פורום הורות (עמוד 314)

שביצים  ככה לבד לא לתת עד גיל  9 חודשים  או שנה לא זוכרת בדיוק. אבל אם זה מעורבב בבישול של משהו אז אין בעיה לתת.

אנחנו נותנים לתינוקת שלנו את הקשה של הלחם והיא מוצצת או מלקקת אותו . לא צריך לזה שיניים.

ויש לה שיניים?

ונתנו פעם ראשונה לחם לפני וחדשיים בערך. אז לא היו לה עוד שיניים נדמה לי. עכשו יש לה 2 שיניים.

בעקרון אנחנו לא נותנים את הלחם ממש בכמות ובשביל ארוחה. זה יותר סתם מידי פעם לנשנוש.

יש לה 2 ארוחות ביום של תמ"ל ועוד 2 של מוצקים: פירות עם שיבולת שועל (טחון) וירקות עם עוף עם קינואה (טחון).

בערך מגיל שבעה-שמונה חודשים. ולתינוקות הנוכחיים שלי עדיין אין שיניים (11 חודשים) והם מוצצים לחם יפה מאוד.

רק צריך לשים לב ולהיות לידם, אם חס וחלילה יבלעו חתיכה גדולה מדי.

ההריון שלך בסיכון?

סבלת בעבר מהפלות/לידות מוקדמות?

יש לך נסיבות אחרות מיוחדות שבגללן יתכן שקיבלת הנחה שכזאת?

 

אם התשובה לכל הנ"ל היא לא, אז למה בעצם הרופאה אומרת לך להפסיק להניק?

לטעמי אם אין בעיה כלשהי, או רקע בעייתי בנוגע להריונות, אין סיבה להפסיק להניק

ואט אט ייתכן שאפילו הקטנה תחבור לתהליך ותרצה להפסיק מעצמה, כי ייתכן שהטעם ישתנה..

המשכתי להניק אותו עוד בערך 3 חודשים תוך כדי ההריון עד שהתעייפתי קצת והפסקתי בהדרגה.

הה...תסבירו לי איך...

אבל בכל מקרה אין סיבה להפסיק הנקה אא"כ יש סיכון בהריון עצמו.

גם אצלי הם בקושי אוכלים בגיל הזה ובעיקר יונקים ב"ה. וגם אני מניקה בהריון עד שנמאס להם או לי

היא לא מכירה את הרקע הרפואי שלי ונראה שפשוט אמרה להפסיק כי זה מסכן הריונות באופן כללי.

תכלס, נשמע הגיוני. ההורמונים של ההריון ושל ההנקה נוגדים אחד את השני, לפי מה שאני יודעת.

בכל מקרה אני מרגישה שאין לי כח כ"כ להניק.. זה די מתיש.. ):

בזמן הנקה מופרש הורמון ייצור החלב, שמפריע להפרשה של הורמון הביוץ. 

בשלב מסוים, משתנה מאישה לאישה, מופרש הורמון הביוץ ברמה מספיקה לקליטת הריון. 

מרגע שיש הריון, כבר לא צריך לבייץ, ולכן זה לא משנה אם את מניקה או לא הביוץ כבר היה מזמןןןן..... 

 

באמת קשה מאוד להניק בהריון. בהריונות האחרונים שלי, ככל שההריון מתקדם, סבלתי מאוד מרגישות בפטמות, ולכן גמלתי את היונקים  

אני ממליצה לעשות את זה בהדרגה, וכל היום להציע כל מיני מאכלים לקטנה אם היא יצאה חכמה, היא בטח לא תרעיב את עצמה, חלילה  

שירה 21

 

שמחתי לקרוא את מכתבך, אני הייתי באותו מצב בדיוק- בני היה מרביץ כל הזמן ,בגיל 1.5 שנים, עד כדי כךשאפילו בני דודיו הגדולים פחודו ממנו ואפילו המטפלת לא ידעה מה לעשות..

 

הנה כמה עצות שעזרו לי ולבני מאוד:

1. ילד מחקה מה שאמא ואבא עושים- התחלתי לבחון את התנהלותי עם הילד ועם בעלי- האם יש בה מימד תוקפני או לוחמני? האם לפעמים מרוב תסכול אני חוטפת לו דברים? מרימה קול שלא צריך?

 

2. ילד יכול להשיג תשומת לב עימכות- שמתי לב שכל פעם בני מרווחי מהמכות שמרביץ כי הוא מקבל ממני מנה גדושה של תשומת לב- הערות, גערות וכו, נכון שזו צומי שלילי אך עדיין מדובר בהתייחסות.

התחלתי להתעלם ממנו לחלוטין כאשר הרביץ, ובמקום לגעור בו פשוט הגנתי על סביבתו- הרמתי בידיים את הקורבן ( הילד השני) או עברתי לחדר אחר וכדו.

 

3. ילד משתמש במכות בצורת תקשורת- לימדתי את בני איך אפשר לתקשר בלי מכות- איך מבקשים את הצעצוע, מה עושים כשלא מסתדר מה שקורה- עלינו לזכור שהם פעוטות ועוד לא מיומנים בתקשורת מילולית כך שידיים הם פתרון נוח עבורם.

 

ב"ה עם הרבה מאמץ והרבה נפילות בדרך העניינים הסתדרו, כיום בני בן 3, ילד חברתוי ומתוק, הולך לחברים לבד ומשחק יפה מאוד.

 

העיקר- לזכור תמיד שהבת שלך מתוקה ושאת אמא הכי טובה בעולם בשבילה, ולהתפלל כל הזמן

 

בהצלחה

 

 

אם זה מה שהוא עושה מעצמו אז מה הבעיה?

אולי תאפשרו לו טיפוס על דברים מסוימים, יזומים- ערימת כריות, מתנפחים, וכד', דברים בטיחותיים שאת לא צריכה להילחץ גם אם הוא קצת יפול מהם.

אגב, נכון שלא נעים שהוא נופל, אבל רק ככה הוא ילמד את גבולות היכולת שלו. אז לא נורא אם מדי פעם זה קורה.

 

העיקר תשגיחו שלא יפול חזק מידי.

 

הדעת נותנת שילד "יודע" מה הוא עושה בדברים האלה...

כי ככה מרפאה בעיסוק אמרה לחמותי...

מי אמר שלא טוב? כשילד לא מפותח מספיק כועסים על האמא שהיא לא אחראית וכ' וגם כשילד מתפתח אומרים ככה? פשוט להפסיק להקשיב לשטויות האלה ולתת לו לגדול בשקט.

 

וגם עם כל הכבוד למרפאה בעיסוק היא אמרה את זה לחמותך ולא לך...

אולי זה לא המקרה אצלך, אבל בכל אופן. בתור מטפלת, לפני כחמש שנים טיפלתי בתינוק שידע רק לזחול על הבטן, אבל הצליח לטפס בעזרת הידים כמעט על כל דבר. היו  לו באמת שרירי ידים מאוד חזקים ושרירי רגלים לא כל כך, ובהמשך כשכבר עבר את גיל שנה וחצי הוא אכן נדרש לטיפולי פיזוטרפיה כדי ללמוד ללכת. לא יודעת אם גם הבן שלך במצב כזה,,אבל שווה לבדוק עם משהי שמבינה ורואה את הילד.

בקטע המעשי: זה באמת מפחיד למצוא תינוק שרק זוחל על השולחן / ספה. לכן נסי להרחיק כל מה שאפשר, לסגור דלתות של חדרים שלא יגיע אליהם בלעדיך, להצמיד את כל הכסאות לשולחןן, כך שלא יוכל לטפס עליהם. את הספה אם אפשר להצמיד לקיר לפחות מצד אחד ומסביב לשאר הספה להניח שמיכה עבה / שטיח כך פחות תצטרכי לדאוג שיפול.

מקוה שהועלתי.

לא רואה סיבה להוריד, אבל אולי כדאי לחפש תרגילים לחזק את שרירי הרגליים.

מטפס=עומד? כי אז הוא בהחלט מחזק את שרירי הרגליים.

ולא לפחד אם הוא נופל מדי פעם, קורה.. אני הייתי ממהרת לשים שמיכה מאחוריו במקופה שהוא ידע לרדת לבד- וככה גם אם הוא ניסה את שיטת הלעזוב- המכה לא היתה חזקה.

הוא עוד יזחל על 6 בעז"ה. 

 

ובכל מקרה- לא לעצור את ההתפתחות שלו, אלא רק לחזק את הזחילה על 6. 

ותודה גם למי שענה כבר..!

במיטה משלו בחדר עם אחיו.

 

מאד שמחה להניח אותו ב7 במיטה, ללטף קצת , לצאת מהחדר ואחרי כמה דקות להיכנס ולגלות שהוא נרדם לבד...

 

 

וגאה בזה!

ב"ה התינוקת שלי ישנה בסדר,

אבל יפעת , במחילה ובלי לפגוע, כי אני לא רוצה לפגוע,

זה לא כל כך יפה לכתוב בפורום בפירוט כזה

עד כמה התינוק שלך נרדם בקלות,

כי יש כאן אמהות שזה לא ככה אצלן.

ולדעתי זו לא הלוחשת לתינוקות,

זה תינוק עם מזג נוח.

ככה שזה לא תלוי במדד ההתמכרות של האמא ללוחשת לתינוקות,

(דבר שכל אמא יכולה להשתדל לעשות, בעיקר אם היא לא ישנה בלילה)

אלא תלוי במזג של התינוק, ואת זה האמא לא יכולה לשנות, לא בגיל כזה לפחות ואולי גם אף פעם לא.

