לרוב לא שואלים את ההורים שלהם אם הם רוצים לשלוח אותם לשם... להורים לא ממש היתה הזדמנות לחשוב פעמיים...

ויישר כח על העזרה! חשוב מאד מאד.

בהצלחה.

לק"י

כדאי לכתוב זאת גם בפורום הורות ומשפחה של כיפה.

כל העוסקים בצרכי ציבור באמונה הקב"ה משלם שכרם....

אבל לקטנים נראה לי עדיף ברבצק שזה יותר רך ופחות רעיל.

גיל שנה

בגיל שנה ניתן להתחיל לחשוף את התינוק לחומרי יצירה. שימו לב שהחומרים חייבים להיות בלתי רעילים ומתאימים לגיל. וכמובן נדרשת השגחת מבוגר צמודה.

גירי שמן - צבעי פנדה, צבעים רכים ונמרחים שלא דורשים כוח רב או דיוק בעבודה, ומביאים לתוצאות גם כשהמיומנויות המוטוריות עדיין לא מאד מפותחות.
צבעים קלים לאחיזה - עשויים להיות נוחים יותר לתינוקות שמתקשים להחזיק צבעים בצורת עפרון.
דבקיות - מדבקות צבעוניות בשלל גדלים וצורות. ניתן להדביק על דפים, על בלונים, על הילד עצמו...
צבעי אצבעות - מוכרים גם בשם צבעי ידיים או צבעי אמבטיה. כמו שהשם מרמז - עובדים איתם עם הידיים ולא עם מכחולים. קחו בחשבון שזה מאד מלכלך, ורוב הפעוטות לא מסתפקים בידיים, לכן מומלץ לעבוד עם הצבעים האלו באמבטיה או בחצר.
בצק משחק - בצק צבעוני, ריחני ולא רעיל. ניתן לקנות בחנויות או להכין לבד בבית. בגיל הזה עיקר העבודה היא תחושתית - לישה, מעיכה, רידוד בידיים.


 

גיל שנתיים

בגיל שנתיים, עם השיפור במוטוריקה העדינה והתפתחות ההבנה, אפשר להתקדם ולחשוף את הפעוט לחומרים חדשים, צבעים חדשים ופעילויות חדשות.

גירי שעווה (crayons) - דורשים טיפונת יותר ומיומנות מאשר גירי שמן, יש בעוביים שונים, כדאי לחפש את הצבעים הרחיצים.
טושים עבים - העבודה עם טושים שונה מהעבודה עם צבעים, אבל לא פחות מהנה. מומלץ לחפש טושים רחיצים (וכמובן שבלתי רעילים). כדאי גם לחפש טושים עם פקקים מותאמים לילדים (עם פתח אורור נגד חנק).
גירים - בגירים אפשר לצייר בחוץ על המדרכה, או בבית על לוח מתאים.
דבק - מגיע בכל מיני צורות: נוזלי, סטיק, רולר. העבודה עם סטיק או רולר דורשת יותר מיומנות ולא מתאימה לכל ההדבקות. העבודה עם דבק נוזלי קלה יותר אבל הרבה יותר מלכלכת. אפשר גם לקנות מברשות פלססיק מיוחדות לדבק.
צורות סול גזורות - פרחים, בעלי חיים, לבבות, פרצופים, עונות שנה, חגים - לכל אלו תמצאו צורות סול גזורות. סול הוא חומר ספוגי רך שנעים לעבוד איתו וקל להדביק.
גואש ספוגים - בקבוקוני צבע שבראשם ספוגית. מאד קל לעבוד איתם במשיכה או בטפיחה על הדף.
דפי צביעה פשוטים - לגיל שנתיים יתאימו דוגמאות פשוטות בקוים ברורים, בלי הרבה פרטים. אפשר לקנות בחוברות עבודה או להוריד מההרשת. רק אל תצפו לצביעה מדוייקת ותחומה.
דפים מסוגים שונים - ניירות צבעוניים, בריסטולים, בריסטול גלי, קרפ, צלופן, פתקיות, כל מה שעולה בדעתכם.
מערוך וצורות חיתוך לבצק משחק - עולים כיתה בעבודה בבצק משחק. אפשר גם לנצל את המערוך והחותכנים ליצירת עוגיות אמיתיות (אכילות) עם הילדים.

מעולה. ריעננת לי קצת את המוח.

הבת שלי בת שנה ו -3 וכבר מטפסת על הקירות

תודה!!

מחפשים לסופשבוע של ז' או י"ד תמוז

(עוד שבועיים בערך..)

אם את מכירה מישהו בצפון, תבקשי לשים מודעות ליד המכולת. אם לא- אולי כדאי לשים מודעה בתשלום בעיתון בשבע/מקור ראשון (אין לי מושג כמה עולה מודעה חד-פעמית).

יש פורומים לערים וישובים בצפון. חפשי פורום נהריה, פורום בית שאן ותפרסמי שם מודעה. ראק אל תשכחי לציין משפחה דתית בלבד.

ישנו לך על המיטות....

כמה שאני מנסה לעבוד על עצמי אנ לא מצליחה...

אפילו לתת את הבית לשבת אני לא יכולה

לא כל סוג נופש מתאים לכל משפחה

יש משפחות שכיף להם באוהל, ויש כאלה שיסבלו באוהל.

יש משפחות שהכי יהנו בג'קוזי, ויש משפחות שירדמו משעמום בג'קוזי.

