)
זה יכול להיות תולעים או אוזניים' אלו שני דברים שמקפיצים אותם בצרחות באמצע הלילה ובמשך היום לא מורגשים בכלל
תולעיםיהושבעט5

אם זה לא משהוא התנהגותי ,זו השעה שתולעים פעילות,

,כמו שכתבו לפני.

אם זה תולעים ב5 סיסי ורמוקס פותרים את העסק

יכול להיות שזה אשמת הבקבוק?משיח עכשיו!

כשאנחחנו הפסקנו לגדול את המטרנה (קרוב לגיל שנתיים() הוא גם הפסיק עם היקיצות. לא חקרתי, אבל אני מניחה שזה קשור...

 

באופן כללי, מטרנה לא מזינה אחרי גיל שנה וילד שאוכל מוצקים יפה, לא צריך אותה (רופאת ילדים אמרה לי). זה גם סותם להם את התיאבון...

ייעוץ שינהאמא צפוניתאחרונה

נשמע שהוא לא יודע להרדים את עצמו, הוא תלוי במוצצים או בבקבוק ולכן מתעורר הרבה.
להשכיב לישון ב 21:00 זה מאוחר מידי, וזו גם יכולה להיות סיבה.
עם הבן הגדול שלי עברתי תהליך ארוך מאוד... ואז התייעצתי עם יועצת שינה, וברוך השם הלילות שלו הפכו לרצופים... ממליצה מאוד להתייעץ עם מישהי מקצועית שתיתן טיפים ותחזרו לישון מהר...

הילדה החכמה שלי התחילה לפספס בחודשיים האחרוניםאנונימי (פותח)

בת 5,

אף פעם לא היו דברים כאלה.

יש אח תינוק שלאחרונה התחיל ללכת, ולהיות יותר מסתם "בובה" שלא עושה כלום ולא מאיימת. יש מצב שזה קשור.

זה קורה גם בגן וגם בבית, יכול להיות פעם בשבוע ולפעמים יותר.

לרוב זה קורה כשהיא עסוקה במשחק.

הילדה מביעה צער ומתייחסת לזה בצורה בוגרת. זה לא שהיא בצד אחד ואנחנו בצד אחר...

לכן אנחנו גם לא יכולים לבוא ולחנך אותה או משהו, כי היא מבחינתה הכל נכון ומובן,

 אלא שזה קורה שוב ושוב

 

להתעלם ככל האפשר ולחכות יעבור או ללכת לטיפול ובזה לקבע את הבעיה?

אם טיפול - מה יכול לעזור,

יש משהו מומלץ?

*לחכות שיעבוראנונימי (פותח)
אני חושבת שזה בגלל החורףמשיח עכשיו!

כשקר מפספסים יותר

 

אולי משהו מפריע לה?יטבתה
לי בגן ילדים מפספסים בתקופה האחרונה כי יש לה מלא שכבות, גם גרביון או גטקס ועוד מכנס שקושרים אותו בשתי קשירות.
על שהילדים רצים לשירותים ומנסים ללא הועיל להוריד הם מפספסים.
תבדקו את זה.
בנוסף כדאי להזכיר לה יותר, קורה שהם שקועים במשהו וזה מסיח את דעתם ועד שנזכרים זה בורח..
וסימנים נוספים?לב אמיץ

יש חלילה נסיגה בתחומים אחרים או רק זה?

 

בתור הומאופתית אני תמיד ממליצה על הומאופתיה. כי היא מהווה תמיכה נפשית מבלי שהמטופל יצטרך להתעמק באופן מודע בגורמים לבעיה.

 

אבל אם זה רק זה, וכולכם מכילים את הפספוסים, אפשר להניח לזה.

 

אגב.שמת לב אם הההרטבה מופיעה בימים מסויימים קבועים?

אני שואלת כי הרטבה פעם או פעמיים בשבוע קשה יותר ליייחס לקושי בבית (שאיתו מתמודדים באופן רצוף ובדרך כלל בעוצמה).

יתכן שבימים מסויימים היא נפגשת עם מציאות מסויימת שקשה לה או עם אנשי צוות מסויימים שגורמים לה לחרדה.

 

ב"ה התקופה הזו תחלוף.

אין נסיגה ב"ה בתחומים אחריםאנונימי (פותח)

אבל היא יותר מקנאה בו מאשר פעם וזה בולט מאד.

כשהוא נמצא היא דורשת את כלתשומת הלב אליה וכל הזמן חייבים לדבר איתה ולהיות עסוקים איתה.

ההרטבה לא מופיעה בימים קבועים, יכול להיות שבוע שלא קורה כלום.

אבל יכול להיות שזה לפעמים קורה אחרי שכעסנו עליה בגלל משהו.

אבל לפעמים זה גם קורה ביום שיש אווירה שמחה ורגועה לגמרי.

 

היא מסתדרת עם השכבות ככה שזה לא מזה.היא טוענת שהיא לא שמה לב שהיא היתה צריכה/שכחה

יכול להיות לזה גם הסבר פיזיולוגי, לא?

ככה אנחנו בנוייםלב אמיץאחרונה

כל מטבע הוא דו צדדי - פיזי ונפשי ואין סתירה בינהם.

 

אז זו כנראה תקופה.  זה יחלוף.

לח בבית שיר חדש 8

אנו גרים עכשיו בבית ישן שיש לו קיר אחד מתחת לאדמה כמעט כולו

ובנוסף מאז השלג בקיר אחד ליד התקרה יש מלא מים, והוא לא מתייבש!!

(זה כנראה קיר עבה)

למרות שלא ירד המון שלג אצלנו (בערך 20 ס"מ)

ומאז שמש כמעט כל יום.

אני מרגישה שיש לחות בבית, למרות שהרדיאטור פועל כמעט נון סטופ מאז הסופה

כבר יצא לי לראות ולנקות פה ושם נקודות עובש...

והבקבוק של התינוקת תופס עובש בכמה שעות (לא היה כשגרנו בבית אחר, גם בחורף..).

