פורום הורות (עמוד 343)

רחמי על מי שצריך להעזר בהם....

מה שנראה כהפרשה קטנה, ואולי אפילו שולית, עכשיו

עשויה להתגלות כסכום לא מבוטל בעתיד.

אני בעד.

למעט במקרה שאתם במינוס גדול ומשלמים לבנק הרבה ריבית אז עדיף קודם לסגור או לצמצם את המינוס.

בהפרשה של 100 ש"ח לחודש במשך 10 שנים מגיעים לסכום קרן של 12,000 ש"ח. על זה תוסיפי ריבית והצמדה ואת מגיעה לסכום נאה.

ככל שתגדילי את הסכום של ההפרשה החודשית תחסכי יותר כמובן.

אתה כותב שאם נמצאים במינוס אז כדאי קודם לסגור אותו ואז לחסוך.

אנחנו חיים בדירה ללא שכירות בגלל העבודה וחוסכים כל חודש את הסכום הזה שכביכול היינו צריכים לשלם לשכירות.

העניין הוא שאנחנו חיים על מינוס. ז"א שחיים מראש על חשבון המשכורת הבאה ובינתיים מדשדשים במינוס שלרוב נמצא בתוך המסגרת.

לשאלתי- האם כדאי להימנע מחיסכון מס' חודשים ע"מ לאזן את המינוס או להמשיך לחסוך כרגיל על אף המינוס בהנחה שאם זה לא יילך לחיסכון, מסתומא זה ייצא על משהו אחר..

תודה

עדיף להמשיך בחיסכון, כל זמן שמסתדרים עם ה"מינוס בתוך המסגרת" כמנהג רבים וטובים בישראל...

לא אמרתי שלא להיות במינוס בכלל לרוב האנשים זה קשה עד בלתי אפשרי (גילוי נאות החשבון שלי גם במינוס ואני מפריש לת. חיסכון).

הנקודה שרציתי להעלות היא חוסר ההיגיון הכלכלי בלשלם לבנק 10 אחוז ריבית ויותר על המינוס ובמקביל לקבל מהבנק רק כאחוז - 2 אחוז על החיסכון.

אם המינוס הוא זמני ואתם יודעים איך לצאת ממנו אז בהחלט ניתן לחסוך במקביל.

בארגון פעמונים מדברים על איזון תקציבי - אתם צריכים לבחון את סך הכנסותיכם ואת סך הוצאותיכם. אם ההוצאות גדולות מההכנסות אתם תיסתבכו במעגל בלתי פוסק של חובות.

השאיפה צריכה להיות שבתכנון ארוך טווח אתם יודעים בדיוק מה נכנס לחשבון ומה יוצא מהחשבון טשההכנסות יהיו יותר מאשר ההוצאות.

כשאני כותב תכנון ארוך טווח מדובר על כך שצריך לקחת בחשבון מראש את הוצאות החגים, נופש בקיץ למי שנוהג, למי שיש רכב אז כל מיני טיפולים וטסטים שצריך לעשות מידי פעם וכו'.

בהתאם לזה ייתכן מצב שבו אתם נכנסים למינוס בתקופה מסויימת בהנחה שאתם יודעים מתי וכיצד הוא ייסגר.

עד כאן התורה על רגל אחת.

מי שרוצה הרחבות אז יש באתר פעמונים הרבה מאמרים בנושאי צריכה ביתית וגם כאן בערוץ 7 יש במדור הכלכלי

פינה של פעמונים.

עניין הריביות הוא מאוד לא פשוט הלכתית.

אבל מי שממילא יש לו חשבון בבנק,

משמע שהוא הולך אחר המתירים, ואז אין לו שום בעיה לפתוח גם חסכון

אה. שכחתי. אנחנו יהודים.

יש דבר שנקרא היתר עיסקא. ההיתר תקף לכל הדעות בקשר לקבלת ריבית מהבנק. לגבי משק בית שרוצה להיות במינוס בבנק ישנם המחמירים שלא להסתמך על היתר העיסקא.

רק למוסלמים יש בעיה לפתוח תוכנית חיסכון ולבנקים יש פתרונות מתאימים גם להלכה המוסלמית.

יש דבר כזה!

לא כל הדעות מתירות היתר עיסקא! ומינוס גם הוא חמור!

אל תתימר לדעת מה כולם פוסקים!

קצת ענווה...

בינתיים אתה זה שמתחבא מאחורי מעטה האנונימיות ולא הבאת כל מקור לדבריך.

לא מתיימר לדעת מה כולם פוסקים אבל ב"ה לא נתקלתי באף לקוח שסירב לפתוח תוכנית חיסכון בגלל הנושא של   ריבית. לעומת זאת נתקלתי רבות בלקוחות המחמירים בנושא נטילת הלוואות / מינוס בעו"ש.

בין לקוחותיי נמנים יראי שמיים מכל המגזרים והדעות. (החל ממזרוחניקים וכלה בנטורי קרטא דרך כל מה שבאמצע)

יישר כח.

ביררתי היום עם לקוח מבין עניין והוא אישר שאכן יש פוסקים בודדים שמחמירים גם בתוכניות חיסכון.

ביקשתי ממנו מקור ואני מקווה שהוא יביא לי בימים הקרובים ואז אוכל לפרסם כאן לתועלת הרבים.

בכל מקרה, כמדומני שבחלק מהתוכניות (בעיקר אלו המותאמים לאוכלוסיה הערבית) יסכימו כולם אבל מי שמחמיר ייאלץ לשאול את רבו על כל תוכנית באופן ספציפי.

ואסור להמר...

אבל, שוב, יש מתירים...

תוכניות חיסכון לא מושקעות בבורסה.

הקרן והריבית מובטחות מראש. כנ"ל ההצמדה למדד.

זה מושקע באפיקים מאד מאד סולידיים.

וזה כן מושקע בבורסה, מבירור מעמיק בעניין.

חוץ מזה, לכתוב ככה "בורות לשמה" זה די מגעיל...

אכתוב כאן שיעור קצר בהשקעות למען הסדר הטוב.

ראשית לכל מוצר של השקעה דרך הבנק יש לבנק אפיק שבו הוא משקיע שבו הבנק מקבל ריבית טובה יותר. הבנק לא יכול להשקיע כספים שהופקדו אצלו בפקדונות קצרי טווח באפיק השקעה שהוא ארוך טווח. כמו כן הבנק לא יכול להשקיע כסף שהופקד בריבית קבועה באפיק שבו הריבית משתנה וכו'

אפיקי ההשקעה העיקריים בקצרה הם:

פק"מ - אפיק ההשקעה הבטוח ביותר לטווח הקצר נושא ריבית נמוכה. הריבית ניתנת ע"י הבנק משום שהבנק מפקיד את הכספים בבנק ישראל המשלם לו ריבית קבועה ובטוחה.