ויש משפחות שכיף להם להחליף בתים לא חייבים לעשות הכל בחיים - רק מה שמתאים וכיף

באתר הזה יש לוח פעיל להחלפות בתים.

כדאי לציין אם מבוקש כשר (הרבה משפחות שם, אם לא דתיות, אז צמחוניות וטבעוניות, ככה שרוב הסיכויים שיסתדר לכם...).

תהנו!

אני חושבת שגם הלכתית, להולכים לפי הרב אליהו, יש בעיה לתת את החדר הורים לאחרים,

חוצ"מ אני לא מסוגלת לבקש מאחרים את הדירה כי אני בעצמי לא נותנת,פשוט אני לא כזאת בעלבוסטע שיכולה תמיד להשאיר בית מספיק מבריק לאורחים,(חוץ מאחרי פסח-מוזמנות) תמיד תהיה איזה פינה סוררת או חדר הפוך,ולא נעים לתת בית ככה.

גם,הרבה פעמים אנשים עוזבים לשבת בשביל לנוח בעצמם,אז לדרוש מהם לעבוד קשה על ציחצוח הבית?

כנראה שזה מתאים רק למי שהבית שלהם תמיד מתוקתק ממילא.

נותנת רק למי שאני מכירה, או מכירה את המזמינים שלהם מהישוב.

אם יהיו בעיות נדע למי לפנות

ובחיים לא שמעתי על בעיה במסירת חדר הורים. כדאי לשאול לפני שמפרסמים- אפשר כמובן לפנות לבנו של הרב.

פשוט מפחיד אותי וגם קצת מגעיל לתת למישהו שאינך יודע מיהו ומה טיבו.

וזהו חסד גדול שאפשר לעשות עם שכנים. למה לא?

והאמיני לי- אף אחד לא מצפה לבית מתוקתק עד היסוד. כולנו יודעים שבבית הזה גרו גם לפני האירוח בני אדם.

אולי אני פרפקציוניסטית מידי...

בקשר לחדר הורים,פשוט אני יודעת על כמה משפחות בישוב שככה עושים (נועלים חדר הורים מהסיבה הזו)

אבל באמת אף פעם לא שאלתי רב על זה.

באמת למי שיכולה ברור שזה חסד לא קטן.

ואת זה הוא אמר אחרי ששמע שיש משפחות בישוב שנועלות חדר הורים...

מה תתן לזוג מבוגר או למשפחה עם ילדים- מיטת קומותיים? מיטת נוער?

וכמו שהוא אומר- בכל חדר הורים יש אותו דבר. אז שמים מצעים נקיים , ושהמארחים יביאו מצעים ואולי גם כלי מיטה אם ככה נעים יותר וגמרנו.

גם חסד גדול, גם קירוב אנשים למצוות יישוב הארץ.

שמי שחושב שאולי זה לא בסדר - יוכל להסתמך עליו.

אך וודאי מי שזה לא נעים לו - אינו מחוייב, וגם אפשר להבין את הרגשתו.

זה ענין די אישי . הרי אפילו דירה עם חדר הורים נעול - לא "חייבים" לתת...

ואדרבה, האופציה לנעול חדר הורים, גורמת לאנשים מסויימים להרגיש יכולים לתת את דירתם.

שלא לדבר על כך שיש גם דירות גדולות - ומי שמבקש דירה לאורחיו, עושה בד"כ את החשבון את מי להכניס לאיזו דירה , לפי מס' החדרים שיודע שיעמדו לרשותו.

ויודיעו שהם פונים לישיבה טובה-אבל-זולה דווקא,

אני צופה שהמחיר ירד פלאים

בעבר הלא רחוק היה מקובל שכווווווווולם הולכים לישיבה תיכונית עם פנימיה אחרת זה לא נחשב.

כיום קמו ישיבות רבות שהן ללא פנימיה דבר המוזיל את עלות הלימודים שם פלאים (בוודאי בכיתות ט' - י') והן איכותיות לא פחות.

ייתכן שיש ערך מסויים בעצם השהות בפנימיה דבר המבגר את הנערים הצעירים. אך בעקבות יוקר המחיה ובהנחה שההורים יירצו לעזור לילדיהם גם להתחתן וללמוד לימודים גבוהים אני חושב שצריך להרחיב את התופעה של ישיבות ללא פנימיה.

דבר נוסף, עצם המחיר היקר מונע מראש מהורים ממעמד כלכלי נמוך לשלוח את ילדיהם לישיבות מסויימות וכך צומחת אליטה של תלמידים ממעמד מסוים ש"זוכים" ללמוד שם.

= עלות זולה יותר למוסד.

מיקום זול= דמי שכירות וארנונה מופחתים= עלות זולה יותר למוסד.

ותראה כמה הר' אליעזר מלמד מדבר בדיוק על העניין הזה.

אולפנות , מנסיון, ל א מציאה גדולה יותר,

אבל יש יותר אפשרויות של לימודים אקסטרנים לדעתי.

מצד שני הזמן שהנוער נמצא בבית, הוא בעייתי אלא אם כן יש לו מסגרת טובה, הורים שמצליחים לספק גירויים מספקים כדי שינצל את הזמן ולא ישתעמם, או אם הוא סתם "צדיק" מיסודו.

לא מאמינה שהמחאה צריכה להיות מול הישיבות ,כי להן אין כל כך ברירה,הם בקושי שורדים כלכלית גם ככה,המחאה צריכה להיות מול משרדי הממשלה שהעניין שלהם בתקצוב החינוך התורני ,הוא אפסי.