 

ועכשיו- אני חולה, ואחד הילדים היה חולה, וגם בעלי

ואני מרגישה שיש כאן מדגרה של חיידקים..

 

בקיצור- עצות למיגור/התמודדות/שיפור המצב יתקבלו בברכה רבה!!!

 

תודה..

 

(נ.ב- כרגע לא רלוונטי לעבור דירה)

אין לי פיתרון רק עיצה לשים מלח בקערית בחדראנונימי (פותח)
זה סופח את הלחות. וזה יקל קצת,כי אז נושמים אויר פחות לח,אין לי כל כך הסבר,אבל כשהיתי קטנה היה רטיבות אצלי בחדר,ואמא שלי שמה מלח,וזה הקל לי על הנשימה ובכך הייתי פחות חולה מזה. ואין לי תשובה לגבי מששאלת.
ץודה!!שיר חדש 8
אולי עדיף במקרה כזה להפעיל מפזר חוםלב אמיץ

אחד או יותר. כמובן בצורה בטיחותית ולא כשהילדים מסתובבים סביבם. לפחות בחלק מהיום.

מפזרי חום מייבשים מאוד.

צריך כמובן שתהיה פרופורציה בין גודל החדר לעוצמה של מפזרי החום ולמספרם.

 

לאוורר את הבית בבקר כשהשמש חמה.

 

ואולי יש דרך לבדוק מבחוץ אם אין שלולית שאפשר לייבש על הגג.

 

 

תודה!!!שיר חדש 8
לאוורר?שוקוליתאחרונה

אפילו שקצת קריר כדאי לפתוח.

לשים חצאי בצל ברחבי הבית, זה 'תופס' את החיידיקים....

חייבת עזרה עם תינוק בן ארבעה חודשיםאאמא
שלום,
יש לי תינוק בן ארבעה חודשים שמאז שהוא נולד הוא רגיש ועדין. בחודש וחצי האחרונים הוא פשוט לא רגוע, לא אוכל טוב, לא ישן טוב, בוכה הרבה. התייעצתי כבר עם יועצת הנקה ומה שהיא הציעה לא עזר. אני מחפשת מישהי בסגנון של הלוחשת לתינוקות שמבינה בהכל ויש לה הרבה ניסיון עם תינוקות שתוכל לעזור לי לפענח מה עובר עליו ולהקל עליו ועלינו. ממש אשמח לתגובות!
הלוחשת לתינוקותאנונימי (פותח)
יש לו סדר יום מסודר? נמצא במעון? בבית?
אולי הוא לא אוכל מספיק ואז אינו שבע, ישן מספיק לגילו?
ממליצה מאוד על ״הלוחשת לתינוקות״. - ספר שעושה סדר ומאיר נקודות שפשוט עוזרים לנו המבוגרים עם התינוקות.
ספר ששווה קריאה!!
בהצלחה !
ממליצה על הספר בחוםמשיח עכשיו!

תינוק רגיש ועדיןיהושבעט5

אם זה לא תגובה לזה שחזרת לעבוד,אני מציעה לדבר עם הרופא ילדים.

לפעמים לתינוקות כאלה יש יתר רגישות תחושתית ,

או בעיה בוויסות חושי.

מה שצריך או טיפול אצל מרפאות בעיסוק שמתמחות בתחום.

חבל להפסיד זמן לכי תבדקי את זה

התינוקות האלה הם תינוקות  בריאים .

 

שווה קריאה!אמא לכמה...

חייבת לסייג-

עזר לי עם חלק....

ממליצה גם בכללי על סדרת הספרים שלהimosh30
את מחפשת מישהיא או ספר?מאמע צאדיקה

את מחפשת סבתא או אמא מנוסה להשאלה לתק' - כדי שתראה בעיניים ותעזור לך? 

 

שמעתי פעם שיש מקומות עם אירגון "אם לאם", תחפשי

או פשוט תלכי לחברה עם הרבה ילדים וניסיון- ותבקשי ממנה להקדיש לכם זמן... 

 

איזה אבקת כביסה יש לך? יכול להיות שזה הבעיה? 

 

מה עם לשלול משהו בריאותי?מה אני ומה חייאחרונה
בייביסיטר באשדודimosh30

 

מחפשת מישהי עם המלצות אשמח לשמוע

שבוע טוב יש מישהי ..?imosh30אחרונה
חוסר שביעות רצון מבייביסיטרית...אור היום

לא קורה לי הרבה שאני לא מרוצה מבייביסיטרית.

אבל היום הזמנתי בייביסיטרית, מישהי שהזמנתי בעבר והייתי מרוצה ממנה,

אבל הייתי ממש מופתעת לגלות שני דברים כשחזרתי הביתה היום:

1. הבית הריח כמו שירותים, במחילה. לא שאלתי אותה מה קרה בדיוק כי זה מביך (אם במקרה זה קשור אליה).

אח"כ גיליתי שהבת שלי עשתה יציאה מתוך שינה (בת 3.2). זה קורה לה מדי פעם, לא לעיתים קרובות.

האם הגיוני לצפות מבייביסיטרית (בת 16) שתחליף לה, או לפחות שתיידע אותי?

2. היו בערך 20 "חלונות" פתוחים במחשב. גם כאלו של תוכנות שמעולם לא שמעתי עליהן ואני לא מכירה אותן. הכל היה ממוזער והופיע בשורה התחתונה במחשב. אין לי שמץ של מושג איך הן נפתחו, אבל ברור שזה לא קרה מעצמו (גם הרשיתי לבייביסיטרית להשתמש במחשב אם הבנות ישנות).

התקשרתי אליה כדי לשאול אם היא ראתה משהו (לא התאים לי להיות ישירה מדי), והיא אמרה שהמחשב עבד לה בסדר. יכול להיות ששתינו העמדנו פנים שאנחנו לא יודעות שאנחנו אומרות חצי אמת.

אז לא להרשות יותר לבייביסיטריות להיות במחשב? איך בכלל קורה דבר כזה?