תוכניות חיסכון - אפיק השקעה לטווחים ארוכים יותר. לרוב מוצמד למדד. הבנק נותן הלוואות ללקוחות כנגד הכסף שיש לו בתוכניות חיסכון.

אג"ח - איגרות חוב ממשלתיות או מהמגזר הפרטי הן בעצם הלוואה שהאזרח נותן לממשלה / לחברה פרטית תמורת ריבית קבועה וידועה מראש. מחיר האג"ח משתנה בהתאם לציפיות של הציבור שאכן הממשלה / החברה תצליח לפרוע את האג"ח. בעקבות זאת, אג"ח ממשלתיות הן בטוחות יותר אבל נושאות ריבית נמוכה יותר.

מניות - כשקונים מניה נהיים בעלים של חלק מסויים בחברה. מחיר המניות עולה או יורד בהתאם לאיך שהשוק מעריך את החברה, את יכולתה לשרוד, את הסיכוי לקבל דיבידנדים וכו'.

ניירות ערך - רוב הציבור לא קונה מניה ספציפית או אג"ח ספציפי אלא רוכשים נייר ערך שהוא בעצם קופה גדולה של הרבה משקיעים שמנוהלת ע"י חברת השקעות. יש ניירות שונים המבטאים מדיניות ניהול שונה (אחוז האג"ח, אחוז המניות, סוג המניות וכו')

עד כאן בקצרה ממש.

הכסף שאת שמה בפק"מ / תוכנית חיסכון לא יכול להיות מושקע בבורסה משתי סיבות: א. רגולציה של בנק ישראל שלא מאפשרת לבנקים לעשות עם הכסף מה שהם רוצים. ב. מדיניות הבנקים שחוששים מסיכונים מיותרים. בעוד הם מבטיחים לך ריבית מסויימת הם לא יכולים להשקיע את הכסף באפיקים מסוכנים ולצבור הפסדים.

אני שוב מתנצל אם פגעתי בניסוח ואם יש עוד שאלות אשמח לתרום מהידע שלי לתועלת הכלל.

יצאתי די מפגרת... עניתי על בורסה ולא על מה שכתבת.

סליחה...

לא לוקחת הלוואות/מינוס בעו"ש

וגם לא פותחת תוכנית חיסכון.

בגלל ריבית!!

שד' יעזור לי שכל החיים יהיה מספיק כסף בשביל לא לרדת למינוס

בכל מקרה אני חוסכת בגמחי"ם מבוססים ובינתיים הכסף שלי עושה מצוות!

בהמשך לתגובתי הקודמת מסתבר שהחשש היחיד הוא בגלל שהיתר העיסקא של הבנק הוא כללי.

מי שחותם בנפרד על היתר עיסקא ספציפית לתוכנית חיסכון שלו זה מותר לכל השיטות.

אני כותב את זה כעת כעובדה מוחלטת לאחר ששני רבנים שונים שכתבו ספרים על הלכות ריבית נשאלו בעניין.

מי שחי לפי הרגש ולא שואל את רבותיו שייערב לו.

ההלכה מתירה חיסכון.

יש כנראה גם רבנים שאוסרים זה שאתה לא מכיר/נפגשת איתם עדיין לא אומר כלום.

דווקא בנוגע לחיסכון הרב היה אפילו יותר נחרץ מאשר הלוואה.

בטח שאני בעד חיסכון. אני חוסכת בגמחים , נראה לי שכתבתי.

אין חובה לחסוך עם ריבית.

פעם הייתי צריכה להפקיד ערבות בבנק של 7000 ש"ח . הם הוסיפו לי לסכום אחרי שנה 8 ש"ח ולאחר שאלת רב נאבקתי איתם להחזיר להם את זה... (לא האמנתי כמה שזה יהיה קשה!!)

הריבית עליו יקרה יותר

שלום רב,

אני אמא לחמישה ילדים שיהיו בריאים וחשוב לי להראות לך את הדברים מנקודת מבט אחרת.

כל חיי הייתי במינוס מאוד גדול, אפשר לומר שחייתי מחודש אל חודש. הייתי מפרנסת יחידה בבית, בעלי חולה ולא יצא לעבוד.

אבל, תתפלא לשמוע לא ויתרתי על חסכון לילדיי, מדי חודש בחודשו הייתי מפרישה סכום כסף -אומנם לא גדול במיוחד כדי שילדיי יגדלו אהיה לי מה לתת להם. אני חושבת שזו אחת ההחלטות החשובות ביותר שעשיתי. לא ויתרתי למרות כל הקשיים. 

אנשים כמוני תמיד יהיו במינוס אבל אם אני יכולה לתת לילדים שלי נקודת פתיחה טובה יותר אעשה הכל בשבילם. 

חשוב על דבריי.

גיבורה.

מצדיעה לך.

רק נחת, בריאות, ברכה ושפע.

ואת בהחלט צודקת! זה חשוב, אם אני אפריש 100 ש"ח לכל ילד כל חודש זה לא ישנה לנו בהרבה אבל מה שבטוח זה ייתן להם לפחות שנת לימודים אחת, וזה שווה.

איפה כדאי לברר?

כייף לקבל תמיכה מבחוץ, ולראות שמסכימים עם הדרך שבחרתי.

אתי לשאלתך,

תראי מומחית גדולה בנושא אני לא, אבל לי יש חשבון במזרחי כבר המון שנים והם מנהלים את כל הפקדונות שלי, יש להם פיקדון שנקרא- חסכון עתיד לילד.

אני מאוד מרוצה, הם גמישים איתי והריביות שם טובות.

שווה לך לבדוק, הרי הסכמת איתי שעתיד הילדים הוא חשוב מאוד.

בכל מקרה אני מאחלת לך הרבה הצלחה בגידול הילדים, נחת ושלווה.

אל תשכחי שילדים זה שמחה!

שיהיה לכולכם סופשבוע נעים ושקט.

ללכת על ספסל (או על פס ישר) עקב בצד אגודל

עם משהוא על הראש כמו כרית קטנה

לעמוד ולקפוץ על רגל אחת

אם אני זוכרת נכון גם לזחול כמו תינוקות

על הבטן ועל 6

עם יד ורגל נגדית עוזר לשיפור.

את ההצעות הבאות כבר לא תראה אם תקשיב לעצה הזאת...

אם אדם מבוגר, אב לילדים, הולך לצבא וכו' כדי "לרצות את החילונים". לא שמעתי סברה תמוהה כזו.

אדם לומד תורה, כי ה' ציוה - והולך לצבא מתוך אותה מוטיבציה, וגם כשלומד ועובד לפרנסתו - זה צריך להיות מתוך הדרכתה של תורה.