המחאה היא נגדנו ההורים ש"חייבים" לשלוח דווקא לפנימיה וכפי שאחותו ציינה גם דורשים ריבוי מגמות וכו'.

אם נשכיל להבין מה באמת חשוב בחינוך לישיבות יהיו הרבה פחות הוצאות ובהתאם לכך תשלומינו יהיו פחותים.

אני לא חושב שהממשלה צריכה לממן ישיבה תיכונית יותר ממה שהיא מממנת תיכון חילוני (אולי מעט יותר בשל לימודי הקודש) וכל שאר הפינוקים שאנו כהורים דורשים צריכים לבוא מכיסנו.

אני לא חושב שאי מי מהכותבים חושב שמנהלי הישיבות מעשירים את קופת הישיבה על חשבון ההורים אלא שדרישות התשלום הגבוהות מצד הישיבות נובעות מדרישות גבוהות של תמורה שההורים רוצים לקבל.

אישית ,אני אמא לקטנים,אבל כבר מעכשיו אני ממש לא רוצה שהם ילכו בעתיד לפנימיות,נראה לי גם  לא חינוכי -רחוק מההורים,וגם סתם כאב לב,לא מספיק שנצתרך להפרד מהם בחתונות?

באמת, אני יודעת שעיקר הקושי זה לעמוד בתשלום להסעות,אוכל ולמשכורות הצוות כמובן.

ורוב הישיבות חייבות להסתמך על תורמים רציניים כדי לשרוד.

להם ממנו.

הם שולחים כי הם חושבים שזו טובתו.

וברוך השם שזה מה שמנחה אותם.

אולי , אילו כל ההורים היו סופרמנים וסופרוומניות ויכולים ג לפרנס גם להיות בבית עם הנוער גם להיות רגישים במידה הנכונה וגם נחושים במידה הראויה וגם לאתגר ולהעסיק את הנוער שלהם כך שלא יתפנו לשטויות........אולי אז היה נהדר לבטל את הפנימיות.

המצב, כידוע, לא כזה.

ונערים לא תמיד עושים להורים חיים קלים.

כל נער ומשפחה והמתאים לה.

אני מצטערת, אך רואים שלא למדת בפנימיה.

אני מבינה את הקושי שבשליחת הילדים מהבית, אך כבוגרת פנימיה אני יכולה לומר לך בפה מלא: אין דבר טוב יותר שתוכלי לתת לילדייך.

כמובן, כל ילד עומד בפני עצמו- יש כאלו שלא יתאים להם בשום אופן. אך במבט כללי פנימייה היא דבר נהדר ונצרך.

ילד בגיל ההתבגרות חייב את המרחב שלו, את הזמן שלו לעצמו, ובבית, כשאתה מוקף באחים ובעיקר בהורים- לא תמיד מוצאים את המרחב הזה. בגיל ההתבגרות מומלץ להשתפשף עם הילד כמה שפחות, והפנימייה מאפשרת את זה.

ולכולם, הורים יקרים-

אני מבינה ומזדהה עם כאב הכיס.
לשם כך קמה עליית הנוער, שתומכת בהמון משפחות שלא יכולות להרשות לעצמן לשלוח ילד לפנימיה.

יש גם עבודות שונות [כמו מוסדות פיננסיים] שמשלמות חלק משכר הלימוד.

אך אף על פי שהמחירים יקרים, הם לא מוגזמים או מנופחים.

אתם משלמים על מזון, על חשמל, על מים [נסו לחשוב כמה זמן הבת שלכם מתקלחת], על מיזוג- שבו הילד שלכם משתמש בלי מידוד, וכדומה.

ולבסוף- ישנן אולפנות וישיבות טובות מאוד שלא כוללות פנימיה, או שכוללות פנימיות חלקיות ועלותן פחותה.

יום טוב לכולם.

ולבטל את הפנימיות שעלותן האדירה לא מצדיקה בהכרח את התועלת החינוכית ולעיתים להפך.

אצלנו בכל אסיפת הורים (וגם לא בזמן אסיפת הורים-יעיד חשבון הטלפון שלנו..) אפשר לדבר עם המנכ"ל (בעלי שיח') וגם תמיד יש שיחה ועידכון בכתב לכלל ההורים על כל הנושא בכללי,וכל אחד יכול גם לבוא ולדבר באופן פרטי (לבקש הנחות וכו')

ברור שמנהל לא יכול לפרוס לפני כל אחד את כל המאזן וכל הפירפורים שהוא צריך לארגן מול כל המשרדים והתורמים וכו' ומה המצב כל חודש,אבל בתחילת/אמצע שנה הוא יכול בהחלט לתת להורים תמונת מצב מוגדרת,ולהסביר למה גובים ולאן הכסף הולך.

האמת ,לי אישית אין מושג אפילו איך קוראים חשבון בנק,כנראה בגלל זה ה' סידר לי מנהל כספים פרטי

מלבד העובדה שזה "טיפשי כבר מעכשיו להצמיד אותה לכל האלקטרוניקה", כמו שציינת בתבונה.

למה שלא תשקיעי את הכסף בספר איכותי, כמו "הספר הראשון שלי", בדיסקים טובים לילדים או בלגו איכותי?

תדברי איתה - תעשירי לה את השפה.  ויש הרבה משחקים "ממשיים", עם תוצאות ממשיות, עגלות, בובות, פאזלים, קוביות, ספרונים וכו' - ולא שלוחצים על כפתור וקורה משהו... יש גם קלטות טובות.  לענ"ד, ילד צריך להתרגל איך עובד העולם המוחשי לפני שהוא מפעיל את ה"כאילו" הוירטואלי...