 

תודה.

אוקיי.אור היום

שוב, כמו, שכתבתי לאנונימית הקודמת, זה יותר ראוי לכתוב עם הניק שבו את מוכרת כאן, ולא להעביר ביקורת באופן אנונימי.

 

לגבי החלונות הקופצים- אולי. הדפדפן שבו קופצים חלונות הוא די איטי אז קשה לי להאמין שהיא לא השתמשה בדפדפן שבו אני משתמשת, שבו לא קופצים חלונות בכלל.

אני לא מאמינה בלהרשות עם מגבלות והוראות. לכל היותר, אני יוצאת מהחשבונות שלי וזהו. לא אומרת לבייביסיטרית מה מותר ומה אסור.

(והנקודה הזו נטחנה והובהרה כבר בתגובות קודמות).

 

לגבי הטיטול- אין לי מושג מתי הבת שלי עשתה. אני מצליחה להחליף לבת שלי טיטול כשהיא ישנה, בלי שהיא תתעורר, אבל ברור לי שזה לא טריוויאלי שבייביסיטרית תעשה את זה גם כן.

ציפיתי שהבייביסיטרית תיידע אותי אם היא לא מחליפה טיטול- או תיידע מראש, או תיידע בזמן אמת, שהבת שלי עשתה והיא חוששת להעיר אותה אם תחליף לה.

גם על זה כבר נכתב מספיק בשאר השירשור.

 

אני ממש ממש לא הבנתי איזה צורך ראית בהערה האחרונה שכתבת בסוגריים. שאעריך אותך? שאראה את הסטנדרטים שלך לעומת הסטנדרטים שלי? שאחשוב על עצמי שהייתי לא בסדר?

אני שמחה לשמוע שאת זוכרת לעדכן בייביסיטריות גם על דברים שקורים פעם בכמה חודשים. אני לא כזו. תודה בכל אופן.

איך גומלים ילדה בת שנתיים ושבעיראת

מטיטול?????היא בוגרת מאוד מדברת שוטף חכמה מאוד. ולא מוכנה להוריד טיטול!! נגמרה לנו כבר הסבלנות . וגם למטפלות במעון. הילדה לא רוצה לשבת בשרותים. יש ישבנון יש סיר יש פרסים והפתעות והיא מסרבת! האחים שלה הדגימו לה והיא פשוט מסרבת בתוקף.זה כבר לא נעים לנו ולא נעים לה. מה עושים? אמא שלי טוענת שאירנו את הרכבת והיינו צריכים לעשות את זה לפני ובגלל שהיא חכמה היא מתחמנת אותנו... אני לא רוצה להגיע למצב שהיא  תגיע לא גמולה לגן

גמילה...אור היום

לדעתי, אם הסיבה היחידה שאתם רוצים לגמול אותה זה כדי שהיא תגיע גמולה ומוכנה לגן, אתם יכולים להיות רגועים. אפשר לגמול תוך שבועיים-שלושה אחרי שהמעון נגמר.

 

הבת שלי הייתה לא מוכנה לגמילה בזמן שהייתה במעון, אז לא כפיתי עליה ולא ניסיתי יותר מדי.

לקראת סוף המעון דיברתי איתה על זה שהיא גדולה ויכולה לעשות פיפי בשירותים, ולא צריכה טיטול, וצריך להיפרד ממנו כי היא גדולה והולכת לגן, ובגן אין ילדים עם טיטול.

ביום הראשון אחרי שהמעון נגמר, הורדתי לה את הטיטול. לקח קצת זמן, אבל היא נגמלה יפה, ברוך ה'. כן היו קצת פיספוסים בתחילת השנה, שזה נורמלי לגמרי וצוות הגן קיבל את זה בהבנה ובלי ביקורת.

 

.אישית, כשמאוד לוחצים עליי לעשות משהו, זה עושה לי אנטי ואני מתנגדת מאוד (גם אם הייתי מסכימה לזה לולא הלחץ). אולי גם בתך מסרבת מהסיבה הזו. אולי היא לא רוצה מהסיבות האחרות.

אני חושבת שעדיף להניח לה ולנושא. ולאט לאט להזכיר את זה (מילולית, לא במעשים), כך שהיא תתחיל את זה כשהיא מוכנה.

 

בהצלחה רבה.

גמילהיהושבעט5

אם היא לא רוצה לשתף פעולה  סימן שהיא לא בשלה זה לא ילך ,להפך  להכריח לגמילה עלול לעורר בעיות במקום אחר.

הילדה מפותחת וחכמה,אבל לא רוצה עדיין לקחת אחריות על הניקיון שלה.

הבן שלנו לא רצה להיגמל לפני גיל שנתיים ועשר תוך  יומיים הוא היה גמול בלי שום פספוסים.

הרבה ילדים שלו מוכנים להיגמל  למרות שהם מאוד נבונים  זה עלול לנבוע מפחד.

הפחד עלול להיות מלפספס בעיקר אצל ילדים  נקיים או פרפקציוניסטים.

בנוגע לגמילה יש תאוריה מעינת של רוגרס  שהילד לא  רוצה להפרד  משהוא שהוא היה  חלק ממנו . 

אל תלחצו עליהיטבתהאחרונה
אסור להפוך את זה למשהו מאיים ולא נעים.
ביום שהיא תחליט שהיא רוצה תתמכו בה ותשתפו פעולה.
בינתיים הניחו לה מזה.
אפשר לומר לה כל פעם שמחליפים טיטול בצורה נעימה ועם דיגדוגים וצחוק "מתוקה איפה עושים פיפי? בשירותים!" ולצחוק איתה
ושקטנה אחרת הולכת לשירותים לעשות מזה טררם וכו' ויש מצב שאח"כ היא תרצה.
אפשר אחרי כל החלפה לשאול אותה, את רוצה לפני שנשים טיטול לשבת פעם אחת על האסלה? אפילו מבלי לעשות כלום ולעודד אותה על זה שניסתה וכך לאט לאט.
בהצלחה!
תינוקת בת 5 חודשים ושערות!אנונימי (פותח)

 

יש לה שערות קטנות בידיים מהשיער שלה..