ואם מישהו באמת עשה את זה כדי "להוריד את הראש" בפני מישהו, יש לו אכן בעיה..

וה"חילוני" של היום אינו המתיוון של פעם, ואי אתה דן שוגג כמזיד. וישראל מלאים זכויות כרימון.

ולא צריך "החלטה מחודשת" שלא להתחנף למישהו, כדי להבין שהתקשורת לקחה אירועים אלימים מצערים ושוליים לצרכי הסתה.

ובוודאי שאדם נורמלי אמור להיות נגד שימוש באשה כמוצר פרסומי. וגם ההלכה בדבר "קול באשה" אינה חדשה ולא תזוז בגלל איזה קמפיין תקשורתי.

ואם מישהו עד היום לא הבין את זה כי "התחנף לחילונים" זו בעיה אישית שלו לגמרי.

ובוודאי שעוד יותר מוזר שכדי "לברך בקול ובנחת" צריך "לא להתחנף"...

ואהבת ישראל היא לכולם - מה החידוש שיש הרבה משותף עם אחינו החרדים..  וגם עם אחרים. בכלל מאיפה החיתוך הזה של עם ישראל לפרוסות מדוייקות....

אז אנחנו - כתמיד - נצטרך להשתדל להיות מה שהקב"ה רוצה מאיתנו. ולא בשביל לעשות רושם על אף אחד.   כתמיד - לא נתפעל יותר מידי מהתקשורת ומההסתה וגם לא ממי שמתרשם ממנה. וכתמיד - נשתדל למצוא את הטוב והמאחד בכל חלקי עם ישראל. לא מתוך שמץ חנופה, חלילה, אלא כי זו דרכה של תורה, זה רצון ה' מעם ישראל, וככה זה נורמלי.

מראה שאת בדרך : ) (שאלה קשה,לא יזיק גם לנו)

אם זה ממש חשוב אז מוצאים זמן גם על חשבון משהו אחר (למשל למצוא ערב שאת מוכנה להקריב ממנו קצת מזמן השינה ולהשקיע בעצמך בתחביב /פינוק/אמבטיה וכו')

או להרשם לחוג התעמלות וכד' שאז זה מחייב אותך לשלוף את עצמך מהבית ולצאת להתאוורר (או על אותו עיקרון לקבוע עם חברה לצאת..)

מרווח זמן בבית זה נושא כואב (גם אצלי) כשיש לי חשק/כוח/סיעתא דישמיא אני מנסה לקום מוקדם,הזמן הזה של השקט לפני הסערה נותן ליום הרגשה יותר רגועה וממצה גם אם לא הספקתי יותר מידי (כמובן זה רק בתקופה שזה אפשרי,לא אחרי לידה וכד')

תפילה-ערימות של בלגן ודברים שלא הספקתי הסתדרו בקלות יחסית ובסיעתא דשמיא.. עם תפילות.

ב"ה שיש לנו שבתות וחגים שמשנים את האוירה...מסכנים מי שאין להם.

תחשבי מה יהיה לך נחמד וגם לילדים,איזה פרויקט מיוחד,השקעה בבית..למשל בחנוכה אפשר לקשט את הבית בסרטים  וכל מיני יצירות...

בקיצור זה צריך כנראה תכנון ויצירתיות אבל יכול להיות נחמד.

לא התכווונתי להתרעננות ריגיעית אלא למשהו שיכוללהפוך את השיגרה למשהו יותר נעים .... שיש בו זמן לעושות גם דברים מעבר ולא לרדוף אחרי הצל של עצמינו...

אצלי הם במיטות ב6.

זה משאיר קצת זמן פנוי.

ואם את מתכוונת במשך היום עם הילדים-

הרבה דברים קטנים שמכניסים לתוך הסדר יום.

משחקי מילים תוך כדי האוכל,

מוזיקה של ריקודים אחרה"צ

הכנת עוגיות\עוגה שווה בלי סיבה

אנחנו משנים מדי פעם את המיקום של הרהיטים- 

זה נותן אוירה של חידוש.

מקוה שעזרתי...

למשל: יום א' - הולכים לחבר,

יום ב' מזמינים חבר (אצלנו חברים /שכנים מרעננים את האווירה,

יום ג' - אופים ביחד (כדאי להכין את הבצק מראש ועם הילדים להגיע כבר אחרי ההתפחה)

יום ד' - ספריה,

יום ה' - שוק "פורים"  תחנות היתוליות או פעילויות מעניינות,

עוד פעילויות: ילדים תמיד אוהבים סיפורים, להחליף משחקים עם שכנים, יום ניקיון (סמרטוטים, סקוצ'ים והמון מים...)

יצירות מעניינות סביב החגים (אפשר להוריד מהאינטרנט -  קסם היצירה ועוד)

לפחות לשמוח שאלה הצרות..שתמיד יהיה משעמם ונורמלי ב"ה

מערכת שבועית רק שאני צריכה מערכת לכל ילד בנפרד....... כי כל אחד והעיסוקים שלו .....

תודה לכל המשיבות וכמובן - ילדים זו שמחה!!!!!

בעניין פינוי זמן..באמת קשה להספיק להשתלט על הכל..אבל אפשר לחסוך זמן אם עושים את הדברים תוך כדי.כלומר במקום לראות את כל "ההר",הבלגן הגדול בכל הבית,כפרויקט שצריך להשקיע בו במיוחד..לארגן מה שאפשר תוך כדי,כלומר ..בדרך להדליק תמזגן לאסוף כמה דברים שעל הדרך למקומם..בדרך למטבח לקחת לשם את כל מה שצריך להגיע לשם..על הדרך.וככה לנסות להדריך את הילדים (בע"ה) שזה לא סיפור גדול..זה קל,על הדרך לחדר לקחת משהו שמקומו שם ולהשקיע עוד שניה בלהניח במקום במקום על השולחן ממול וכד'

וככה על הדרך ...כשמבשלים צהרים עושים תוך כדי את הטלפונים שצריך..כשמגישים ארוחת ערב אז תוך כדי שהילדים אוכלים,כבר מתקתקים סנדוויצי'ם לבוקר..וכו'.

מקווה שעזרתי, מן הסתם אנחנו כבר די עושים את זה אבל לפעמים עם עוד קצת מחשבה ותשומת לב למתי ואיך הדברים נעשים אולי אפשר להתארגן יותר בקלות ויעילות.ושנזכה גם לקיים

להדריך ככה את הילדים ובעצמנו לישם עם יותר תשומת לב 

רק אזהרה  קטנה 

בבקשה אל תהיו יעילים על חשבון הילדים .