כי אני חושבת שזה דווקא כן טוב לתת להם להתעסק עם האלקטרוניקה.

בעידן של ימינו, כישורי מחשב חיוניים לא פחות מכישורי קריאה, ובדיוק כפי שאני מאפשרת לבן שלי להתחיל לקרוא ברגע שהוא חפץ ומתעניין בכך, כך אני אני נותנת לו מחשב (בהגבלה כמובן). וכשבן השלוש שלי היום כבר כמעט ויודע להתקין ווינדוס בעצמו, ותיקן באחרונה מכשיר MP4 מקולקל שהיה לו על תקן צעצוע (ואח"כ קילקל אותו שוב כשזרק אותו יותר מידי פעמים על הריצפה) וכאלו דברים, ברור לי שהכישורים האלו יהיו לו שימושים ביותר בעתיד הקרוב והרחוק.

ודווקא לקטנטנים יש למחשב הרבה מה להציע.

פיתוח של מוטריקה, קשר יד-עין, התאמות, צבעים, אותיות, שפה, צלילים

מה שכן גם אני חושבת שזה בזבוז. המקלדת עם התוכנות השונות מגיעה לכמה מאות שקלים, כשאפשר להשיג שפע של לומדות להורדה או באינטרנט, חינמיות או כמעט חינמיות, שמשחקים בהם עם המקלדת הרגילה של המחשב או בעזרת העכבר.

לא מצאתי אתר טוב בשיטוטי ברשת...

ושם פשוט נכנסו ל'מרכז התוכנות' ומצאתי כמה משחקים מועילים. (זיכרון צלילים, משחקים אותיות, פאזלים ועוד)

אבל אני אתר אחד שאני זוכרת שהיינו משתמשים בו,  http://www.myfirsthomepage.co.il/ktantanim.htm

לא הכל שם טוב וחינוכי, יש שם גם דברים טיפשיים. אבל מצאנו שם לא מעט, והוא גם הוביל לאתרים אחרים עם משחקים טובים.

וכיום כשהילד שלי משחק במחשב, אני לא מגבילה אותו דווקא למשחקים החינוכיים יותר, אלא נותנת לו לבחור לבד (בהגבלות מסוימות) וראיתי שהוא משחק בשמחה בהחלט גם במשחקים הטובים.

עוד איזה שנה וחצי תוכלי לתת לה לשחק  בדברים פשוטים עם העכבר.

נראה לי סתם ביזבוז מקלדת מיוחדת וכל זה.

אלא אם שואלים אותך: "מה להביא במתנה?" ואין לך רעיון אחר

אצלנו נהנים מהמחשב הרגיל באותו הגיל שמתחילים להתעניין בקומפי, ככה שאין לו ערך מוסף. יש אתרים טובים גם לפעוטות קטנים, ואין תועלת מיוחדת במקלדת של קומפי. הם צ'יק צ'ק קולטים את הקטע עם העכבר וגם עם המקלדת. יש להם מוטיבציה גבוהה להגיע לשליטה במחשב! בסך הכל אני לא חושבת שזה רע. זה העולם שלהם, אחרי הכל, אם נרצה בכך או לא. כמובן שכן כדאי לווסת, אבל אתם עוד לא שם

מבלים זמן רב על המחשב.

אם זה בגלל הלימודים שלנו ואם זו העבודה.

והיא מחקה אותנו, מתיישבת מול, מתקתקת על המקלדת ומזיזה את העכבר.

האם לא כדאי בגלל זה להושיב אותה מול משהו שילמד אותה במקום להעביר את הזמן בלחקות את אבא ואמא?

והייתי מעוניינת לשמועעל אתרים באינטרנט לגיל הזה, חוץ מקומפדיה, גלים וגוב לא מצאתי משהו ובטח שלא לגיל שנה ומעלה.

תודה רבה!!

זאת באמת בעיה. כאשר ילד היה רואה את ההורים שלו עסוקים בדברים "מוחשיים", היה מחקה אותם: אמא מכבסת, מגהצת, מכינה אוכל...  אבא שעובד בגינה, לומד, אפילו נוהג.  הילד היה רואה דבר שתוצאתו או אווירתו היא "טבעית" למעשה שנעשה.  

כאשר אנו מזיזים את ה"עכבר"  של המחשב התזוזה שכתוצאה איננה פיזית. זה לא דבר שדוחף דבר, אלא תוצאה וירטואלית. כך גם כתיבה במקלדת ביחס לכתיבה בעיפרון.  קודם כתבו אותיות במכשיר כתיבה, אח"כ מכונת כתיבה וכעת במקלדת.  בתודעה ובהרגל שלנו, ברור שהמקלדת היא "קיצור דרך" לכתיבה ביד. הדור החדש שגדל, עלול "לדלג" על השלב הזה. שבעיניו הוירטואלי יהיה ה"טבעי".  אז נכון שאנחנו גם מדליקים חשמל במתג ולא נאנחים לרווחה שסוף סוף לא צריך להדליק את המדורה או מנורת הנפט... אבל אי אפשר להשוות בין הפעולות החד פעמיות האלה לשהות הממושכת על יד המחשב. לענ"ד הדילוג הזה הוא בעייתי בהתפתחות של הילד.