והיא מכניסה ידיים לפה!!

אני מנסה כמה שיותר לנקות לה את הידיים כשאני רואה..

 

אבל היום לדוג' גיליתי שעה קטנה בלשון ונבהלתי כלכך!!!

יש מה לעשות עם זה?

 

רגע,אור היוםאחרונה

היא תולשת לעצמה את השיערות? איך הן מגיעות לפה שלה?

 

העיקר בעיניי הוא להקדים תרופה למכה- אולי לשים לה כובע או סרט על הראש, שיגרום לשיער לא לנשור ולהיות פחות נגיש.

ניתוק לשון קשורה בחינםtal
עבר עריכה על ידי אלעד בתאריך י"א בשבט תשע"ד 14:58
[עריכה: מחיקת הוצאת שם רע ופרום פוגעני. מי שרוצה לברר מולה על הד"ר שמוזכר כאן שיפנה אליה באופן אישי]

שלום, חשוב לי לכתוב לכל המבררים והמבררות על ניתוק לשון קשורה, שאין צורך לשלם 500 ש"ח על ניתוק לשון, כיוון שזה כלול בסל הבריאות. דרך כל הקופות אפשר לנתק במחיר של ביקור רופא רגיל (28 ש"ח בערך). לתושבי אזור ירושלים, תקבעו תור לפרופ' יודסין, כירורג ילדים, שמקבל בכל הקופות, ומנתק גם בגילאים מאוחרים יחסית (3 חודשים).

 

 

מי שמתכונן לקבל טיפול אצל ד"ר פורר מוזמן להתייעץ עימי קודם.

בהצלחה רבה!

הוא מקבל גם מקופח כללית?אנונימי (פותח)
כצה זמן לוקח לקבל אליו תור?
שאלתי אותך שאלה בפרטי, למה לא ענית???אמא ל2 קטנטנים

ניחוש שלי?!?אם היית

הניק הזה נפתח רק לצורך ההודעה הנ"ל שנכתבה הן כאן והן בהריון ולידה.

ואחר כך נעלם מהשטח.

 

אלעד הוא שהוסיף את ההפניה לפרטי בגלל השמצה גסה שהיתה כתובה בהודעה. הניק ההוא כנראה כבר שכח את הסיסמא שהוא פתח והוא לא התכוון לענות בפרטי או להמשיך לדבר על זה עם מישהו...

 

דרך אגב ניק נכבד - ידוע לך שבחודש האחרון חוייבה אישה בתשלום פיצויים גבוה לבעל סופרמרקט בבאר שבע בגלל שהיתה לה מריבה איתו האם היא שילמה בשטר של 100 או 200 יום קודם לכן - והמוכר טען שאין לו סכום יתר בקופה.

היא הלכה וכתבה בפייסבוק להזהר ממנו כי הוא מחזיר עודפים לא נכון - ושילמה לו על זה פיצויים כהוגן.

 

בקיצור אני האמנתי שזה בנ"א אמיתיאמא ל2 קטנטנים

מבולבל

לא ממש הבנתי מה הלך כאן לבן שלי שחררו בביה"חimosh30

 

שבו נולד ללא עלות כספית

איך שהבנתי הוא מקבל מכללית. בביה"ח הדסה עםאור זורחאחרונה

התחייבות  מהקופה

אנחנו גם פנינו אליו בחינם ממכבישיר חדש 8

(לא הצטרכנו בסוף ניתוק, אך אם היה צריך היה חותך)

אני לא יודעת מה מגמת מי שפתח/ה את השרשור

אבל זה קיים ונכון.

מישהי מכירה גן פרטי בקריית משה?אור חיי

לגילאי 2.5-3...

או בקצרה לאילו שלא יוכלו להיכנס שנה הבאה לחוק חינוך חובה בגן גילאי ה3...

(נולד ב9.1 והגבול הוא ב 31.12)

 

אני  ממש לא רוצה להשאיר במעון...מדובר בילד חכם מאוד לגילו..

(ולא כי אני אמא שלו..קורץ)

 
איפה את גרה בקרית משה?אמא!!

אני מכירה כמה.

הי אני גרה באזור פיקאור חיי
מה שאני מכירה...אמא!!

גן מלכה- יותר בגבעת שאול, נחשב מאד טוב.

לא מכירה באופן אישי. יש לה בערך 20 ילדים עם עוד סייעת

(לפחות כך היה עד לפני שנתיים).

דפנה פריש- גרה בבניין שצמוד לבנק הבנלאומי. לוקחת 8 ילדים. מקסימה ומומלצת מאד!!!

רינה (שכחתי שם משפחה)- גרה בפרבשטיין, לוקחת בערך 12-15 ילדים, עם סייעת.

הייתי כמה פעמים ועשתה  רושם טוב. הרבה המליצו לי עליה.

אם את רוצה עוד פרטים- מוזמנת...

אם תתעקשי, יכול להיות שיסכימו לך להכניס אותו לגןמשיח עכשיו!

של גיל 3. זה מה שעשיתי לבן שלי- אבל אז תצטרכי לשלם את מלוא המחיר.

ואת גם צרחכה לחשוב אם מתאים שיהיה עם ילדים יותר גדולים ממנו (מניסיון, אני פחות ממליצה)

קשה היום "לדחוף" במחיר מלאאם היית

בגלל שגני ילדים של גיל 3 הפכו לחינמיים ויש מחסור בגני ילדים. לעיתים גם בני 3 "נשארים בחוץ" כתוצאה ממחסור בגנים.

תלוי באיזור המגוריםמשיח עכשיו!

אזור המגורים נכתב - קרית משה ירושליםאם היית

ירושלים היא כמובן אחד האזורים הבעיתיים כמו כל הערים הגדולות.

כפי שאת כתבת..אור חיי

אני מבינה לבד שעדיף שהוא יהיה הגדול ולא הקטן...אינטואציה..