יש כאן אמהות שיכולות לחשוב שהתמכרות שלהן ללוחשת לתינוקות,

יכולה לגרום לילד לישון כמו הילד של יפעת שישן ב7 ונרדם לבד מגיל חודש וחצי,

אבל זה ממש לא ככה במציאות.

מקווה שהסברתי את הכוונה טוב וירדת לסוף דעתי.

ה' עשה איתך חסד ואת בורכת בילד נוח עם מזג טוב ב"ה, 

אני ממליצה לך שתשמחי על כך בקרב משפחתך ואל תגרמי לצער אצל אמהות אחרות.

 

בדיוק שמעתי את ההרצאה העצובה הזו של האישה שביקרה בבתי יתומים באירופה

וראתה את כל התינוקות בני יומם שוכבים בשתיקה במיטתם ומביטים לתקרה

המסכנים בכו עד שהבינו שלא יעזור להם ושאין להם איש בעולם שדואג להם

ואז מרוב ייאוש הם הפסיקו לנסות

 

הלוחשת אמנם רחוקה מזה שנות אור

אבל זה רעיון דומה

וגם לרעיון הזה אני לא מתחברת

(ומודה שניסיתי בהצלחה על הגדולים, ואני מצטערת על כך)

 

ההרצאה העצובה (אפשר לבחור בתרגום לעברית בחלון של הסרט למטה מימין):

http://www.ted.com/talks/georgette_mulheir_the_tragedy_of_orphanages.html

לא שאני בעד הלוחשת אבל אין ספק שהיא נותנת דגש חזק מאוד על לא לעזוב את הילד אפילו שניה בבכי פשוט להיות על ידו ולעזור ללמוד להרדם, וזה הבדל עצום בין כל הדעות של שיטת החמש דק. וגם הלוואי עלי הייתי מצליחה להתמיד עם השיטה הספציפית הזאת לגבי שינה, למרות שיש דברים שאני מאוד חולקת עליה.
בנוסף, יש אופי לילד אין ספק. לפעמים זה מצליח מהר וטוב ולפעמים לאט ולפעמים בכלל לא. הכל לפי הילד.
רק הערה. זה שיש בנות שבורכו בילדים נוחים הן לא צריכות להתבייש. מותר להן לספר על הילד שלהן. אין ילד ללא התמודדות בוודאי שיש להן התמודדות שונה במקום אחר איתו. עבודת המידות של כל אדם זה לא להסתכל על האחר. לה יש את זה ולאחרת יש משהו שחסר לה. אז מה.

היו לנו קצת חילוקי דעות על זה.

אני אמרתי שעד שהוא לא מפסיק לקום לינוק בלילה אני לא מעבירה.

לא היה לי כוח לקום באמצע הלילה, ללכת לחדר השני ושם להניק.

 

את הגדולה העברנו בגיל 4 חודשים, כי היא לא ישנה יוצר מחצי שעה רצוף וכל תזוזה שלי במיטה היא התעוררה...

השלישית למשל רק בגיל שנה וחודשיים כי לא רציתי להעביר לחדר של שאר האחים שלא תתעורר מהם וחוץ מזה שהיא עדין קמה לינוק בלילה, אז לא היה לי כח לקום כל פעם לחדר השני....

הקרבה הזאת אלייך מאוד חשובה לתינוק. זה נותן המון בטחון. אני זוכרת עם הגדולה, שהייתה איתנו עד שהשניה נולדה,

כלומר עד גיל שנה ו3 . היא היתה קמה בבוקר ומשחקת מבסוטה במיטה. או נעמדת ומסתכלת עלינו ישנים...

בכלל, ילד ראשון הכי קשה להעביר, כי הוא לבד בחדר. הילדים הבאים כבר לא לבד.

 

אגב, במחקר לגבי מוות בעריסה, ה' ישמרנו, גילו הרבה נתונים שמשפיעים. אחד מהם זה שכיבה על הבטן, כידוע. נתון נוסף פחות ידוע, הוא שינה בחדר נפרד. כי כשאת לידו את מתעוררת מכל פיפס (מעצבן..אבל יש לזה יתרון כנראה) וגם מעיפה מבט אם את לרגע מתעוררת.  אולי זה גם קשור לזה שילד לבד ישן הרבה יותר עמוק. מצד אחד זה נחמד, אבל מצד שני מוטב שלא ישן עמוק מדי.

אצלנו זה בערך בגיל חצי שנה .

(זה גם הגיל שפחות או יותר הוא מתחיל לישון לילה)

 

ואז מעבירים למיטת תינוק בחדר הסמוך.

הפיצי עדיין לא בן 3 חודשים אבל יכול לישון בכיף לילה שלם
הבעיה היא שהוא מתעורר מכל פיפס.

מפחיד אותי לשים אותו בחדר לבד..
נראה לי מוקדם עדיין.
ואם לא אשמע אותו?
ואם...

כנראה שעדין מוקדם לי!

שאמרה שהכי טוב להעביר את הילד עוד לפני שיש לו שכל

[לפני שהוא מבין שיותר נוח אצל אמאבא ונקשר אליהם רגשית באופן מלא- תהליך שמתרחש בערך בחודשים ה7-8 לחייו]

 

וזה פשוט נכון.

כי הוא עובר להיות עם האחים שלו והוא לא יהיה לבד.

שמענו שיש איזה ענין שהתינוק שומע את הנשימות של ההורים/אחים וכך לומד גם כן את הנשימה. לא יודע, אבל מהסיבה הזאת את הגדול משכנו עד גיל חצי שנה או קצת יותר.

לא הבנתי- אתה לא רוצה שהילד יקשר אלך רגשית באופן מלא?

אתה מעדיף למנוע את זה?

 

ומפתח רתיעה מזרים.

 

לא כדאי, ע"פ מה שהמלצתי, להעביר אותו לחדר משלו דווקא בשלב זה, אלא עדיף מוקדם יותר

כך שאותו קשר רגשי לא יתפוס מקום גם ביחס לשינה.

ואז הוא יקבל את מלוא התמיכה מההורים גם כשהוא בתוך השלב הזה?

 

וחצמזה- לא יודעת. לא מאמינה לכם.... באמת הילדים במיטה מההשכבה ועד הבוקר???

תודו שהרבה לילות מסתיימים אצלכם במיטה ממילא.

ומה עם האמא שצריכה לנדוד באמצע הלילה כדי להניק?

ומה עם זמנים שהוא לא ישן רצוף? (כמו למשל אחרי גיל 3 חודשים?, או כשיש שיניים?)

וואלה נראה לי הכי פשוט, זורם וטבעי שתינוקי יהיה ליד אמא.

למה אנחנו מנסות להרחיק אותם ממנו כמה שיותר מהר?

למה אנחנו רק רוצות שהם יהיו עצמאיים?

הם יהיו עצמאיים בסוף. אבל עד אז, בואו ניתן להם את מלוא ה"אנחנו".

 

זו הרגשתי, בכל אופן.

כמו שאנחנו רוצים את עצמינו לבד..

 

לא כהורים אלא כזוג.

זו שאיפה די בסיסית לדעתי.

את הגדולה העברנו סמוך לגיל שנה וחצי - עשינו זאת עם טקס ומיטה ותוך כמה ימים היא לא ביקשה להיות חזרה איתנו(עד גיל שנה ומשהו ישנה איתנו במיטה ואז ליד במזרן) את השניה בגיל חצי שנה (כי היתה צריכה את המרחב שלה וכל רעש העיר אותה).

בדרך כלל סביב השנה וחצי .טוב לנו וטוב להם וכולם מגיעים לגיל שבו הם ישנים לבד במיטתם.(יש לנו שמונה ילדים הקטן בן שלושה חודשים ישן בין 7-9 שעות אבל לי נוח שהוא בחדר).לקטנה שלפניו(אוטוטו שנתיים) נרדמת אצלנו ועוברת לחדר אחר אח"כ או שישנה במיטתה עם אחיותיה תלוי מתי.

בקיצור מתי שלא לחוצים ולא עושים מזה ענין הדברים זורמים יותר בקלות.כמובן שתמיד יש זמנים יוצאי דופן.

בהצלחה ! והכי חשוב לעשות מה שמרגיש לכם הכי נכון כי אז זה תמיד יותר קל כי קל יותר להיות נחושים ולעמוד על מה שחשוב לכם.

יש שלב שבו ההורים צריכים את השקט שלהם בחזרה,ובגיל שנה הילד אמור כבר לישון לילה וגם אם הוא מתעורר הוא יודע לצעוק לאמא יפה מאד.

אנחנו תפסנו שתי ציפורים במכה אחת,העברנו לחדר אחר ולמיטת נוער נמוכה עם מעקה - בתנאי שהילד יודע ללכת ולרדת ולעלות למיטה.

מצד אחד מעצבן כי הוא יכול לקום מתי שבא לו,מצד שני בבוקר הוא יורד ומשחק במשחקים שאני שמה בערב ליד המיטה ואז אני קמה בנחת.

 

בשלושה חודשים, את שניהם.
בהתחלה היה קשה
הייתי קמה כל שעה לבדוק שהכל בסדא
אבל אין כמו ההתרגלות המבורכת.
כיום ב"ה רדמים רק במיטות שלהם, בטריטוריה שלהם
ממליצה בחום

"לישון בלי לבכות"

 

מדבר בדיוק עלייך

אבל אם את ממש חשה, שיש פעמים שהוא זקוק לך רק במטרה להרדם

אולי תנסו להשתמש במוצץ?

 

האם הוא יונק בלבד? יכול להיות שההנקה כבר לא מספיקה לו והוא זקוק ליותר מכך?

מה דעתך לשלב לו לקראת ערב דייסות? כגון שיבולת שועל..הן מזינות ומשביעות.

 

אבל יודע בדיוק מה הוא רוצה ומוצץ לא יעזור.