הילד צריך אותך נטו כשאת איתו לא רק בעשיה אלא גם להרגיש את נוכחותך

חשוב לו האיכות יותר מהכמות של הזמן

אחרת הספקת את מה שרצית בכפול מהזמן (לא יעיל)

אבל להיות עם הילד תכלס לא היית 

מה' אני לא חושדת בך לרגע אבל הרגשתי צורך להגיד פה..

הי,

בתור אמא לשלושה קטנטנים אני ממש ממש מבינה אותך - היום עובר במהירות בלי שאת מספיקה לעשות משהו בשביל עצמך. ולא שלא ניסיתי, אפילו נרשמתי לסטודיו סי, אבל רק בהתחלה הצלחתי להקפיד ללכת פעמיים בשבוע ועכשיו לא נעים לי לומר שמאז אוגוסט לא ביקרתי שם ...

מה שעוזר לי זה כמה דברים:

1. להבין שהתקופה הזו שהם כאלה קטנים היא מוגבלת בזמן - אני רואה את אחיינים שלי שעכשיו ברוך ה' הם גדולים ועצמאיים ולהורים שלהם יש הרבה זמן פנוי.

2. כל הזמן צריך להבין שמה שיש לנו זה בכלל לא מובן מאליו, אני מכירה בחורות רווקות שמתפללות להגיע לסדר יום כזה, ואני מצידי משתדלת לעזור אם בתפילה או בהצעה.

3. אצלי הילדים הולכים לישון בסביבות 20:00-21:00 ואת הזמן שנשאר אני מנצלת לארוחת ערב נעימה עם בעלי - מומלץ ביותר! (הבעיה הקטנה - כל הבלאגן של השבוע נשאר ליום שישי והררי כביסה שצריך לקפל מצטברים בחדר, אבל חייבים סדר עדיפויות ...)

בהצלחה

אבל לא נראה לי . להתחיל הכל אחרי הארחה של 21:00 עם הבעל, ולהשאיר הכל ליום ו' זה קצת לחוץ... ( זה בלתי אפשרי למעשה)

אה, והתקופה הזו- היא מוגבלת בזמן של כ 20 שנה ( אנחנו יולדות גם אחרי גיל 35-6 אם הכל בריא ועד שהם גדלים עוד לוקח זמן ) והכי חשוב לזכור- גם הגדולים זקוקים לנו!!!

גם עבודות בית שעושים עם הילדים יכולים להוות עבורם זמן איכות. לבשל איתם ( הם נהנים מזה) עם הגדולות- אני שוטפת כיור אחד והן את השני ומשוחחות על הא ועל דא תוך כדי, ושעה יעודית לכל ילד, אחרי שכולם הלכו לישון, אמנם לצורך לימודים וכאלה, אבל תמיד גולש גם הלאה.

לקבוע פגישה עם הבעל להתלבש כמו לפגישה להתאפר ["אמא למה את מתחפשת?"] להזמין בייביסיטר ,לפנות לה קצת מקום מערימת הכביסה על הספה ולצאת ... לא להאמין כמה שינוי האוירה יכולה להוציא דברים שבשגרה סתם נמסים להם....וזה באמת זמן שהוא בשבילכם!!!

חוץ מזה הבעל \ האשה יכולים לשמרטף ואפשר לעשות סיבוב עם חבר\ חברה טובה.

אפשר לשתף את הילדים בעבודות חוויתיות , שמבחינתך זה "על הדרך" [כשאני אופה חלות כל ילד מקבל כדור בצק ומכין לעמצו פיצה לארוחת ערב . הילדים נהנים, לי יש חלות ולהם ארוחת ערב שלא אני הכנתי...]

ואפשר לקחת פסק זמן מהכל ! לצאת מהעבודה מוקדם, להוציא את הילדים מוקדם ולעשות פיקניק או כל דבר אחר סתם באמצע החיים . [גם העבודה וגם הלימודים יכולים לחכות חצי יום...]

כל מה שצריך זה להחליט שצריך את זה!....ולכל דבר יש את התדירות שלו.. [אחנו לא מוציאים את הילדים פעם בשבוע מהלימודים...גם לא פעם בחודש]

להחליף למצעים יפים בצבעים אחרים ממה שרגילים בכל הבית.

להתמקד בפינה אחת בבית ולעצב אותה יפה כמו שאת אוהבת ואז כשיש הרגשה מעצבנת הולכים לשם ויש קצת "נחת רוח"

לא ידוע לך מצבים שבא לך לצאת לרגע לרווקות ולחזור???

היום יש לי כבר גדולים ואני כבר לא מרגישה את החנק הזה שאת מתארת, אבל היה לי ממש ממש קשה. קראתי את התגובות ואני מסכימה לגמרי שזה "רק"  14 שנים קשות- (כי גם כשיש לי עכשיו קטנטנים-יש לי תמיד אופציה לצאת כי יש בייבי סיטרים צמודים...) ואני מסכימה שבורכנו ב"חנק" הזה, אבל לדעתי יש לו מחיר כבד ואי אפשר פשוט למשוך עוד ועוד. לי תמיד עזר לצאת עם עצמי. לסרט, לים, להורים,לחברה. השארתי את בעלי בייבי סיטר ויצאתי. הגברים שלנו מתאווררים במשך היום בדרכ, ואצלנו זה אחרת. ממליצה מאד גם לצאת לפחות פעם בשנה ללילה עם הבעל וגם, במחילה, לתת לעצמנו קצת לנוח בין לידה ללידה הקודמת -. זה מאד מאוורר

בהצלחה רבה, וזה באמת עובר!!

ציפי

הי,

השגרה היא מחלהממארת של האנושות. ללא קשר לאופי ונפח פעילותם!

להלן דוגמא אחת להצעה שתוכיח לך כמה אפשרי לצאת מן השגרה ומהי הדרך לכך, מתוכה תביני אולי את הסיבה שבגינה את נמצאת בשגרה מעצבנת.:

1. בתוך שעה (60 דקות!!!) מסיום קריאת הודעה זו עלייך לבחור ערב שבו את ובעלך יוצאים לבילוי מיוחד בתוך 14 יום!

2. בתוך 12 שעות את מודיעה !!! (לא מתייעצת) לפחות ל 6 חברים/ קולגות/ משפחה על קיומו של הערב המיוחד.

3. בתוך 24 שעות את עושה הכל!!! כדי למצוא סידור נוח לילדים. 

4. ביום שאחרי ההחזרה מן הערב המיוחד עלייך לבחור (עד סוף היום!!!) ערב שבו את וחברה/ות נפגשות במקום מיוחד/ לפעילות מיוחדת.

5...וחוזר חלילה.

מנסיוני האישי והמקצועי, המחויבות והשיתוף מניעים לפעולה . הכנסת הפעילויות ה'לא שגרתיות' לשגרה מייצרות מנגנון מנצח...