עדיף שיהיה בגיל של כולם משיח עכשיו!

נראה גם להיות הגדולביותר זה לא הכי נחמד, אבל לא התנסיתי בזה אז אנ לא יודעת.

בגילאים הקטנים,  כל חצי שנה של הבדל זה משמעותי , לדעתי (אני לא מומחית מלבד שני הקטנים השלי). 

הבן שלי קטן בחצי שנה משאר הילדים, ובהתחלה הוא ממש נאבק על מקומו.

תמיד יהיה את הקטן והגדול...אם הייתאחרונה

וזה לא משנה כמה הורים יתאמצו שהבן שלהם יהיה ה"גדול" או ה"בגיל של כולם"...

תמיד זה "יזיז" ילדים אחרים להיות הקטנים ביותר או הגדולים ביותר. והגלגל לא יפסיק.

 

טוב עשו במשרד החינוך שקיבעו את הגיל במסמרות אחרי שהמשחקים הללו התחילו ורק מי שבטווח התאריכים של גן/כיתה יוכל להכנס אליה - אלא אם כן הוא אובחן על ידי מי שהוסמך לכך כבלתי בשל רגשית.

יש קבוצה באימייל של נשות השכונהאנונימי (פותח)

אם את מכירה, את יכולה לפרסם שם את שאלתך.

אני לא בקבוצה הזו..איך מצטרפים אליה?אור חיי
למשהי כאן יש ניסיון עם המשחק בשניים ויותר שפורסם?אמא אוהבת

אם כן אשמח לקבל תגובה. זה נשמע לי ממש מעניין.

קנדידהחושבת


 

בעקבות התקלות בעניין ושמיעה של הרבה דעות סותרות,אשמח להארת עיניים.. האם זה אמיתי אם נמצא בבדיקת דם?מי מטפל בזה בצורה הכי טובה? איזה טיפול מומלץ?

היה לי קנדידה בציפורן הרגלאנונימי (פותח)אחרונה
הופנתי לרופאת עור.
לפני הטיפול היא שלחה אותי לבדיקות דם
ושם ראו שיש לי את הקנדידה.
הטיפול עזר במשך 5 חודשים ע"י כדורים.
הכל נעלם!
אמהות לבנות שלומדות במעלה לבונהחרצית לבנה
הבת שלי בכיתה ח' ומחפשת מקום לימודים לשנה הבאה.המליצו לה על האולפנא במעלה לבונה.האם הלימודים שם רציניים?הבנות ניגשות לבגרויות בצורה מסודרת?הבת שלי מאד דוסית וצדיקה.מחפשת אולפנא הכי דתית ורוחנית אבל חלדה בלימודים.יש לה המון כוח רצון וחשוב לה מאד לגשת לכל הבגרויות ברצינות.
הרב בהרן לא מתאים לה בגלל רמה לימודית גבוהה מאד.
הבת שלי רוצה מקום שבו יהיו בנות ברמה דתית גבוהה ותהיה תמיכה לימודית.יש דבר כזה?
בבקשה תעזרו לי..
יש כאן מישהי?חרצית לבנה
שיכולה לעזור?
יש את אולפאאנונימי (פותח)
סליחה קפץאנונימי (פותח)

אולפנאת רעיה בבית אל

 

או אבן שמואל ליד קרית גת.

 

היא רוצה בהכרח פנימייה?

 

אגב אני ממש נגד לשלוח את הבת לפנימייה,

 

מכיון שאח"כ הם עושות שירות לאומי ומתחתנות.. אז מתי הן תהיינה בבית עם אמא?!

 

הבת מאד רוצה פנימיה.חרצית לבנה
אבן שמואל מאד רחוק.גם רעיה...
את מכירה את האולפנא במעלה לבונה?
אני מכירה בנות שלמדו שםאנונימי (פותח)

אולפנא טובה לפי מה שהבנתי..

 

אבל לא מכירה כ"כ לעומק..

אני מורה במעלה לבונה (כותבת מאנונימי מחשש לזיהוי)אנונימי (פותח)

דבר ראשון, האווירה באולפנה תורנית ונעימה. רוב הבנות המגיעות מעוניינות בכך, וזה תורם לנעימות האווירה.

הלימודים באולפנה יחסית מסודרים. ניגשים לכל בגרויות החובה, יש גם מגמות.

אבל, הלימודים הם לא ברמה גבוהה במיוחד, וגם האווירה היא לא מאוד "רצינית" בתחום הלימודים (הבנות "מחפפות" בשיעורי הבית, הלמידה למבחנים היא פחות מבאולפנות אחרות...)

רוב מוחלט של הבנות מסיימות עם תעודת בגרות.

רמת הלימוד ברוב המקצועות היא ממוצעת ומטה, אבל מסודרת ומתאימה לבגרות.

על מקצועות הקודש יש דגש מיוחד (הסגנון של האולפנה חסידי)

 

בעיקרון, אני ממליצה על האולפנה. (אלא אם כן עיקר הדגש הוא על הרצינות בלימודים והשגיות. במקרה כזה האולפנה לא ממש עונה על הצורך)

 

בהצלחה!

אחותי למדה שםאנונימי (פותח)

מבחינה תורנית היא הייתה מרוצה. יש שם הרבה מה לקבל שם מבחינה זאת.

מבחינה לימודית- אחותי מאוד חכמה והיא השתעממה בלימודים, זה לא היה אתגרי בשבילה. אבל מאוד נהנתה שם

באופן כללי מהחברה והאווירה. והיא לא מצטערת שלמדה שם.

לי מאוד הפריע שיש שם אווירה שמעודדת אנטי ממלכתיות, נזהרת מלהגיד ימניות קיצונית כי לא אוהבת את ההגדרה,

אבל בנות יוצאות משם לחסימות כבישים ופעיליות דומות ונעצרות ונחשבות גיבורות. נראה שיש לזה איזה עידוד

מטעם ראשות האולפנא.- לכן את ביתי לא בטוחה שארצה לשלוח לשם. אבל זה אישי.