הוא גם אוכל במקביל.

לצערי דייסות ממש לא אהובות עליו וטרם מצאתי תחליף ראוי ומשביע

אלו דייסות קנויות או שאת הכנת? 

דייסת קוואקר (אפילו עם התוספות השונות - סילאן\טחינה\תפוחים וכו')

 

וגם קנויות - "גם וגם" שרק מוסיפים מים. פעם הוא היה אוכל אותן בכיף ובאמת ישן טוב בלילה, אבל מאז השבוע וחצי של פסח שלא היו דייסות כשרות, הוא משום מה לא מסכים לאכול את זה יותר. ניסיתי כבר שלושה טעמים, וחבל לי על הכסף. פשוט מסרב...

אני לא מכירה עוד סוגים של דייסות...

באופן שימשוך אותו לאכול

סד
פאזלים, לגו (מגה בלוקס), כוסות שעושים מהן מגדל, להשחיל צורות בתוך דלי מובנה, כדור, בימבה. את יכולה לבקש מהסבאסבתא והדודים כמתנות יומולדת.....

הלוח,

ספרים עם כל  מיני דברים קופצים (יש את הסדרה של "מחבואים ב..יער/גינה/קוטב.."- 18 ש"ח לספר, אצלנו זה להיט עד גיל 3..),

ואם זה בן- כמובן כדור (רגיל או כדור קוצים, עם אור וצלילים או בלי..), כמה כדורים קטנים, 

בימבה, כל המשחקים האלה שיש להם חוט וגלגלים ואפשר לקחת אותם לטיול- טלפון על גלגלים וכד', מכוניות..

 

מזל טוב!

 

הספרים האלה איפה מוצאים ב18 שח,?

מרגישה מפגרת אבל מה זה?

1) זה בהחלט הגיל שמתחילים לפחד מזרים, ונראה לי שגם מקולות חזקים.

2) גם אני תמיד מתלבטת בשאלה הזו. אני חושבת שאפשר לפחות להלביש חולצה קצרה. אבל חכי למומחים יותר.

3) בגיל חצי שנה בעיקרון אפשר לעבור לטיולון, אבל שמעתי גם על כאלה שהתינוק היה בטיולון מהלידה... נראה לי שזה תלוי בתנוחת הישיבה שלו - אם היא מספיק יציבה.

1. הוא מתחיל לזהות ולהרתע מאנשים.זה טבעי וזה הגיל.
2.תלוי מה מזג האויר.בכל מקרה בחשיפה לשמש כדאי שרוול ארוך ודק כדי לא להישרף.
3.עכשיו-חצי שנה, אבל יש לי מצב שכיבה מלא ועוד מצב כמעט שכיבה.

 

בקשר לטיולון-  אני מתלבטת אם לעבור, האמבטיה כבר די קטנה לו, אבל הוא ממש אוהב לשכב על הבטן ולהציץ על כל העולם, והוא לא נראה לי יהנה בטיולון, לשכב כמו מומיה. יש אפשרות לשים על הבטן בטיולון?

ובקשרלבגדים כדי גופיה קצרה מתחת ומעליה חולצה קצרה/ארוכה תלוי בחום

לעגלה יש אזהרה על משקל מקסימלי?

על הבטן בריא בגלל השרירים וכמו שכתבת -ההנאה.

אפשר לשלב בין האופציות - לפי המתאים לך. (אמבט וטיולון)

אמבטיה קטנה - מגבילה תנועה. הוא כבר מתהפך? - אז כשלא רוצה להציץ על כל העולם או רוצה תנוחה אחרת או מציק לו - למה שיסבול?

בטיולון - לא שוכבים כמו מומיה. באמבט  התינוק יותר "מומיה"...- יש לו חופש תנועה גם אם קשור ויותר יכולות מוטוריות. יותר גרוי סביבתי חושי. הפרדה לאט לאט בין תנועות הראש, תנועות עיניים, סיבוב הראש, כתפיים , גוף. גם התכופפות קדימה ואחורה.

לאט לאט. בסבלנות ויחד איתו.

הם קולטים הרבה יותר ממה שנדמה לנו.

הם לא לעולם לא פסיביים.

מסכימה איתך.

בלשכב כמו מומיה- התכוונתי שבטיולון הוא לא כל כך רואה מה יש מסביב, ברור שגם באמבטיה לא, אלא רק כשהוא על הבטן, ויכול להציץ מהעגלה. אין דרך לשים תינוק על הבטן בטיולון?

ראיתי עגלות שיש להן פתח מאחורה ורשת, ואז אם את שמה אותו על הבטן הוא רואה הכל דרך הרשת ונהנה ממש. נראה מדליק

עם תינוק, זה פחות "לעשות" ויותר "להיות". סתם "להיות! פשוט להיות!  

ממליצה על הספר "תינוקות באופן טבעי", שתומך ומסביר איך פשוט "להיות". 

קישור לספר באתר בוקנט:

http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=43820&perur=4

(אם את קרובה אלי - אני מתגוררת בתלם - אשאיל לך בשמחה )

המדריך השלם לטיפול בתינוק ובילד- עד גיל 5

הוא גם מקיף, גם מידע רפואי

ומאד לא קיצוני ונחרץ

משאיר לכם ההורים להחליט

יש דוקא כן חומרים באינטרנט. חברות המספקות מוצרים-משלבות מידע באתרים - כמו מטרנה וחחברות כאלה וכל  מיני חברות של טיטולים-תבדקי. גם בקופת חולים כללית אולי גם באחרות. עכשיו עשיתי חיפוש בשבילך - אז יש אתר "הלול" ובקופ"ח מכבי, קרוסלה, מאקו-9 חודשים ועוד אתרים פרטיים- תבדקי בעצמך-מה אמין ונכון לך.

אני אגיד לך מהנסיון שלי ומה שאני מאמינה -

כמו שאמרה יוקטנה - להיות.

להיות בהתבוננות והקשבה וזרימה והתינוק ילמד אותך את כל התורה כולה.

טוב שאין בטחון עצמי - כי ככה את ממש פתוחה לשתף איתו פעולה ולעודד ממקום מאזין לאהבות שלו. מה הוא רוצה, מה הוא רואה. ממה הוא מתרגש ומה מלהיב ומשמח אותו.

שיעור מאלף!

שקלנו.

התקבלת.

רק בגלל שהם מדהימים (ועוד עם שמות יפים). 

תודה !!!

אבל על העצות של המומחים יכולה להוסיף:

במקביל לכל דרך שתבחרו-טיפולית ואחרת -

היום ל"ג בעומר , אז יש סיפור על הבעל שם טוב שהתייתם כילד בן 5. אז אבא שלו אמר לו כצוואה - אל תפחד משום דבר רק מה'. וזה עזר לו ביערות המפחידים של רוסיה ובחיים בכלל. לטעת בטחון בה' ותפילה ובקשה מה'. ככה ממש : ה', אני מפחד נורא. תעזור לי. או-תעזור לי שלא אפחד. או -שאבטח בך תמיד (לא להגיד - לפחד מה', כי זה רק מפחיד ומרחיק ממננו.)

וגם-אומרים שנורא חשוב להקפיד על קריאת שמע שלפני השינה. שזה עוזר לחלומות קשים ולפחדים. אז אם עושים מזה חגיגה ובאהבה-לא לדקלם כמו בגן. ממש מהלב. בצורה יפה, מרגיעה, שמחה. וגם ללמד אותה שממש כשפוחדת - תשיר שיר, ניגונים וגם לחשוב על משהו טוב. על משהו חזק יותר מהאריה.

אומרים שגם טוב להתמלא בסיפורי צדיקים. למרות שהיום באופנה להגיד שהם בכלל לא קשורים לעולם של הילד הממוצע - זה לא נכון!! כתוב:הביטו אל אברהם אביכם. ככה צריך לעשות ולקבל כח. לקבל חשיבה נכונה ואידאלית. 

התלבטתי אם להמליץ, כי זה לא מבית מדרש - אבל יש משהו נחמד -כמובן לבדוק קודם - "חלום לי". אמנם זה לא הסגנון הספציפי שלנו (של משפחת פנינה צחורה)-אבל להרבה דתיים זה מצויין. כאילו - רגיל כזה. תבדקו בגוגל. ממש מתוק ןהרבה כיוונים.

 

אז תתייעצו עם אנשי מקצוע או בפורום לגבי טיפול. אבל העצה הזו מצויינת  כתוספת.

 

ועוד משהו, אם לא מכביד - קראתי ספר בלילה על מחנכת אחת. תפילות ותחינות. תהילים ותחנונים. זו התשתית וגם מה שכתבתי למעלה - כל זה נותן כח לחול במציאות לעצות הגשמיות.

אגב, כשהילד רואה את הדרך של ההורים - הוא מקבל מזה כיוון. גם רוצה ככה.

היי, נשמע סה"כ די טבעי
בגיל הזה הם מתחילים לחיות את העולם
דמיון פורה וגם עצמאות מקסימלית
אני הייתי ממליצה לכם, קודם כל להתייחס לפחדים ולחששות ולא לזלזל
להכיל אותה בכל פעם שמשהו מפחיד
תנו לה לספר לכם, התייחסו לכך ברצינות והקשבה.
בהמשך אפשר לצייר את הפחדים
תרפיה אומנותית זה נקרא.
לצייר את האש, את האריה במטבח, להוציא הכל על הנייר
ואח"כ תוכלו לקרוע את הדף ולזרוק
ובכך ל"הפטר" מהפחדים והדמיון הרע.

נסו זאת
שיהיה בהצלחה!

אבל יש מציאות ולב -תנסי להיזכר בסיטואציות שהיית לבד ופתאום אין אבא ואמא. מה היה שם?