בהצלחה רבה,

אורן

שפתחו את התגובה שלפניי.

שיגרה היא לא מחלה ממארת,

היא הברכה הכי גדולה של החיים.

תשאלו את מי שהשגרה שלו נקטעה באחת ע"י אירוע לא צפוי ולא טוב.

לא עלינו ולא על אף אחד,

כמו שמברכים בפורום השכן נשים בהיריון: שיהיה משעמם.

כך עדיף שגרה שקטה ומשעממת על פני ניסיונות.

שזה יהיה הניסיון שלנו. השגרה.

מצטרפת להצעה לצאת עם בן הזוג, חברה וכן הלאה.

לקחת אחריות ויוזמה ולגוון.

אני יותר נתקלת בשאלה איך מרגילים לישון על הבטן אחרי שהתינוק התרגל לגב.

למה את רוצה שיישן על הגב? מבחינה בטיחותית/אחר?

על הבטן הם מרגישים יותר ביטחון, הידיים שלהם לא עפות באוויר ללא שליטה ומפחידות אותם.

אולי נסי לעטוף אותו בשמיכה דקה בצורה שתחבוק אותו ותשרה עליו ביטחון, ושימי עליו שמיכה קצת כבדה לתחושת היציבות.

(מניסיון שלי - אני מרגילה בד"כ על הגב - הם מתעוררים המון כשהם על הגב כי עם כל תזוזה שלהם כל הגוף זז וזה מעיר אותם.)

בבקבוק,

האם עצם הבקבוק?

האם העיקרון שהיא תלויה במשהו?

ארוחת הערב שלא מנוצלת?

לי אישית נראה גיל שנה וחצי זה עדיין צעיר.

ודווקא כשיש סדרים קבועים זה מקל עליהם להירדם מהר יותר.

באיזו שעה היא אוכלת ארוחת ערב?

אולי זה צפוף מידי וקרוב לארוחת הצהריים והיא לא מספיק רעבה?

מה עוד שמקלחת בד"כ מגבירה רעב, אז אולי כדאי להחליף את הסדר? קודם מקלחת ואחכ א.ערב?

אם לא מפריע לך הבקבוק עצמו, אולי תנסי לדלל את המטרנה עד למצב של מים (זה ייקח כמה ימים),

(ושוב, סליחה על ההתערבות, לילדים קטנים משמעותי מאוד הסדר הקבוע, זה מקנה להם ביטחון.

אם את רוצה להיפטר לגמרי מן הבקבוק, כדאי להחליף עם משהו אחר - אמרת שיש מוצץ,

ואז נראה לי שיותר קל אם מפסיקים בקבוק גם ביום - ככה זה גם עם הנקה, יותר קל לגמול לגמרי מאשר רק בלילה, אצלי לפחות).

בהצלחה!

ביום היא כבר מזמן לא נוגעת בבקבוק וחיה על מוצקים בלבד (בנסיעות שותה מים מבקבוק, ובשאר הזמן מכוס)

במה אני יכולה להחליף את הבקבוק?

רק שהוא שותה תה לפני השינה (בן שנה ו-5), וב"ה לא נכנסה מטרנה הביתה... (הוא ינק עד גיל שנה ונגמל בצ'יק בלי שום בעיות)...

הבעיה עכשיו זה שהוא מתעורר לפעמים צמא מאד בלילה...

ילדה בת שנה עם כוס/בקבוק עם קש סגור הרמטי.

משהו שדומה לבקבוק אבל השימוש כמו כוס עם קש. נסי לשאול בחנויות לתינוקות על אופציות דומות ולנסות לדרג את הפרידה מהבקבוק.

ל"כמו בן ראמיים" - בלילות החורף בהם מחממים מאוד את החדרים חם ויבש. מובן הצורך בשתייה.

הייתי מציעה לשים שעון שבת ולא להפעיל חימום רצוף, וגם לשים חיתולי בד ספוגים במים (סחוטים) בחדר כדי למנוע יובש.

שהיא שותה, משהו מתוק, צמוד לשינה.

כלומר- זה קורה אחרי צחצוח שיניים, וכל הלילה היא ישנה עם זהעל השיניים....

כאילו- מה הקטע בכלל לצחצח שיניים אם אחר כך שותים מטרנה?

והיא פשוט לא נרדמת בלי....

בקבוק של תינוקות, אבל פשוט מים

או לתת לה לשתות במיטה, ואחרי זה היא קמה לצחצח שיניים?

ודווקא נראה שעדין יש טעם בצחצוח

א. הרגל טוב לחיים

ב. עצם השפשוף של השיניים פעמיים ביום חשוב מאוד

ג. מטרנה לא משאירה שאריות תקועות בשיניים, אוכל אחר שהיא אוכלת אולי כן.

תשימי קצת פחות מטרנה על אותה כמות מים,

ואח"כ  פחות ופחות.. עד שהיא תשתה מים.

יש סיכוי?

להצעת הדילול.

נשמע שהיא פחות זקוקה למטרנה כדי לשבוע אלא מתוך הרגל.

נסי להפחית את כמות המטרנה (לא באופן משמעותי מידי כדי שיתקבל ברכות ובברכה)

התמידי בכך יומיים -שלושה והפחיתי עוד...

בהצלחה!

אחות הסבירה לי על זה פעם שזה פוגע ברמת המלחיות בגוף

או משהו כזה...

אני עברתי לחלב עם מים.

קל להתרגל כי זה באותו צבע.

אפשר בהתחלה אפילו להוסיף מעט סוכר שהם יאהבו.

ובהדרגה להוריד את הסוכר ולדלל יותר את החלב.

תוך חודש עברנו למים בלבד.

כשמדובר בתינוק קטן שהתמ"ל הוא מזונו העיקרי או אפילו היחיד - באמת ח"ו השינוי במינון עלול לגרום לנזקים חמורים, וכבר היו דברים מעולם. אבל כשמדובר בפעוט שבעצם כבר בכלל לא זקוק לתמ"ל מבחינה תזונתית, ואת המלחים והמינרלים שהוא זקוק להם הוא מקבל מהמזון האמיתי שהוא צורך, למיטב ידיעתי אין בעיה לדלל.

אולי כדאי לפרט באיזה סוג של איבחון מדובר?

ריפוי בעיסוק/דיבור/אחר

האם ייתכן שהתכוונו שהטיפול/איבחון חינם עד גיל 5?

בקופ"ח שלנו למשל עד גיל 3 חינם- החזר מלא, ואחרי גיל 3 (הבן שלנו בן 6 וקיבל גם עכשיו טיפולים) - מקבלים החזר של 75%.

כדאי לברר במה מדובר כי נראה לי מוזר שאין בכלל.