לפני מה זמן אחותך למדה שם?אנונימי (פותח)

זה כבר פחות ככה, אין חסימות כבישים וכאלה וגם האולפנא בד"כ לא מארגנת אותם אלא בנות מתארגנות באופן עצמאי.

תודה.חרצית לבנה
אפשר לדבר איתך בטלפון?
זה ממש חשוב לי...
מירי 0527444217
תודה על תשובתךחרצית לבנה
אפשר לדבר איתך בטלפון?
זה ממש חשוב לי...
מירי
0527444217
אני למדתי במעלה לבונה...אורית**

אמנם עברו מעט שנים, והיו שינויים, אבל אני חושבת שהבסיס נשאר.

לי היה שם ממש ממש טוב!!

לא הייתי מוותרת על המקום הזה שנתן לי כל כך הרבה לחיים. הקשר האישי עם המורות, החברות, נורית והרב גדי שנתנו לי כל כך הרבה...

אני הייתי תלמידה חכמה, אז אולי לא חכמה, אבל כמעט כל הכיתה שלי סיימה בגרויות בזמן, אולי 2 בנות לא, וזה דווקא לא מתוך חולשה, אלא חוסר השקעה.

זה נכון שלי היתה הרגשה שבנות שלא יקחו אחריות יכולות להתפספס, אבל מי שרוצה, (ואני לא מדברת על רצון גדול, אלא מוטיבציה בסיסית לגמרי) לא תהיה לה בעיה.

ולא הייתי מדברת על כל מה שמעבר לבגרויות, שקיבלתי שם בענק... בהצלחה!

למדתי שםהביצה שהתחפשהאחרונה
שאלה על פלטפוסבת 30

למי שיש נסיון בענין-

א. האם פלטפוס אצל ילדה בת 3 וחצי ילווה אותה כל חייה או שעם ההתבגרות זה משתפר?

ב. הפתרון שאולי יציעו לנו הוא מדרסים- האם כל שנה נצטרך חדשים, עם גדילת כף הרגל? (זה סיפור יקר..)

ג. האם יש עוד פתרון חוץ ממדרסים?

מכירה את הנושא מקרוב מידי...אנונימי (פותח)

א. אם אכן יש לה פלדפוס, זה מבנה הרגל, אי אפשר לשנות את זה. אבל זה יכול להחמיר עם הגיל.

ב. אם אכן צריך מדרסים, מחליפים אותם כל שנה כשגודלים. כמפסיקים לגדול אפשר להשקיע ולקנות יקרים לכמה שנים.

ג. הרופאים היום חלוקים אם פלטפוס היא אכן בעיה בריאותית, או רק מבנה שונה של הרגל.

שמים מדרסים רק אם הבעיה מציקה. (כאבי רגליים/ גב) ככל הידוע לי.

בד"כ בגילאים קטנים לא ממהרים לשים עזרים אלא אם הבעיה חמורה, לפעמים המבנה של הרגל רק נראה כפלדפוס בגיל קטן

ואח"כ הרגל מתעצבת אחרת.

יכול להיות שיש היום טיפולים יותר מתקדמים ממדרסים שאולי כן יכולים לשפר את המצב.

בכל מקרה מומלץ ללכת לאורטופד מומחה לבעיות רגליים אצל ילדים ולא לסתם אורטופד.

בהצלחה

^^^^^^^^אנונימי (פותח)
תלוי באיזו רמה+mp8

לבת שלי היה- אורטופד ילדים מומחה אמר לה ללכת עם נעלי ספורט- כי סבלה כאבים - ללא מדרסים.

הלכה עם זה תקופה מסויימת.

היום, ב"ה הולכת עם כל סוג נעליים ואין שום בעיה.

תודה לכןבת 30אחרונה

יש לנו עוד שבוע תור לאורתופד ילדים, אז נחכה ונראה...ובאמת זה כן כנראה גורם לה לכאבי רגליים.

יש לכם בייביסיטראנונימי (פותח)
מקסימה! כמעט כמו הבת שלכם..
אתן אחרי לידה והיא באה לעזור לך מתוך שמחה.
תשלמו לה כרגיל?
אני כשהייתי צעירה והייתי מוערכת770מ

קיבלתי מידי פעם בונוסים ממשפחות מפרגנות. אבל לפי ההלכה מה שקבעתם בהסכם זה מה שצריכים בפועל לתת!!

 

ואם היא כמו בתכם אז כדאי לתת יותר כי היא ראויה  אבל גם אם לא, זה לא נורא כי היא עושה זאת מתוך  אהבה וכיף לה הנתינה מבלי קשר לתמורה שתתני!!

 

בהצלחה בבחירה ואשרייך שיש לך עזרה מבת כזאת זה לא ברור מאליו!!

אפשר כמו 770מ בונוס כספילב אמיץ

ואפשר מתנה נחמדה - משהו שיביע הערכה, וילמד על כך שאת מכירה אותה ויודעת מה משמח אותה.

גם לי יש מישהי כזאת, והים פחות נהנת מכסף.. היא הרבאנונימי (פותח)אחרונה

יותר שמחה ממתנה מושקעת מכל הלב =) 

הקאותחגיגיתי

אני אמא לתאומים בני שלושה חודשים. תאום אחד אוכל נוטרילון והתינוק השני כל מה שהוא אוכל מקיא כל הזמן. העברתי אותו לנוטרילון AR ואח"כ עברתי לאינפמיל AR שצריכים לסייע לתינוק שלי עם ההקאות אך ללא הועיל. יש למשהי רעיון איך למנוע מהבן שלי להקיא כל הזמן את האוכל.

בדיקה לשלילת ריפלוקס עשיתם? אצלי טופלה בזנטקimosh30

 

ואכלה נוטרמיגן (היום יש את הליפל) זה עם מרשם רופא הוא גם יותר סמיך ממטרה ודומיו

מה מבחינת טיטולים ועליה במשקל?אמא!!