מה האופי של ילד שלך דורש? - יהיה שקט? יצרח? עלול לקרות לו משהו - גופני או נפשי?

לכמה זמן נשאר לבד?

אני לא השארתי תינוקות שלי אפילו בשביל הזבל. כי זה קצת רחוק. הייתי צריכה משהו דחוף - פניתי לשכנה שתשמור כמה דקות.

אם יש חוק - אשמח לשמוע יותר פרטים, אלעד. מה אומר חוק כזה.

ולעצם העניין:

לילדים בני 3 עוד אין את הסבלנות לשבת לעשות יצירות (או לשבת בכלל).

בגיל כזה עדיף שישחקו ויפתחו יכולות אחרות.

 

יהיו לילדך בע"ה מספיק שנים לעשות יצירות ועבודות.

שלי בת 3 ועושה מקסים.

מתאים גזירות והדבקות פשוטות. נניח- לגזור עיתונים או דפים ולהדביק בתפזורת, הדבקת עלים, או חול על דף.

בכלל, אצלי הן גוזרות בלי אבחנה כשהן מגלות את המספריים. זה נורא כיף להם לגזור, וזו גם מיומנות טובה.

אפשר גם צביעה פשוטה. או סתם לקשקש על הדף, זה תמיד כיף, או שתציירי לה- צורות כמו עיגול, ריבוע, וכד', או ציורים פשוטים בלי הרבה פרטים.

גם צבעי גואש או ידיים זה כיף. כמובן עם סינר טוב, ובחוץ. וגם צבעי מים.

 

אולי יש הבדל בין בנים לבנות, אבל אצלי הבנות בגיל 3 עושות דברים יפים מאוד ומאוד אוהבות.

השאלה מה מגדירים יצירות. בגיל שלו הוא מצייר, מדביק מדבקות ומדביק בדבק, אולי גם גואש יש במעון- לא בטוחה.

ילדה בת 3 יכולה לפי דעתי עוד לעשות הרבה יותר מזה כמו פלסטלינה/ בצק וכד'...

משנה-

צביעה, הדבקת מדבקות, וכו'.

לכל גיל הרמה שלו.

גם גזרי נייר צבועים בגואש ה/ם יצירה בשביל ילד בן שלוש.

אולי הילד/ה לא מביא/ה ציור מוגמר וברור, ולכן את חושבת שהם לא עושים יצירות בגן?

בכל אופן, אולי כדאי לדבר עם המטפלת, בעדינות ובכבוד, ולשאול אותה אלה עבודות יצירה היא עושה עם הילדים בגן, ואם כדאי להעלות את כמות היצירה.

בהצלחה.

בגיל הזה בדרך כלל צריך עגלת תאומים/אחים.

בערך מגיל שנתיים - שנתיים ורבע אפשר ללכת עם טרמפיסט מאחורה והילד לא ירד..

 

ומגיל שנתיים וחצי ומעלה תלוי בילד ותלוי במרחק ההליכה ותלוי בסבלנות ובמשך הזמן שיש להורים - אפשר להתחיל ללמד ללכת לבד.

יש ילדים שבגיל שנתיים וחצי לא מוכנים לשמוע על עגלה ויש כאלו שבגיל שלוש וחצי עדיין בוכים ורוצים עגלה---

 

 

גם התלבטתי תקופה ארוכה אם לקנות עגלת תאומים/אחים, עד שהיה מאוחר מדי...

מה שעשיתי: בהתחלה ממש עגלה+מנשא, אחר-כך הייתי מושיבה את הגדולה על הגגון של העגלה (הוא מספיק רחב), וכשהקטן כבר ישב, הכנסתי את שניהם ביחד בתוך העגלה במצב שכיבה.

 

[ועכשיו זכיתי בעגלת תאומים, סוף-סוף, כי נולדו לנו תאומים של ממש, שמחייבים עגלת תאומים...]

זו רק אני או שמה שסיפרה מתואמת,

שהייתה מושיבה את הילדה בת השנה ו8 חודשים על הגגון של העגלה

וששמה תינוק בן שבעה חודשים בערך (זה הגיל שמתחילים לשבת...)

וילדה בן שנתיים בערך בישיבה ביחד בעגלה,

זה ממש לא בטיחותי?

בכלל, לשים תינוקת בת שנה ושמונה חודשים על גגון של עגלה

שמתחת יושב תינוק , לעניות דעתי כאמא לילדה אחת,

זה חוסר אחריות. גגון בד ופלסטיק של עגלה הוא גגון

,לא מושב, והוא לא בנוי ל10 קילו לפחות (וגם לא לתשע-שמונה קילו

במקרה שזאת ילדה רזה מהרגיל)

שיושב וזז עליו. הילדה יכולה ליפול מהגגון, (יש לי בת בדיוק בגיל הזה ,

אני מכירה את הגיל הזה , הם קופצים וזזים)

וגרוע מכך, הגגון חלילה יכול להתמוטט על התינוק הקטן.

ואני לא באה להטיף מוסר למתואמת, שתעשה מה שטוב לה,

אני רק מזועזעת ורוצה לדעת אם אני לבד או לא.

אני לבד או שעוד מישהי חושבת כמוני, שזה לא בטיחותי בעליל?

את הילד. הרי לא משאירים אותו שם למעלה לבד. ככה שהיא תופסת אותו מאחור ורואה מה קורה.

צריך לשים לב וזהו.

 

איך בדיוק אפשר להסיע עגלה וגם לתפוס את הילד שיושב על הגגון?

 

אני בקושי מצליחה להחזיק ל10 שניות פלאפון ביד ולהסיע את העגלה תוך כדי...

 

מה שנראה לי זה שאם הגגון מתמוטט זה קורה בשנייה, 

לא בטוח שאני צודקת בכך שזה מתמוטט בשנייה אם זה מתמוטט

אבל בכל מקרה זה לא בטיחותי.

אם יש כסף ללדת עוד ילד, צריך שיהיה גם כסף לקנות עגלת אחים..

ואם יש פניות ללדת עוד ילד (פניות מלשון זמן פנוי ) אז כדאי שיהיה גם פנאי ללכת לקנות עגלת אחים.

ואני מאוד בעד ילודה ומשפחות ברוכות ילדים, אבל לא על חשבון הבטיחות שלהם.

 

(אני האנונימית ממקודם,

אין לי כח לעבור מהניק של בעלי לניק שלי...

אני כותבת כאן בכינוי yaldaima פעם ב...)

לפעמים אפשרי לפעמים לא. תלוי בעגלה ובסוג שלה ואיך היא בנויה למעלה (לפעמים יש מגש כזה), תלוי בילד, תלוי באמא, תלוי מה היא עוד בטחבת וכו'

לא צריך להיות כ"כ נחרצת ולחוצה. לך זה קשה ולא מסתדר ולא מתאים ומסוכן אז אל תעשי ככה. סה"כ אמרתי שבנסיבות אחרות זה אולי יכול להיות בסדר.

רואים שיש לך רק ילדה אחת. רואים שלא התנסית בתמרון עם שני ילדים ויותר.

אין כל קשר בין כסף להולדת ילד נוסף. העובדה שלא קניתי עגלת אחים כלל לא קשורה לכסף, כי אם להתלבטות אם זה בכלל נצרך.

תהיי בטוחה ששמרתי על בטיחות ילדיי כאשר לקחתי אותם בדרך הזו (לא עזבתי את העגלה סתם כך, וכן, הצלחתי לסחוב את העגלה ולהשגיח שלא תיפול בו זמנית).

 

וכדי לסיים בנימה נחמדה יותר: הנה, עכשיו נפתרה לי הבעיה לקראת הילדים הבאים, בע"ה, כי כעת יש לי עגלת תאומים של ממש...

נכון יש לי ילדה אחת,

לא התנסתי בתמרונים עם שני תינוקות במקביל.

ועדיין, 

ראיתי הרבה אמהות לאחים צפופים,

ואמא שמושיבה את התינוק בן השנה ו8 על הגגון של העגלה לא ראיתי.

אין לי ספק שהשתדלת לשמור על בטיחותם כמה שאפשר,

וזה עדיין, לדעתי , וגם לדעת כל אדם עם ידע בבטיחות ילדים

שתשאלי, זה לא בטיחותי.

כנ"ל לשים שני תינוקות, קטנטן ובן שנה +  ביחד במצב שכיבה.

את זה ראיתי פעמיים ברחוב בירושלים,

ועד עכשיו אני מתפללת לה' שייתן שכל לאמהות האלה.

 

בהצלחה, ולא התכוונתי להעליב  או משהו...

רק רציתי לתקן: לא השכבתי שני תינוקות בעגלה אחת, הושבתי ילדה בת שנתיים וחצי וילד בן שנה באותה עגלה (גדולה למדי ויציבה למדי, יש לציין).

סליחה, זה פשוט נגע לי במקום רגיש, היחס מכאלה שלא מבינים מה זה ילדים צפופים...

כנראה שנתחיל לברר על עגלות תאומים ביד 2...

למרות שמדובר רק בכמה (כמה?) חודשים "לסחוב" תרתי משמע...

בעז"ה יהיה שימושי גם לילדים הבאים...

אז היא יכולה פשוט ללכת?

ולא רק שהיא יכולה, זה אפילו רצוי? שתלמד ללכת, כן, זה דבר נהדר.

בין שני הגדולים שלי יש שנה ו4 חודשים, ומהרגע שהקטן השתחרר מבית חולים (חודשיים אח"כ) הגדול הלך ברגל! אז בהתחלה היה לוקח לי 40 דקות ללכת ברגל דרך שלמבוגר לוקח 10-15 דקות, אבל לא נורא. (ולא הייתי משתמשת בעגלה בכלל, הגדול ברגל, הקטן במנשא) והוא למד ללכת. כשהוא היה בן שנתיים וחצי הלכנו לטיול והילד הלך ברגל כמעט את כל הג'ילבון!!!