אמנם אפשר לומר, שיראה לפחות שיש במחשב "עולם ומלואו", אך יתכן שזו בדיוק הבעיה: קודם כל שיראה שבעולם יש עולם ומלואו.. גם ברור לי שמבחינה מוחית ההתפתחות שבאה כתוצאה מהכתיבה ביד ומה שהיא משדרת אל המוח - כלל איננה מה שבא מהלחיצה הקלה על מקשי המקלדת..

הקיצור, דעתי העניה היא שכמה שהילד יראה את ההורים שלו בפעילות/לימוד מחוץ למחשב - ובוודאי התעסקות איתו - כן ייטב.

כשילד גדל - אפשר יותר להסביר לו: זה שייך לעבודה של אבא. הוא כותב מאמרים, הוא מסכם מה שלמד, הוא קורא משהו שכתבו על... ילד מבין שיש כאן משהו תכני, פונקציונאלי, לזמן שצריכים - ולא משהו שחיים סביבו. וגם עם זה - הדברים אינם פשוטים..

זו לא "הלכה פסוקה" אלא דברים שחשבתי, וחומר למחשבה ולהתבוננות.

מה רע בלשבת ולחקות את אבא ואמא? למה היא צריכה לפתח בזמן הזה כל מיני כישורים? מה, גם כשהיא מאכילה את הבובה שלה  או לוקחת מברשת שיניים ו"מצחצחת" זה נראה לך כמו "להעביר את הזמן", שעדיף לנצל אותו לדברים מועילים יותר?

אני מסכימה עם הדברים החכמים שכתב ד., ובפרט עם המשפט דעתי העניה היא שכמה שהילד יראה את ההורים שלו בפעילות/לימוד מחוץ למחשב - ובוודאי התעסקות איתו - כן ייטב.

ומוסיפה: אני מעדיפה להרגיל את הילדים שלי להתעסקות עם המחשב כמה שפחות. אני גם לא מראה להם סרטים מהאינטרנט כמו אסי וטוביה, כדי לא להרגיל אותם לכך שזו אפשרות קיימת. ובע"ה, בקרוב מאוד נתנתק כדי שהמושג אינטרנט ייצא מהבית.

גם אם השימוש במחשב הוא בלתי נמנע, אני לא דואגת - הם ידביקו את הפער מהר מאוד ברגע שיצטרכו. זו לא מיומנות כמו מוזיקה, מוטוריקה, שפה או קריאה, שכדאי לפתח מוקדם ככל האפשר.

בכל אופן, אם ילד רואה את ההורים ורוצה גם, אז בגיל הרך נתתי להקליד אותיות במחשב וגם לשחק עם הצייר.

הילדים בכלל לא מתעסקים במחשב.

אני גם גדלתי בלי מחשב והיום אלופה הם נראים לי כאלה גלמים כשהם יושבים מול המסך והעינים מתרוצצות מצד לצד.. מה שכן, לאמא זה מאד קל לתקוע אותם מול מסך  - זה בטוח!

לא המקלדת עצמה, ולא התוכנות הנלוות.

http://www.poissonrouge.com/

ולאור תגובותיכם החלטנו להימנע מקניית המשחק דווקא בגלל שיכול להיווצר כאן עניין של הרגל מגונה מעט של התמכרות לישיבה מול מחשב ובזבוז זמן טוטאלי לכשתגדלנה.

ד. תודה רבה, בהחלט העלי לי מס' נקודות למחשבה שמתבטאים בעוד נקודות שונות בחיי בנותינו בכל מה שקשור לדוגמא האישית.

בכלל נראה לי שאצמצם את שעות פעולותי על המחשב לשעות הלילה מהאוחרות.

אבדוק את האתרים שניתנו כאן, בכל זאת, ניתוק מוחלט מהמחשב לא נראה לי שיקרה..

ואגב, הישיבה הממושכת של ילדים בגילאים שונים - ולא רק ילדים - היא באמת יוצרת התמכרות שמורגשת ממש בראש.   זו באמת חכמה גדולה, ליצור מצב, אצל מי שמעונין בכלל בשימוש ילדיו במחשב, שמחשב הוא משהו ש"משתמשים בו" ונהנים ממנו חלק מוגדר מהזמן, אבל אנחנו עצמאים ממנו. יש לנו הרבה מה לעשות - ואחד מהדברים הוא המחשב. מגיל מסוים ילדים יכולים להבין את זה, יכולים להבחין שסתם "מתקתקים" עליו וכו' - ולהבין שאנו קוצבים יחד איתם, ביחס  נעים ובהחלטיות, זמן למחשב, באיזכור הסיבה. כמובן, יש הבדלים בין ילד לילד ונסיבות וכו'..

אפשר לקנות ספר אלקטרוני שבו לוחצים על ציור והמכשיר משמיע את שם העצם (בעוד שנה תוכלי לקנות ספר שמלמדת אותיות או מספרים). תבדקי בחנויות צעצועים. היתרון הוא בקשר שהיא תעשה בין לחיצה על ציור לבין המילה שנאמרת וזו התחלה של אלקטרוניקה ויחד עם זאת לא ממכר ולא נותן אפשרות לשבת ולבהות באפס מעשה במסך.

היום לא ממליצים להושיב ילדים קטנים מעבר לזמן מסויים מול מחשב/וידאו כי הציורים המרצדים גורמים לחוסר ריכוז.

היה לנו והילדים מאוד נהנו.

חבל,שנה שעברה הנחנו ליד הפח.(הילדים גדלו...)