אם הטיטולים לא מספיק רטובים ו/ או הוא לא עולה מספיק במשקל, חשוב מאד ללכת לרופא ילדים שיבדוק את הסיבה ויתן טיפול מתאים.

אם המשקל והטיטולים תקינים- כנראה הוא לא מקיא הכל אלא אוכל יותר מידי. כדאי לעשות יותר הפסקות יזומות במהלך הארוחה והמלצה נוספת- להחזיק אותו במצב עומד כמה שיותר זמן אחרי האוכל

להפסיק להאביס אותוהלוי מאאחרונה

זה בדיוק מה שעברנו עם הבכור עד שהגסטרולוג האיר את עיננו שהוא אוכל כ 170% ממה שבאמת הוא צריך

אנפמיל קורנפלור נוטרילון הכל טוב אך להוריד כמויות להפסיק להיות פולנים לחוצים!

חייבת לפרוקאנונימי (פותח)
מרגישה שאני חייבת להוציא או שאני משתגעת ...מה עושים עם זלזול קבוע של בעל כלפיי וכלפי המשפחה שלי ..כבר לא יכולה לשאת את זה...אין לו שום סיבה להתנהג ככה אני מכבדת אותו וגם המשפחה שלי מכבדת מאוד(אפילו קנו לו מתנה ליום הולדת)...בעבר היה מתנהג יותר גרוע סלחתי והימשכנו הלאה אבל הוא לא מוכן לסלוח למרות שהכל אני ספגתי מרגישה שזה משפיע מאוד על הילדים קשה להם ..מה אתם ממליצים לי לעשות אין לי כוחות ואני מרגישה שאני כבר כבויה.לא מוכן ללכת לייעוץ האם בנאדם יכול להיות כל אכזרי כלפי כולם..
מה פירוש זלזול?הדסדס

את יכולה לתת דוגמאות?

את שואלת אם בנ"א יכול להיות אכזרי? כנראה שכןאמא שלי
אם הוא רואה אותך ואת הילדים סובלים והוא ממשיך בדרכו.
לא הבנתי..ד.

?"על מה הוא אמור "לסלוח

 

...כתבת שהוא לא מוכן לסלוח

הוא טועןאנונימי (פותח)
שכל זה שהוא מתעצבן ומתרגז זה באשמתי כל מה שקורה לו בחיים הוא מאשים אותי..על זה הוא כועס
מאד מצער..ד.

אולי תקחי אותו לשיחה.

 

תגידי לו: תראה, מהיחס המזלזל, מהטלת האחריות "כאילו" עלי, הילדים סובלים. הם מרגישים. בסוף - שנינו וגם הם, נאכל את התוצאות של מה שהם חשים כעת.

 

אז או שאפשר בכחות עצמנו לעשות שינוי טוטאלי - ממש ראש אחר. לא עוד זלזול, ממש מבפנים, גם כלפי גם כלפי המשפחה - 

 

או, אם אתה משוכנע שזה "צודק", ואני בטוחה שלא - אז בוא נתייעץ עם מישהו שמבין ביחסים בין אנשים, אולי יפקח את עינינו לראות יותא טוב את המצב. ואח"כ, נחזיר את זה ל"בינינו". לבנות ביחד בדרך שנסכים עליה.

 

מי יודע?.. אולי זה יעבוד עליו.

 

הלוואי. מאד מצער לקרוא על המצב שאת מרגישה.

 

שה' יצליח אתכם.

הבעיה הוא שהואאנונימי (פותח)
לא מוכן לשמוע ישר תוקף בדיבור ..גם שאני אומרת לו בוא נדבר הוא אומר " לא את מושלמת" ....לי אסור לדבר רק לו מותר.
יש רב שהוא בקשר איתו?ד.
יש כמה רבניםאנונימי (פותח)
אבל לא מישהו שהוא הולך לשיעור שלו קבוע
הכוונה שלי,ד.

אם יש מישהו שאת יכולה לדבר איתו, להסביר לו את המצב, ולבקש ש"יגלגל" אתו שיחה באופן שיגיע לכך שזלזול זה הרסני, וגם שאם אנשים חלוקים ביניהם על המציאות אז לפעמים טוב להתייעץ עם מישהו שעוזר לקרוא את המציאות יותר טוב

 

כלומר: אם אינו הולך לייעוץ, אינו מוכן לשוחח איתך על זה, אז מישהו ש"מגיע לזה" בפיקחות כאילו לא שמע כלום

 

אני יוצאת אבל חשוב לי לשלוח לך חיבוק, יקרה!כלנית1
אתם צריכים לדבר ביניכם ולפתור את הענייניםאנונימי (פותח)

את חייבת להסביר לו כמה זה כואב לך, שהוא פוגע ככה במשפחה שלך

 

ותגידי לו שכמו שאת מכבדת את המשפחה שלו, וזה לא קל לך, זו עבודה על המידות מבחינתך, ואת מבליגה כל הזמן ומוותרת כי את אוהבת אותו והוא חשוב לך. ואת רוצה שתהיה לו אווירה נעימה כשאתם נפגשים עם המשפחה שלו, אז את מצפה ממנו גם לכבד את המשפחה שלך.

 

בכל אופן- אני מציעה לעשות הכל בנחת, לא ללחוץ עליו, אפילו שאת מרגישה חנוקה מאוד.

 

תנסי להתעלות מעל עצמך, ואם הכי חשובה לך הזוגיות שלכם, אז תוותרי קצת עד שהוא יבין שזה חשוב לך ויעשה שינוי בעניין.

 

בנתיים- תנסי לחזק את הזוגיות, תהיו ביחד, תאהבו, תטפחו את התא המשפחתי שלכם.

 

ובד בבד תפתרו את העניין הזה, שברור לי שהוא כ"כ חשוב לך, כי אחרי הכל, ההורים שלך והמשפחה שלך הם חלק ך (או שאת חלק מהם)

 

לגבי זה שהוא מאשים אותך, את יכולה להגיד לו: אתה חשוב לי מאוד, ואני רוצה שתהיה שמח ורגוע, ולכן אני אשמח לשמוע מה אתה חושב שאני אמורה לשפר כדי להרגיז אותך פחות?!