ולעומת זאת יש לי גיסה שיש לה הפרש קטן בין הילדים, והיא קטנה עגלת אחים, ועד היום, כשהגדול בן יותר מ3 היא סוחבת אותו בעגלה. ועגלה עם ילד בן 3+ ועוד ילדה בת שנתיים זה כבד. 

 

אז אני בהחלט בעד לתת לילדה ללכת ברגל, ולהיות מגובה במנשא שיאפשר לשים את התינוק אם הגדולה מתעייפת (או מנשא שאפשר לשים את הגדולה אם היא מתעייפת...) מקסימום לקנות טרמפיסט אם אין כזה מובנה בעגלה. שכנה שלי קנתה טרמפיסט של שני שלבים (שאפשר גם לשבת עליו) בפחות מ100 ש"ח (לפני כמה שנים טובות, ועדין)

וכמה זה יכול לעלות?

עד 600 ליקרים מאד...

 

אבל ילד צריך לדעת לעמוד על זה ולהחזיק יציב - וגם לא לרדת.

אצלי זה לא עבד אף פעם עם ילד קטן משנתיים ורבע.

 

וגם בני שנתיים וחצי יכולים פתאום "לרדת" ולא לעמוד על זה ולהחזיק חזק. זה מורכב מאד לגיל שנה ותשעה.. לדעתי.

 

ואם את באמת לא ממהרת לשום מקום ולא הולכת מרחקים של יותר מרבע שעה את יכולה לנסות לתת לה ללכת לבד.

לא התנסתי בטרמפיסט, אבל דווקא נראה לי שהבת שלי כן היתה יכולה להיות עליו בקלות בגיל שנה ותשע, תלוי מאד בסגנון הילד.

הוא צריך לדעת לעמוד באופן יציב ולהחזיק בעגלה וכשהולכים איתו שמים לב אליו ולא רצים עם העגלה בלי לראות מה קורה...

אני אישית הייתי משתמשת בגיל הקטן עם מנשא לתינוק ועגלה לגדול, וכשהקטן קצת גדל- היה עומד מאחורה (בהרבה עגלות יש איזה שהוא מקום לעלות למרות שזה מכביד על העגלה ומקצר את חייה...) או שהגדול היה יושב מקדימה והקטן שוכב מאחורה (וזה אפשרי רק במצב שהגדול מספיק מודע להזהר- וגם כאן- צריך להיות בהשגחה מתמדת...)

נראה לי שבסוף כל אחד מוצא את השיטות שהכי נוחות לו, ושווה לברר, להתייעץ ואם יש אפשרות- להלוות ולהתנסות...

לפותחת השירשור,

ממש לא הייתי ממליצה לך לשים את ה"גדול" מקדימה ולהשכיב את הקטן מאחורה

גם אם היא נראית תינוקת זהירה, תינוקות בני שנה ושמונה הם לא צפויים במיוחד,

לגמרי יכול להיות שיתחשק לה להישכב אחורה, וחבל על הקטן.

גם אם יש לך אינסטינקטים מעולים ותוך שנייה מרימה אותה ולא יקרה לו כלום, 

(ואחרי לידה ממש לא תמיד אנחנו בפוקוס ),

ממש סתם חבל שהשינה של התינוק הקטן תיפגע מזה

ושהוא ירגיש לא נעים. (תדמייני שאישה ששוקלת 200 קילו מתיישבת לך על הבטן).

בין הגדולים שלי יש שנתיים וקצת וזה היה בשימוש עוד כמה חודשים כשכבר לא היה קפוא בחוץ ויכלנו לבלות בדרך מהמעון 40 דקות במקום 10 דקות.

 

ועכשיו יש הפרש של שנה ו5 ואני שמה את הגדול יותר על הטרמפיסט והוא ממש אוהב את זה.

אם יש לנו זמן ולא קפוא בחוץ אני בהחלט נותנת לו ללכת ברגל.

 

עלה לנו בסביבות ה300 ש"ח

פשוט הרגשתי שאני רחוקה מדי מהעגלה ואין לי מקום ללכת בנוח...

כדאי ללכת לקנות עם העגלה כדי לוודא שאכן מתחבר כמו שצריך...

איך אפשר גם לתת יד כל הזמן לבן השנה וחצי 

וגם להסיע את העגלה...?

 

מלמדים אותו לתת יד לעגלה/לחצאית של אימא

 

ואם יש עגלה עם ידית אחת אפשר גם לדחוף את העגלה ביד אחת, ולתת יד ביד השניה לקטן הגדול

אם יש לה סבלנות, והקטן-גדול לא ייגרר

זה נשמע טוב.

קודם כל זה תלוי בילדים כי גם מי שכבר הולך היטב לפעמים רוצה קצת מנוחה או פינוק, וגם בעגלות. לא לכל עגלה אפשר לשים טרמפיסט. אצלנו לאף עגלה. כשהרגשתי שצריך קנינו עגלת רכבת עם אפשרות לשכיבה כמעט מלאה גם לילד הגדול יותר(לא בכל העגלות זה כך).העדפנו עגלת רכבת כי היא נוחה יותר מבחינת מעברים (תנסו להסתובב בירושלים או בבני ברק עם עגלת תאומים). המחיר שלה הוא מאוד דומה לעגלת תאומים כך שזה לא משנה. והיא נכנסת לכמעט כל בגאג' של מכונית. בזמן האחרון העדפתי להעמיד את הקטנה על רמפה קטנה שנמצאת בעגלה כאשר אני מובילה מאחוריה וזה היה לי ממש נוח ובטיחותית צריך לשים לב שהיא לא רוצה לרדת אך בכל מקרה העיניים שלנו מופנות קדימה. בהצלחה ותבחרי מה שמתאים לך.

עם העגלות תאומים שהם בסטנדרט שעובר דלת (75 ס"מ)

מאשר עם עגלת רכבת..

שלא לדבר על מדרגות ושות' שיש שם ברחובות בכמויות.

 

מניסיון. אם כבר עגלת אחים - התאומים עדיפה.

שמעתי על עגלה של בייבי ג'וגר סיטי מיני תאומים שהיא טובה

 

מכירות? מה יש לכן? ומה טווח המחירים הנורמלי?

 

אגב, הורדנו את הרעיון של טרמפיסט, בעלי אומר שזה לא נוח, במיוחד איפה שאנחנו גרים (עם הרבה עליות וירידות)

העגלה הכי מדהימה שהשתמשתי בה.

קל להוביל אותה.

היא עוברת כמעט בכל מעבר. (אנשים לא האמינו)

היא טובה יציבה קלה יחסית וחזקה.

 

אממה - המחיר שלה - 2600 ש"ח ...

לרוב אפשר למצוא טובות ביד שניה (חלקם חדשות יבוא עצמי ללא אחריות של היבואן) בחצי מחיר...

העגלה שאנחנו קנינו מחברת cam עליתי והורדתי מדרגות היא ארוכה רק ב40 ס"מ מעגלה רגילה כך שניסיתי ובררתי .אבל מה שמתאים לאחת לא תמיד מתאים לאחרת.

זה טוב.

אין לנו ניסיון עם עגלות כאלה - אז אין לי עמדה.

כמידת הסבלנות והכח - לנצל את ההליכה כטיול. מפתח,בריא ונעים.

 

ראיתי אמא  עם עגלה כמו ריקשה. רחבה משולשת ילד ב"יאמו" על הגב, שניים בעגלה ואחד או הולך או עומד על העגלה. אמא לא צעירה והולכת נמרץ.

אנחנו קנינו לגדול שלנו (1.5 בזמנו) עגלת-טיולון צ'יקו קלילה ונוחה, ב-250 ש"ח

ואת המוצי המפוארת נתנו לילדונת הנולדת.

עכשיו אנחנו מסתובבים עם הצ'יקו ומנשא  הכי קל ונוח!!! 

 

בכל אופן גם שהגדול שלי בן 1.9 עכשיו

הוא חייב עגלה לטיולים וסיבובים

הוא נרדם שם וגם מתעייף ללכת ברגל... 

 

בהצלחה 

טוב לקנות עגלת תאומים

 

אני באותו סיפור וקנינו מ"ףמוצצים" ב1200

עגלה הכי זולה אפשר למצוא חדשה פשוטה ב800

למה לסחוב במנשא ולשבור את הגב?

זה גם מסוכן בכביש לתת לילדה בת שנתיים ללכת בלי עגלה

לדעתי כדאי ללכת על עגלה כדי שהילדה תוכל לנוח ולישון אם היא עייפה, 

אנחנו קנינו עגלת מקלרן מהדגם של טכנו והיא ממש חזקה,

קנינו ביד 2 ב800 חדש עולה 1800,

מצאנו עגלה טובה וחדשה רק שאנחנו הרסנו....

יש לנו ילדים צפופים כך שהיא עדיין משמשת אותנו גם בילד השלישי...

 

נוסעת יפה - לא צריך להפעיל מאמץ.

חזקה מאד.

מתקפלת קטן קטן.

 

אבל - 

היא כבדה. מאד! אם אין מעלית ואת צריכה לעלות אותה אפילו קומה אחת - בררר...

ניא רחבה יותר מהעגלות החדשות ולא עוברת בכל מקום.

 

אני הייתי משקיעה עוד טיפה בשביל בייבי ג'וגר.

היא קלה צרה ונוסעת היטב.

היא נקראת המלכה של עגלות התאומים. בכל מקום שהולכים היום - רואים אותה.