את דעתם מתוך שיקול דעת ולא כ"עדר"..  ואני בהחלט מחזיק בדעתי וגם נימקתי אותה.

אז את יכולה לנסח, "אני יוצאת נגד דעת הרוב כאן"... מותר לך כמובן..

ולא כל דבר שהילדים נהנים אומר שהוא נכון.

אם לא נדבקים למחשב?

בת כמה היא?

בכל מקרה, בשלושה החודשים הראשונים התינוק מבלה את רוב זמנו בשינה.

כך שתוכלי להקדיש את שעות השינה לה. (וכמובן לדאוג לעצמך ולישון גם כן).

הימנעי מלהרבות במשחק עם התינוק כשהיא נמצאת לידך.

את כל הפעולות עם התינוק כשהיא איתך תעשינה יחד.

אנחנו מחליפות טיטול יחד, תני לי מגבונים, החזיקי בו כך וכך וכו' על זו הדרך.

כשהוא יחייך חיוך רפלקסיבי תאמרי לה שהוא מחייך כי הוא שמח שהיא אחותו וכו'.

צריך למצוא את האיזון הנכון ולתת לה יותר תשומת לב כל עוד שהוא קטן.

כשהוא יגדל כבר פיתחת אצלה רגש מסוים של אחריות וגם כאשר הוא יהיה פעיל יותר

הקנאה שלה תהיה פחותה במידה רבה.

כעת כשהיא מעלה את הנושא הייתי ממליצה לך להימנע מלומר לה- מה פתאום? אני אתייחס אליך פחות?? - כן. את תתיחסי אליה פחות.

אבל השתדלי למצוא את המסלול הנכון. התינוק יקבל ממך מספיק תשומת לב בין זמני השינה.

את היתר השתדלי להקדיש לה.

שיהיה בשעה טובה ובעז"ה תצאי בידיים מלאות.

אני חושבת שהילדים שלנו, בעיקר החכמים שבהם (שלי למשל כמובן ) קולטים בדיוק רב את מה שאנחנ ומרגישים, כי אנחנו משדרים להם את זה.

אם את אכולת רגשות אשמה על הירידה ברמת השירות שהבת הגדולה עומדת לחוות, אז זה מה שהיא מקבלת.

אבל אם את מתרגשת להעניק לה מתנה נפלאה בדמות תינוק מתוק, ומצפה בקוצר רוח לראות אותה מחבקת אותו בזרועותיה הקטנות, אז גם היא תצפה בהתרגשות לפגישה עם המתנה המופלאה

היא נשמעת מאוד-מאוד בוגרת. אחת כזו שבכיף אפשר לענות לה: "את צודקת. תינוקות קטנים צריכים להיות המון זמן עם אמא שלהם. מזל שיש לי ילדה בוגרת ואחראית שמבינה את זה בעצמה!" וזהו. בלי אשמה, בלי "לנחם" אותה על ה"אסון" המתקרב... ככה זה עם תינוקות, זה לא רע וזה לא טוב. זה פשוט ככה.

מסכימה לגמרי עם כל מילה ומילה שאת אומרת.זה פשוט כל כך נכון אבל לא פשוט ליישם בפועל.היא באמת ילדה מאוד בוגרת ואני ממש לא אכולת רגשות אשמה. אבל הבת שלי קנאית!!! אין לי מילה אחרת לתאר אותה ולמרות שהיא ילדה מדהימה... הקנאה שלה בכל דבר גורמת לי להתעצבן כל פעם מחדש...

דבר שני, בנוסף לעצות הנהדרות של קודמותיי תתחזקי באמונה שאח זו המתנה הכי נפלאה שה' יכול להביא לה.

כל דבר אחר חולף, הקשר בינהם תמיד ישאר. צריך לעבוד על זה קשה שהקשר יהי טוב, אבל מהר מאוד הפרות הופכים להיות מתוקים!!!!

בעז"ה להבא..

אם הזהות חשובה - אפשר לקבל ממני באישי.

אולי זה בכלל בעיה תחושתית וצריך ללכת לריפוי בעיסוק....

כדאי לבדוק את הענין

אם את רוצה יותר פרטים אשמח במסר אישי.

או אחות טיפת חלב. חבל להוציא אנרגיות מיותרות אם אכן יש בעיה רפואית.

ב"ה זה מאחורינו נעזרנו מאד בפסיכולוגית מעולהץ אשמח לתת פרטים

לכל היותר בעלי עובר למיטה שלהם

וכולנו באופן מפתיע נרדמים שוב.

אולי זה יעזור??

ותשאלי אותם אם הם בטוחים שמינו אותם להעיר את השמש?...

לימדה את בן ה4 (לפני כעשור) ליטול ידיים לבד ולהתחיל לדפדף בספרים. זה הצליח מאוד!

על הספריה שלידו היו כרכי אנציקלופדיה צבעוניים, היא היה מסתכל בתמונות וכשקמנו - שואל אותנו שאלות על תמונות נבחרות,  היום הוא מכיר אותם בעל פה.

אולי אפשר שתשוחחו איתם על הצורך שלכם לישון מעט יותר, תבחרו יחד תעסוקה- החל מפלסטלינה ודפי צביעה והדבקה וכלה בבובות ושאר צעצועים ותראו אם מצליח להם להתעסק לבד.

ואם לא-- פשוט להכניס אותם אליכם- להמשך שינה ברוכה.