 

בטח יהיו כאלה שיגידו: "זה לא פייר, היא לא צריכה להגיד משפט כזה.." אבל לפעמים אחד הצדדים צריך לצאת "פראייר" כדי שיהיה שלום בית.

 

ושוב, כל זה לעניות דעתי לגמרי..

 

רק מדגישהסקיצה
שההודעה מעליי היא לפני שאנחנו יודעים מה ספגת בעבר. זה מידע חיוני.
שולחת חיבוק!
גם אם רק את תלכי לייעוץ זה יכול לעזור מאודtx,rxukyi

ואין מצווה לסבול.

לכי להבין מה קורה ביניכם ומה את יכולה לעשות כדי לשנות את המצב אם בכלל. חבל שתמשיכי לסבול ככה...

מספיק שרק האישה הולכת- זה מאוד עוזר.

את יכולה לפנות באישי.

כולם מיעצים לה לדבר. אבל היא כבר ניסתה מלא לדברינואר

ואין עם מי לדבר!

ניסתה להציע שילכו ליעוץ ואין מי שיסכים איתה.

 

להתחיל להבין שצריך לעזוב אותוnanel75

הגרוש שלי ל א הפסיק להאשים אותי בכל דבר!!!  במילים אלו ממש: "אם רק תשתני אם רק תשתני"  בהתחלה אמרתי לו- האשמת אותי באיזה 100 דברים! נראה לך נורמלי שה כ ל באשמתי?  תשובתו: ובמה השתנית מכל הדברים שאמרתי?

בן אדם כועס ובן אדם שמאשים את כולם זה משהו שמצריך טיפול פסיכולוגי א ר ו ך יסודי ומעמיק.   וזה  גם כשהבן אדם הולך ברצון!   כשהוא ממש לא רוצה ללכת לייעוץ (כי הרי את אשמה אז את צריכה טיפול ולהשתנות) זה לא יעבוד בכלל- אני גררתי אותו בכוח וכל פעם איים מחדש שלא יבוא בפעם הבאה והתלונן למה אני מעלה תלונות נגדו בטיפול ואני צריכה להשתנות ואני ואני והכל אני (טוב עם הזמן לפעמים גם אחרים חוץ ממני עשו לו ופגעו בו וכדומה)

אני אישה מלאת שמחת חיים השבח לאל ואיך שהוא הוריד אותי!!!

3.5 שנים של האשמות וכעס בלתי פוסק.  כל פעם שהיה לחוץ ממשהו איכשהו היה מתחי לריב איתי ולמרר את חיי ולפתע היה זורק את מה שמפריע לו -שלא קשור אלינו בכלל אבל הכי קל ונוח להוציא הכל על האישה.

ולכל המגיבים היקרים - י ש ויש ויש ויש בני אדם (בד"כ גברים) ש א י א פ ש ר לדבר איתם!!!!  המציאות שלהם והמציאות של כולם שונה!!!!

מי שמאשים מישהו אחר בהכל וכועס כל הזמן זה מישהו שלא למד בילדותו לקחת אחריות ולא התבגר מעבר לגיל 3

א י ן עם מי לדבר!!!  כל כך מכירה את זה!!!!!!  לא אתפלא אם בעלך גדל מפונק

הדבר החשוב ביותר- הילדים!!!!!  שלי היו קטנים כשהחלטתי - מספיק!  הבן היה כמעט  בן 3 כשראה את אביו דוחף אותי- החלטתי- מספיק!!!   (ושיהיה ברור שכל דחיפונת שלו אני כיסחתי אותו בחזרה אבל זהלא דרך לחיות!)

הבנתי שלא יהיה שינוי אצלו גום אם אי פעם יהיה זה יהיה תהליך מ א ו ד ארוך שבו אני אמשיך לסבול המון וכמובן שלא הסכמתי שילדי יגדלו בבית כזה

זה קשה - אבל קשה הרבה יותר להישאר עם בן אדם כזה.  אם אין לך אומץ וחוזק לכי לקבל תמיכה כדי שתתחזקי ותוכלי לזרוק אותו

הגרוש שלי לא רצה להיפרד!  לא רצה להתגרש - יום לפני הגט סימס  לי אולי אשנה את דעתי   אבל החלטתי שסבלתי מספיק איתו וכמו שבחרתי להישאר כמה

ולסבול כך גם החלטתי לעזוב.

בהצלחה

כל כך מזדהה איתךאנונימי (פותח)
אבל אין לי אומץ לקום וללכת..לא יודעת מה לעשות. .
אני ממש ממליצה לך ללכת ליעוץאנונימי (פותח)אחרונה

גם אם הוא לא רוצה.

התנהגות כזו יכולה לפגוע לך בביטחון העצמי ובדימוי העצמי, כך שגם אם המצב ישתנה מסיבה כלשהי זה ישאיר צלקות בנפש.

יעוץ יכול לעזור לך להתמודד עם הקושי, לחזק את עצמך, להוסיף כוחות (את הרי צריכה כוחות בשביל הילדים) וגם לחשוב מה אפשר לעשות- פה בפורום אנחנו לא באמת מכירים אותך ואת בעלך, וממילא לא יודעים לייעץ את מה שמתאים. (וגם, עדיף לדבר עם אדם אמיתי מאשר עם דמויות וירטואליות בפורום, בד"כ זה עוזר להרגשה יותא)

ואם את הגעת למצב שבאמת אין מה לעשות ואין שום תקווה לשינוי, אולי כדאי לשקול לשתף חברה טובה או מישהי אחרת (שיודעת לשמור סוד ולתת כתף תומכת כשצריך) זו ממש הקלה לדעת שיש מישהי איתך בסיפור, שיכולה לשמוע אותך תמיד (מה שלא תמיד נכון עם יועצת מקצועית).