החסרונות שלה - המחיר(ביד שניה ההפרש בערך 400 ש"ח יד ראשונה 600). ושכמו בכל עגלות בייבי אין לה ממש ישיבה מושלמת.

ב"ה

 

קודם כל אגיד שאצלי ההתמודדות לא כ"כ זהה, כי הגדולה שלי היתה בת שנה וחצי כשנולד לה אח קטן...

 

 

אבל כשאני חושבת על כך יתכן ששיחה על המצב תוכל לתרום. למה אני מתכוונת?

 

לדבר איתה ששמת לב שבזמן האחרון קרו כמה מקרים מצערים.... לשאול אותה למה זה קורה?

 

לשאול אותה אם היא שמחה עם האח החדש ועוד.

 

ולסיום הייתי שואלת אותה מה היא מציעה לעשות שיעזור לה לזכור לא לחזור על ההתנהגות הנ"ל?

 

בעבודתי כגננת זה עובד הרבה פעמים. מצריך הרבה תזכורות ועקביות, אבל עם סבלנות זה עובד... 

 

בהצלחה רבה בהתמודדות!

 

 

 

 אז נפל המחשב... ,  אני מאמינה  בלהעצים את החיובי, אז העקרונות אני מניחה הם להפוך את החוויה למעצימה, כזאת שתחזק את הביטחון העצמי, את הרגישות, תחושת המנהיגות, החמלה.   השאלה היא באיזה אופן ( דוגמאות מחיי היום יום ) אני יכולה ליצור אצלה את התחושות האלה?

אולי יעזור לשבח אותה בצורה מאוד חזקה כשהיא מתנהגת יפה - לאח הקטן ובכלל, ובנוסף - אולי אחרי שאירוע של מכות נגמר וכבר רגועים ממנו - או בערב לפני השינה - לשבח שכמעט תמיד היא מתנהגת מקסים , בעדינות וברגישות וחבל שלפעמים יש מכות - משהו בסגנון - "זה לא נעים גם לך כשכועסים עלייך וגם מי שקיבל מכות מרגיש מסכן ולא טוב לא"

הבן שלי בן 4 מדבר איתי עכשיו ודעתי התבלבלה אז שלחתי בטעות כבר את ההודעה הקודמת ועכשיו אני יכולה להמשיך (הוא ממשיך לפטפט לבעלי עכשיו...)

אז רציתי להוסיף:

שבאמת כמו שכבר כתבו לפניי, זה גיל שכבר נראה שאפשר לנסות להוציא ממנה את הקושי עם האח , אם הוא באמת קיים, ולדעתי להציף את זה יכול לעזור. הבן שלי בן 4 מקנא לפעמים בתשומת הלב המרובה שאני נותנת לשני האחים הקטנים ממנו, ואם אני קולטת את זה - הוא מתחיל להתפרע ולעשות שטויות פתאום, או עצבני, בגלל שהוא רוצה ממני משהו ואני עסוקה - ממש מרגיע אותו משפט כמו "אתה רוצה אותי עכשיו וקשה לך שאני עם האחים שלך ולא איתך?",הוא בדרך כלל מסכים איתי וזה מרגיע את המצב - כמובן שמסבירים לו שתכף אתפנה ושואלים אותו אם יש לו רעיון למשהו שהוא רוצה לעשות בנתיים (כולל הצעות למשחקים מפתים אם צריך) אבל קצת נסחפתי כי לא שאלת על זה בכלל...

לסיכום הרעיון הוא - לנסות לבטא את התחושה של הילד בקול, ולקבל הסכמה שזו התחושה, ולחזק אותו שאוהבים אותו מאוד אפילו אם לא תמיד עושים מה שהוא רוצה וכדומה - נותנים מקום לקושי, ואז מגיעים לבעיה בהתנהגות - אבל זה לא יעזור שתתני מכות לילדים קטנים, וכל פעם שאת רוצה להרביץ תנסי לעצור את הידיים ולהגיד בפה שאת כועסת על...

סליחה על האורך והניסוח הקלוקל, מקווה שהובן.

 ותתחזקי מכך שהבעיות האלו בע"ה הולכות ונעלמות בד"כ מעצמן , כך לפי דעתי ...

בהצלחה! 

ב"ה

 

יש את הסידרה של הספרים של חיים ולדר על סיפורים מתוך הלב של אמא/אורי/תמי.

 

הסיפורים משקפים הרבה מצבים מחיי היום יום של הילדים מגדירים להם את הרגשות שמשתתפים 

בסיטואציה ונותנים לגיטמציה ודרך כלשהי להתמודדות איתם.

 

בגן וגם בבית סיפרתי להם את כל הסיפורים האלו והילדים לא מפסיקים לבקש שאספר שוב ושוב. 

 

יש שם בהחלט סיפור על הצטרפות אח קטן למשפחה ועוד... מומלץ בחום!!!

 

תשומת הלב להתנהגות (פעמים רבות הם פשוט לא מודעים) בכל פעם שאני רואה התגברות

 

או רואה משך זמן ללא תקלות למרות שהיו יכולות להיווצר כאלה אני משבחת... 

 

"שמתי לב שהפעם שיחקת מאוד יפה עם*** ולא הצקת לה בכלל!" נשיקה וחיבוק והילד מאושר...

זמן שמיוחד לה. לספר סיפור, לשמוע אותה, לדבר וכו'.

 

להשתדל שיהיו זמנים כאלה על פני היום. הרי את בחופשת לידה, ואפשר למצוא מלבד המנוחה והצורך להתעסק איתו.

 

ב. "לקבל ביחד" את התינוק החדש, כשהיא שותפה יחד איתך. כך היא תרגיש את חשיבותה ומקום מיוחד לה, גם בתוך התעסקות איתו. כמובן, לא להגזים - שלא תרגיש כאילו זה הענין היחידי..

 

ג. לגבי ילדים אחרים - להשתדל לדבר על הנושא ישירות ובעדינות. על איך ילד מרגיש אם מרביצים לו, לעורר "אמפתיה". ולעומת זאת, איך הוא שמח כשמחייכים אליו ומדברים איתו בעדינות. לעורר אותה שתרצה בזה, שתמצא את ה"אישיות" שלב בזה. זה יכול לעזור, לדעתי, למציאת מקומה עכשיו.

 

הקיצור - לאפשר לה גם להמשיך להיות הבת הקטנה, "בת יחידה", וגם להיות שותפה בבנין רובד נוסף ביחס. כך שזה ייתפס יותר לא דווקא כ"מאיים" אלא כחידוש גם בהרגשת-עצמה.

ניסיתי ברגעי נחת לדבר איתה על האח החדש ואם היא שמחה בו (שמחה), במקביל השתדלתי לשבח אותה על יחסיה עם האח, , ולשתף אותה יותר- למשל- מה הוא מרגיש עכשיו לדעתך, למה הוא בוכה וכו'.

אחרי טיול בגן השעשועים, בו הייתה רק תקרית קטנ של חול, אך סה"כ עבר טוב, שיבחתי  על ההתגברות, ובעקרון אני מחפשת כל הזדמנות לשבח בהקשר הזה.

 מבחינת זמנים המיוחדים רק לה, יש בשפע, כל זמן שינה של הקטן,  החיכוך הבולט הוא בהרדמהכשלפעמים הוא לא ישן\ לא רגוע תוך כדי סיפור לגדולה, והיא מתרגזת על חוסר הבלעדיות, אין לי במי להעזר בהקשר הזה ( אני לבד בבית),  אם לא ייתרגלו אתאמן לנסות להרדים אותו קודם אולי.

לעורר אמפתיה- עושים גם את זה, אם כי לא בהצלחה מרובה, אך במקביל לחיזוקים החיוביים  אני מבהירה באופן תקיף (אך לא מול אנשים ) שזה אסור.

לגבי לאפשר לה להיות  הבת הקטנה, זאת פרספקטיבה מעולה, אני חושבת שהיא מקבלת  אותה.

 המון תודה, אשמח לעוד כיוונים אם יש למישהו, עזרתם לי מאוד, אין כמו לדבר על הדברים

גם

הוא מרגיש את השמחה והאמיתיות שאומרים בה "מודה אני".

 

את החשיבות, היחס, כשאומרים בשמחה: בא נגיד שמע ישראל ("הכנה").

 

וכן כשנותנים צדקה וכו'.

 

 

זה תלוי בעיקר במי שעושה איתו את זה.

 

אם ההורים ניגשים אל הדבר מתוך רגע שימת-לב לענין, אמיתיות. ילד קולט עם הזמן את ההבדלים.

 

 

וכמובן, כשנופל חלילה הסידור עם ה"שמע ישראל" - מרימים מהר ומנשקים. כשנופל פרפר נחמד - מרימים..

 

(וכשילד שואל - וזה קורה - למה לא  נישקת.. עונים: זה סידור, זה קדוש. וזה סתם סיפור)

אומנם לא הרבה זמן. לבנתיים אנחנו מרוצי ם 

זה עלה בסביבות ה 1300. נוח למי שנודד הרבה כי היא מאוד קלה

 

חסרונות:

היא פתוחה מאוד בשביל תינוק שהרגע נולד

אין מגש

 

שעולה אותו מחיר כמו העגלה....

יש מתאים שעולים משו כמו 300- והם מתחברים לסלקל של "אינ-פלי"

דעות לכאן ולכאן- אפשר?

תודה

לנו יש 3 גלגלים ועדיין לא נתקלתי בחוסר יציבות. והרבה אמרו לי לאחר שקנינו שזה לא יציב.

זה קשור לטיולון או לאמבטיה?

לנו עלה קרוב ל-3000, כולל אמבטיה.