עם הקטנה היתה לנו מתחת למיטה שמיכת פוך, הכנו אותה בלילה ובבוקר היא היתה נכנסת ונשכבת ליד המיטות שלנו.

מה שבטוח- באיזשהו גיל זה עובר

אצלנו כבר לא מכוונים שעונים.

בשעה חמש אפס אפס מתחיל אצלנו היום

בת השנה ושמונה

ובת השמונה חודשים מתעוררות, נעמדות במיטות ומתחילות אבבבבא

אמא, בקבוק!!

אם תגלי אם מחזירים אותן לישון- אני מוכנה אפילו לשלם לך

שאלה לאורחת הפורום:

מה עושים עם ילדה שמקנאה. היא בת 6 יש לה אחמעליה בן 8 ואחות מתחתיה בת 3 ועל כל צעד ושעל שנעשה איתם היא מקנאה... בוכה... מתעצבנת... למה רק להם... וכו'... ואפשר לחשוב שהיא מה זה מסכנה!!! היא מקבלת 100 אחוזים של תשומת לב...

תודה רבה

שם היא תראה ותענה על השאלה.

נדמה לי שבערד יש איזה פארק נחמד, אפשר לעשות על האש בצמד.

 אולי נחל כלשהוא.

מזכרת בתיה זה דרומי?

אבל אני חושבת שילד לא חייב לקום בלילה לשירותים אלא זה יותר לשלוט בלא לעשות במיטה כשהוא ישן.

אולי לא לתת שתיה קרוב לשינה.

לטפטף לה במוח שהיא גדולה והיא לא צריכה טיטול וכשהיא הולכת לישון להגיד לה תזכרי שאת בלי טיטול אם את צריכה להתפנות לכי לשרותים. 

אצל הילדים שלי אני אמרתי להם שהם כ"כ גדולים ולא צריכים טיטול כשגמלתי ביום עד שהם התנגדו לטיטול בלילה ואז לתקופה לפני השינה הייתי שואלת את/ה רוצה טיטול והם אמרו לא אז אמרתי אז תזכור/י שאתה בלי טיטול וכו'

בהצלחה!!

גם כשאני מזכירה לה גם כשהיא הולכת לשירותים ממש לפני שהיא הולכת לישון וגם כשאני מגבילה אותה בשתיה סמוך לזמן השינה...

רק הלילה הייתי צריכה להחליף לה 3 פעמים!!!

למה החלפת לה 3 פעמים בלילה?

היא מתעוררת וזה מפריע לה? או שאת בודקת אותה?

מן הסתם כל ילד זה אחרת אבל אצלי בת החמש עדיין מרטיבה כל לילה כמעט (טוב אולי לילה כן לילה לא בערך).

אם אני ישנה אני לא יודעת שהיא רטובה ואם היא מתעוררת ובאה אלי אז אני אומרת לה בד"כ ללכת להוריד את הפיג'מה הרטובה או שהיא עושה את זה כבר לבד.

זה באמת מעצבן אבל עכשיו בקיץ זה יותר קל דווקא, אין שמיכות גדולות לפחות.

אבל אצלי אף פעם לא נגמלו ביחד לילה ויום.

הלילה תמיד לוקח אצלי עוד הרבה יותר זמן (ילדה בת 3 וחצי?? יש לי בת 4 שאפילו לא בכיוון של גמילת לילה...)

לעניות דעתי, אם מעירים אותה והיא צורחת- זה רע מאוד לגמילה, ויכול אפילו לגרום לנסיגה.

זה שהלך עם הגדול זה לא סימן לכלום.

אל תלחצי עליה, חכי שתהיה מוכנה.

בהצלחה!!

היא לא הולכת לגן בלילה  ,אני הייתי מחכה תקופה עד שתשכח ותירגע ואז אולי תגיע לזה עם יותר פתיחות ומוכנות.

בהצלחה רבה.

נעליים יפות ודי חזקות.

אבל לי יש בנות, אז אין לי עדיין ניסיון עם הגברים הקטנים האלו

וכן, טימברלנד חזקות מאוד אפילו, תקני מידה גדולה ויחזיק עד הבר מצוה,

אבל לא ראיתי הרבה זוגות שגם מתאימות לאירוע.

צריך לחפש.

לא שמעתי על החברה המדוברת. אני לא חושבת שיש נעל שתחזיק 2 עונות על ילדים. כי הם גדלים.

 ופשוט לתת לה עם השגחה, שלא תצייר על הקירות, תאכל את הצבעים וכו'.

לי אמרו פעם שעדיף צבעים קטנים, שמפתחים טוב יותר את המוטריקה העדינה של הידים.

אמרה לי לא לזרוק את הקטנים השבורים, כי זה ממש מתרגל להם בדיוק החזקה נכונה של כלי כתיבה (קצות האצבעות).

עדיף עבים בהתחלה, כדי שתהיה עסוקה בציור ולא בשבירה שלהם...

תחפשי חברה איכותית כמו "אומגה" למשל (אם חבילה של 12 עולה 6 ש"ח ומטה- זה לא נחשב איכותי...)

נראה לי שקוראים לו ברכת חנה שיש בו את כל התפילות לזוג (בעיקר לאשה) מלפני החתונה,במהלךההיריון בברית בלידה תפילות על הילדים על הבעל בקברות צדיקיםוכו'.

שעד היום משמש אותי בשמחה...

ואני יודעת על חברה שהם הכינו שלט לדלת של הזוג הצעיר, והכינו צעדים בתוך הבית ועוד כל מני קישקושים חמודים ומצחיקים...