(במכון להתפתחות הילד אצלנו (שיש לו הסדר עם קופ"ח מאוחדת וכללית) מטופלים גם ילדים בגיל בי"ס. 

יש קושי בוויסות רגשי 

וכתיבת ספרות הפוך והתנתקויות

יותר לכיוון של ריפוי בעיסוק כנראה

מה השירות שקופ"ח נותנת.

אולי אכן מדובר בסיבסוד לא מלא.

כמו כן, אולי בבי"ס יש מורה בתחום הזה?

תתייעצי עם יועצ/ת ביה"ס,

בד"כ יש להם מידע

בקופות אחרות התפתחות הילד זה עד גיל 9, (כמעט) בחינם- צריך לשלם על התחייבות 25 ש"ח (כשטיפול באופן פרטי עולה 150-200 ש"ח).

אולי צריך הפניה של רופא, בנוסף להפניה מהבי"ס.

כשאנחנו התחלנו את התהליך של ריפוי בעיסוק עם הבן (הוא היה אז בן 3, נכון שזה שונה בגלל הגיל, הפרוצדורה צריכה להיות דומה) הלכנו לרופא ילדים, גם רופא משפחה זה טוב, הוא נתן לנו הפניה לאבחון, בהתפתחות הילד אישרו ושילמנו על האיבחון ואח"כ על הטיפולים, מחיר של התחייבות.

תנסי לברר שוב, מה הייתה הכוונה ואיפה את יכולה לעשות איבחון.

עדיף שתדברי ישירות עם התפתחות הילד של הקופה, או המוקד של הקופה שמאשר התפתחות הילד, מה הנהלים שלהם ואיך הילד זכאי לאיבחון.

אגב זה נשמע לי ממש מוזר, כי הרבה מהילדים שיש להם קשיים, הקושי מתגלה רק בגן חובה/ בבי"ס בכיתות הנמוכות, וזה מעל גיל 5, ולפי זה הרבה ילדים לא מקבלים מה שמגיע להם, אלא אם כן, אלו הנהלים של מכבי ואז אין יותר מידי מה לעשות (חוץ מאולי לעבור קופה, רק כדי שהילד יקבל מה שמגיע לו בלי שאתם תתרוששו).

אני השארתי בגיל 8

וגם במצב של הילדים. כשהילדים ישנים אין לי בעיה להשאיר אותם לבד כי אני יודע שגם אם הם ייתעוררו הם פשוט יחזרו לישון.

9 נשמע הגיוני, לילד אחראי (אם את משאירה 2-3 ילדים, צריך לודא שלא יריבו בדיוק כשאת יוצאת). אם את משאירה לבד, תתחילי בזמן קצר (רבע שעה, למרות שבפרק זמן זה תספיקי לצאת מהבית עד הפינה ולחזור). תחזרי ותבדקי אם הילד היה רגוע.

לפני שאת יוצאת, תקפידי לוודא שיש לו אפשרות להתקשר אליך בשעת הצורך (תני לו לנסות להתקשר אליך כשאת בבית ולודא שהוא יודע מה המספר ואיך מתקשרים ושחובה לודא שהאפרכסת במקומה לאפשרות של שיחה נוספת), ושהוא יודע שאם יש חלילה מקרה חירום, הוא יודע שצריך לבקש עזרה משכנים. את יכולה אחרי רבע שעה להתקשר ולשאול מה המצב.

יש ילד שיכול לשקוע בעצמו,במשחק וכו' ולשכוח מהאחריות לקטנים..או חלילה שאמא יודעת שהוא מועד למעשים בלי שיקול דעת מספיק וכו' ואז צריך לוודא שזה לא קורה או לא להשאיר עליו את האחריות הזאת עדיין..ויש ילדים שכבר מגיל צעיר הם מספיק אחראיים ונבונים ויודעים שאפשר לסמוך עליהם...בקיצור תלוי בילדים.

וגם תלוי בקטנים שמשאירים להשגחה אם הם לא יבכו כל הזמן בלי ההורה או אם הם קשים להשגחה וכו'..(ותמיד עדיף שזה בזמן שהם ישנים).

אני משתדלת שיתקשרו אלי בכל דבר שהם צריכים ושידעו שתמיד אפשר לפנות לשכנים לעזרה וגם אני מתקשרת כל כמה זמן לשמוע מה איתם.

ועדיין, האמת ,אני לא רגועה בזה ועושים את זה רק כשאין ברירה ולזמן לא ארוך.יש לי לא מעט שכנים שהרבה יותר משאירים 'חופשי' ילדים .אבל אני עם החבריה שלי..עוד לא רגועה בזה ומעדיפה כמה שאפשר להביא שמרטפית או לפזר אותם אצל חברים וכד'.

יש כאלה שלוקח להם זמן לקלוט. כמה פעמים אפילו כמה ימים הם עושים ומפספסים, ואז הם לומדים את הקשר בין מה שהם מרגישים קודם לבין שזה קורה פתאום, וברגע שהאסימון נופל זה מתחיל לרוץ. לדעתי תנסי עוד קצת. לפעמים הם לא מכירים את התחושות המקדימות, ולא יכולים ללמוד שום דבר עד שלא יתנסו וירגישו איך זה עובד.

היא לא ממש גדולה. 

וזה גיל מצויין לגמול!

צריך להזכיר כל כמה דקות

ולשאול אם היא צריכה לשרותים

כדי למנוע פספוסים.

חשוב לא לכעוס כשיש פספוסים.

כמה שזה קשה- לחייך ולהגיד:

לא נורא. בפעם הבאה תצליחי.

וכמובן כשהיא מצליחה-

להתלהב ולצ'פר.

יכול להיות שהיא עדין לא מוכנה.

אבל בגיל הזה הרוב כן מוכנים,

וההתחלה הזאת לא מראה על קושי מיוחד.

תאמיני בה- והיא תצליח!

אצלי ביום השלישי לגמילה הוא עשה פעם ראשונה בשרותים!

והיו שבוע של פספוסים רוב הפעמים.

ויש ילדים שלוקח להם הרבה יותר זמן.

אז הילדה שלך זריזה! 

זאת תקופה קשה ומתישה,

אז תכיני הרבה כוחות.

בהצלחה!

גם אחרי שהילדה שלי גמולה המון זמן ולא מפספסת כמעט לגמרי היא מסוגלת להתאפק ולא ללכת מיוזמתה לשירותים...

תמיד כשאני רואה אותה "רוקדת" אני שולחת אותה לשירותים...

אז אם היא מסכימה לעשות בסיר (או בשירותים)פשוט תציעי לה כל הזמן עד שזה יכנס לנוהל והרגל אצלה...

כעת את יכולה לתת לה את ההרגשה של ההצלחה, אבל בחורף הרבה יותר קשה לצפות שילדה תתאפק בקור. ואם תהיי בחוץ, בקור והיא תצטרך? 