לא כולל סלקל, אבל בא עם הרבה מתאמים שאפשר לחבר בעזרתם סלקלים שונים (לנו יש סלקל שמתלבש יפה על המתאמים של האמבטיה. חיסרון- כשעוברים לטיולון, א"א להרכיב את הסלקל, למקרה שנוסעים).

 

המלצה- לקנות את הדגם החדש יותר של העגלה, שכולל ארבעה גלגלים (הקדמיים סמוכים יותר אאל"ט). ככה זה יותר יציב, וזה חשוב מאוד.

וגם- לשים לב שזה מיבואן שנותן אחריות בארץ (לדוג', "היי סטנדרט").

 

מעבר לזה- עגלה נוחה, שימושית, קלה לכיבוס, מתקפלת בקלות.

האמבטיה הייתה שימושית עבורנו עד גיל 6-8 חודשים (לכל ילד משהו אחר, תלוי בקצב הגדילה). חיסרון- תופסת מקום באוטו.

קנינו בבייבי קלאב, סגולה, פ"ת.

 

בהצלחה, ושיהיה במזל טוב.

אני חיפשתי עגלה נוחה, וקלה ושמתקפלת מהר ואפשר להלביש עליה סלקל.- ביבי גוגר היא עגלה ממש טובה. (אצלי היא חדשה אבל מבירורים)

(ואפשר להלביש גם על הטיולון של ביבי ג'וגר סלקל עם יש את המתאמים של האמבטיה ומלבישים את הטיולון בלי להוציא את המתאמים)

 

לפי דעתי את צריכה לחשוב אם את רוצה את העגלה להרבה שנים והיא תהיה עגלה יקרה יחסית או להחליף עגלה כל שנים או שלוש ילדים והעגלה תהיה יותר זולה, (יש משהו כיף בלחדש עגלה אחרי כמה שנים.)

 

בהצלחה בבחירה....

משולבת, עם סלקל. עלתה בסביבות 2500. הכי זולה שיש.
אנחנו איתה רק חודשיים ולא הכי מרוצים. האמבטיה כבר מתחילה להתעקם טיפה. הגלגלים לא הכי נוחים, והיא מתקפלת גדול - סנדוויץ, חשבתי שזה לא יריע כי אנחנו בעיקר באוטובוסים אבל בפועל יצא לנו לנסוע הרבה ברכב ותפס את כל התא מטען..

לסיכום - בהתאם למחיר.

יש לנו כשבעה חודשים ואנחנו מאוד מרוצים ממנה.

אמנם נחשבת לעגלה יקרה יחסית, אבל יציבה וטובה מאוד, עם אחריות לשנים.

לנו היא עלתה 3500 כולל אמבטיה, טיולון, סלקל ותיק.

הסלקל מתחבר לשלדה של העגלה.

כדאי לחפש במבצעים או דגמיםשל שנה-שנתיים אחורה. אותה איכות במחיר זול משמעותית

בשעה טובה ובהצלחה!

כבר ילד שלישי ב"ה.

 

קנינו אותה ב2400 ש"ח בשילב כולל סל קל, אמבטיה רכה וטיולון.

 

האמבטיהמתקפלת עם העגלה, זה תופס הרבה מהבאגז' אבל לא את כולו (יש מקום לתיקים וכו)

 

קנינו את הדגם של שנ ה אחורה (2008 במקום 2009) וזה מוזיל את העלות די משמעותית.

 

אני מאוד אוהבת את העגלה, היא עדיין נראית מאוד טוב, יש לנו אוטו אז אנחנו לא קורעים לה את הצורה.. אני לא אוהבת את הסל קל אבל יכול להיות ששינו  אותם מאז שאנחנו קנינו  אותה.

 

בהצלחה!

היא מצויינת ויציבה.

 

הי נוחה לתפעול והיא מתקפלת עם האמבטיה וזה חריג בין  העגלות. קנינו את העגלה בתצוגה בשילב כשהיה מבצע על העגלות 2000 במקום 3000 אז היא עלתה לנו 1500 לא כולל הסל קל.

 

יש לה סל מצויין ותחת והגגון שלה מספיק ארוך כדי שבאמת ימנע מהילד שמש...

 

ממליצה (אה וכמובן שנשארת מלא שנים לגיסתי שי אותה כבר 6 שנים)

אני לא יודעת לכמה שנים היא נשמרת, אך בינתיים הילד בן שנה והיא לא מזייפת עדיין.

של דוקטור בייבי - כרגע לא זוכרת את השם של העגלה, היא ללא הרכבות מעייפות, נשכבת כמעט ל-180 מעלות, עם כיסויים נרחבים נגד שמש ורוח- מקדימה ומאחורה. מתקפלת ביד אחת - נוחה לאוטובוס. והסיבה העיקרית שקנינו אותה - היא קצרה - אורך 90 ס"מ ולכן נכנסת למעלית הפיצית שלנו (וגם עוד שני ילדים ואני). כולל סלקל שמחברים אליה בקלות - 1200 ש"ח. לפי דעתי עדיף לקנות עגלה כזו שתספיק אפילו לילד או שניים - כי במחיר כזה, זו כמו עגלה אחרת ל-5-6 ילדים. והרבה עגלות קונים ומתלהבים - ובסוף הן לא נוחות לך אישית או לא מספיק שימושיות ומהר מאוד עוברים לטיולון זול ונוח... אלא אם כן ההורים קונים עגלה ראשונה - ואז מה איכפת לך שיהיה על חשבונם...

יש כיסוי לחורף שממש מתאים לתינוק שזה עתה נולד, ויש גם שני מגשים - להורה ולילד). והכל מתפרק בקלות לכביסה (לפני פסח היה מאוד קל לנקות אותה). חבל שאני לא זוכרת את השם של הדגם - אם תרצי אסתכל כשאהיה בבית.

יש לכם הרבה מדרגות בדרך הביתה? דרכים לא סלולות כקיצורי דרך? יש לכם רכב? נוסעים הרבה בטרמפים? 

יש המון סוגי עגלות- ומה שמעולה ומתאים לי לא בטוח שמתאים לך.

וכמובן- לכל עגלה יש יתרונות וחסרונות..

 

אנחנו קנינו אינגליזינה זיפי.

אני נוסעת הרבה, גם בטרמפים- וזה נוח שיש סלקל שמתחבר לעגלה, זאת עגלה שמתקפלת ביד אחת וממש קל לקפל ולפתוח. וזאת עגלה קלה שאפשר לבד לעלות איתה לאוטובוס- גם בין עירוני. (הילד ביד אחת, תיק על הגב, מקפלת את העגלה ומעלה לתא מטען)

זאת עגלה שטובה גם בדרכים לא סלולות (לנו יש דרך קיצור ליד הבית, בהר. והיא עולה אותה יפה)

חיסרון קטן- קשה יותר לעלות איתה במדרגות. א"א לעשות 2-2.

יתרון- היא מתקפלת למטריה ולא תופסת הרבה מקום כמקופלת. 

עוד חיסרון די גדול- הסלקל היחיד שמתחבר אליה הוא ההגי של אינגליזינה, והוא אחד הסלקלים הפחות טובים (והיותר יקרים) בשוק...

 

2 דברים שיש בדגם של אביו- אפשר לקנות מתאם לסלקל טוב יותר (לא זוכרת איזה) ויש ידית אחת ולא שתיים.

זה מה שקניתי-

משמשת עכשיו ילד שלישי.

קניתי עם האמבטיה הרכה.

 

יתרונות:

-מתקפל ביד אחת למטריה.   נכנס למכונית קטנה.

-מהעגלות הקלות במשקל (כ8 קילו), מקל מאוד כשצריך לעלות ולרדת עם העגלה, ובגלל המשקל לא קניתי טיולון, כי הטיולונים הטובים מתחילים מ 6 קילו.

-מתקפל עם האמבטיה הרכה ולא צריך לפרק.

-עמיד בהחלט.  ועביר- עובר יפה בכל מיני סוגי ריצפה.

-שמשיה ענקית- מצוין.

- המחיר הוא בינוני, לא מהעגלות הממש יקרות ולא מהממש זולות, והתמורה טובה.

 

חסרונות:

-כאשר הלבשתי את האמבטיה עכשיו עם הילד השלישי, עושה רושם שצד הראש נוטה כלפי מטה, ונראה כך גם בעגלות של אחרים.   (ממש לא בריא לילד יש לבדוק אם לא הולבש נכון)

-לי יש דגם עם ידיות שלא מתכוננות, וזה מכאיב את הידים. כדאי שהידים שלך יהיו במצב מאוזן ולא מאונך.

 בגלל סוג הידיות שיש לי קשה לדחוף את העגלה ביד אחת.

-בלי האמבטיה אין שכיבה של 180 מעלות.

- לא הצלחתי לחבר לזה יפה טרמפיסט של ליטף.

 

 

בהצלחה

 

לדעתי היא עגלה שלא מצדיקה את המחיר שלה ואפילו גרועה לטעמי.

הראש יותר נמוך מהגוף באמבטיה הרכה, לא יודעת אם הרבה שמו לב לזה

אבל עוד מישהי כאן כן. זה החיסרון העיקרי, הייתי מקפלת לה שמיכה.

בגיל 4 חודשים, היא הייתה אחוזון 50 בטיפת חלב, ולא היה לה כבר מקום לזוז באמבטיה, 

מילאה אותה כמעט לגמרי, היא לא הייתה אז תינוקת שמנה , והייתה מתחת לממוצע בגובה.

כתוב שהאמבטיה מתאימה לעד 8 או 9 קילו, אני לא זוכרת... (אולי מישהי אחרת פה יודעת)

והיא הייתה אז פחות מ6 קילו. ממש עבדו עלינו.