ועוד גיסה שקיבלה מהאחים מייבש כביסה...

הכל תלוי אם את רוצהה משהו שימושי או משהו בשביל האווירה וחמוד...

ש"ח.

קערות, קרש חיתוך, לקקן (מרית) מקלף, פותחן וכו'...

סט ספרים

צרור דיסקים

שלי ושל בעלי קנו לנו לוח מעוצב כזה וכל אחד רשם לנו ברכה עם תמונות של כולנו ביחד

זה היה שיא היפה

והגדולים שבהם קנו לנו בית מזוזה יפיפיה.

לראשונה ראיתי אצל הוריי, ולאחר כמה שנים קניתי לביתי.

אני נהנית מהם מאוד, הם אטומים לאוויר, שומרים על טריות ומארגנים את ארון המצרכים (הקץ לשקיות הניילון ולאטבים הסוגרים).

אני מתכוונת למארגני המקום או לאובלים שלהם. תיכנסי דרך האתר שלהם.

פשוט מצרך חובה בכל בית.

וכאשר מתחתנים כבר כואב הלב להוציא סכומים גבוהים על כלים שכאלו.

אלמנטים להידור שולחן שבת (מפית חלות/ חובקי מפיות/ מעמד לברכונים/ מפיון, מחזיק לבקבוק יין וכד')

מערכת סטריאו,

טוסטר אובן,

ישמשו אותה שנים,

מצתרפת לחוברת מתכונים ,אפשר להכין משהו מאוד יפה עם שילוב של הקדשות,סיפורי ילדות ותמונות

או מעבד מזון-משהו שיעזור לה ולא בטוח שהיא תפרגן אותו לעצמה לבד.

מזל טוב

אם את רוצה מתנה שווה, תני מתנה שאף אחד אחר לא קונה והיא שימושית ואולי גם משהו שזוג צעיר לא ירשה לעצמו לקנות:

הסיר מאד שימושי, כי אפשר לבשל ביצים יום יום או אפילו לשבת/לאורחים בכמות בשימוש בכוסית מדידה לפי מספר הביצים ומידת הקושי (רכה/קשה/בינונית). מונע את עגמת הנפש מבישול ביצה מעט מדי/יותר מדי, או בישול יתר עד שהמים מתאדים והביצה קופצת לתקרה ומותירה כתם מכוער (כפי שקרה לנו לפני כמה שנים, עד המצאתי בחור שיצבע את התקרה של המטבח). החברה: אלקטרו חנן. לא מוכרים בכל חנות, אז אפשר להתקשר לחברה ולשאול איפה אפשר לקנות בעיר...

סיר לאידוי אורז- מסייע להכנת אורז אחד אחד בקלות.

מחבת מפוצלת להכנת פנקייקס. מחבת להכנת בלינצ'ס.

אפשר גם לתת שובר קניה לחנות של רשת במחירים סבירים, כמו ששת. כך אחרי החתונה הזוג יכול לנצל את השובר לקניית מקלף, סכין מטבח ועוד- מתנות שאף אחד לא קונה להם.

אולי אפשר לעצב להם את החדר שיגיעו אליו אחרי,בנרות ,פרחים..ולהשאיר להם שם איזה תמונה\קישוט לבית שהכנת בעצמך...

אפשר להביא לה גם ספר מדריך לקשירת מטפחות עם כמה מטפחות

אפשר במגנוליה למצוא תכשיטים מאוד יפים במחיר סביר.

אפשר לארגן לה לחתונה איזה מצגת או הפתעה אחרת.

אפשר להביא לה כל מיני פינוקים ליום החתונה או המקווה (ממתקים עטופים בחן,חמאת גוף,קוסמטיקה..העיקר היחס האישי)

אם את רוצה מתנה יותר רוחנית-ספרים,ממליצה אל הספר -הבית היהודי וספר תפילות וסגולות,אנחנו קיבלנו ספר קטן אם המלצה ללמוד יחד כל יום קטע,לא ממש עשינו את זה כל יום בעוונותינו אבל נחמד לעשות את זה לפעמים.

אגב בעניינים של טעם,כמו צלחות או וילונות.. אולי עדיף לשאול אם היא מעדיפה לבחור לעצמה(לקח לנו שנים עד שסוף סוף נשברו כל הצלחות מהחתונה ויכולנו לקנות לפי טעמנו

הרבה מזל טוב

זה עולה בערך 150 ש"ח . אפשר להגיד לזוג הצעיר שיגידו לכם מתץי הם רוצים

(אפילו חודש או יותר אחרי החתונה) ואתם תשכרו להם. זה שיא השווה!!

עגלה מעולה לאחים.

היא רכבת, נוחה לתפעול, יחסית קלה לזוג קטנים.

יש לה שק ענקי לסחיבת דברים.

גלגלים גדולים, ידית אחת.

בולם זעזועים, אפשר ליסוע איתה בכל מקום.

נעימה ונוחה לתפעול, ויש במגוון צבעים.

והכי חשוב- לא יקרה!!

קנינו אותה לפני חצי שנה שייבאו אותה לראשונה לארץ ב-1400 שקל.

ראיתי אותה גם ביותר, שווה לעשות סקר שוק.

פשוט שווה כל שקל.

מצרפת לך קישור שתראי במה מדובר (לא ניתן לקנות מהקישור שנתתי לך, זה רק יבואן למסחרי)

http://www.davron.co.il/z'yqw-qryqwt.html