ואם את בכל זאת רוצה לתת לה קצת טעם של הצלחה במטלה, תוכלי לשים אותה על סיר בחדר האמבטיה ולפתוח את הברז. אומרים שרעש טיפטוף המים בחדר יכול לזרז עניינים. נסי לשים אותה על הסיר אחרי שהיא תשתה מעט, כדי שתדעי שיש לה מה להוציא...

בשלב הראשון אל תצפי שהיא גם תיידע אותך לפני.. אפילו אם היא תציין את הנושא אחרי שהיא הצליחה/פיספסה, גם זאת הצלחה מסויימת.

טוב טוב אחרי אמבטיה ורק אז לשים גרביים,

לישון בלי גרביים, לשטוף כמה פעמים ביום עם סבון ולנגב היטב,

אולי תנסי בית מרקחת טבעי?

להספיג גרביים בחומץ , לסחוט מעט וללבוש, לעטוף את הרגליים עם הגרביים בניילון ניצמד, ולהשאיר ללילה.

לא צורב, לא משאיר סימנים, רק מוריד את הפטריה ביעילות מדהימה.

אח"כ גם כדאי לפזר בנדיבות סודה לשתיה בנעליים- ששם אוהבת הפטריה לקנן.

בדוק, גם עם הפרטריות העקשניות והחזקות ביותר, אפקטיבי יותר מכל משחה.

בהצלחה

באמת בידיוק סימתי עם דלקת נוראית בזכות חומץ.שמחה לשמוע שזה טוב גם לזה.

תודה רבה

שעון קיר/יד - תודה על שאת זמינה עבורי בכל עת,

סידור - שיתקבלו תפילותייך ברצון...ותתפללי גם עבורי,

צרור מפתחות/מחזיק מפתחות - שיודעת לפתוח לב כל אדם, מחזקת אותי וכו',

קולפן (ושיהיה טוב) - יודעת להוריד הקליפות ולגלות הטוב במשפחתך/חברותייך/יקירייך,

מסחטה - לאמא הסחוטה, שעובדת בלי סוף,...

גרביים מחממות במיוחד - פינוק מיוחד לאישה חמה ומיוחדת,

ועוד ועוד.

אפשר לאמץ רעיונות מכלי המטבח או פינוק נשי אחר...

מזל טוב.

הרעיונות נפלאים , אשמח להשתמש בהם

נשמע בדיוק כמו פטריה!

עד לרופא, את יכולה לנסות לעשות לו טיפול טבעי (היה אצלנו מאוד יעיל).

אחרי כל ארוחה לצחצח לו את פנים הלחיים, הלשון והשפתיים בעזרת אצבע שעטפת בחיתול טטרה (או גזה) טבול במיץ לימון. זה אולי לא יהיה לו נעים, אבל תוך כמה שניות סיימת

אצלנו זה עזר תוך שלושה ימים.

אם הוא נחשף להרבה קמח לבן (לחם, ספגטי) וסוכר (עוגות, בסקוויטים, תה/מיץ) - הייתי מנסה להפחית.

לבריאות!

הוא ממש לא אוכל דברים כאלה.

רק לחם מקמח מלא וגם את זה הוא רק מוצץ...

גם דייסת דגנים זה לא טוב?

ממה זה עוד יכול להיות?

תודה על התשובה המהירה!

כך אמר לנו הרופא.

אנחנו טיפלנו בדקטרין אורל ג'ל, ונעלם אחרי 2-3 מריחות.

(לא הקפדנו לסיים את הטיפול, וב"ה הפטריה לא חזרה)

ולהרתיח בשגרה? 

גם אם אין פטריה?

לבינתיים כדי שיתרגל להיות בה בלי להרגיש בלעדייך....

מזדהה מאוד עם ההרגשה 

הייתי מאוד רוצה לעשות זאת, אך החדר  שלנו פיצי ואין מקום.

תודה גם למי שפנתה באישי.

היה לנו לילה עירני ביותר לאחר שהרגשתי שאני פשוט לא מסוגלת יותר שהוא יישן לידי (כל גופי כואב).

היינו ערים בלילה כמעט שעתיים רצוף עד שהמתוק המסכן נרדם מליון פעמים בידיים שלי והתעורר מיד כשהנחתי אותו במיטה עד שכבר לא יכל להתנגד.

כך שמכיוון שלא יכולתי לשמוע אותו בוכה וגם לא יכולתי לתת למצב להמשיך נראה שזו דרך האמצע על אף שהיא תדרוש ממני כמה לילות עירניים וכוח התמדה. 

נקווה שהלילה הבא יהיה קל יותר.

תתפללו עלינו

למען האמת לנו אין כוח ואנחנו בד"כ נכנעים ונותנים להם לישון איתנו...למרות שזה אומר לישון בצורת סימן שאלה : )

היה לי פחות קשה, כי הם באמת ישנו איתנו טוב

אבל הפעם זה שונה, לפעמים זה אפילו גורם לו להתעורר עם תזוזה הכי קטנה או משיכת שמיכה וכו'

והוא מתעורר המון,

אז בכל מקרה הלילה שלי מאוד פעיל...

בא לי לבכות כשאני נזכרת בתקופה הזאת...

מניסיון רע של לילות לבנים ארוכים

הייתי יושבת ליד המיטה שלו ומלטפת אותו או שרה לו עד שהיה נרדם.

אבל גם זה לא עזר.

כי הוא היה מתעורר ובוכה בהסטריה שאני לא שם

ואז הייתי שוב באה ללטף אותו וחוזר חלילה

זה הגיע למצב שהשינה היחידה שלי היתה הניקור ליד המיטה שלו

ולא יכולתי לתפקד בכלל כל היום.

אז החלטתי לשים לזה סוף כי זה לא טוב לאף אחד

ופשוט נתתי לו לבכות

והייתי בוכה בחדר השני עם סרטים שאולי כואב לו משהו

או שהוא רעב\ עשה בטיטול ואני לא באה!

רק כל 10 דקות בערך הייתי נכנסת משכיבה ומכסה אותו

ואמרת אתה צריך לישון עכשיו. לילה טוב.

ויוצאת!

זה היה סיוט! הוא היה בוכה שעות!

פעם אחת שמעתי שקט אז נכנסתי לראות שהוא נרדם

וראיתי אותו ישן בעמידה! (נשען על המעקה של הלול)

זה היה כל כך מעורר רחמים!

אבל רק ככה הוא התחיל לישון נורמאלי. 

וגם אני.

אז אני מציעה שתיהי חזקה בשביל הילד שלך.

הוא צריך את השינה הזאת.

וגם צריך אמא חייכנית ועירנית במשך היום 

ויותר קל לעבור את התקופה הזאת אם זוכרים שזה עובר בסוף...