היה חורף ולא רציתי להעביר אותה לטיולון בזמן הזה, קניתי לה ביד 2 בזיל-הזול

עגלת אינגליזינה של פעם, משהו בן 8 בערך, אין לי מושג מה שם הדגם,

עם אמבטיה ענקית ונוחה. 

בגיל 8 חודשים העברנו אותה לטיולון בייבי-ג'וגר סיטי מיני עם שלושה גלגלים,

ואני מאוד מאוד מרוצה ממנו . עד עכשיו, נשמר כמו חדש (אנחנו רק עם רכב... אבל אני 

רואה עגלות מהדגם הזה של בנות שנוסעות באוטובוסים וגם אצלם זה נראה חדש).

ההליכה איתה נוחה מאוד, ממש לא מרגישים כמעט שדוחפים עגלה,

עוברת גם בדרכים לא סלולות ולא נוחות,

קלה, מתקפלת ביד אחת בקלי-קלות,

לדעתי היא יציבה, יש "יצוקות" ממנה, אבל היא מספקת אותי.

גגון מעולה שמכסה ממש בשמש ובגשם, הרבה יותר מהזיפי לאונג'

עם 2 ריבועים שקופים להצצה. (מאוד עוזר לי )

קניתי אותה (לא פרסומת, אין לי אחוזים אצלם ,

רק כדי לעזור לפותחת השירשור ולעוד מתלבטות...),

בחנות בשם בייביסטאר ברחוב הרב לנדא בבני ברק,

נמצאת מין מרכז מסחרי-קניון קטן, עלתה 1000ש"ח (חברות אמרו לי שקנו אותה ב1500...)

והוספתי פגוש לקדימה ב100 ש"ח.

לקטנטנים כדאי לקנות אמבטיה, למרות שראיתי גם ששמו תינוקות אחרי לידה בטיולון

אני אישית לא אוהבת, אבל זה תיקני כי העגלה נשכבת טוב. לא זוכרת לכמה מעלות.

את יכולה לברר איתם אם זה עדיין המחיר, אז זה היה נראה לי במבצע.

קניתי מהחנות הזאת עוד כמה דברים במחירים נוחים יחסית לחנויות אחרות שאני מאוד מרוצה מהם.

 

 

 

לפי דעתי זו העגלה הכי פרקטית שקיימת היום בשוק (לפחות ממה שראינו לפני שנתיים). כתבתי עליה פה הרבה.
היתרון הגדול בה זה המשקל- היא שוקלת 7 וחצי קילו בערך. זה ממש קל לעגלות לגיל לידה.
היא ממש נוחה. היא בעצם טיולון שנשכב ל180 מעלות. רק שבמקרה שלה זה לא רק שהיא נשכבת ל180 מעלות היא גם נסגרת ברגליים ויש לה קירות גבוהים יחסית כך שהיא הופכת להיות מעין אמבטיה.
יתרון משמעותי שלה זה הקיפול- אחרי הקיפול שלה לא נשארים עם אמבטיה שצריך לחפש מקום לשים אותה כי כל העגלה מתקפלת. אמנם הקיפול שלה יותר גדול משילדה אבל את לא נשארת עם אמבטיה. לאחסון זה ממש נח- היא תופסת פחות מקום. הקיפול שלה ממש פשוט.
יתרון נוסף שלה שיש הרבה "מצבי ביניים". ז"א שאפשר לשים תינוק בגיל 3 חודשים שממש מתעניין בסביבה (כמו הבן שלי) על 170 מעלות לדוג´ כך שהוא יכול "להציץ" החוצה אבל הוא גם שוכב יחסית.
יתרון נוסף, אפשרות לקשירה בכל גיל. הבן שלי הצליח "להרים" את עצמו יחסית מהר בגיל שעוד טיולון היה אסור לו- כך שפשוט קשרנו ממש בגיל מוקדם.
לפי דעתי, העגלה מאווררת יותר מאמבטיה רגילה ולפי דעתי במזג אוויר הישראלי זה ממש חשוב. בחורף פשוט שמים שמיכת פוך (לנו יצא להשתמש בה גם במז"א קר וגשום וגם בשיא החום).
יתרון נוסף- הסלקל מתחבר אליה בפשטות ולא צריך "להוריד אמבטיה" בשביל זה. יתרון ענק למי שאין אוטו והיא צריכה סלקל לנסיעה.
יתרון נוסף- גגון- אפשר להזיז אותו אם השמש מגיע מ"קדימה" ולא מלמעלה כמו בשעות אחה"צ.
חסרונות- הבד יחסית דק. קנינו מזרון ב-25 ש"ח ופתרנו את הבעיה. המזרן התקפל עם העגלה כך שלא הפריע לנו. חסרון נוסף, הילד לא לכיוון האם. אבל, גם ככה יש חלון הצצה וזה די פסיכולוגי- מתרגלים.

העגלה + סלקל לפני שנתיים עלתה 1990.
בגיל 8 ח´ עברנו לטיולון (חבל שלא לפני) כי זה הרבה יותר קל ופשוט ותופס פחות מקום באוטו. טיולון פשוט לפי דעתי תמיד יהיה נח וקל יותר מכל עגלה שקיימת היום בשוק.

 

היו לנו איתה המון נסיעות עם המון החלפות ולכן זה שאין בה אמבטיה שצריך לנתק היה ממש הכרחי.

מלא חברים שלנו קנו אותה וכולם היו ממש מרוצים.

ושעדיף לדעתי בגדים חמים שגדולים עליו קצת מאשר קטנים...

אולי לקחת ממשפחה עם גיל זהה חליפה- שתיים?

חנות יד 2?

ולא כדאי להוריד שכבות לפחות עד שבועות.

נראה בינתיים שעדין קריר

על אף שבקרוב יתחיל החום.

משאירה כמה בגדים מהגדולים יחסית אפילו אם הם טיפה קטנים עליו,

קונה ביד 2 בכמה גרושים עוד כמה, ואם יש אופציה קונה גם בסופעונה עוד כמה בגדים שיהיו טובים עליו בעונת המעבר הבאה (אלול תשרי..).

 

נראה לי שלא אמורים להיות עוד הרבה ימים כאלה, ובאלה שנשארו אפשר להסתפק בהצעות לעיל^^

וגם נראה שהחורף כבר ממש נגמר...

נקוה שכך, כולנו באותה בעיה...

אולי באמת שווה להלביש בגד מעט גדול ולקפל ולא ההיפך. או לפחות להלביש מכנסיים כבר קטנים אבל בלי רגליות ואז זה לא מציק.

נשימה קצרה והקיץ כאן ובענק.

גם המשך התחזית לשלושת הימים אחר כך מצביעה על שרבי וחם.

 

יום שלישי,צפויה עלייה בטמפרטורות.יעשה מעונן חלקית-בהיר.תנשב רוח צפון מערבית קלה-מתונה.גובה גלים מקו החוף 60-120 סמ.טמפ המים 20 מעלות.

 

יום רביעי מזג אוויר נאה צפויה עלייה ניכרת בטמפ.יעשה חם מהרגיל לעונה.

 

יום חמישי מזג אויר עונן חלקית-בהיר הטמפ יעלו עוד.

 

יום שישי מזג אוויר נאה הטמפ יעלו ויעשה חם מהרגיל ויבש.כניסת השבת מזג אוויר נוח.

 

יום שבת מזג אויר יעשה שרבי וחם מהרגיל.יציאת השבת,ערב ל"ג בעומר מזג אויר נוח וחמים בכל הארץ.

 

יום ראשון,ל"ג בעומר,יהיה שרבי וחם מהרגיל בכל רחבי הארץ.

 

יום שני,מזג אויר ללא שינוי ניכר יהיה שרבי וחם.

אבל לא הכל יושב עליו נוח.

לדוג- לגיל שנה וחצי קניתי הרבה מכנסיים פתוחות וחולצות- כי כבר גדולים והולכים בגיל הזה.

ועכשיו זה לא טוב לו- כי הוא הולך עם בגדי גוף ורגליות.

אז בתור שכבה עליונה זה טוב, אבל בתור גופיות- לא ממש..

ובאמת רוב מה שבעייתי זה הגופיות ורגליות.

 

וטוב שהזכרתן לי- יש חנות יד 2 באיזור ובדיוק שמעתי שיש בה הרבה בגדי תינוקות! זה רעיון טוב..

 

תודה 

אבל אני מכירה המון ילדים שרק בגיל הזה או חודשיים אחר כך - מתחילים ללכת.

הוא כבר עכשיו בגיל 10 חוד' יותר עומד מאשר כל דבר אחר, ונהנה ללכת עם כיסאות ולגרור על הראש של השכנים מלמטה

(הוא נעמד בגיל 7 חוד'..)

אני מאמינה שעד תחילת החורף הבא הוא כבר ירוץ..

 

|אמא גאה שמתרוצצת כל היום אחרי פצצת מרץ| 

לא יודעת מה לעשות.

כל הבגדים קטנים עליה (החורפיים), ועד שיש איזה בגד שמצאתי, הוא תמיד מתלכלך מהר.

סתם שתדעי, שאם את מוצאת בחנויות עוד בגדים כאלה, הם יהיו בדר"כ במחירי סוף עונה...

 

אבל באמת, גם אני תקועה.

לא יודעת...

אתמול לתינוק (10 חודשים) סוודר של אחיו בן השלוש, שקצת קטן...

נראה לי שכדאי לך להשתמש בחלק מהבגדים של גיל שנה וחצי, אין ברירה.

ארוכים וכו'- כבסיס, או כתוספת לבגדים?

או מה עם להלביש שני מכנסיים, ושתי חולצות זו מעל זו?

לא רואה בעיה אם אלו הנתונים

אני תמיד קונה בסוף עונה סטוקים לשנה הבאה