ממש ממש בהצלחה!

אצלנו היה ממש לא קל ובהחלטה משותפת בעלי תפס פיקוד עד שהילד נרגע,

זה לא היה קל אבל עבד בסוף,

הוא היה בוכה מלא ובעלי היה איתו והיה קם אליו כמה פעמים בלילה עד שלאט לאט הכל כבר.

לא יכולתי לתת לו לבכות בלי שאף אחד יגש אליו.

בהצלחה יקרה ואת אמא מדהימה!!

ב"ה  התינוק בריא ואין סיבה חיצונית לבכי.   הוא פשוט לא רגוע בלילה.

אני אספר לך מה אני עושה כדי להכין אותם ללילה שקט ורגוע

א. נטילת ידיים לפני השינה

ב. קריאת שמע על המיטה - ואם מרגישים שפרשת ואהבת לא מספיקה אז אפשר לפחות לתקופות הקשות להגיד את כל קריאת שמע - עד "אמת" נסו ותראו

ק"ש כולם אומרים אבל נטילה אנחנו לא עשינו עד שחברים שמעו שתוסס אצלנו בלילות ואמרו לנו ששמעו מרב שכדאי  גם ליטול לפני השינה כמו בבוקר 

 הגדולים גם ככה עושים שירותים אז נוטלים. ולתינוק זה עניין של דקה השקעה

אצלנו זה הצליח מקוה שגם אצלך

זה לא סגולה נגד שינה עם אימא אבל ככה הוא אמור לישון ברוגע ולהתעורר פחות באמצע השינה

תודה לכולם על העצות וההזדהות.

לתת לו לבכות אני פשוט לא מסוגלת,

הוא רוצה רק אותי,

אז הגעתי עם עצמי ואיתו ל"פשרה".

אין לי בעיה שיירדם עליי, אך הוא יישן במיטה שלו.

הוא כבר השלים עם זה, וגם אם הוא לא נרדם לגמרי - הוא מוכן שאניח אותו במיטה.

הלילה הוא התעורר רק פעמיים!!

ממש נס בשבילי.

מקווה שזה ימשיך להשתפר בנועם.

תודה על העצה לגבי הנטילה, זה אף פעם לא מזיק להוסיף טהרה.

אאמץ זאת בלי נדר.

חנוכה שמח!

תשבץ עם הגדרות משפחתיות או משחק אחר

משהו שיהיה מיוחד ורק בני המשפחה ידעו את נתשובות להגדרות

אפשר להעלות זכרונות מארועים משותפים וכל מני קוריוזים אישיים

לדוגמה:

בטיול לגליל כשיעל הייתה בת 5 נוצר מטבע הלשון שמשמש את כל המשפחה...

או סינרג'י

להגביה מעט את הראש בשינה

אינהלציה עם מי מלח

כוסות רוח - קצת מסובך אבל ממש עוזר!

תה עם לימון

קומפרסים מחממים...

והרבה תפילות

גם הבן שלנו סובל הרבה מגיל קטן כמו שתארת...נורא..אבל עם הגיל זה הולך ומשתפר,הגוף מתחזק וגם כלי הנשימה מתרחבים.תחזיקו מעמד .

תרופות ספתא שעוזרות לנו:

•  מקלחות ואמבטיות חמות חמות עוזרות לפתוח את דרכי הנשימה ולשחרר ליחות.
• אבל להיזהר שלא יתקרר אחרי המקלחת...
• לעסות את החזה והגב עם שמן זית מעורבב עם ערק.
• להניח בצל חצוי ליד המיטה שלו בלילה,מסריח אבל זה סופג את כל החידקים.

להקפיד בחורף שילבש מעל הגופיה אפודה חמה (עדיף מצמר)

• לתת לו כל יום חיזוקים:דובוני ויטמינים ,פרוביוטיקה,אומגה 3.אני מרגישה שזה עוזר לו מאוד גם להתחזק וגם לא להתדרדר למצב של אישפוז בזמן מחלה.
• עזר לנו מאוד שהורדנו לו מהתפריט כל מיני דברים אלרגנים כמו חלב,בוטנים וכו' אנחנו לא עומדים בזה תמיד אבל משתדלים..
• מה שגורם להתקף זה אויר קר או יבש.אז חשוב שיהיה מאייד בבית (אגב הבן שלנו דווקא נירגע מטיול בחוץ בזמן קוצר נשימה,זה דווקא עזר)
• ניסינו הומאופתיה,חדר מלח,ביקום,תמציות טבעיות..לא בטוחים בכלל שמשהו מזה באמת עזר.
  
• רפלקסולוגיה עזר(בדוק,כשעשינו המים באוזניים נעלמו,וכשלא..לא),אני ביקשתי ממשהי שתסביר לי מה עושים ואני עושה לו לבד.

דפיקות עדינות על הגב עוזרות לשחרר ליחה מהריאות (תראה שזה מביא לשיעול)

בטח יפנו אותכם לעשות בירור אצל מומחה ריאות,אנחנו קיבלנו תרופה קבועה (סינגולר) שאמורה למנוע...

לא קל ,מקווה שיעבור לכם מהר,תשמרו עליו ועליכם..תחזיקו מעמד

רפואה שלמה

עוזר אצלנו לנשימה בלילה, מרטיבים חיתול רטוב ומטפטפים 2-4 טיפות ותולים במקום אסטרטגי בחדר הילדים.

יש כאלו שגם מוסיפים לאמבטיה, צריך להיזהר לא לשים יותר מידי כי זה בעוצמה חזקה.

או לשים במאייד של אדים חמים (לא בקרים) נדמה לי קוראים לדבר הזה מבער-זה שמדליקים נר למטה ומעל שמים את השמן עם מים שיתאדו.

יש גם את המשחות הסיניות עם הריח החריף...

ספתא תימניה אמרה לי לקצוץ בצל לשים את זה בחיטול בד ולכרוך מסביבו על החזה..אבל תאמת שלא העזתי : )

לא מזנמן משהי המליצה לי על כדורים -אנטיאלרגי,אבל צריך מרשם רופא לזה ואני לא בטוחה שזה רלוונטי לגיל שלהם.

גם הבן שלי חולה עכשיו...בטח זה גם קשור למזג האויר.

העיקר באמת זה להתפלל לרופא כל בשר.ללכת לבקש ברכות מצדיקים וכו' צריך הרבה סיעתא דשמיא כדי שמשהו יעזור וירפא וכדי להפטר ממחלות ריאה שיכולות חלילה לההפך לכרוניות..

רפואה שלמה לכל ילדי ישראל.

עד גיל 6 כדאי מאוד להשתמש רק בשמן אקליפטוס לימוני, הרגיל חזק מידי.